הנכד צריך לפסוק כהסב?

[עושה חדשות]

ז"ל מנהגי מהרי"ל הל' ספירת העומר:
מהרא"ק: מאי דאין מברכין שהחיינו על ספירת העומר, דאינו אלא כמכשירי מצוה, דעיקר מנינא משום רגל דשבועות, ועדיין לא הגיע סוף שבעה שבועות. והשוכח פעם א' לא יספור עוד משום דכתיב (ויקרא כג, טו) תמימות תהיינה, עכ"ל. ונשאל את פי מהר"י סג"ל על דין שכח. והשיב שאם זכר לבקרו ביום יברך ויספור דעדיין יומי' הוא. ואם שוב שכח עוד בליל שני בזה פליגי ביה רבוותא. דספר א"ז כתב שאין לו לברך שוב בשום לילה, אך יעמוד אצל המברכים ויענה אמן אחריהם ויספור עמהן. ושאר רבותינו כתבו שלא הפסיד מידי, אך יברך ויספור כל פעם שזוכר אחר שכחו. והיה המורה אל השואל לקיים מאמר הא"ז, כי הוא היה מתייחס אחריו, והיה בחור נחמד נושא חן בעיני מהר"י סג"ל מתוך חריפתו והיה שמו יצחק א"ז.

לכאו' מה המשמעות שהוא מתייחס אחריו (והוא זה שקרוי על שמו?), דמה"ט לא יברך על הספירה.

[אמסטרדם]

מהר"א מבעלזא ז"ל היה אומר בשם אביו מהרי"ד ז"ל שלנכד מותר לסמוך על דעת זקנו גם כשלא נתקבל להלכה. (ואולי זה רעבישע זאך ויבאו הידענים ויוסיפו.)

[יבנה]

פרק ה משנה ז- על עקביה בן מהללאל-
"בשעת מיתתו אמר לבנו בני חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר אמר לו ולמה לא חזרת בך אמר לו אני שמעתי מפי המרובים והם שמעו מפי המרובים אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתן אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז בדברי המרובין."
מבואר שאין דין מיוחד בצאצא לפסוק כדעת יחיד של אבותיו. מיהו יש היתר במי שהיחיד הוא רבו מובהק וכל מעשיו כדעתו לעשות כמוהו בכל דבר, ואע"פ שאינו צאצאו.

[סעדיה]

עי' יבמות ט"ו. רש"י ד"ה מתלמידי

[ארזי ביתר]

האברבנאל בכמה מקומות כתב נגד זקנו הרלב"ג. ואין עיתותי בידי כעת, בכדי להמציא לכם מראי מקום לכך.

[עושה חדשות]

שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - יורה דעה סימן רא

ויען שאני מגזע רש"י יגעתי ליישב דברי רש"י על נכון

[איש בער]

"אמר רב רבי דאתי מדוד מהפך ודריש בזכותיה דדוד" (שבת נו)

[שומע ומשמיע]

בנדה [דף ?] ר"ש ברבי ס"ל כזקנו רשב"ג שחזקה בתלת, ולא כאביו רבי שחזקה בשניים.

[חברא]

חזו"א או"ח לז, ג (בענין פלוגתא דחנניה ורבנן לגבי שהיה בער"ש)

...ומעיקר הדין אפשר להמקילין להקל, אחרי שהם מבני בניהם של אלו שהקילו ע"פ הוראת רבותיהם, וגם כי הוא מד"ס, ולכן הנח להם שיסמכו על דעת רבותינו המקילים...

[חברא]

ראה עוד:
viewtopic.php?p=217387#p217387
viewtopic.php?p=241709#p241709

[צעיר_התלמידים]

חסידים מביאים שהרב מלובלין היה מתיר חדש באומרו שיכול לסמוך על זקנו הב"ח.

[עתניאל בן קנז]

חסידים מביאים שהרב מלובלין היה מתיר חדש באומרו שיכול לסמוך על זקנו הב"ח.

ציטוט משו"ת שו"ת אבני נזר חלק חושן משפט סימן קטו

אולם זאת שמעתי ברור שמה שחסידי פולין אינם נזהרים באיסור חדש נצמח מחמת כי בבית הרבי מלובלין זצללה"ה היו נותנים על השלחן כוסמת של חדש כי הרבי אמר מאחר שזקנו הב"ח התיר אין לו לחוש [עי' ב"ח יו"ד סי' רצ"ג]. וע"כ יוכל להיות שע"כ לא חשש הרבי מלובלין זצללה"ה ג"כ לחשש מורכב מאחר שהב"ח התיר בתשובה [סי' קל"ה] המורכבים שמראיהם מראה אתרוג היינו שמרכיב ענף אילן אתרוג בתוך אילן לימוני ואף שיש בו ריח לימוני. ואם זה הי' טעמו מן הדין עלינו לחוש לשיטת רוב אחרונים החולקים על הב"ח בזה.

[נטיעות]

האברבנאל בכמה מקומות כתב נגד זקנו הרלב"ג. ואין עיתותי בידי כעת, בכדי להמציא לכם מראי מקום לכך.

הוא היה זקינו?

[ארזי ביתר]

האברבנאל בכמה מקומות כתב נגד זקנו הרלב"ג. ואין עיתותי בידי כעת, בכדי להמציא לכם מראי מקום לכך.

הוא היה זקינו?

כך שמעתי מחכם אחד. שלחתי את השאלה לגדולי חוקרי היוחסין. כאשר אקבל תשובה, אעדכן אי"ה.

[מצליח]

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 62&hilite=

[עושה חדשות]

מהר"י מינץ סי' טו - ושמעתי שמהרי"ו ז"ל הלך אחר דעת מהר"ם לפי שהי' מתייחס אחריו שהיה קרובו.

[סעדיה]

עי' אפיקי איל עמ' קפ"א-קפ"ב

[דרומי]

היו כמה דברים שהצמח צדק חלק על זקנו בעל התניא

[כדכד]

מצינו כבר בראשונים למשל הריא"ז חולק על הרי"ד בכמה מקומות

[בברכה המשולשת]

ור"ת חולק על רש"י

[מה שנכון נכון]

כמדומני שהר"י יוסף כתב ע"ז (ר"ל שאין גריעותא להמשך אחר אבותיו), ואאל"ט מביא משהו מהמאירי.

[נטיעות]

האברבנאל בכמה מקומות כתב נגד זקנו הרלב"ג. ואין עיתותי בידי כעת, בכדי להמציא לכם מראי מקום לכך.

הוא היה זקינו?

כך שמעתי מחכם אחד. שלחתי את השאלה לגדולי חוקרי היוחסין. כאשר אקבל תשובה, אעדכן אי"ה.

נו? כבר קיבלת תשובה?

[ארזי ביתר]

האברבנאל בכמה מקומות כתב נגד זקנו הרלב"ג. ואין עיתותי בידי כעת, בכדי להמציא לכם מראי מקום לכך.

הוא היה זקינו?

כך שמעתי מחכם אחד. שלחתי את השאלה לגדולי חוקרי היוחסין. כאשר אקבל תשובה, אעדכן אי"ה.

נו? כבר קיבלת תשובה?

זו תשובת אחד מהמיוחדים שבין החוקרים:
לא ראיתי מקור לכך. קשה להאמין שהאברבנאל בספרד היה צאצא לרלב"ג שבפרובאנס, ואף הנתון שהרלב"ג הוא נכד הרמב"ן אינו ברור בכלל.

[גל של אגוזים]

מהר"א מבעלזא ז"ל היה אומר בשם אביו מהרי"ד ז"ל שלנכד מותר לסמוך על דעת זקנו גם כשלא נתקבל להלכה. (ואולי זה רעבישע זאך ויבאו הידענים ויוסיפו.)

בס' בקודש פנימה מספר ר' איצ'ה לנדא שפעם מחמת שימושו את מהר"א מבעלז זצ"ל איחר את חצות היום ועדיין לא התפלל והורה לו מהר"א שכיון שבשעת הדחק יכול הנכד לסמוך על דעת זקנו אע"פ שלא נקטו הפוסקים כוותיה, ע"כ כיון שאיחרת מחמת ששמשת נכד הב"ח ע"כ אתה יכול להתפלל כשיטתו עד חצי שעה אחר חצות.

ראיתיו לפני שבעה שנים ע"כ אין לסמוך עלי בדיוקן של דברים (ואין הספר תח"י).

וכמובן, זה 'רעבישע זאך'