פורום אוצר החכמה

פורסם: **ד' ספטמבר 12, 2018 9:08 am**

יואל שילה כתב:
עובדיה חן כתב:מסתבר שאז לא כל לבלר זוטר היה תופס קולמוס וכותב אלא היו כותבים אותם ת"ח ,כמו"כ הבעיה שעלית היא ניתנת לויכוח וכן מסתבר שהגיל של הקלף עושה את שלו .

המ"ב (ל"ב ק"ג) הרי זועק בשם הלבוש 'ולא כמו שעושין עכשיו כמה סופרים שמניחין נערים המתלמדין לכתוב תפילין כדי שירגילום בכתב ואח"כ רואה הסופר אם נכתבו כהלכתן בחסירותן ויתירותן וסגי ליה בהכי ואח"כ מניחין אותן בבתים ומוכרין אותם ומחשבין להם הסופרים אותן המעות בשכר הלימוד להנער ומראים להם פני היתר לומר הרי אנו בזה כגומלי חסדים עם הנערים העניים ללמוד להם מלאכת הכתיבה בחנם והיא מלאכת ה' אבל אני אומר יצא שכרם בהפסדם ואדרבה לא טוב המה עושים בעמם כי הנער נער ואין יודע בין ימינו לשמאלו ואין לו שום כונה בעולם רק הם כמתעסקים בכתיבה ליפות הכתב ולא לשום קדושה ושום כונת מצוה בעולם והרי עונש הסופר מרובה מאד שמכשיל את הבריות שמניחין אותן התפילין הפסולין [וכדלעיל בסעיף י"ט] ולא עוד כדי להשביח את מקחו יאמר הסופר לכל אני כתבתים ובכוונה כתבתים וכו' וכל העושין כן בודאי עתידין ליתן את הדין ולקבל עונשין הרבה מאוד ועליהם נאמר ארור עושה מלאכת ה' רמיה ע"כ יזהר כל סופר ויתרחק מזה וטוב לו דלשמן האמור אצל תפילין אין הכונה לשם בעל התפילין כמו גבי גט דצריך לשם האיש והאשה רק לשם קדושת תפילין עי"ש וסיים ע"ז ומן הראוי למי שיש כח בידו למנות כותבי תפילין מהוגנים אנשי אמת שונאי בצע בעלי תורה יראי אלקים וחרדים על דברו בכל עיר כמו שממנים שוחטים ובודקים שלא יאמינו לכל הסופרים שאין כוונתם אלא להרויח ממון ע"י כתיבה ותיקון יפה בעשיית התפילין'.

הוא לא דיבר על ס"ת ולא בגיל הזה. בוודאי שכמו בכל דבר בלי ספק היו נסיון ואנשים לא כשרים כמו בכל תחום.

פורסם: **ד' ספטמבר 12, 2018 9:40 am**

הוא תיאר מציאות שבה התפילין נכתבו שלא בכוונת כתיבה, ויתכן שזו מציאות ספציפית בתפילין שנכתבו ע"י נערים כשכר הלימוד.
אולם המנגינה היא שלא בדיוק ניתן לסמוך על הצהרות הסופר שהוא כתב, ולכן כתב שצריכים למנות וספרים יראי שמים.
יתכן שבעבר היו מכשירים לכתחילה מה שאצלנו פוסלים, וזה נובע הן ממיסוד הלכות סת"ם ע"י קסת הסופר והמ"ב, ועוד, שהרי בספרים העתיקים שלפני הב"י אין הנחיות כה מפורטות, וע"י השטיפת מוח של משמרת סת"ם - גם נכנס לתודעה הציבורית שיש להקפיד שהסופרים יעברו הכשרה, ובפרט אימת המחשב על הסופרים [ועדיין יש סופרים גרועים ביותר, ששוגים בשגיאות כלליות בכל הס"ת, ומוציאים לי את הקישקעס בבדיקה שמתארכת על פני שבועיים עד חודש וחצי במקום יומיים שלשה].
ובסך הכל ציינתי שבמחשב שלי זה לא היה עובר...

פורסם: **ד' ספטמבר 12, 2018 1:21 pm**

עובדיה חן כתב:א.למה ששלחת קישור לס"ת קדום, דווקא ראש הלמד עושה דמיון. לעצם העניין כדי לקבוע גיל אתה לא יכול לפני שראית מאות או אלפי ספרי תורה בזמנים אלו ואז לקבוע בוודאות שזה לא 800 שנה, לפי צורה גרפית עם כל הכבוד [ויש כבוד] אתה לא יכול לשלול כל עוד שלא היה בפניך כנ"ל. אני שמעתי מומחה על כתב זה בוודאות כן הגיל הזה. ד"א יש שאמרו שהכתיבה הזאת מיוחסת לאביו של הבית יוסף אבל כנראה שזה לא נכון.

אם המומחה שעליו אתה מסתמך אומר שזה 800 שנה, וחוקר אחר סבור שזה כתב בן 470 שנה - מאבי הבית יוסף (מניין ההכרות אם כתב ידו של אבי הבית יוסף?), מותר לי לומר (וכך נראה לי) שהוא מאוחר משני התאריכים הנ"ל גם יחד.
גם האות ע"ג הקלף, נראית חדשה ורעננה יחסית, לא מעבר למאות שנים בודדות. אות בגיל כזה שציינת לא משתמרת על הקלף טוב כל כך. וזה ניתן לראות בכל כת"י עתיק על קלף, ויש מאות תצלומים נגישים כאלו.
האם כ"ז נבדק ע"י מומחים בעלי שם?

פורסם: **ה' ספטמבר 13, 2018 8:57 pm**

עובדיה חן כתב:לאחרונה נמצא ס"ת עתיק מאוד יש טוענים שזה בן 800 שנה
מצ"ב תמונות

שתי התמונות הראשונות קטנות מאוד. תוכל להעלות תמונות גדולות יותר?
תודה

פורסם: **ה' ספטמבר 13, 2018 9:21 pm**

עובדיה חן כתב:לאחרונה נמצא ס"ת עתיק מאוד יש טוענים שזה בן 800 שנה
מצ"ב תמונות

כאו נאמר שהספר הוא איטלקי מן המאה ה-16-17.
תודתי לעובדיה חן שהפנה אותי למקור זה.

פורסם: **ה' ספטמבר 13, 2018 11:30 pm**

מרדכי וינטרויב כתב:
עובדיה חן כתב:לאחרונה נמצא ס"ת עתיק מאוד יש טוענים שזה בן 800 שנה
מצ"ב תמונות

כאו נאמר שהספר הוא איטלקי מן המאה ה-16-17.
תודתי לעובדיה חן שהפנה אותי למקור זה.

יש לקחת בחשבון שבתי מכירות לא תמיד יודעים מה יש להם ביד.

פורסם: **ו' ספטמבר 14, 2018 1:02 am**

אבל בהחלט הוא כתב מאוחר שכבר מתפתח לכיוון וועליש דהיום, כגון 'ח' שאיננה מורכבת מאות ו-ז; 'צ' הפוכה במקום לשני צדדים (כמקובל בכתב האשורי האמיתי, שממנו התפתחו ב"י וועליש).

פורסם: **ו' ספטמבר 14, 2018 9:56 am**

יואל שילה כתב:מסכת מנחות עוד יותר מוקדמת מס"ת זה, ושם כתוב שצריך הפסק בין מילה למילה.

ההלכה 'בֵּין תֵּבָה לְתֵבָה כִּמְלֹא אוֹת קְטַנָּה' נשנת שם בין הדברים שהם לתפארת ולנוי אך לא לעיכוב.
ואמנם הסופרים מלפנים בישראל לא הקפידו על ריוח בין התיבות כל עוד הקִרבה לא גרמה לשתי מלים להיקרא כאחת, אלא הן נקראות בעליל כשתים על אף כתיבתן ברצף אחד, ולאו דוקא אם המלה האחת הסתיימה באחת מאותיות מנצפך.
דוק ותשכח.

פורסם: **ו' ספטמבר 14, 2018 10:00 am**

אתה צודק, זו נראית הבנה נכונה.
התוכנה מאפשרת גמישות בהגדרת הביקורת שלה על מילים מחוברות ועל מילה המופרדת לשנים, כך שאין שום ראיה מהתוכנה - כי הגדרותיה אינן של חישובי אות קטנה אלא רק כהגדרת המשתמש.
אולם חושבני שבעין הייתי קורא כמה מהמילים שם כמילה אחת, וזה מן הסתם לעיכובא.
די מסתבר שאותיות םןץףך לא מעלות או מורידות לעניין זה, שהרי הבחינה לא נעשית בתינוק חכם.

פורסם: **ו' ספטמבר 14, 2018 12:06 pm**

דברי לא הובנו כראוי, אסביר את עצמי:
שתי מלים שבכתיבתן ברצף אחד נוצרת מלה אחרת, לדוגמה: המלים 'בת חנה' שנכתבו 'בתחנה', המרווח ביניהן מעכב; אך אם על אף העדר המרווח ברור בהחלט כי שתי מלים הן, וכל קורא – כחכים כטפיש – יקרא אותן כשתים, המרווח ביניהם הוא רק למצוה ולא לעיכובא.

פורסם: **ב' ספטמבר 17, 2018 6:49 pm**

מאמר יפה על ספרי התורה העתיקים בעולם
http://www.asor.org/anetoday/2018/03/Wo ... ah-Scrolls

פורסם: **ש' ספטמבר 29, 2018 11:24 pm**

אחד המאפיינים הנפוצים בספרי תורה עתיקים (לפני אלף שנה או מעט פחות) שיש בהם סימני מילוי ליישור השוליים השמאליים של העמוד.
עד עתה לא מצאתי לכך שום התייחסות בספרות הגאונים והראשונים.
אודה מאוד למי שימצא התייחסות למנהג זה.

פורסם: **א' ספטמבר 30, 2018 6:32 am**

מרדכי וינטרויב כתב:שיש בהם סימני מילוי ליישור השוליים השמאליים של העמוד.

מה הכוונה?
[ובכלל - היש בנמצא ס"ת מלפני אלף שנה?!]

פורסם: **א' ספטמבר 30, 2018 1:33 pm**

ראה דוגמאות מצורפות (ספר תורה שלם מלפני אלף שנה אין, אבל חלקים קיימים)
סימני מילוי קיימים גם בספר התורה מבולוניה

: T-S Misc. 27.1.6a.jpg (2.04 MiB) נצפה 10771 פעמים

: oxford ms heb. a 1.2.jpg (2.98 MiB) נצפה 10771 פעמים

פורסם: **ג' אוקטובר 02, 2018 7:20 pm**

גם בספר התורה מבולוניה יש סימני מילוי

: bologna 2 deut 22-23.jpg (96.32 KiB) נצפה 10730 פעמים

פורסם: **ג' אוקטובר 02, 2018 7:45 pm**

מרדכי וינטרויב כתב:ראה דוגמאות מצורפות (ספר תורה שלם מלפני אלף שנה אין, אבל חלקים קיימים)
סימני מילוי קיימים גם בספר התורה מבולוניה

יש"כ, כעת הבנתי (הכוונה לנקודות שבסיום השורות. אכן?!).
ואכן צ"ע בזה, כי לכאו' הרי הס"ת צ"ל בהדר הכי גדול, וכמש"נ "זה א"לי ואנוהו" (שבת קלג, ב).
ומהרמב"ם הל' ס"ת פ"ז ה"ה וה"ו משמע לכאו' שיניח פנוי - ולא שימלאנו בנקודות. וצ"ת.

פורסם: **ד' אוקטובר 03, 2018 1:31 am**

ייש"כ ל"מרדכי וינטרויב".

פורסם: **ד' אוקטובר 03, 2018 11:04 am**

לבי במערב כתב:(הכוונה לנקודות שבסיום השורות. אכן?!)

אכן

פורסם: **ה' אוקטובר 04, 2018 1:02 pm**

ספר תורה מן המאה התשיעית לערך (כך על פי קולט סיראט) שגם בו קיימים סימני מילוי.

: t-s ns 1.5.jpg (2.02 MiB) נצפה 10632 פעמים

פורסם: **א' אוקטובר 14, 2018 10:21 pm**

קטע המתוארך לפי קולט סיראט לסביבות שנת 700 שאף בו ניתן לראות סימן מילוי (בעמודה הימנית)

פורסם: **ג' מאי 07, 2019 8:19 pm**

פרסמתי בעיתון של יחידת הגניזה בקיימברידג' (Genizah Fragments, 77) על גילוי קטעים של ספר תורה עתיק מן המאה השביעית או השמינית.
אני מצרף כאן תרגום של הכתבה לעברית.

שרידי ספר תורה מן המאה השביעית או השמינית לספירה – סקירה ראשונית
בשנת 1959 פרסם הפליאוגרף שלמה א. בירנבאום קטע מספר תורה אותו תיארך למאה השמינית(S. A. Birnbaum, 'A Sheet of an Eighth Century Synagogue Scroll', Vetus Testamentum, 9 [1959], pp. 122-129). בשנת 2015 פרסמו עדנה אנגל ומרדכי מישור קטע זה וקטע נוסף שזיהו כשייך לאותו ספר תורה (E. Engel and M. Mishor, An Ancient Scroll of the Book of Exodus: The Reunion of Two Separate Fragments, Israel Museum Studies in Archaeology 7 [2015], pp. 24-69). הקטע הראשון הוא כ״י לונדון, המכון למדעי היהדות 31, השני הוא כ״י דורהם, אוניברסיטת דיוק, אוסף אשקר 2. שני הקטעים מכילים טקסט מספר שמות.
על אף שאין הקטעים מצטרפים זה לזה צירוף ישיר, טוענים המחברים כי שני הקטעים שייכים לאותו ספר תורה. את טענתם הם מבססים על בחינה טקסטואלית ופליאוגראפית. מישור מציין כי בין קטע לונדון לבין קטע אשקר חסרה כמות טקסט בהיקף של עמוד אחד בספר תורה זה.
במאמר מציינים אנגל ומישור את מאפייניו הייחודיים של הספר ומתארכים אותו באמצעים פליאוגראפיים ובאמצעות בדיקת פחמן 14 למאה השביעית או השמינית.
במסגרת סקירה ומיון של קטעי ספרי התורה בגניזת קהיר זיהיתי שני קטעים המצטרפים ישירות לקטע אשקר ולקטע לונדון וממלאים באופן מלא את הפער שבין שני הקטעים הללו. בנוסף לשני קטעים אלו זיהיתי באוספי הגניזה אחד עשר קטעים נוספים השייכים, מבחינה פליאוגראפית, לספר תורה זה (תודתי לעדנה אנגל על חוות דעתה בנושא). אחד מקטעים אלו התגלה למרבה ההפתעה באוסף אשקר עצמו, אלא שמצבו הבלתי קריא של הקטע מנע את זיהויו. גילוי קטעים אלו מלמד כי אף שני הקטעים שכבר פורסמו מקורם בגניזה הקהירית.
שרידי ספר התורה אינם מצטרפים לכדי טקסט רצוף לגמרי. עם זאת קיימים שני ריכוזים בהם שרדו קטעים רבים: האחד הוא בראשית מד–שמות ג; השני הוא שמות ח–יז. הספר כתוב על גויל. הסופר השתמש בדיו פחמית ללא תערובת ברזל. בכל טור בספר התורה ישנן ארבעים ושתיים שורות ולפי הקטעים שהגיעו לידינו ניתן לשחזר כי בספר התורה היו כשלוש מאות ועשרה טורים.
שרידים אלו מקיפים קרוב לעשרה אחוזים ממגילת ספר התורה שלמה. זה הוא אפוא ספר התורה העתיק ביותר בעולם שנשתמרו ממנו חלקים נכבדים כל כך. מתקופה זה שרדו מעט מאוד כתבי יד עבריים וממצא זה של כתב יד מן המאה השביעית או השמינית, שהוא גם כתב היד המקראי הקדום ביותר אחרי מגילות מדבר יהודה, הוא תגלית גדולה לחקר כתבי יד עבריים בכלל ולחקר העתקת ספרי תורה בפרט.
להלן רשימת הקטעים ותכולתם:
1. Cambridge, T-S AS 36.30 – בראשית י 28–יג 9; 2. Cambridge, T-S AS 36.31 + Cambridge, T-S AS 37.26 – בראשית מד 23–מו 20; 3. Cambridge, T-S AS 37.1 + Cambridge, T-S AS 37.22 – בראשית מז 17 – נ 23; 4. Cambridge, T-S AS 36.36 – שמות ב 14–ג 21; 5. לונדון, המכון למדעי היהדות 31 – שמות ט 18–יג 2; 6. Cambridge, T-S AS 36.19 + Cambridge, T-S AS 37.8 + דורהם, אוניברסיטת דיוק, אוסף אשקר 2 – שמות יג 2–טז 1; 7. Cambridge, T-S NS 282.88 – שמות יז 5–יח 14; 8. Cambridge, T-S AS 36.10 – במדבר י 16–35; 9. דורהם, אוניברסיטת דיוק, אוסף אשקר 21 – דברים ב 9–ג 12; 10. Cambridge, T-S AS 37.10 + ENA 4117.13 – דברים לב 50–סוף התורה.
מרדכי וינטרויב

: t-s as 37.1.jpg (1.78 MiB) נצפה 9658 פעמים

פורסם: **ג' מאי 07, 2019 8:45 pm**

תגלית חשובה מאוד! יישר כחך

פורסם: **ד' מאי 08, 2019 10:58 am**

תודה רבה

פורסם: **ד' מאי 08, 2019 3:51 pm**

האם אפשר לתת תמונה ברזולוציה גבוהה יותר, של הקלף, כדי שיהיה ניתן לעמוד על השינויים והתפתחות הכתב האשורי עד לימינו, שהתחלק לועליש וב"י, ולתתי כתב נוספים.

פורסם: **ד' מאי 08, 2019 6:16 pm**

התמונה באיכות גבוהה מאוד. כדי לראות אותה במלוא איכותה יש לשמור אותה במחשב או לפתוח אותה בכרטיסיה חדשה בדפדפן.

פורסם: **ה' מאי 09, 2019 7:46 pm**

ישר כח,
אלמא מאן דיהיב מתנה בעין יפה יהיב.

פורסם: **ה' מאי 09, 2019 7:53 pm**

צריך להודיעו...

פורסם: **ד' מאי 22, 2019 3:59 am**

במבט שטחי
אין כאן תגים בשעטנז גץ
האותיות דומות לכתבי היד המזרחיים כמו כא"צ ולנינגרד
צורת האותיות שונה גם מאשכנז וגם מספרד
יש להתבונן יותר
ואני מבקש מהמגיבים להעיר

פורסם: **ד' מאי 22, 2019 7:01 am**

פסקי רי"ד מנחות כט ב:
ורבינו גרשום ורובי המפרשים פירשו שיהו ראשיהן שלאותן האותיות עשויות כשלש זויות כדי שייראו כאות זין מכל שלשת צידיהן. וזה הפתרון נראה לי נכון, שמדבר על גוף האותיות היאך תהיה כתיבתן, ולא על התגין שלהן.

הכתב הספרדי המקורי (ולא הנוהג כיום) דומה למדי לכתב המזרחי. צורת הכתב האשכנזי נובעת מכך שהתחילו לכתוב בנוצה תמורת קנה.

פורסם: **ה' מאי 23, 2019 12:34 am**

לוצאטי כתב:פסקי רי"ד מנחות כט ב:
ורבינו גרשום ורובי המפרשים פירשו שיהו ראשיהן שלאותן האותיות עשויות כשלש זויות כדי שייראו כאות זין מכל שלשת צידיהן. וזה הפתרון נראה לי נכון, שמדבר על גוף האותיות היאך תהיה כתיבתן, ולא על התגין שלהן.

על מה נסובים דברי מר?

פורסם: **ה' מאי 23, 2019 12:53 am**

לבי במערב כתב:
לוצאטי כתב:פסקי רי"ד מנחות כט ב:
ורבינו גרשום ורובי המפרשים פירשו שיהו ראשיהן שלאותן האותיות עשויות כשלש זויות כדי שייראו כאות זין מכל שלשת צידיהן. וזה הפתרון נראה לי נכון, שמדבר על גוף האותיות היאך תהיה כתיבתן, ולא על התגין שלהן.

על מה נסובים דברי מר?

(על ההודעה הקודמת ששאלו מענין חסרון התגים)

פורסם: **ה' מאי 23, 2019 2:41 am**

יוצא פוניבז' כתב:(על ההודעה הקודמת ששאלו מענין חסרון התגים)

כהשערתי.
כמדומה שאינו ניכר כן בכתב סה"ת דנן; אולי יואיל מר לבאר דבריו.

פורסם: **ה' מאי 23, 2019 2:44 am**

שאלו על חסרון התגים. על זאת הבאתי פסקי רי"ד שמפרש את הגמ' בשם רבנו גרשום על צורת ראשי האותיות שעטנז גץ ולא על תגים. לפירושו אין צורך בתגים כלל.

פורסם: **ה' מאי 23, 2019 2:45 am**

לוצאטי כתב: . . הבאתי פסקי רי"ד שמפרש את הגמ' בשם רבנו גרשום על צורת ראשי האותיות שעטנז גץ ולא על תגים. לפירושו אין צורך בתגים כלל.

לבי במערב כתב:כמדומה שאינו ניכר כן בכתב סה"ת דנן; אולי יואיל מר לבאר דבריו.

[וכוונתי שאין ראשי אותיות שעטנ"ז ג"ץ שונות משאר ראשי אותיות].

פורסם: **ה' מאי 23, 2019 3:02 am**

כמעט כל שאר האותיות אין ראשיהן מסתיימים בקו ישר. דוק ותשכח. ומכאן הדמיון בצורתן של אלו.

פורסם: **ה' מאי 23, 2019 3:16 am**

לוצאטי כתב:כמעט כל שאר האותיות אין ראשיהן מסתיימים בקו ישר. דוק ותשכח. ומכאן הדמיון בצורתן של אלו.

איני מהבקיאין בזה; מקופיא לא הבחנתי בכה"ג. ומ"מ -
כת"ר הבין בַ'פסקי רי"ד' שלזה כוונתו?

פורסם: **ה' מאי 23, 2019 9:28 am**

לבי במערב כתב:
לוצאטי כתב:כמעט כל שאר האותיות אין ראשיהן מסתיימים בקו ישר. דוק ותשכח. ומכאן הדמיון בצורתן של אלו.

איני מהבקיאין בזה; מקופיא לא הבחנתי בכה"ג. ומ"מ -
כת"ר הבין בַ'פסקי רי"ד' שלזה כוונתו?

הבאתי רק את עיקר הדברים. ע"ש בפנים.

פורסם: **ה' מאי 23, 2019 6:19 pm**

אני מבין שזהו ספר מתחילת תקופת הגאונים,
האם מבחינת הניסוח הספר נבדק? האם הוא דומה יותר לנוסחת הבבלי מהספרים שלנו?

פורסם: **ה' מאי 23, 2019 9:33 pm**

היא שיחתי כתב:אני מבין שזהו ספר מתחילת תקופת הגאונים,
האם מבחינת הניסוח הספר נבדק? האם הוא דומה יותר לנוסחת הבבלי מהספרים שלנו?

ספרים שלנו

פורסם: **ד' יולי 31, 2019 12:02 pm**

לבי במערב כתב:
לוצאטי כתב:כמעט כל שאר האותיות אין ראשיהן מסתיימים בקו ישר. דוק ותשכח. ומכאן הדמיון בצורתן של אלו.

איני מהבקיאין בזה; מקופיא לא הבחנתי בכה"ג. ומ"מ -
כת"ר הבין בַ'פסקי רי"ד' שלזה כוונתו?

יש תשובה לרמב"ם (בלאו) שבו שואלים אותו אם חייבים תגים והוא אומר במפורש שיש מקומות שלמים בהם כותבים ספרי תורה בלי תגים.
כיום במחקר סוברים שכל הרעיון של תגים הם הוספה מאוחרת שאינה הייתה בזמן חז"ל. ובאמת התגים לא מוזכרים בחז"ל

פורום אוצר החכמה

האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?