◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆

[י. אברהם]

כנראה הולנדי [=ממדינת הולנד]

[יוסף חיים אוהב ציון]

כנראה הולנדי [=ממדינת הולנד]

אמת. עיין ספר תורת הקנאות עמ' סח.

[הבטחתי]

כנראה ערבית קדומה, אשמח לתרגום.
בויקרא רבה פרש' והוא ישקיט, השותים במזרקי יין, רבנן אמרי בכוסות שיש להן זרבוביות.
צאל דאל הכא מברו לה מן הא אל אפתעאל מתל הזדמנתון ואשרק במזרקי מן ויזרק על המזבח ולדלך סמי מזרק למא ירשבה אל דם האל אל נאטר בעת יזורבו נצמתו (איוב ו יז).

[עמוס התקועי]

נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים או בית חרושת שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

אודה למי שיכול לעזור.

[אברהם שרייבר]

נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

אודה למי שיכול לעזור.

שוואגן הוא משק חלב/חלבן

[תורת המן]

נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים או בית חרושת שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

אודה למי שיכול לעזור.

כמו שכבר אמרתי לך באישי, ומאיזה טעם פיספסת על העיקר, בשו"ת מילי דאבות להר' משה ליב צילץ [השמטות לח"א סי' לז] איתא:

החמאה מהשוואגין השכורים להיות עומדים שם על משמרתם כתיקון חז"ל, המה הולכים אנה ואנה בכפרים להמציא להם טרף לביתם, ואינם אפי' יוצאים ונכנסים, ועל ידי זה רבים קונים החמאה מן הנכרים באומרם שכיון שאין חילוק בין החמאה של השוואגין לחמאה נכרים, והשוואגין המה מייקרים השער, לכך קונים מיד הנכרי...שכיח מאוד בשוואגין תערובות כלי האיסור שלהם והדחתן ביורה רותחת עם כלי החלב, וכמעט קשה להשומרים למנעם מזה היות השוואגין במקום דירת הנכרים ומשרתיהם.

הרי שברור שה'שוואגין' השם שמות סוג אנשים, שהיה כעין משגיחים שהלכו ודרו בהחלבן של הנכרים כדי שיהיה 'כשר'. וכל מה שעלינו לחקור הוא רק מקור מוצא המילה הלזה.

ו'תקנות מדינת מעהרין' מצוי באוצר:

696_82.png (187 KiB) נצפה 589 פעמים

וברור שהכוונה שכל זכות שיש לישראל לעשות איזה מסחר, או מכס או יין שרף או להיות שוואגין, אין לאחד לדבר אל המושל לקפח פרנסתו. וכל מה שמבואר מזה הוא שהזכות להות 'שוואגין' היה תחת פיקוח הממשלה. ומה שכתב המו"ל שם 'יין שוואגין', ולא כתב שום דבר בההערה הוא השערה גרידא.

[תורת המן]

נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

אודה למי שיכול לעזור.

שוואגן הוא משק חלב/חלבן

האם אמרת כן מאיזה ידיעה בשפות? או השערה בעלמא הוא?
כי לפי מה שכתבתי לעיל אינו מסתבר.

[אברהם שרייבר]

נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

אודה למי שיכול לעזור.

שוואגן הוא משק חלב/חלבן

האם אמרת כן מאיזה ידיעה בשפות? או השערה בעלמא הוא?
כי לפי מה שכתבתי לעיל אינו מסתבר.

אם לא ידעתי לא העזתי לכתוב...
בדר"כ שוואגין פי' כמש"כ, אבל בני"ד קורא לאיזה מין יי"ש בשם "שוואגין",
והעתקתי לך מספר תקנת מעהרין, על הנושא.
סימן רח

שוואגין1.PNG (123.3 KiB) נצפה 579 פעמים

והערה מסוף הספר

שוואגין1-0.PNG (82.13 KiB) נצפה 579 פעמים

המשך סימן רח

שוואגין2.PNG (185.03 KiB) נצפה 579 פעמים

סימן רנט, בסימן זו קורא לאיזה מין יי"ש בשם "שוואגין", והמהדיר מתרגם זאת ל"יין שוואגין"

שוואגין3.PNG (71.72 KiB) נצפה 579 פעמים

[עמוס התקועי]

נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים או בית חרושת שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

אודה למי שיכול לעזור.

כמו שכבר אמרתי לך באישי, ומאיזה טעם פיספסת על העיקר, בשו"ת מילי דאבות להר' משה ליב צילץ [השמטות לח"א סי' לז] איתא:

החמאה מהשוואגין השכורים להיות עומדים שם על משמרתם כתיקון חז"ל, המה הולכים אנה ואנה בכפרים להמציא להם טרף לביתם, ואינם אפי' יוצאים ונכנסים, ועל ידי זה רבים קונים החמאה מן הנכרים באומרם שכיון שאין חילוק בין החמאה של השוואגין לחמאה נכרים, והשוואגין המה מייקרים השער, לכך קונים מיד הנכרי...שכיח מאוד בשוואגין תערובות כלי האיסור שלהם והדחתן ביורה רותחת עם כלי החלב, וכמעט קשה להשומרים למנעם מזה היות השוואגין במקום דירת הנכרים ומשרתיהם.

הרי שברור שה'שוואגין' השם שמות סוג אנשים, שהיה כעין משגיחים שהלכו ודרו בהחלבן של הנכרים כדי שיהיה 'כשר'. וכל מה שעלינו לחקור הוא רק מקור מוצא המילה הלזה.

עם כל הכבוד, אני לא חושב ששוואגין הוא סוג של אנשים או עובדים, מהמשך הסימן שם מבואר שהוא מקום או בית חרושת (וכן משמע משאר מקורות המזכירים השוואגין), ומסתברים דברי המהדיר הנ"ל שהוא משק חלב או משהו דומה לזה (וכעת לא הצלחתי לברר מקור מוצא המילה הזו, ומאיזה שפה).
ומ"ש במילי דאבות בריש הסימן שם "החמאה מהשוואגין השכורים להיות עומדים שם על משמרתם כתיקון חז"ל, המה הולכים אנה ואנה בכפרים להמציא להם טרף לביתם", אולי יש שם חסרון מילים וצ"ל "החמאה מהשוואגין הלוקחים אותם [הישראלים] מהחצירות מהשוואגין השכורים להיות עומדים שם על משמרתם..." וקאי על הישראלים העובדים בשוואגין, לא שהשוואגין עצמן "הולכים אנה ואנה" כמו שהבנת.
גם יתכן שיש לזה שתי משמעויות (א - משק חלב, ב - אנשים העובדים בשוואג), כך שאין צורך להגיה כלום.

[עמוס התקועי]

אחר החיפוש מצאתי
https://benyehuda.org/read/47168
שה'שוייג' או 'שווייגין' בלשון אשכנז הוא מה שהיו קורין באוקריינה 'מילכיקער', כלומר 'מחלבה' (ובאנגלית dairy). וכמהדיר הנ"ל.
וסמך לזה נמצא באיסור והיתר שער מה אות ה "וכן ישראל ההולך לגבן בבית הנכרי שקורין שוויג בלשון אשכנז".

ובפב"י הנ"ל יש משמעות ש'שווייגערין' הם האנשים העובדים בשווייג. ואולי לזה התכוון המילי דאבות, כהשערתי דלעיל.

[תורת המן]

אחר החיפוש מצאתי
https://benyehuda.org/read/47168
שה'שוייג' או 'שווייגין' בלשון אשכנז הוא מה שהיו קורין באוקריינה 'מילכיקער', כלומר 'מחלבה' (ובאנגלית dairy). וכמהדיר הנ"ל.
וסמך לזה נמצא באיסור והיתר שער מה אות ה "וכן ישראל ההולך לגבן בבית הנכרי שקורין שוויג בלשון אשכנז".

ובפב"י הנ"ל יש משמעות ש'שווייגערין' הם האנשים העובדים בשווייג. ואולי לזה התכוון המילי דאבות.

וכמו שכבר מצא מעכ"ת, כן הוא במילונים גרמניים ומשמעותו kase-machen ר"ל עשיית גבינה. כאן

ונראה ברור מהקשר דברי המילי דאבות, וכן משאר המקורות הנ"ל, דאף שכן הוא מקור המילה, בפי היהודים היה נקראים היהודים חבירהם 'השוויגען', כיון שעבדו שם, הם הנקראים שוויגען, ונעשה לשמם, משא"כ הנכרים היו נכרים שעובדים בהשוויג.

[אברהם שרייבר]

בספר הר המור מתייחס הג"ר מרדכי בנעט להשומרים בשוואגין

שוואגין4.PNG (46.58 KiB) נצפה 562 פעמים

[תורת המן]

נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

אודה למי שיכול לעזור.

שוואגן הוא משק חלב/חלבן

האם אמרת כן מאיזה ידיעה בשפות? או השערה בעלמא הוא?
כי לפי מה שכתבתי לעיל אינו מסתבר.

אם לא ידעתי לא העזתי לכתוב...
בדר"כ שוואגין פי' כמש"כ, אבל בני"ד קורא לאיזה מין יי"ש בשם "שוואגין",
והעתקתי לך מספר תקנת מעהרין, על הנושא.
סימן רח

שוואגין1.PNG

והערה מסוף הספר

שוואגין1-0.PNG

המשך סימן רח

שוואגין2.PNG

סימן רנט, בסימן זו קורא לאיזה מין יי"ש בשם "שוואגין", והמהדיר מתרגם זאת ל"יין שוואגין"

שוואגין3.PNG

ייש"כ. בין בסימן רח ובין בסימן רנט לא הזכיר בלשון התקנה 'יין שוואגין', רק מנה מיני חכירות כמו יין ושוואגין. ושגה בזה המהדיר הנ"ל, והמציא המהדיר פירוש יי"ש מפני שלא ידע, וזהו כוונת המהדיר בהערה בסוף הספר 'נתברר לי בינתיים...', דנתברר שלא קרא נכון.

[עמוס התקועי]

נתקלתי במילה "שוואגין". בש"ך סי' קטו סק"כ הוזכר אודות "המנהג שלוקחין גבינות מהשוואגין". ובנו"ב או"ח מהדו"ת סי' לז הוא דן ע"ד "הישראלים השוכרים השוואג", וכן בסוף הסימן "אלו השוכרים השוואגין". וע"ע בשו"ת הר המור סי' יא "החמאה של השוואגין". המילה הזרה הזו מופיעה רק בקשר לגבינות, וחשבתי שאולי הוא כלי מסויים שעושים בו הגבינות. אבל הופתעתי כשמצאתי בספר החזקה במשפט העברי (ורהפטיג עמ' 250) שמעתיק מתקנת מדינת מעהרין "כל מי שמחזיק אוראנדא, הן מכס, יין שרף, שוואגין על משך זמן מה..." ובפנים מונה המחבר שם ה'שוואגין' בין הברנדי ויין שרף, ובסוגריים כותב המחבר "יין שוואגין". הרי שהמילה הזו קשורה גם ליין (עכ"פ לפי הבנת המחבר).

ייש"כ. בין בסימן רח ובין בסימן רנט לא הזכיר בלשון התקנה 'יין שוואגין', רק מנה מיני חכירות כמו יין ושוואגין. ושגה בזה המהדיר הנ"ל, והמציא המהדיר פירוש יי"ש מפני שלא ידע, וזהו כוונת המהדיר בהערה בסוף הספר 'נתברר לי בינתיים...', דנתברר שלא קרא נכון.

אבל המהדיר מביא תרגומו של זונ' (?) שהוא 'שווייצער וויין', האם גם זה הוא לדעתך תרגום בדוי?
לפי כת"י אד' צ"ל 'שאוואגין', וא"כ יתכן שהוא משפה אחרת ולא קשור בכלל ל'שוואגין', אף שדומים במבטא.

[תורת המן]

בין בסימן רח ובין בסימן רנט לא הזכיר בלשון התקנה 'יין שוואגין', רק מנה מיני חכירות כמו יין ושוואגין. ושגה בזה המהדיר הנ"ל, והמציא המהדיר פירוש יי"ש מפני שלא ידע, וזהו כוונת המהדיר בהערה בסוף הספר 'נתברר לי בינתיים...', דנתברר שלא קרא נכון.

אבל המהדיר מביא תרגומו של זונ' (?) שהוא 'שווייצער וויין', האם גם זה הוא לדעתך תרגום בדוי?
לפי כת"י אד' צ"ל 'שאוואגין', וא"כ יתכן שהוא משפה אחרת ולא קשור בכלל ל'שוואגין', אף שדומים במבטא.

כמבואר בר"ת בסוף הספר [עמ' 302] זוג' הכוונה לספר זה:

זוג.png (29.42 KiB) נצפה 545 פעמים

ושם נתברר ששקר עינה בו:

mehren.png (38.29 KiB) נצפה 545 פעמים

הרי שתרגם שוואגין schweizer, ויי"ש תרגם brandiwein. ולא כתב לא דבר ולא חצי דבר על schweizer-wein.
רק כנ"ל, כן דרך החוקרים כשאינם יודעים, ממציאים דברים.

[תורת המן]

בין בסימן רח ובין בסימן רנט לא הזכיר בלשון התקנה 'יין שוואגין', רק מנה מיני חכירות כמו יין ושוואגין. ושגה בזה המהדיר הנ"ל, והמציא המהדיר פירוש יי"ש מפני שלא ידע, וזהו כוונת המהדיר בהערה בסוף הספר 'נתברר לי בינתיים...', דנתברר שלא קרא נכון.

אבל המהדיר מביא תרגומו של זונ' (?) שהוא 'שווייצער וויין', האם גם זה הוא לדעתך תרגום בדוי?
לפי כת"י אד' צ"ל 'שאוואגין', וא"כ יתכן שהוא משפה אחרת ולא קשור בכלל ל'שוואגין', אף שדומים במבטא.

כמבואר בר"ת בסוף הספר [עמ' 302] זוג' הכוונה לספר זה:

זוג.png

ושם נתברר ששקר עינה בו:

mehren.png

הרי שתרגם שוואגין schweizer, ויי"ש תרגם brandiwein. ולא כתב לא דבר ולא חצי דבר על schweizer-wein.
רק כנ"ל, כן דרך החוקרים כשאינם יודעים, ממציאים דברים.

ועפ"ז נתברר מקור הך מילה כי Schweizer גם ביום בגרמנית משמעו 'איש משוויץ', ומשמעו ג"כ 'חלבן'. לפי ויקפדיה זה היה משום שהאנשים משוויץ בגרמניה בדרך כלל היה חלבנים.
וכנראה schweigen הוא לשון עלגים של מילה זו. גם היום בגרמנית לפי Collins dictionary המילה schwaiger משמעו 'חלבן הדר בהרים'. כנראה האנשים שלא היה אצל הישוב דברו בלשון עלגים, ולכן היה קוראים עצמן כך.

[עמוס התקועי]

בין בסימן רח ובין בסימן רנט לא הזכיר בלשון התקנה 'יין שוואגין', רק מנה מיני חכירות כמו יין ושוואגין. ושגה בזה המהדיר הנ"ל, והמציא המהדיר פירוש יי"ש מפני שלא ידע, וזהו כוונת המהדיר בהערה בסוף הספר 'נתברר לי בינתיים...', דנתברר שלא קרא נכון.

אבל המהדיר מביא תרגומו של זונ' (?) שהוא 'שווייצער וויין', האם גם זה הוא לדעתך תרגום בדוי?
לפי כת"י אד' צ"ל 'שאוואגין', וא"כ יתכן שהוא משפה אחרת ולא קשור בכלל ל'שוואגין', אף שדומים במבטא.

כמבואר בר"ת בסוף הספר [עמ' 302] זוג' הכוונה לספר זה:
ושם נתברר ששקר עינה בו:
הרי שתרגם שוואגין schweizer, ויי"ש תרגם brandiwein. ולא כתב לא דבר ולא חצי דבר על schweizer-wein.
רק כנ"ל, כן דרך החוקרים כשאינם יודעים, ממציאים דברים.

צדקת, הוא לא חקר כהוגן. המקף (=) הוא כנראה מה שהטעתו.

רק שלא הבנתי על מה יצא הקצף על "החוקרים". בכל מערכת יש רע וטוב, יש כאלה שממציאים דברים, ויש כאלה יסודיים שעושים חקירה מעולה. היילפרין כנראה הוא לא אחד מהם

[איקטורין]

ושמעתי מספרים בשם הרה"ק מלובלין זצ"ל שאמר שצריך לאכול בליל שבת קודש יוהך באנדליך קויליטש במרק, והוא רמז על השם יב"ק שהוא ר"ת י'והך ב'אנדליך ק'ויליטש והם ג' שמות הוי"ה אדנ"י אהי"ה.
אבן ישראל להגאון רבי ישראל ברוך ברוין זצ"ל ח"ב, עמ' לו. [מגיליון עלים לתרופה, תצווה תשפ"ד]

[צופה_ומביט]

מרק [עוף], קטניות, חלה.

והכוונה משמע לערב קטניות [כמו חומוס/ארבעס או שעועית שעשויה כארבעס וכיו"ב] וחתיכות חלה במרק.
והרבה נוהגין כן... לא יודע אם מטעם הרה"ק מלובלין או מטעם הבאנדלעך והקויליטש בתוך היויך... [ולהעיר מקלי הבישול ובישול אחר אפיה בכלי שני רותח וכו'].

[י. אברהם]

בפי' רש"י ובית מדרשו לקרובץ כתוב: וקורין לאוט להנחת הפושעים ולכפר(ולכפרה?)
יש לי השערה ש"לאוט" הוא מילה בלועזית, אולי laut
האם ידוע למישהו אם זה נכון?