פורום אוצר החכמה

כדכד כתב:תודה רבה אבל עוד לא הבנתי מה זה

שייף נפיק כתב:''אז מ'מאכט אשטעקין ווערט ער אויך אמענש''
הרעיון הוא שאפשר לעשות ממקל בן אדם. רק שאני צריך תירגום מדוייק.
וכוחכם יישר!

מבק כתב:שטורם - סערה.
אטטאק - תקיפה.

יהודה בן יעקב כתב:

מבק כתב:שטורם - סערה.
אטטאק - תקיפה.

תודה, אך לא הבנתי את משמעות 'סערה' בעניין זה.

ראובן היה לו סחורה ומוכרח למוכרה במדודים לפי שחייב לפרוע לבעל חובו, ובא לוי וקנה הסחורה ממנו לזמן בתנאי שחייב לוי לחתוך הדיטה תוך שני חדשים בכך למאה כמ"ש בשטר שעשו ביניהם, והתנאי זה היה להיות שראה לוי ריוח הרבה במקח ההיא ביתר שאת אם היה לוקח אותה במדודים, ועתה בהגיע זמן השני חדשים הנז' בא ראובן לתבוע מלוי יחתוך הדיטה כאשר התנאי ביניהם, וטוען לוי שאין לו מעות לחתוך הדיטה על זמן הכתוב בשטר יפרח עליו, עתה יורינו מורינו הדין עם מי ושכמ"ה:

תוכן כתב:

יהודה בן יעקב כתב:

מבק כתב:שטורם - סערה.
אטטאק - תקיפה.

תודה, אך לא הבנתי את משמעות 'סערה' בעניין זה.

אולי התקפת פתע.

יהודה בן יעקב כתב:כתב בשו"ת מהרשד"ם יו"ד סימן סט

ראובן היה לו סחורה ומוכרח למוכרה במדודים לפי שחייב לפרוע לבעל חובו, ובא לוי וקנה הסחורה ממנו לזמן בתנאי שחייב לוי לחתוך הדיטה תוך שני חדשים בכך למאה כמ"ש בשטר שעשו ביניהם, והתנאי זה היה להיות שראה לוי ריוח הרבה במקח ההיא ביתר שאת אם היה לוקח אותה במדודים, ועתה בהגיע זמן השני חדשים הנז' בא ראובן לתבוע מלוי יחתוך הדיטה כאשר התנאי ביניהם, וטוען לוי שאין לו מעות לחתוך הדיטה על זמן הכתוב בשטר יפרח עליו, עתה יורינו מורינו הדין עם מי ושכמ"ה:

[עיקרו הועתק במשנה למלך מלוה ח, א]. מילים אלו מופיעות גם בשו"ת מהרשד"ם חו"מ סימן מב; סימן תכב; שו"ת מהר"ם גלאנטי סימן פח, ועוד.
אשמח לקבל ביאור למילים אלו.

יהודה בן יעקב כתב:כתב בשו"ת מהרשד"ם יו"ד סימן סט

ראובן היה לו סחורה ומוכרח למוכרה במדודים לפי שחייב לפרוע לבעל חובו, ובא לוי וקנה הסחורה ממנו לזמן בתנאי שחייב לוי לחתוך הדיטה תוך שני חדשים בכך למאה כמ"ש בשטר שעשו ביניהם, והתנאי זה היה להיות שראה לוי ריוח הרבה במקח ההיא ביתר שאת אם היה לוקח אותה במדודים, ועתה בהגיע זמן השני חדשים הנז' בא ראובן לתבוע מלוי יחתוך הדיטה כאשר התנאי ביניהם, וטוען לוי שאין לו מעות לחתוך הדיטה על זמן הכתוב בשטר יפרח עליו, עתה יורינו מורינו הדין עם מי ושכמ"ה:

[עיקרו הועתק במשנה למלך מלוה ח, א]. מילים אלו מופיעות גם בשו"ת מהרשד"ם חו"מ סימן מב; סימן תכב; שו"ת מהר"ם גלאנטי סימן פח, ועוד.
אשמח לקבל ביאור למילים אלו.

פרנצויז כתב:וראה ספונות א' עמ' ש"ב הערה 55: הדיט"ה = החוב.
[ומש"כ בספונות י"א עמ' נ"ט בביאור המילה הדיטה = (ditta באיטלקית: בית מסחר, פירמה), לכאורה לא מסתבר בדברי מהרשד"ם הנ"ל].

יהודה בן יעקב כתב:

פרנצויז כתב:וראה ספונות א' עמ' ש"ב הערה 55: הדיט"ה = החוב.

אשמח לדעת מהו ספונות, והיכן ניתן לראותו.

פרנצויז כתב:

יהודה בן יעקב כתב:

פרנצויז כתב:וראה ספונות א' עמ' ש"ב הערה 55: הדיט"ה = החוב.

אשמח לדעת מהו ספונות, והיכן ניתן לראותו.

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 6843000006

פלגינן כתב:האם מישהו יכול לתרגם לי מגרמנית את שני הקטעים שבתצלום?
תודה

תוכן כתב:

פלגינן כתב:האם מישהו יכול לתרגם לי מגרמנית את שני הקטעים שבתצלום?
תודה

הנה התרגום:

מובאה זו לקוחה מילה במילה מכתבי ר' יעקב הגוזר (בספר הלכות מילה, השוה מילר במבואו ל(לא אדע לאיזה ספר הכוונה) 18). אבל ההמשך 89 ו-97 והר' אפרים מבונא פי' מקורו במקורות אחרים. אין צורך להניח ביחד עם בריל (יאהרבוך 11, 12) שדודי, התכוונו לדוד רבה.

האם עשו את הברית בתוך הבית כנסת? לאוו (לעבענסאלטער 81) טוען, שהדיווח הוודאי הראשון של ברית שהתקיימה בבית כנסת בגרמיה שייך למאה ה-13. אבל ללא ספק שכבר במאה ה-11 העסק הקדוש הזה התקיים בבית הכנס. כמו שמדווח ב(שוב הספר שאיני מכיר) והרוקח סעיף קי"ג מר' יעקב הלוי בוורמיישא. מרדכי תענית תר"ל וטור או"ח סימן תקנ"ט כותבים יעב"ץ.

(כאן מביא עוד מקורות)

א"כ מדובר מיעבץ הראשון שנהרג על קידוש השם ב-1096 בוורמיישא. השווה ילינק קונטרוס וורמייזא 3, מספר? 5 והגרון 4, 100.

תוכן כתב:

פלגינן כתב:האם מישהו יכול לתרגם לי מגרמנית את שני הקטעים שבתצלום? תודה

הנה התרגום:
מובאה זו לקוחה מילה במילה מכתבי ר' יעקב הגוזר (בספר הלכות מילה, השוה מילר במבואו ל(לא אדע לאיזה ספר הכוונה) 18).

פרנצויז כתב:

תוכן כתב:

פלגינן כתב:האם מישהו יכול לתרגם לי מגרמנית את שני הקטעים שבתצלום? תודה

הנה התרגום:
מובאה זו לקוחה מילה במילה מכתבי ר' יעקב הגוזר (בספר הלכות מילה, השוה מילר במבואו ל(לא אדע לאיזה ספר הכוונה) 18).

הספר הנזכר שם בר"ת SBL, הוא אולי "זכרון ברית לראשונים".

יהודה בן יעקב כתב:

לקט.png

ביבלקריטיקער - מבקרי המקרא.
אך מהו "פיאטאט"??

עכבר שחצי אדמה כתב:בשער של ספר הקודש נפש החיים שנדפס בתקצז מופיע כך ברוסית:

http://prntscr.com/lqp76p

מי שקצת מתמצא ברוסית אמר לי שהתרגום הוא:

נפש החיים
זאת אומרת
נפש של דבר חי

האם זה אכן תרגומו המדוייק. יש כאן כוונה לגנאי או להשפלה על ידי הצאנזורא לדעתך?

תודה מראש
עכבר