מהו ליל ניטל זמנו ומנהגיו

[ארזי ביתר]

לא נכנסתי לקובץ, אבל שאלה אשאל:
היום התפללתי מנחה בבימ"ד חסידי, בחדר הצמוד לביהמ"ד, וכדרך החסידים התחילו דקותיים לפני השקיעה והמשיכו הלאה...
בזמן השקיעה בדיוק, סגרו יושבי בית המדרש את ספריהם ויצאו החוצה.

וכאן הבן שואל ממ"נ: אם 'שקיעה לא נושכת', אז למה קמתם בדיוק בשקיעה? ואם לא - איך התפללתם מנחה אחר השקיעה?

הלהקניטם אתה בא? שאלה זו שייכת במקרים נוספים. שקיעה לא נושכת, ואף בהלכה מוזכר היתר מסוים, של י"ג מינוטי"ן אחר השקיעה. ענין ניטל, לנוהגים בו, הוא חמור מאוד. אין קשר בין הדברים.

[עקביה]

להלן מצורף הקונטרס "ניטל מנהגים ומסורות"
נבקש מכל הקוראים שיואילו לשלוח הערותיהם והארותיהם המחכימות למייל amasoret@gmail.com.

יישר כוחו של מחבר הקונטרס על המלאכה הגדולה שעשה.

בעמ' ו' מתייחס הכותב למנהג ההימנעות מלימוד תורה בליל הניטל, ומשתבח בעדת החסידים: "כיום נשמר מנהג זה רק בקרב הקהילות החסידיות האמונים על שמירת המסורת, ומסירות נפש על כל תג וקוץ ממנהגי ישראל".

ותמה תמה אקרא.
מהמקורות המובאים בקונטרס עולה שההימנעות מלימוד בלילה זה נבעה מאילוצים עצובים שהיו מנת חלקם של אבותינו בארצות פזוריהם בין הגויים.
האם יש טעם לקרוא לכך 'מנהג ישראל' ולשמר אותו גם כאשר ברחמיו וברוב חסדיו ית' עלינו אילוצים אלה עברו מן העולם??

בהמשך מוזכר שע"י האדמו"רים לדורותיהם ניתנו טעמים למניעת הלימוד על דרך הקבלה, 'שלא ינקו הקליפות'.
טעמים מסוג זה אולי שייכים גם כיום, אבל זהו מנהג אחר. מנהג חסידי, שאין שום סיבה לצפות שמי שאינו אמון על המסורת החסידית ינהג בו, ולהשתבחות הנ"ל אין מקום.

[ארזי ביתר]

פעם ששמעתי, שה'אמרי אמת' נהג בליל ניטל, לחתוך נייר טואלט לכל שבתות השנה. יש אימות לכך?

[יוס'ל]

לא נכנסתי לקובץ, אבל שאלה אשאל:
היום התפללתי מנחה בבימ"ד חסידי, בחדר הצמוד לביהמ"ד, וכדרך החסידים התחילו דקותיים לפני השקיעה והמשיכו הלאה...
בזמן השקיעה בדיוק, סגרו יושבי בית המדרש את ספריהם ויצאו החוצה.

וכאן הבן שואל ממ"נ: אם 'שקיעה לא נושכת', אז למה קמתם בדיוק בשקיעה? ואם לא - איך התפללתם מנחה אחר השקיעה?

חמירא סכנתא מאיסורא (או כתינוק הבורח מבית הספר)

אומרים בשם איזה אדמו"ר אמירה צחה על דרך זה. גם בניטל מקיימים מצוות תלמוד תורה, כי מקיימים מנהג ניטל, ומנהג ישראל תורה.

יש חסידים הנוהגים / מתירים ללמוד חסידות בניטל שלזה אין גישה לחיצונים (שכנראה הם ליטאים)
ידוע שה'שם משמואל' בן האבני נזר, התיר זאת, ואולי נזרקה בו נבואה משום שיומא דהילולא שלו חל לפעמים בליל ניטל.

פעם ששמעתי, שה'אמרי אמת' נהג בליל ניטל, לחתוך נייר טואלט לכל שבתות השנה. יש אימות לכך?

כשאני הייתי ילד בחיידר סיפרו זאת על הגר''א מוילנא.

[לוי]

לספר דבר כזה על הגר"א הוא דבר מופרך ומגוחך.

[בקרו טלה]

אומרים בשם איזה אדמו"ר אמירה צחה על דרך זה. גם בניטל מקיימים מצוות תלמוד תורה, כי מקיימים מנהג ניטל, ומנהג ישראל תורה.

שיח שרפי קודש
מנהג:
שמעתי מרב גדול ישיש. שהי' פ"א בימי החורף על ש"ק אצל אדומו"ר הגה"ק בעל חי' הרי"מ זצללה"ה בגור. ואז הי' העת שנוהגין בכל תפוצות ישראל שאין לומדים בליל שחל תקופת טבת. ובאכלו סעודת ליל ש"ק עם קהל החסידים הסמוכים לשלחנו הטהור. סיפר הה"ק הנ"ל כי פ"א שאל כומר אחד את הגה"ק רשכבה"ג הרבי ר' יונתן אייבשיטץ ז"ל. הלא לכם יהודים יש עת שאינכם לומדים תורה וחכמים כתבו כי העולם עומד על התורה, וא"כ על מה העולם עומד בשעות הללו. והשיב לו הר"ר יונתן ז"ל, "כי מנהג ישראל תורה" וזאת בעצמו שאין לומדים אז הוא תורה, ועל זה יש קיום לעולם עכ"ל הק'
ועי"ע כעי"ז מעוד גדולי ישראל בנטעי גבריאל עמ' 381 הע' ג
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=381

[גימפעל]

לספר דבר כזה על הגר"א הוא דבר מופרך ומגוחך.

למה ?

[חובב_ספרים]

הלהקניטם אתה בא? שאלה זו שייכת במקרים נוספים. שקיעה לא נושכת, ואף בהלכה מוזכר היתר מסוים, של י"ג מינוטי"ן אחר השקיעה. ענין ניטל, לנוהגים בו, הוא חמור מאוד. אין קשר בין הדברים.

זה קושיא לא תשובה. אני האחרון לזלז במנהגים אבל ברור שחיובי תורה וגם חיובים דרבנן חמורים יותר ממנהגים ואינו צריך לפנים. למה אנשים מדקדים על מנהגים, חשובים ככל שהם, יותר מעל דברים שהם מעיקר הדין. יש הרבה מה להאריך בזה, אבל אני מפחד שזה יתפרש באופן לא נכון.

[בברכה המשולשת]

לספר דבר כזה על הגר"א הוא דבר מופרך ומגוחך.

למה ?

הנלענ"ד (ובודאי שדבריי אינם מחייבים את הרב לוי שליט"א)
א.כי לא מצאנו שאדוננו הגר"א בכלל נהג במנהג הזה של אי לימוד תורה בזמן הנ"ל.
ב. וגם לא יצוייר כלל שבזה ישקיע אדוננו הגר"א את זמנו- שכן גם במקומות האסורים בלימוד תורה עסק ברקחות וטבחות

[יבנה]

גם לנוהגים מנהגי היארצייט של ישו, אין לכך שום מקום בארץ ישראל שכמעט לא פוגשים בחגיגות הנוצרים. ונאבד שם הע"ז ולמה לחדשו. והרי התורה דברים י"ב ב' וג' ועוד הרבה מקומות מצווה על איבוד ע"ז ואיבוד שמן, ובאים אלו ומזכירים למי שאבוד מהם עניינן. וגם לצד הרוחות רעות וקליפות, י"ל שזה שייך דוקא במקומות שיש את טומאת ע"ז הזאת. ואם כבר אולי יש לנהוג ניטל בחגי המוסלמים. והרי ישו לא היה הרשע וע"ז הראשון או אחרון, ולמה אינם חוששים להשאר. אלא הענין שמציינים היארצייט שלו מצד שגרו במקומות שעבדו אותו, ובארץ ישראל לא שייך טעם זה.

[חובב_ספרים]

יום אידם אינם ביום היארצייט של אותו איש. בגמ' שהוא נהרג בערב פסח, והנוצרים חושבים שנהרג ביום ראשון של פסח. יום אידם הוא היום שהם אומרים שנולד בו, הגם שכמובן אין שום טעם לקחת זה ברציניות יתירה. יום אידם של עע"ז מובאים בתחילת מסכת ע"ז, וכמה מהם אומצו אח"כ ע"י הנוצרים, אלא שהם נתנו הסבר חדש להם. בגמ' שם שמקור ניטל היה חג שעשה אדם הראשון לשם שמים, ואח"כ נשתנה ע"י העע"ז לחג לע"ז.

[יבנה]

יום אידם אינם ביום היארצייט של אותו איש. בגמ' שהוא נהרג בערב פסח, ולדעתם ביום א' של פסח. יום אידם הוא היום שהם אומרים שנולד בו, הגם שכמובן אין שום טועם לקחת זה ברציניות יתירה. יום אידם של עע"ז מובאים בתחילת מסכת ע"ז, וכמה מהם אומצו אח"כ ע"י הנוצרים, אלא שהם נתנו הסבר חדש להם. בגמ' שם שמקור ניטל היה חג שעשה אדם הראשון לשם שמים, ואח"כ נשתנה ע"י העע"ז לחג לע"ז.

ידוע לי, התכוונתי בדרך מליצה ליום השנה של הלידה.

[משולש]

לספר דבר כזה על הגר"א הוא דבר מופרך ומגוחך.

למה ?

הנלענ"ד (ובודאי שדבריי אינם מחייבים את הרב לוי שליט"א)
א.כי לא מצאנו שאדוננו הגר"א בכלל נהג במנהג הזה של אי לימוד תורה בזמן הנ"ל.
ב. וגם לא יצוייר כלל שבזה ישקיע אדוננו הגר"א את זמנו- שכן גם במקומות האסורים בלימוד תורה עסק ברקחות וטבחות

למה אתה מוכיח ככה? צריך להוכיח הפוך: מזה שלא מוזכר כלום סימן שנהג במנהג הנפוץ בכלל ישראל (באירופה).

[משולש]

גם לנוהגים מנהגי היארצייט של ישו, אין לכך שום מקום בארץ ישראל שכמעט לא פוגשים בחגיגות הנוצרים. ונאבד שם הע"ז ולמה לחדשו. והרי התורה דברים י"ב ב' וג' ועוד הרבה מקומות מצווה על איבוד ע"ז ואיבוד שמן, ובאים אלו ומזכירים למי שאבוד מהם עניינן. וגם לצד הרוחות רעות וקליפות, י"ל שזה שייך דוקא במקומות שיש את טומאת ע"ז הזאת. ואם כבר אולי יש לנהוג ניטל בחגי המוסלמים. והרי ישו לא היה הרשע וע"ז הראשון או אחרון, ולמה אינם חוששים להשאר. אלא הענין שמציינים היארצייט שלו מצד שגרו במקומות שעבדו אותו, ובארץ ישראל לא שייך טעם זה.

אם הבנתי אותך נכון, אין בא"י נוצרים ולכן אין טעם במנהג הניטל.
אז לפי מיטב ידיעתי יש בא"י מאות אלפי נוצרים, (פלוס למעלה ממאה כתות מסיונריות בארץ) ומאות כנסיות נוצריות שונות. הכנסיות מפוזרות למשל בערים יפו, חיפה, נצרת, טבריה, רמלה, ירושלים, ועוד ישובים רבים, (והרי הנצרות כולה מקורה מא"י, וישו עצמו קבור כאן בירושלים). ולצערנו יש גם אלפי או עשרות אלפי יהודים תועים שמציינים וחוגגים את היום הזה. (בפרט שכל התאריכים הרשמיים בא"י בנויים על התאריך הנוצרי שמונה ללידת הרשע ימ"ש).

כמובן שעדיין הנצרות כאן היא מיעוט קטן ביחס למצב באירופה, אך בהחלט המציאות קיימת ומי קובע כמה נוצרים צריכים לגור כאן כדי שהמנהג יצטרך להשמר?

ואזכיר שגדולי ישראל במשך הדורות הקפידו מאוד על מנהג זה עד כדי מסירות נפש ממש כידוע. (שנכנסו כמה פעמים לסכנת חיים בשביל קיום מנהג זה).

אמנם ידוע דעתם של כמה מגדולי ישראל (שגרו באיזורים חרדיים לחלוטין) שלמדו בליל זה. אך ידוע שהסטייפלר לא למד אז מתוך ספר כדי לא לפגוע באלו שנוהגים בו. (למרות שבדברים אחרים לא היה נושא פנים לאף אחד).

[חובב_ספרים]

הנלענ"ד (ובודאי שדבריי אינם מחייבים את הרב לוי שליט"א)
א.כי לא מצאנו שאדוננו הגר"א בכלל נהג במנהג הזה של אי לימוד תורה בזמן הנ"ל.
ב. וגם לא יצוייר כלל שבזה ישקיע אדוננו הגר"א את זמנו- שכן גם במקומות האסורים בלימוד תורה עסק ברקחות וטבחות

למה אתה מוכיח ככה? צריך להוכיח הפוך: מזה שלא מוזכר כלום סימן שנהג במנהג הנפוץ בכלל ישראל (באירופה).

אינו מובן איך אפשר להביא כאן הנהגת הגר"א כשלא ידוע לנו כלל. ממ"נ אם נאמר דמאחר שנהגו כן מסתמא הוא נהג כהמנהג א"א להביא vנהגת הגר"א לחזק המנהג מאחר שלא ידוע לנו שהוא נהג כן אלא רק מכח המנהג, ועל זה גופא אנו דנים. איך אפשר להוכיח הנהגת הגר"א מכח המנהג, ושוב לחזור לחזק המנהג מכח הנהגת הגר"א.
וכן להיפך, אם באנו לשלול הקפדת הגר"א במנהג ניטל משום שלא כתוב הנהגתו בשום מקום, זה בא מהנחה שאם הוא נהג כן זה היה חידוש שהיה צריך להיות רשום באיזה מקום. אבל גם על זה גופא אנו דנים. אולי לא כתבו זה כמו שלא כתוב בשום מקום שהוא בירך העץ על תפוחים.

[חובב_ספרים]

מאחר שחלק גדול של הנידון כאן מתייחס אם הנהגה תלוי בליהות בסביבה של נוצרים אולי יש לדון אם יש מקום להנהגה זו לגבי ע"ז אחרות. האם היהודים בהודו נהגו שלא ללמוד ביום אידם של עע"ז במקומם. וכן בזמן הגמרא כמעט כל היהודים גרו בין עע"ז. האם יש איזה רמז בשום מקום להנהגה מעין מנהג ניטל.

[משולש]

הנלענ"ד (ובודאי שדבריי אינם מחייבים את הרב לוי שליט"א)
א.כי לא מצאנו שאדוננו הגר"א בכלל נהג במנהג הזה של אי לימוד תורה בזמן הנ"ל.
ב. וגם לא יצוייר כלל שבזה ישקיע אדוננו הגר"א את זמנו- שכן גם במקומות האסורים בלימוד תורה עסק ברקחות וטבחות

למה אתה מוכיח ככה? צריך להוכיח הפוך: מזה שלא מוזכר כלום סימן שנהג במנהג הנפוץ בכלל ישראל (באירופה).

אינו מובן איך אפשר להביא כאן הנהגת הגר"א כשלא ידוע לנו כלל. ממ"נ אם נאמר דמאחר שנהגו כן מסתמא הוא נהג כהמנהג א"א להביא vנהגת הגר"א לחזק המנהג מאחר שלא ידוע לנו שהוא נהג כן אלא רק מכח המנהג, ועל זה גופא אנו דנים. איך אפשר להוכיח הנהגת הגר"א מכח המנהג, ושוב לחזור לחזק המנהג מכח הנהגת הגר"א.
וכן להיפך, אם באנו לשלול הקפדת הגר"א במנהג ניטל משום שלא כתוב הנהגתו בשום מקום, זה בא מהנחה שאם הוא נהג כן זה היה חידוש שהיה צריך להיות רשום באיזה מקום. אבל גם על זה גופא אנו דנים. אולי לא כתבו זה כמו שלא כתוב בשום מקום שהוא בירך העץ על תפוחים.

נחזור על הראשונות: הביאו סיפור על הגר"א, ומישהו ערער על הסיפור בטענה שלא מסתבר שהגר"א נהג בזה. (שהרי לא מוזכר במעשה רב) אז עניתי שאין פירכא, כי במעשה רב כתוב רק מה ששינה ממנהג הנפוץ.

[משולש]

מאחר שחלק גדול של הנידון כאן מתייחס אם הנהגה תלוי בליהות בסביבה של נוצרים אולי יש לדון אם יש מקום להנהגה זו לגבי ע"ז אחרות. האם היהודים בהודו נהגו שלא ללמוד ביום אידם של עע"ז במקומם. וכן בזמן הגמרא כמעט כל היהודים גרו בין עע"ז. האם יש איזה רמז בשום מקום להנהגה מעין מנהג ניטל.

לא ידוע לי.
ואכן יש אומרים שזה קשור בכלל לתקופה ולא לנצרות. (וי"א שהעובדה שיושקע נולד אז זה חלק מהטומאה של אותו לילה).

[חובב_ספרים]

מאחר שחלק גדול של הנידון כאן מתייחס אם הנהגה תלוי בליהות בסביבה של נוצרים אולי יש לדון אם יש מקום להנהגה זו לגבי ע"ז אחרות. האם היהודים בהודו נהגו שלא ללמוד ביום אידם של עע"ז במקומם. וכן בזמן הגמרא כמעט כל היהודים גרו בין עע"ז. האם יש איזה רמז בשום מקום להנהגה מעין מנהג ניטל.

לא ידוע לי.
ואכן יש אומרים שזה קשור בכלל לתקופה ולא לנצרות. (וי"א שהעובדה שיושקע נולד אז זה חלק מהטומאה של אותו לילה).

קשה להאמין שהוא אכן נולד ביום זה כש"כ. יש כמה עבודות זרות שקדמו לנצרות שיש להם מסורת די דומה שהע"ז נולד ביום זה, ובכלל קביעות יום זה ליום חג הוא ע"פ אדם הראשון, כמבואר בע"ז (דף ח ע"א). לכן ברור שהנוצרים העתיקו יום אידם של של הגוים והלבישו עליו ענין נוצרי. מלבד זאת, גם אם נקבל שהוא אכן נולד ביום זה, הרי אצלינו הולכים אחר שנת הלבנה ואילו יום האיד נקבע ע"פ שנת הלבנה. מהיכא תיתי שהטומאה הולך אחר שנת החמה כהנהגתם ולא אחר שנת הלבנה כמו כל דבר.

[משולש]

מאחר שחלק גדול של הנידון כאן מתייחס אם הנהגה תלוי בליהות בסביבה של נוצרים אולי יש לדון אם יש מקום להנהגה זו לגבי ע"ז אחרות. האם היהודים בהודו נהגו שלא ללמוד ביום אידם של עע"ז במקומם. וכן בזמן הגמרא כמעט כל היהודים גרו בין עע"ז. האם יש איזה רמז בשום מקום להנהגה מעין מנהג ניטל.

לא ידוע לי.
ואכן יש אומרים שזה קשור בכלל לתקופה ולא לנצרות. (וי"א שהעובדה שיושקע נולד אז זה חלק מהטומאה של אותו לילה).

קשה להאמין שהוא אכן נולד ביום זה כש"כ. יש כמה עבודות זרות שקדמו לנצרות שיש להם מסורת די דומה שהע"ז נולד ביום זה, ובכלל קביעות יום זה ליום חג הוא ע"פ אדם הראשון, כמבואר בע"ז (דף ח ע"א). לכן ברור שהנוצרים העתיקו יום אידם של של הגוים והלבישו עליו ענין נוצרי. מלבד זאת, גם אם נקבל שהוא אכן נולד ביום זה, הרי אצלינו הולכים אחר שנת הלבנה ואילו יום האיד נקבע ע"פ שנת הלבנה. מהיכא תיתי שהטומאה הולך אחר שנת החמה כהנהגתם ולא אחר שנת הלבנה כמו כל דבר.

אתייחס רק לשאלה האחרונה.
ידוע המנהג (שמשום מה בטל) לא לשתות מים מגולים בזמן התקופה אם לא היה בהם ברזל. וזה כנראה קשור גם לטומאה. והולך אחר שנת החמה. (ואולי זה לא בחינה של תאריך אלא של מציאות שקורית בזמן זה). אמנם תקופת טבת נחשבת כנראה לקשה ביותר מהם.

[יבנה]

גם לנוהגים מנהגי היארצייט של ישו, אין לכך שום מקום בארץ ישראל שכמעט לא פוגשים בחגיגות הנוצרים. ונאבד שם הע"ז ולמה לחדשו. והרי התורה דברים י"ב ב' וג' ועוד הרבה מקומות מצווה על איבוד ע"ז ואיבוד שמן, ובאים אלו ומזכירים למי שאבוד מהם עניינן. וגם לצד הרוחות רעות וקליפות, י"ל שזה שייך דוקא במקומות שיש את טומאת ע"ז הזאת. ואם כבר אולי יש לנהוג ניטל בחגי המוסלמים. והרי ישו לא היה הרשע וע"ז הראשון או אחרון, ולמה אינם חוששים להשאר. אלא הענין שמציינים היארצייט שלו מצד שגרו במקומות שעבדו אותו, ובארץ ישראל לא שייך טעם זה.

אם הבנתי אותך נכון, אין בא"י נוצרים ולכן אין טעם במנהג הניטל.
אז לפי מיטב ידיעתי יש בא"י מאות אלפי נוצרים, (פלוס למעלה ממאה כתות מסיונריות בארץ) ומאות כנסיות נוצריות שונות. הכנסיות מפוזרות למשל בערים יפו, חיפה, נצרת, טבריה, רמלה, ירושלים, ועוד ישובים רבים, (והרי הנצרות כולה מקורה מא"י, וישו עצמו קבור כאן בירושלים). ולצערנו יש גם אלפי או עשרות אלפי יהודים תועים שמציינים וחוגגים את היום הזה. (בפרט שכל התאריכים הרשמיים בא"י בנויים על התאריך הנוצרי שמונה ללידת הרשע ימ"ש).

כמובן שעדיין הנצרות כאן היא מיעוט קטן ביחס למצב באירופה, אך בהחלט המציאות קיימת ומי קובע כמה נוצרים צריכים לגור כאן כדי שהמנהג יצטרך להשמר?

ואזכיר שגדולי ישראל במשך הדורות הקפידו מאוד על מנהג זה עד כדי מסירות נפש ממש כידוע. (שנכנסו כמה פעמים לסכנת חיים בשביל קיום מנהג זה).

אמנם ידוע דעתם של כמה מגדולי ישראל (שגרו באיזורים חרדיים לחלוטין) שלמדו בליל זה. אך ידוע שהסטייפלר לא למד אז מתוך ספר כדי לא לפגוע באלו שנוהגים בו. (למרות שבדברים אחרים לא היה נושא פנים לאף אחד).

התכוונתי לומר שהיהודים בארץ כמעט לא פוגשים את חגיגות הנוצרים, ואם לא למנהגי הניטל הם לא היו נזכרים בכלל שיש באותו יום איד נוצרי. ובפרט בהתחשב בכך שהחסידים הם היחידים שנוהגים בניטל, כמה חסידים בארץ גרים עם נוצרים המקיימים את אידם בפרהסיה? ברור שיש נוצרים בא"י, אך אין לכך שום נ"מ לענינינו.
נמצא שהע"ז שכוחה ונאבד שמה אצל קהילות אלו, ובאים ומזכירים לרבים את ענייני הע"ז היפך רצון התורה שתאבד זכר הע"ז.
מה שנהגו בחו"ל יש בזה טעמים שונים השייכים לכך שחיו במציאות שהיו את החגיגות האלו, אך אין מזה סיבה לנהוג כן במקומות אחרות. ובפרט ביטול לימוד תורה שבאותו יום הוא דבר מאד תמוה, והבו דלא להוסיף עלה.

מה שהזכרת מגדולים שמסרו נפשם לא ללמוד תורה, מי הם ואיזה הגיון יש למעשיהם, וכי זה א' מג' עבירות חמורות?

בענין הגר"א, הגר"א לא חשש למנהגי ביטול תורה, וכפי שמצינו בערב ט' באב סי' תקנ"ג ס' ב', וכ"ש כאן.

[יבנה]

מאחר שחלק גדול של הנידון כאן מתייחס אם הנהגה תלוי בליהות בסביבה של נוצרים אולי יש לדון אם יש מקום להנהגה זו לגבי ע"ז אחרות. האם היהודים בהודו נהגו שלא ללמוד ביום אידם של עע"ז במקומם. וכן בזמן הגמרא כמעט כל היהודים גרו בין עע"ז. האם יש איזה רמז בשום מקום להנהגה מעין מנהג ניטל.

גיטין טז:-יז.
"רבה בר בר חנה חלש עול לגביה רב יהודה ורבה לשיולי ביה בעו מיניה שנים שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם או אין צריכין אמר להם אין צריכין מה אילו יאמרו בפנינו גירשה מי לא מהימני אדהכי אתא ההוא חברא שקלה לשרגא מקמייהו אמר רחמנא או בטולך או בטולא דבר עשו."
וע"ז אמרו בתשובות הגאונים הרכבי סי' רצח -
"דמינקי שהיו החברים מחזרין על הבתים ונוטלין נר מבית כל אחד ואחד בלילה שקוראין צדה כדי שיראו נרות מבחוץ וקוראין אותו דמינקי כמה שאנו אומ' בהמביא גט אדהאכי אתא ההוא גברא חברא ושקלה לשרגא מקמיהו אמרי רחמ' או בטולך או בטולא דבר עשו. וכיון דלהנאת עצמן הן מתכונין ולא לשמור יהבינן להו אף על פי שהן לשימוש עב' זרה:"
הרי שלמדו תורה באותו ליל האיד, ואף הלכו לבקר אחרים ולמדו איתם.

[משולש]

גם לנוהגים מנהגי היארצייט של ישו, אין לכך שום מקום בארץ ישראל שכמעט לא פוגשים בחגיגות הנוצרים. ונאבד שם הע"ז ולמה לחדשו. והרי התורה דברים י"ב ב' וג' ועוד הרבה מקומות מצווה על איבוד ע"ז ואיבוד שמן, ובאים אלו ומזכירים למי שאבוד מהם עניינן. וגם לצד הרוחות רעות וקליפות, י"ל שזה שייך דוקא במקומות שיש את טומאת ע"ז הזאת. ואם כבר אולי יש לנהוג ניטל בחגי המוסלמים. והרי ישו לא היה הרשע וע"ז הראשון או אחרון, ולמה אינם חוששים להשאר. אלא הענין שמציינים היארצייט שלו מצד שגרו במקומות שעבדו אותו, ובארץ ישראל לא שייך טעם זה.

אם הבנתי אותך נכון, אין בא"י נוצרים ולכן אין טעם במנהג הניטל.
אז לפי מיטב ידיעתי יש בא"י מאות אלפי נוצרים, (פלוס למעלה ממאה כתות מסיונריות בארץ) ומאות כנסיות נוצריות שונות. הכנסיות מפוזרות למשל בערים יפו, חיפה, נצרת, טבריה, רמלה, ירושלים, ועוד ישובים רבים, (והרי הנצרות כולה מקורה מא"י, וישו עצמו קבור כאן בירושלים). ולצערנו יש גם אלפי או עשרות אלפי יהודים תועים שמציינים וחוגגים את היום הזה. (בפרט שכל התאריכים הרשמיים בא"י בנויים על התאריך הנוצרי שמונה ללידת הרשע ימ"ש).

כמובן שעדיין הנצרות כאן היא מיעוט קטן ביחס למצב באירופה, אך בהחלט המציאות קיימת ומי קובע כמה נוצרים צריכים לגור כאן כדי שהמנהג יצטרך להשמר?

ואזכיר שגדולי ישראל במשך הדורות הקפידו מאוד על מנהג זה עד כדי מסירות נפש ממש כידוע. (שנכנסו כמה פעמים לסכנת חיים בשביל קיום מנהג זה).

אמנם ידוע דעתם של כמה מגדולי ישראל (שגרו באיזורים חרדיים לחלוטין) שלמדו בליל זה. אך ידוע שהסטייפלר לא למד אז מתוך ספר כדי לא לפגוע באלו שנוהגים בו. (למרות שבדברים אחרים לא היה נושא פנים לאף אחד).

התכוונתי לומר שהיהודים בארץ כמעט לא פוגשים את חגיגות הנוצרים, ואם לא למנהגי הניטל הם לא היו נזכרים בכלל שיש באותו יום איד נוצרי. ובפרט בהתחשב בכך שהחסידים הם היחידים שנוהגים בניטל, כמה חסידים בארץ גרים עם נוצרים המקיימים את אידם בפרהסיה? ברור שיש נוצרים בא"י, אך אין לכך שום נ"מ לענינינו.
נמצא שהע"ז שכוחה ונאבד שמה אצל קהילות אלו, ובאים ומזכירים לרבים את ענייני הע"ז היפך רצון התורה שתאבד זכר הע"ז.
מה שנהגו בחו"ל יש בזה טעמים שונים השייכים לכך שחיו במציאות שהיו את החגיגות האלו, אך אין מזה סיבה לנהוג כן במקומות אחרות. ובפרט ביטול לימוד תורה שבאותו יום הוא דבר מאד תמוה, והבו דלא להוסיף עלה.

מה שהזכרת מגדולים שמסרו נפשם לא ללמוד תורה, מי הם ואיזה הגיון יש למעשיהם, וכי זה א' מג' עבירות חמורות?

בענין הגר"א, הגר"א לא חשש למנהגי ביטול תורה, וכפי שמצינו בערב ט' באב סי' תקנ"ג ס' ב', וכ"ש כאן.

לפחות תסכים אתי שבערים כמו ירושלים וחיפה הדין בדיוק כמו בחו"ל. (ובנוגע למנהג החסידים, דעתם שיש בזה סכנה רוחנית וע"כ אין נ"מ היכן נמצאים. והרי הסטייפלר וויתר על לימוד מתוך ספר כדי לא לזלזל במנהגם).
ואינו נחשב להזכרת הע"ז כי מזכירים אותה לגנאי. (וכמו שמזכירים את עמלק או המן למרות המצווה לאבד זכרם).

אין לי כרגע את הסיפורים על מצבים שהגיעו לפיקוח נפש, אקווה להשיג אותם בהמשך בע"ה. והם ידועים מאוד, אולי חברי הפורום האחרים יודעים. (הגויים כעסו מאוד על המנהג הזה, כי ראו בו זלזול בדתם).
עכ"פ לא מדובר במצב של יהרג ואל יעבור, אלא סכנה בעלמא.

בנוגע לגר"א, אי אפשר לקבוע ש"הגר"א לא חשש למנהגי ביטול תורה" על פי מה שפסק שם. (תקנג) שמא רק בערב ת"ב דעתו שמותר ללמוד אבל בזמנים אחרים לא. (וכי נלמד מכאן שהגר"א יתיר ללמוד בת"ב או בשבעה ל"ע?)

[יבנה]

לפחות תסכים אתי שבערים כמו ירושלים וחיפה הדין בדיוק כמו בחו"ל. (ובנוגע למנהג החסידים, דעתם שיש בזה סכנה רוחנית וע"כ אין נ"מ היכן נמצאים. והרי הסטייפלר וויתר על לימוד מתוך ספר כדי לא לזלזל במנהגם).
ואינו נחשב להזכרת הע"ז כי מזכירים אותה לגנאי. (וכמו שמזכירים את עמלק או המן למרות המצווה לאבד זכרם).

אין לי כרגע את הסיפורים על מצבים שהגיעו לפיקוח נפש, אקווה להשיג אותם בהמשך בע"ה. והם ידועים מאוד, אולי חברי הפורום האחרים יודעים. (הגויים כעסו מאוד על המנהג הזה, כי ראו בו זלזול בדתם).
עכ"פ לא מדובר במצב של יהרג ואל יעבור, אלא סכנה בעלמא.

בנוגע לגר"א, אי אפשר לקבוע ש"הגר"א לא חשש למנהגי ביטול תורה" על פי מה שפסק שם. (תקנג) שמא רק בערב ת"ב דעתו שמותר ללמוד אבל בזמנים אחרים לא. (וכי נלמד מכאן שהגר"א יתיר ללמוד בת"ב או בשבעה ל"ע?)

דוקא אם הם נמצאים במצב שרואים את החגיגות של הנוצרים וניכרים עניינם, וגם אז יש לדון שאינו דומה להמצב שבחו"ל.
ולענין הסכנות הרוחניות, י"ל שתלויים קשר בל ינתק למציאות הפיזית, ואם במציאות אין שם ע"ז אז גם טומאת הע"ז אינה נמצאת.
ברור שאין בזה איסור של לא ישמע על פיך וכדומה, ובכ"ז לא אינו מתיישב עם רצון התורה לאבד את זכר הע"ז מן העולם.
ומה שמסרו עצמם לסכנה מצד קפידת הגוים, תמוה דמפני איבה הותרו כמה איסורי דרבנן עי' ע"ז ו: וכו. ועוד, כ"ש שיש לבטל מנהג מחמת איבה.
דברי הגר"א שהבאתי הם במקום שמצד הדין אין מקום לבטל תורה, אך המנהג החמיר לבטל, והגר"א לא חשש למנהג. ושוה לכאן שמצד הדין מותר ללמוד, והמנהג חידש בזה איסור. ואינו ענין לאופן שמצד הדין צריך לבטל תורה.

[חובב_ספרים]

במאמרו על ניטל מהרב יוסף ליברמן (מוריה תשרי תשמ"ו) הזכיר בעמ' קל"ט שתלמידי הגר"א לא חשו לניטל ומתחילה לא קיבלו עליהם לנהוג מנהג זה, ומשמע א"כ שזה היה הנהגת הגר"א. אבל לא מבואר שם מקורו, ואולי הוא מידיעת הנהוג בא"י.
אגב מש"כ שהוא טעם נוסף להקל בא"י, אולי צ"ל ירושלים. שהרי הוא כתב שהחסידים שבאו אח"כ נגררים אחריהם ואחר הספרדים שקדמם. דומני שהחסידים באו לא"י לפני תלמידי הגר"א, אבל בירולשים תלמידי הגר"א היו הראשונים.

[משולש]

דוקא אם הם נמצאים במצב שרואים את החגיגות של הנוצרים וניכרים עניינם, וגם אז יש לדון שאינו דומה להמצב שבחו"ל. ולדבריך ברחוב היהודים או בתוך הגטו שאין גויים היה מותר גם בחו"ל?
ולענין הסכנות הרוחניות, י"ל שתלויים קשר בל ינתק למציאות הפיזית, ואם במציאות אין שם ע"ז אז גם טומאת הע"ז אינה נמצאת. בוודאי, זוהי דעתם של השוללים, אך יש גם חולקים שאומרים שכן שייך בא"י.
ברור שאין בזה איסור של לא ישמע על פיך וכדומה, ובכ"ז לא אינו מתיישב עם רצון התורה לאבד את זכר הע"ז מן העולם. רצון התורה הוא "שאל אביך ויגדך" ואל תיטוש תורת אמך.
ומה שמסרו עצמם לסכנה מצד קפידת הגוים, תמוה דמפני איבה הותרו כמה איסורי דרבנן עי' ע"ז ו: וכו. ועוד, כ"ש שיש לבטל מנהג מחמת איבה.

ראה כאן viewtopic.php?f=7&t=3154&start=40#p202363 בקובץ המצורף מעשה על המהרש"א שניצל מסכנה שבאה לו ע"י מניעת הלימוד. (מופיע גם כאן viewtopic.php?f=7&t=3154#p23401 )
דברי הגר"א שהבאתי הם במקום שמצד הדין אין מקום לבטל תורה, אך המנהג החמיר לבטל, והגר"א לא חשש למנהג. ושוה לכאן שמצד הדין מותר ללמוד, והמנהג חידש בזה איסור. ואינו ענין לאופן שמצד הדין צריך לבטל תורה.
ידעתי שתחלק חילוקים. אך אם תכנס לחילוקים יש גם חילוק בין ניטל לבין ערב ת"ב.

[משולש]

במאמרו על ניטל מהרב יוסף ליברמן (מוריה תשרי תשמ"ו) הזכיר בעמ' קל"ט שתלמידי הגר"א לא חשו לניטל ומתחילה לא קיבלו עליהם לנהוג מנהג זה, ומשמע א"כ שזה היה הנהגת הגר"א. אבל לא מבואר שם מקורו, ואולי הוא מידיעת הנהוג בא"י.
אגב מש"כ שהוא טעם נוסף להקל בא"י, אולי צ"ל ירושלים. שהרי הוא כתב שהחסידים שבאו אח"כ נגררים אחריהם ואחר הספרדים שקדמם. דומני שהחסידים באו לא"י לפני תלמידי הגר"א, אבל בירולשים תלמידי הגר"א היו הראשונים.

מאחר שמצאנו שכותב שם "ומתלמידי הבעש"ט ז"ל נובע מנהג זה של מניעת הלימוד" והיום ידוע לנו שזה אינו כלל וכלל, והיה נוהג מאות שנים קודם. על כן יתכן שגם קטע זה שהבאת הוא נובע מאותה שגיאה.

[חובב_ספרים]

מאחר שמצאנו שכותב שם "ומתלמידי הבעש"ט ז"ל נובע מנהג זה של מניעת הלימוד" והיום ידוע לנו שזה אינו כלל וכלל, והיה נוהג מאות שנים קודם. על כן יתכן שגם קטע זה שהבאת הוא נובע מאותה שגיאה.

עי' במה שהעליתי, שמצורף שם תגובת הרב המבורגר שהעיר מזה. אבל למעשה הוא לא שגה כ"כ. יש מקורות לניטל שקדמו לחסידים, אבל החסידים היו הראשונים שעשו עסק גדול כ"כ לזה ונתנו לו טעמים כמו מה שהם נתנו. חוץ מבעדת החסידים יש ללקוט זעיר שם וזעיר שם, אבל לא כמו שהוא אצל החסידים.
יש אפילו הטוענים שכל המניעה מללמוד בניטל היה מצד סכנה, או כדי ללמוד מחצות לבטל קטרוג בשעה שהגוים ערכו פולחן, ולא שיש ענין לא ללמוד דוקא. לא שמעתי שיש מקורות זולת מחסידים שלא ללמוד גם בלי טעמים אלו. אבל אני לא בדקתי את זה ואיני לוקח עליו אחריות.

[משולש]

מאחר שמצאנו שכותב שם "ומתלמידי הבעש"ט ז"ל נובע מנהג זה של מניעת הלימוד" והיום ידוע לנו שזה אינו כלל וכלל, והיה נוהג מאות שנים קודם. על כן יתכן שגם קטע זה שהבאת הוא נובע מאותה שגיאה.

עי' במה שהעליתי, שמצורף שם תגובת הרב המבורגר שהעיר מזה. אבל למעשה הוא לא שגה כ"כ. יש מקורות לניטל שקדמו לחסידים, אבל החסידים היו הראשונים שעשו עסק גדול כ"כ לזה ונתנו לו טעמים כמו מה שהם נתנו. חוץ מבעדת החסידים יש ללקוט זעיר שם וזעיר שם, אבל לא כמו שהוא אצל החסידים.
יש אפילו הטוענים שכל המניעה מללמוד בניטל היה מצד סכנה, או כדי ללמוד מחצות לבטל קטרוג בשעה שהגוים ערכו פולחן, ולא שיש ענין לא ללמוד דוקא. לא שמעתי שיש מקורות זולת מחסידים שלא ללמוד גם בלי טעמים אלו. אבל אני לא בדקתי את זה ואיני לוקח עליו אחריות.

לא הבנתי מה פירוש "לא שגה כל כך". הקורא את המאמר מתרשם שזהו מנהג חסידי שנובע מתלמידי הבעש"ט. אבל הוא נהוג עוד הרבה לפניו בכל תפוצות האשכנזים.
מה שלא עשו עסק לפני זמן החסידות היה מפחד הגויים. (ולכן השתדלו להעלים את זה עד כמה שאפשר). ומאי נ"מ כמה עשו עסק מזה. סו"ס נהגו בזה.

[חובב_ספרים]

אדרבה תביא לנו כל המקורות לא חסידיות לניטל ונראה. ממש"כ הרב המבורגר לא התשמתי שזה היה מנהג גדול שלא ללמוד, אבל אולי הוא כתב רק בקיצור. איני בקי גדול במנהג ניטל, אבל ברור שהוא מצטייר בעיקר כמנהג חסידי. אם לדעתך זה אינו נכון אפשר לאזן הרושם ע"י הבאת מקורות לזה.

[אנא עבדא]

יעויין כאן בעמוד ב'
http://ladaat.info/showgil.aspx?par=20160109&gil=1363

[ארזי ביתר]

הלהקניטם אתה בא? שאלה זו שייכת במקרים נוספים. שקיעה לא נושכת, ואף בהלכה מוזכר היתר מסוים, של י"ג מינוטי"ן אחר השקיעה. ענין ניטל, לנוהגים בו, הוא חמור מאוד. אין קשר בין הדברים.

זה קושיא לא תשובה. אני האחרון לזלז במנהגים אבל ברור שחיובי תורה וגם חיובים דרבנן חמורים יותר ממנהגים ואינו צריך לפנים. למה אנשים מדקדים על מנהגים, חשובים ככל שהם, יותר מעל דברים שהם מעיקר הדין. יש הרבה מה להאריך בזה, אבל אני מפחד שזה יתפרש באופן לא נכון.

והתשובה היא פשוטה. בדברים שהם מעיקר הדין, יש היתרים מעיקר הדין. אבל כאשר מתחילים להתעסק ב'יניקת החיצונים והקליפות' וכו', שם כבר לא כדאי לשחק.

[אביגדור]

בדברים שהם מעיקר הדין, יש היתרים מעיקר הדין. אבל כאשר מתחילים להתעסק ב'יניקת החיצונים והקליפות' וכו', שם כבר לא כדאי לשחק.

ולמה סבור כת"ר שמי שלא מתפלל מנחה אינו נותן בכך מקום לחיצונים ולקליפות וכו'?

[ההוא גברא]

כל הראשונים מזכירים מנהג בעניין נוסח התפילה, ובעניין ימים שאומרים בהם תחנון, ודברים נקרובים לעיקר הדין כיוצא בזה.
החסידים באו ועקרו מנהג אשכנז, ומתפללים נוסח שלא היה מעולם, ואינם אומרים תחנון מסיבות משונות ותמוהות.

לפיכך, כשחסיד טוען שאינו לומד בליל ניטל בגלל מנהג, אחרי שהתפלל מנחה שלא בנוסח אשכנז, גילה על עצמו שלא ממנהג ישראל איכפת לו, אלא תואנה הוא מבקש לעסוק בדברים בטלים.

[משולש]

אדרבה תביא לנו כל המקורות לא חסידיות לניטל ונראה. ממש"כ הרב המבורגר לא התשמתי שזה היה מנהג גדול שלא ללמוד, אבל אולי הוא כתב רק בקיצור. איני בקי גדול במנהג ניטל, אבל ברור שהוא מצטייר בעיקר כמנהג חסידי. אם לדעתך זה אינו נכון אפשר לאזן הרושם ע"י הבאת מקורות לזה.

אם המקור חיים מזכיר מנהג שלא ללמוד בליל חוגא פלוני. זה כבר מראה שזה מנהג מוכר וידוע. והצורה שהוא מתבטא כ"כ בקיצור וברמז מראה שפחדו לדבר על זה, ולכן לא כתבו על זה הרבה למרות שנהגו בזה.
הסיפור שהובא על המהרש"א בקישורים שהבאתי.
יש סיפור על ר' טעבלי שייער ממגנצא (הובא באיזראליט אני צריך לחפש את זה שוב). רבו של החת"ס.
ר' נתן אדלר בפרנקפורט. ותלמידו החתם סופר שם.

חושבני שביחס לסכנה ולפחד מהגויים אז המקורות הם די והותר. (מלבד מקורות לומר אז עלינו בקו"ר כמו מנהגי רא"ט, ועוד כמה ספרי מנהגים ופוסקים).

האם אתה צריך שכל הפוסקים כולם יקדישו כל אחד עמוד שלם כדי להוכיח שאכן המנהג הזה היה?

[חובב_ספרים]

אם המקור חיים מזכיר מנהג שלא ללמוד בליל חוגא פלוני. זה כבר מראה שזה מנהג מוכר וידוע. והצורה שהוא מתבטא כ"כ בקיצור וברמז מראה שפחדו לדבר על זה, ולכן לא כתבו על זה הרבה למרות שנהגו בזה.
הסיפור שהובא על המהרש"א בקישורים שהבאתי.
יש סיפור על ר' טעבלי שייער ממגנצא (הובא באיזראליט אני צריך לחפש את זה שוב). רבו של החת"ס.
ר' נתן אדלר בפרנקפורט. ותלמידו החתם סופר שם.

חושבני שביחס לסכנה ולפחד מהגויים אז המקורות הם די והותר. (מלבד מקורות לומר אז עלינו בקו"ר כמו מנהגי רא"ט, ועוד כמה ספרי מנהגים ופוסקים).

האם אתה צריך שכל הפוסקים כולם יקדישו כל אחד עמוד שלם כדי להוכיח שאכן המנהג הזה היה?

הובא קצת מקורות לקיום המנהג לפני חסידות, אבל הם מועטים, ויש הרבה אי בהירות לגבי טעם המנהג ועד כמה היה נפוץ. כמובן יתכן שהיה בזה סכנה והם נאלצו לשמור עליו כמנהג סודי, ואולי היה כ"כ פשוט שלא ראו שום צורך להזכירו. אבל מ"מ הדבר תמוה קצת. הייתי מצפה לראות יותר איזכורים למנהג נפוץ שהיה נהוג אצל כולם. אבל זה אינו קיים. גם בכמה מהמקורות, כמו המעשה עם המהרש"א, לא ראיתי מקורות מהימנים שזה אמיתי. איני מכחיש קיומם, לא עיינתי בזה באופן רציני ובכה"ג לא ראינו אינו ראיה. אבל בשביל זה בקשתי להביא מקורות.

[משולש]

אם המקור חיים מזכיר מנהג שלא ללמוד בליל חוגא פלוני. זה כבר מראה שזה מנהג מוכר וידוע. והצורה שהוא מתבטא כ"כ בקיצור וברמז מראה שפחדו לדבר על זה, ולכן לא כתבו על זה הרבה למרות שנהגו בזה.
הסיפור שהובא על המהרש"א בקישורים שהבאתי.
יש סיפור על ר' טעבלי שייער ממגנצא (הובא באיזראליט אני צריך לחפש את זה שוב). רבו של החת"ס.
ר' נתן אדלר בפרנקפורט. ותלמידו החתם סופר שם.

חושבני שביחס לסכנה ולפחד מהגויים אז המקורות הם די והותר. (מלבד מקורות לומר אז עלינו בקו"ר כמו מנהגי רא"ט, ועוד כמה ספרי מנהגים ופוסקים).

האם אתה צריך שכל הפוסקים כולם יקדישו כל אחד עמוד שלם כדי להוכיח שאכן המנהג הזה היה?

הובא קצת מקורות לקיום המנהג לפני חסידות, אבל הם מועטים, ויש הרבה אי בהירות לגבי טעם המנהג ועד כמה היה נפוץ. כמובן יתכן שהיה בזה סכנה והם נאלצו לשמור עליו כמנהג סודי, ואולי היה כ"כ פשוט שלא ראו שום צורך להזכירו. אבל מ"מ הדבר תמוה קצת. הייתי מצפה לראות יותר איזכורים למנהג נפוץ שהיה נהוג אצל כולם. אבל זה אינו קיים. גם בכמה מהמקורות, כמו המעשה עם המהרש"א, לא ראיתי מקורות מהימנים שזה אמיתי. איני מכחיש קיומם, לא עיינתי בזה באופן רציני ובכה"ג לא ראינו אינו ראיה. אבל בשביל זה בקשתי להביא מקורות.

אבל אתה מסכים שהמנהג היה קודם, והיה פשוט בקהילות אשכנז והונגריה, אין לי מקורות כרגע על מנהג המתנגדים בליטא, אבל זכור לי שזה פשוט ככה. צריך לחפש.
רק שאתה מסופק אם היה נפוץ או שהחסידים הפיצו אותו. בשביל לומר שהחסידים הפיצו גם צריך ראיה.

[לייטנר]

לספר דבר כזה על הגר"א הוא דבר מופרך ומגוחך.

למה ?

כי לא היה נייר טואלט בימיו (אם לא שנאמר שהגיע אליו נייר טואלט מסין)

[ארזי ביתר]

לצערי הרב, אשכול זה נוטף זלזול במנהג ישראל, אותו הורו גדולים וקדושים. בדרך כלל, נהגו מנהלי אתרא קדישא הדין, לסנן ולצנזר אשכולות כגון דא, מעשה שלא נעשה באשכול זה, וחבל.

[אבא יודן]

יום אידם אינם ביום היארצייט של אותו איש. בגמ' שהוא נהרג בערב פסח, והנוצרים חושבים שנהרג ביום ראשון של פסח. יום אידם הוא היום שהם אומרים שנולד בו, הגם שכמובן אין שום טעם לקחת זה ברציניות יתירה. יום אידם של עע"ז מובאים בתחילת מסכת ע"ז, וכמה מהם אומצו אח"כ ע"י הנוצרים, אלא שהם נתנו הסבר חדש להם. בגמ' שם שמקור ניטל היה חג שעשה אדם הראשון לשם שמים, ואח"כ נשתנה ע"י העע"ז לחג לע"ז.

אם זה נכון היה אסור להוליד בו ביום. לא לאסור הליכה לטבילה לא כן?
ואגב ניטל כבר מאחורינו אנא לא לבטל עוד שעות ע"ג שעות מלימוד תורה דיו למנהג בשעתו.
ואפשר להכניס האשכול דנן תחת הכותרת מועדים אחר חנוכה...