האם יש קטעים בזוהר שנעלמו מאתנו?

[זקן ששכח]

ספר התניא, חלק ראשון, פרק ב:
'ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים ואתה נפחת בי וכמ"ש בזוהר מאן דנפח מתוכיה נפח פי' מתוכיותו ומפנימיותו שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח'.
חפשתי את השטיקל הלזה בזוהר, אולם יגעתי ולא מצאתי.
האם יש מי שיכול לאתרו? ואם אכן לא נמצא, כיצד נסביר את הציטוט בתניא?
ייש"כ.

[חכם באשי]

יש אכן קטעים בזוהר שאינם לפנינו, אך מאידך, יש שתלו בזוהר רעיונות ופיסקאות שמעולם לא בו.
ובנוגע למאמר 'מאן דנפח' עי' אלפא ביתא קדמייתא לרש"א.

[זקן ששכח]

יש אכן קטעים בזוהר שאינם לפנינו, אך מאידך, יש שתלו בזוהר רעיונות ופיסקאות שמעולם לא בו.
ובנוגע למאמר 'מאן דנפח' עי' אלפא ביתא קדמייתא לרש"א.

א"ב קדמיתא אינו בידי ואינו בכדי השגה.
ולעצם הענין, אמנם רבים תלו מילי דלא תנא, אולם בעל התניא אינו חשוד, ודאי שלא בעיני, על טעות שכזו.

[חכם באשי]

כבר קדמו אחרים לבעל התניא באי-דיוק זה.
הנה לך הפרק מהאלפא ביתא. תהנה!

מאן דנפח.pdf

(598.85 KiB) הורד 656 פעמים

[זקן ששכח]

כבר קדמו אחרים לבעל התניא באי-דיוק זה.
הנה לך הפרק מהאלפא ביתא. תהנה!

מאן דנפח.pdf

ייש"כ.
ועדיין מפליא שציטט בשם הזוהר, ולא כבמקורות אחרים בשם רז"ל.
אגב, עתה שמתי לב לעוד שני אשכולות בסמוך שמחפשים מקור מסויים המובא בספרים בשם הזוהר ולא נמצא.
והענין זועק: דרשוני!

[ר_חיים_הקטן]

רבינו אברהם סבע בצרור המור כתב להדיא שהיו לו כל מיני כתבי-יד של הזוהר (מדרש הנעלם( שמכילים דברים שלא נמצאים אצלינו.

[מחצד חקלא]

ר' חיים הגדול !

כיון שהנושא מעניין אותי, אשמח אם תציין מקור מדוייק ב'צרור המור'.

[הבטחתי]

ההולך בלא נט"י ד"א חייב מיתה, העתיקוהו בשם הזהר ואינו בזהר שלפנינו. וכבר כתב החיד"א שראהו בזהר כתב יד
והנה לפני מס' שנים הודפס סידור כמנהג בני רומא (חלקי) ע"פ קימחא דאבשונא, ושם צירף המו"ל קונטרס קטן שנדפס בקושטא בערך בשנת רח"צ (למעלה מעשרים שנה לפני הדפסת הזהר לראשונה), ושם הוא מעתיק לשון הזהר בדף י' בתוספת הענין הזה.

[בוצינא]

בספר אור הלבנה תמצא קטעים רבים של זוהר שהושמטו והם שם בשם ס"א.
כמו כן בזוהר הנדפס בספר אור יקר נמצאו נוסחאות שאינם בזוהר שלנו הנדפס.
בדיוק היום שמתי לב לאיזה דבר מאוד מעניין בענין אזהרת הזוהר אחרי מות (סה, ב)
שכתב: אִזְדְּהַר דְּלָא לְמִכְתַּב שְׁמָא קַדִּישָׁא, אֶלָּא כְּדְקָא יֵאוֹת. דְּכָל מַאן דְּלָא יָדַע לְמִכְתַּב שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יֵאוֹת, וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, קִשְׁרָא דְּחַד בְּחַד, בְּגִין לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, עָלֵיהּ כְּתִיב: כִּי דְּבַר יְיָ בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת וְגו, [בזוהר כת"י שהובא בספר אור יקר ונשמט על ידי המדפיסים נוסף: לֵית לֵיהּ חוּלָקָא בֶּאֱלָהָא דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִתְנְשַׁר מְהַהוּא נְהוֹרָא עִילָאָה בְגִין כָּך כְּתִיב הִכָּרֵת תִּכָּרֵת] אֲפִילּוּ דְּגָרַע חַד דַּרְגָּא, אוֹ חַד קִשְׁרָא, מֵאָת חַד מִנַּיְיהוּ.

[גבול ים]

האר"י מביא דברים בשם הזוהר שאינם נמצאים לפנינו [במק"א הוא מביא גם כנזכר בתלמוד על אבג"י דבי רב, ולא נודע מקומו] אמנם חלק מהזוהר לא נדפס בימיו והיה מצוי ברשותו בכת"י, כמו הזוהר חדש שמובא באר"י תמיד בשם זוהר כתיבת יד.
אבל בזמנו ומקומו של בעל התניא, ממש לא סביר שהיו לו כתבי יד של זוהר שלא נדפסו והוא אפילו לא מזכיר ברמז שהוא מצטט מכת"י.

[זקן ששכח]

האר"י מביא דברים בשם הזוהר שאינם נמצאים לפנינו [במק"א הוא מביא גם כנזכר בתלמוד על אבג"י דבי רב, ולא נודע מקומו] אמנם חלק מהזוהר לא נדפס בימיו והיה מצוי ברשותו בכת"י, כמו הזוהר חדש שמובא באר"י תמיד בשם זוהר כתיבת יד.
אבל בזמנו ומקומו של בעל התניא, ממש לא סביר שהיו לו כתבי יד של זוהר שלא נדפסו והוא אפילו לא מזכיר ברמז שהוא מצטט מכת"י.

אכן צדקת. והוא עצמו מזכיר ענין זה עוד מספר פעמים, ובדרך כלל אינו מזכיר שהוא בשם הזוהר.

עוד שמעתי שיש מכתב של האדמו"ר מחב"ד משנת תשכ, בו הוא כותב אודות ענין זה שאינו בזוהר, אבל לא ראיתי המכתב בעיני.

[ר_חיים_הקטן]

ר' חיים הגדול !

כיון שהנושא מעניין אותי, אשמח אם תציין מקור מדוייק ב'צרור המור'.

בספר צרור המור לרבינו אברהם סבע (הקדמה לקונטרס תפארת בנים פ' ויצא) כתב שהיו לו כפול ומכופל מיני מהדורות מספרי הזוהר והמאורות וא"כ מוכח שיש מהדורות וקטעים מהזוהר שעדיין לא יצאו לאור עולם וכן דרכו של הצרור המור להעתיק דברים בשם מדרש נעלם ואינם בזוהר שלפנינו.

[אדג]

עיין: משה חלמיש, "למקורו של פתגם בספרות הקבלה", שנתון "בר-אילן", יג (תשל"ו), ע' 231-223.

[מחולת המחנים]

כאן המקום להזכיר שיש כמה דברים שהביא ברבינו בחיי בשם מדרשו של רשב"י שאינם לפנינו בזוהר, ואולי הם מאותם קטעים בזוהר שנעלמו מאתנו.

[מחצד חקלא]

הרב מחולת המחניים !

בבקשה, אשמח על הפניות מדוייקות.

נ.ב. תודה לר' חיים.

[מחולת המחנים]

כאן המקום להזכיר שיש כמה דברים שהביא ברבינו בחיי בשם מדרשו של רשב"י שאינם לפנינו בזוהר, ואולי הם מאותם קטעים בזוהר שנעלמו מאתנו.

טעיתי בחפזי.

להיפך הדבר,
בשני מקומות מזכיר רבינו בחיי בפירושו עה"ת בשם מדרשו של רשב"י, ובשניהם הדברים נזכרים בזוה"ק על אתר, ראה כאן (בטור השני)
http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=119

אכן בדרשות רבי יהושע אבן שועיב, בן דורו של רבינו בחיי, בכמה מקומות הוא מביא דברים בשם מדרשו של רשב"י ואינו בזוהר, וכפי שהעיר ר"ש אברמסון בפתיחה למהדורתו.

[אות זעירא]

ראשית מה שכתבו שלאר"י היה כת"י טעות, היה לו דפוס וכן מציין בכל הח' שערים, ודפוס קירומנה נדפס עוד שהאר"י זיע"א היה חי (שי"ח) והוא השתמש בדפוס מונטובה(שי"ט) [וכן מרן מציין לדפי הדפוס, תוכל למצוא דפוסים אלו בתוכנה 'אוצר החכמה' ממליץ בחום גם אני קניתי...].
שנית עיין בבית לחם יהודה לכמוהר"ר יהודה פתיא זיע"א בריש שער או"א שער י"ד [הספר לא לפני אבל נ"ל שזה בד"ה השני] שרבנו האר"י מפרש כל הלבשת או"א על אריך ע"פ מאמר הזהר הכ"כ נודע אבא אחיד ותליא בחסד ואימא אחידא ותליא בגבורה ולא נמצא כמ"ש שם הבל"י זיע"א, וגדולה מכולם מ"ש רבנו האר"י להורות בב' מקומות [אין כרגע פנאי לחפש] שכתב שמאמר אחד בזהר אינו מהזהר וכן כתב לגבי מ"ש בירושלמי שהוא מהמדפיס, אגב דבר ברור הוא שהדפוסים הם משובשים ובכ"מ נכנסו פירושי הרמד"ל בלשון הזהר עצמו, וכדתחזינה עינכם במחקרו של הפרו' דניאל אברהמס (הזהרו מדברי ההבל ששם!) ומביא תמונות שם של שורות שלימות שנכנסו בלשון הזהר, אבל מאידך צריך להזהר מאוד ממה שכתבו לעורר לגבי קדמוניות זהר חדש ולשונו הס מלהזכיר, אגב הרמ"ק כותב שירד לחפש כתבי הזהר בספרד ובערי המערב, ושמעתי משהו פלאי מהרשל"צ הרב כמוה"ר ר' מרדכי אליהו זיע"א, שהזהר נכתב ע"ס א"ב ומה שנותר לנו ממנו זה רק על אות ז' ונק' שמו זהר, וכן היה על כל האלפא ביתא (נשמע הזוי אבל כך שמענו מפיו, משהו פעם א"ל שמצא מקור לזה ג"כ ברמ"ק אך איני זוכר) שיהיה לכולנו יום נפלא, אכי"ר.

[קוויטל]

ושמעתי משהו פלאי מהרשל"צ הרב כמוה"ר ר' מרדכי אליהו זיע"א, שהזהר נכתב ע"ס א"ב ומה שנותר לנו ממנו זה רק על אות ז' ונק' שמו זהר, וכן היה על כל האלפא ביתא (נשמע הזוי אבל כך שמענו מפיו, משהו פעם א"ל שמצא מקור לזה ג"כ ברמ"ק אך איני זוכר) שיהיה לכולנו יום נפלא, אכי"ר.

על פי סדר אלפא ביתא? לפנינו נסדר לפי סדר הפרשיות. אשמח אם כבודו יוכל לבאר הקטע הזה

[גבול ים]

ראשית מה שכתבו שלאר"י היה כת"י טעות, היה לו דפוס וכן מציין בכל הח' שערים, ודפוס קירומנה נדפס עוד שהאר"י זיע"א היה חי (שי"ח) והוא השתמש בדפוס מונטובה(שי"ט) [וכן מרן מציין לדפי הדפוס, תוכל למצוא דפוסים אלו בתוכנה 'אוצר החכמה' ממליץ בחום גם אני קניתי...].

זה שהאר"י השתמש עם זהר נדפס אכן ידוע לכל זעירא, והרי ציוני הדפים לזוהר מפוזרים בכל שעריו, אלא שהוספנו שמלבד זאת היו לו גם כתבי יד, ודבר זה מפורש בכ"מ בדברי האר"י, ראה למשל בע"ח ש"י פ"א כנזכר בתיקונים כתיבת יד במאמר הנקרא קו המדה, ובשער אנ"ך פ"ג שכותב ובזה תבין מ"ש בהקדמת התיקונים דכתיבת יד, ועוד רבות.
כמו"כ מאמרים רבים שמביא אינם בידנו או שהם נמצאים אצלנו במקום אחר.

[איש_ספר]

בספר באר מים חים לר"ח עובדיה משתמש בזוהר כת"י ובמקומות הרבה יש שינויים. ובמקו"א מביא קטע מהתיקונים שאין לפנינו כלל. (עי' מהדורה חדשה עמ' קלא).

[מחצד חקלא]

ובכ"מ נכנסו פירושי הרמד"ל בלשון הזהר עצמו, וכדתחזינה עינכם במחקרו של הפרו' דניאל אברהמס (הזהרו מדברי ההבל ששם!) ומביא תמונות שם של שורות שלימות שנכנסו בלשון הזהר

היכן התפרסם המחקר הנ"ל. אשמח אם תעלהו או תשלחהו לי.
(אף שברור שדברי החוקרים צריכים בדיקה אחר בדיקה, כי רוב דבריהם הבל ותהו ובפרט במחקריהם על הזוהר כידוע).

[מחצד חקלא]

בספר צרור המור לרבינו אברהם סבע (הקדמה לקונטרס תפארת בנים פ' ויצא) כתב שהיו לו כפול ומכופל מיני מהדורות מספרי הזוהר והמאורות וא"כ מוכח שיש מהדורות וקטעים מהזוהר שעדיין לא יצאו לאור עולם

עיינתי שם, ודבריו מתייחסים לספרים שהיו לו ונאבדו ממנו. אך אינו מתייחס לזוהר שבדפוס כלל.

[בוצינא]

רבנו האר"י מפרש כל הלבשת או"א על אריך ע"פ מאמר הזהר הכ"כ נודע אבא אחיד ותליא בחסד ואימא אחידא ותליא בגבורה ולא נמצא כמ"ש שם

גם הזוהר שהאריז"ל מצטט פעמים רבות "איהו בנצח ואיהי בהוד" אינו נמצא לפנינו.
וכמדומני שגם כל המושג "עיבור שני" באריז"ל מבוסס על איזו גירסא [בזוהר אחרי מות הנ"ל] שאינה לפנינו.