פורום אוצר החכמה

אור החיים (בראשית כד יט): עוד יתבאר על דרך אומרם ז"ל (ברכות מ.) בפסוק ונתתי עשב בשדך לבהמתך וגו' (דברים יא טו) ז שצריך אדם להקדים לתת מזון לבהמתו ואח"כ את עצמו ויש לך לדעת כי דוקא באין כאן סכנה או צער, אבל בסכנה או בשיש צער, קודם יש לחוש לצערו ואח"כ בהמתו, ולזה כששאל האיש הגמיאיני מעט הרגישה הצדקת כי צמא למים הוא ומצטער היה, לזה אמרה לו שתה וכשנתנה לו שיעור ששיערה כי ודאי אין כאן חשש לצער הצמא "ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב" כי בגדר זה שאינך מצטער אותם צריך להקדים".
1. אם זכרוני אינו מטעני - נפסק להלכה שרק במילי דאכילה יש להקדים את בהמותיו, אולם בשתיה אין כל עדיפות לחי על פני האדם. ואילו מדברי רבינו משמע שגם במשתה יש להקדים את בהמותיו טרם ישתה הוא עצמו (לבד בעת סכנה או צער). וצ"ע.
2. ובכלל יש להבין, מילא אליעזר שבא עם הגמלים מוטלת עליו חובת דין קדימה, אבל רבקה - מה שייך אצלה קדימה, וכי גמליה נינהו שתתחייב להקדימן?

זקן ששכח כתב:אור החיים (בראשית כד יט): עוד יתבאר על דרך אומרם ז"ל (ברכות מ.) בפסוק ונתתי עשב בשדך לבהמתך וגו' (דברים יא טו) ז שצריך אדם להקדים לתת מזון לבהמתו ואח"כ את עצמו ויש לך לדעת כי דוקא באין כאן סכנה או צער, אבל בסכנה או בשיש צער, קודם יש לחוש לצערו ואח"כ בהמתו, ולזה כששאל האיש הגמיאיני מעט הרגישה הצדקת כי צמא למים הוא ומצטער היה, לזה אמרה לו שתה וכשנתנה לו שיעור ששיערה כי ודאי אין כאן חשש לצער הצמא "ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב" כי בגדר זה שאינך מצטער אותם צריך להקדים".
1. אם זכרוני אינו מטעני - נפסק להלכה שרק במילי דאכילה יש להקדים את בהמותיו, אולם בשתיה אין כל עדיפות לחי על פני האדם. ואילו מדברי רבינו משמע שגם במשתה יש להקדים את בהמותיו טרם ישתה הוא עצמו (לבד בעת סכנה או צער). וצ"ע.
2. ובכלל יש להבין, מילא אליעזר שבא עם הגמלים מוטלת עליו חובת דין קדימה, אבל רבקה - מה שייך אצלה קדימה, וכי גמליה נינהו שתתחייב להקדימן?

1.נכון..וראיה לדבר "ותשת העדה ובעירם".

2.נראה שהחיוב הוא תמיד ולא רק לבעל הבהמה אלא גם במקרה כגון זה שהיתה צריכה להשקות גם הגמלים.

ראה האהל שנה טז דברים נחמדים בעניין.
ובמשנת חיים סימן פג דן אם יש מחלוקת בין האוה"ח לספר חסידים.
ואף בשאילת צבי דו"ד בעניין.
אפשר גם לעיין בברכת הלל סי' טו .

ועיין עוד בתורת משה להחתם סופר שאין חיוב לאדם שנותן לחבירו לשתות להקדים לבהמת חבירו וכן מבואר בדבריו שכל צרכי בהמה קודמת לצרכי האדם


והדבר כבר מבואר במעשי ה שלכך אמרה רבקה גם תבן ומספא וגם מקום ללון שהקדימה קודם לבהמה אחר כך לינת האדם משום דיש חיוב להקדים צרכי הבהמה מצרכי אדם

2. מסתבר דבהמה קודמת משום צעבע"ח, ולא בכבודן דחיות הקודש שנו כאן

בספר חסידים עצמו מביא את ב' הראיות מכאן ומ'ואת בעירם'.
ועי' בהגהות ויוסף אברהם על ספר רביד הזהב שהעיר שהתו"ת לקח את דבריו מהרביד הזהב שם ולכן נכשל להקשות למה לא הביאו את הראיה מואת בעירם, למרות שכתוב בס"ח שם.