מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שאילות היסטוריות במצוות תפילין

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עושה חדשות
הודעות: 9768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 16, 2016 12:21 am

1. כידוע הסמ"ג עשין מצוה ג' מאריך "לשכנע" בגודל החיוב והמצווה של מצוות תפילין, ושאין זה מצווה לצדיקים ונקיים בלבד אלא לכל אחד ואחד, (והוא מוסיף שם "עוד זאת דרשתי להם כי יותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק ועיקר תפילין נצטוו להיות זכרון לרשעים ולישרם דרך טובה ויותר הם צריכין זכר וחיזוק מאותם שגדלו ביראת שמים כל ימיהם, והבאתי ראיה גדולה וחזקה כי בתפילין יש ארבע פרשיות ובכל אחת כתוב לטוטפות חוץ מאחת ששינה בה הכתוב וכתוב בה ולזכרון ללמד שעיקר חיוב תפילין לאותם שצריכין יותר זכר". האם יש נפקותא דינית מהעדיפות הזאת?), ומתוך סיפור דבריו על שנת ד"א תתקצ"ו משמע שהיה מנהג רווח שלא הניחו תפילין כלל, עד שאמץ הקב"ה זרועותיו בחלומות היהודים ובחלומות הגוים וחזיונות הככבים ויט עליו חסדו ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלוקים ועשו תשובות גדולות וקבלו אלפים ורבבות מצות תפילין וציצית וכו'. האם יש עוד תיעוד היסטורי למנהג זה שלא להניח וכו', והאם נעשה ע"פ גדולים וכו', (וזכורני שא' הגאונים נשאל האם אסור להניח תפילין מצד יוהרא וכו'), ומה פשר החזיונות שמספר עליהם הסמ"ג, והסיבה שהיתה מאת ה' וכו'.

2. ממתי התחיל החילוק בין ארץ ישראל לחו"ל בענין הנחת תפילין בחול המועד? והאם זה משום שרבי יוסף קארו הוא מרא דאתרא? ומה המנהג כעת בקהילות חו"ל?

3. ממתי התחיל מנהגינו שאין מניחין כל היום אלא רק בשעת התפילה?

4. האחרונים (ואולי גם הראש') נקטו דמנהגינו הוא להניח עכ"פ "פעם ביום", ואילו בשם הגרי"ז ידוע דאם לא הניח שעה היום יניח שעתיים למחר. היכן נכתבו הדברים בשם הגרי"ז? ומה המקור של האחרו' לתת שיעור מינימלי של פעם ביום? והאם במנהג הישן שהיו מניחים כל היום, אז מי שהניח רק חצי יום ה"ה כמי ששם מזוזה בפתח ביתו רק חצי יום, או שיש חילוק?

נא עזרתכם.

בברכה המשולשת
הודעות: 12313
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 16, 2016 9:13 am

עושה חדשות כתב:1. כידוע הסמ"ג עשין מצוה ג' מאריך "לשכנע" בגודל החיוב והמצווה של מצוות תפילין, ושאין זה מצווה לצדיקים ונקיים בלבד אלא לכל אחד ואחד, (והוא מוסיף שם "עוד זאת דרשתי להם כי יותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק ועיקר תפילין נצטוו להיות זכרון לרשעים ולישרם דרך טובה ויותר הם צריכין זכר וחיזוק מאותם שגדלו ביראת שמים כל ימיהם, והבאתי ראיה גדולה וחזקה כי בתפילין יש ארבע פרשיות ובכל אחת כתוב לטוטפות חוץ מאחת ששינה בה הכתוב וכתוב בה ולזכרון ללמד שעיקר חיוב תפילין לאותם שצריכין יותר זכר". האם יש נפקותא דינית מהעדיפות הזאת?), ומתוך סיפור דבריו על שנת ד"א תתקצ"ו משמע שהיה מנהג רווח שלא הניחו תפילין כלל, עד שאמץ הקב"ה זרועותיו בחלומות היהודים ובחלומות הגוים וחזיונות הככבים ויט עליו חסדו ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלוקים ועשו תשובות גדולות וקבלו אלפים ורבבות מצות תפילין וציצית וכו'. האם יש עוד תיעוד היסטורי למנהג זה שלא להניח וכו', והאם נעשה ע"פ גדולים וכו', (וזכורני שא' הגאונים נשאל האם אסור להניח תפילין מצד יוהרא וכו'), ומה פשר החזיונות שמספר עליהם הסמ"ג, והסיבה שהיתה מאת ה' וכו'.

2. ממתי התחיל החילוק בין ארץ ישראל לחו"ל בענין הנחת תפילין בחול המועד? והאם זה משום שרבי יוסף קארו הוא מרא דאתרא? ומה המנהג כעת בקהילות חו"ל?

3. ממתי התחיל מנהגינו שאין מניחין כל היום אלא רק בשעת התפילה?

4. האחרונים (ואולי גם הראש') נקטו דמנהגינו הוא להניח עכ"פ "פעם ביום", ואילו בשם הגרי"ז ידוע דאם לא הניח שעה היום יניח שעתיים למחר. היכן נכתבו הדברים בשם הגרי"ז? ומה המקור של האחרו' לתת שיעור מינימלי של פעם ביום? והאם במנהג הישן שהיו מניחים כל היום, אז מי שהניח רק חצי יום ה"ה כמי ששם מזוזה בפתח ביתו רק חצי יום, או שיש חילוק?

נא עזרתכם.


1. יעויין בתוס' ד"ה קרקפתא ובספר היראה לרבינו יונה וכו'
2. אין זה חילוק בין א"י לחו"ל מצד עצמו. כל הספרדים בכ"מ גם בחו"ל נוהגים כהזוה"ק שאין מניחים (וכפי שכתב הב"י שבשל כך נשתנה המנהג בספרד עצמה מכך שהניחו כשיטת הרא"ש לכך שפסקו מלהניח כשיטת הרשב"א) ואילו האשכנזים בחו"ל- החסידים אין מניחים (כהזוה"ק- אם כי זכור לי שראיתי פעם שיש חסידויות שבחורים כן מניחים?) והנוהגים כאדוננו הגר"א לא מניחים, כי כך פסק גם ע"פ נגלה, ושאר האשכנזים מניחים (וכפי שכתב המהרש"ל שמנהג אשכנז ואגפיה לא ישתנה גם אם יאמר רשב"י בפומיה)
3. למה זה "מנהגינו"? גם היום יש שמניחים כל היום. וכמדומני שמאז מעולם לא כולם הניחו כל היום
4. יעויין פמ"ג וביאור הלכה בעניין זה

עושה חדשות
הודעות: 9768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 16, 2016 8:23 pm

יש"כ למשולש בברכתו.

לגבי דרשת הסמ"ג, (לא מבחינת הנושא ההיסטורי, אלא כלפי תוכן דבריו), ראוי לציין מש"כ המהרי"ק בסי' קעד -
ועל אשר דקדקת על מ"ש בסמ"ג במצו' תפילין וירא שמי' משום ברכה לבטלה וכו'. טרם עמדתי על דקדוק לשון הספר בתחלת העיון היה נראה לע"ד לומר דפשיט' ליה לסמ"ג למצא תקנה ע"י שיניח עמה זוג אחר כדברי האחד ואח"כ זוג אחר אלא דקשי' ליה משום ברכה לבטלה אבל בקראי הלשון אמרתי שאין מתיישב כלל ופשיט' שהכוונ' כאשר אתה אומר ועוד דמדמסיים הסמ"ג וז"ל ואם אין יודע לכוון המקום להניח שניהם יחד א"כ יניח כדברי האחד של יד ושל ראש ויסלקם מיד ויניח אחרים כו'. עד זה טוב יותר מלמנוע לגמרי שלא יניח כלל משמע דאי לאו הך תקנת' היה מונע שלא להניח כלל לא כדברי זה ולא כדברי זה כדי שלא לכנוס בספק ברכה ולכשיתיישב זה יתיישב זה ודא ודא אחת היא ונראה לע"ד שהירא דבר ה' יירא יותר בהניחו כאחד מן הגאונים משום חשש ברכה לבטלה שאסו' משום את השם אלקיך תירא ולא תשא את השם אלקיך לשוא מאשר ירא משום עשה דתפילין ואעידה לי עדים נאמנים תו' רבי' יהוד' מפרי"ש רבו של ר' משה מקוצי בעל הסמ"ג שכתבו בפ' במה טומנין וז"ל תימ' האי אמאי סמכו העולם שלא נהגו להניח תפילין ועוד כי אמרי' בפ"ק דר"ה (דף יז) פושעי ישראל בגופן כו' ומיהו ר"ת מפרש התם זה הוא הבועט במצוה כו' עד ומיהו סומכין אנו על הפסיקת' דאומר בה למען תהיה תורת ה' בפיך כל הקור' בתור' כאלו מניח תפילין ואמנם שמעתי שגורס שם איפכ' כל המניח תפילין כאלו קורא בתור' וצריך עיון שם עכ"ל ועוד יש שם בגליון חוץ לעמוד במכילתין גרסינן למען תהי' תור' ה' בפיך כל הקור' בתורה כאלו מניח תפילין עכ"ל. ובענין זה כתב המרדכי פ"ק דר"ה בשם ראב"ן הרי לך בהדי' דחיוב עשה דתפילין קליש טובא לירא שמי' דקרי ותני באוריית' ואם אמר הסמ"ג להא מילת' בשיטת רבו אין כאן תמיה כלל ואע"ג שהוא יסר את הרבים וידים רפות חזק להניח תפילין כאשר האריך מאד בדרשתו כמ"ש במצות ואהבת זה הוא להמון דלא גריס באוריית' אבל ירא השם דגרסין וקרי באוריית' איכ' למימר דמיפטרי בכך וכך רמז גם הוא בסוד דבריו וז"ל עוד דרשתי להם שיותר הקב"ה חפץ באדם רשע שיניח תפילין מאד' צדיק עד ויותר הם צריכים חזוק באותם שגדלו ביראת שמים כל ימיהם כו' עד ללמוד שעיקר תפילין וחייובי' לאותם שצריכי' יותר דבר חזוק וקרוב זה לדברי התו' שהבאתי לעיל וא"כ פשיט' שאפי' ירא שמי' יסמוך על דברי אחד מן הגדולי' אותו שירא' לו יותר או ע"פ מנהג אשר ינהיגו במקומו לענין תפילין ולא יחוש לעשו' כדבר שניהם כיון דקליש חיוב' דידהו כדפי' לעיל ולענין חשש ברכה לבטלה יחוש.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' פברואר 16, 2016 8:40 pm

על המנהג שלא הניחו תפילין, עי' שו"ת מן השמים, ובהגהותיו של ר"ר מרגליות על ציוניו המרובים.
תופעה זו רווחה כ"כ, עד שלא חששו להוציא בדותא על רבן של ישראל, כמובא בתשובות הגאונים מהדורת ר"ש עמנואל.

עושה חדשות
הודעות: 9768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 16, 2016 8:43 pm

עושה חדשות כתב:4. האחרונים (ואולי גם הראש') נקטו דמנהגינו הוא להניח עכ"פ "פעם ביום", ואילו בשם הגרי"ז ידוע דאם לא הניח שעה היום יניח שעתיים למחר. היכן נכתבו הדברים בשם הגרי"ז? ומה המקור של האחרו' לתת שיעור מינימלי של פעם ביום? והאם במנהג הישן שהיו מניחים כל היום, אז מי שהניח רק חצי יום ה"ה כמי ששם מזוזה בפתח ביתו רק חצי יום, או שיש חילוק?

בעיקר הנידון על מצוות ששיעורם הוא פעם ביום עי' כאן - viewtopic.php?f=17&t=24460&hilit#p257346

בענין השמועה המדוברת מהגרי"ז, ולגבי עיקר השאילה האם חיובא דתפילין הוא "כל יום" או "כל הזמן" או כהגרי"ז, עי' במאמרים המצו"ב.
אכן בדעת הר"מ כמדומני שנשמט מקור חשוב, דמדבריו גבי תשעה באב שכתב "ומקצת החכמים נוהגין שלא להניח בו תפילין בראש", ע"כ חזי' דאין חיוב מינימלי מדאו' של "פעם ביום", דא"כ ל"ש להתחסד בזה כהאי חכמים.
קבצים מצורפים
תפילין בכל יום - הרב שבדרון.PDF
(1.06 MiB) הורד 449 פעמים
תגובות להרב שבדרון.PDF
(821.04 KiB) הורד 381 פעמים
מנחת אשר - תפילין כל יום.PDF
(1.43 MiB) הורד 595 פעמים

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' פברואר 16, 2016 8:44 pm

לשאלתך השנייה, ממתי התחיל חילוק המנהג בהנחת תפילין בחוה"מ, כדאי לך לעיין בשני מאמרים מקיפים שנכתבו בנושא.
השני מצורף בזאת, ושם, בהערה 1, תמצא הפנייה למאמר הראשון.

(ידוע לי, שר"מ בניהו תכננן לכתוב ספר מקיף על תולדות המנהג להניח או שלא להניח תפילין בחוה"מ, אך לא אסתייעא מילתא. והשווה מאמרו "וויכוח הקבלה עם ההלכה", דעת, 5, תשמ).

עושה חדשות
הודעות: 9768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 16, 2016 8:45 pm

חכם באשי כתב:על המנהג שלא הניחו תפילין, עי' שו"ת מן השמים, ובהגהותיו של ר"ר מרגליות על ציוניו המרובים.
תופעה זו רווחה כ"כ, עד שלא חששו להוציא בדותא על רבן של ישראל, כמובא בתשובות הגאונים מהדורת ר"ש עמנואל.

יש"כ!
ובדבר החזיונות וכו', מה ידוע בזה?

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' פברואר 16, 2016 8:46 pm

לא הבנתי חזיונותיך.

עושה חדשות
הודעות: 9768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 16, 2016 8:48 pm

חכם באשי כתב:לשאלתך השנייה, ממתי התחיל חילוק המנהג בהנחת תפילין בחוה"מ, כדאי לך לעיין בשני מאמרים מקיפים שנכתבו בנושא.
השני מצורף בזאת, ושם, בהערה 1, תמצא הפנייה למאמר הראשון.
אלטשולר י, תפילין בחול המועד; עיון בהשתלשלות הדיון מההלכה לקבלה ושוב להלכה.pdf

(ידוע לי, שר"מ בניהו תכננן לכתוב ספר מקיף על תולדות המנהג להניח או שלא להניח תפילין בחוה"מ, אך לא אסתייעא מילתא. והשווה מאמרו "וויכוח הקבלה עם ההלכה", דעת, 5, תשמ).

יש"כ!
חכם באשי כתב:לא הבנתי חזיונותיך.

כוונתי לד' הסמ"ג -
ויהי אחר ארבעה אלפים ותשע מאות ותשעים וחמש שנים לבריאת עולם היתה סיבה מן השמים להוכיח ובשנת תתקצ"ו הייתי בספרד להוכיחם ואמץ הקב"ה זרועותי בחלומות היהודים ובחלומות הגוים וחזיונות הככבים ויט עלי חסדו ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלוקים ועשו תשובות גדולות וקבלו אלפים ורבבות מצות תפילין \מזוזות\ וציצית וכן בשאר ארצות הייתי אחר כך ונתקבלו דברי בכל המקומות

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' פברואר 16, 2016 8:53 pm

בדבר החזיונות עצמן אין לי מידע נוסף, אך גם ממקורות אחרים עולה תמונה זהה בספרד, שלא הקפידו במצוות מעשיות ובמיוחד בתפילין, בציצית ובמזוזה. כעת, לדוגמא, אני זוכר שבספר השעשועים לר"י אבן זאברה (בן המאה השתים עשרה) נרמז אי הקפדת הספרדיים במצוות מזוזה. ויש עוד מקורות כדוגמת אלו. גם ר"ר מרגליות בהערותיו הנזכרות לא אסף אלא מעט ממה שיש. ועוד חזון למועד, אי"ה.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3265
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' פברואר 16, 2016 10:32 pm

ככל הזכור לי השיטה של פעם ביום נמצאת בריטב"א, אך אמת נכון הדבר שהעיון ברוב הראשונים מעלה שמן הדין יש חובה כל היום. ועכ"פ מסתבר שהמקור למנהג זה הוא לא הריטב"א, אלא כיוון שהרא"ש ועוד אחריו כתבו שקשה לשמור את התפילין בנקיות אז הייתה ירידה חדה במנהג של ללכת עם תפילין כל היום, וכיוון שכתוב שהקורא ק"ש בלא תפילין הוי כמעיד עדות שקר, נהגו להניח בשחרית. ויש להצטער שרוב העולם אינם מניחים תפילין במנחה, כפי שהמליצו גדולי האחרונים, והרי ככל שאפשר לקיים את עיקר הדין יש להשתדל בכך, ועכ"פ יש בזה מצוות עשה חשובה. (ועוד, שכמדומני יש ראשונים חשובים שמבינים שגם בתפילה ללא תפילין יש עדות שקר, וזה לכאורה חל גם על מנחה. וכמדומני כך גם פשטות לשון השו"ע שלא מחלק בין התפילות).
יש לציין שהמאירי מזכיר דעה/מנהג שמניחים תפילין רק בעשרת ימי תשובה.

עושה חדשות
הודעות: 9768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 17, 2016 12:03 am

תודה לכולם.
אגב. בשטמ"ק על הדף במנחות לו: כתב "קו"ח מציץ וכו' גיליון והקשה הר"ר שמחה כיון דתפילין בעו כוונה איך יכול להתפלל או לקרוא ק"ש בהם דהא אינהו נמי בעי כוונה ותירץ דהעוסק במצווה פטור מן המצווה כיון דא"א לו לקיים שניהם יחד".
לאיזה ר' שמחה הוא מתכוין? ואת איזה מצוה הוא מתכוין לפטור מכוונה, תפילין או ק"ש? והאם מצינו בראש' שתירצו ונקטו כך?

עדיאל ברויאר
הודעות: 3265
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ד' פברואר 17, 2016 1:08 am

אני מניח שזהו ר' שמחה משפירא
יש להניח שהתפילין פטורים, שהרי מצוותן תמידית, וכמו לימוד תורה שמצוות אחרות דוחות אותה.
הרבה ראשונים מבינים שכוונה בתפילין זה לא מחשבה גלויה כמו בק"ש ותפילה, אלא שלא ינהג בקלות ראש וכדו'. וממילא ליתא לקושיא כלל. (ובנוסף, ניתן להסביר גם שכמו שאדם מודע לזה שהוא הולך עם כיפה ולא חושב על כך כל רגע, כך גם בתפילין. מו"ר נוהג להמשיל על זה משל מתוכנת ווינדווז, שיש חלון פתוח אבל הוא מוקטן וכרגע עוסקים בחלון אחר).

סעדיה
הודעות: 1507
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי סעדיה » ד' פברואר 17, 2016 7:17 am

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:4. האחרונים (ואולי גם הראש') נקטו דמנהגינו הוא להניח עכ"פ "פעם ביום", ואילו בשם הגרי"ז ידוע דאם לא הניח שעה היום יניח שעתיים למחר. היכן נכתבו הדברים בשם הגרי"ז? ומה המקור של האחרו' לתת שיעור מינימלי של פעם ביום? והאם במנהג הישן שהיו מניחים כל היום, אז מי שהניח רק חצי יום ה"ה כמי ששם מזוזה בפתח ביתו רק חצי יום, או שיש חילוק?

בעיקר הנידון על מצוות ששיעורם הוא פעם ביום עי' כאן - viewtopic.php?f=17&t=24460&hilit#p257346

בענין השמועה המדוברת מהגרי"ז, ולגבי עיקר השאילה האם חיובא דתפילין הוא "כל יום" או "כל הזמן" או כהגרי"ז, עי' במאמרים המצו"ב.
אכן בדעת הר"מ כמדומני שנשמט מקור חשוב, דמדבריו גבי תשעה באב שכתב "ומקצת החכמים נוהגין שלא להניח בו תפילין בראש", ע"כ חזי' דאין חיוב מינימלי מדאו' של "פעם ביום", דא"כ ל"ש להתחסד בזה כהאי חכמים.

על המר"מ המצויינים במאמרים שצירפת יש להוסיף את הכתוב באורחות חיים להרא"ש (ליום השבת) "שיניח תפילין בכל חיים".

ה'התחסדות' הוא להגיע בת"ב לדרגא של 'מעולל בעפר קרנו' וממילא אינו מניח.

שבילי דנהרדעא
הודעות: 479
הצטרף: ג' פברואר 09, 2016 9:02 pm
מיקום: ירושלים עיה"ק תותבב"א

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי שבילי דנהרדעא » ד' פברואר 17, 2016 10:31 am

עדיאל ברויאר כתב:ככל הזכור לי השיטה של פעם ביום נמצאת בריטב"א, אך אמת נכון הדבר שהעיון ברוב הראשונים מעלה שמן הדין יש חובה כל היום. ועכ"פ מסתבר שהמקור למנהג זה הוא לא הריטב"א, אלא כיוון שהרא"ש ועוד אחריו כתבו שקשה לשמור את התפילין בנקיות אז הייתה ירידה חדה במנהג של ללכת עם תפילין כל היום, וכיוון שכתוב שהקורא ק"ש בלא תפילין הוי כמעיד עדות שקר, נהגו להניח בשחרית...

יש לציין שבלקט יושר כתב שהמהרי"ל היה ממהר לחלוץ תפיליו מיד לאחר שמו"ע, שלא רצה ללכת בזה יותר ממה שצריך. ומה נענה אנן.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' פברואר 17, 2016 11:22 am

עושה חדשות כתב:לאיזה ר' שמחה הוא מתכוין? ואת איזה מצוה הוא מתכוין לפטור מכוונה, תפילין או ק"ש? והאם מצינו בראש' שתירצו ונקטו כך?

הוא, כמו שכתב כבר ר' עדיאל, ר"ש משפיירא.
רק אוסיף, שעל חלק משרידי תורתו של ר"ש זה כתב ש' עמנואל, שברי לוחות, עמ' 154 ואילך.

סמל אישי של המשתמש
עדכון ספרים חדשים
הודעות: 215
הצטרף: ה' יוני 03, 2010 11:05 pm

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עדכון ספרים חדשים » ד' פברואר 17, 2016 11:49 am

שבילי דנהרדעא כתב:
עדיאל ברויאר כתב:ככל הזכור לי השיטה של פעם ביום נמצאת בריטב"א, אך אמת נכון הדבר שהעיון ברוב הראשונים מעלה שמן הדין יש חובה כל היום. ועכ"פ מסתבר שהמקור למנהג זה הוא לא הריטב"א, אלא כיוון שהרא"ש ועוד אחריו כתבו שקשה לשמור את התפילין בנקיות אז הייתה ירידה חדה במנהג של ללכת עם תפילין כל היום, וכיוון שכתוב שהקורא ק"ש בלא תפילין הוי כמעיד עדות שקר, נהגו להניח בשחרית...

יש לציין שבלקט יושר כתב שהמהרי"ל היה ממהר לחלוץ תפיליו מיד לאחר שמו"ע, שלא רצה ללכת בזה יותר ממה שצריך. ומה נענה אנן.

לא כתוב כן על מהרי"ל אלא על תרוה"ד ועוד שני חכמים ר' אהרן ור' שמעון. (ולא אחרי שמו"ע אלא אחר קדושה), ועי"ש בהערות ר' עמיחי שבמט"מ סי' ז וכג כתב שאין זה מנהג, שהרי אפשר לשמור גוף נקי עד אחר קדושה דסדרא, והוסיף לציין כי במקו"א כתוב על תרוה"ד שהיה לו כמה מיני חולאים וכו', ומובן איפוא מנהגו שלו.

חיים ושלו'
הודעות: 538
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 12:56 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי חיים ושלו' » ד' פברואר 17, 2016 1:04 pm

עושה חדשות כתב:תודה לכולם.
אגב. בשטמ"ק על הדף במנחות לו: כתב "קו"ח מציץ וכו' גיליון והקשה הר"ר שמחה כיון דתפילין בעו כוונה איך יכול להתפלל או לקרוא ק"ש בהם דהא אינהו נמי בעי כוונה ותירץ דהעוסק במצווה פטור מן המצווה כיון דא"א לו לקיים שניהם יחד".
לאיזה ר' שמחה הוא מתכוין? ואת איזה מצוה הוא מתכוין לפטור מכוונה, תפילין או ק"ש? והאם מצינו בראש' שתירצו ונקטו כך?

כוונת השטמ"ק דכיון דאסור היסח הדעת בתפילין כדקאמר שם חיים אדם למשמש, א"כ כשתמתפלל הרי מסיח דעתו, ולכאורה זו שיטה מחמירה מאד שאפילו כוונה כזו הרי הוא בכלל היסח הדעת, האם יש עוד ראשונים הסוברים כן?

בברכה המשולשת
הודעות: 12313
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' פברואר 17, 2016 5:15 pm

חיים ושלו' כתב:
עושה חדשות כתב:תודה לכולם.
אגב. בשטמ"ק על הדף במנחות לו: כתב "קו"ח מציץ וכו' גיליון והקשה הר"ר שמחה כיון דתפילין בעו כוונה איך יכול להתפלל או לקרוא ק"ש בהם דהא אינהו נמי בעי כוונה ותירץ דהעוסק במצווה פטור מן המצווה כיון דא"א לו לקיים שניהם יחד".
לאיזה ר' שמחה הוא מתכוין? ואת איזה מצוה הוא מתכוין לפטור מכוונה, תפילין או ק"ש? והאם מצינו בראש' שתירצו ונקטו כך?

כוונת השטמ"ק דכיון דאסור היסח הדעת בתפילין כדקאמר שם חיים אדם למשמש, א"כ כשתמתפלל הרי מסיח דעתו, ולכאורה זו שיטה מחמירה מאד שאפילו כוונה כזו הרי הוא בכלל היסח הדעת, האם יש עוד ראשונים הסוברים כן?


מעין דעת האר"י הקדוש (אלא שבתפילת עמידה עצמה לא סבר שהוי היסח הדעת מתפילין) ולכן יש הרבה סידורים בהם מודפס בראש כל עמוד "תפילין" באותיות גדולות

חיים ושלו'
הודעות: 538
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 12:56 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי חיים ושלו' » ד' פברואר 17, 2016 8:29 pm

מהו דעת האריה"ק?

עושה חדשות
הודעות: 9768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 22, 2016 12:37 am

כמה ידיעות חשובות מפוזרות במצו"ב מתוך ספרו של הגרי"מ שטרן.
קבצים מצורפים
אוצר הידיעות - תפילין.PDF
(1.39 MiB) הורד 472 פעמים

חברא
הודעות: 224
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי חברא » ב' פברואר 22, 2016 2:45 pm

ידיעות נוספות:

לרבי מאיר ורבי יהודה נשים חייבות בתפילין, ואין זו מצות עשה שהזמן גרמא (עירובין צו:).

ולשיטתם שבת נמי זמן תפילין, כמבואר שם.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17502
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' פברואר 22, 2016 3:11 pm

עניין זה היה באמת פלא בעיני.
יוצא שכל תלמידי ר"מ ור"י היו מניחים תפילין בשבת ונשותיהם היו מניחות תפילין. ולכל זה אין בכלל רמז במשנה ובגמרא ורק אגב הדיון לגבי הוצאה הגמרא מעלה את האפשרות הזאת.

היתה לי איזה מסקנה אפשרית מזה אבל מה דעת חכמי הפורום בעניין?

עולה מן הארץ
הודעות: 163
הצטרף: ג' יוני 24, 2014 1:30 pm

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עולה מן הארץ » ב' פברואר 22, 2016 3:15 pm

למה תלמידיהם היו מניחים תפילין? הא חכמים פליגי עלייהו ואפי' בני ר"ג לא עשו כוותיה


חברא
הודעות: 224
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי חברא » ג' פברואר 23, 2016 12:35 am

יש להוסיף שלמ"ד שבת זמן תפילין, לא גזרו חכמים שמא יוציא לרה"ר, משום שצריך למשמש בהם כל שעה (מג"א שח, יא).

והיה אפשר לומר באופן אחר, דהוי גזירה לגזירה (שהרי אין איסור בלבישתן ברה"ר אלא שמא יורידם, כמבואר בשבת סא.), ועיין בב"י (או"ח כט) "ואף על גב דמדאורייתא לא מיתסר למיפק בהו לא הוי גזירה לגזירה דכיון דאין לו צורך כלל להניחם אפילו למידי דרבנן חיישינן". ושם קאי למ"ד שבת לאו זמן תפילין, אבל למ"ד שבת זמן תפילין הרי יש לו צורך להניחם, וממילא לא גזרו.

ולגבי נשים, יש להוסיף, דלאביי (שבת סב.) גם ר"מ ור"י ס"ל שפטורות מתפילין (שו"ת רע"א מהדו"ק קסט).

ואגב יש לשים לב, שהדיון בגמרא אם נשים חייבות בתפילין או לא, הוא כמובן על לבישה כל היום, כדרך שלבשו כולם בזמן חז"ל, מה שמגדיל את הפלא על מחלוקת כזו שלא הוכרעה מהמנהג הקיים. ועיין בחוות יאיר (סימן קצב) וז"ל:

ואני תמה מאד דרך כלל מאחר שהיו לפנים כל ההלכות ברורות והיה הבה"מ קיים איך לא ידעו אם מביאין עולות ראיה ביום טוב או לא ואם סומכי' על שלמי חגיגה או לא והוא מילתא דשכיחא בכל רגל ואיך לא קבלו זה יוסי ויוסף נשיא ואב"ד את דיני' הללו מרבם אנטיגנוס שהיה קבלתו משמעון הצדיק שהיה משירי אנשי כה"ג והלא עד תלמידי ב"ש וב"ה שמשו כל צרכם וע"ק שמאי והלל גופייהו ששמשו כל צרכם איך ומה זה שנולד ספק בדין נדה וחלה ופסול מקוה רק באלו י"ל דשכחו קבלתם דאין פרסום בטומאת נדה למפרע ושיעור חלה כי על הרוב לשין עסה גדולה וכ"ש פסול מקוה ואל תתמה שהרי בהבאת סכין בע"פ שחל בשבת אמר שמעתי ושכחתי בפ"ו דפסחים וצ"ל לפי זה שב"ש וב"ה לא נשכח מהם דבר רק בג' דברים שכחו שניהם או לא קבלו שניהם דאם אמר שמאי כך קבלתי משמעי' ואבטליון ודאי לא היה הלל חולק ששניהם היו רבותיו כדמוכח בגמ' דפסחים הנ"ל. וזה תמה גם מוכח שם ששכח הלל קבלתו ע"י שקנטרן בדברים ברום לב כענין לוי בן סיסי בירושלמי דיבמות הביאו בע"י. וכל זה אינו שוה לי ועל קהלא קדישא דבני בתירא והנשיאי' ההם ג"כ צ"ע איך נשכח דבר הנעשה בששי' ריבוא בפרהסיא בזמן קצר שבין הפסחים שחלו בשבת. והנה דעת הרז"ה שיש להתפלל תשע בכל תפילות ר"ה. ושאין לעשות בא"י ר"ה רק יום אחד. ונחלקו בפוסקים אם בטלו הפייסות ביוה"ך בעבודות היום ע' רז"ה ורמב"ן. ובמשנה מדות פ"ה מ"ד אראב"י שכחתי מה היתה משמשת. וע' בתוספת' פי"ז דאהלות ופ"ג דפרה שאמרו ריב"ז והלל מה שעשו ידי וראו עיני שכחתי ומ"מ אמר שם שאמרו זה לחדד התלמידים. גם מה זה היה לתלמידי שמאי והלל שנחלקו במקומות הנזכרים והם מתי מספר בטלים בששים בשאר דינים שנחלקו תנאי ואמוראי ואיך נשכח ולא ידעו דברים הנהוגים תמיד בכל שבת אם מוזגי' את הכוס ואח"כ נוטלין לידים או ההיפך ובדבר הנהוג בכל יום תמיד פעמים עד שבש"א בערב כל אדם יטו ויקראו וסדר הבדלה במ"ש וכן מה שנחלקו ר"ת ור"א הזקן אם מצוה קשירת הקשר של תפילין בכל יום ממש איך היתה כזאת שלא ראו קטנים מן הגדולים ותלמידים מרבותיהם איך נהגו.

שבטיישראל
הודעות: 1833
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי שבטיישראל » ג' פברואר 23, 2016 3:42 am

בברכה המשולשת כתב: והנוהגים כאדוננו הגר"א לא מניחים, כי כך פסק גם ע"פ נגלה, ושאר האשכנזים מניחים


אין מושג כזה של "הנוהגים כאדוננו הגר"א" בחו"ל ומעולם לא היה כזה מושג גם בליטא ובווילנא לפני חורבן אירופא
"מנהגי הגר"א" הם סיפור ארצי ישראלי שהונהגו בקהילות הפרושים בא"י ע"י תלמידי הגר"א שעלו לא"י, בחו"ל מעולם לא תפסו "מנהגי הגר"א" מקום כלל גם אצל בני עירו ומקומו של הגר"א וגם לא בישיבות בליטא.
בחו"ל מעולם נהגו כל האשכנזים בארצותיהם השונות (כמובן שאין כוונתי למשפחת "דרייפוס" הוורמייזאי וכדו') להניח תפילין בחוה"מ, ורק אצל החסידים נתקבל המנהג כדעת הזוה"ק שלא להניח תפילין בחוה"מ (אצל זרמים שונים של שושלת חסידי צאנז בחו"ל יש מנהג שהבחורים עד גיל 18 כן מניחים תפילין בחוה"מ), אבל חוץ מהחסידים כל האשכנזים מניחים תפילין.

בברכה המשולשת
הודעות: 12313
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 23, 2016 9:05 am

שבטיישראל כתב:
בברכה המשולשת כתב: והנוהגים כאדוננו הגר"א לא מניחים, כי כך פסק גם ע"פ נגלה, ושאר האשכנזים מניחים


אין מושג כזה של "הנוהגים כאדוננו הגר"א" בחו"ל ומעולם לא היה כזה מושג גם בליטא ובווילנא לפני חורבן אירופא
"מנהגי הגר"א" הם סיפור ארצי ישראלי שהונהגו בקהילות הפרושים בא"י ע"י תלמידי הגר"א שעלו לא"י, בחו"ל מעולם לא תפסו "מנהגי הגר"א" מקום כלל גם אצל בני עירו ומקומו של הגר"א וגם לא בישיבות בליטא.
בחו"ל מעולם נהגו כל האשכנזים בארצותיהם השונות (כמובן שאין כוונתי למשפחת "דרייפוס" הוורמייזאי וכדו') להניח תפילין בחוה"מ, ורק אצל החסידים נתקבל המנהג כדעת הזוה"ק שלא להניח תפילין בחוה"מ (אצל זרמים שונים של שושלת חסידי צאנז בחו"ל יש מנהג שהבחורים עד גיל 18 כן מניחים תפילין בחוה"מ), אבל חוץ מהחסידים כל האשכנזים מניחים תפילין.


א. היו בודדים (לא קהילות- ולא כתבתי קהילות מלכתחילה) שנהגו כאדוננו הגר"א גם בחו"ל
ב. בקלויז של הגר"א נהגו כמנהגי אדוננו הגר"א (לא בכולם) עד לחורבנו.
ג. גם בישיבת וולוז'ין הנהיג מרנא הגר"ח מוולוז'ין כמה ממנהגי אדוננו הגר"א.
ד. לא כתבתי "לא הניחו" (שאז היתה כוונתי על דורות עברו) כי אם "לא מניחים", דהיינו בדור הזה. וזכורני מילדותי בחו"ל שחלק הניחו וחלק לא (ולא היו שם חסידים)

שבטיישראל
הודעות: 1833
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי שבטיישראל » ד' פברואר 24, 2016 3:19 am

בברכה המשולשת כתב:
שבטיישראל כתב:
בברכה המשולשת כתב: והנוהגים כאדוננו הגר"א לא מניחים, כי כך פסק גם ע"פ נגלה, ושאר האשכנזים מניחים


אין מושג כזה של "הנוהגים כאדוננו הגר"א" בחו"ל ומעולם לא היה כזה מושג גם בליטא ובווילנא לפני חורבן אירופא
"מנהגי הגר"א" הם סיפור ארצי ישראלי שהונהגו בקהילות הפרושים בא"י ע"י תלמידי הגר"א שעלו לא"י, בחו"ל מעולם לא תפסו "מנהגי הגר"א" מקום כלל גם אצל בני עירו ומקומו של הגר"א וגם לא בישיבות בליטא.
בחו"ל מעולם נהגו כל האשכנזים בארצותיהם השונות (כמובן שאין כוונתי למשפחת "דרייפוס" הוורמייזאי וכדו') להניח תפילין בחוה"מ, ורק אצל החסידים נתקבל המנהג כדעת הזוה"ק שלא להניח תפילין בחוה"מ (אצל זרמים שונים של שושלת חסידי צאנז בחו"ל יש מנהג שהבחורים עד גיל 18 כן מניחים תפילין בחוה"מ), אבל חוץ מהחסידים כל האשכנזים מניחים תפילין.


א. היו בודדים (לא קהילות- ולא כתבתי קהילות מלכתחילה) שנהגו כאדוננו הגר"א גם בחו"ל
ב. בקלויז של הגר"א נהגו כמנהגי אדוננו הגר"א (לא בכולם) עד לחורבנו.
ג. גם בישיבת וולוז'ין הנהיג מרנא הגר"ח מוולוז'ין כמה ממנהגי אדוננו הגר"א.
ד. לא כתבתי "לא הניחו" (שאז היתה כוונתי על דורות עברו) כי אם "לא מניחים", דהיינו בדור הזה. וזכורני מילדותי בחו"ל שחלק הניחו וחלק לא (ולא היו שם חסידים)


א-ב. חיפשתי ולא מצאתי מקור לדבר שתלמידי תלמידיו של הגר"א בחו"ל נהגו שלא להניח תפילין בחוה"מ - אשמח אם תוכל להמציא מקור לדבר
(ידוע שהמנח"א כותב כדבר הזה במכתבו הנדפס בריש מקראי קודש אך ללא מקור שאכן נהוגים כן גם בליטא, ויתכן שלא כיוון לזה)
מה גם שבכתר ראש כלל לא נזעכר מאומה האם ר"ח מוואלאזין עצמו נהג שלא להניח תפילין בחוה"מ.

ג. כמה מנהגים, אך לא המושג של "מנהגי הגר"א" כפי שנהגו הפרושים בא"י - וכן לא נתפשטו מנהגים אלו אצל בני הישיבות בליטא בשאר מקומות.

ד. אכן בזמננו רבו הנהוגים כהגר"א יותר מדורות עברו, אך גם אלו עיקרן בא"י ולא בחו"ל (איני יודע איך נוהגים כהיום הבודדים שבא"י נהגו כהגר"א וכעת ירדו בחזרה לארץ מולדתם בחו"ל ששם המנהג
אצל כל האשכנזים להניח תפילין בחוה"מ)
איני יודע אפיה גדלת בחו"ל - אך דוק ותשכח שבדר"כ אלו שאינם מניחים תפילין בחוה"מ גם אם הם בעצמם אינם חסידים, מנהגם בזה הוא ע"פ מנהג אבותיהם שהיו חסידים בעבר ומקור מחצבם ממשפחות חסידיות מאירופה שלפני המלחמה וכדו' [ולדוגמא - עיר געיטסהעד ה"ליטאית" שבצפון מדינת אנגליה שנוסד במקור ע"י "חסידים", למרות צביונה ה"ליטאי" המובהק של המקום (ולא חסר שם נכדים מהמייסדים שכהיום נטמעו לגמרי אצל הליטאים) ועדיין שומרים שם על כמה מנהגים חסידיים בביהכ"נ של הקהילה].

פלוריש
הודעות: 1433
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי פלוריש » ה' מרץ 03, 2016 8:24 pm

"אם יאמרו לך אל תתן תפילין היום תן למחר תשמע להם ת"ל ללכת בהם בכולן לא במקצתן הרי עקרת שם כל אותו היום"
ירושלמי הוריות א, ג.

חברא
הודעות: 224
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי חברא » ד' מרץ 16, 2016 10:30 pm

אוצר החכמה כתב:עניין זה היה באמת פלא בעיני.
יוצא שכל תלמידי ר"מ ור"י היו מניחים תפילין בשבת ונשותיהם היו מניחות תפילין. ולכל זה אין בכלל רמז במשנה ובגמרא ורק אגב הדיון לגבי הוצאה הגמרא מעלה את האפשרות הזאת.
היתה לי איזה מסקנה אפשרית מזה אבל מה דעת חכמי הפורום בעניין?


לגבי נשים, מצאתי בגאון יעקב (עירובין צו: ד"ה מדלא):
אפילו למ"ד תפילין מצות עשה שלא הזמן גרמא ונשים חייבות לא היו מניחות משום דלא מצו למיזהר בהו, והיינו דלא אשכחן פלוגתא בהדיא אי נשים חייבות בתפילין אלא דכ"ע דלא מנחי ואפילו מ"ד מדאורייתא מחייבי

חברא
הודעות: 224
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי חברא » ד' מרץ 16, 2016 10:36 pm

עושה חדשות כתב:כידוע הסמ"ג עשין מצוה ג' מאריך "לשכנע" בגודל החיוב והמצווה של מצוות תפילין, ושאין זה מצווה לצדיקים ונקיים בלבד אלא לכל אחד ואחד... ומתוך סיפור דבריו על שנת ד"א תתקצ"ו משמע שהיה מנהג רווח שלא הניחו תפילין כלל... האם יש עוד תיעוד היסטורי למנהג זה שלא להניח וכו', והאם נעשה ע"פ גדולים וכו'

ספר החינוך מצוה תכא
ומזה יש להבין שדעת רבותינו זכרונם לברכה להיות כל אדם מחזיק במצוה זו ורגיל בה כי היא עיקר גדול ושמירה רבה מן העבירות וסולם חזק לעלות עמה להכנס בעבודת הבורא ברוך הוא, והמחמירים בקדושת המצוה ומניאים לב ההמון בדבריהם מהתעסק בה, אולי כוונתם לטובה, אבל באמת יש בזה מניעה לבני אדם בכמה מצוות והיא רעה רבה. ואם ידעתי כי יסמכו הדורשים דרשות אלו על מעשה שנזכר בירושלמי [ברכות פ"ב ה"ג] בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה כסא דכספא, ולזמן תבעיה ניהליה וכפר ביה, ואמר ליה בעל הכוס לא לך הימנית אלא לאילין שבראשך, וכוונתם לומר שיש חילול השם להתחסד בקצת מצוות ולהרשיע בקצתן. ולא כן ביתי אני עם האל, כי ידעתי שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ועם כל זה לא נמנעהו מהתעסק במצוה בעת רוח אלהים טובה תלבשהו לעשות טוב, כי מי יודע אם אולי ימשך בדרכו הטובה עד עת מותו והמות פתאום תבוא. וכבר למדונו זכרונם לברכה [אבות פ"ד מ"ב] שמצוה גוררת מצוה, וששכר מצוה מצוה. בכל אלה הדברים ומוסרים טובים קדמונו והורונו זכרונם לברכה, והמתחכמים להוסיף על דבריהם או לגרוע אינה חכמה.

סעדיה
הודעות: 1507
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי סעדיה » ד' מרץ 16, 2016 10:40 pm

אוצר החכמה כתב:עניין זה היה באמת פלא בעיני.
יוצא שכל תלמידי ר"מ ור"י היו מניחים תפילין בשבת ונשותיהם היו מניחות תפילין. ולכל זה אין בכלל רמז במשנה ובגמרא ורק אגב הדיון לגבי הוצאה הגמרא מעלה את האפשרות הזאת.

היתה לי איזה מסקנה אפשרית מזה אבל מה דעת חכמי הפורום בעניין?

עי' אהל משה (הורוביץ) ח"ב סי' ל"ט שהכריח מזה דלא היו מניחים בשויו"ט לכו"ע, ומזה הוכיח דיש להניח בחוה"מ.

מעט דבש
הודעות: 3447
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' מרץ 21, 2016 11:28 pm

סעדיה כתב:
אוצר החכמה כתב:עניין זה היה באמת פלא בעיני.
יוצא שכל תלמידי ר"מ ור"י היו מניחים תפילין בשבת ונשותיהם היו מניחות תפילין. ולכל זה אין בכלל רמז במשנה ובגמרא ורק אגב הדיון לגבי הוצאה הגמרא מעלה את האפשרות הזאת.
היתה לי איזה מסקנה אפשרית מזה אבל מה דעת חכמי הפורום בעניין?

עי' אהל משה (הורוביץ) ח"ב סי' ל"ט שהכריח מזה דלא היו מניחים בשויו"ט לכו"ע, ומזה הוכיח דיש להניח בחוה"מ.

יישר כח גדול. מצ"ב דבריו.
וראיתי דפשיטא ליה שבשבת לא היו מניחים, וכל הנידון אצלו הוא על יו"ט, וע"ז כתב דגזרו יו"ט אטו שבת.
ולא פירש למה לגבי שבת פשיטא ליה שלא מניחים למ"ד שבת זמן תפילין. ואם משום גזירה שמא יוציא לר"ה (ועיין בזה בתוס' סנהדרין ריש דף סח. שציין בתוך דבריו, ובמג"א שח, יא שהובא לעיל), א"כ ביו"ט הוא גזירה לגזירה.

שוב מצאתי ברש"ש ביצה טו. שכתב דלא חשיב גזירה לגזירה, "דיום טוב ושבת אחת היא", וכמ"ש התוס' (ביצה יח. ד"ה גזרה).
קבצים מצורפים
תפילין בשבת ויו''ט - אהל משה ב לט.pdf
(170.86 KiB) הורד 213 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 9768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 01, 2016 11:55 am

מנהג סיגעט בדין הנחת תפילין בחוה"מ... תלוי אם עובדים או לא -

אמרי יושר ב-קמט.png
אמרי יושר ב-קמט.png (88.99 KiB) נצפה 9317 פעמים


ואף בתשובות והנהגות כ' הגרמ"ש בח"ב סי' לב -
...ונשתבש היום דיעה שאם עובד במלאכות בחוה"מ עליו להניח תפילין, ולמעשה כשהוריתי לכמה בעלי תשובה שאין להם מנהג, שלא להניח בחוה"מ, נוכחתי שהפסיקו לעבוד בחוה"מ שהרגישו שזהו יום טוב עד שאפילו מתבטלים ממצות תפילין, ולכן כשאין מנהג העדפתי כן שלא יניחו וכשיטת הגר"א והמקובל בארץ ישראל


עושה חדשות
הודעות: 9768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 30, 2016 12:00 am

עושה חדשות כתב:
חכם באשי כתב:לא הבנתי חזיונותיך.

כוונתי לד' הסמ"ג -
ויהי אחר ארבעה אלפים ותשע מאות ותשעים וחמש שנים לבריאת עולם היתה סיבה מן השמים להוכיח ובשנת תתקצ"ו הייתי בספרד להוכיחם ואמץ הקב"ה זרועותי בחלומות היהודים ובחלומות הגוים וחזיונות הככבים ויט עלי חסדו ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלוקים ועשו תשובות גדולות וקבלו אלפים ורבבות מצות תפילין \מזוזות\ וציצית וכן בשאר ארצות הייתי אחר כך ונתקבלו דברי בכל המקומות

מן הראוי לציין עוד "חלום" של הסמ"ג, ז"ל בלאוין סימן סד -
...תוכחת הענוה דרשתי לרבים כך אבל לחברה על לאו זה ולמנות זה בלאו לא היה דעתי, גם רבינו משה לא חיברו ולא הזכירו בחשבון הלאוין, וכשהגעתי להשלים עד כאן הלאוין אקרא[ן] בחלום במראית הלילה הנה שכחת את העיקר, השמר לך פן תשכח את ה' (דברים ח, יא). והתבוננתי עליו בבקר והנה יסוד גדול הוא ביראת השם והואלתי לחברו בעזרת יהיב חכמתא לחכימין. אחרי כן עיינתי בספר פרק קמא דסוטה (ה, א) וגרסינן שם בהדיא אזהרה לגסי הרוח מניין רב נחמן ברבי יצחק אמר מהכא ורם לבבך ושכחת את ה' וכתיב (דברים ח, יא) השמר לך פן תשכח את י"י וכדרבי אבין אמר רבי אלעאי דאמר כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא [מצות] לא תעשה

וע"ע ביראים המובא כאן - viewtopic.php?f=17&t=24793&hilit&p=254473#p254473

עושה חדשות
הודעות: 9768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' יוני 18, 2016 10:38 pm

עושה חדשות כתב:...ראוי לציין מש"כ המהרי"ק בסי' קעד -
ועל אשר דקדקת על מ"ש בסמ"ג במצו' תפילין וירא שמי' משום ברכה לבטלה וכו'. טרם עמדתי על דקדוק לשון הספר בתחלת העיון היה נראה לע"ד לומר דפשיט' ליה לסמ"ג למצא תקנה ע"י שיניח עמה זוג אחר כדברי האחד ואח"כ זוג אחר אלא דקשי' ליה משום ברכה לבטלה אבל בקראי הלשון אמרתי שאין מתיישב כלל ופשיט' שהכוונ' כאשר אתה אומר ועוד דמדמסיים הסמ"ג וז"ל ואם אין יודע לכוון המקום להניח שניהם יחד א"כ יניח כדברי האחד של יד ושל ראש ויסלקם מיד ויניח אחרים כו'. עד זה טוב יותר מלמנוע לגמרי שלא יניח כלל משמע דאי לאו הך תקנת' היה מונע שלא להניח כלל לא כדברי זה ולא כדברי זה כדי שלא לכנוס בספק ברכה ולכשיתיישב זה יתיישב זה ודא ודא אחת היא ונראה לע"ד שהירא דבר ה' יירא יותר בהניחו כאחד מן הגאונים משום חשש ברכה לבטלה שאסו' משום את השם אלקיך תירא ולא תשא את השם אלקיך לשוא מאשר ירא משום עשה דתפילין ואעידה לי עדים נאמנים תו' רבי' יהוד' מפרי"ש רבו של ר' משה מקוצי בעל הסמ"ג שכתבו בפ' במה טומנין וז"ל תימ' האי אמאי סמכו העולם שלא נהגו להניח תפילין ועוד כי אמרי' בפ"ק דר"ה (דף יז) פושעי ישראל בגופן כו' ומיהו ר"ת מפרש התם זה הוא הבועט במצוה כו' עד ומיהו סומכין אנו על הפסיקת' דאומר בה למען תהיה תורת ה' בפיך כל הקור' בתור' כאלו מניח תפילין ואמנם שמעתי שגורס שם איפכ' כל המניח תפילין כאלו קורא בתור' וצריך עיון שם עכ"ל ועוד יש שם בגליון חוץ לעמוד במכילתין גרסינן למען תהי' תור' ה' בפיך כל הקור' בתורה כאלו מניח תפילין עכ"ל. ובענין זה כתב המרדכי פ"ק דר"ה בשם ראב"ן הרי לך בהדי' דחיוב עשה דתפילין קליש טובא לירא שמי' דקרי ותני באוריית' ואם אמר הסמ"ג להא מילת' בשיטת רבו אין כאן תמיה כלל ואע"ג שהוא יסר את הרבים וידים רפות חזק להניח תפילין כאשר האריך מאד בדרשתו כמ"ש במצות ואהבת זה הוא להמון דלא גריס באוריית' אבל ירא השם דגרסין וקרי באוריית' איכ' למימר דמיפטרי בכך וכך רמז גם הוא בסוד דבריו וז"ל עוד דרשתי להם שיותר הקב"ה חפץ באדם רשע שיניח תפילין מאד' צדיק עד ויותר הם צריכים חזוק באותם שגדלו ביראת שמים כל ימיהם כו' עד ללמוד שעיקר תפילין וחייובי' לאותם שצריכי' יותר דבר חזוק וקרוב זה לדברי התו' שהבאתי לעיל וא"כ פשיט' שאפי' ירא שמי' יסמוך על דברי אחד מן הגדולי' אותו שירא' לו יותר או ע"פ מנהג אשר ינהיגו במקומו לענין תפילין ולא יחוש לעשו' כדבר שניהם כיון דקליש חיוב' דידהו כדפי' לעיל ולענין חשש ברכה לבטלה יחוש.

דוג' לדבר, מש"כ הראב"ע בפרשת ציצית -
לפי דעתי יותר הוא חייב להתעטף בציצית בשאר השעות משעת התפלה, למען יזכור ולא ישגה ולא יעשה עבירה בכל שעה, כי בשעת התפלה לא יעשה עבירה

עושה חדשות
הודעות: 9768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ספטמבר 28, 2016 8:42 pm

בענין המוזכר לעיל האם חיוב תפילין מדאו' הוא פעם ביום, (וכן הזכרתי במקו"א מה שחז"ל קבעו שיעור של פעם ביום למצוות דאו', וכן פעם בשנה למצות זכור וכד'), יש להעיר דלפ"ז ייאסר לישון בתשעה באב אחרי חצות קודם שהניח תפילין. ולא נהיגי להחמיר בזה.

יל"ע למאי דס"ד גבי שילוח הקן בחולין קלט: "יכול יחזור בהרים וגבעות כדי שימצא קן", (מזכיר קצת את מש"כ ביסוד מורא על חכם חסיד שהיה משוטט בחוצות לבקש מי שיש לו עוף שישחטנו ודעתו על הברכה למלאות מאה ברכות בכל יום), האם החיוב הוא כל הזמן, פעם ביום, פעם בשנה וכו'.

ועי' במצו"ב -
מנחת אשר - יכול יחזר.PDF
(128.25 KiB) הורד 234 פעמים


וכן ע"ע מש"כ הגרח"ק בנחל איתן א-ה-א בענין "לא שתהא עומד ומצותת עליו".


אגב החת"ס שם מביא "ת"ל כי יקרא במאורע. והקשה ת"ח א"כ בטעינה ופריקה והשבת אבידה דכתיב נמי עזוב תעזוב והשב תשיבם ולא כתיב יקרא נימא צריך לחזור בהרים", ובאמת הרי חז"ל דרשו כן בכל המקומות, וכמו שמובא אצל הגרא"ו כנ"ל. וע"ע בדברי החזו"א שציין שם שהמכוון הוא לפעם אחת בחיים.

עושה חדשות
הודעות: 9768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאילות היסטוריות במצוות תפילין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 06, 2017 9:50 am

מחשבה פשוטה שעלתה לי היום.
מצינו ג' מחלוקות יסודיות מאד בעניני הנחת תפילין, (סידור הפרשיות, שתי ברכות, חוה"מ),
ולכאו' הרי בדרך כלל בדברים שמורגלים כ"כ לא שייך שתיפול מחלוקת, (עי' תש' רה"ג על אתקין ר' אבהו).
מסתבר לומר שזה קרה משום שבאמת לא כולם הניחו תפילין, וכמבו'.

האם ההסבר הזה מסתדר מבחינת סדר הזמנים?


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 122 אורחים