בגמ' ב"ק נו: מאי מסרו לרועה, לברזיליה, דאורחא דרועה למימסר לברזיליה.
ופירש"י, לברזיליה: לתלמידו. היינו שהרועה מסר את הצאן לתלמידו נכנס התלמיד במקום הרועה להתחייב בשמירה, והבעה"ב מסכים לזה, משום שזהו דרכו.
וצריך אני להתלמד אם רש"י פי' את תיבת 'ברזילה = תלמיד' כפירוש מילולי או רק דרך משל.
והנה בערוך ערך 'ברזל' לא הביא דברי הגמ' בזה, רק הרחיק ללכת לדברי תרגום שיר השירים על הפסוק (שה"ש א:ח) אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן, כתב התרגום, "ותהא מסדרא צלותהא על פום ברזילאה ומדברי דראה" היינו שכלל ישראל בגלותן יתפללו על פי מנהיגיה.
וכנראה מדברי התרגום שפירוש מילת 'ברזילה' מלשון מנהיג ורועה, ולדבריו משמע שבב"ק הפי' שהרועה מסר את הצאן להרועה העיקרי שדרכו לרעות את צאנו של הבעה"ב וצ"ע