על התוספות למסכת הוריות <לתחילת לימוד מסכת הוריות>

[איש_ספר]

כתב כותב אחד בישורון י"ד:

תוספות למסכת הוריות נדפסו לראשונה (אחר פטירתו של בעל הבאר שבע בשנת ש"ל) בסוף מסכת סוכה החסרה מקום ושנת הדפוס. ע"פ מוטיבי השער וסגנון ההדפסה, קבעו מומחים [כך צוין ברישומי מפעל הביביליוגרפיה] כי מסכת זו נדפסה בדיהנרפורט או בז'ולקוא בשנת תנ"ה בערך. ומשם נעתקו לש"ס פפד"מ תפ"א.

בראש התוספות במהדורת פפד"מ הופיע נוסח זה: 'אמר המתעסק אלו התוס' כבר היו בדפוס וכתוב על גביו בזה הלשון, מצאתי תוס' כ"י על מס' הוריות והעתקתים ונדפס אצל האשר"י ממס' סוכה והמחבר הוא הרב המופלא מהר"ר אליה איטינגין המחבר ס' ברית הלוי. ובהיות שמצאתין נעלם מעין כל ומי יבקש דבר שלא במקומו אמרתי להעמידן במקומן'.

מנוסח זה משתמע כי רבי אליהו הינו מחבר התוס' ואכן כך התייחסו לתוס' אלו רבים מן האחרונים, שהבולט בהם הוא הגאון חיד"א בחיבורו שער יוסף. אמנם נוסח מוטעה ומטעה זה נתחדש במהדורת פפד"מ, ואילו במסכת סוכה הנ"ל נמצא נוסח שונה לחלוטין וכך נכתב שם: ועם דבר חדש... תוספות מסכת הוריות... אשר מצאתי באמתחת של המחבר פי' על התנחומא הנזכר למטה בכתיבת ידי החתום ה"ה הרב... מ' אלי' איטינגין... המחבר של ס' ברית הלוי.

נוסח זה מתפרש בפשיטות שלא היה רבי אליהו הנ"ל אלא מעתיק ולא מחבר. (וכבר עמד בזה רנ"נ רבינוביץ 'מאמר על הדפסת התלמוד' מהדורת ירושלים תשי"ב עמ' קיא, אלא שלא העתיק הנוסח כולו ודבריו חתומים. אגב, במהדורת ווילנא נשנה נוסח זה באופן שרירותי ונכתב 'ונלקטו' ע"י הג"מ וכו''). ואכן כבר כתבו חכמים שונים (אור החיים ערך אליה אינטגן עמ' 160, תוספת פליטת סופרים לרמ"מ קארנגיל מערכת ת' אות יב) ראיה מכרעת ומוחלטת לביטול יחוסו של רבי אליהו כמחבר התוס', והוא ממה שנמצא בתשו' בנימין זאב הנדפסות בוונציא רצ"ט בסימן קלא שכתב: 'והכי משמע מהתוספות דפ"ק דהוריות שמצאתיו בקונדרס ישן משמם וז"ל וכו'. והם המה דברי התוס' לפנינו אות באות תיבה בתיבה בתוס' ב, א ד"ה הכא מסקינן.

ויש להוסיף שהנה גם במהרש"א נזכרו דברי התוס' בב' מקומות. (ד, ב ד"ה בעי רב יוסף; ה, ב רש"י ד"ה ור"ש). חידושי הלכות מהרש"א להוריות נדפסו לראשונה כבר בלובלין שע"ב, (ומבדיקה שערכתי נוכחתי שגם במהדורה זו נזכרים התוס' כך שאין לתלותם בתוספת מאוחרת) ואילו התוס' נדפסו ככל המוקדם בשנת תנ"ה. הרי שהיו למהרש"א תוס' אלו בכת"י ! אף שתמוה הדבר שלא הזכיר כן בפירוש. (ולא ניתן להקדים את הגמ' סוכה הנ"ל מקודם ת"ה, שהרי נזכר שם 'המחבר ברית הלוי' וברית הלוי לא נדפס אלא בלובלין ת"ה).

והגאון ר"ב רנגשבורג (בהקדמתו לספרו הורה גבר פראג תקס"ב) אף הוא לא אבה לקבל דברי המדפיסים והאומרים כי תוס' אלו חיברם רבי אליהו הנזכר וכתב: 'ואם כי לא נודע מי היה מחברם האם גם המה מרבותינו נוחי נפש בעלי התוס' הקדמונים שעל כל הש"ס או היא שיטה אחרת לא נודעת מבטן מי יצאו הדברים כי מעל גביהן כתוב שמחברם היה הרב מוהר"ר אלי' איטינגן, וכפי הנראה מהר"א הנ"ל הביאן רק אל הדפוס לאשר היו גנוזים בבית גנזיו ולא שהי' הוא המציא הדברים לאורה, כי בדף ד' ע"ב עשה עליהם הערה שלא יהיו סותרים הש"ס שבדף ג ע"ב וכנראה שאף המה מיוחסין לבעלי התוס' הקדמונים, דכך מוכיח קיצור לשונם, אף כי בדף ד' ע"א הביאו דברי ריב"ק ופי' רבינו שמחה, שהם מכת הקדמונים, גם רבו כמו רבו הדברים בתוכם שנמצאו בלשון התוס' בשארי מקומות שבש"ס, וגם לפני מרן דכולי תלמודא המאיר לארץ ולדרים מהרש"א ז"ל הי' התוספות האלה שהביאן בדבריו המסולאים מפז פעמיים ושלוש, וממרוצת דבריו ולשונו הזהב נראה שאף גם הוא ז"ל חשבם כאלו המה שפה אחת ודברים אחדים עם שארי התוס' שעל סדר הש"ס'. הרי שאף ההורה גבר ראה את דברי המהרש"א ולמד מהם על היחס לתוספות, אבל לא עמד על כך שמגוף הבאת המהרש"א את דברי התוס' יש ללמוד על כך שאין רבי אליהו מחברם וכאמור.

ענין הזכרת התוספות ע"י מהרש"א, לענ"ד הוא עדין תעלומה, פשוט שבזמן ההוא לא הזכירו ספרים המצויים בכתבי יד, ללא ציון מפורש ע"כ. [שאלתי את ר' יצחק יודלוב ולדבריו אין מה לדבר על הקדמת גמרא סוכה הנ"ל מעבר למה שנכתב למעלה]. אולי אין מנוס מלומר שהתוספות נדפסו במקו"א לפני גמ' סוכה הנזכרת. אלא שגם זה דחוק מאד, שהרי הן מדפיסי גמ' סוכה הנ"ל והן מדפיסי הש"ס פפד"א לא ידעו ולא שמעו על דפוס קודם לזה.

[חכם באשי]

ענין הזכרת התוספות ע"י מהרש"א, לענ"ד הוא עדין תעלומה, פשוט שבזמן ההוא לא הזכירו ספרים המצויים בכתבי יד, ללא ציון מפורש ע"כ. [שאלתי את ר' יצחק יודלוב ולדבריו אין מה לדבר על הקדמת גמרא סוכה הנ"ל מעבר למה שנכתב למעלה]. אולי אין מנוס מלומר שהתוספות נדפסו במקו"א לפני גמ' סוכה הנזכרת. אלא שגם זה דחוק מאד, שהרי הן מדפיסי גמ' סוכה הנ"ל והן מדפיסי הש"ס פפד"א לא ידעו ולא שמעו על דפוס קודם לזה.

לענ"ד, אין הדברים מדוייקים.
מהרש"א הזכיר פעמים רבות 'ספר ישן', ובדר"כ כוונתו לספר 'אוצר הכבוד' לר' טורדוס אבולעפיה, שהיה לפניו בכתב יד (נדפס לראשונה בשנת תקסח).
וכל זאת בלא לציין בכלל שמדובר ב'ספר ישן' כתב יד!

[איש_ספר]

אם זו הדוגמא היחידה ('ספר ישן') עדין פשוט לומר שגם אצל מהרש"א, סתם ספר המוזכר בסתמא אין כונתו לטמון בכתב יד.

[חכם באשי]

איני יודע אם זו הדוגמא היחידה,
ר"ר מרגליות, בספרו על תולדות המהרש"א, ערך רשימה לספרים שהיו לפניו (ותנא ושייר),
עכ"פ לא באתי אלא לסייג את דבריך המוחלטים: "פשוט שבזמן ההוא לא הזכירו ספרים המצויים בכתבי יד, ללא ציון מפורש ע"כ".
זאת ותו לא.

[איש_ספר]

עיינתי מכבר בתולדות אדם ולא נעזרתי.
אולי לא הובנתי מוקדם: דברי המוחלטים כי בזמן ההוא לא מזכירים ספרים שבכתב יד מבלי לציין זאת במפורש, לטעמי בתוקפם עומדים, והדוגמא מספר ישן אינה מטילה בהם שום סייג.

[אליהוא]

וכן נדפסו דברי אותו כותב כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?15 ... %FA&page=9

[ושא_נס]

מדברי החכמים פה נראה כי כולם לא ראו את הדפו"ר המיוחס כנ"ל לשנת תנ"ה לערך, מעבר למה שכתוב בו בשער.
ויש להוסיף על זה מהמקור עצמו, ולתקן את דברי הכותב בלינק שניתן כאן לעיל למבוא תוספי הרא"ש.

ברור שר' יצחק יודלוב נר"ו צודק, ואין להקדים הגמ' הנ"ל הרבה קודם לשנת תנ"ה. לכל המוקדם שנת ת"ן, ואולי תנ"ג, ויש לי צדדים ואריכות דברים בענין זה. והתוס' הנ"ל לא נדפסו כל עיקר קודם שנת תנ"ה לערך כאמור.

ר' יצחק יודלוב לא ראה כפי הנראה שתי מסכתות נוספות הדומות מאד בתכונתן למסכת הנ"ל, ויש ללמוד מהן ולהאיר מהן על הנ"ל.

**

לענ"ד מהרש"א לא טרח לכתוב בכל כ"י שהשתמש שהוא ספר כתיבת יד, וגם "ספר הנצחון" המוזכר אצלו השתמש בו בהיותו בכ"י, ולא כתב עליו "כתיבת יד" וכיו"ב.

ואדרבה, אפשר שדרכו של מהרש"א בשימושו בכ"י לא לכתוב "כ"י", אלא בסתמא, וכנ"ל גבי ספר הנצחון וספר אוצר הכבוד, ושמא ספרים נוספים. יבוא מישהו ויחפש במהרש"א בדקדוק אם אי פעם מזכיר ספר כתיבת יד.

[ושא_נס]

לעיל כתבתי: "לענ"ד מהרש"א לא טרח לכתוב בכל כ"י שהשתמש שהוא ספר כתיבת יד, וגם "ספר הנצחון" המוזכר אצלו השתמש בו בהיותו בכ"י, ולא כתב עליו "כתיבת יד" וכיו"ב.

ואדרבה, אפשר שדרכו של מהרש"א בשימושו בכ"י לא לכתוב "כ"י", אלא בסתמא, וכנ"ל גבי ספר הנצחון וספר אוצר הכבוד, ושמא ספרים נוספים".

והנה צור'ף גם ספר פענח רזא, וכפי שכתב החכם איש ספר נר"ו עצמו באשכול אחר: "מכל זה נראה שלמהרש"א היה כתב יד של פענח רזא שהיה שלם יותר ואעפ"כ כשציין לפענח רזא לא מצא לנכון לציין שהוא מכתב יד".

והני מילי סתראי נינהו עם דבריו עצמו לעיל באשכול זה: "דברי המוחלטים כי בזמן ההוא לא מזכירים ספרים שבכתב יד מבלי לציין זאת במפורש, לטעמי בתוקפם עומדים...".

דומני כי אפשר להביא ראיה גם מהרב מגלה עמוקות, שמצטט כמה וכמה ספרים כתיבת יד בלא שכתב כלפיהם "כתיבת יד". ושמא אפשר ללמוד להפך שבאותו הדור חכמי פולין לא הקפידו לכתוב "כתיבת יד" גם על ספרים כתיבת יד. ולפשוט זה צריך בדיקה מעמיקה ושיטתית בספרים נוספים, ומהם ב"ח, דרישה ופרישה, מג"א ועוד.

[תוכן]

מחבר התוספות על הוריות הוא אותו מחבר של הפירוש על הספרא שנדפס במהדורת פרידמאן.

[ושא_נס]

מחבר התוספות על הוריות הוא אותו מחבר של הפירוש על הספרא שנדפס במהדורת פרידמאן.

וזו מנין? כתבו על זה? הוכיחו?
לאחרונה עלעלתי קצת בתוספות להוריות דפוס ראשון, וראיתי שאכן יש שם יחסית כמה וכמה איזכורים מתורת כהנים, ושמא יש ללמוד מזה, וכמובן לבדוק ההקבלה בביאור הנ"ל לתורת כהנים.

אגב אעיר כי מה שהרב הורה גבר טוען שיש תוספת מר' אליה איטינגן על דברי התוספות עצמם, בדפו"ר ואפילו בדפוס דיהרנפורט הראשון, פיסקא זו אינה מוקפת סוגריים כלל, והכל כביכול ממחבר התוספות. בדפוסים המצויים יש סוגריים עגולים כסימן לתוספת, ולא בדקתי עתה באיזה דפוס נוספו לראשונה סוגריים אלו. ויש להעיר כי יש הבדל בין הדף שציין הרב הורה גבר ובין מה שמתוקן בדפוס ווילנא, ולפו"ר לא העמיק בזה החכם הכותב אי"ס נר"ו דלעיל בהעתיקו דברי הרב הורה גבר. ורק זה אוסיף שבדיקה בטופס דפו"ר של תוספות הוריות (ולא בהסתמכות על ציטוט השער ממפעל הביבליוגרפיה, שכלל לא ראה טופס שלם), היתה מועילה ביחס לנדון במבוא הנ"ל.

[תוכן]

מחבר התוספות על הוריות הוא אותו מחבר של הפירוש על הספרא שנדפס במהדורת פרידמאן.

וזו מנין? כתבו על זה? הוכיחו?

תשוה בין השנים ותמצא נחת. עד כמה שידוע לי לא כתבו על זה.

[ושא_נס]

ייש"כ החכם תוכן נר"ו.

כעת ראיתי שמהרש"א ז"ל בריש קידושין כותב שהשתמש בתוספות ישנים שנכתבו בשנת קמ"ב, ותיקן על פיהם את התוספות הנדפסים בתלמוד (וגם שם לא טרח לציין "כתיבת יד", והוא ברור מאליו כמובן).
הרי כי היה לפניו תוספות להוריות כ"י, וגם תוספות ישנים לקידושין. ובהוריות כיון שלא נדפסו תוספות כלל קודם לכן, שתק והביאם בסתם. אך בקידושין שנדפסו תוספות לפנים, הדגיש וכתב שהשתמש בתוספות ישנים משנת קמ"ב.

מן הראוי לבדוק אם היה לפניו תוספות כ"י למסכתות נוספות, דוגמת מסכת יומא.

[אִיךְ-מֶיְין]

מן הראוי לבדוק אם היה לפניו תוספות כ"י למסכתות נוספות, דוגמת מסכת יומא.

מהרש"א מזכיר כמ"פ במסכת יומא 'תוספות ישנים' והדברים לא מופיעים בתוספות ישנים הנדפס על הדף, ואני מסיק מכך שאין כונתו ל'תוספות ישנים' אלא לכתב יד 'ישן' של תוספות הרגיל ליומא (המיוחס לתלמידי מהר"ם מרוטנבורג) שהיה בידו.

(ואולי היה לו יומא דפוס קושטא שנדפס שם תוספות אחר. [רבנו פרץ?]).

חיפוש קל במאגרים התורניים מעלה: שמהרש"א מזכיר כמעט בכל מסכת 'תוספות ישנים' ובהם מסכתות שידוע שאין עליהם תוספות ישנים... אלא ודאי שכונתו לכתבי יד או דפוסים מוקדמים שהיו ברשותו - וצ"ע.

[י. אברהם]

(ואולי היה לו יומא דפוס קושטא שנדפס שם תוספות אחר. [רבנו פרץ?]).

"שנדפס שם תוספות אחר"?
"קושטא" שמג?

כשהמהרש"א מזכיר "פי' רש"י הישנים" למה כוונתו?

[ושא_נס]

דוחק לומר ש"ספרים ישנים" אצל מהרש"א המכוון דפוסים ישנים, ויותר נראה שהכונה לכתבי יד, או דפוסים מוגהים בכ"י.

בדקתי כעת "רש"י הישנים" במקום אחד במהרש"א יומא דף ג ע"ב, ולא נתכוין לדפוס ויניציאה הראשון והנדפסים על פיו.

לא בדקתי כעת אם רש"י ליומא דף ג ע"א שרד בדפוס ואד אל חגארה, וצריך בדיקה.
דפוס קושטא רס"ט לערך (עם תוספות מיוחדים) שרד לדפים אלו, אלא שצריך בדיקה בו ואינו מצוי אצלי לעת עתה.

קצת דחוק כי כונת מהרש"א לדפוס ואד אל חגארה או דפוס קושטא, וביחס לדפוס קושטא עוד יותר אחר שלא מצינו בו איזכורים לתוספות השונים הנדפסים בו. יתכן כי כונתו לאיזה טופס מוגה בכ"י. וצע"ג. ושמא בבדיקת מקומות אחרים בו אפשר יהיה לפתור גם זה.

[י. אברהם]

ראה צפונות שנה א חוב' ג
תוספות יומא מדפוס קושטא לדפים כד, ב- כז, א

[אִיךְ-מֶיְין]

יש יומא ואד אל חגארה על הרשת?

[י. אברהם]

באתר הכי גרסינן

[פרץ מוצקין]

ראה צפונות שנה א חוב' ג
תוספות יומא מדפוס קושטא לדפים כד, ב- כז, א

כמדומה שבישורן נדפסו קטעים נוספים ע"י ר' דוד קמינצקי שליט"א

[לב האבן]

ראה צפונות שנה א חוב' ג
תוספות יומא מדפוס קושטא לדפים כד, ב- כז, א

כמדומה שבישורן נדפסו קטעים נוספים ע"י ר' דוד קמינצקי שליט"א

Dovid_Kamenetsky_New_Edition_of_Tosafot.pdf

(220.02 KiB) הורד 289 פעמים

[אִיךְ-מֶיְין]

באתר הכי גרסינן

שם יש רק גמרא אני צריך רש"י.

ודפוס קושטא שהוזכר פה יש?

[הבטחתי]

באתר הכי גרסינן

שם יש רק גמרא אני צריך רש"י.

ודפוס קושטא שהוזכר פה יש?

יש שם גם תמונות של כל דף ודף.

[ושא_נס]

באתר הכי גרסינן

שם יש רק גמרא אני צריך רש"י.

ודפוס קושטא שהוזכר פה יש?

דפוס קושטא שלם - לא ידוע. יש כמה וכמה שרידים בכמה וכמה מקומות.

*
הכי גרסינן ענינו הגרסאות בתלמוד ולא יתר הנספחים לתלמוד. עמודים ששרד מהם פיסקא קטנה מרש"י או תוספות - לא יובאו בהכי גרסינן.
וכן, שערי המסכתות, נספחיהן (רמב"ם, פסקי תוספות וכיו"ב) - לא יובאו בהכי גרסינן.