הודעהעל ידי יוסף משה » ג' מרץ 01, 2016 1:19 pm
הרב יעקב חנניה וינגרטן הביא במאמרו את טענת המנח"כ "שלפי שיטת הלבוש וסיעתו ששעות היום מסתיימים בשקיעה, שוב אי אפשר כלל להתפלל מנחה אחרי השקיעה אף לשיטת ר"ת. ומי שמחזיק לגבי סוף זמן תפילת שחרית את זמן הלבוש, אם הוא מתפלל מנחה אחרי השקיעה הוא עושה תרתי דסתרי".
ויש לציין שהלבוש עצמו כתב שנוהגין להתפלל מנחה אחרי השקיעה. ועי' מה שתירץ על קושיית המנח"כ בס' אור מאיר להגר"מ פוזן עמ' 276-8.
ומהא דפשט המנהג לסמוך על שיטת הלבוש לעניין סוף זמן תפילה בשחרית אפילו אצל (חלק מ)הקהילות (בחו"ל) שנהגו להתפלל מנחה אחרי השקיעה, מוכח דלא ס"ל כהמנח"כ בזה.