מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוקטובר 15, 2017 4:16 pm

הנושא העקרוני הוא להפסיק לשטות בציבור, ולא לכתוב הזיות על סמך מקורות שאין בהם דבר.

שעת הכושר
הודעות: 240
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

הודעהעל ידי שעת הכושר » א' אוקטובר 15, 2017 4:21 pm

כנגד אתקפותיו של המנהל, אציין לתיקון שכתבתי כעת בהודעה הראשונה בה העליתי את הקובץ.

ימחל הרב הכותב, ויתנצל הרב אי"ס.

אף כי לא קרב זה אל זה, יקרא זה אל זה, התקבצו זה אל זה, גם זה לעומת זה, ולא תנח ידך מזה ומזה, לדעת מה זה ועל מה זה; ואת והב בסופה, וכל אשר לכם שלום.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' אוקטובר 17, 2017 1:34 am

בקשר למנהג יוצאי גרמניה בהפסקת ג' שעות בין בשר לחלב. שמעתי מר' שכנא רותם ז"ל שהוא מגיע ממנהגם אחר קימתם ממנוחת צהרים לערוך מסיבת תה עם חלב וכדו'. ופי' לעצמי שממילא זה הזמן שנהגו להפסיק בין סעודה לסעודה. (ומש"כ בירושתינו לא ראיתי אולי זה גם ע"ד זו).

שמר
הודעות: 754
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

הודעהעל ידי שמר » ג' אוקטובר 17, 2017 2:17 am

אמירת ליהודים בהבדלה בקול ע"י הציבור, מנהג עם מקור הוא?, או שמא טעות שנשתרשה מחמת ההרגל לומר פסוק זה בקול קודם הבעל קורא במגילת אסתר.

פלוריש
הודעות: 2385
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: מקורות למנהגים / המתנת שלוש שעות בין בשר לחלב

הודעהעל ידי פלוריש » ג' אוקטובר 17, 2017 8:47 pm

פרי יהושע כתב:בקשר למנהג יוצאי גרמניה בהפסקת ג' שעות בין בשר לחלב. שמעתי מר' שכנא רותם ז"ל שהוא מגיע ממנהגם אחר קימתם ממנוחת צהרים לערוך מסיבת תה עם חלב וכדו'. ופי' לעצמי שממילא זה הזמן שנהגו להפסיק בין סעודה לסעודה. (ומש"כ בירושתינו לא ראיתי אולי זה גם ע"ד זו).

הרב אשר וייס (שו"ת מנח"א ח"א סי' מב אות ב) הציע שבאשכנז נהגו לאכול ארוחת ביניים בעשר בבוקר וארוחת ביניים בארבע אחר הצהריים, ולדידם מסעודה לסעודה הוא ג' שעות, ולכן נהגו כך. וכעין זה כתב הרב יהודה הנקין (הובא בבית אהרן וישראל (קמא [ג] עמ' עו): "לולי דמסתפינא, עצם המנהג של היום לאכול ג' ארוחות ביממה לעומת ב' ארוחות ביום שהיה המנהג בימי חז"ל והראשונים, נקרא צורך קצת, מכיון שהתרגלו לארוחות תכופות יותר, כידוע שתחושת הרעבון קשורה להרגל זמני האכילה" (ע"ש).

המקור הקדום ביותר למנהג זה הוא בהערת המעתיק בשולי כ"י פרמא 148 (פרמא-פלטינה 2226) של ספר שערי דורא (משנת 1492 למניינם), דף 82ב:
אבל אני הכותב חדל אישים ראיתי מעמודי השייש אשר העולם ראוי להשען עליהם פסקו לכל תלמידיהם שלא לאכל בשר אחר גבינה עד לאחר שלש שעות כלל, והמחמיר תבא עליו ברכה. וזאת הברכה אשר בירך משה, ואל תהי ברכת הדיוט קלה בעינכם, משה מערקיש.
(הביא זאת אביעד סטולמן בשם שמחה עמנואל, ALS Review 28/2, עמ' כד הערה 85)

איני זוכר כעת מה כתבו על זה בכמה מאמרים בירושתנו, אך זכור לי שלא מצאתי שם הרבה.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מקורות למנהגים / המתנת שלוש שעות בין בשר לחלב

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אוקטובר 17, 2017 8:58 pm

פלוריש כתב:
פרי יהושע כתב:בקשר למנהג יוצאי גרמניה בהפסקת ג' שעות בין בשר לחלב. שמעתי מר' שכנא רותם ז"ל שהוא מגיע ממנהגם אחר קימתם ממנוחת צהרים לערוך מסיבת תה עם חלב וכדו'. ופי' לעצמי שממילא זה הזמן שנהגו להפסיק בין סעודה לסעודה. (ומש"כ בירושתינו לא ראיתי אולי זה גם ע"ד זו).

הרב אשר וייס (שו"ת מנח"א ח"א סי' מב אות ב) הציע שבאשכנז נהגו לאכול ארוחת ביניים בעשר בבוקר וארוחת ביניים בארבע אחר הצהריים, ולדידם מסעודה לסעודה הוא ג' שעות, ולכן נהגו כך. וכעין זה כתב הרב יהודה הנקין (הובא בבית אהרן וישראל (קמא [ג] עמ' עו): "לולי דמסתפינא, עצם המנהג של היום לאכול ג' ארוחות ביממה לעומת ב' ארוחות ביום שהיה המנהג בימי חז"ל והראשונים, נקרא צורך קצת, מכיון שהתרגלו לארוחות תכופות יותר, כידוע שתחושת הרעבון קשורה להרגל זמני האכילה" (ע"ש).

המקור הקדום ביותר למנהג זה הוא בהערת המעתיק בשולי כ"י פרמא 148 (פרמא-פלטינה 2226) של ספר שערי דורא (משנת 1492 למניינם), דף 82ב:
אבל אני הכותב חדל אישים ראיתי מעמודי השייש אשר העולם ראוי להשען עליהם פסקו לכל תלמידיהם שלא לאכל בשר אחר גבינה עד לאחר שלש שעות כלל, והמחמיר תבא עליו ברכה. וזאת הברכה אשר בירך משה, ואל תהי ברכת הדיוט קלה בעינכם, משה מערקיש.
(הביא זאת אביעד סטולמן בשם שמחה עמנואל, ALS Review 28/2, עמ' כד הערה 85)

איני זוכר כעת מה כתבו על זה בכמה מאמרים בירושתנו, אך זכור לי שלא מצאתי שם הרבה.


יש מקור קדום לזה, כפי כתבתי בס"ד בספרי הראשון ונכב"ב

פלוריש
הודעות: 2385
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: מקורות למנהגים / המתנת שלוש שעות בין בשר לחלב

הודעהעל ידי פלוריש » ה' אוקטובר 26, 2017 6:47 am

בברכה המשולשת כתב:
פלוריש כתב:
פרי יהושע כתב:בקשר למנהג יוצאי גרמניה בהפסקת ג' שעות בין בשר לחלב. שמעתי מר' שכנא רותם ז"ל שהוא מגיע ממנהגם אחר קימתם ממנוחת צהרים לערוך מסיבת תה עם חלב וכדו'. ופי' לעצמי שממילא זה הזמן שנהגו להפסיק בין סעודה לסעודה. (ומש"כ בירושתינו לא ראיתי אולי זה גם ע"ד זו).

הרב אשר וייס (שו"ת מנח"א ח"א סי' מב אות ב) הציע שבאשכנז נהגו לאכול ארוחת ביניים בעשר בבוקר וארוחת ביניים בארבע אחר הצהריים, ולדידם מסעודה לסעודה הוא ג' שעות, ולכן נהגו כך. וכעין זה כתב הרב יהודה הנקין (הובא בבית אהרן וישראל (קמא [ג] עמ' עו): "לולי דמסתפינא, עצם המנהג של היום לאכול ג' ארוחות ביממה לעומת ב' ארוחות ביום שהיה המנהג בימי חז"ל והראשונים, נקרא צורך קצת, מכיון שהתרגלו לארוחות תכופות יותר, כידוע שתחושת הרעבון קשורה להרגל זמני האכילה" (ע"ש).

המקור הקדום ביותר למנהג זה הוא בהערת המעתיק בשולי כ"י פרמא 148 (פרמא-פלטינה 2226) של ספר שערי דורא (משנת 1492 למניינם), דף 82ב:
אבל אני הכותב חדל אישים ראיתי מעמודי השייש אשר העולם ראוי להשען עליהם פסקו לכל תלמידיהם שלא לאכל בשר אחר גבינה עד לאחר שלש שעות כלל, והמחמיר תבא עליו ברכה. וזאת הברכה אשר בירך משה, ואל תהי ברכת הדיוט קלה בעינכם, משה מערקיש.
(הביא זאת אביעד סטולמן בשם שמחה עמנואל, ALS Review 28/2, עמ' כד הערה 85)

איני זוכר כעת מה כתבו על זה בכמה מאמרים בירושתנו, אך זכור לי שלא מצאתי שם הרבה.


יש מקור קדום לזה, כפי כתבתי בס"ד בספרי הראשון ונכב"ב

תודה על ההפניה!
בספר (נמצא באוצה"ח) בהערה 3568 מובא מתשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת (סי' כג): "כדרך בני אדם לאחר שאכלו אין דרך לאכול עד שיתעכל המזון הראשון במיעיהן ושיעור זה מפורש בפ' אלו דברים על משנה מי ששכח ולא בירך עד כמה יחזור ויברך כדי שיתעכל המזון במיעיו ומפר' בגמ' כמה שיעור ר' יוחנן אמ' כל זמן שאין רעב וריש לקיש כל זמן צמא למים אחר אכילתו...וקיימ' לן כר' יוחנן דאמ' כל זמן שאין רעב והכל לפי אכילה בין מרובה בין מועטת צריך לשהות וכפי מה שאדם מרגיל עצמו ואף רי' לקי' לא שיער אלא כדי מהלך ד' מילין שיעור מועט כזה אלא מפני שהדרך מעכל את האכילה".
ובהערה 3578 הובאו דברי הרוקח (מעש"ר): "וקיימא לן כרב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה עד כדי עיכול".
ובמאמרו בהכי אתמר ג' הערה 120 כתב הררב בברכ"מ: "את מנהג יוצאי גרמניה ניתן להסביר על פי השיטה שיש להמתין שיעור עיכול (כמצויין לעיל). זאת, מפני שזמן הליכת ארבעת מילים (72 דקות) הוא הקוטב הקצר ביותר, ואילו בדרך כלל זה זמן ארוך הרבה יותר (כפי שנאמר במפורש בתשובות ופסקים, הנ"ל), וייתכן שבשלב מסויים התקבע מנהג ההמתנה על זמן קבוע של שלוש שעות, שהוא זמן רגיל לתחושת רעב שאחרי סעודה".

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 22, 2018 10:06 pm

הנזהרים לכבות נר עם רוח הפה, יש מקור?

פלגינן
הודעות: 3232
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

הודעהעל ידי פלגינן » ה' פברואר 22, 2018 10:09 pm

עושה חדשות כתב:הנזהרים לכבות נר עם רוח הפה, יש מקור?

viewtopic.php?f=7&t=10218&p=113018#p96908
viewtopic.php?f=17&t=33786
viewtopic.php?f=17&t=15619

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 28, 2018 8:16 pm

במקום אחר כאן צוטטו דבריו של הגרי"ש זילברמן בענין ההתנגדות ל'חסידות',
ובתוכם אמר כך -

מה שאומרים שיש עניין ללמוד ביאר צייט פרק יש מעלין זה שקר גמור,
אין שום הבדל בין זה לבין שאר המשניות,
האם אתה יכול להוכיח שזה עניין גדול? התשובה היא לא. אז אתה שקרן.


האמנם זהו דבר חסר שורש ומקור קדום?

פלוריש
הודעות: 2385
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: מקורות למנהגים / המתנת שלוש שעות בין בשר לחלב

הודעהעל ידי פלוריש » ה' אוקטובר 18, 2018 7:55 pm

פלוריש כתב:הערת המעתיק בשולי כ"י פרמא 148 (פרמא-פלטינה 2226) של ספר שערי דורא (משנת 1492 למניינם), דף 82ב:
אבל אני הכותב חדל אישים ראיתי מעמודי השייש אשר העולם ראוי להשען עליהם פסקו לכל תלמידיהם שלא לאכל בשר אחר גבינה עד לאחר שלש שעות כלל, והמחמיר תבא עליו ברכה. וזאת הברכה אשר בירך משה, ואל תהי ברכת הדיוט קלה בעינכם, משה מערקיש.
(הביא זאת אביעד סטולמן בשם שמחה עמנואל, ALS Review 28/2, עמ' כד הערה 85)


כעת שמתי לב שלא מדובר כאן על גבינה אחרי בשר אלא על "בשר אחרי גבינה".
ואם כן, לא רק שאין זה מקור למנהג של 3 שעות אלא שיש כאן חומרא גדולה ולא מוכרת (לי הקטן, על כל פנים).
ושמא זו טעות סופר וכוונתו גבינה אחרי בשר?

עתניאל בן קנז
הודעות: 2245
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ה' אוקטובר 18, 2018 8:17 pm

עושה חדשות כתב:במקום אחר כאן צוטטו דבריו של הגרי"ש זילברמן בענין ההתנגדות ל'חסידות',
ובתוכם אמר כך -

מה שאומרים שיש עניין ללמוד ביאר צייט פרק יש מעלין זה שקר גמור,
אין שום הבדל בין זה לבין שאר המשניות,
האם אתה יכול להוכיח שזה עניין גדול? התשובה היא לא. אז אתה שקרן.


האמנם זהו דבר חסר שורש ומקור קדום?


מה פירוש קדום?
לפני החסידות לא!
המקור הראשון הוא האדמו"ר מהר"ש מבעלזא. הוא הורה ללמוד רק את ארבעת המשניות האחרונות, בהם אותיות נשמה.
המקור השני הוא האדמו"ר מקומרנא בשם רבותיו. שהורה ללמוד את כל הפרק. הוא נותן טעמים ורמזים שונים על פי קבלה, לכך.

ומשם נפוצו לספרי המלקטים.

האם הרי"ש זילברמן הוא בר-פלוגתא להנ"ל. זה שאלה נוספת.

[כלומר, לומר שאין לזה מקור, לחיי.
אבל לומר שזה 'שקר גמור', רק בגלל שאינך מוכן לקבל את הענינים הקבליים שנתבאר בספרי החסידות. זה כבר נושא אחר]

פלוריש
הודעות: 2385
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: מקורות למנהגים / המתנת שלוש שעות בין בשר לחלב

הודעהעל ידי פלוריש » ה' אוקטובר 25, 2018 2:12 am

פלוריש כתב:
פלוריש כתב:הערת המעתיק בשולי כ"י פרמא 148 (פרמא-פלטינה 2226) של ספר שערי דורא (משנת 1492 למניינם), דף 82ב:
אבל אני הכותב חדל אישים ראיתי מעמודי השייש אשר העולם ראוי להשען עליהם פסקו לכל תלמידיהם שלא לאכל בשר אחר גבינה עד לאחר שלש שעות כלל, והמחמיר תבא עליו ברכה. וזאת הברכה אשר בירך משה, ואל תהי ברכת הדיוט קלה בעינכם, משה מערקיש.
(הביא זאת אביעד סטולמן בשם שמחה עמנואל, ALS Review 28/2, עמ' כד הערה 85)


כעת שמתי לב שלא מדובר כאן על גבינה אחרי בשר אלא על "בשר אחרי גבינה".
ואם כן, לא רק שאין זה מקור למנהג של 3 שעות אלא שיש כאן חומרא גדולה ולא מוכרת (לי הקטן, על כל פנים).
ושמא זו טעות סופר וכוונתו גבינה אחרי בשר?

הפנו אותי אל צילום כתב היד כאן ואכן כתוב שם 'בשר אחרי גבינה', כך שזו לא ט"ס של סטולמן או עמנואל, אלא שיטה מחודשת או ט"ס של הכותב עצמו.

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

הודעהעל ידי ישראליק » ה' אוקטובר 08, 2020 6:27 am

איננו ברור אם קטע זה מקומו באשכול זה, אבל לא מצאתי אשכול יותר מתאים...

נעתק מהסכמת הרה"ג ר' אהרן וויעדער ז"ל, אב"ד לינץ, ודומ"ץ צאנז קלויזנבורג, לספר שו"ת מהרז"ך:
דבר גדול עשה בזה להוציאם לאורה כי הם מתורתן של הראשונים כמלאכים, מחכמי אשכנז הקדושים.
וידוע שרבינו הגה"ק הד"ח זי"ע ועכ"י אמר פעם אחד שאמרו לו איזה מנהג אשכנז אשר הי' מוזר בעיניהם, על זה ענה להם, חכמי האשכנז הקדושים כל מנהגם הי' עפ"י הקבלה, באידיש: "אה יאה, דיא הייליגע חכמי אשכנז אלע מנהגים זייערע זענען עפ"י קבלה".


האם יש עוד מקורות לאימרא זו?

יהודהא
הודעות: 1203
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

הודעהעל ידי יהודהא » ב' ינואר 30, 2023 12:41 pm

משולש כתב:
לבנון כתב:
מוישי כתב:בקידוש לבנה ראיתי נוהגים לומר שלום עליכם לג' אנשים שונים, ....
....שלום עליכם, זו לא אמירה, אלא ברכה. לברך את חבירו בשם השלום. ומה הענין לחזור ע"ז ג"פ לאותו אדם?


אני מזדהה יותר עם מוישי. וכי מה העניין בכלל לומר "שלום עליכם" באמצע קידוש לבנה?? מי שאמר את העניין הזה אמר גם לומר ג"פ לאותו אדם (אם אכן המקורות אומרים כן).


בעקבות מצוות קידוש החודש בפרשת בא - עיינתי באשכול.
ולשאלה הנ"ל -וכי מה העניין בכלל לומר "שלום עליכם" באמצע קידוש לבנה?

יש לציין א. שאכן הספרדים אומרים זאת רק בסוף כל סדר קידוש לבנה.
ב. גם לנוסח האשכנזים - הוא נאמר בסוף הסדר . האיך ??

סדר קידוש הלבנה התגבש בשלושה חלקים\ וזמנים.
1. חלקו הראשון - הברכה עצמה בגמרא בסנהדרין מב ,א.
2. חלק שני - מברוך יוצרך...ועד ולכל ישראל אמן. על פי מסכת סופרים פרק כ, ב.
3. חלק שלישי - מקול דודי וכו ואילך בעיקרו על פי השלה ובעלי הקבלה.

והיות שמשך כאלף שנה סדר קידוש הלבנה הסתיים בחלק השני . הרי לפני שכל אחד נפנה לביתו .
טמרו \ונענו בשלום עליכם . דהיינו היה זה בסיום התפילה - ולא באמצעו !

ולכאורה משתמע כך גם מלשון מסכת סופרים: "ואומר ג' פעמים שלום, ויילך לביתו בלב טוב".
וכך זה גם בטור ובשבלי הלקט.

ולנושא ברכת הלבנה ועל כל המסתעף ממנה - בכלל - יש לציין את הספר בן כ 500 עמודים שכולו מוקדש לכך.
ספר " ברכת איש" של הר איתן שושן בני ברק.

צופה_ומביט
הודעות: 4520
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' ינואר 30, 2023 12:49 pm

לפי מה שכתבת לא מובן למה אנו אומרים זאת לפני "סימן טוב" ולא אחריו.

כמדומה בטעמי המנהגים מובא טעם לאמירת שלום עליכם לעומדים לפניו [דייקא, ולא אחריו] היכן שאנו אומרים אותה, היינו אחרי "תיפול עליהם אימתה ופחד" [דוד מלך ישראל הוא כמו סיום לאמירה הנ"ל, שעליהם תיפול אימה ופחד ודוד מלך ישראל חי וקיים], והוא: כי זה עתה אמר "תיפול עליהם אימתה ופחד", ובא לומר שלא התכוון בזה לעומדים כאן לפניו, ולא להם אמר זאת, אלא להם יהיה שלום.
לפי זה מובן היטב מדוע אומרים לג' אנשים שונים. כי כל מי שלפניו היה בכלל ההו"א ש"תיפול עליהם" קאי עליהם. ולומר ליותר מג' לא הטריחו, וג' הוא ריבוי גמור, ואחרי שאמר לג' אנשים שמלפניו שלום עליכם מובן כבר שכשאמר תיפול עליהם לא התכוון לאף אחד מהעומדים לפניו.
לפי הטעם הזה, מי שעומד בשורה הראשונה ואין איש מלפניו לכאורה לא צריך לומר זאת, אלא שכנראה לא חילקו, ולכן הוא אין לו אלא לומר לעומדים לצדדיו או אחריו. אבל מי שבשורות יותר אחוריות - יקפיד לומר לעומדים לפניו דייקא, מטעם הנ"ל.

גילוי נאות: לא עברתי על מה שדובר בזה לעיל באשכול.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

הודעהעל ידי באמונתו » ב' ינואר 30, 2023 2:03 pm

צופה_ומביט כתב:לפי מה שכתבת לא מובן למה אנו אומרים זאת לפני "סימן טוב" ולא אחריו...

בסידור אזור אליהו באמת מעיר ש"סימן טוב" בכל סידורים ישנים ליתא. אף במס' סופרים מופיע בתחילת הפסוקים, לא בסופם, וכן נוסח הספרדים...

יהודהא
הודעות: 1203
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

הודעהעל ידי יהודהא » ב' ינואר 30, 2023 2:10 pm

באמונתו כתב:
צופה_ומביט כתב:לפי מה שכתבת לא מובן למה אנו אומרים זאת לפני "סימן טוב" ולא אחריו...

בסידור אזור אליהו באמת מעיר ש"סימן טוב" בכל סידורים ישנים ליתא. אף במס' סופרים מופיע בתחילת הפסוקים, לא בסופם, וכן נוסח הספרדים...

ישכח הקדמתני - וכדבריך בעוד מקורות.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 246 אורחים