מאכל אדם מזיק לבהמה

[שבט מוסר]

כתב רבינו ה'שבט מוסר' בספרו 'מגלה צפונות':

כל מי שטבעו רע, בראות דבר טוב - מזיק לו, כבהמה שמזיק לה מאכל אדם כנודע

האם מישהו יכול להפנות אותי למקור
ייש"כ.

[מה שנכון נכון]

ע"ע ב"ק יט ע"ב.

[שבט מוסר]

אני לא חושב שהמקור הנ"ל עונה על מה שאני מחפש,
שם הגמרא נוקטת לכל בעל חי מאכל אחר, וכאן יש כיוון כללי
שלדבר פחות במעלה מזיק משהו רם במעלה.
[בזה הוא מבאר שם הטעם שדור המדבר לא יכלו להכנס לארץ ישראל]

[מה שנכון נכון]

מבואר שם גם דבר כללי: שאין דרך בהמות וחיות לאכול תבשיל, (ואין דרך חיה עכ"פ לאכול פת). וה' נתן בהם כח להכיר את האוכל שמזיק להם ולהשמר ממנו כידוע.
לענין זה מה שמגדיר את הדבר כמאכל אדם שאינו מאכל בהמה הוא לא עצם טבע המאכל מצד בריאתו אלא מצד הכנתו ותקונו.
[ברור שאין כונתו שירק שהתעפש קצת ואינו עומד לאכילת אדם וכדו' טוב לבהמה, ואם הוא טרי וטוב שגם בנ"א יכולים לאוכלו מזיק לבהמה].