גלגולו של הגדת "אברבנאל" וקיצוריו, ומחבריהם
פורסם: ג' אפריל 19, 2016 6:06 pm
מההגדות הראשונות שנדפסו היה ספר 'זבח פסח' להשר דון יצחק אברבנאל, שהוא פירוש ארוך על הגדה של פסח מ'הא לחמא עניא עד אחר ברכת 'יהללוך'. הלל הגדול ונשמת והפיוטים שלאחריו לא נתפרשו בחיבורו.
זבח פסח מכיל בתוכו 'מאה שערים' על ההגדה, בכל שער מבאר באריכות השאלות והספיקות של פיסקא של ההגדה. וסימנך למספרם: ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים, ויברכהו ה' (זבח פסח). האברבנאל מפרט בתחלת פירושו לפני תחלת ביאור ההגדה כל מאה שאלות אלו, ולאורך ההגדה מיישבם.
האברבנאל השלים כתיבת חיבורו 'זבח פסח' ערב פסח שנת רנ"ו. ונדפס אחר כך בחייו בשנת רס"ה ביחד עם חיבורו ראש אמנה.
ואחר כך נדפס בשנת ש"ה בוויניציאה עם הגדה של פסח.
ואחר כך בעוד כמה דפוסים.
לאחרונה יצא לאור שוב ברוב פאר והדר ע"י ישראל מאיר פרסר ע"י מה"ק ירושלים תשס"ז.
פירוש 'זבח פסח' הוא פירוש יסודי ומקיף וכמעט שלא נמצא כפירוש הזה, ולכן בחרו כמה גדולים לבוא אחריו ולפלפל בדבריו באריכות ולחלוק עליו בכמה מקומות, כדרך שעשה הגאון רבי אליעזר אשכנזי ז"ל בהגדת 'מעשי ה'', ועוד כמה גדולים, ואחריו בא הגאון ר' יעקב ליסא ז"ל בעל חוו"ד בהגדה ויישב דברי השר.
אך כיון שפירושו הוא ארוך ולאו כל מוחא סביל דא, ובפרט בעת אמירת ההגדה שצריכים פירוש קצר בהבנת הענינים והמילים, והיות שמספר הארוך של האברבנאל 'זבח פסח' זה כמעט מהנמנע, לכן עמדו כמה גדולי דור וחיברו פירוש על הגדה שהוא קיצור של הזבח פסח. ויש בו כמה גלגלולים ושלבים עד לפירוש המתייחס ל'אברבנאל' של ימינו. ונפרטם אחת לאחת.
וראוי להקדים שרוב המדפיסים הניחו עיקר הדגוש הל הציורים הנאים שבכך כבשו לבות המון העם, אך אנחנו לא נשים עתה לב לזה, אלא להפירושים.
קיצור הראשון
הגדה של פסח שנדפס בפראג בשנת ש"נ עם קיצור זבח פסח שחיבר הגאון האשל הגדול מהר"ר יצחק בן ההר"ר אברהם ז"ל חיות אב"ד פראג שחיבר כמה ספרים. עם הלכות ופירוש המילים ביידיש. קיצור זה בא משולב עם ההגדה.
בקיצור זה הכניס מספר השערים שהציב ה'זבח פסח' לפני תחלת ביאור ההגדה תוך ההגדה מספר כל שער במקומו, והביא בקצרה את שאלת האברבנאל בלשון "וא"ת וכו'" וגם יישובו בקצרה לפי מסקנת האברבנאל.
ראה דוגמא
גם רבי יצחק חיות לא פירש את הפיוטים של אחר ההגדה, רק הוסיף שם האישים של המדובר באותו נס
וכמדומה שפירוש זה לא נדפס שוב, וכמעט שאינו בנמצא.
***
קיצור השני
ספר קיצור אברבנאל שנדפס בלובלין בשנת שס"ד ע"י הגאון ר' יעקב בר אליקים היילפרון, המכונה ר' יעקב הערצקש. הוא היה מגדולי פולין בזמן המהרש"א המהר"ם לובלין וכו'. הוא היה בין הפוסלים את ה'גט מווינא' שסידר הסמ"ע (עי' שו"ת מהר"ם לובלין סי' קכ"ב).
ספר זה הוא קיצור משני ספרים של האברבנאל ספרו 'נחלת אבות' על פרקי אבות וספרו 'זבח פסח' על סדר ההגדה.
הספר נדפס בהסכמה כמה גדולי הדור כהכלי יקר המהרש"א ועוד.
קיצור זה הוא ארוך ביותר מהקיצור שנדפס מקודם. יש בהקיצור שני חלקים, תחלה מביא פיסקאות ההגדה על הסדר ומפרשם בקצרה בפירוש מתומצת של המסקנות של האברבנאל, ובסוף אחר פירש כל ההגדה כך מביא כל השאלות של האברבנאל - שממילא נתיישבו ע"י פירושו הקצר בההגדה.
גם בקיצור זה לא נתפרש ההגדה אחר ברכת יהללוך, שרק עד שם הולך הפירוש של הזבח פסח ולא הוציאו לאור כ'הגדה' לעצמה אלא כקיצור של הספר 'זבח פסח'.
הקיצור על אבות כבר נדפס שוב כמה פעמים, אך הקיצור מ'זבח פסח' לא נדפסה שוב ואינו בנמצא, ואף לא נמצא במאגרי תורה, החלק על אבות נמצא בהיברו בוקס, אך החלק על פסח חסר מאותו כרך. אבל כאן נמצא העתק שלם.https://books.google.com/books?id=YjNiAAAAcAAJ&printsec=frontcover&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false
***
קיצור השלישי
הגדה של פסח וויניציאה שנת שפ"ט
בהגדה זו - מלבד פתרון המילים וההלכות בלע"ז - נדפס פירוש "צלי אש", שהוא פירוש מקוצר של הזבח פסח. חיבור זה נתחבר ע"י רבי יהודה אריה די מודינה, מחבר הרבה ספרים ונודע בחיבורו 'ארי נוהם' בענין קבלת הזהר.
ההגדה נדפסה אז בשתי מהדורות, אחד עם פירוש המילות והלכות באשכנז - יידיש, והשני עם פירוש המילות והלכות באיטלקית, סימני הסדר נאמרים בחרוזים. ובו ציורים נאים, וכבר למדו ממנו כמה הלכות, לדוגמא איזה ירק לקחו לצאת ידי מצות מרור.
ר' יהודה אריה לא הסתפק בהפירוש על לאחר יהללוך (כקודמיו) אלא הוסיף לפרש גם שאר חלקי ההגדה, הלל הגדול, ונשמת, ופיוטי 'ויהי בחצי הלילה' ו'אמרתם זבח פסח'.
כאשר עיניכם תחזינה במילים אחדים שכתב אודות חלקו בהפירוש באמצע פירוש צלי אש אחר ברכת יהללוך: "אמר הצולה וכו'" וכוונתו על עצמו שהוא שחיבר הפירוש 'צלי אש' שהוא צליית החיבר זבח פסח
הפירוש על הלל הגדול ונשמת בסס על פירוש (שלו?) 'פני אדם' על תהילים.
חיבור זה נדפס אחר כך הרבה פעמים בהגדות אחרות ביחד עם עוד פירושים, בתחלה היה שעוד קראו להפירוש 'צלי אש' כהשם שקראו המחבר, אבל אחר כך קראוהו סתם 'אברבנאל' ע"ש מקור הפירוש, וגם חלק הפירוש שלא פירש האברבנאל רק רבי יהודה אריה מודינה נתייחס אל האברבנאל ולא אל מחברו, ואף לאחרונה משמתמשים בפירוש זה מפרשי הפיוטים שהוא פירוש קצר ומועיל. אבל הם מתחייחסים לזה - בטעות - להאברבנאל.
גם בהגדה 'מדרש הגדה' הנודע כהגדת המלבי"ם, הביא פירושו של רבי יהודה אריה די מודינה על נשמת והלל הגדול ועל הפיוטים, אלא שקראו ע"ש ספר המקור שממנו לקח ר' יהודה אריה פירושו דהיינו "פני אדם" על אף שספר זה לא נמצא כלל ואולי אף אל הודפס כלל.
***
קיצור הרביעי
הגדת אמסטרדם שנת תנ"ה עם פירוש 'אברבנאל', והוא קיצור זבח פסח. בהגדה זו נקרא פירוש המקוצר של זבח פסח 'אברבנאל'.
אך שם המקצר לא פורש.
עוד שער יפה מדפוס אמסטרדם מדפוס מאוחרת
קיצור זה אינו שוה להקיצורים הקודמים אלא קצר ביותר. וכנראה קיצר פירוש 'צלי אש' של ר' יהודה אריה די מודינה.
גם בהגדה זו בא פירוש על הפיוטים "אז רוב נסים", "אומץ גבורותיך" ו"כי לו נאה", אך כנ"ל שהאברבנאל לא פירש פיוטים אלה, שלא היו לפניו, ומחבר הקצר, או מסדרי ההגדה לקחו הפירוש של רבי יהודה אריה די מודינה, ואף השאירו המילים של רבי יהודה אריה די מודינה בתוך החיבור, אך השמיטו המילים "אמר הצולה" שאמר רבי יהודה אריה על עצמו: "מכאן והלאה עד סוף ההגדה לא בא פירוש מהשר אברבנאל... חפצתי שיבא עליה איזו ביאור, וכתבתי פירוש המזמור כמו שפי' אותו בס' פני אדם פי' תלים שלי, ועל נשמ[ת] ג"כ", וגם כינה להפירוש - כמו בכל ההגדה - "אברבנאל", ומכאן נקבע גם הפירוש על פיוטים אלו בשם "אברבנאל"
אך לא בדקתי בכל קיצורי אברבנאל אם העתיקו פירושו של רבי יהודה אריה די מודינה או שלאחריו.
זבח פסח מכיל בתוכו 'מאה שערים' על ההגדה, בכל שער מבאר באריכות השאלות והספיקות של פיסקא של ההגדה. וסימנך למספרם: ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים, ויברכהו ה' (זבח פסח). האברבנאל מפרט בתחלת פירושו לפני תחלת ביאור ההגדה כל מאה שאלות אלו, ולאורך ההגדה מיישבם.
האברבנאל השלים כתיבת חיבורו 'זבח פסח' ערב פסח שנת רנ"ו. ונדפס אחר כך בחייו בשנת רס"ה ביחד עם חיבורו ראש אמנה.
ואחר כך נדפס בשנת ש"ה בוויניציאה עם הגדה של פסח.
ואחר כך בעוד כמה דפוסים.
לאחרונה יצא לאור שוב ברוב פאר והדר ע"י ישראל מאיר פרסר ע"י מה"ק ירושלים תשס"ז.
פירוש 'זבח פסח' הוא פירוש יסודי ומקיף וכמעט שלא נמצא כפירוש הזה, ולכן בחרו כמה גדולים לבוא אחריו ולפלפל בדבריו באריכות ולחלוק עליו בכמה מקומות, כדרך שעשה הגאון רבי אליעזר אשכנזי ז"ל בהגדת 'מעשי ה'', ועוד כמה גדולים, ואחריו בא הגאון ר' יעקב ליסא ז"ל בעל חוו"ד בהגדה ויישב דברי השר.
אך כיון שפירושו הוא ארוך ולאו כל מוחא סביל דא, ובפרט בעת אמירת ההגדה שצריכים פירוש קצר בהבנת הענינים והמילים, והיות שמספר הארוך של האברבנאל 'זבח פסח' זה כמעט מהנמנע, לכן עמדו כמה גדולי דור וחיברו פירוש על הגדה שהוא קיצור של הזבח פסח. ויש בו כמה גלגלולים ושלבים עד לפירוש המתייחס ל'אברבנאל' של ימינו. ונפרטם אחת לאחת.
וראוי להקדים שרוב המדפיסים הניחו עיקר הדגוש הל הציורים הנאים שבכך כבשו לבות המון העם, אך אנחנו לא נשים עתה לב לזה, אלא להפירושים.
קיצור הראשון
הגדה של פסח שנדפס בפראג בשנת ש"נ עם קיצור זבח פסח שחיבר הגאון האשל הגדול מהר"ר יצחק בן ההר"ר אברהם ז"ל חיות אב"ד פראג שחיבר כמה ספרים. עם הלכות ופירוש המילים ביידיש. קיצור זה בא משולב עם ההגדה.
בקיצור זה הכניס מספר השערים שהציב ה'זבח פסח' לפני תחלת ביאור ההגדה תוך ההגדה מספר כל שער במקומו, והביא בקצרה את שאלת האברבנאל בלשון "וא"ת וכו'" וגם יישובו בקצרה לפי מסקנת האברבנאל.
ראה דוגמא
גם רבי יצחק חיות לא פירש את הפיוטים של אחר ההגדה, רק הוסיף שם האישים של המדובר באותו נס
וכמדומה שפירוש זה לא נדפס שוב, וכמעט שאינו בנמצא.
***
קיצור השני
ספר קיצור אברבנאל שנדפס בלובלין בשנת שס"ד ע"י הגאון ר' יעקב בר אליקים היילפרון, המכונה ר' יעקב הערצקש. הוא היה מגדולי פולין בזמן המהרש"א המהר"ם לובלין וכו'. הוא היה בין הפוסלים את ה'גט מווינא' שסידר הסמ"ע (עי' שו"ת מהר"ם לובלין סי' קכ"ב).
ספר זה הוא קיצור משני ספרים של האברבנאל ספרו 'נחלת אבות' על פרקי אבות וספרו 'זבח פסח' על סדר ההגדה.
הספר נדפס בהסכמה כמה גדולי הדור כהכלי יקר המהרש"א ועוד.
קיצור זה הוא ארוך ביותר מהקיצור שנדפס מקודם. יש בהקיצור שני חלקים, תחלה מביא פיסקאות ההגדה על הסדר ומפרשם בקצרה בפירוש מתומצת של המסקנות של האברבנאל, ובסוף אחר פירש כל ההגדה כך מביא כל השאלות של האברבנאל - שממילא נתיישבו ע"י פירושו הקצר בההגדה.
גם בקיצור זה לא נתפרש ההגדה אחר ברכת יהללוך, שרק עד שם הולך הפירוש של הזבח פסח ולא הוציאו לאור כ'הגדה' לעצמה אלא כקיצור של הספר 'זבח פסח'.
הקיצור על אבות כבר נדפס שוב כמה פעמים, אך הקיצור מ'זבח פסח' לא נדפסה שוב ואינו בנמצא, ואף לא נמצא במאגרי תורה, החלק על אבות נמצא בהיברו בוקס, אך החלק על פסח חסר מאותו כרך. אבל כאן נמצא העתק שלם.https://books.google.com/books?id=YjNiAAAAcAAJ&printsec=frontcover&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false
***
קיצור השלישי
הגדה של פסח וויניציאה שנת שפ"ט
בהגדה זו - מלבד פתרון המילים וההלכות בלע"ז - נדפס פירוש "צלי אש", שהוא פירוש מקוצר של הזבח פסח. חיבור זה נתחבר ע"י רבי יהודה אריה די מודינה, מחבר הרבה ספרים ונודע בחיבורו 'ארי נוהם' בענין קבלת הזהר.
ההגדה נדפסה אז בשתי מהדורות, אחד עם פירוש המילות והלכות באשכנז - יידיש, והשני עם פירוש המילות והלכות באיטלקית, סימני הסדר נאמרים בחרוזים. ובו ציורים נאים, וכבר למדו ממנו כמה הלכות, לדוגמא איזה ירק לקחו לצאת ידי מצות מרור.
ר' יהודה אריה לא הסתפק בהפירוש על לאחר יהללוך (כקודמיו) אלא הוסיף לפרש גם שאר חלקי ההגדה, הלל הגדול, ונשמת, ופיוטי 'ויהי בחצי הלילה' ו'אמרתם זבח פסח'.
כאשר עיניכם תחזינה במילים אחדים שכתב אודות חלקו בהפירוש באמצע פירוש צלי אש אחר ברכת יהללוך: "אמר הצולה וכו'" וכוונתו על עצמו שהוא שחיבר הפירוש 'צלי אש' שהוא צליית החיבר זבח פסח
הפירוש על הלל הגדול ונשמת בסס על פירוש (שלו?) 'פני אדם' על תהילים.
חיבור זה נדפס אחר כך הרבה פעמים בהגדות אחרות ביחד עם עוד פירושים, בתחלה היה שעוד קראו להפירוש 'צלי אש' כהשם שקראו המחבר, אבל אחר כך קראוהו סתם 'אברבנאל' ע"ש מקור הפירוש, וגם חלק הפירוש שלא פירש האברבנאל רק רבי יהודה אריה מודינה נתייחס אל האברבנאל ולא אל מחברו, ואף לאחרונה משמתמשים בפירוש זה מפרשי הפיוטים שהוא פירוש קצר ומועיל. אבל הם מתחייחסים לזה - בטעות - להאברבנאל.
גם בהגדה 'מדרש הגדה' הנודע כהגדת המלבי"ם, הביא פירושו של רבי יהודה אריה די מודינה על נשמת והלל הגדול ועל הפיוטים, אלא שקראו ע"ש ספר המקור שממנו לקח ר' יהודה אריה פירושו דהיינו "פני אדם" על אף שספר זה לא נמצא כלל ואולי אף אל הודפס כלל.
***
קיצור הרביעי
הגדת אמסטרדם שנת תנ"ה עם פירוש 'אברבנאל', והוא קיצור זבח פסח. בהגדה זו נקרא פירוש המקוצר של זבח פסח 'אברבנאל'.
אך שם המקצר לא פורש.
עוד שער יפה מדפוס אמסטרדם מדפוס מאוחרת
קיצור זה אינו שוה להקיצורים הקודמים אלא קצר ביותר. וכנראה קיצר פירוש 'צלי אש' של ר' יהודה אריה די מודינה.
גם בהגדה זו בא פירוש על הפיוטים "אז רוב נסים", "אומץ גבורותיך" ו"כי לו נאה", אך כנ"ל שהאברבנאל לא פירש פיוטים אלה, שלא היו לפניו, ומחבר הקצר, או מסדרי ההגדה לקחו הפירוש של רבי יהודה אריה די מודינה, ואף השאירו המילים של רבי יהודה אריה די מודינה בתוך החיבור, אך השמיטו המילים "אמר הצולה" שאמר רבי יהודה אריה על עצמו: "מכאן והלאה עד סוף ההגדה לא בא פירוש מהשר אברבנאל... חפצתי שיבא עליה איזו ביאור, וכתבתי פירוש המזמור כמו שפי' אותו בס' פני אדם פי' תלים שלי, ועל נשמ[ת] ג"כ", וגם כינה להפירוש - כמו בכל ההגדה - "אברבנאל", ומכאן נקבע גם הפירוש על פיוטים אלו בשם "אברבנאל"
אך לא בדקתי בכל קיצורי אברבנאל אם העתיקו פירושו של רבי יהודה אריה די מודינה או שלאחריו.