פורום אוצר החכמה

נתתי אל לבי לפתוח אשכול מיוחד, ובו יובא כל רמזי"ם תורות הסברים ופרושים שאמרו גדולי הדורות למיניהם, לא בפסוק חומש או בתנ"ך, או במאמר חז"ל וכדו', רק פירוש ורמז - בטומאת שפת העמים, בשפת המדינה.

אתחיל אם שני דוגמאות:

א. בשו"ת חת"ס או"ח סי' קל"ב: ומו"ר הגאון מו"ה נתן אדליר טרח ויגע לידע איזה נקרא כרפס הואיל ונפיק מפומא דגברא רבא מהרי"ל, ומצא שנקרא ברוב לשונות "אפי"א", והוא נקרא בלשון דייטש צעלי"ר, והוא נאכל כמו שהוא חי נטבל בחומץ, וכן אנו נוהגין אחריו. "ונתתי סימנא מילתא אפי"א ר"ת כמו א'ל פ'ועל י'שועות א'תה".

ב. באוהב ישראל מהרה"ק מאפטא, בסוף הספר בענין ראש חודש אייר כתב וז"ל: טעם אמירת פרקי אבות בין פסח לעצרת הוא, כי בימים האלו מחויב כל איש ואיש מישראל לטהר את עצמו בימי הספירה, כמו שנטהרו ישראל מאז מטומאת מצרים, כנודע מהזוה"ק שבעה שבועות כענין ז' ימי הנדה הם. ולכך אומרים אז מסכת אבות, כדי לראות ולהבין כל המדות טובות הנזכרים שם ולכסוף ולהשתוקק מתי אעשה כן גם אנו, ולשוב בתשובה שלימה לפני השי"ת ולזאת יש במס' זו ה' פרקים נגד ה' שערי בינה עולם התשובה. "וימים האלה נקרא אצל אומות העולם "מי" [MAY] גם הם מודים שהימים האלה הם טובים ומסוגלים לרפואה, "ומ"י הוא מנין חמישים" והעיקר הוא שהימים האלה הם טובים ומסוגלים לרפואת הנפש וכיה"ר שירפאינו ה' ונרפא אמן.

אפשר להוסיף את כל הר"ת של חודש "אלול", שגם זה אינו מלשה"ק.

כתבו הספרים: אך פרי לצדיק ר"ת אפל, רמז שהצדיק אוכל/מחלק תפוחים. וסיפיה דקרא אך יש אלו' שופטים בארץ, רמז לאכילת התפוח בר"ה.

עושה חדשות כתב:אפשר להוסיף את כל הר"ת של חודש "אלול", שגם זה אינו מלשה"ק.

אבל זה מאמר חז"ל, ושם של חודש.

הרמז הידוע על תרכיבי ה"חרוסת", בפסוק "חרושת עץ וחרושת אבן" = חרוסת ע"ץ וחרוסת אב"ן.
ע"ץ = עפל צימערינג.
אב"ן = אינגבער בארן ניס.

פותח האשכול לא לזה התכוון, אלא לדרשות ורמזים "על" מילות משפת עמים. אבל אחרי שראיתי דברי מה שנכון נכון, הוספתי גם את זה.

מה שנכון נכון כתב:כתבו הספרים: אך פרי לצדיק ר"ת אפל, רמז שהצדיק אוכל/מחלק תפוחים. וסיפיה דקרא אך יש אלו' שופטים בארץ, רמז לאכילת התפוח בר"ה.

מי הם הספרים הנזכרים?
אגב, ככל שאני יודע כותבים 'עפל' ולא 'אפל'. ואולי כתבו על דרך רמז לרמז.

זקן ששכח כתב:אגב, ככל שאני יודע כותבים 'עפל' ולא 'אפל'.

א. יש מנהג כזה בתעתיק מאנגלית? (וכי ס"ד שהכונה ליידיש, ולקוראה 'שפת העמים' רח"ל?).
ב. וגם בפירושים רציניים יותר ע' וא' מתחלפות.

אני מצאתי את רמז "אך פרי לצדיק=אפל" רק בספרו של ר"מ מאזוז על תהלים, "אמת קנה".
וודאי הוא לא התכוון לשפת אידיש...
וכמו שהוא כותב שם, שתפוח ב"אנגלית" הוא אפל.
נכון שבארה"ב מבטאים בע', אבל באנגליה מבטאים בא', ותו לא מידי.

בפוסקים הלכות פסח מובא מענין אם מותר לשתות "אפל" או "אפיל" טראנק לאחר הד' כוסות.

גם זה לחתס
תמכא תמיד מספרים כבוד אל
וידעתי שנתקדש בתלמוד, סוף סוף מידי טקסט שפת העמים לא יצא

הרב מצלם
דרשו ה' וEASY =עזו
קל הוא לדרוש את ה'

כתב בספר מנהג ישראל תורה לרב יוסף לעווי סי' רע"ד (מאכלי שבת):
מרק - במנהגי מהריי"ו הביא בשם צדיקים דמרק קורין יאה"ך וכוונתם לשם היוצא מס"ת כ'י מלאכי'ו יצו'ה ל'ך.
לאקשין - (בשם אמרי פנחס?) שמעתי רמז לזה בשם צדיקים דלאקשין נוטריקון לא קשין, והוא ע"ד מאמרם ז"ל קשין מזונותיו של אדם וכו' ואנו מרמזין בזה בקשתינו שיהיו לא קשין.
מרק עם חלה ופולים - בזמירות דברי יואל אות נ"ז הביא טעם בשם צדיקים דאלו הג' מינים מכונים בשם י'ויך ב'אנדלעך ק'ויליטש ורומז לשם יב"ק.
פערפיל - קורין אותה בעל שם'ס ציממעס, כתב בס' אמרי פנחס בשם הבעש"ט דפערפעל צימעס הן ע"ד כל שומר שבת מחללו מחול לו, זהו פארפאלין, והרה"ק מוה"ר פנחס מקאריץ אמר שהוא רומז להסתפקות שדי לו במעט כמו מהרבה פאר פיל. ומה שקורין ציממעס כ' בס' מטעמים דצומת פירושו להתאחד, וזה רמז דבשבת מתיחדין הקב"ה שבת וישראל.

ולסיום ציין מה שהביא בדברי תורה ח"ב אות ז' שאחד מחסידי בעל חי' הרי"ם היה בדזיקוב אצל מוהר"ר אליעזר מדזיקוב ושמע שהי אומר טעם על הלחמין שנוהגין לעשות בר"ה שקורין ראדי"ש ואמר רמזים וגימטריאות על שם שקורין אותם כן, וסיפר לרבו מגור מה ששמע בדזיקוב רמזים על ראדי"ש וסיפר זאת כמצחק ע"ז. ענה לו רבו, אם תשחקו מכזה ולא גם בתפילין אתם מטילין ספיקות ושחוק (ח"ו), דהלא למדו ד' פרשיות בתפילין מהכ' והיו לטוטפות בין עיניך, ודרז"ל טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים, ורמזה תורה לכל לשון שהוא בעולם.