מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בעלות אב על בנו

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מקבל
הודעות: 45
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 4:50 pm

בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי מקבל » ה' מאי 20, 2010 12:23 pm

יש לאב איזה שהוא בעלות אב על בנו, כלומר יש איסור לקחת את הילד מאביו - לא לצורך עבדות?

מעמד בתג רב טקסט
הודעות: 9
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 9:52 pm

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי מעמד בתג רב טקסט » ה' מאי 20, 2010 3:58 pm

לאחר ודאי שאין זכות, כך שאף אחד לא יכול "לקחת" אותו.

לעצם הענין:
אנציקלופדיה תלמודית כרך א, אב א (מוליד) [טור ה]
ד. זכויות האב. בזמן שנוהג דין יובל ושחרור עבדים, יכול האב למכור את בתו קטנה לאמה, שנאמר: וכי ימכר איש את בתו לאמה81, אבל אינו רשאי למכרה אלא אם כן העני ולא נשאר לו כלום82. האב זכאי בבתו כשהיא קטנה או נערה בקדושיה: בכסף (והכסף שלו), בשטר ובביאה (למוסרה לביאה לשם קדושין). בכסף, שנאמר: ויצאה חנם אין כסף83, ודרשו: אין כסף לאדון זה (שנמכרה לו ויצאה ממנו), ויש כסף לאדון אחר ומנו אב (כשהיא יוצאה מרשות האב על ידי קדושין). ובשטר ובביאה, שנאמר: והיתה לאיש אחר84, ו"הוקשו הוויות להדדי", מה קדושי כסף ברשות אביה, אף קדושי שטר וביאה ביד אביה85. אבל אסור לו לאב למסור את בתו שלא לשם אישות, בין בשכר ובין בחנם, שנאמר: [טור יב] אל תחלל את בתך להזנותה86, ואף לשם אישות אמרו חכמים שאסור לקדש בתו קטנה עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה86א. קטנה שנתאלמנה מן האירוסין והיא שומרת-יבם*, אין היבם עושה בה מאמר* אלא מדעת אביה87. כשהבעל מגרש אותה מן האירוסין בעודה קטנה או נערה, האב מקבל גיטה, שנאמר: ויצאה והיתה88, הוקשה יציאה להויה, שכשם שמקבל קדושיה כך מקבל גיטה89.

האב זוכה במעשי ידיה של בתו קטנה או נערה. בקטנה קל וחומר הוא: אם הוא יכול למכרה לאחר, כל שכן שיש לו בעצמו זכות במעשי ידיה, ובנערה למדים מהיקש: וכי ימכר איש את בתו לאמה90, מה אמה מעשי ידיה לרבה, אף בת מעשי ידיה לאביה91. וזוכה בהפרת-נדרים91א של בתו נערה, שנאמר: ואשה כי תדר נדר וגו' ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה וגו' לא יקום92. המדובר הוא בנערה, שנאמר שם: בנעריה בית אביה93. וזוכה בבושת* ופגם וקנס של בתו נערה שנתפתתה ובצער של אנוסה94. וזוכה במציאתה של בתו קטנה או נערה, משום איבה*95, שמא לא יזון אותה96, ויש אומרים שלא ימסרנה לקדושין למנוול ומוכה שחין, ולכן אפילו כשאינה סמוכה על שלחנו זוכה במציאתה97. ויש אומרים שזכות מציאתה לאב מן התורה, שנאמר: בנעריה בית אביה, כל שבח נעורים לאביה98.

וכל זה בבתו, אבל בבנו, אין לאב שום זכות מהזכויות הקודמות, מלבד במציאתו כשהוא קטן מתקנת חכמים. בטעם הדבר נחלקו אמוראים: לשמואל מפני שהקטן מגביה לכתחילה בשביל אביו, ולר' יוחנן משום איבה*, שכן האב זן אותו. ולכן לר' יוחנן - והלכה כמותו - לא קטן קטן ממש, אלא גדול וסמוך על שלחן אביו זהו קטן, קטן ואינו סמוך על שלחן אביו זהו גדול99. זכות זו יש לאב גם בבתו, אפילו כשהיא גדולה, אם היא סמוכה על שלחנו100. ויש זכות לאב בבנו, שאין לו בבתו - האיש מדיר את בנו בנזיר אבל אינו מדיר את בתו בנזירות101. ונחלקו אמוראים, אם הלכה [טור יג] למשה מסיני היא בנזיר, או שזהו בנדר מצות חנוך* ואינה אלא מדרבנן102.

81. שמות כא ז.
82. תוספתא ערכין פ"ה; רמב"ם עבדים פ"ד ה"ב. וע"ע אמה העבריה כרך ב עמ' לא.
83. שמות כא יא.
84. דברים כד ב.
85. כתובות מו ב ורש"י.
[טור יב] 86. ויקרא יט כט. תו"כ שם; סנהדרין עו א.
86א. קדושין מא א.
87. קדושין מד א.
88. דברים כד ב.
89. כתובות מז א. וע"ע ארוסה כרך ב.
90. שמות כא ז.
91. כתובות שם.
91א. ע"ע הפרה כרך י.
92. במדבר ל ד - ו.
93. שם יז. כתובות שם. וע"ע הפרה וע' הקמה כרך י.
94. כתובות מ ב ומא ב. וע"ע אונס (ב) וע' מפתח.
95. שם מז א.
96. רש"י.
97. תוס'.
98. רש"י ב"מ יב א ד"ה מציאת; פהמ"ש להרמב"ם שם. ועי"ש ב בתוד"ה ר' יוחנן. וע"ע בוגרת כרך ב: דיניה.
99. ב"מ יב ב; טוש"ע חו"מ ער ב.
100. טוש"ע שם.
101. נזיר כח ב וכט א.
[טור יג] 102. נזיר כט א. וע"ע נזירות.

מקבל
הודעות: 45
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 4:50 pm

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי מקבל » ה' מאי 20, 2010 5:43 pm

בסוגי' של יכיר יש באחרונים דכ' דיש בעלות.

יעקב
הודעות: 29
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 7:02 am

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי יעקב » ו' מאי 21, 2010 8:19 am

יש נידון מענין לגבי מכירת ילידם תעיין שם.....
ספר חסידים (סי' רמ"ה) הביא מנהג זה, ובן במעבר יבק (שפת אמת פי"ג) ובשו"ת חת"ס (חו"מ קיא) דברי חיים (שער ההשובות בהגה אנשי שם סי' מח) ובתשורות ש"י (מהדו"ק רכח) ובשו"ת ויצבר יוסף (סי' כב).
אולם ובשו"ת חת"ס שם כ' בא' שמתו בניו וכשהי' לו בן ומכרו לחברה קדושה בתנאים, ורצו החברה קדשה שיקיים התנאים, והשיב דפשוט שאין אב יכול ימכור בנו ולא להקדישו, ואפי' בכור שמצוה לפדותו אם אינו פודהו איננו לכהן ולא קדוש לשום דבר, ומה שנוהגים למכור הבנים אינו מכירות גופם או הקדש אלא חוששים שמא נגזר על האב הזה שימותו בנו ע"כ שכרו מוכרו לאחר שהוא יהי' אביו מעתה, והילד יהי' בנו של זה ולא יקרא עוד שמו עליו.

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי אליהוא » ב' מאי 24, 2010 3:33 am

ידוע בבי מדרשא מספר זכר יצחק כמדומה סי' ב' גבי גר קטן דלעכו"ם יש בעלות על בנו עי"ש.

המשתדל
הודעות: 44
הצטרף: ב' מאי 24, 2010 8:00 am

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי המשתדל » ב' מאי 24, 2010 8:12 am

בתכעלס זה דבר מוזר, שאחד יגנוב את ילדי ועפ"י ד"ת לא יוכל לתובעו, מענין אם יתנו בזה אישור ללכת לערכאות?

איסתרא בלגינא
הודעות: 441
הצטרף: ו' מאי 07, 2010 11:12 am

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי איסתרא בלגינא » ב' מאי 24, 2010 2:11 pm

ודאי שיוכל לתובעו אבל אין זו משום זכות האב אלא משום זכות הבן דבסתם טוב לו אצל אביו ועיי' שו"ע אה"ע סי' פ"ב סעיף ז' בענין החזקת ילדים בגירושין וברמ"א שם לענין אם אמה.

המשתדל
הודעות: 44
הצטרף: ב' מאי 24, 2010 8:00 am

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי המשתדל » ב' מאי 24, 2010 2:21 pm

זאת טענה שתתקבל בב"ד?, יהיה דיון בזה?

איסתרא בלגינא
הודעות: 441
הצטרף: ו' מאי 07, 2010 11:12 am

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי איסתרא בלגינא » ב' מאי 24, 2010 2:35 pm

בודאי עיי"ש שאע"פ שבדר"כ הבת אצל האם אבל אין האם אין אם האם עומדת במקומה ואינה יכולה להוציאה מרשות האב ודבר פשוט שאם התגברה להוציאה ב"ד מוציאים אותו מידה וק"ו באדם זר ולא יהיה העולם כהפקר בניו ובנותיו נתונים לעם אחר ואין לאל ידו

נויירא
הודעות: 359
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 8:21 am

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי נויירא » ד' יוני 02, 2010 8:22 am

מסברא אמור להיות בעלות מחמת קניין יצירה, וזש"א בתו"כ בהר ו-ד שהגוי מוכר בנו לעבדות [ר"מ עבדים ט-ב ושו"ע יו"ד רסז-יז, וכך עשה נח לבנו חם, לשיטות שלא היתה זו קללה בעלמא אלא נתינה לעבדות ממש וכהמבו' סנהדרין צא.], ולכך אצל נכרי בע"ח יכול לגבות ע"י עבדות בן הלווה [וכפי שעשה יהורם מלכים ב' ד-א, כמשב"י או"ש נחלות ג-ה שנהג כעכו"ם], ולכך ישראל חייב למול בנו הנכרי כמבו' בירושל' יבמות ב-ו [זכר יצחק ב'], וי"מ בכך את השיטה בגר קטן שיש כח לאביו לגיירו, וכן בסוגיית דמי ולדות מבואר שבעלות גמורה היא לאב בוולדותיו.

אלא שמאחר ואין דמים לבן חורין, כך שאין מצב לבעלות והיא נפקעת מרגע הלידה, ובשונה מגוי שיש לו דמים ממילא יש לאביו בעלות עליו [שאה"נ נפקעת בגירות מאחר ונעשה לבן חורין], כך שלמעשה אצלנו אין לנו בעלות על בנינו, ולכך אין דיני גניבת נפשות אלא מהאדם בעצמו ולא גניבת אדם מהוריו, ולכך בגירושין הילדים נמצאים אצל מי שיותר טוב להם [כאריכות הרשב"א מיוחסות ל"ח ושא"ר ופוסקים, ובדר"כ הוא אצל האשה], ול"א שמכלל בעלות האב שהם יהו אצלו.

ומה שמצינו תביעות בעניין לגבי מצב גרושין בין מצידו ובין מצידה [כפי שהוזכר לעיל], וכן בשתי הנשים שהגיעו לשלמה על הבן החי, והיה זה דין תורה גמור ולא יעוץ סוציאלי [כמבו' במקראות, וכן בפוסקים שהביאו מזה לדין תורה, ולהמחשה בקו"ש ב"ב אות קנ"ו דן במה שעשה יחלוקו ולא כל דאלים גבר], אולם מאידך הלא אין דנים בזה הממע"ה [לדוגמה בציץ אליעזר חי"ז נ'], ובהכרח מאחר שאי"ז זכותם האישית, אלא מזכות הבן על הוריו שיגדלוהו בטוב, שהינה זכות הניתנת לתביעה בבי"ד [ראה בפוסקים לגבי מזונות], וזש"כ הרא"ש בתשובה כלל פ"ב [ב'] שיכול האב לתבוע גם מכח זכות הבן ממנו שילמדו תורה, והיינו שכל אחד מההורים כאפוטרופוסים על זכויות הבן ויכולים לתבוע את זכויותיו, כך שזוהי תביעה שגם האם יכולה לתבוע ואי"ז כלל משום בעלות, וכמ"כ אם מישהו יגנוב לך את בנך תוכל לתובעו בשם זכות הילד שיגדלוהו הוריו בטוב [וכמש"כ איסתרא בלגינא].

ואגב, מה שהבעלות הינה לאב ולא לאם, הוא כבזורע שדה הפקר בירושל' רי' מעשרות [וכביאור הגר"ח הנודע בפ"ב מתרומות], ובשונה מפרתי \ שפחתי שנתעברה משל אחר שהוולדות לבעלי הפרה \שפחה המעוברת [כמבו' ב"ק מג. גבי שפחה, וכ"ה בוולדות קדשים], דהתם דמי להזורע בשדה אחר כמשב"י ריטב"א ב"מ טו., והיינו מצד זכות השימוש של בעל השדה \ הפרה המתעברת, הכולל כל הגודל על האילן [ולא משום שהאילן גידל ויצר, והן דברי רש"י סוטה מג: במרכיב ענף בתוך אילן חבירו שהפירות שבעל הענף יקבל את הפירות שעליו, אף שודאי הוא אינו מגדל ויוצר כהאילן], בשונה מאשה שלא ניתן להגדיר בה שיש לה זכות שימוש בגופה לוולדות. [ולאפוקי ממה שביאר חלקת יואב חו"מ י' שהטעם בפרה שנתעברה משל אחר דמשום שאין בזרע שווי פרוטה וא"כ ה"נ הכא, אולם דבריו שלא כריטב"א כפי שעמד החלק"י עצמו, ואינם אלא אילו אין בעלות בפחות מפרוטה, וע"ש עוד בהשוואה לסוגיית חוששין לזרע האב וזה וזה גורם], והדברים עתיקים וארוכים. ורק אעיר שהאו"ש בתשובה מ"א נוקט שסיבת בעלות האב הנכרי מחמת שהוא מזין את בנו, וכוונתו צ"ב.

תחכמוני
הודעות: 161
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 7:01 pm

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי תחכמוני » ד' יוני 02, 2010 8:28 am

נווירא, באמת ממש נויירא הידיעות שלך, מפעימות כל פעם מחדש, ממש תודה רבה, צריך לשבת על זה כמה ימים!, נושא מאוד מענין.
חבל שלא דנת רק במה שהזכירו למעלה את המכירת ילדים...

רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי רון » א' אפריל 10, 2016 2:32 pm

מרן זלה"ה באבי עזרי דן בזה באיזהו מקומן ובזכרוני שהוכיח שבגוי האב בעלים על בנו דהא הש"ס בעי למילף דמעש"י של הבת לאביה מק"ו, דהשתא זבוני מזבין לה מעש"י מבעיא? כלומר דאם חזינן שיכול למכור את בתו שיהיו מעש"י של האדון, מוכח מזה דהוא בעלים על המעש"י. וכך יש לעשות ק"ו, דאם יכול אב גוי יכול למכור את בנו לעבד כמבואר בר"מ, א"כ מוכח דהוא בעלים על גופו דאל"כ איך יכול למכור את גופו. וידוע הרש"י ביבמות מח' א' כמדומה ומהזכר יצחק

ובדרך אגב פלא שכל הגאונים שהעירו כיד ד' הטובה עליהם, לא העירו ממה שמרגלא בפומיה דעלמא בשם הסמ"ע [איני יודע אם באמת זה הסמ"ע] דדעת בעה"ב היפך דעת התורה ממה שממון המזיק הוא פחות סברא לבריות לחייב, ואילו בני המזיק הוא יותר סברא לחייב, בזמן שלפי התורה הוא להיפך הגמור דממון המזיק הוא ב"ק, אך בנו המזיק אין בזה שום סיבה לחייב את האב דאין בנו שלו [אלא"כ הביא אותו למקום שעשוי להזיק דאז יש לחייב מדין איש ואכמ"ל]

תוכן
הודעות: 6238
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי תוכן » א' אפריל 10, 2016 3:56 pm

ברמב"ם כתוב שהבנים בקטנותם שייכים לאב.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי היא שיחתי » א' אפריל 10, 2016 4:23 pm

ברמב"ם מבואר שעכו"ם יכול למכור בנו לעבדות
ובזרע אברהם כמדומה סימן לא עמד בזה שאב עכו"ם הוא בעלים על בנו

אמת קנה
הודעות: 54
הצטרף: ד' יולי 22, 2015 11:27 pm

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי אמת קנה » א' אפריל 10, 2016 9:14 pm

תוכן כתב: ברמב"ם כתוב שהבנים בקטנותם שייכים לאב.

והיא שיחתי כתב: ברמב"ם מבואר שעכו"ם יכול למכור בנו לעבדות
ובזרע אברהם כמדומה סימן לא עמד בזה שאב עכו"ם הוא בעלים על בנו


ראה רמב"ם הלכות תשובה [ו א] "בזמן שאדם אחד או אנשי מדינה חוטאים, ועושה החוטא חטא שעושה מדעתו וברצונו, ראוי להפרע ממנו והקב"ה יודע איך יפרע, יש חטא שהדין נותן שנפרעים ממנו על חטאו בעולם הזה בגופו, או בממונו, או בבניו הקטנים, שבניו של אדם הקטנים שאין בהם דעת ולא הגיעו לכלל מצות כקניינו הן, וכתיב איש בחטאו ימות עד שיעשה איש", וראה בספר הליקוטים שם ודו"ק.

רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי רון » א' אפריל 10, 2016 11:37 pm

לכבוד הרב אמת קנה שליט"א
חן חן על לשון הר"מ, אך כמדומה שזה ודאי לא המכוון בר"מ. ראשית שהר"מ מיירי בישראל ובישראל ליכא למ"ד דהאב הוא בעלים על בנו. אך ביותר שהר"מ כאן בא לומר מה שייכות לאדם שיענש הוא רח"ל במיתת בניו ל"ע ול"א הלא איש בחטאו יומת. וע"ז הוא שכתב הר"מ דכשם שאדם נידון על מעשיו בהפסד ממונו מפני שהוא מזיק לו מה שנחסר לו ממון, כך על זה הדרך כאשר ל"ע נפטר לאדם בנו הקטן הסמוך על שולחנו והוא כמו חלק ממנו, ולזה כינה הר"מ כינוי "כקניינו", אך פשוט שלא נתכוון הר"מ להגדרה ההלכתית של חושן משפט בגדר "קנינו"
בברכת כהן לבין הזמנים מועיל ושמח [כשר הוא כבר יהיה ללא ספק גם בלי ברכת כהן]

רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי רון » א' אפריל 10, 2016 11:47 pm

נויירא כתב:מסברא אמור להיות בעלות מחמת קניין יצירה, וזש"א בתו"כ בהר ו-ד שהגוי מוכר בנו לעבדות [ר"מ עבדים ט-ב ושו"ע יו"ד רסז-יז, וכך עשה נח לבנו חם, לשיטות שלא היתה זו קללה בעלמא אלא נתינה לעבדות ממש וכהמבו' סנהדרין צא.], ולכך אצל נכרי בע"ח יכול לגבות ע"י עבדות בן הלווה [וכפי שעשה יהורם מלכים ב' ד-א, כמשב"י או"ש נחלות ג-ה שנהג כעכו"ם], ולכך ישראל חייב למול בנו הנכרי כמבו' בירושל' יבמות ב-ו [זכר יצחק ב'], וי"מ בכך את השיטה בגר קטן שיש כח לאביו לגיירו, וכן בסוגיית דמי ולדות מבואר שבעלות גמורה היא לאב בוולדותיו.

אלא שמאחר ואין דמים לבן חורין, כך שאין מצב לבעלות והיא נפקעת מרגע הלידה, ובשונה מגוי שיש לו דמים ממילא יש לאביו בעלות עליו [שאה"נ נפקעת בגירות מאחר ונעשה לבן חורין], כך שלמעשה אצלנו אין לנו בעלות על בנינו, ולכך אין דיני גניבת נפשות אלא מהאדם בעצמו ולא גניבת אדם מהוריו, ולכך בגירושין הילדים נמצאים אצל מי שיותר טוב להם [כאריכות הרשב"א מיוחסות ל"ח ושא"ר ופוסקים, ובדר"כ הוא אצל האשה], ול"א שמכלל בעלות האב שהם יהו אצלו.

ומה שמצינו תביעות בעניין לגבי מצב גרושין בין מצידו ובין מצידה [כפי שהוזכר לעיל], וכן בשתי הנשים שהגיעו לשלמה על הבן החי, והיה זה דין תורה גמור ולא יעוץ סוציאלי [כמבו' במקראות, וכן בפוסקים שהביאו מזה לדין תורה, ולהמחשה בקו"ש ב"ב אות קנ"ו דן במה שעשה יחלוקו ולא כל דאלים גבר], אולם מאידך הלא אין דנים בזה הממע"ה [לדוגמה בציץ אליעזר חי"ז נ'], ובהכרח מאחר שאי"ז זכותם האישית, אלא מזכות הבן על הוריו שיגדלוהו בטוב, שהינה זכות הניתנת לתביעה בבי"ד [ראה בפוסקים לגבי מזונות], וזש"כ הרא"ש בתשובה כלל פ"ב [ב'] שיכול האב לתבוע גם מכח זכות הבן ממנו שילמדו תורה, והיינו שכל אחד מההורים כאפוטרופוסים על זכויות הבן ויכולים לתבוע את זכויותיו, כך שזוהי תביעה שגם האם יכולה לתבוע ואי"ז כלל משום בעלות, וכמ"כ אם מישהו יגנוב לך את בנך תוכל לתובעו בשם זכות הילד שיגדלוהו הוריו בטוב [וכמש"כ איסתרא בלגינא].

ואגב, מה שהבעלות הינה לאב ולא לאם, הוא כבזורע שדה הפקר בירושל' רי' מעשרות [וכביאור הגר"ח הנודע בפ"ב מתרומות], ובשונה מפרתי \ שפחתי שנתעברה משל אחר שהוולדות לבעלי הפרה \שפחה המעוברת [כמבו' ב"ק מג. גבי שפחה, וכ"ה בוולדות קדשים], דהתם דמי להזורע בשדה אחר כמשב"י ריטב"א ב"מ טו., והיינו מצד זכות השימוש של בעל השדה \ הפרה המתעברת, הכולל כל הגודל על האילן [ולא משום שהאילן גידל ויצר, והן דברי רש"י סוטה מג: במרכיב ענף בתוך אילן חבירו שהפירות שבעל הענף יקבל את הפירות שעליו, אף שודאי הוא אינו מגדל ויוצר כהאילן], בשונה מאשה שלא ניתן להגדיר בה שיש לה זכות שימוש בגופה לוולדות. [ולאפוקי ממה שביאר חלקת יואב חו"מ י' שהטעם בפרה שנתעברה משל אחר דמשום שאין בזרע שווי פרוטה וא"כ ה"נ הכא, אולם דבריו שלא כריטב"א כפי שעמד החלק"י עצמו, ואינם אלא אילו אין בעלות בפחות מפרוטה, וע"ש עוד בהשוואה לסוגיית חוששין לזרע האב וזה וזה גורם], והדברים עתיקים וארוכים. ורק אעיר שהאו"ש בתשובה מ"א נוקט שסיבת בעלות האב הנכרי מחמת שהוא מזין את בנו, וכוונתו צ"ב.


הרב נויירא!
זה קצת לא הוגן לתת לנו להרגיש חלישות דעת כשרק התחיל בין הזמנים! אם כך בבין הזמנים מה קורה איתכם בתוך הזמן עצמו? אני מקוה שעם מי שאתה לומד אתה קצת יורד אל העם!
אשרינו שיש ת"ח גדולים בתוכנו שהם תקות האומה כולה!
אבל הכי נחמד שהביאור של מרן הגר"ח בהלכות תרומות הוא הביאור ה"נודע". אנחנו יודעים רק כמה שטיקלעך של הגר"ח בנשים נזיקין וגם זה בקושי, והנה אתה בא לך עם הביאור הנודע של הגר"ח בהלכות תרומות, נחמד לא? אולי גם תוסיף את הגר"ח בכלים ואהלות, ואז בכלל נרגיש טוב! סתם סתם אל תכעס זה תוך כדי העזרה בבית
שיהיה בהצלחה לכולנו בע"ה
ולא לשכוח לחייך בבית!

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יוני 12, 2017 12:47 am

כהמשך ללש' הר"מ "כקניינו", יש להביא עוד את לשונו בהל' ממרים פ"ז "וכן איש שגדל והרי הוא ברשות עצמו אינו נסקל", ודו"ק.

אגב, בלש' הנ"ל "שבניו של אדם הקטנים שאין בהם דעת ולא הגיעו לכלל מצות כקניינו הן וכתיב איש בחטאו ימות עד שיעשה איש", מה נוגע ענין החיוב במצוות?

וע"ע שם בס' הליקוטים מהאדר"ת אי אמרי' הכי גם כלפי האם.

(הרב רון, שים לב לתאריכי כתיבת ההודעות).

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי מיכאל1 » ג' יוני 13, 2017 12:27 am

בערכין כח,א יכול יחרים אדם בנו ובתו הקטנים.
ונתקשו הראשונים בשלמא בתו איכא ס"ד שיחרימנה שיכול למוכרב אך איזה קנין מצאנו לאב בבנו
ובשיטמ"ק הביא מהרא"ש שבנו נקט אגב בתו.
ובשם הר"י שבנו ס"ד שיכול להחרימו משום שזוכה במציאתו מדרבנן.

וכמדומה שהראשונים לא נחתו כלל לכל החידושים שנתחדשו באשכול זה.

שף ויתיב
הודעות: 179
הצטרף: ג' יוני 23, 2015 1:14 am
מיקום: נסע מקדש וישב שם

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי שף ויתיב » ג' יוני 13, 2017 6:38 pm

פלא שלא הוזכר כאן דברי ראובן ליעקב "את שני בני תמית".

מעיין
הודעות: 1951
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי מעיין » ג' יוני 13, 2017 9:40 pm

בשלחן ערוך אה"ע סי' פב, בגרושין אם הילדים יהיו ברשות האב או האם, הנזכר לעיל, האם זה משהו מדיני קנין או רק הנהגה לטובת הילדים, וידועים ג"כ דברי הרמב"ן בגונב איש ומכרו
והגאון רב סעדיה אמר כי הכניס דבר הגונב איש ביניהן, בעבור כי על הרוב הנגנבים הם קטנים ויגדלו במקום אחר ולא יכירו אבותם ויבא שיכום ויקללום, ולכן ראוי להעניש הגנב במיתה כהם, כי העונש הוא עליו

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יוני 21, 2017 8:59 pm

עושה חדשות כתב:אגב, בלש' הנ"ל "שבניו של אדם הקטנים שאין בהם דעת ולא הגיעו לכלל מצות כקניינו הן וכתיב איש בחטאו ימות עד שיעשה איש", מה נוגע ענין החיוב במצוות?
לכאו' הר"מ מסביר כאן שעובדת היות הבנים קנינו של האב אינה סיבה לגרום להם הפסד ונזק בעוונו, ורק משום שאינם חייבים במצוות ה"ה לא נידונים בפנ"ע. אבל עדיין צריך אני להסבר למה בעוון האב מתים בניו הקטנים שלא חטאו. אם יש לכם מקורות בענין, אל תמנעו.

גם זו לטובה
הודעות: 2523
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' יולי 12, 2017 4:06 am

נויירא כתב: ורק אעיר שהאו"ש בתשובה מ"א נוקט שסיבת בעלות האב הנכרי מחמת שהוא מזין את בנו, וכוונתו צ"ב.

לא מצאתי.

אבןטובה

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי אבןטובה » ד' יולי 12, 2017 6:16 am

בקדושין ל: בשלמא בנו בידו אלא בתו בידו וכו'
וכבר כתבנו בארוכה באשכול אחר מקור ד' הרמב"ם אצל עכו"ם מדיש לו בעלות על בניו מהא דנח מסר כנען להיות עבד וכדומה עוד ממישע מלך מואב ועוד ועוד יע"ש ותמצא נחת

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יוני 12, 2020 4:52 pm

ומענין לענין, הרמ"א בהל' נידוי סי' שלד פסק את מה שהביא הנמוק"י בב"ק בשם הגאונים "יש רשות לבית דין להחמיר עליו שלא ימולו בניו, ושלא יקבר אם ימות, ולגרש את בניו מבית הספר ואשתו מבית הכנסת, עד שיקבל עליו הדין". וראה מש"כ שם הט"ז בשם מהרש"ל.

איש טלז
הודעות: 589
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: בעלות אב על בנו

הודעהעל ידי איש טלז » ג' ינואר 25, 2022 10:51 pm

אדם שקידש אשה חצי שפחה חצי בת חורין ונולד וולד הוולד הוא חצי שפחה חצי בן חורין נמצא דבחלקו הוא מיוחס לאביו ובחלק עבדות לא ובאופן דנשתחרר א"כ הוי בנ"ח ויהודי שלם אבל רק בחציו שייך ומיוחס לאביו
מה גדר בעלות האב עליו כגון יכול לקדש בת כזאת או לא דעתכם?


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 436 אורחים