לו יהי כי אכן יהושע בן נון קבור בכיפל חארת', ולו יהי שגם אביו נון קבור שם (מסתמא הוא לא היה בכלל הגזירה, כהרמב"ן, וכפי שהוזכר באשכול לעיל),
אבל מה מחפש שם כלב בן יפונה? הרי כלב קיבל בנחלתו את חברון. מהיכי תיתי שהוליכוהו לכיפל חארת' מרחק גדול מנחלתו.
אולי טייל בבין הזמנים ושם מצא אותו מותו...
לעצם הענין אין ספק שזו המצאה על גבי המצאה. כלומר אחרי שיהושע קבור שם, אזי גם כלב.. ובתוספת מע"מ, גם נון אבי יהושע...
לא ראיתי מאמרים בהקשר לכך, אם כי יודע אני שהם קיימים.
אציין בקיצור נמרץ:
המקור הקדום ביותר לציון קברו של יהושע (בלבד) בכיפל חארת' הוא ר' יעקב שליח בעל התוס' רבנו יחאיל מפארי"ש, לפני כ-800 שנה (מובא במאגר האוצר, ספר אוצר מסעות/אייזשטיין).
אך יש מקור בן 1600 שנה!! הסותר אותו מכל וכל, והנראה הרבה יותר מוסמך! אֵיבְסֶבִיוּס אב הכנסייה בקיסריה בזמן האמוראים, באונומסטיקון ארץ ישראל המפורסם שלו, כותב כמסל"ת שיהושע קבור בתמנה שבאפרים ועד היום מראים שם את קברו. תמנה זו היא חורבת תב'נה ליד חלמיש ונוה צוף. זיהויה של תמנה ודאי ב-100% (אגב, הרב צביב, עברתי שם לפני 5 ימים והנוף יפה יותר מבכיפל חארת'...)
תמנה ידועה ככפר גדול שהיתה בירתה של הטופרכיה (מחוז) תמנה מאז התקופה ההילנסטית/יוונית ועד סוף התקופה הביזנטית (תקופת הגאונים). כיום היא חרבה.
השם תמנה יותר מתאים לקבורתו של יהושע מאשר חרס (שהרי הוא לא השם העיקרי של תמנת חרס/סרח), ובגמ' משמע שאין הכרע איך קראו לתוספת על השם 'תמנה' האם '
חרס' או '
סרח'; כלומר השם העיקרי הוא 'תמנה' (הידועה מאוד), בתוספת כינוי סרח או חרס.
משמעות הדברים שקשה מאוד לקבל את סיפור האנשים שציינו לר' יעקב שליח ר"י מפארי"ש את קברו של יהושע.
בחרבת ת'בנה כיום אין זכר לציון כלשהוא על קבר יהושע (החוקר ויקטור גֵרֵן לפני כ-150 שנה ציין שבנקרופוליס של העיר יש מערת קברים מאוד מפוארת עם קלומבריום יונים לפניה, והציע אותו כקברו של יהושע, כמובן סתם השערה, בויקי מצוין בהסתייגות שזו דעת כמה חוקרים שזו תמנה, אך להאמת למעלה מכל ספק שזו תמנה).
אם בקברות עסקינן. אציין שבי' אייר חל יום פטירתו של עלי הכהן הגדול כשנשבה ארון הברית (מגילת תענית). עלי נפטר בשילה ומסתמא נקבר בשילה מיד, לפני שהפלשתים עלו במלחמה זו והרסו את המשכן. ר' יעקב שליח ר"י מפארי"ש מציין את קבורת עלי הכהן בשילה.
מקור קדום נוסף הוא מכתב נוסף שכתב ר' יצחק בן אלפרא להרשב"ץ בשנת ה' קע"א (1411), נאמר; מצאתי בנוסח אחד בספר קבלת קברי צדיקי ארץ ישראל... בשילה, עלי וחופני ופנחס ואם אי כבוד.
מקובל שהאפשרות הנכונה ביותר לציון זה הוא מה שנקרא כיום ג'מע א-סיתין בכניסה לישוב שילה המתחדש. (המעניין הוא שכשרבי אשתורי הפרחי תייר שם, לא אמרו לו ששם קבר עלי, אלא ציינו לו את כיפת השכינה ואת לוחות בני ישראל, כלומר ציינו על שני מקומות זהים את מקום המשכן..)
בג'מע א-סיתין יש בית כנסת חרב מפואר מאוד, מהתקופה הביזנטית, שיתכן והקימוהו על קבר עלי, ויש לידו חדר נוסף מאותה תקופה, אולי הוא היה מקום הציון.
הוספה: יתכן שלא באזור בית הכנסת הוא הקבר, אלא מעט למערבו מכפל ההר שם נמצאים מערות קבורה.
- ג'מע א-סיתין.JPG (75.33 KiB) נצפה 9132 פעמים