מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
הלמד מכל אדם
הודעות: 99
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:55 pm

הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי הלמד מכל אדם » ה' מאי 12, 2016 6:01 pm

ברש"י ואחריו עוד ראשונים מבואר שדין ביטול ברוב נלמד מהכתוב אחרי רבים להטות
וכבר עמדו בזה רבים מן האחרונים, איך נלמד מכאן הדין המחודש שהאיסור נהיה מותר לגמרי
וצ"ב מהיכן מקורם של רש"י והראשונים שנלמד מן הפסוק הנ"ל, האם דרשו דרשה כה מחודשת מעצמם?
נערך לאחרונה על ידי הלמד מכל אדם ב ו' מאי 13, 2016 9:51 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3103
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: המקור מהתורה לביטול ברוב?

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' מאי 12, 2016 6:37 pm

בחז"ל ברור שיש דין ביטול ברוב. כל כך ברור עד שלא צריך להשמיע את הדבר המחודש הזה. מסתבר שהראשונים ניסו להבין איזה מקור ברור ומפורש יש בנושא, וזה המקור שהם מצאו.
ואגב, יתכן שהבנה מעמיקה בנושא של הכרעת הדיינים עפ"י הרוב תבהיר שבעצם ההשלכה לעניין תערובות היא דווקא פשוטה ומחוורת.

יבנה
הודעות: 1846
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: המקור מהתורה לביטול ברוב?

הודעהעל ידי יבנה » ה' מאי 12, 2016 10:50 pm

בחולין יא. אמרו מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא מנלן דכתיב אחרי רבים להטות רובא דאיתא קמן כגון ט' חנויות וסנהדרין לא קא מיבעיא לן כי קא מיבעיא לן רובא דליתיה קמן כגון קטן וקטנה מנלן כו'. אך לא נתבאר שם שבתערובת המיעוט בטל. ועי' שערי יושר שער ג' פ"ד שדן בזה. והאריך בזה ר"ג נדל בספר בתורתו של ר' גדליה עמ' מ"ג ואילך.

הלמד מכל אדם
הודעות: 99
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:55 pm

Re: המקור מהתורה לביטול ברוב?

הודעהעל ידי הלמד מכל אדם » ו' מאי 13, 2016 9:49 am

עדיאל ברויאר כתב:בחז"ל ברור שיש דין ביטול ברוב. כל כך ברור עד שלא צריך להשמיע את הדבר המחודש הזה. מסתבר שהראשונים ניסו להבין איזה מקור ברור ומפורש יש בנושא, וזה המקור שהם מצאו.
ואגב, יתכן שהבנה מעמיקה בנושא של הכרעת הדיינים עפ"י הרוב תבהיר שבעצם ההשלכה לעניין תערובות היא דווקא פשוטה ומחוורת.

שאלתי היתה כיצד דרשה כה מחודשת יכולה להתחיל בראשונים ללא שום מקור מוקדם

עדיאל ברויאר
הודעות: 3103
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ו' מאי 13, 2016 10:00 am

הבנתי שזו שאלתך (ואגב, מעניין לחפש אם אכן אין מקור לפני כן, אבל כרגע נדון לפי מה שיש בידינו), ולכן השבתי שזו לא דרשה שהגיעה משום מקום. הראשונים בסך הכל בנו גשר די הגיוני בין דברי חז"ל ובין המקור הזה. ומה שגרם להם לכך זה דווקא העובדה שחז"ל לא ראו שום צורך להביא מקור לדין הזה. וזה עצמו אומר שחז"ל הבינו שיש מקור ברור לזה בתורה.
ממילא אני לא מבין מה עוד קשה כאן.
ואגב, זו לא הדרשה היחידה שמתחילה בראשונים או בגאונים. יש עוד "גשרים" שכאלו. מה שבאמת מחודש ומפליא זה לראות גם מקורות שבהם התחדשו דינים גמורים על בסיס דרשות, ולא רק "גשר" בין ההלכה ובין המקור שלה.

בברכה המשולשת
הודעות: 10963
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מאי 15, 2016 9:13 am

עדיאל ברויאר כתב:ואגב, זו לא הדרשה היחידה שמתחילה בראשונים או בגאונים. יש עוד "גשרים" שכאלו. מה שבאמת מחודש ומפליא זה לראות גם מקורות שבהם התחדשו דינים גמורים על בסיס דרשות, ולא רק "גשר" בין ההלכה ובין המקור שלה.


בזמנו בדקתי ואין הרבה מקרים כאלה (ויעויין ביד מלאכי ערך דרשות מעצמנו ובשד"ח בערך הנ"ל)

עדיאל ברויאר
הודעות: 3103
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' מאי 15, 2016 10:01 am

בברכה המשולשת כתב:
עדיאל ברויאר כתב:ואגב, זו לא הדרשה היחידה שמתחילה בראשונים או בגאונים. יש עוד "גשרים" שכאלו. מה שבאמת מחודש ומפליא זה לראות גם מקורות שבהם התחדשו דינים גמורים על בסיס דרשות, ולא רק "גשר" בין ההלכה ובין המקור שלה.


בזמנו בדקתי ואין הרבה מקרים כאלה (ויעויין ביד מלאכי ערך דרשות מעצמנו ובשד"ח בערך הנ"ל)


כוונתך רק לסוג השני (דרשות שגם מחדשות הלכה) או אף לסוג הראשון (דרשות שרק מסבירות הלכה פסוקה)?

בברכה המשולשת
הודעות: 10963
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מאי 15, 2016 10:36 am

עדיאל ברויאר כתב:
בברכה המשולשת כתב:
עדיאל ברויאר כתב:ואגב, זו לא הדרשה היחידה שמתחילה בראשונים או בגאונים. יש עוד "גשרים" שכאלו. מה שבאמת מחודש ומפליא זה לראות גם מקורות שבהם התחדשו דינים גמורים על בסיס דרשות, ולא רק "גשר" בין ההלכה ובין המקור שלה.


בזמנו בדקתי ואין הרבה מקרים כאלה (ויעויין ביד מלאכי ערך דרשות מעצמנו ובשד"ח בערך הנ"ל)


כוונתך רק לסוג השני (דרשות שגם מחדשות הלכה) או אף לסוג הראשון (דרשות שרק מסבירות הלכה פסוקה)?


לשני

הלמד מכל אדם
הודעות: 99
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:55 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי הלמד מכל אדם » א' מאי 15, 2016 1:17 pm

עדיאל ברויאר כתב:
בברכה המשולשת כתב:
עדיאל ברויאר כתב:ואגב, זו לא הדרשה היחידה שמתחילה בראשונים או בגאונים. יש עוד "גשרים" שכאלו. מה שבאמת מחודש ומפליא זה לראות גם מקורות שבהם התחדשו דינים גמורים על בסיס דרשות, ולא רק "גשר" בין ההלכה ובין המקור שלה.


בזמנו בדקתי ואין הרבה מקרים כאלה (ויעויין ביד מלאכי ערך דרשות מעצמנו ובשד"ח בערך הנ"ל)


כוונתך רק לסוג השני (דרשות שגם מחדשות הלכה) או אף לסוג הראשון (דרשות שרק מסבירות הלכה פסוקה)?

לראשון
האם יש עוד דוגמה מעין זו, על דרשה שכל רבותינו האחרונים דשים ומעיינים בה, כיצד נלמדות הלכות אלו מהדרשה הנ"ל?

בברכה המשולשת
הודעות: 10963
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מאי 15, 2016 3:22 pm

הלמד מכל אדם כתב: לראשון
האם יש עוד דוגמה מעין זו, על דרשה שכל רבותינו האחרונים דשים ומעיינים בה, כיצד נלמדות הלכות אלו מהדרשה הנ"ל?


האם כוונת כתר"ה לדין ידוע שהדרשה לתמיכה לו אינה מופיעה בגמ'?

עדיאל ברויאר
הודעות: 3103
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' מאי 15, 2016 4:05 pm

הלמד מכל אדם כתב:לראשון
האם יש עוד דוגמה מעין זו, על דרשה שכל רבותינו האחרונים דשים ומעיינים בה, כיצד נלמדות הלכות אלו מהדרשה הנ"ל?


לא זכורה לי דוגמה מובהקת שכל הראשונים מסבירים אותו דבר. אבל עצם חידוש דרשה להסביר דין קיים ניתן למצוא במקומות נוספים.
בדין טבילה לנדה מדאורייתא דנו הגאונים והראשונים מה המקור לחובה זו. ויש מהם שחידשו דרשות מסברתם, לכאורה. הנה:
כתבו ר"י, רשב"א, מרדכי ורא"ש שמדרשתו של רבי עקיבא, בנדתה תהא עד שתבא במים, למדנו שנדה צריכה טבילה מהתורה. והראשונים כתבו בשם בה"ג ורב האי גאון דנפקא לן בקל וחומר ממגעהּ. ורבינו תם והיראים כתבו שנפקא לן מדרשת הגמרא בעבודה זרה (ע"ה ב'): מה תלמוד לומר במי נדה? מים שנדה טובלת בהן. הוי אומר ארבעים סאה. והרמב"ם למד מ"וְרָחֲצוּ בַמַּיִם" בנין אב לכל טמא, שהוא בטומאתו עד שיטבול. ובחידושים על התורה המיוחסים לרבינו תם (כת"י, הו"ד בהערות וביאורים על תוספות ר"י הזקן ותלמידו, שבת ס"ד ב', הוצ' מכון אופק, סוף הערה 74) כתב שבתשובות בשר על גחלים למד מהפסוק: "והדוה בנדתה והזב את זובו" – "אתקשא נדה לזב – מה זב צריך ביאת מים, דכתיב ביה בהדיא, אף נדה". דרשה דומה לזו האחרונה נמצאת בתנא דבי אליהו רבה (פט"ו בדפוסים; פט"ז מהד' איש-שלום): "אמר לי, זב חמור או נידה חמורה? אמרתי לו, בני, נידה חמורה מזב. אמר לי, והלא לא למדנו טבילה לנידה אלא מן הזב". וכן כתב הרמב"ן (שבת י"ג ב' ד"ה בימי) מדעתו. אך בהלכותיו (ריש פ"ח, ועי' עוד בהמשך דבריו בחי' לשבת) כתב כדעת הרמב"ם.

הלמד מכל אדם
הודעות: 99
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:55 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי הלמד מכל אדם » א' מאי 15, 2016 8:46 pm

עדיאל ברויאר כתב:
הלמד מכל אדם כתב:לראשון
האם יש עוד דוגמה מעין זו, על דרשה שכל רבותינו האחרונים דשים ומעיינים בה, כיצד נלמדות הלכות אלו מהדרשה הנ"ל?


לא זכורה לי דוגמה מובהקת שכל הראשונים מסבירים אותו דבר. אבל עצם חידוש דרשה להסביר דין קיים ניתן למצוא במקומות נוספים.
בדין טבילה לנדה מדאורייתא דנו הגאונים והראשונים מה המקור לחובה זו. ויש מהם שחידשו דרשות מסברתם, לכאורה. הנה:
כתבו ר"י, רשב"א, מרדכי ורא"ש שמדרשתו של רבי עקיבא, בנדתה תהא עד שתבא במים, למדנו שנדה צריכה טבילה מהתורה. והראשונים כתבו בשם בה"ג ורב האי גאון דנפקא לן בקל וחומר ממגעהּ. ורבינו תם והיראים כתבו שנפקא לן מדרשת הגמרא בעבודה זרה (ע"ה ב'): מה תלמוד לומר במי נדה? מים שנדה טובלת בהן. הוי אומר ארבעים סאה. והרמב"ם למד מ"וְרָחֲצוּ בַמַּיִם" בנין אב לכל טמא, שהוא בטומאתו עד שיטבול. ובחידושים על התורה המיוחסים לרבינו תם (כת"י, הו"ד בהערות וביאורים על תוספות ר"י הזקן ותלמידו, שבת ס"ד ב', הוצ' מכון אופק, סוף הערה 74) כתב שבתשובות בשר על גחלים למד מהפסוק: "והדוה בנדתה והזב את זובו" – "אתקשא נדה לזב – מה זב צריך ביאת מים, דכתיב ביה בהדיא, אף נדה". דרשה דומה לזו האחרונה נמצאת בתנא דבי אליהו רבה (פט"ו בדפוסים; פט"ז מהד' איש-שלום): "אמר לי, זב חמור או נידה חמורה? אמרתי לו, בני, נידה חמורה מזב. אמר לי, והלא לא למדנו טבילה לנידה אלא מן הזב". וכן כתב הרמב"ן (שבת י"ג ב' ד"ה בימי) מדעתו. אך בהלכותיו (ריש פ"ח, ועי' עוד בהמשך דבריו בחי' לשבת) כתב כדעת הרמב"ם.

הלמד מכל אדם
הודעות: 99
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:55 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי הלמד מכל אדם » א' מאי 15, 2016 8:46 pm

עדיאל ברויאר כתב:
הלמד מכל אדם כתב:לראשון
האם יש עוד דוגמה מעין זו, על דרשה שכל רבותינו האחרונים דשים ומעיינים בה, כיצד נלמדות הלכות אלו מהדרשה הנ"ל?


לא זכורה לי דוגמה מובהקת שכל הראשונים מסבירים אותו דבר. אבל עצם חידוש דרשה להסביר דין קיים ניתן למצוא במקומות נוספים.
בדין טבילה לנדה מדאורייתא דנו הגאונים והראשונים מה המקור לחובה זו. ויש מהם שחידשו דרשות מסברתם, לכאורה. הנה:
כתבו ר"י, רשב"א, מרדכי ורא"ש שמדרשתו של רבי עקיבא, בנדתה תהא עד שתבא במים, למדנו שנדה צריכה טבילה מהתורה. והראשונים כתבו בשם בה"ג ורב האי גאון דנפקא לן בקל וחומר ממגעהּ. ורבינו תם והיראים כתבו שנפקא לן מדרשת הגמרא בעבודה זרה (ע"ה ב'): מה תלמוד לומר במי נדה? מים שנדה טובלת בהן. הוי אומר ארבעים סאה. והרמב"ם למד מ"וְרָחֲצוּ בַמַּיִם" בנין אב לכל טמא, שהוא בטומאתו עד שיטבול. ובחידושים על התורה המיוחסים לרבינו תם (כת"י, הו"ד בהערות וביאורים על תוספות ר"י הזקן ותלמידו, שבת ס"ד ב', הוצ' מכון אופק, סוף הערה 74) כתב שבתשובות בשר על גחלים למד מהפסוק: "והדוה בנדתה והזב את זובו" – "אתקשא נדה לזב – מה זב צריך ביאת מים, דכתיב ביה בהדיא, אף נדה". דרשה דומה לזו האחרונה נמצאת בתנא דבי אליהו רבה (פט"ו בדפוסים; פט"ז מהד' איש-שלום): "אמר לי, זב חמור או נידה חמורה? אמרתי לו, בני, נידה חמורה מזב. אמר לי, והלא לא למדנו טבילה לנידה אלא מן הזב". וכן כתב הרמב"ן (שבת י"ג ב' ד"ה בימי) מדעתו. אך בהלכותיו (ריש פ"ח, ועי' עוד בהמשך דבריו בחי' לשבת) כתב כדעת הרמב"ם.

לא זו היתה שאלתי
כל הנ"ל הם דרשות שמובנות בהחלט
אבל על הדרשה הנ"ל הרי נלאו כל רבותינו האחרונים להבינה, כיצד ניתן ללמוד שהאיסור נהפך למותר מכח הכתוב הנ"ל שכל עיקרו בא ללמד על קביעת ההלכה על פי הרוב
ובזה אני מתקשה כיצד רש"י מעצמו דרש כן מהכתוב, ולא מצאתי לו חבר

עושה חדשות
הודעות: 8484
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 15, 2016 8:49 pm

הביאור הישיבתי המקובל בנוגע לשאילה זו, כי לענין הליכה אחר הרוב בדיינים לא מספיק הליכה אחר הרוב בעלמא, אלא נצרך בזה דין "ביטול" לבטל דעת המעטים לרבים, דאל"ה אין כאן את מספר הדיינים הנצרך.

וירטואלי
הודעות: 253
הצטרף: ד' ינואר 14, 2015 9:23 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי וירטואלי » א' מאי 15, 2016 9:00 pm

בכלל לא ברור שרש"י מתכוון למצוא מקור גמור בקרא ד'אחרי רבים להטות' לביטול ברוב, ביטול ברוב הוא ענין מחודש מסברא או מהלכתא שאנו דנים את כל התערובת בדין אחד, אלא שבכלל ההלכה אנו מוצאים את הכוח של הרוב שכשם שבספיקות הולכים אחריו כך בתעובת הוא המנצח, ובאמת בתוספתא דנגעים פרק ה' [הביאה הר"ש בפ"ט] מבואר שצמר גמלים שטרפן בצמר רחלים מחצה ע"מ טהור לפי שספק נגעים להקל,ועיין כעי"ז יבמות פב ב דהו"א דתלמודא שאיסור דרבנן בטל במחצה דספיקא דרבנן לקולא, ועיין מהרי"ט אלגאזי הלכות בכורות [מז ג] בשם פרי תואר שגם בתערובת איסור דאורייתא לדעת הרמב"ם שהספיקות מדבריהם יהיה בטל במחצה, וע"ע בהוכחתו מסוגיא דבכורות דף כג.

פלתי
הודעות: 2243
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי פלתי » א' מאי 15, 2016 9:44 pm

זה קצת דומה להא דאסור להזיק דילפינן ליה מהשבת אבידה, כך לפי הקה"י ועוד מאחרוני האחרונים. ללא שום מקור בחז"ל.

שיר ורננים
הודעות: 245
הצטרף: ג' דצמבר 08, 2015 10:51 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי שיר ורננים » א' מאי 15, 2016 10:25 pm

עושה חדשות כתב:הביאור הישיבתי המקובל בנוגע לשאילה זו, כי לענין הליכה אחר הרוב בדיינים לא מספיק הליכה אחר הרוב בעלמא, אלא נצרך בזה דין "ביטול" לבטל דעת המעטים לרבים, דאל"ה אין כאן את מספר הדיינים הנצרך.

רש"י ריש סוכה לגבי "חמתה מרובה מצילתה" כתב : המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו. ובקה"י האריך בזה טובא לבאר שיש שני דינים: 1. דין ביטול ברוב הנלמד לשי' רש"י והרא"ש בחולין מקרא דאחרי רבים להטות. 2. דין רובו ככולו שנאמר ברוב סימנים ובפרוץ מרובה על העומד. עיין שם ותרווה נחת

עדיאל ברויאר
הודעות: 3103
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' מאי 15, 2016 11:06 pm

הלמד מכל אדם כתב:
עדיאל ברויאר כתב:
הלמד מכל אדם כתב:לראשון
האם יש עוד דוגמה מעין זו, על דרשה שכל רבותינו האחרונים דשים ומעיינים בה, כיצד נלמדות הלכות אלו מהדרשה הנ"ל?


לא זכורה לי דוגמה מובהקת שכל הראשונים מסבירים אותו דבר. אבל עצם חידוש דרשה להסביר דין קיים ניתן למצוא במקומות נוספים.
בדין טבילה לנדה מדאורייתא דנו הגאונים והראשונים מה המקור לחובה זו. ויש מהם שחידשו דרשות מסברתם, לכאורה. הנה:
כתבו ר"י, רשב"א, מרדכי ורא"ש שמדרשתו של רבי עקיבא, בנדתה תהא עד שתבא במים, למדנו שנדה צריכה טבילה מהתורה. והראשונים כתבו בשם בה"ג ורב האי גאון דנפקא לן בקל וחומר ממגעהּ. ורבינו תם והיראים כתבו שנפקא לן מדרשת הגמרא בעבודה זרה (ע"ה ב'): מה תלמוד לומר במי נדה? מים שנדה טובלת בהן. הוי אומר ארבעים סאה. והרמב"ם למד מ"וְרָחֲצוּ בַמַּיִם" בנין אב לכל טמא, שהוא בטומאתו עד שיטבול. ובחידושים על התורה המיוחסים לרבינו תם (כת"י, הו"ד בהערות וביאורים על תוספות ר"י הזקן ותלמידו, שבת ס"ד ב', הוצ' מכון אופק, סוף הערה 74) כתב שבתשובות בשר על גחלים למד מהפסוק: "והדוה בנדתה והזב את זובו" – "אתקשא נדה לזב – מה זב צריך ביאת מים, דכתיב ביה בהדיא, אף נדה". דרשה דומה לזו האחרונה נמצאת בתנא דבי אליהו רבה (פט"ו בדפוסים; פט"ז מהד' איש-שלום): "אמר לי, זב חמור או נידה חמורה? אמרתי לו, בני, נידה חמורה מזב. אמר לי, והלא לא למדנו טבילה לנידה אלא מן הזב". וכן כתב הרמב"ן (שבת י"ג ב' ד"ה בימי) מדעתו. אך בהלכותיו (ריש פ"ח, ועי' עוד בהמשך דבריו בחי' לשבת) כתב כדעת הרמב"ם.

לא זו היתה שאלתי
כל הנ"ל הם דרשות שמובנות בהחלט
אבל על הדרשה הנ"ל הרי נלאו כל רבותינו האחרונים להבינה, כיצד ניתן ללמוד שהאיסור נהפך למותר מכח הכתוב הנ"ל שכל עיקרו בא ללמד על קביעת ההלכה על פי הרוב
ובזה אני מתקשה כיצד רש"י מעצמו דרש כן מהכתוב, ולא מצאתי לו חבר


איני מבין את השאלה - אם השאלה היא האם הראשונים דרשו לעתים דרשות כדי להסביר הלכות פסוקות, אז לזה התייחסתי. ואם השאלה היא האם הראשונים דרשו לעתים דרשות תמוהות, הרי זה ברור שבעיניהם הדרשות לא היו תמוהות...
(ועכ"פ, גם בידינו יש אפשרות ליישב, וכפי שציינת שרבים כתבו בנושא. ואם דבריהם לא התיישבו על ליבך, תחפש יישוב עד שתמצא בע"ה או שתשאיר בצ"ע. והריני להמליץ על יישובו של מו"ר הרב טל בספר ט"ח בב"ח ותערובות: download/file.php?id=30282 סי' ט בחצי הראשון של הסימן. תוכל לראות תקציר פשוט של עיקרי הדברים בתמצית הסימן שבסוף הספר עמ' תקכט-תקל).

שומע ומשמיע
הודעות: 2027
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' מאי 15, 2016 11:17 pm

לא הבנתי את כל הדיון. אין כאן דרשה מיוחדת, אלא הרחבה של דין. והאחרונים לא הבינו בפשטות, והראשונים כן.
למה אם הגמ' הייתה אומרת את זה בפשטות, והאחרונים לא היו מבינים היה ניחא לך?
יש לך מד למדידת כוחם של הראשונים לפי דרשות מסויימות?

הלמד מכל אדם
הודעות: 99
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:55 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי הלמד מכל אדם » ב' מאי 16, 2016 8:44 am

שומע ומשמיע כתב:לא הבנתי את כל הדיון. אין כאן דרשה מיוחדת, אלא הרחבה של דין. והאחרונים לא הבינו בפשטות, והראשונים כן.
למה אם הגמ' הייתה אומרת את זה בפשטות, והאחרונים לא היו מבינים היה ניחא לך?
יש לך מד למדידת כוחם של הראשונים לפי דרשות מסויימות?

אם הגמ' היתה דורשת את זה גם לא היינו מבינים, אלא שהיינו אומרים שיש להם קבלה כך לדרוש
אבל לרש"י הרי לא היתה קבלה מיוחדת לדרשה זו איש מפי איש עד הגמ' ללא שמישהו יזכיר את זה, אלא מעצמו דרש כן, ועל כן תמוה מאוד לכאו'.

חבצלת
הודעות: 85
הצטרף: ה' אוגוסט 20, 2015 1:56 am

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי חבצלת » ב' מאי 16, 2016 9:31 am

והריני להמליץ על יישובו של מו"ר הרב טל בספר ט"ח בב"ח ותערובות: download/file.php?id=30282 סי' ט


הטל חיים בבהירותו מבהיר כי הראשונים אינם אלא מפרשים את הילפותא של חז"ל, והאחרונים אינם אלא מסבירים כיצד פירשו כך הראשונים הלא בהילפותא יש חידוש יותר מבקרא.

יבנה
הודעות: 1846
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי יבנה » ב' מאי 16, 2016 11:54 pm

יש שתי דרשות מחודשות לענין ספירת העומר. הלקח טוב חידש את הדרשה של בקמה בקומה להצריך לברך על ספירת העומר מעומד, ואז חידש ג"ש של לכם להצריך עמידה בברכות מילה לולב וציצית.
עוד מצינו בראשונים [גם הובא בטור סי' תצ"ג] דרשה מחודשת בשם רה"ג להצריך ביטול מלאכה בלילות שבין פסח ועצרת, בספירת העומר כתוב שבע שבתות ובשמיטה כתוב שבת, מה להלן שובת ממלאכה אף כאן שובת ממלאכה.
ובב"י או"ח תק"נ ג' מביא דברי האבודרהם שחידש שאם היה חל י' בטבת בשבת לא היו יכולים לדחותו מדכתיב ביה בעצם היום הזה.

בברכה המשולשת
הודעות: 10963
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מאי 17, 2016 8:06 am

יבנה כתב:יש שתי דרשות מחודשות לענין ספירת העומר. הלקח טוב חידש את הדרשה של בקמה בקומה להצריך לברך על ספירת העומר מעומד, ואז חידש ג"ש של לכם להצריך עמידה בברכות מילה לולב וציצית. .


זה לא בה"ג?

יבנה
הודעות: 1846
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי יבנה » ד' מאי 18, 2016 12:40 am

בברכה המשולשת כתב:
יבנה כתב:יש שתי דרשות מחודשות לענין ספירת העומר. הלקח טוב חידש את הדרשה של בקמה בקומה להצריך לברך על ספירת העומר מעומד, ואז חידש ג"ש של לכם להצריך עמידה בברכות מילה לולב וציצית. .


זה לא בה"ג?

לא. אמנם חלק מהדרשה קדם לו, עי' ריצ"ג הל' ספירת העומר שהביא מגאונים ללמוד מבקמה שהספירה מעומד, ודומה לכך בתה"ג שע"ת סי' ע"ט, אך אינו באופן של את תקרי בקמה אלא בקומה, וגם לא הזכירו את הג"ש של לכם, וגם לדבריהם הצריכו עמידה בספירה ואילו לריצ"ג אף הברכה צריכה להיות מעומד. ועי' בהע' דבר הלכה אות ה' שבריצ"ג [מהדורת חתם סופר] שהאריך בזה.

מנחם-כהן
הודעות: 314
הצטרף: ש' מאי 07, 2016 11:04 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי מנחם-כהן » ד' מאי 25, 2016 5:06 pm

שיר ורננים כתב:
עושה חדשות כתב:הביאור הישיבתי המקובל בנוגע לשאילה זו, כי לענין הליכה אחר הרוב בדיינים לא מספיק הליכה אחר הרוב בעלמא, אלא נצרך בזה דין "ביטול" לבטל דעת המעטים לרבים, דאל"ה אין כאן את מספר הדיינים הנצרך.

רש"י ריש סוכה לגבי "חמתה מרובה מצילתה" כתב : המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו. ובקה"י האריך בזה טובא לבאר שיש שני דינים: 1. דין ביטול ברוב הנלמד לשי' רש"י והרא"ש בחולין מקרא דאחרי רבים להטות. 2. דין רובו ככולו שנאמר ברוב סימנים ובפרוץ מרובה על העומד. עיין שם ותרווה נחת

אתה יכול בבקשה להביא לכאן את דבריו של הק"י?

י. אברהם
הודעות: 1572
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: הדרשה לביטול ברוב הנלמדת מאחרי רבים להטות, מתחילה רק בראשונים?

הודעהעל ידי י. אברהם » ד' מאי 25, 2016 8:18 pm

שיר ורננים כתב:רש"י ריש סוכה לגבי "חמתה מרובה מצילתה" כתב : המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו. ובקה"י האריך בזה טובא לבאר שיש שני דינים: 1. דין ביטול ברוב הנלמד לשי' רש"י והרא"ש בחולין מקרא דאחרי רבים להטות. 2. דין רובו ככולו שנאמר ברוב סימנים ובפרוץ מרובה על העומד. עיין שם ותרווה נחת


וכבר קדמו בשו"ת הרי"מ יו"ד בסי' ט' וסי' כ', ובשו"ת מהרש"ג ח"א יו"ד סי' עג.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 83 אורחים