הודעהעל ידי בריושמא » ה' יוני 02, 2016 12:00 pm
כך תמצת ד"ר יידל גוגל את הסיפור בעברית לא צחה:
יום אחד כמה ילדים נמצאו חפץ מוזר נקיק, והם מכרו אותו עוברים אורח בפרוטה, אשר מכרה אותו לחנות סקרנות. בסופו של דבר האובייקט מצא את דרכה אל המלך, והמלך היה מאוד סקרן לדעת מה זה היה. הוא כנס את אנשיו החכמים, והם גילו כי האובייקט, בערך בגודל של ביצת תרנגולת, היה למעשה תבואה גדולה.
המלך רצה לדעת איפה גרגר כזה גדול יכול לבוא, והוא ביקש מאנשיו להביא אותו איכר זקן, בתקווה שאולי הוא יודע משהו על זה. איכר רעוע ישן, כמעט עיוור, לא מסוגל ללכת, לא מסוגל לראות, הובא לפני המלך. המלך והראה לו את התבואה, ואת האיכר אמר שהוא מעולם לא ראה דבר כזה לפני, אבל אולי אביו היה יודע משהו. אביו של האיכר נמצא והובא בפני המלך. האב היה כנראה יותר בריא מאשר בנו, כשרק רגל אחת רעה ועיניים טובות יותר. הוא, לעומת זאת, עדיין לא הצליח לזהות את התבואה, אבל הציע אביו אולי יודע משהו על זה. כי אביו של האיכר נמצא, והוא היה אדם בריא עם רגליים יפות ועיניים נוצצות. הוא זיהה את התבואה כאחד שהוא ומשפחתו ששתל בשפע בזמנם.
המלך שאל את האיש למה הוא היה כל כך הרבה יותר בריא מאשר בנו ונכדו, ואיך הגרגרים היו כל כך הרבה יותר גדולים בזמנו. האיש מסביר כי בריאותו גרגיריו כי בזמנו, גברים הסתפקו במה שהיה להם, והם יכולים לשגשג פשוט מפירות עמלם. בכל הפעמים של בנו ונכדו, גברים מתחילים לחמוד רכוש של השכן שלהם, והם לא יכלו עוד למצוא סיפוק.