שם הויה בסידורים

[משולש]

שלום וברכה לרבנן ותלמידיהון.
האם שמיע למישהו כאן מה דעת התורה ומה מנהג העולם בכתיבת השמות בסידורים ובמחזורים, האם כותבים בשם הויה או שני יודין? (או שלושה).
בתודה מראש

[יעקובי]

viewtopic.php?f=17&t=22316

[מצפה]

בכמה וכמה חצרות חסידים הקפידו במשך הדורות להתפלל דוקא מתוך סידור בית יעקב, או תפלה ישרה וכתר נהורא באדריטשוב, ולא מפני הנוסח שלהם רק דוקא מפני שהם כמעט היחידים שנדפסו בשם הוי"ה המפורש.
וראיתי מצדיקים שהיו מקפידין בזה. וגם כתב כן השל"ה אודות ההפטרה שיקראו דוקא ממה שנדפס הוי"ה מפורש.

[בברכה המשולשת]

ולגבי תקופת הגאונים, יעויין במאמרו של פליישר

[איש_ספר]

לפני כמאה וחמישים שנה היה פולמוס ע"כ, כשהגה"צ רי"מ ממינסק הרעיש על המדפיסים שהתחילו להדפיס שם הוי"ה בסידורים.
מעט ע"ז במאמרו של ר' יהושע מונדשיין ז"ל בזכור לאברהם תשנ"ו עמ' דש, וע"ע מענה אדר"ת אליהו להאדר"ת סי' קלב בתשובתו לחכם זה

[יין המשמח]

בתורת שלום - שאלות ותשובות (נמצא על האוצר)
יש תשובה לאשר החלפת שם הוי' בב' יו"דים בסידורים. עיי"ש

[חכם באשי]

זכור לי שאחד מגדולי המקובלים בתקופת הראשונים מחה על מקובל אחר (אולי ר' יוסף ג'יקטליה, בעל שערי אורה) על מנהגו לכתוב בספריו את שם הוי"ה במילואו וכסידורו.

[אבא יודן]

וכשהמדפיסים יבטלו גזירה זו מעלינו, נקבע ע"ז יו"ט
"ב.? ב.? אתנטילת אדכרתא מן סדוריא ומן ברכוניא" שפעם אחת גזרו המדפיסים וכו' וכו'

[חכם באשי]

לא המדפיסים צריכים לבטל זאת, אלא הרוכשים. כשהם יבהירו למדפיסים שאין חפצם בכאלו סידורים.
בינתיים זה לא הולך להיות בטווח הקרוב.
ואם אתה מאוד רוצה לבטלו, תשקיע כך וכך אלפים (בדולרים) ותדפיס סידורים. בהצלחה!...

[פלגינן]

שלום וברכה לרבנן ותלמידיהון.
האם שמיע למישהו כאן מה דעת התורה ומה מנהג העולם בכתיבת השמות בסידורים ובמחזורים, האם כותבים בשם הויה או שני יודין? (או שלושה).
בתודה מראש

עיין דברי הנאמ"ן, אור תורה, י' כהן (עורך), תשע"ג – תקנד, עמ' תתרפג–תתרפה; תגובה 'בענין הדפסת שם הוי"ה בסידורים', אור ישראל (מאנסי), סא (שנה טז א), עמ' שח–שט
ו; להלכה: רמ"א רייך, קדש לה' – דיני שמות השי"ת, סי' כא סעיף ו.

[גם כי אלך]

בספה"ק מאור ושמש פר' עקב ד"ה הן לה' אלקיך. שרבו הרה"ק רר"א מליזענסק זי"ע התפלל בסידור האר"י מפני שהשם הוי' נכתב שם בכתיבה תמה.

[גימפעל]

ראיתי לאחרונה ספר תהילים ששמות ההוי"ה עשה בצבע אדום-צהוב, ובהקדמה מסביר שזה ע"פ דברי מהרח"ו שצריך לצייר צורת אש באמירת השמות.

[קו ירוק]

ראיתי לאחרונה ספר תהילים ששמות ההוי"ה עשה בצבע אדום-צהוב, ובהקדמה מסביר שזה ע"פ דברי מהרח"ו שצריך לצייר צורת אש באמירת השמות.

עוד הזוי אחד.. ועוד מצא זאת בקבלה...

אציין, שבכתב היד העתיק ביותר הקיים כ'קודקס' (פנקס/ספר כרוך) ולא כספר תורה - הלא הוא כתר ארם צובה,
כתבו שם הוי"ה בג' יודי"ן, ולא כמו שהעולם מדפיס היום בב' יודי"ן. ושניהם אין בהם קדושה ממשית.. רק סימן.
כנראה שככל שנוקפים השנים מייחסים לזה חשיבות כאילו זה שם, כמו הנמנעים מלכתוב' בעזרת ה' וכותבים בעזרת ד', ועוד כמה שנים יעברו לג' ..

הפשוט הוא שכמו שבזמן הגאונים (כתר אר"ץ והדומים לו) לא כתבו שם הוי"ה על דבר שאינו ספר תורה כהלכתו, לאו שפיר עבידי אותם המדפיסים כהיום ש'מצטקי בחסידותא'
ומדפיסים שם הוי"ה. היום כל המרבה הרי זה משובח.. כמו שם הוי"ה בצהוב אדום כנאמר בריש דברי.

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני יש סידור כוונות עם צבעים, אך איני זוכר אם צבעו את שם הויה

[וונדרבר]

עיין דברי הנאמ"ן, אור תורה, י' כהן (עורך), תשע"ג – תקנד, עמ' תתרפג–תתרפה.

ראה אור תורה שנת תשע"ג (גליון תקנ"ד) שם, שמביא שבסידור תפילת ישרים ליוורנו תק"ס (עם הגהות מרן חיד"א) כותבים המדפיסים בתור חידוש שהם מדפיסים שם הוי"ה במלואו.

אור תורה תקנד1.jpg (21.91 KiB) נצפה 6599 פעמים

אור תורה תקנד2.jpg (39.66 KiB) נצפה 6599 פעמים

והנה שער סידור תפלת ישרים ליוורנו תק"ס

תפלת ישרים1.jpg (54.45 KiB) נצפה 6599 פעמים

צילום נוסף

תפלת ישרים תקס2.jpg (51.03 KiB) נצפה 6599 פעמים

אך האמת היא שסידור זה לא היה הראשון שהדפיס שם הוי"ה במלואו, וכבר יותר משישים שנה לפניו נדפס סידור כזה,
ראה
viewtopic.php?f=17&t=22316#p220279
מדובר בסידור בית תפלה קושטא תצ"ה שנדפס בהסכמתו ובעידודו של בעל מחנה אפרים, (על ההסכמה חתומים עוד מרבני קושטא).

בית תפלה1.jpg (29.18 KiB) נצפה 6599 פעמים

בית תפלה2.jpg (39.33 KiB) נצפה 6599 פעמים

בית תפלה3.jpg (38.7 KiB) נצפה 6599 פעמים

[יוצא פוניבז']

אגב, בכל התנ"כים הישנים שבכתב יד כולל הכתר, שם ה' נכתב במילואו, ולא כפי שנטען כאן באחת התגובות.

[פלגינן]

טרום עידן הדפוס, או אולי יותר בתקופת הגניזה [גאונים] לא נהגו כלל בכתיבת השם כצורתו, וסידור ייחודי שנהג כך, גרם לפליישר לפרסם מאמר מיוחד אודותיו בשם 'סידור השם המפורש: לנוסחי התפילה של בני ארץ ישראל בשבתות ובשבתות ראש חודש'.

[הגיונות]

בתורת שלום - שאלות ותשובות (נמצא על האוצר)
יש תשובה לאשר החלפת שם הוי' בב' יו"דים בסידורים. עיי"ש

לפני כו"כ שנים הובאה בעיתון כפר חב"ד שמועה בשמו של הרה"ח ר' פסח צבי שמערלינג שמהורש"ב התרעם על שהדפיסו בסידורים את שם הוי"ה שלא ככתבו, והתבטא על כך, שגם מהסידור רוצים לגרש את הקב"ה.

[ברוז]

ראה כאן בהסכמתו של הרה"ק מוהר"י מקוידינוב זי"ע על הנחיצות להתפלל דוקא בסידור שהשמות הקדושים כתובים במילואם ובנקודותיהם.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?156530&pageid=P0010

[הגיונות]

לא ראיתי שציינו כאן באשכול לתשובתו של האדר"ת בשו"ת 'מענה אליהו' סי' קלב.

מאמר קצר של ר"ב אובלנדר בנושא מתוך העו"ב.

שינוי כתיבת שם ה' בסידורים.pdf

(528.77 KiB) הורד 288 פעמים

בקובץ השביעי של 'חצי גבורים' מאלול תשע"ד נדפס מאמר של הר"י לויפר בעניין זה.

[לבי במערב]

בתורת שלום - שאלות ותשובות (נמצא על האוצר) יש תשובה לאשר החלפת שם הוי' בב' יו"דים בסידורים. עיי"ש

לפני כו"כ שנים הובאה בעיתון כפר חב"ד שמועה בשמו של הרה"ח ר' פסח צבי שמערלינג שמהורש"ב התרעם על שהדפיסו בסידורים את שם הוי"ה שלא ככתבו, והתבטא על כך, שגם מהסידור רוצים לגרש את הקב"ה.

בתשובה הנ"ל מדבר בנוגע למעשה (הדפסת סדור תהלת ה' בראסטאוו-דאן); ומעשה רב ועדיפא.

[הגיונות]

לא ראיתי שציינו כאן באשכול לתשובתו של האדר"ת בשו"ת 'מענה אליהו' סי' קלב.

מאמר קצר של ר"ב אובלנדר בנושא מתוך העו"ב.

שינוי כתיבת שם ה' בסידורים.pdf

בקובץ השביעי של 'חצי גבורים' מאלול תשע"ד נדפס מאמר של הר"י לויפר בעניין זה.

מאמרו המפורט של הרב אובלנדר, נדפס בשנית כעת (עם הוספות) בקובץ היכל הבעש"ט החדש (קיץ ע"ט), ומשם תדרשנו [ושם גם הביא את השמועות שהבאתי לעיל].

[ארזי הלבנון]

שלום וברכה לרבנן ותלמידיהון.
האם שמיע למישהו כאן מה דעת התורה ומה מנהג העולם בכתיבת השמות בסידורים ובמחזורים, האם כותבים בשם הויה או שני יודין? (או שלושה).
בתודה מראש

עיין בספר 'עטרת אבות', נספח סוף חלק א'; וכן בסידור 'עטרת אבות' (מנהגי מרוקו) שיצא כעבור זמן, שהקפיד על כתיבת שני יודי"ן דווקא, וע"ש שהאריך בזה בטוטו"ד.