חליפת מכתבים בין הדברי יואל מסאטמר להגראי"ל שטינמן שליט"א

[פעלעד]

היכן ניתן לראות את המכתבים בין הדברי יואל מסאטמר זי"ע להגראי"ל שטינמן שליט"א בשנים שאחרי השואה?

[חוקר_ומקובל]

viewtopic.php?f=17&t=17233&p=164069&hilit=\p164069

[נוה הלבנון]

האם יש לך ידיעה שאכן יש כאלו מכתבים?
מקווה שאינך מסתמך על סיפורי העלונים שחזקתם כבלתי מדוייקים.

[פעלעד]

האם יש לך ידיעה שאכן יש כאלו מכתבים?
מקווה שאינך מסתמך על סיפורי העלונים שחזקתם כבלתי מדוייקים.

קראתי על כך בעבר במשפחה, אולי אפילו היה שם צילומים מזה, לא זוכר,
וכן שמעתי מחסידי סאטמאר שיודעים שקיים כזה דבר.

[קו ירוק]

האם יש לך ידיעה שאכן יש כאלו מכתבים?
מקווה שאינך מסתמך על סיפורי העלונים שחזקתם כבלתי מדוייקים.

קראתי על כך בעבר במשפחה, אולי אפילו היה שם צילומים מזה, לא זוכר,
וכן שמעתי מחסידי סאטמאר שיודעים שקיים כזה דבר.

המקסימום שיכול להיות שהוא שאל ממנו שאלה.. וכך מספרים שהיה.. ושגם חבירו הגר"מ סולובייצ'יק נוכח בזמן השאלה, והוא אף ניסה לטעון ולהתוכח משהו.

[גימפעל]

האם יש לך ידיעה שאכן יש כאלו מכתבים?
מקווה שאינך מסתמך על סיפורי העלונים שחזקתם כבלתי מדוייקים.

קראתי על כך בעבר במשפחה, אולי אפילו היה שם צילומים מזה, לא זוכר,
וכן שמעתי מחסידי סאטמאר שיודעים שקיים כזה דבר.

ב'משפחה' מדייקים יותר מהעלונים ?

[פעלעד]

שאלתי במייל את מי שמוציא את העלונים כאיל תערוג ד"ת של הגראי"ל, הוא ענה לי שהוא יודע שקיימים מכתבים כאלו אבל הוא לא ראה אותם.

[גימפעל]

עוד יוציאו ספר 'אעלה בתמר' - מתורת סאטמאר.

[הוד_והדר]

אני מאמין שזה נכנס בגדר אגדות אורבניות [Urban Legends] ולא היו דברים מעולם, ובפרט בשנים ההם חליפת מכתבים, פירוש יותר מסתם שאלה ושנענתה עליו תשובה [שגם בזה קרוב לומר שלא היה ולא נברא], בטח שאין כדבר הזה, ואם קיים מכתבים כאלו למה אף אחד לא ראה אותם, הרי כבר היו מפרסמים את זה מזמן, הגראי"ל היה בחורל בשוויץ כששהה שם האדמו"ר מסאטמאר ודיברו פעם אחת או יותר כמו שאר הבחורים שלמדו אז במאנטרעי, ותו לא מידי

[אמסטרדם]

עוד יוציאו ספר 'אעלה בתמר' - מתורת סאטמאר.

גוט גוט...

(באחד מעלוני כאיל תערוג היה כתוב על הקשר שבין שניהם בימים כתיקונם)

[צולניק]

viewtopic.php?f=17&t=17233&p=165433#p164069

[שבע]

ה''חסידות'' הליטאית - ''המצאת'' דורינו, דור עלוב - מעוררת בחילה...

[אום אני חומה]

ר' יואליש ומרן שליטא.PNG (108.42 KiB) נצפה 14266 פעמים

[אום אני חומה]

ה''חסידות'' הליטאית - ''המצאת'' דורינו, דור עלוב - מעוררת בחילה...

המלצה שלי: מלפפון חמוץ.

[אום אני חומה]

האם יש לך ידיעה שאכן יש כאלו מכתבים?
מקווה שאינך מסתמך על סיפורי העלונים שחזקתם כבלתי מדוייקים.

קראתי על כך בעבר במשפחה, אולי אפילו היה שם צילומים מזה, לא זוכר,
וכן שמעתי מחסידי סאטמאר שיודעים שקיים כזה דבר.

ישנה תמונה מפורסמת, אם אמצא - אעלה בעזה"י.

[הוד_והדר]

האם יש לך ידיעה שאכן יש כאלו מכתבים?
מקווה שאינך מסתמך על סיפורי העלונים שחזקתם כבלתי מדוייקים.

קראתי על כך בעבר במשפחה, אולי אפילו היה שם צילומים מזה, לא זוכר,
וכן שמעתי מחסידי סאטמאר שיודעים שקיים כזה דבר.

ישנה תמונה מפורסמת, אם אמצא - אעלה בעזה"י.

יש תמונה מפורסמת כשהגיע האדמו"ר למדינת שוויץ, הגראי"ל עומד שם בתוך עוד כמה

[אבא יודן]

מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א עם האדמו"ר ר' יואל מסאטמר זצ"ל בשווייץ מיד אחרי המלחמה

מרן.JPG (92.25 KiB) נצפה 14061 פעמים

[השואל מרבו]

זה שיש תמונה זה אומר שיש גם מכתבים?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אני שמעתי שהרב מסאטמאר ראה עליו בר דעת, ושאל לו (דרכו היה לשאול כל ספקותיו אצל הרבה בני אדם ואח"כ להחליט, והיה אומר "עצות נעם איך פון איבעראל, אבער מחליט בין איך אליינס") האם כדאי לו ליסע לא"י. וביקש ממנו להסתכל בא"י האם יש מקום עבורו לעשות ולפעול וכו'.
כאשר הגיעהרב שטיינמאן לא"י, שלח לו שאין נראה לו שיהיה לו להרבי מסאטמאר מעמד גדול שם, ולא יצליח. הרבי מסאטמאר לא שעה לו, כידוע, והגיע לא"י. אמנם למעשה צדקו דברי הרב שטיינמאן, כאשר לא הצליח הרבי מסאטמאר בא"י ולא היה לו מעמד גדול כלל שם. אצל החסידים היה הרבי מבעלזא הרבה יותר 'רבי' ממנו, ואצל הת"ח היו שם הרבה יותר ממנו שכבר תפסו מקום. מעולם לא היה מורגל שיסתובבו אצלו כל היום אנשים בטלים שאין להם עבודה, והקנאות שלו היתה בדרך בנין זרם עצמאי, דבר שלא היה שייך ואינו שייך בא"י, כידוע לכל מעיין באמת.
באמעריקא יצאו כוחותיו לפועל, כאשר בנה זרם עצמאי לגמרי שאחרים מנסים לחקות, והגושפנקא הסאטמארית טבועה על כמעט כל החסידים כאן. על אף אשר היו ת"ח הרבה יותר גדולים ממנו באמעריקא, כולל הרב משה פיינשטיין והרב אהרן קוטלר, ואצל ההונגארים היו הרב יונתן שטייף ועוד, מ"מ כושר המנהיגות שלו הרימה אותו מעל גביהם בסוגיות שלו, וצדקו דברי הרב שטיינמאן.

[פעלעד]

אני שמעתי שהרב מסאטמאר ראה עליו בר דעת, ושאל לו (דרכו היה לשאול כל ספקותיו אצל הרבה בני אדם ואח"כ להחליט, והיה אומר "עצות נעם איך פון איבעראל, אבער מחליט בין איך אליינס") האם כדאי לו ליסע לא"י. וביקש ממנו להסתכל בא"י האם יש מקום עבורו לעשות ולפעול וכו'.
כאשר הגיעהרב שטיינמאן לא"י, שלח לו שאין נראה לו שיהיה לו להרבי מסאטמאר מעמד גדול שם, ולא יצליח. הרבי מסאטמאר לא שעה לו, כידוע, והגיע לא"י. אמנם למעשה צדקו דברי הרב שטיינמאן, כאשר לא הצליח הרבי מסאטמאר בא"י ולא היה לו מעמד גדול כלל שם. אצל החסידים היה הרבי מבעלזא הרבה יותר 'רבי' ממנו, ואצל הת"ח היו שם הרבה יותר ממנו שכבר תפסו מקום. מעולם לא היה מורגל שיסתובבו אצלו כל היום אנשים בטלים שאין להם עבודה, והקנאות שלו היתה בדרך בנין זרם עצמאי, דבר שלא היה שייך ואינו שייך בא"י, כידוע לכל מעיין באמת.
באמעריקא יצאו כוחותיו לפועל, כאשר בנה זרם עצמאי לגמרי שאחרים מנסים לחקות, והגושפנקא הסאטמארית טבועה על כמעט כל החסידים כאן. על אף אשר היו ת"ח הרבה יותר גדולים ממנו באמעריקא, כולל הרב משה פיינשטיין והרב אהרן קוטלר, ואצל ההונגארים היו הרב יונתן שטייף ועוד, מ"מ כושר המנהיגות שלו הרימה אותו מעל גביהם בסוגיות שלו, וצדקו דברי הרב שטיינמאן.

בחנת אותם לדעת מי ת"ח יותר גדול?
זו טיפשות לשמה להכריז שהיו ת"ח יותר גדולים מהדברי יואל, יש לך מושג בגאונות שלו או רק בקנאות שלו?
כל זמן שלא בחנתי אותם איני יכול לומר מי יותר ת"ח, בפרט שתפקידו של הרבי מסאטמאר באמריקה לא היה להשיב לשואלים בהלכה ובתורה (ובכל זאת יש ממנו שו"ת)כך שידיעותיו בתורה הוסתרו מעין רואים.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

יש לו ספרים ותלמידים, שיעורים וקסטות, כך שמי שרוצה לדעת יכול לדעת די מהר רמת הת"ח שלו. וכאשר תלמידי חכמים אחרים שהוצרכו לפסק הלכה און תירוץ לשאלה בלימוד לא היו דופקים לו על הדלת, וכאשר דנים ת"ח בענין הלכה אין מעיינים ולא מביאים מתשובותיו, יש לדעת מי היו גדולי הת"ח באמעריקא בתקופתו.
הענין הזה ש'אי אפשר לדעת' הוא מהרדיפות של אנשי הכתים, שרוצים לכפות דעה על אחרים ללא הצורך להסביר אותו בהגיון.
וידועים הדברים של החזו"א 'על כל אחד יש רוב וחזקה שהוא ע"ה". דבר זה קיימת אצל אדמו"רים ראשי ישיבות ומנהיגים ציבוריים. חוץ ממה שאתה יודע שהוא ידע, אין לך שום סבה להאמין יותר.

[פעלעד]

יש לו ספרים ותלמידים, שיעורים וקסטות, כך שמי שרוצה לדעת יכול לדעת די מהר רמת הת"ח שלו. וכאשר תלמידי חכמים אחרים שהוצרכו לפסק הלכה און תירוץ לשאלה בלימוד לא היו דופקים לו על הדלת, וכאשר דנים ת"ח בענין הלכה אין מעיינים ולא מביאים מתשובותיו, יש לדעת מי היו גדולי הת"ח באמעריקא בתקופתו.
הענין הזה ש'אי אפשר לדעת' הוא מהרדיפות של אנשי הכתים, שרוצים לכפות דעה על אחרים ללא הצורך להסביר אותו בהגיון.
וידועים הדברים של החזו"א 'על כל אחד יש רוב וחזקה שהוא ע"ה". דבר זה קיימת אצל אדמו"רים ראשי ישיבות ומנהיגים ציבוריים. חוץ ממה שאתה יודע שהוא ידע, אין לך שום סבה להאמין יותר.

דבר אחד ברור, שאין לך ידיעה גדולה מידי בדרכי החסידים...
רוב תלךמידי הבעש"ט מהבעש"ט ועד דורינו אנו היו גאוני עולם שידעו כל התורה כולה, אולם אצל רובם היתה שיטה להסתיר את הידיעות, וחלק קטן מאד מהם כתבו ספרים בנגלה ואלו שכתבו נתקבלו בכל קצוות תבל דוגמת החי' הרי"ם אבני נזר ושפת אמת וכו', הרבי ר' זושא מאניפאלי היה רב בקהילה משך 14 שנה, רב שפסק שאלות, ואחרי שנהיה תלמיד של המגיד ממעזריטש הוא התפלל שישכחו מזה, היום תשאל אפילו את החסידים רובם יגידו לך שהר"ר זושא לא ידע כ"כ ללמוד...
לגבי הרה"ק מסאטמאר, לפני המלחמה הוא היה מפוסקי הונגריה והיה רב עיר ואם בישראל, לא אדמו"ר אלא מרא דאתאר, אחרי המלחמה בארה"ב הוא עסק בעניינים אחרים ובהנהגה ולא בפסיקת הלכה, לכן לא התפנה כ"כ לכתוב ולהעמיד תלמידים בהלכה כי היה עסוק בהעמדת הדת על תילה, עכשיו לך תעשה קצת בירור בהיסטוריה, משהו שככל הנראה חסר לך מאד, ואח"כ תחליט מי כן היה גאון בתורה ומי לא...

[יבנה]

וידועים הדברים של החזו"א 'על כל אחד יש רוב וחזקה שהוא ע"ה".

מה מקור הדברים?

[פעלעד]

וידועים הדברים של החזו"א 'על כל אחד יש רוב וחזקה שהוא ע"ה".

מה מקור הדברים?

גם איך זה מתאים עם דרך היהדות וציווי התורה של בצדק תשפוט עמיתיך, שכל אדם בחזקת כשרות כל זמן שאין הוכחה אחרת, ולומר על אדם שהוא ע"ה זה היפך מחזקת כשרות... ובגדר לשוה"ר.

[עמקן]

רוב תלךמידי הבעש"ט מהבעש"ט ועד דורינו אנו היו גאוני עולם שידעו כל התורה כולה, אולם אצל רובם היתה שיטה להסתיר את הידיעות...

איני יכול לקבוע אם הם היו גדולים בתורה או לא מאחר שאין שום ידיעות על זה, לו יהיה משום שהם הסתירו הידיעות. אבל מענין לדעת איך כבודו יודע את זה.

[סעדיה]

וידועים הדברים של החזו"א 'על כל אחד יש רוב וחזקה שהוא ע"ה".

מה מקור הדברים?

גם איך זה מתאים עם דרך היהדות וציווי התורה של בצדק תשפוט עמיתיך, שכל אדם בחזקת כשרות כל זמן שאין הוכחה אחרת, ולומר על אדם שהוא ע"ה זה היפך מחזקת כשרות... ובגדר לשוה"ר.

כל אדם יש לו חזקה דמעיקרא דהוא אדם כשר כביום הולדו, וה"ה די"ל חזקת עם הארץ כתינוק בן יומו.

[פעלעד]

רוב תלךמידי הבעש"ט מהבעש"ט ועד דורינו אנו היו גאוני עולם שידעו כל התורה כולה, אולם אצל רובם היתה שיטה להסתיר את הידיעות...

איני יכול לקבוע אם הם היו גדולים בתורה או לא מאחר שאין שום ידיעות על זה, לו יהיה משום שהם הסתירו הידיעות. אבל מענין לדעת איך כבודו יודע את זה.

כי כבודי וכבוד כל חסיד שיש יודע את המסורת מאבותיו שהכירו את אותם צדיקים וכך יש מהבעש"ט עד היום דור אחר דור בן אחר בן של צדיקים וקדושים שאצל רובם נמשכו שושלות מההתחלה עד היום של מאב לבן שסיפרו והעידו.
לא מספיק?
כל היהדות והתורה עומדת על מסורת מדור לדור.

[סעדיה]

רוב תלךמידי הבעש"ט מהבעש"ט ועד דורינו אנו היו גאוני עולם שידעו כל התורה כולה, אולם אצל רובם היתה שיטה להסתיר את הידיעות...

איני יכול לקבוע אם הם היו גדולים בתורה או לא מאחר שאין שום ידיעות על זה, לו יהיה משום שהם הסתירו הידיעות. אבל מענין לדעת איך כבודו יודע את זה.

כי כבודי וכבוד כל חסיד שיש יודע את המסורת מאבותיו שהכירו את אותם צדיקים וכך יש מהבעש"ט עד היום דור אחר דור בן אחר בן של צדיקים וקדושים שאצל רובם נמשכו שושלות מההתחלה עד היום של מאב לבן שסיפרו והעידו.
לא מספיק?
כל היהדות והתורה עומדת על מסורת מדור לדור.

והאם אתה בטוח שהמספרים היו ת"ח שידעו להכיר ת"ח או שהיו פתאים המאמינים לכל דבר?
הרי בדורנו יש אדמורי"ם שהם עמארצים גמורים, ואצל הרבה מהם מסתובבים חסידים שמשוכנעים שהאדמו"ר הוא ת"ח עצום אלא שהוא מסתיר את זאת.

[עמקן]

רוב תלךמידי הבעש"ט מהבעש"ט ועד דורינו אנו היו גאוני עולם שידעו כל התורה כולה, אולם אצל רובם היתה שיטה להסתיר את הידיעות...

איני יכול לקבוע אם הם היו גדולים בתורה או לא מאחר שאין שום ידיעות על זה, לו יהיה משום שהם הסתירו הידיעות. אבל מענין לדעת איך כבודו יודע את זה.

כי כבודי וכבוד כל חסיד שיש יודע את המסורת מאבותיו שהכירו את אותם צדיקים וכך יש מהבעש"ט עד היום דור אחר דור בן אחר בן של צדיקים וקדושים שאצל רובם נמשכו שושלות מההתחלה עד היום של מאב לבן שסיפרו והעידו.
לא מספיק?
כל היהדות והתורה עומדת על מסורת מדור לדור.

סליחה, אבל נדמה לי שכבודו מנסה לשבור החבית ולשמור יינו. מצד אחד אומר דמה שלא יודעים על ידיעתם בתורה הוא משום שהם הסתירו את זה. וכששואלים א"כ איך ידעים מזה חוזר ואומר שאבותיו הכירו את זה. תחליט זה היה מוסתר או לא?

[פעלעד]

סליחה, אבל נדמה לי שכבודו מנסה לשבור החבית ולשמור יינו. מצד אחד אומר דמה שלא יודעים על ידיעתם בתורה הוא משום שהם הסתירו את זה. וכששואלים א"כ איך ידעים מזה חוזר ואומר שאבותיו הכירו את זה. תחליט זה היה מוסתר או לא?

איני רואה טעם בויכוח הזה, כי מי שרחוק מעולם החסידי לא יבין זאת ומי שמכיר מקרוב או שהוא חסיד בעצמו הרי שהנידון ע"ז הוא בכלל בדיחה, ולבזהז סתם זמן על ויכוחי סרק אין לי, כך שמבחינתי אני עוצר כאן ותמשיכו אם ה'קושיות' והראיות שלכם.

רק אתן משל אחד לסיום, האדמו"ר מסקולען שליט"א, אף אחד לא רואה אותו לומד ולא שומעים ממנו דברי תורה כלל, פה סיפור שם וורט אבל לא יותר, אבל תדפדפו קצת אחורה, הוא נהיה אדמו"ר בגיל מבוגר, תבררו מה הוא עשה עד היום שהוא נהיה אדמו"ר, ישב 50 או 60 שנה ולמד ימים ולילות, אז מה, הוא למד ושכח הכל? או אולי הוא בכלל קשה הבנה ורבבות שעות לימוד לא נקלטו במוחו...
ועוד נקודה למחשבה, היעלה על דעתכם צדיק שיכול להיות בעל רוה"ק וכו' בלי שיגע בתורה והמית עצמו עליה??? (עכשיו תשאל מי אמר שהיו בעלי רוה"ק...)
ואידך זיל גמור

[עיניו כיונים]

סליחה, אבל נדמה לי שכבודו מנסה לשבור החבית ולשמור יינו. מצד אחד אומר דמה שלא יודעים על ידיעתם בתורה הוא משום שהם הסתירו את זה. וכששואלים א"כ איך ידעים מזה חוזר ואומר שאבותיו הכירו את זה. תחליט זה היה מוסתר או לא?

כנראה שהמלאך פיל"ד גילה להם רז זה.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

סך הכל אמרתי שהיו אחרים יותר גדולים ממנו.
יש כאלה שאמונה עיוורת חשוב יותר מנה שרואים בעינים. מה שרואים בדברות משה פחות חשוב מחשבונות של תלמידי בע"ש שא"א לדעת אם לא 'קשורים' למשהו או מישהו. כל אלה חברו אל עמק השטים מלשון שטות לעוור את העינים. סליחה אבל בן אדם לא אחראי על מה שא"א לו לראות בעצמו, ואין חייבים להאמין בסקולענער רבי'ס ולא באחרים עד שיודעים שהם ת"ח. ואגב, אף אם נאמין שלמד כל חייו עד שנהיה אדמו"ר והתחיל לפטפט על ענייני גילוח נשים ודברי חכמה כזו, אין הלימוד מבטיחה כלום, וכמו שביאר לנו החזו"א ופשוט הוא אצל כל בעל דעת, אם לא היה לו רבי בלימוד, או שלא עמל בה אלא מעשה זמרה, או שלא היו לו הכשרונות או לפעמים שחסר יר"ש, אין ללומד שנים רבות שם ת"ח

עכ"פ לעניינינו, הרבי מסאטמאר, כפי הנראה מספריו ופסקיו והתייחסות שאר ת"ח אליו, היה רב ממוצע בהונגריה. השאלות הקשות, בעגונות גיטין מקוואות וכדו' לא הופנו אליו. המהרש"ג והלבושי מרדכי ועוד היו נחשבים הרבה יותר ממנו. וכ"ה באמעריקא, שאם החשיבו אותו, לא היה נערץ בלימוד יותר מהר"י שטייף, ובטח לא יותר מהגר"מ פיינשטיין, ומ"מ הצליח לממש כוחותיו וחלומותיו והקים קהלה רבת ענפים וגוונים והטביע עליהם ועל אחרים את חותמו. ובארץ ישראל לא היה ד"ז שייך כלל. וצדקו דברי הרב שטיינמן לפי השמועה

[אחימעץ]

מה שהביאו מהעלון כאיל תערוג לא ברור
הריב"ש סימן שעט שהוא שורש הדין והמקור היחיד שרוב לא מועיל נגד ב' חזקות קאי על זה גופא ברוב דמים שאל"ס וכל הצגת השאלה עם התשובה של הרב שטיינמן מגוחך, עצם הסברא שזו אותה חזקה כתובה בנוב"י אה"ע מג
אני מקווה שבסיפורים שלא קשורים ללימוד הם חזקים יותר.

[קו ירוק]

אני שמעתי שהרב מסאטמאר ראה עליו בר דעת, ושאל לו (דרכו היה לשאול כל ספקותיו אצל הרבה בני אדם ואח"כ להחליט, והיה אומר "עצות נעם איך פון איבעראל, אבער מחליט בין איך אליינס") האם כדאי לו ליסע לא"י. וביקש ממנו להסתכל בא"י האם יש מקום עבורו לעשות ולפעול וכו'.
כאשר הגיעהרב שטיינמאן לא"י, שלח לו שאין נראה לו שיהיה לו להרבי מסאטמאר מעמד גדול שם, ולא יצליח. הרבי מסאטמאר לא שעה לו, כידוע, והגיע לא"י. אמנם למעשה צדקו דברי הרב שטיינמאן, כאשר לא הצליח הרבי מסאטמאר בא"י ולא היה לו מעמד גדול כלל שם. אצל החסידים היה הרבי מבעלזא הרבה יותר 'רבי' ממנו, ואצל הת"ח היו שם הרבה יותר ממנו שכבר תפסו מקום. מעולם לא היה מורגל שיסתובבו אצלו כל היום אנשים בטלים שאין להם עבודה, והקנאות שלו היתה בדרך בנין זרם עצמאי, דבר שלא היה שייך ואינו שייך בא"י, כידוע לכל מעיין באמת.
באמעריקא יצאו כוחותיו לפועל, כאשר בנה זרם עצמאי לגמרי שאחרים מנסים לחקות, והגושפנקא הסאטמארית טבועה על כמעט כל החסידים כאן. על אף אשר היו ת"ח הרבה יותר גדולים ממנו באמעריקא, כולל הרב משה פיינשטיין והרב אהרן קוטלר, ואצל ההונגארים היו הרב יונתן שטייף ועוד, מ"מ כושר המנהיגות שלו הרימה אותו מעל גביהם בסוגיות שלו, וצדקו דברי הרב שטיינמאן.

הרשה נא לי לפקפק בסיפור המוזר הזה.. ובפרשנות המעוותת שלו.
הגראי"ל שליט"א היה אז עול ימים כשרבי יואל היה מדרבנא דאומתיה.
תבין כמה עלוב הסיפור הזה

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הרבה טועים באופיו של הרבי מסאטמאר, ובפרט בני א"י שלא שמעו יותר מקנאותו. מטבעו היה סקרן גדול ומאד אהב סוגים שונים של בני אדם. הרבה ליטאים זוכרים שהוא היה יושב ומדבר אתם בלימוד (עי' ערך הרב חיים בר גולבסקי ועוד) ודברים אחרים. לא סביר שהרב שטיינמן התפקח פתאום בזקנותו והאופי שלו היה ניכר עליו גם בצעירותו. כאשר האדמו"ר מסאטמאר מצא את עצמו בדד וגלמוד ולא ידע איך להתמודד עם החיים החדשים שלאחרי המבול, לא רחוק שידבר עם אברך פקח, לא ע"מ לקבל דעתו אלא כדי לדון מכל הצדדים.
אם הרב שך היה קורא בזקנותו המופלגת את המאמרים בהחומה לשמוע כל הצדדים, דבר שאני יודע בברירות שהיה עושה, גם הסיפור הזה לא כ"כ רחוק

[עקביה]

מעשה בחסיד שסיפר על רבו, הצם מערב שבת לערב שבת ועורך עליית נשמה מידי שני וחמישי.
שאלוהו, זאת מנין לך?
השיב, הוא עצמו סיפר.
שאלוהו, מנין לך שאמר אמת?
השיב, שוטים וכופרים שכמותכם, מי שצם מערב שבת לערב שבת ועורך עליית נשמה מידי שני וחמישי ישקר?!

(נכתב בהשראת אחת התגובות דלעיל).

[ההוא גברא]

באיזו עיירה היה ר' זושא רב?

[ישבב הסופר]

אני שמעתי שהרב מסאטמאר ראה עליו בר דעת, ושאל לו (דרכו היה לשאול כל ספקותיו אצל הרבה בני אדם ואח"כ להחליט, והיה אומר "עצות נעם איך פון איבעראל, אבער מחליט בין איך אליינס") האם כדאי לו ליסע לא"י. וביקש ממנו להסתכל בא"י האם יש מקום עבורו לעשות ולפעול וכו'.
כאשר הגיעהרב שטיינמאן לא"י, שלח לו שאין נראה לו שיהיה לו להרבי מסאטמאר מעמד גדול שם, ולא יצליח. הרבי מסאטמאר לא שעה לו, כידוע, והגיע לא"י. אמנם למעשה צדקו דברי הרב שטיינמאן, כאשר לא הצליח הרבי מסאטמאר בא"י ולא היה לו מעמד גדול כלל שם. אצל החסידים היה הרבי מבעלזא הרבה יותר 'רבי' ממנו, ואצל הת"ח היו שם הרבה יותר ממנו שכבר תפסו מקום. מעולם לא היה מורגל שיסתובבו אצלו כל היום אנשים בטלים שאין להם עבודה, והקנאות שלו היתה בדרך בנין זרם עצמאי, דבר שלא היה שייך ואינו שייך בא"י, כידוע לכל מעיין באמת.
באמעריקא יצאו כוחותיו לפועל, כאשר בנה זרם עצמאי לגמרי שאחרים מנסים לחקות, והגושפנקא הסאטמארית טבועה על כמעט כל החסידים כאן. על אף אשר היו ת"ח הרבה יותר גדולים ממנו באמעריקא, כולל הרב משה פיינשטיין והרב אהרן קוטלר, ואצל ההונגארים היו הרב יונתן שטייף ועוד, מ"מ כושר המנהיגות שלו הרימה אותו מעל גביהם בסוגיות שלו, וצדקו דברי הרב שטיינמאן.

הרשה נא לי לפקפק בסיפור המוזר הזה.. ובפרשנות המעוותת שלו.
הגראי"ל שליט"א היה אז עול ימים כשרבי יואל היה מדרבנא דאומתיה.
תבין כמה עלוב הסיפור הזה

כדאי להעיר: הגראי"ל צעיר מהאדמו"ר הדברי יואל בסה"כ בעשרים ושש שנה. (לשם השוואה, נציין שהג"ר שמואל אויערבאך, צעיר מהרב שך בשלושים וארבע שנה).

[השואל מרבו]

האם היו עוד אנשים שהדברי יואל התייעץ איתם בענין הנ"ל? א"כ מי? על הצד שהם היו אנשים פשוטים (עכ"פ לא אנשים גדולים), א"כ אין שום נפקותא בכל הנדון הזה אם הוא התייעץ עם הרב שטיינמן או לא - שהרי הוא התייעץ עם כל הבא ליד.

[אראל]

מי שידוע שהתיעץ אתו בענין הנ"ל [וקבע ההחלטה לפי עצתו (ופעולתו....)], זה היה הה"ק ר' מיכאל בער ווייסמאנדל זצוק"ל ראש ישיבת נייטרא, ואף גם זאת היעוץ היה כבר בהיותו באמעריקא, לא בארץ ישראל
הגרחמ"ד היה זה שהשפיע באמת על האדמו"ר שישאר בחו"ל