פורום אוצר החכמה

אני זקוק למאמר/חיבור על מנהגי שמחת ימי המשתה בזמן חז"ל ובזמן הראשונים

כמה שושבינים היו? ומיהם בני החופה? מה היו עושים כל ז' ימי המשתה? מהי צורתה של החופה במשך ז' ימי המשתה? וכו' וכו'.

מאיזו תקופה בטלה ישיבת חתן וכלה בתוך החופה במשך כל ז' הימים? ועוד ועוד.

חכם באשי, האם תתעורר משנתך ותעלה איזו הפניה?

עד שחכם באשי יתעורר משנתו, ארשה לעצמי להפנות אותך לספרו של ניסן רובין, שמחת החיים: טקסי אירוסים ונישואים במקורות חז''ל, ירושלים תשס"ד.
ישנו גם ספר, יותר ישן, המצוי באוצר לזכרוני, בשם סדרי אירוסין ונישואין של פריימן (או רייפמן).
ורמ"ע פרידמן כתב ספר באנגלית על הנישואין בארץ ישראל. אם תשיגו ואתה יודע שפת לועז, הוא חשוב מאוד, הרבה יותר מספרו של רובין, הלוקה לא מעט בדמיונות.

ספר נוסף, של עדיאל שרמר, זכר ונקבה בראם: הנישואים בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים תשסד.
לא עיינתי בו רציני, ואיני יודע מה טיבו.

ואם לא מצאת את סיפוקך בהנ"ל, תוכל תמיד לבצע חיפוש ברמב"י http://aleph.nli.org.il/F?func=find-b-0 ... base=rmb01
בחלונית 'מילים' תכתוב 'נישואין' תמצא הרבה מאמרים, ותוכל לצמצם ע"י השימוש בתגיות.

רא''ח פריימן הי''ד עוסק בניהוגים ההלכתיים של אופן האירוסין ונישואין ולא במנהגים ה''טקסיים''
ושרמר בכלל מדבר על דברים אחרים כמו ריבוי נשים, מניעי הנישוואין, גילאים וכו' אבל גם הוא לא עוסק בטקס
כך בזכרוני
אולי הרב המבורגר בשרשיו אגב העיסוק בחופה של בני אשכנז סקר את המנהגים בכללותם ואמ''א.

המבורגר עסק בעיקר במנהגי החופה, אך הרחיב בהם כיד ה' הטובה עליו.
בחלק ג

בחלק ד

יש לו עוד הרבה על נישואין בהערותיו למנהגי וורמיישא.

תודה רבה רבה לכל המשיבים.


לאחר שרבינו איש ספר סינן את מה שהביא חכם ברנש, נשארנו רק עם ספרו של רובין שמחת החיים. הלוקה בדמיונות כנ"ל.

הרב המבורגר מדבר לפי תוכן העניינים שהעלה פלגינן על סדר הנישואין והכניסה לחופה, אני מחפש דוקא על השהות בחופה במשך ז' ימי המשתה.

ר' משולש, מה זה 'הערותיו למנהגי וורמישא'? האם נמצאים לפניך ותוכל לבדוק האם כותב על סדר ז' ימי המשתה?

[הרקע לשאלתי: בגמ' כתוב שמשך ז' ימים אינם מתפללים ומניחים תפילין 'משום דשכיחא שכרות וקלות ראש' כמו כן אינם אוכלים בסוכה מכיון שרוצים לשמוח ולאכול בחופה בז' ימי המשתה, ובר"ן שם מבואר שהיה בית חתנים גדול ובו חדרים ועליות, והחופה היתה חדר אחד מהם, ומתוך השמחה עוברים מחדר לחדר עיי"ש.
בראשונים שם מבואר שהמושג 'חופה' בז' ימי המשתה היה שכיח מאד בזמנם. ולכן מוזר לי שאינני מוצא תיאור של המציאות מאז. יש מזה נפק"מ גדולות בעיקר לדיני עוסק במצוה והמסתעף].

מה יהיה?

אברהם כתב:ר' משולש, מה זה 'הערותיו למנהגי וורמישא'? האם נמצאים לפניך ותוכל לבדוק האם כותב על סדר ז' ימי המשתה?

[הרקע לשאלתי: בגמ' כתוב שמשך ז' ימים אינם מתפללים ומניחים תפילין 'משום דשכיחא שכרות וקלות ראש' כמו כן אינם אוכלים בסוכה מכיון שרוצים לשמוח ולאכול בחופה בז' ימי המשתה, ובר"ן שם מבואר שהיה בית חתנים גדול ובו חדרים ועליות, והחופה היתה חדר אחד מהם, ומתוך השמחה עוברים מחדר לחדר עיי"ש.
בראשונים שם מבואר שהמושג 'חופה' בז' ימי המשתה היה שכיח מאד בזמנם. ולכן מוזר לי שאינני מוצא תיאור של המציאות מאז. יש מזה נפק"מ גדולות בעיקר לדיני עוסק במצוה והמסתעף].

מה יהיה?

גם במנהגים שם לא עסקו בחגיגות אלו, וכנראה שכבר לא נהג בזמנם. מצ"ב מה שנוגע לימים שלאחר החופה.

בסופו של דבר, בחיפוש באוצרנו החביב נמצאה האבידה!


מצ"ב מאמרו של הרב המבורגר על בית החופה מזמן חז"ל ועד ימינו
[אם כי חסר עדיין תיאור סדר השהייה והשמחה שם, האם היו אוכלים וסועדים ושמחים ימים שלמים ורצופים או שהיו סעודות מזומנות לשעות מסויימות, מה היו עושים השושבינים כאשר החתן והכלה היו מתייחדים או ישנים וכו' וכו'].

תודה לכל המסייעים