מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
הכהן
הודעות: 1591
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי הכהן » ד' יוני 29, 2016 9:00 am

נהגו בחצרות החסידים לעשות סעודה ביום שליחת אגרות שניות.
ותמה אקרא, הרי בשו"ע סי' תק"פ נמנה בין ימי תענית צדיקים, ואיך נערוך בו סעודה לכבוד היום?
זאת ועוד אחרת, הרי הבה"ג - מקור רשימת התעניות הנ"ל, ידע שזה יום כתיבת האגרות, ועם זאת קבע שהפורענות שביום זה 'גוברת' על השמחה.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' יוני 29, 2016 1:21 pm

לי יש קושיא הפוכה:
איך קבעו תענית בי"ג אדר, למרות שהוא "יום ניקנור" במגילת תענית?

אלא כנראה שלאחר שבטלה מג"ת - בטלה לגמרי, ועד"ז גם כאן.

הכהן
הודעות: 1591
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי הכהן » ד' יוני 29, 2016 2:27 pm

אבל זה לא תשובה על החלק השני, אם יום משלוח האגרות הוא יום שמחה לדורות, איך קבעו בו תענית צדיקים?

אגב, "ליהודים היתה אורה ושמחה" לא היה בפורים אלא ביום זה.

מאיר חכמים
הודעות: 533
הצטרף: ד' יוני 02, 2010 2:50 pm

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי מאיר חכמים » ד' יוני 29, 2016 3:42 pm

קבלתי במייל מחבר:
עיין מקור חיים לבעל החוות יאיר שכתב לא להשלים התענית מפני האיגרות שנשלחו בימי מרדכי.

[והוא מקיצור ההלכות שבסוף הספר, סי' תקפ]

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי כדכד » ג' יוני 13, 2017 5:15 pm

והשנה בכל הקהילות ינהגו לעשות ג' סעודות באותו יום ולא לצום
נערך לאחרונה על ידי כדכד ב ג' יוני 13, 2017 5:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בערל
הודעות: 236
הצטרף: ג' מרץ 21, 2017 5:04 pm

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי בערל » ג' יוני 13, 2017 5:21 pm

הכהן כתב:נהגו בחצרות החסידים לעשות סעודה ביום שליחת אגרות שניות.

איפה מוזכר המנהג?

דרומי
הודעות: 5935
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי דרומי » ג' יוני 13, 2017 5:27 pm

מן הסתם בנטעי גבריאל... (לא בדקתי)

מעיין
הודעות: 1330
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי מעיין » ג' יוני 13, 2017 6:24 pm

ידוע שהרה"ק ר' איציקל מפשווערסק זצ"ל וחתנו ר' יעק'לע זצ"ל נגלו לסיביר ביום זה, ואמר הרה"ק ר' איציקל, שבטוח שזה יהי' לטובתו, שיום זה הוא יום מסוגל לטובה.
והרי אמרו ז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי

הא לחמא עניא
הודעות: 1665
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ג' יוני 13, 2017 6:27 pm

האם ראוי ומותר לומר באותו היום "ועל הניסים" בתפילה או בברכהמ"ז ??? כך הקשה חכם אחד.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' יוני 13, 2017 6:36 pm

הא לחמא עניא כתב:האם ראוי ומותר לומר באותו היום "ועל הניסים" בתפילה או בברכהמ"ז ??? כך הקשה חכם אחד.

לא יותר ממה שאומרים בי"ג אדר, או ביו"ד ניסן, או בכל יום אחר שנעשו בו ניסים לאבותינו ולא קבעוהו לדורות.

בקרו טלה
הודעות: 3110
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי בקרו טלה » ד' יוני 14, 2017 1:29 am

דרומי כתב:מן הסתם בנטעי גבריאל... (לא בדקתי)

בדקתי, שם כותב להרבות בו שמחה
ולענין מה שהביא מהאמרי אמת בענין קביעת נישואין עי' בהזמנה
קבצים מצורפים
נטעי גבריאל - הלכות חג השבועות.pdf
(186.96 KiB) הורד 127 פעמים
הזמנת האמרי אמת.PDF
(60.16 KiB) הורד 115 פעמים

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי כדכד » ד' יוני 14, 2017 11:08 am

עזריאל ברגר כתב:
הא לחמא עניא כתב:האם ראוי ומותר לומר באותו היום "ועל הניסים" בתפילה או בברכהמ"ז ??? כך הקשה חכם אחד.

לא יותר ממה שאומרים בי"ג אדר, או ביו"ד ניסן, או בכל יום אחר שנעשו בו ניסים לאבותינו ולא קבעוהו לדורות.

הרב נבנצל כותב בהערותיו למשנ"ב שמי שאמר ביג באדר על הנסים א"צ לחזור גם אם אמר גם של פורים וגם של חנוכה כי היה יום קהילה לכל בימי מרדכי והיה יום ניקנור בימי החשמונאים ואולי אפשר ללמוד מזה דה"ה בכג סיוון על הנסים של פורים

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' יוני 14, 2017 8:06 pm

כדכד כתב:
עזריאל ברגר כתב:
הא לחמא עניא כתב:האם ראוי ומותר לומר באותו היום "ועל הניסים" בתפילה או בברכהמ"ז ??? כך הקשה חכם אחד.

לא יותר ממה שאומרים בי"ג אדר, או ביו"ד ניסן, או בכל יום אחר שנעשו בו ניסים לאבותינו ולא קבעוהו לדורות.

הרב נבנצל כותב בהערותיו למשנ"ב שמי שאמר ביג באדר על הנסים א"צ לחזור גם אם אמר גם של פורים וגם של חנוכה כי היה יום קהילה לכל בימי מרדכי והיה יום ניקנור בימי החשמונאים ואולי אפשר ללמוד מזה דה"ה בכג סיוון על הנסים של פורים

דיעבד שאני.
אבל לכתחילה לא נראה בעיני, והאומר הלל בכל יום - ה"ז מחרף ומגדף רח"ל.

הא לחמא עניא
הודעות: 1665
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ה' יוני 15, 2017 9:31 am

אין נראה לי כ"כ הדמיון של אמירת הלל בכל יום.
כי למעשה על הניסים הוא אומר דייקא בימים השייכים לנס, משא"כ הלל לאומרו בכל יום לאו שפיר קעביד.

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי כדכד » ה' יוני 15, 2017 5:34 pm

עזריאל ברגר כתב:
כדכד כתב:
עזריאל ברגר כתב:[quote.

הרב נבנצל כותב בהערותיו למשנ"ב שמי שאמר ביג באדר על הנסים א"צ לחזור גם אם אמר גם של פורים וגם של חנוכה כי היה יום קהילה לכל בימי מרדכי והיה יום ניקנור בימי החשמונאים ואולי אפשר ללמוד מזה דה"ה בכג סיוון על הנסים של פורים

דיעבד שאני.
אבל לכתחילה לא נראה בעיני, והאומר הלל בכל יום - ה"ז מחרף ומגדף רח"ל.

אני מסכים ואף אני לא אמרתי אלא בדיעבד וגם זה רק בדרך אולי כי יש לחלק בין מלחמה שנושעו בה בפועל לבין יום שנכתבו בו ספרים שכבר הוחלט קודם לכן שמרדכי ואסתר יכתבו על היהודים כטוב בעיניהם

נוטר הכרמים
הודעות: 6437
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יוני 15, 2017 11:34 pm

דרוש לכ"ג בסיון

שני המאורעות שאירעו בכ"ג בסיון

[א] הנה ביום כ"ג בסיון מצינו שהיו בו שני מאורעות, איתא בסדר עולם רבה (פרק כט), בכ"ג בסיון כתב מרדכי ספרים להשיב ספריו של המן, והיינו כמו דכתיב במגילת אסתר (ח, ט), ויִּקָּרְא֣וּ סֹפְרֵֽי־הַמֶּ֣לֶךְ בָּֽעֵת־הַ֠הִיא בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֜י הוּא־חֹ֣דֶשׁ סִיוָ֗ן בִּשְׁלוֹשָׁ֣ה וְעֶשְׂרִים בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכָל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה מָרְדֳּכַ֣י אֶל־הַיְּהוּדִ֡ים וגו'.

אולם בטור ושו"ע (או"ח הלכות תענית סימן תקפ) איתא, בכ"ג בסיון בטלו הבכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט.

ויש לדרוש הדברים בעתם, לבאר שייכותם של המאורעות הללו אהדדי.

תכלית תיקון תליית המן בכ"ג בסיון

[ב] והנה מצינו חזיון נפלא בקשר עם כתיבת האגרות על ידי מרדכי, מצינו בפיוט לפרשת זכור, 'תכלית שבעים נתלה על חמשים', ובסידור בית יעקב כתב וז"ל, ובסוף ע' יום (שאגרות הראשונות נכתבו בי"ג ניסן והשניות בכ"ג סיון) נתלה כו'.

והדברים צ"ב למאוד, דמסדר הכתובים במגילת אסתר מבואר דתליית המן היה קודם כתיבת אגרות השניות, וזיל קרי בי רב הוא, ורש"י במגילה (טו, א ד"ה יו"ט ראשון) כתב דנתלה בט"ז ניסן בערב. וכ"כ בסדר הדורות בשנת ג"א ת"ד, וכ"כ הג' ר"י עמדין ז"ל בעצמו בסידורו שם שנתלה בט"ו ניסן, וכן בהגש"פ על לשון הפיוט 'ראש מבית רשע מחצת בעץ חמשים בפסח'. [ועי' בשו"ת אפרקסתא דעניא ח"ד סי' שפט].

והנה יש שפירשו ע"פ דברי המדרש (במדבר רבה פרשת נשא פרשה יד סי' יב), א"ר פנחס שני אויבים לא נאררו עד שהשלים עליהם שבעים פסוקים הנחש והמן הרשע הנחש מבראשית עד ארור אתה מכל הבהמה שבעים פסוקים המן מאחר הדברים האלה גדל המלך וגו' עד ויתלו את המן שבעים פסוקים לתכלית שבעים נתלה על חמשים.
ומעתה יש לומר שהפייטן תפס לשון המדרש, וכוונתו דהמן נתלה לתכלית שבעים פסוקים.

והכי מטין הדברים במדרש רבי פנחס בן יאיר (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד 479) שהובא ככל דברי הבמ"ר הנ"ל, ונוסף: כאשר יסד הפייטן לתכלית שבעים נתלה על חמשים.

אולם באמת נראה, דאף כי המן נתלה כבר בימי הפסח, מ"מ התיקון של תליית המן הרשע נשלם רק בכתיבת אגרות השניות אשר כל תכליתם היתה 'לְהָשִׁ֣יב אֶת־הַסְּפָרִ֗ים מַחֲשֶׁ֜בֶת הָמָ֤ן בֶּֽן־הַמְּדָ֙תָא֙ הָאֲגָגִ֔י'.

וכן כתב בשפת אמת [פורים תרמ"ה], וז"ל, בגמרא דשבת מודעא רבה לאורייתא הדר קבלוה בימי אחשורוש. פי' מה שהי' צריך להיות ע"י כפיה הכל גרם אותו הרשע עמלק ימ"ש. ולכך כשתלו את המן הרשע קיבלו אח"כ התורה בחג השבועות באהבת עצמם להשי"ת. ולכן המתינו עד אחר החג. ובכ"ג בסיון כתבו אגרות האחרונות כשראו שנעשה תיקון למעלה במפלת המן הרשע.

ובאמת כבר תמה בספר יערות דבש (ח"ב דרוש ט) היאך המתין מרדכי וכתב ספרים להשיב רעת המן רק בכ"ג סיון, והרי כבר בפסח נתלה המן, ובודאי איכא למיחש שמא ימותו ח"ו אסתר או מרדכי, ואחשורוש מלך הפכפך היה, יעו"ש.

אולם תשובה לדבר איכא בירושלמי בסוטה (פ"א ה"י), אמר רבי אבהו כל אותן שבעים יום שבין איגרות לאיגרות כנגד שבעים יום שעשו המצריים חסד עם אבינו יעקב. וכן הוא במדרש בראשית רבה (פרשת ויחי פרשה ק סימן ו).

ועכ"פ מבואר דהשלמת התיקון של תליית המן הרשע היתה לקץ שבעים יום בעת משלוח הספרים ביום כ"ג בסיון.

מנין שבעים – כחו של נחש

[ג] וחזינן כאן המנין של שבעים, 'שבעים פסוקים' וכן 'שבעים יום'. ונראה לבאר במקצת ענין זה, ובהקדם דברי הגמ' בסוף פ"ק דבבא קמא (טז, א), שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש; והני מילי דלא כרע במודים.

ובטעמא דמילתא ביארו התוס', וז"ל, לפי שמצוה לכרוע וכי זקיף זקיף כחויא כדאשכחן ברב ששת במסכת ברכות (דף יב: ושם) מדה כנגד מדה ונעשה נחש זהו עונשו שגנאי הוא לו במה שנעשה נחש, גליון.

ומהרש"א בחידושי אגדות הוסיף בזה נופך, וז"ל, דענין הכריעה לשם ה' היא הכנעה והשפלה היפך מעשה הנחש כדאיתא פ"ק דסוטה אמרתי יהלך בקומה זקופה ולא יתגאה ועתה על גחונך תלך ולזה אמרו שיהיה אדם נכנע בכריעה דכי כרע כרע כחיזרא דהיינו היפך טבעו שדרכו של חיזרא להיות זקוף וכי זקיף זקיף כחויא דהיינו נמי היפך טבעו אחר שנאמר בו על גחונך תלך ודרכו בכריעה ולקחו לסימן ה' זוקף כפופים שגם בזקיפה יהא נזהר שלא תהיה דרך גאוה כדרכו אלא היפך טבעו והשתא מי שאינו כורע ועומד בזקיפה כדרכו הרי שדרו עושה מעשה נחש הראשון כשהיה מהלך זקוף וראוי להיות נענש כנחש וע"כ נעשה נחש לאחר ז' שנים כתולדתו כמ"ש [בתחילת דברי מהרש"א מזכיר דברי הגמ' פ"ק דבכורות דכן הוא עיבורו של נחש לז' שנין], ודו"ק. עכ"ד.

והנה בהרבה ספרים הגירסא היא לאחר שבעים שנים, כן הוא בדברי המהרש"א שיובאו להלן, ובטור ובב"ח או"ח סי' קכא ס"ק ג ועוד הרבה מן הקדמונים (רש"י בספר הסדרים וכן בספר האשכול ועוד).

ובאמת זה עולה יפה ג"כ לפי ביאורו של מהרש"א כי נעשה נחש לאחר שני ימי תולדתו של נחש, כי בבכורות שם מבואר שנחש ששמו אפעה עיבורו לע' שנה.

נחש הקדמוני – שבעת כוחות הטומאה

[ד] ובקידושין (כט, ב) איתא, כי הא דרב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב שדריה אבוה לקמיה דאביי, כי אתא חזייה דלא הוה מיחדדין שמעתיה, א"ל אנא עדיפא מינך, תוב את דאיזיל אנא. שמע אביי דקא הוה אתי, הוה ההוא מזיק בי רבנן דאביי, דכי הוו עיילי בתרין אפי' ביממא הוו מיתזקי, אמר להו לא ליתיב ליה אינש אושפיזא, אפשר דמתרחיש ניסא. על, בת בההוא בי רבנן, אידמי ליה כתנינא דשבעה רישוותיה, כל כריעה דכרע נתר חד רישיה.

וביאר מהרש"א בחידושי אגדות שם, וז"ל, ע"פ מ"ש פ"ק דב"ק שדרו של אדם לאחר ע' שנה נעשה נחש והוא דלא כרע במודים וכתבו התוס' שם משום דבכריעה אמרינן כי זקיף זקיף כי חויא ולזה אמר הכא כיון דכרע זה החסיד כדינו נתר ונפל אותו כח של הנחש וז' הרישין דתנינא הם הז' כוחות הטומאה שהביא הנחש הקדמוני לעולם.

וכך כתב בספר צרור המור (פרשת כי תצא), וז"ל, לפי שכבר אמרו ששדרתו של אדם נעשת נחש אחר שבעים שנה. וזה מצד נחש הקדמוני. ויעוי' עוד בספר הקדמון ברית שלום עה"ת ריש פרשת וישלח.

ובספר סדר הדורות (ערך רב אחא בר יעקב) כתב וז"ל, כתב המגלה עמוקות (א' קצ"ב) שהי' להמזיק ז' ראשים, כי לקליפת עשיו יש ז' כוחות הטומאה, וסמאל שר של עשיו יש לו ז' שמות הוא מלאך המות ויצה"ר, והוצרך יעקב להשתחוות ז' פעמים כנגד ז' ראשים אלו, ובקריאת שמע שקרא יעקב הכניע ז' ראשים אלו.
וזהו שאמר עשיו יש לי רב אחי יהי' לך וגו', רמז על רב אחא, ולכן נקרא בר יעקב, לפי שכח זה שהפיל ז' ראשי התנין בא לו מכח יעקב. עכ"ל.

תוכן ענין הנחש הוא 'קומה זקופה' – 'דלא כרע במודים'

[ה] ובעיקר הענין דשדרו של אדם דלא כרע במודים נהפך לנחש, הרחיב את יריעת הביאור בספר תורת חיים בב"ק שם, וז"ל, מיהו קשה כיון דתני' אלו ברכות ששוחין בהן תחלה וסוף באבות ובהודאה אמאי החמירו בהודאה טפי מבאבות דהוה ליה למימר והוא דלא כרע באבות ובמודים. ועוד למה זה תיקנו חכמים לשחות בהודאה בשלמא באבות י"ל דמלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא וכל הרוצה לבקש דבר ממלך בשר ודם שוחה בתחילה ואי משום דמנהג נמי לשחות במלך בשר ודם בסוף הבקשה כשנפטרין ממנו, כמו שכתבו המפרשים, אם כן הוה להו לתקן לשחות בשלום רב שהוא סוף י"ח, ועוד דמהאי טעמא שוחין בעושה שלום במרומיו.

ונראה לפרש לפי שהוא ית' עושה חסד עם כל אדם בכל יום ובכל עת ובכל רגע אלא שאין בעל הנס מכיר בניסיו סבור עולם כמנהגו הוא נוהג ואינו מרגיש שכל פסיעה ופסיעה וכל תנועה ותנועה וכל נשימה ונשימה הוא ממנו יתברך שמו כמו שנאמר מה' מצעדי גבר כוננו וכתיב אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש והיה מן הראוי שיודה האדם ויברך בכל עת ובכל רגע על כל פסיעה ותנועה ונשימה כמו שאמרו חכמים כל הנשמה תהלל יה על כל נשימה ונשימה חייב אדם להלל יה וכל מי שאינו מעלה על לבו בכל רגע שהכל מאתו יתברך אלא עולם כמנהגו נוהג הרי הוא ככופר בו חס ושלום ולפי שהוא מן הנמנע שיעמוד אדם מן הבקר ועד הערב ויתן שבח והודאה על כל פסיעה ונשימה ותנועה וכל שכן רוב בני העולם הולכים תמיד אחרי הבלי העולם הזה באסיפת ממון וכיוצא בזה ואפילו הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה והודאה אמרו חכמים דהוי כאלו מעל וגוזל לכנסת ישראל שנאמר לה' הארץ וגו' ולזאת המציאו אנשי כנסת הגדולה תקנה ויסדו לומר בכל תפלה ערב ובקר וצהרים ברכת הודאה כדי שיכלול אדם בהודאה אחת את כל הנשימות וחסדים ונפלאות שהוא יתברך עושה עמו בכל רגע ויוצא ידי חובת כולן בבת אחת בהודאה אחת.

ולזה יסדו לומר מודים אנחנו לך וכו' על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך דהיינו על כל נשימה ונשימה ועל נסיך שבכל יום ויום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים וכו'.

ולכך תיקנו לשחות בברכה זו כמנהג בשר ודם המודה לחבירו דבר הוא שוחה ומנענע לו בראשו וכדאשכחן בר' ישמעאל כשאמר ליה ברכני נענע לו בראשו. ופירש רש"י ז"ל כמודה בדבר ולהכי בכל מקום הודאה מצינו השתחואה כמו שנאמר אשתחוה אל היכל קדשך ואודה את שמך על חסדך ובדניאל וזימנין תלתא ביומא ברך על ברכוהי מצלא ומודא ואחז"ל במקדש על כל הודיה השתחויה. שכל העומד בקומה זקופה ככופר בדבר הוא ואין הודאתו הודאה כדאשכחן בדתן ואבירם שכפרו בתורת משה כתיב בהו יצאו נצבים בקומה זקופה.

ואמרו במדרש רבה על הנחש כשבא לפתות את חוה בא בקומה זקופה לפי שבא לכפור בו יתברך ולכך נענש במדה ללכת שחוח שנאמר על גחונך תלך דרגלים היו לו ונקצצו ואפשר לומר דמהאי טעמא מי שאינו כורע במודים שדרו נעשה נחש דכיון שעומד בקומה זקופה ואינו כורע ומתכוין להודות לו יתברך על כל חסדיו הרי הוא ככופר בו יתברך ואומר לא הוא והרי הוא כמודה לדעת הנחש הקדמוני אשר כל הכפירות והדעות החיצוניות נמשכין ממנו כמו שכתבו חז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו דהיינו מיתה נצחית לכך שדרתו נעשה נחש שאין לו רפואה אפילו לעתיד כדאיתא במדרש הכל מתרפאין חוץ מנחש ונמצא שעל ידי כן אין לו חלק לעולם הבא דכיון דשדרתו נעשה נחש הרי לוז של שדרתו בטל אשר ממנו יצמח האדם לעתיד, ויעו"ש עוד.

המן הרשע – ראש פתנים מגזע עמלק הנחש הקדמוני

[ו] והנה ידוע כי בהמן הרשע היה כח הרע של נחש הקדמוני שזה כח עמלק, וכמו שכתב מהרש"א בחידושי אגדות בחולין (קלט, ב), וז"ל, ואמר המן העץ במעשה הנחש והוא לפי שהיה הוא גזע צפעוני מעשו ועמלק אשר כחם נחש הקדמוני. ובשל"ה מסכת מגילה העתיק לשון הציוני בפרשת תולדות, וזהו סוד 'ראשית גוים עמלק' ועמלק שורש הנחש הקדמוני. רמז לזה כתבו המקובלים כי היה לו דמות נחש על ירכו. וראה עוד בספר צרור המור פר' האזינו עה"פ חמת תנינים יינם וראש פתנים אכזר.

ענין הביכורים הכרוך במנין שבעה – ביטול הקומה זקופה דנחש הקדמוני


[ז] והנה בענין מצות הביכורים מצינו דברים נפלאים בספר שם משמואל פרשת כי תבוא [תרע"ו], וז"ל, הנה הרמב"ם (סוף פ"ג מהל' ביכורים) מנה שבע מצוות בביכורים, הבאה וכלי וקריאה וקרבן ושיר ותנופה ולינה. וידוע שמספר שבעה הוא כולל, מורה שמצות ביכורים היא מצוה כוללת. ונראה שהוא מחמת היותה ראשית, ותנן (ביכורים פ"ג) אדם יורד לתוך שדהו וכו', וע"ז כתיב מלאתך ודמעך לא תאחר ובמס' תרומות (פ"ג מ"ו) שלא תקדים תרומה לביכורים, ואחר הראשית נגרר הכל, היפוך עמלק שהוא ראשית הרע וכל הרע שבעולם נמשך אחריו, וכאשר ימחה זכרו מן העולם ימחו עמו כל חלקי הרע שבעולם ויתקיים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.

וכבר אמרנו שמספר סוגי הטומאות שבעולם הם שבעה, מת ושרץ ונבלה ונדה ויולדת וזיבה ונגעים, כולם נמשכים מן הנחש הקדמוני, ועמלק הי' מרכבה אליו והוא פסולת שבעשו שנקרא ג"כ קדמוני, כמ"ש את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני, שהם עמון ומואב ואדום, ועמלק הוא ראשית שהוראת המלה כמו קדמוני שהקדמון הוא ראשית, וזהו שבש"ס קידושין שהמזיק אידמי לי' לרב אחא כתנינא דשבעה רישוותי'.

ונראה כי שבע המצוות שבביכורים דוחין ומסלקין את שבעה כוחות הטומאה, ובתנחומא שהפסוק השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל על מביאי ביכורים נאמר. עכ"ל.

ויסוד דבריו דביכורים מכוון כנגד מנין שבע הרומז לשבע ספירות, כבר כתב בספר מגיד מישרים להב"י (פרשת כי תבא), וז"ל, ואין מביאים בכורים אלא משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל דאינון רמז לשבע ספירות הבנין.

ולפי דברי התורת חיים הנ"ל בענינו של נחש הקדמוני, מבינים אנו היטב השייכות של מצות הביכורים לביטול כח הנחש, כי הרי כל תוכן מצות הביכורים היא הכנעה של מביא הביכורים, שלא בכוחו ובעוצם ידו נעשה החיל הזה, אלא הכל בחסדיו ית"ש, והנהו בא ומשתחוה לפני השי"ת במלוא קומתו, [כדכתיב בפרשת ביכורים 'והשתחוית' דילפינן מינה דביכורים טעונים השתחואה] להודות לו יתברך על כל חסדיו.

כ"ג בסיון – ביטול כח נחש הקדמוני בהשתחואה והודאה לד' על כל חסדיו

[ח] ואחר הדברים האלה מבואר היטב שייכות המאורעות, דיום כ"ג בסיון הוא יום המסוגל לביטולו של כח הנחש הקדמוני ע"י כריעה של מודים, בהשתחואה והודאה לד' על כל חסדיו, ואיתרע מזלא באותו היום שנקבע לתענית מחמת הפורענות שאירעה בו שבטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט.

לוח עתים לבינה
הודעות: 40
הצטרף: ד' יוני 14, 2017 5:57 pm
שם מלא: דוד אהרן סופר

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי לוח עתים לבינה » א' יוני 18, 2017 12:03 pm

הכנתי השנה נוסח ללוח עתים לבינה לכ"ג סיון:
היום תענית צדיקים על שביום זה בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט (תק"פ ב'). וכתב המקור חיים (שם) דלא ישלים התענית, כיון דנכתבו ביום זה אגרות האחרונות של הצלת כלל ישראל מגזירת המן, ובסו"ס תצ"ד כתב: בכ"ג סיון יש לזכור נס פורים כי בו נכתבו אגרות האחרונים - התשועה, ולרבות בו שמחה. עכ"ל. וכתב היעב"ץ בסידורו: ונראה שהקדים הקב"ה רפואה למכה ביום זה על ידי שכתב מרדכי להשיב ספרי האף והחימה למען תהיה לישראל בגלות תקומה.
עד כאן בלוח
בנטעי גבריאל שהובא צילומו לעיל הביא על דברי המקו"ח הנ"ל שיש להרבות שמחה ביום זה, שבמשנת יעקב ח"ג עמוד ח' העיר ע"ד ממה שמבואר בסימן תק"פ שראוי להתענות בכ"ג סיון, וכתב שא"כ ראוי שלא להחסיר עכ"פ באמירת תחנון, עכ"ד
אני רוצה להעלות פה הערה שכתב לי ת"ח אחד במייל, על דברי המקור חיים
באופן כללי שמחה הוא היפך תענית, וכמש"כ הלבוש והפר"ח סי' תי"ח דלהכי ר"ח אסור בתענית, וזהו גם מקור איסור תענית דרגלים מחמת דכתיב בהו שמחה, וכמש"כ אחרונים בסי' תקכ"ט, וכן נקטו הפוסקים בסי' תר"ע דאיסור תענית דחנוכה הוא משום שהם ימי שמחה, וכן מטין לישנא דגמ' ר"ה י"ח ע"ב בזמן שיש שלום וכו'.
אולם במגילה ו' ע"ב אמרינן שמחה למעוטי הספד, ושמחה למעוטי משתה, וכבר יצא האלף לך שלמה או"ח סי' נט לדון באמת דאין סתירה בין תענית לשמחה, והתיר חתן וכלה להתענות בז' ימי המשתה. אבל דבריו מוקשים כדלעיל, וכבר מבואר בביה"ל סי' תקמ"ט בשם הריטב"א שלא כדבריו, דבאמת מצד שמחת חתן אסור להתענות, ורק בתענית ציבור דן שם, וע"ע שעה"צ סי' תרפו ס"ק טז. עכ"ד.
ולכאורה זו ההערה של המשנת יעקב שהביא הנטעי גבריאל
הבעיה שאני לא מוצא ספר זה באוצר בשום צורה שהיא, אם מישהו יכול למצוא לי ולכוון אותי אודה לו.
נערך לאחרונה על ידי לוח עתים לבינה ב ב' יוני 19, 2017 8:13 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 9335
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' יוני 18, 2017 12:17 pm

לוח עתים לבינה כתב:הבעיה שאני לא מוצא ספר זה באוצר בשום צורה שהיא, אם מישהו יכול למצוא לי ולכוון אותי אודה לו.

אכן אינו באוצר.
viewtopic.php?f=4&t=34184

לוח עתים לבינה
הודעות: 40
הצטרף: ד' יוני 14, 2017 5:57 pm
שם מלא: דוד אהרן סופר

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי לוח עתים לבינה » א' יוני 18, 2017 4:41 pm

הרב מה שנכון
שמא זמין לך לצלם הקטע המדובר?

הא לחמא עניא
הודעות: 1665
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » א' יוני 18, 2017 4:47 pm

בשבת אחה"צ שאלני תלמיד חכם אחד, למה מרדכי הצדיק חיכה עם כתיבת האגרות עד יום כג בסיון?
דהרי לפי סדר הפסוקים במגילה מוכח דמיד בימים של סוף ניסן הוא כבר קיבל סמכויות מאחשורוש, וא"כ מה היה מסוף ניסן עד כג בסיון???
לשם מה היתה דרושה תקופת צינון והמתנה זו של כחודשיים ימים???
הרי גם היה חשש של פקוח נפש מאומות העולם???
שאלת חכם.

מה שנכון נכון
הודעות: 9335
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' יוני 18, 2017 4:49 pm

לוח עתים לבינה כתב:הרב מה שנכון
שמא זמין לך לצלם הקטע המדובר?

אינו תח"י. תנסה לבקש כאן.

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי כדכד » א' יוני 18, 2017 5:35 pm

הא לחמא עניא כתב:בשבת אחה"צ שאלני תלמיד חכם אחד, למה מרדכי הצדיק חיכה עם כתיבת האגרות עד יום כג בסיון?
דהרי לפי סדר הפסוקים במגילה מוכח דמיד בימים של סוף ניסן הוא כבר קיבל סמכויות מאחשורוש, וא"כ מה היה מסוף ניסן עד כג בסיון???
לשם מה היתה דרושה תקופת צינון והמתנה זו של כחודשיים ימים???
הרי גם היה חשש של פקוח נפש מאומות העולם???
שאלת חכם.
הגר"א בביאורו למגילה מסביר שחיכו שהרצים הראשונים יחזרו כדי שיוכלו לשלוח אותם שוב עם האגרות השניות אחרת לא היו יודעים למי להאמין.
לולא דבריו היה אפשר להסביר שלא כל המהלכים הפוליטיים של אחשורוש מרדכי ואסתר נכתבו במגילה. כתוב שאחרי תליית המן אסתר התחננה לאחשורוש שיעביר את רעת המן. אחשורוש התלבט מה לעשות והורה להם בסוף לכתוב על היהודים כטוב בעיניהם. לא כתוב שזה לקח כמה דקות. יתכן בהחלט שעבר זמן רב.
לא היה פקוח נפש מאומות העולם שהרי ראו שתלו את המן שרצה לאבד את ישראל וגם מבחינה חוקית עוד לא הגיע הזמן

הא לחמא עניא
הודעות: 1665
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » א' יוני 18, 2017 6:38 pm

כדכד כתב:
הא לחמא עניא כתב:בשבת אחה"צ שאלני תלמיד חכם אחד, למה מרדכי הצדיק חיכה עם כתיבת האגרות עד יום כג בסיון?
דהרי לפי סדר הפסוקים במגילה מוכח דמיד בימים של סוף ניסן הוא כבר קיבל סמכויות מאחשורוש, וא"כ מה היה מסוף ניסן עד כג בסיון???
לשם מה היתה דרושה תקופת צינון והמתנה זו של כחודשיים ימים???
הרי גם היה חשש של פקוח נפש מאומות העולם???
שאלת חכם.
הגר"א בביאורו למגילה מסביר שחיכו שהרצים הראשונים יחזרו כדי שיוכלו לשלוח אותם שוב עם האגרות השניות אחרת לא היו יודעים למי להאמין.
לולא דבריו היה אפשר להסביר שלא כל המהלכים הפוליטיים של אחשורוש מרדכי ואסתר נכתבו במגילה. כתוב שאחרי תליית המן אסתר התחננה לאחשורוש שיעביר את רעת המן. אחשורוש התלבט מה לעשות והורה להם בסוף לכתוב על היהודים כטוב בעיניהם. לא כתוב שזה לקח כמה דקות. יתכן בהחלט שעבר זמן רב.
לא היה פקוח נפש מאומות העולם שהרי ראו שתלו את המן שרצה לאבד את ישראל וגם מבחינה חוקית עוד לא הגיע הזמן

תודה רבה על הארת העינים.
יש אפשרות להעלות את דברי הגר"א???

בקרו טלה
הודעות: 3110
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי בקרו טלה » א' יוני 18, 2017 6:54 pm

הא לחמא עניא כתב:יש אפשרות להעלות את דברי הגר"א???
קבצים מצורפים
גר''א מגילת אסתר.pdf
(284.85 KiB) הורד 86 פעמים

הא לחמא עניא
הודעות: 1665
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ב' יוני 19, 2017 9:29 am

בקרו טלה כתב:
הא לחמא עניא כתב:יש אפשרות להעלות את דברי הגר"א???

שכויח גדול עד למאוד
ברוך תהיה מכל העמים.

בקרו טלה
הודעות: 3110
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי בקרו טלה » א' יוני 03, 2018 4:50 am

עלים לתרופה בהעלותך ע"ח
קבצים מצורפים
עלים לתרופה.pdf
(373.01 KiB) הורד 138 פעמים

הא לחמא עניא
הודעות: 1665
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » א' יוני 03, 2018 10:19 am

שמעתי מהרב מרדכי גנוט שליט"א בעל מחבר לוח דבר בעתו,
שהוא נוהג להגיד ועל הניסים ביום כ"ג סיון.
מהו דעת ההלכה בזה??

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי כדכד » א' יוני 03, 2018 12:04 pm

לעיל באשכול זה דנו בזה
זה כמובן לא מחייב שאין בזה דיונים בספרי הלכה יותר ובהקים

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי כדכד » ד' יוני 06, 2018 10:20 am

אמנם ראיתי בלוח דבר בעתו הנמצא באוצר שהביא בשם הגה"ק ממונקאטטש שכתב לא לומר תחנון ביום זה.
\עוד הביא שם שאולי יש להמנע מאכילת פרות שבעת המינים כי מהם היו מביאים בכורים שפסקו ביום זה.

הא לחמא עניא
הודעות: 1665
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ד' יוני 26, 2019 12:58 pm

מאיר חכמים כתב:קבלתי במייל מחבר:
עיין מקור חיים לבעל החוות יאיר שכתב לא להשלים התענית מפני האיגרות שנשלחו בימי מרדכי.
[והוא מקיצור ההלכות שבסוף הספר, סי' תקפ]

זה לשונו בסוף הלכות פסח (סו"ס תצ"ד): בכ"ג סיון יש לזכור נס פורים כי בו נכתבו אגרות האחרונים... ולרבות בו שמחה. עכ"ל.

ביקורת תהיה
הודעות: 1729
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' יוני 26, 2019 3:42 pm

הכהן כתב:נהגו בחצרות החסידים לעשות סעודה ביום שליחת אגרות שניות.
ותמה אקרא, הרי בשו"ע סי' תק"פ נמנה בין ימי תענית צדיקים, ואיך נערוך בו סעודה לכבוד היום?
בשולחן ערוך שם נמנו גם: ראש חדש ניסן, ראש חדש אב ויום רביעי של חנוכה; כלום אלו שאינם מתענים אין להם להרבות בימים אלו בסעודה?

הבטחתי
הודעות: 667
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי הבטחתי » ד' יוני 26, 2019 6:42 pm

הא לחמא עניא כתב:בשבת אחה"צ שאלני תלמיד חכם אחד, למה מרדכי הצדיק חיכה עם כתיבת האגרות עד יום כג בסיון?
דהרי לפי סדר הפסוקים במגילה מוכח דמיד בימים של סוף ניסן הוא כבר קיבל סמכויות מאחשורוש, וא"כ מה היה מסוף ניסן עד כג בסיון???
לשם מה היתה דרושה תקופת צינון והמתנה זו של כחודשיים ימים???
הרי גם היה חשש של פקוח נפש מאומות העולם???
שאלת חכם.


בשנה שעברה הודפס לראשונה פירושו של ר"ח הכהן מאר"צ על מגילת אסתר, בשם עטרת זהב, ושם הוא כותב כך:
ועל האמת לא ידעתי מפני מה נתאחר מרדכי ואסתר כל כך וכו', (ומחשב, שהמן נתלה בט"ז ניסן) ומסיים, לפי הנראה פשעו בענין ואין בידי מה להליץ בעדם, וצ"ע. עד כאן לשונו.

הא לחמא עניא
הודעות: 1665
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ד' יוני 26, 2019 7:11 pm

הבטחתי כתב:
הא לחמא עניא כתב:בשבת אחה"צ שאלני תלמיד חכם אחד, למה מרדכי הצדיק חיכה עם כתיבת האגרות עד יום כג בסיון?
דהרי לפי סדר הפסוקים במגילה מוכח דמיד בימים של סוף ניסן הוא כבר קיבל סמכויות מאחשורוש, וא"כ מה היה מסוף ניסן עד כג בסיון???
לשם מה היתה דרושה תקופת צינון והמתנה זו של כחודשיים ימים???
הרי גם היה חשש של פקוח נפש מאומות העולם???
שאלת חכם.

בשנה שעברה הודפס לראשונה פירושו של ר"ח הכהן מאר"צ על מגילת אסתר, בשם עטרת זהב, ושם הוא כותב כך:
ועל האמת לא ידעתי מפני מה נתאחר מרדכי ואסתר כל כך וכו', (ומחשב, שהמן נתלה בט"ז ניסן) ומסיים, לפי הנראה פשעו בענין ואין בידי מה להליץ בעדם, וצ"ע. עד כאן לשונו.

יכול אמנם להיות כן, כי סוכ"ס הגויים לא היו אוהדי היהודים אלא רק מיראתם עשו, ולכן אפשר דבאמת פשעו.
איברא, שהמהלך של הגר"א, שהובא לעיל, מאוד מסתבר.
שכויח גדול.


הצבי
הודעות: 100
הצטרף: ב' אוגוסט 21, 2017 1:26 pm

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי הצבי » ה' יוני 27, 2019 12:16 am

הבטחתי כתב:
הא לחמא עניא כתב:


בשנה שעברה הודפס לראשונה פירושו של ר"ח הכהן מאר"צ על מגילת אסתר, בשם עטרת זהב,



מי זה הרב המחבר הנ"ל?

הבטחתי
הודעות: 667
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי הבטחתי » ה' יוני 27, 2019 12:20 am

הצבי כתב:
הבטחתי כתב:
הא לחמא עניא כתב:


בשנה שעברה הודפס לראשונה פירושו של ר"ח הכהן מאר"צ על מגילת אסתר, בשם עטרת זהב,



מי זה הרב המחבר הנ"ל?


בקצרה, תלמידו של ר"ח ויטאל, נודע בחיבורו מקור חיים פירוש השו"ע על דרך הסוד

נחלי אפרסמון

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ו' יוני 28, 2019 2:46 pm

לוח עתים לבינה כתב:הכנתי השנה נוסח ללוח עתים לבינה לכ"ג סיון:
היום תענית צדיקים על שביום זה בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט (תק"פ ב'). וכתב המקור חיים (שם) דלא ישלים התענית, כיון דנכתבו ביום זה אגרות האחרונות של הצלת כלל ישראל מגזירת המן, ובסו"ס תצ"ד כתב: בכ"ג סיון יש לזכור נס פורים כי בו נכתבו אגרות האחרונים - התשועה, ולרבות בו שמחה. עכ"ל. וכתב היעב"ץ בסידורו: ונראה שהקדים הקב"ה רפואה למכה ביום זה על ידי שכתב מרדכי להשיב ספרי האף והחימה למען תהיה לישראל בגלות תקומה.
עד כאן בלוח
בנטעי גבריאל שהובא צילומו לעיל הביא על דברי המקו"ח הנ"ל שיש להרבות שמחה ביום זה, שבמשנת יעקב ח"ג עמוד ח' העיר ע"ד ממה שמבואר בסימן תק"פ שראוי להתענות בכ"ג סיון, וכתב שא"כ ראוי שלא להחסיר עכ"פ באמירת תחנון, עכ"ד
אני רוצה להעלות פה הערה שכתב לי ת"ח אחד במייל, על דברי המקור חיים
באופן כללי שמחה הוא היפך תענית, וכמש"כ הלבוש והפר"ח סי' תי"ח דלהכי ר"ח אסור בתענית, וזהו גם מקור איסור תענית דרגלים מחמת דכתיב בהו שמחה, וכמש"כ אחרונים בסי' תקכ"ט, וכן נקטו הפוסקים בסי' תר"ע דאיסור תענית דחנוכה הוא משום שהם ימי שמחה, וכן מטין לישנא דגמ' ר"ה י"ח ע"ב בזמן שיש שלום וכו'.
אולם במגילה ו' ע"ב אמרינן שמחה למעוטי הספד, ושמחה למעוטי משתה, וכבר יצא האלף לך שלמה או"ח סי' נט לדון באמת דאין סתירה בין תענית לשמחה, והתיר חתן וכלה להתענות בז' ימי המשתה. אבל דבריו מוקשים כדלעיל, וכבר מבואר בביה"ל סי' תקמ"ט בשם הריטב"א שלא כדבריו, דבאמת מצד שמחת חתן אסור להתענות, ורק בתענית ציבור דן שם, וע"ע שעה"צ סי' תרפו ס"ק טז. עכ"ד.
ולכאורה זו ההערה של המשנת יעקב שהביא הנטעי גבריאל
הבעיה שאני לא מוצא ספר זה באוצר בשום צורה שהיא, אם מישהו יכול למצוא לי ולכוון אותי אודה לו.

קיבלתי מידידי הרב זאת ערבות(סליחה על הטעות ר' דוד)
קבצים מצורפים
img20190627_22073373.pdf
(326.33 KiB) הורד 48 פעמים
נערך לאחרונה על ידי נחלי אפרסמון ב א' יוני 30, 2019 9:46 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

לוח עתים לבינה
הודעות: 40
הצטרף: ד' יוני 14, 2017 5:57 pm
שם מלא: דוד אהרן סופר

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי לוח עתים לבינה » ו' יוני 28, 2019 2:57 pm

זה ספר יודעי בינה
מה הקשר לנידון?
נא לציין הקטע המדוייק

נחלי אפרסמון

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ו' יוני 28, 2019 3:00 pm

.................
נערך לאחרונה על ידי נחלי אפרסמון ב א' יוני 30, 2019 9:44 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

נחלי אפרסמון

Re: בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ו' יוני 28, 2019 3:03 pm

.........
נערך לאחרונה על ידי נחלי אפרסמון ב א' יוני 30, 2019 9:44 am, נערך פעם 1 בסך הכל.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים