נחלי אפרסמון כתב: מיהו אבינ"ה המוזכר בקישור
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=2257
בריש העמוד.
צולניק כתב:אודה על עזרה בפענוח ר"ת אלו:
ומהו דע"ת?
מה שנכון נכון כתב:דע"ת - הוא המהרש"ם
בקרו טלה כתב:צולניק כתב:אודה על עזרה בפענוח ר"ת אלו:
ומהו דע"ת?מה שנכון נכון כתב:דע"ת - הוא המהרש"ם
מחוורתא כדבריך - בסי' נה
חיימקה כתב:משם הגדולים בסופו - קונטרס אחרון.
וכבר נודע דכל הגלויות הם לברר ניצוצות הקדושה אשר בארץ ההוא. ומצרים ירד בראשונה לברר ניצוצי הקדושה של אדה"ר [אדם הראשון] וע"ר בארץ השעבוד, בכוח השכינה ביררו כל ניצוצי הקדושה ולכן נצטוו לא תוסיפו לראותם.
וע"ר? ועוד רבים, וערב רב.
קאצ'קלה כתב:במהדורת ווילנא תרי"ג, השמיט המשכיל אייזיק בן יעקב את עניני הקבלה שבספר, כך נשמט קטע זה ממהדורותיו וממהדורות הבאות (כגון יוזעפאף תרכ"ח).
שוב הדפיס רמ"מ קרענגיל קטע זה בהג"ה מנחם ציון שבגליון שם הגדולים, ושם נדפס וע"ר במקום וע"י. אולי אין זו טעות דפוס אלא 'תיקון', כדי לתת מעט הבנה לתיבת 'בארץ' = 'וערב רב בארץ'. אבל כמובן שזו טעות/תיקון על גבי טעות.
חיימקה כתב:וכך זה במהדורה החדשה של מכון המאור, ב"ה מתוקן כדבעי.
במסכת פסחים מט ב שנינו ששה דברים נאמרו בעם הארץ וכו' וי"א אף אין מכריזין על אבידתו.
והקשו הראשונים (תוס' וש"ר) איך המוצא יודע שאבידת ע"ה היא. וע"כ כתב המהרש"א זל"ש:'עיין בטי"ד דמיירי באבדת בגד שנמצא עליו רבב או מנעלים המטולאים דאינן של ת"ח'
ובספר שדה יצחק (גואטה) הבין שכוונתו לפרש את דברי התוספות והתקשה מדוע יש צורך בכך עי"ש.
אמנם זאת למודעי כי ט"ס נפלה בדפו"א של חידושי אגדות למהרש"א. ובדפו"ר (קרקא שצ"ב ופפד"מ תמ"ב) המהרש"א פותח בדברי התוס' ומוסיף ע"ז ועי"ל דמיירי וכו' והיינו שזהו תירוץ מקורי נוסף של המהרש"א.
אמנם בספר עין יעקב (כתנות אור אמ"ד תמ"ד) הדפיסו את חידושי אגדות המהרש"א ושם שיבש המדפיס - השמיט את תחילת הדיבור והחליף הלש' 'ועי"ל (=ועוד יש לומר) דמיירי...' במילים 'ועיין טי"ד דמיירי' שאין לו מובן. (וגם לא מצינו ספר שאלו ראשי התיבות שלו הדן בעניין). ומעתה סרה גם הערת הרב שדה יצחק כמובן.
(לאחמ"כ נדפס המהרש"א ח"א בחטיבה אחת עם חידושי ההלכות. תחילה, על מסכתות בודדות (לא כולל פסחים), בדפוס מיץ שנת תקכ"ח-תקל"ז ושוב, באותה מתכונת, בדפוס סלאוויטא תקע"ו וממנו לדפוס וילנה תקצ"ה. הדפסות אלו היו המקור לחידושי המהרש"א שנדפסו אח"כ בש"ס של אותם מדפיסים, שמהם כידוע ישקו כל עדרי הלומדים כיום. והנה אין לפני את דפוס סלאוויטא הנז' אמנם מנוסח השער (של חי' האגדות. בנוסח שער התלמוד אין מזה כלום). שהועתק במפעל הביבליוגרפיה מתברר שהמדפיסים שם נטלו את ח"א מהרש"א מתוך הנדפס בעין יעקב ועל כן היה המישור לעקוב והשגגה נפוצה בארץ.
תם מה הוא אומר כתב:חיימקה כתב:וכך זה במהדורה החדשה של מכון המאור, ב"ה מתוקן כדבעי.
האם ספר שה"ג של המאור נדפס? כמה כרכים הוא?
בתוך הגולה כתב:(חבל שאין כאן מי שמשיב לשאלת חכם של הרב התם, שרבים צריכים לה)
כדוגמת הדיון כאן למעלה על השה"ג (טעות שהולידה ראשי תיבות לא מפוענחים) רשמתי אצלי לפני זמן מה בעניין אחר ואני מעתיקם כאן אולי ימצאו בהם תועלת.
(היות וזו העתקה לא הוספתי הפניות (לינקים) ואם משהו חפץ בכך אשתדל לעדכן בהמשך)במסכת פסחים מט ב שנינו ששה דברים נאמרו בעם הארץ וכו' וי"א אף אין מכריזין על אבידתו.
והקשו הראשונים (תוס' וש"ר) איך המוצא יודע שאבידת ע"ה היא. וע"כ כתב המהרש"א זל"ש:'עיין בטי"ד דמיירי באבדת בגד שנמצא עליו רבב או מנעלים המטולאים דאינן של ת"ח'
ובספר שדה יצחק (גואטה) הבין שכוונתו לפרש את דברי התוספות והתקשה מדוע יש צורך בכך עי"ש.
אמנם זאת למודעי כי ט"ס נפלה בדפו"א של חידושי אגדות למהרש"א. ובדפו"ר (קרקא שצ"ב ופפד"מ תמ"ב) המהרש"א פותח בדברי התוס' ומוסיף ע"ז ועי"ל דמיירי וכו' והיינו שזהו תירוץ מקורי נוסף של המהרש"א.
אמנם בספר עין יעקב (כתנות אור אמ"ד תמ"ד) הדפיסו את חידושי אגדות המהרש"א ושם שיבש המדפיס - השמיט את תחילת הדיבור והחליף הלש' 'ועי"ל (=ועוד יש לומר) דמיירי...' במילים 'ועיין טי"ד דמיירי' שאין לו מובן. (וגם לא מצינו ספר שאלו ראשי התיבות שלו הדן בעניין). ומעתה סרה גם הערת הרב שדה יצחק כמובן.
(לאחמ"כ נדפס המהרש"א ח"א בחטיבה אחת עם חידושי ההלכות. תחילה, על מסכתות בודדות (לא כולל פסחים), בדפוס מיץ שנת תקכ"ח-תקל"ז ושוב, באותה מתכונת, בדפוס סלאוויטא תקע"ו וממנו לדפוס וילנה תקצ"ה. הדפסות אלו היו המקור לחידושי המהרש"א שנדפסו אח"כ בש"ס של אותם מדפיסים, שמהם כידוע ישקו כל עדרי הלומדים כיום. והנה אין לפני את דפוס סלאוויטא הנז' אמנם מנוסח השער (של חי' האגדות. בנוסח שער התלמוד אין מזה כלום). שהועתק במפעל הביבליוגרפיה מתברר שהמדפיסים שם נטלו את ח"א מהרש"א מתוך הנדפס בעין יעקב ועל כן היה המישור לעקוב והשגגה נפוצה בארץ.
בן_אליעזר כתב:כאן ברצו"ב. בפי' מים טהורים שעל הגליון, באות י"ד שבו. מהו בתוה"ח (-ספר או פירוש לכאו'-) שאני בעוניי לא פתרתיו?
בן_אליעזר כתב:כאן ברצו"ב. בפי' מים טהורים שעל הגליון, באות י"ד שבו. מהו בתוה"ח (-ספר או פירוש לכאו'-) שאני בעוניי לא פתרתיו?
שבענו מטובך כתב:אולי הכוונה תוספות החדשים, כלומר דפוסים החדשים של התוספות יו"ט, שבהם מוגה כך.
ושא_נס כתב:במשניות אמשטרדם תקל"ה (תו"ח דפו"ר) דף לד ע"ב בתוספת י"ט: "ואיכא ארץ העמים (ובשאר ימים) נבלות וטריפות". ונ"ב בגליון: "אפשר דצ"ל ובששי". והגהה זו נכללה בכותרת בראש הגליון "תוספות חדשים".
בן_אליעזר כתב:כאן ברצו"ב. בפי' מים טהורים שעל הגליון, באות י"ד שבו. מהו בתוה"ח (-ספר או פירוש לכאו'-) שאני בעוניי לא פתרתיו?
פרנצויז כתב:ושא_נס כתב:במשניות אמשטרדם תקל"ה (תו"ח דפו"ר) דף לד ע"ב בתוספת י"ט: "ואיכא ארץ העמים (ובשאר ימים) נבלות וטריפות". ונ"ב בגליון: "אפשר דצ"ל ובששי". והגהה זו נכללה בכותרת בראש הגליון "תוספות חדשים".
יישר כח גדול לר' ושא נס, על בדיקת המהדורה הראשונה של "תוספות חדשים" (כלים פי"ז מי"ד) במשניות אמשטרדם תקל"ה.
ולפי זה אפשר לפתור את מה ששאל ר' בן_אליעזר לעיל,
שבאמת מה שכתב בס' מים טהורים (כלים פי"ז מי"ד) בשם "תוה"ח" [= תוספות החדשים], אינו כינוי לדפוסים החדשים של תוי"ט, אלא כוונתו להנדפס בשם "תוספות חדשים", כפי שמתברר עכשיו שכך נדפס שם במהדורת תקל"ה, אלא שבמהדורות יותר מאוחרות השמיטו המדפיסים את דברי תוספות חדשים השייכים לכאן.
פרנצויז כתב:אודה לך מאוד אם תוכל להעלות כאן צילום של העמוד הזה (דף ל"ד ע"ב) ממשניות אמשטרדם תקל"ה (כלים פי"ז מי"ד).
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 114 אורחים