עזרה בפענוח ר"ת

[חיימקה]

משם הגדולים בסופו - קונטרס אחרון.
וכבר נודע דכל הגלויות הם לברר ניצוצות הקדושה אשר בארץ ההוא. ומצרים ירד בראשונה לברר ניצוצי הקדושה של אדה"ר [אדם הראשון] וע"ר בארץ השעבוד, בכוח השכינה ביררו כל ניצוצי הקדושה ולכן נצטוו לא תוסיפו לראותם.

וע"ר? ועוד רבים, וערב רב.

[מה שנכון נכון]

משם הגדולים בסופו - קונטרס אחרון.
וכבר נודע דכל הגלויות הם לברר ניצוצות הקדושה אשר בארץ ההוא. ומצרים ירד בראשונה לברר ניצוצי הקדושה של אדה"ר [אדם הראשון] וע"ר בארץ השעבוד, בכוח השכינה ביררו כל ניצוצי הקדושה ולכן נצטוו לא תוסיפו לראותם.

וע"ר? ועוד רבים, וערב רב.

צ"ל ועל ידי השעבוד.

[חיימקה]

ייש"כ, כרגיל אין עליך.

[קאצ'קלה]

כננס ע"ג ענק ארשה לעצמי להוסיף נופך לדברי הרב משנ"ן.

ב'ועד לחכמים' דפוס ליוורנו תקנ"ח נדפס כפי שציין הרב משנ"ן:

1.JPG (146.56 KiB) נצפה 311 פעמים

שוב כשכל קבצי וקונטרסי 'שם הגדולים' ו'ועד לחכמים' נכללו במהדורת שם הגדולים, דפוס קראטאשין-פפד"מ תר"ג-תר"ז, נפלה לה המלה 'בארץ' לסוף השורה הבאה (כרגיל בדפו"י מפעם לפעם), וכך יצא משפט מעוות:

2.JPG (147.77 KiB) נצפה 311 פעמים

במהדורת ווילנא תרי"ג, השמיט המשכיל אייזיק בן יעקב את עניני הקבלה שבספר, כך נשמט קטע זה ממהדורותיו וממהדורות הבאות (כגון יוזעפאף תרכ"ח).
שוב הדפיס רמ"מ קרענגיל קטע זה בהג"ה מנחם ציון שבגליון שם הגדולים, ושם נדפס וע"ר במקום וע"י. אולי אין זו טעות דפוס אלא 'תיקון', כדי לתת מעט הבנה לתיבת 'בארץ' = 'וערב רב בארץ'. אבל כמובן שזו טעות/תיקון על גבי טעות.

[חיימקה]

ייש"כ על הפירוט הרב.
במהדורה שבידי [אוצר הספרים י-ם תשנ"ד] המילים "וכל זה לא על חינם..." נדפסו בסוף הקטע ולא באמצעו לאחר המילים "ונתרבתה התורה שם".
ועוד שינויים מזעריים, ומסתמא לא בהם דווקא השגגה.
נקווה שבמהדורה החדשה של כל ספרי החיד"א מהדורת המאור, תוקנו דברים ע"פ דפו"ר - ושלא יקוים בהם מאמר החכם: "הזעציר דהשתא מכניס בכיס הקטן את הזעציר דאז".

[אספקלריא]

במהדורת ווילנא תרי"ג, השמיט המשכיל אייזיק בן יעקב את עניני הקבלה שבספר, כך נשמט קטע זה ממהדורותיו וממהדורות הבאות (כגון יוזעפאף תרכ"ח).
שוב הדפיס רמ"מ קרענגיל קטע זה בהג"ה מנחם ציון שבגליון שם הגדולים, ושם נדפס וע"ר במקום וע"י. אולי אין זו טעות דפוס אלא 'תיקון', כדי לתת מעט הבנה לתיבת 'בארץ' = 'וערב רב בארץ'. אבל כמובן שזו טעות/תיקון על גבי טעות.

ב"מוריה" טבת תשנ"ט (עמ' ק"ח והלאה) יש מאמר ארוך על ההשמטות הנ"ל של אייזיק בן יעקב מספר "שם הגדולים", וגם נדפס שם הנוסח המתוקן של כל הקטעים שהושמטו, ובהערות שם הזכירו מ"מ במהדורת קרענגיל (מ"ק) ובמהדורת אוצר הספרים ירושלים (מ"י).
להלן העתק הנוסח המתוקן של הקטע המדובר לעיל

מוריה טבת תשנט עמוד קיט.jpg (72.84 KiB) נצפה 255 פעמים

מוריה טבת תשנט עמוד קכ.jpg (79.85 KiB) נצפה 255 פעמים

[חיימקה]

וכך זה במהדורה החדשה של מכון המאור, ב"ה מתוקן כדבעי.

שם הגדולים - מכון המאור.pdf

(50.72 KiB) הורד 48 פעמים

[תם מה הוא אומר]

וכך זה במהדורה החדשה של מכון המאור, ב"ה מתוקן כדבעי.

שם הגדולים - מכון המאור.pdf

האם ספר שה"ג של המאור נדפס? כמה כרכים הוא?

[בתוך הגולה]

(חבל שאין כאן מי שמשיב לשאלת חכם של הרב התם, שרבים צריכים לה)



כדוגמת הדיון כאן למעלה על השה"ג (טעות שהולידה ראשי תיבות לא מפוענחים) רשמתי אצלי לפני זמן מה בעניין אחר ואני מעתיקם כאן אולי ימצאו בהם תועלת.
(היות וזו העתקה לא הוספתי הפניות (לינקים) ואם משהו חפץ בכך אשתדל לעדכן בהמשך)

במסכת פסחים מט ב שנינו ששה דברים נאמרו בעם הארץ וכו' וי"א אף אין מכריזין על אבידתו.
והקשו הראשונים (תוס' וש"ר) איך המוצא יודע שאבידת ע"ה היא. וע"כ כתב המהרש"א זל"ש:'עיין בטי"ד דמיירי באבדת בגד שנמצא עליו רבב או מנעלים המטולאים דאינן של ת"ח'
ובספר שדה יצחק (גואטה) הבין שכוונתו לפרש את דברי התוספות והתקשה מדוע יש צורך בכך עי"ש.
אמנם זאת למודעי כי ט"ס נפלה בדפו"א של חידושי אגדות למהרש"א. ובדפו"ר (קרקא שצ"ב ופפד"מ תמ"ב) המהרש"א פותח בדברי התוס' ומוסיף ע"ז ועי"ל דמיירי וכו' והיינו שזהו תירוץ מקורי נוסף של המהרש"א.
אמנם בספר עין יעקב (כתנות אור אמ"ד תמ"ד) הדפיסו את חידושי אגדות המהרש"א ושם שיבש המדפיס - השמיט את תחילת הדיבור והחליף הלש' 'ועי"ל (=ועוד יש לומר) דמיירי...' במילים 'ועיין טי"ד דמיירי' שאין לו מובן. (וגם לא מצינו ספר שאלו ראשי התיבות שלו הדן בעניין). ומעתה סרה גם הערת הרב שדה יצחק כמובן.
(לאחמ"כ נדפס המהרש"א ח"א בחטיבה אחת עם חידושי ההלכות. תחילה, על מסכתות בודדות (לא כולל פסחים), בדפוס מיץ שנת תקכ"ח-תקל"ז ושוב, באותה מתכונת, בדפוס סלאוויטא תקע"ו וממנו לדפוס וילנה תקצ"ה. הדפסות אלו היו המקור לחידושי המהרש"א שנדפסו אח"כ בש"ס של אותם מדפיסים, שמהם כידוע ישקו כל עדרי הלומדים כיום. והנה אין לפני את דפוס סלאוויטא הנז' אמנם מנוסח השער (של חי' האגדות. בנוסח שער התלמוד אין מזה כלום). שהועתק במפעל הביבליוגרפיה מתברר שהמדפיסים שם נטלו את ח"א מהרש"א מתוך הנדפס בעין יעקב ועל כן היה המישור לעקוב והשגגה נפוצה בארץ.

(וכאן יש לשבח את ש"ס עוז והדר שבהערות למהרש"א הביאו את הלש' שבדפו"ר וחסכו טירחה מהלומד)

אם יש מישהו שיש לו גישה לח"א מהרש"א דפוס סלאוויטא הנז' (הרב ושא נס?) יורנו ושכמ"ה

[נחלי אפרסמון]

וכך זה במהדורה החדשה של מכון המאור, ב"ה מתוקן כדבעי.

שם הגדולים - מכון המאור.pdf

האם ספר שה"ג של המאור נדפס? כמה כרכים הוא?

לא יצא עדיין

[ושא_נס]

(חבל שאין כאן מי שמשיב לשאלת חכם של הרב התם, שרבים צריכים לה)



כדוגמת הדיון כאן למעלה על השה"ג (טעות שהולידה ראשי תיבות לא מפוענחים) רשמתי אצלי לפני זמן מה בעניין אחר ואני מעתיקם כאן אולי ימצאו בהם תועלת.
(היות וזו העתקה לא הוספתי הפניות (לינקים) ואם משהו חפץ בכך אשתדל לעדכן בהמשך)

במסכת פסחים מט ב שנינו ששה דברים נאמרו בעם הארץ וכו' וי"א אף אין מכריזין על אבידתו.
והקשו הראשונים (תוס' וש"ר) איך המוצא יודע שאבידת ע"ה היא. וע"כ כתב המהרש"א זל"ש:'עיין בטי"ד דמיירי באבדת בגד שנמצא עליו רבב או מנעלים המטולאים דאינן של ת"ח'
ובספר שדה יצחק (גואטה) הבין שכוונתו לפרש את דברי התוספות והתקשה מדוע יש צורך בכך עי"ש.
אמנם זאת למודעי כי ט"ס נפלה בדפו"א של חידושי אגדות למהרש"א. ובדפו"ר (קרקא שצ"ב ופפד"מ תמ"ב) המהרש"א פותח בדברי התוס' ומוסיף ע"ז ועי"ל דמיירי וכו' והיינו שזהו תירוץ מקורי נוסף של המהרש"א.
אמנם בספר עין יעקב (כתנות אור אמ"ד תמ"ד) הדפיסו את חידושי אגדות המהרש"א ושם שיבש המדפיס - השמיט את תחילת הדיבור והחליף הלש' 'ועי"ל (=ועוד יש לומר) דמיירי...' במילים 'ועיין טי"ד דמיירי' שאין לו מובן. (וגם לא מצינו ספר שאלו ראשי התיבות שלו הדן בעניין). ומעתה סרה גם הערת הרב שדה יצחק כמובן.
(לאחמ"כ נדפס המהרש"א ח"א בחטיבה אחת עם חידושי ההלכות. תחילה, על מסכתות בודדות (לא כולל פסחים), בדפוס מיץ שנת תקכ"ח-תקל"ז ושוב, באותה מתכונת, בדפוס סלאוויטא תקע"ו וממנו לדפוס וילנה תקצ"ה. הדפסות אלו היו המקור לחידושי המהרש"א שנדפסו אח"כ בש"ס של אותם מדפיסים, שמהם כידוע ישקו כל עדרי הלומדים כיום. והנה אין לפני את דפוס סלאוויטא הנז' אמנם מנוסח השער (של חי' האגדות. בנוסח שער התלמוד אין מזה כלום). שהועתק במפעל הביבליוגרפיה מתברר שהמדפיסים שם נטלו את ח"א מהרש"א מתוך הנדפס בעין יעקב ועל כן היה המישור לעקוב והשגגה נפוצה בארץ.

(וכאן יש לשבח את ש"ס עוז והדר שבהערות למהרש"א הביאו את הלש' שבדפו"ר וחסכו טירחה מהלומד)

אם יש מישהו שיש לו גישה לח"א מהרש"א דפוס סלאוויטא הנז' (הרב ושא נס?) יורנו ושכמ"ה

אריכות דברים יש אצלי על מהרש"א הנדפס בסלאוויטא, דברים חדשים ומחודשים שלא דיברו בהם עד היום רושמי הספרים, וכאן הוא לא המקום להרחיב בזה, ומן הסתם ימצאו בהם טעם אספנים וסוחרים אשר דפוסי סלאוויטא חביבים אצלם לחשיבותם ויקרתם.

אך להפיק רצונך אציג הכתוב במהרש"א הנדפס בתוך התלמוד מסכת פסחים סלאוויטא תקע"ז דף יא סוף ע"ג:
"ואין מכריזין על אבדתו כו'. עיין בטוי"ד דמיירי באבדת בגד...".

וכן הוא בנדפס בתוך מסכת פסחים ווילנא תקצ"ז.

אך בדפוס טשערנאוויץ ת"ר דף קלב ע"א לנכון:
"שם אין מכריזין על אבידתו כו'. כתבו התוספות וא"ת מאין יודע שהוא ע"ה ואור"י... ע"ש. ועי"ל דמיירי באבידת בגד...".

ומכאן נלמד שהרש"א הנדפס בדפוס טשערנאוויץ אינו תלוי בהנדפס בסלאוויטא ווילנא, ודוחק לומר שתלוי בהם וכאן בנידון דידן נרגשו בשיבוש ותיקנו על פי הדפוסים הישנים.

יותר מזה לא בדקתי עתה בדפוסים הבאים, וברור לי שחלקם יהיו כסלאוויטא וחלקם יהיו כטשערנאוויץ.

בנוגע למהרש"א ח"ה לפסחים, יש כמה מהדורות שלא רשומות בשום מקום.

**
בנוגע לעמ' אחד שראיתי באשכול סמוך מספר שם הגדולים מהדורת מכון המאור.
קשה להתרשם מעמ' אחד, אך העבודה נראית יחסית טובה. אבל לו עצתי ישמעו עליהם לפסק הספר בסימני פיסוק ונקודות, בצורה הרבה יותר נכונה ויעילה, וכמובן לסמן את החריזות בסימנים מיוחדים להן, וכפי שניכר בהדיא חסרון זה בסוף העמ' הנ"ל.