רבי כליפא שנהיה רבי ליפא

[ושא_נס]

עצם העובדה שחכמי אשכנז וספרד לא היו בקיאים אפילו בשמות החכמים אלו של אלו, יצרו טעויות משעשעות להפליא.
ומעניין אם מישהו כתב על זה מחקר ראוי:
הנה שני מקרים משעשעים:
שערי תשובה סימן תקיא: "עיין במח"ב [במחזיק ברכה] שכתב בשם חכם וחסיד מוהר"ר ליפא ז"ל שכתב שהוא היה נוהג היתר ביום טוב...".
ועיון במקור בספר "מחזיק ברכה", מראה כי הדברים רשומים על שם חכם בשם "כליפא". ואין כל שייכות עם השם האשכנזי ליפא. ושמא זו טעות המדפיס.

ר' אליהו הכהן בספריו מביא בכמה מקומות שמועות בשם הרבי ר' העשיל, שכנראה שמען מחכמים אשכנזיים עוברי אורח שעברו באזמיר, אלא שבמקומות שבזכרוני מביאו בשם "רבי אשל", וזה ביען שמע מהחכמים האשכנזים "רבי העשיל" ולא הכיר השם "העשיל", ומזה נהיה על פי שמיעה "אשל".

[לייטנר]

זכורני ששמו של רבי ישועה בסיס שונה ע"י חכם אשכנזי ל'יהושע'.

[ושא_נס]

מעניין אם השמועות מר' העשיל אשר הובאו בספרי ר"א הכהן מאזמיר, קובצו במהדורות חנוכת התורה. ואם לא, מקום הניחו להתגדר.

[מה שנכון נכון]

במעיל צדקה אות תקכה כתב "שמעתי משם הרב אשל ז"ל על פסוק עניה סוערה לא נוחמה ופירושו וז"ל וכו'". [הפירוש כבר הובא בחוזה דוד דף עז ע"א בשם 'הרב עשל'].
בנאות יעקב לרי"י אלגאזי ד"ל ע"א (נד' אחרי מעיל צדקה) הובא הפירוש בשם "שמעתי אומרים בשם מהר"ר עשל אשכנזי".
הוא מכנהו 'עשל' גם בספריו האחרים, וכ"ה אצל עוד מחכמי ספרד.
(לא מצאתי פי' זה בחנוכת התורה).

[ושא_נס]

מעניין אם השמועות מר' העשיל אשר הובאו בספרי ר"א הכהן מאזמיר, קובצו במהדורות חנוכת התורה. ואם לא, מקום הניחו להתגדר.

[בקרו טלה]

עוד מצאתי בספר חוט של חסד פר' ואתחנן שהביא בשם הרב אשל ז"ל (ולא הובא בחנוכת התורה ולא באוצר הרר"ה).
[הובא בספר זרע יצחק על המשניות פ"ק דברכות וכן בפנים יפות פר' ואתחנן בשם שמעתי, וכ"כ בדגל מחנה אפרים ובצמח דוד - הגר]

[גביר]

קשור לעניין דיונו הקצר של הבא"ח במשמעות המילה 'יארצייט' - שו"ת רב פעלים חלק ד - סוד ישרים סימן טז:
ועל שאלה הב' ששאלת לבאר לך משמעות יא"צ שקורין ליום הפטירה דע כי מתחלה הייתי חושב כי אותיות אלו הם ר"ת ועשיתי להם נוטריקון אך אח"ך ראיתי להגאון מנשה בן ישראל בספרו נשמת חיים שהוא ס' קדמון קצת שכתב שם בפ' כ"ז וז"ל ובעל לויה לדרך בדף כ"ב כתב יערב נא שיחי עליך מה העירוני רעיוני לתרץ על חכמי ישראל שמרננים על המנהג שיש בארצותינו לומר קדיש ביום שמת בו אב ואם שקורין בלשון אשכנז יא"צ מידי שנה בשנה וכו' ע"ש נמצא תיבות אלו של יא"צ הם בלשון אשכנז אשר משמעותם על יום הפטירה ועי' בלבוש סי' קל"ג ס"א שכתב וז"ל ואם אירע לאדם באותו השבת יום מיתת אב או אם שקורין יא"צ וכו' ע"ש.

[אום אני חומה]

(בעניין יא"צ ר' עוד בגליון נוטריקון 33, viewtopic.php?f=77004&p=305292+33#p274510)

[חד ברנש]

ידוע גם כיצד התבטא בטעות אחד מגדולי ספרד בן דורנו על "המגיד ממעזריטש"..

[לכשיבקע]

ידוע גם כיצד התבטא בטעות אחד מגדולי ספרד בן דורנו על "המגיד ממעזריטש"..

מדובר בחיקוי שנעשה בבדיחותא ולא בטעות אמתית, ואותו חכם לא אמר זאת מעולם.

[יוסף אזולאי]

הנה עוד טעויות משעשעות, כנראה שהמתרגם לאנגלית היה אשכנזי ולא ידע מאי קאמר.

[וונדרבר]

קשור לעניין דיונו הקצר של הבא"ח במשמעות המילה 'יארצייט' - שו"ת רב פעלים חלק ד - סוד ישרים סימן טז:
ועל שאלה הב' ששאלת לבאר לך משמעות יא"צ שקורין ליום הפטירה דע כי מתחלה הייתי חושב כי אותיות אלו הם ר"ת ועשיתי להם נוטריקון אך אח"ך ראיתי להגאון מנשה בן ישראל בספרו נשמת חיים ... ע"ש נמצא תיבות אלו של יא"צ הם בלשון אשכנז אשר משמעותם על יום הפטירה

ראה מש"כ במקום אחר
viewtopic.php?f=7&t=246&p=435627&hilit=#p435627

הובא בספרים כמה ראשי תיבות שהמציאו על המילה "יארצייט", ראה בס' שלחן ערוך המקוצר ה' (יו"ד ב') לר"י רצאבי סי' קצ"ז עיני יצחק הערה ב' (עמ' תצ"ה), שמביא שבתימן היו פותרים "יום אסיפת רגלי צדיקים יבית טות", עיי"ש ביאור המילים. [ויש פותרים: יום אסיפת רגל צדיק יהיה יום טוב], עיי"ש.
וראה: אוצר הידיעות השלם ח"ב לרי"מ שטרן פרק רמ"ד עמ' תק"ד. וכן אוצר הידיעות ח"ג עמ' שנ"ב.
וראה עוד: סיני כ"ח עמ' נז-נח, (ועמ' של), מוסף שבת קדש של יתד נאמן תשע"ב 05 לך לך עמ' 30.

[לענין]

במעיל צדקה אות תקכה כתב "שמעתי משם הרב אשל ז"ל על פסוק עניה סוערה לא נוחמה ופירושו וז"ל וכו'". [הפירוש כבר הובא בחוזה דוד דף עז ע"א בשם 'הרב עשל'].
בנאות יעקב לרי"י אלגאזי ד"ל ע"א (נד' אחרי מעיל צדקה) הובא הפירוש בשם "שמעתי אומרים בשם מהר"ר עשל אשכנזי".
הוא מכנהו 'עשל' גם בספריו האחרים, וכ"ה אצל עוד מחכמי ספרד.
(לא מצאתי פי' זה בחנוכת התורה).

הגר"מ מאזוז מספר שבתונס הם חשבו ששמו הוא מלשון דבש ('יום אסל').