טבעם הטוב של הרשעים

עושה חדשות

ישנה אקסיומה על הקשר היחסי ההפוך בין הנהגת האדם בינו לקונו ובינו לחבירו.
זאת אומרת, שאצל צדיקים, ת"ח, וכיו"ב, נמצא פחות אחוזים של לב טוב/מזג נוח, מאשר אצל הרשעים וכד'.
יתכן להסביר את זה בדרך טבעית, ויתכן בדרך סגולית, ויתכן גם לומר על מי שטוען לנכונות העובדה הזו: יסכר פי...
בזכרוני שראיתי פעם ב'שם משמואל' שהוא מבאר את הענין לפי דרכו.
עתה באתי, שראיתי בפירוש הגר"א על משלי התייחסות לנושא ב-2 מקומות, כדלהלן:
יא-ט: רוב המינים טובים בטבע...
יב-יב: ודרך הרשע שבין אדם למקום שטבעו הוא טוב...
דא עקא,
שהמהדיר (הרמ"פ) מציין בהערותיו, שבשני המקומות הללו, אין הדברים מופיעים בכת"י!
מה זאת אומרת? מישהו השחיל את זה פה? או מחק את זה שם?

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » א' אוגוסט 21, 2016 7:10 am

להיות טוב חיצונית קל, להיות באמת טוב קשה,
למשל להמציא תירוץ נחמד למה לא להיענות לעזרה, קל מאוד.
אבל לעזור או לענות את האמת קשה יותר ודו"ק וק"ל

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' אוגוסט 21, 2016 11:06 am

בתבונה כתב:להיות טוב חיצונית קל, להיות באמת טוב קשה,
למשל להמציא תירוץ נחמד למה לא להיענות לעזרה, קל מאוד.
אבל לעזור או לענות את האמת קשה יותר ודו"ק וק"ל

מי דיבר על להיות טוב בחיצוניות? לא זה המדובר!
ואגב, רבקה אמנו הגיעה כמדומני ממקום של סכסוך טוטלי 'בין אדם למקום', בעוד ש'בין אדם לחבירו' המצב היה בסדר.

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » א' אוגוסט 21, 2016 11:27 am

זקן ששכח כתב:
בתבונה כתב:להיות טוב חיצונית קל, להיות באמת טוב קשה,
למשל להמציא תירוץ נחמד למה לא להיענות לעזרה, קל מאוד.
אבל לעזור או לענות את האמת קשה יותר ודו"ק וק"ל

מי דיבר על להיות טוב בחיצוניות? לא זה המדובר!
ואגב, רבקה אמנו הגיעה כמדומני ממקום של סכסוך טוטלי 'בין אדם למקום', בעוד ש'בין אדם לחבירו' המצב היה בסדר.

זה העולם וכדברי רשב"י בפרק במה מדליקים כל מה שעשו לטובת עצמם עשו וכו'
אכן הבאת ראיה לדברי אבל לא התכוונתי עד כדי כך,
לבן ביקש מאוד יפה לארח את אליעזר ובסתר מטרתו הייתה להרוג אותו ולשדוד אותו, אח"כ בתואל מקבל יפה את אליעזר מכין לו ארוחה ומנסה להרעיל אותו.
לא התכוונתי חלילה עד כדי כך.

שלמה בן חיים

בתבונה כתב:להיות טוב חיצונית קל, להיות באמת טוב קשה,
למשל להמציא תירוץ נחמד למה לא להיענות לעזרה, קל מאוד.
אבל לעזור או לענות את האמת קשה יותר ודו"ק וק"ל

נראה שנושא האשכול הוא האם ההשמטה היא של המדפיס או ההוספה היא של המדפיס, וזה חקירה חשובה מאד לדעת מהי דעת הגר"א ואם יצאו מפה קדוש אדונינו הגר"א זצקוללה"ה דבריו אלו הרי לוקטו גם באבן שלמה פרק ד אות יג [או יד לא זוכר כעת]. ולא משנה מה דעת חכמי הפורום כאן, חבל שהאשכול יוסב דדעת חכמי הפורום כאן בענין מטרת האשכול לדעת האם אדונינו הגר"א אמרם!!!!!!

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' אוגוסט 21, 2016 1:50 pm

עושה חדשות כתב:ישנה אקסיומה על הקשר היחסי ההפוך בין הנהגת האדם בינו לקונו ובינו לחבירו.
זאת אומרת, שאצל צדיקים, ת"ח, וכיו"ב, נמצא פחות אחוזים של לב טוב/מזג נוח, מאשר אצל הרשעים וכד'.

לא מכיר כזאת אקסיומה, והמציאות מוכיחה ההיפך. רק מה, שאדם טוב שהוא גם עם הארץ, לא יצא נגד בעל עבירה, כי אין לו ענין בזה. משא"כ הצדיק העובד ה' באמת, שלפעמים חייב לצאת נגד כל מיני אנשים.

עושה חדשות

עושה חדשות כתב:בזכרוני שראיתי פעם ב'שם משמואל' שהוא מבאר את הענין לפי דרכו.

אולי מוכר לכם?

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ו' ינואר 20, 2017 11:30 am

לא השכלתי להבין מאיפה ה'אקסיומה' הזאת, החוש מראה ההיפך.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ינואר 20, 2017 11:33 am

ראיתי בעבר מכתב בדפוס מהגרב"ב על ענין זה. חבל שאני לא זוכר היכן.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ו' ינואר 20, 2017 11:54 am

עושה חדשות כתב:ישנה אקסיומה על הקשר היחסי ההפוך בין הנהגת האדם בינו לקונו ובינו לחבירו.
זאת אומרת, שאצל צדיקים, ת"ח, וכיו"ב, נמצא פחות אחוזים של לב טוב/מזג נוח, מאשר אצל הרשעים וכד'.
יתכן להסביר את זה בדרך טבעית, ויתכן בדרך סגולית

משה נטע · הודעהעל ידי **משה נטע** » ש' ינואר 21, 2017 7:29 pm

קראתי השבת מספרו של ר' אברהם פרידמן 'תורת המעשה' שם הוא מסביר שכל הערכים הטובים כביכול של הדמוקרטיה והעולם החופשי היא למעשה בשורשה רק ענין אגואיסטי ואין להם באמת ערך של להיות טוב לזולת, משא"כ התורה מחנכת אותנו להיות טובים בעצם לשני ולהתייחס לשני כאילו הוא חלק מאיתנו וכדומה.
כמובן שיש גם אנשים עם טבע טוב שאינם קרובים לתורה לעת עתה, ויש אנשים עם טבע לא טוב שהם כן קרובים לתורה אבל התורה יכולה לתקן אותם ולעשות אותם נוחי מזג כמו שעינינו רואות, מי לנו אנשים טובים ונוחים לבריות כמו גדולי ישראל ותלמידי החכמים בכל הדורות.
וגם אצל אלו שלא קרובים לתורה לעת עתה וכן יש להם טבע טוב ורגש הומאני, לפעמים כל מה שהם טובים לזולת הוא רק בגלל הרגש שלהם ולא מערך אמיתי וברוב הפעמים אינו שונה בהרבה מעזרה לבעלי חיים וכדומה, כידוע שגם הנאצים (שהיו אנשי העולם החופשי) אהבו לדאוג לבעלי חיים ולחלקם היה רגש הומאני, אבל אינו שווה כלום בלי ערך אמיתי ללהיות אדם טוב.
סיכומו של דבר - רק מי שקרוב לתורה יכול להיות אדם טוב באמת, מי שלא קרוב לתורה קלושים הסיכויים שיהיה כזה כי כל עוד האדם קובע לעצמו את הערכים הרי הוא קרוב אצל עצמו ובסופו של דבר הכל יהיה רק עניין אגואיסיטי פחות או יותר.
לגבי דברי הגר"א, באמת צריך עיון אם הוא אמרו, וגם אם כן מה הפשט בו ואפשר לפרשו בכמה פנים שכן יש דברים דומים לזה במקומות אחרים וכבר אמרו חז"ל "כל הגדוול מחבירו יצרו גדול הימנו", וגם שיש מצב כזה שאדם משקיע בבין אדם למקום וחושב שרק שם משלים את עצמו ולא שם ליבו לעניינים של בין אדם לחבירו, משא"כ אדם שאין לו עניינים של בן אדם למקום והוא אכן רוצה להיות טוב ומשום כן נוכל לראות אותו מהדר מאוד בעניינים של בן אדם לחבירו, אולי בשביל מצפונו הפרטי ואולי לא.

עושה חדשות

בנוגע לדברי הגר"א,
כעת אני מבחין שכך מובא גם באבן שלמה פ"ד, "רוב המינים והחוטאים באדל"מ הם לפי הנראה טובים בטבע וזו היא אחת מתחבולות היצר לפרוש רשת לפני תועי רוח להימשך אחריהם".
זה אומר משהו על יחוס הדברים?

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ב' ינואר 23, 2017 5:24 am

עושה חדשות כתב:בנוגע לדברי הגר"א,
כעת אני מבחין שכך מובא גם באבן שלמה פ"ד, "רוב המינים והחוטאים באדל"מ הם לפי הנראה טובים בטבע וזו היא אחת מתחבולות היצר לפרוש רשת לפני תועי רוח להימשך אחריהם".
זה אומר משהו על יחוס הדברים?

1 באבן שלמה מציין שנלקט מבאה"ג על משלי כך שאם זה לא מופיע בגת"י בביאור הגר"א על משלי אז לא יעזור שזה מופיע באבן שלמה
2. כתוב שם לפי הנראה משמע שכוונתו על הנראות החיצונית שבבין אדם לחברו, ולא על מידות טובות בעצם.
3. פשטות דבריו הם שהיה צפוי שדרגת הבין אדם לחבירו תהיה בדיוק כמו דרגת הבין אדם למקום(באדל"מ), שהיה צפוי שבאותה מידה שעוברים על בין אדם למקום יעברו גם על בין אדם לחברו [אנרכיה בלי סדרים ונורמות חברתיות] "רק אם אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני" .
ומצטט באבן שלמה שהחוטאים טובים ביחס לדרגתם בבין אדם למקום ,
אבל ביחס ליראי שמים לא עלה על דעתו שככלל יראי שמים טובים מהם גם בבין אדם לחברו.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' ינואר 23, 2017 8:08 am

כידוע שגם הנאצים (שהיו אנשי העולם החופשי) אהבו לדאוג לבעלי חיים ולחלקם היה רגש הומאני,

לא ולא.
יש אנשים שהם מינים וטבעם טוב, אבל לא הנאצים. הנאצים היו רעים. מי שדואג לבעלי חיים והורג בני אדם כמו הנאצים גם הדאגה שלו לבעלי חיים לא מגיעה משום צד טוב.

לעומקו של דבר

אולי קשור? בהערה (מס' נדחי ישראל להח"ח)

לעומקו של דבר

ראיתי את זה במאמר, שלומד את דברי הגר"א לאור דברי הח"ח האלו, אבל איני רוצה להעלות כאן את המאמר כי מקומו באספקלריא.
viewtopic.php?f=51&t=8481#p75569

עושה חדשות

קשור בעקיפין
למה אצל בנ"י איכא יותר מחלוקות?

עושה חדשות

ג"ז קשור קצת,

ז"ל הלש"ם:
אמנם מה שיש להעיר ממה שאנו רואין שיש גם באו"ה פלחי כוכביא כמה תכונות טובות ג"כ והרי אנו אומרים שהם כולם מהרע הגמור שהוא היפך הטוב לגמרי וא"כ איך אפשר שימצא בהם איזה מדה טובה אך לכאורה נראה פשוט שהוא ע"י התערובות כי ע"י שבסיבת החטא נתלבש הרע עם זוהמת הנחש באדם וחוה ויוצאים כל או"ה ג"כ רק מאדם ותולדותיו והרי נתערבו בו עם שורש נשמת ישראל שבו יחד ונתערב הרע בהטוב והטוב בהרע ועי"ז נמצא כמה תכונות ומדות טובות באו"ה פ"כ ג"כ וכן כמה תכונות ומדות רעות בישראל ג"כ. אמנם נודע הוא שכל ענין אשר סיבתו הוא התערובות הוא אינו בעצם אלא רק במקרה כי הרי הוא מתחדש ונעשה בו רק ע"י שנעשה מורכב מזולתו וא"כ נמצא שכל התכונות טובות הנמצא באו"ה פ"כ הוא רק במקרה כי העצם שלהם הוא רע לגמרי. ובישראל הוא להיפך שכל התכונות רעות הנמצא לפעמים בהם ג"כ הוא רק במקרה אבל העצם שלהם הוא טוב גמור כי הרי כל שורשם הוא רק בקודש לבד וכמ"ש ישעיה נ"א הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם וע' בזוה"ק חיי שרה קכ"ב ב' ובגין דאברהם ושרה לא אתדבקו ביה כו' ע"ש:

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ג' מאי 09, 2017 12:30 am

ומענין לענין, קיבצתי כמה ציטוטים נאים מספרו של רבי יעקב ליפשיץ,
(הופניתי להם ע"י קונטרס מלחמת הרוח),
הא לכם:

: זכרון יעקב.png (135.61 KiB) נצפה 10227 פעמים

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ג' מאי 09, 2017 12:46 am

עושה חדשות כתב:בנוגע לדברי הגר"א,
כעת אני מבחין שכך מובא גם באבן שלמה פ"ד, "רוב המינים והחוטאים באדל"מ הם לפי הנראה טובים בטבע וזו היא אחת מתחבולות היצר לפרוש רשת לפני תועי רוח להימשך אחריהם".
זה אומר משהו על יחוס הדברים?

החפץ חיים הביא דברי האבן שלמה בסוף דבריו כאן.

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ד' מאי 10, 2017 9:46 am

מספר אוצר מרגליות

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ד' מאי 10, 2017 9:50 am

עושה חדשות כתב:ישנה אקסיומה על הקשר היחסי ההפוך בין הנהגת האדם בינו לקונו ובינו לחבירו.
זאת אומרת, שאצל צדיקים, ת"ח, וכיו"ב, נמצא פחות אחוזים של לב טוב/מזג נוח, מאשר אצל הרשעים וכד'.
יתכן להסביר את זה בדרך טבעית, ויתכן בדרך סגולית, ויתכן גם לומר על מי שטוען לנכונות העובדה הזו: יסכר פי...

נראה לי שני הסברים לענין (במקרים שההנחה צודקת)
ראשית כל, בדרך כלל המצפון של אדם מן השורה תובע ממנו להיות אדם טוב וללכת בדרך ישרה, ולכן אלו שאינם הולכים בדרך שהתורה מורה לנו שהוא דרך החיים והטוב, חייבים לכה"פ להתבלט בהתנהגותם בין אדם לחבירו, להראות לעולם ומלואו ובעיקר לעצמם, שאינם נמשל כבהמות נדמו, אלא גם להם יש דרך ועקרונות של יושר וטוב לב וכדו'.
ושנית, היות שדרך עובדי השם לרסן ולהגביל את רצונותיהם ותאוותיהם, וכייפי ליצרייהו באופן של ירגיז אדם יצ"ט, והאדם נפעל כפי וכו', זה יכול לגרום בטבעם מזג קשה, שיכול להתבטאות לבסוף גם ביחס לאנשים אחרים (ברור ששאיפת ומטרת כל עובד ד' לכוון כל מידותיו בדיוק כפי המיד"ה וכפי תכליתם, רק הסברתי למה באופן טבעי בלי עבודה מיוחדת, זה יכול להתהוות כך)

ובדיוק מאותו מקום הוא גם לאידך גיסא, דאלו שנותנים לייצר ולרצונות שלהם להתרחב ולהתפרק בלי שום צמצום וגבול, הרי זה מרגיל ומשפיע על טבעם להיות 'נפש רחבה' וממילא כן הוא גם ביחס לאנשים אחרים

וידוע מאמר הרר"ב מפרשיסחא והרה"ק מראפשיץ, שישנם ג' מידות שכל אחד בפני עצמו מסוכן הוא, ורק שלשתם ביחד טובים הם, ואלו הם, גוט פרום און קלוג, מי שהוא רק גוט טבעו יכול להביאו לניאוף (כי שניהם משורש אחד הם בנפש, - חסד הוא), מי שהוא רק פרום יכול להיות אכזר, ומי שהוא רק חכם יכול להגיע לכפירה, ועד"ז הביא בספר אור גנוז להגה"ק משאץ (ח"ב מאמר י"ט) בשם הרה"ק מראפשיץ שלבעל צדקה קשה ביותר להיות שומר הברית כי הם שני הפכיים בטבע עיי"ש, והם הם הדברים שכתבתי.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' מאי 10, 2017 10:15 am

עיון קל בתולדות עמנו מגלה שכנראה יש לקביעה זו איזה מקום, והא ראיה שבדורו של דוד המלך היו יר"ש וכו' אבל היו בעלי רכיל ולכן נפלו במלחמה, ואילו בימי אחאב עבדו ע"ז וכו' אבל היתה אחדות ביניהם ולכן נצחו. ועד"ז בזמן בית שני היו יותר יר"ש מבית ראשון (באופן כללי), ואעפ"כ נחרב הבית בגלל שנאת חינם. ומשמע קצת שאכן טבע הדברים נוטה להיות כך וכמו שכתב דמשק לעיל.

ויש אימרה ידועה עה"פ בתהלים: "קרבו - רודפי זימה, מתורתך - רחקו", היינו שבין הרודפי זימה יש קירוב הלבבות ואילו בעלי התורה לאו דוקא וה' יכפר

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' מאי 10, 2017 10:16 am

עיון קל בתולדות עמנו מגלה שכנראה יש לקביעה זו איזה מקום, והא ראיה שבדורו של דוד המלך היו יר"ש וכו' אבל היו בעלי רכיל ולכן נפלו במלחמה, ואילו בימי אחאב עבדו ע"ז וכו' אבל היתה אחדות ביניהם ולכן נצחו. ועד"ז בזמן בית שני היו יותר יר"ש מבית ראשון (באופן כללי), ואעפ"כ נחרב הבית בגלל שנאת חינם. ומשמע קצת שאכן טבע הדברים נוטה להיות כך וכמו שכתב דמשק לעיל.

ויש אימרה ידועה עה"פ בתהלים: "קרבו - רודפי זימה, מתורתך - רחקו", היינו שבין הרודפי זימה יש קירוב הלבבות ואילו בעלי התורה לאו דוקא וה' יכפר

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' יוני 15, 2017 9:15 pm

כלי יקר פ' שמיני: ...קנאת בית ישראל המצויה בין ישראל בכל הדורות יותר מבכל האומות...

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ו' יוני 16, 2017 12:19 am

מכון חכמי ספרד

דמשק כתב:נראה לי שני הסברים לענין (במקרים שההנחה צודקת)
ראשית כל, בדרך כלל המצפון של אדם מן השורה תובע ממנו להיות אדם טוב וללכת בדרך ישרה, ולכן אלו שאינם הולכים בדרך שהתורה מורה לנו שהוא דרך החיים והטוב, חייבים לכה"פ להתבלט בהתנהגותם בין אדם לחבירו, להראות לעולם ומלואו ובעיקר לעצמם, שאינם נמשל כבהמות נדמו, אלא גם להם יש דרך ועקרונות של יושר וטוב לב וכדו'.
ושנית...

הסברך הראשון הוא נכון לחלוטין, ובעיון קל על אותם רשעים ניתן להבחין בכך.
זו גם הסיבה שרוב ה"מחלוקות-לשם-שמים" בציבור שלנו, ניזונות מסוג מאוד מסוים של אנשים.

ההסבר השני קצת מתועש...

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » א' יולי 30, 2017 2:15 pm

ומה נעשה עם הכלל שקיבלנו מהתנאים: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו", עם המציאות המתוארת לעיל ש"דרך הרשע שבין אדם למקום שטבעו הוא טוב".

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' יולי 30, 2017 2:18 pm

כתבתי באשכול אחר

התשובה ביחס לדברי הגר"א היא שהגר"א מציב עיקרון. החלות של העיקרון תלוייה בהרבה דברים אחרים.
למשל אני הייתי אומר שלמינים יש טבע טוב אבל שמירת המצוות והמוסר של שומרי המצוות גורם שבסופו של דבר הם הרבה יותר מתוקנים.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » א' יולי 30, 2017 3:05 pm

ואני כתבתי באותו אשכול ברוח זו:
דברי הגר"א לא נאמרו על כל הענינים של בין אדם לחבירו אלא על עניני נימוס ונחמדות וכיו"ב, דברים שלא נצרך ויתור משמעותי כדי לקיימם, ולזה יש הסבר טבעי, ולא מובן מהיכן ההנחה הפשוטה שאינם מתקיימים בפועל.
ההסבר הוא שרוב הבנ"א שמנהגים בנחמדות לא עושים זאת לשם שמים, אלא מתוך שדואגים לעצמם לחיים חברתיים כחלק מהעוה"ז שלהם, כי מי שנחמד לאחרים אחרים נחמדים אליו. ולכן מי שעסוק יותר בעניני עוה"ז שלו יותר נחמד מהשומר תו"מ שמשקיע בזה פחות.
וגם בין אנשים ששומרים תו"מ אנו רואים חילוק זה, ולמשל, שני אנשים ששניהם שומרי תו"מ, ראובן הוא ת"ח וראשו ורובו שקוע בת"ת, וראובן אף שהוא מקיים תו"מ כראוי מ"מ אינו שקוע כ"כ בת"ת ובעסק המצוות, אם למשל ישבו שניהם בקידוש בביהכנ"ס, בד"כ ראובן ישב שקוע בד"ת, וינסה לדבר עם חבריו על איזה חידוש שנתחדש לו, ולא ישים לבו לקוגל המוגש לו, ממילא הרבה פעמים גם פחות ישים לבו לסייע בהגשה, או להסביר פניו לא' מן החוץ שנמצא כאן, וכיו"ב. ומצד שני, שמעון ישב ויבחר לעצמו נתח קוגל הראוי להתכבד ויאכלו בהנאה [לכבוד שב"ק כמובן], והרבה פעמים גם ישים לבו לסייע בהגשה כראוי, להסביר פניו לכל סובביו, וכדומה לזה. הרי בודאי יש כאן כמה פרטים שבהם הנהגת שמעון משובחת יותר מהנהגת ראובן, ומ"מ ברור מי האדם השלם והמשובח יותר.
ואמנם, כל זה במדות טובות שאינם באות על חשבון העוה"ז שלו, אבל כשזה בא על חשבונו, ולמשל אם שכן מהבנין שאינו ממכריהם ירצה להרחיב את דירתו, ברור זה שלא מתעניין כ"כ בקוגל שלו או של חבירו יפרגן לו יותר בקלות מאשר ההוא שנחמד לכולם עם הקוגל.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' יולי 30, 2017 3:48 pm

הרב שו"ש, כמדומה שמה שכתבת אינו קשור להבדל שבין 'אדוקים' ל'פורקי עול' כלל, אלא זהו הבדל בין 'מוחין' ל'מדות', כלומר, בין שכל לרגש.

יש אנשים שבטבעם הם יותר שכליים, ומשכך הם קרים יותר כלפי הזולת, אבל מצד שני אין להם בעיה לפרגן לו דוקא בגלל קרירותם. יש שיותר רגשיים, ומשכך הם חמים כלפי הזולת, לטוב ולמוטב - מצד אחד הם יותר מתעניינים בו ועוזרים לו, ומצד שני תוכל למצוא אצלם יותר ענין של קנאה וכו'

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » א' יולי 30, 2017 3:52 pm

שניהם אמת.

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » א' יולי 30, 2017 5:17 pm

בתבונה כתב:
עושה חדשות כתב:בנוגע לדברי הגר"א,
כעת אני מבחין שכך מובא גם באבן שלמה פ"ד, "רוב המינים והחוטאים באדל"מ הם לפי הנראה טובים בטבע וזו היא אחת מתחבולות היצר לפרוש רשת לפני תועי רוח להימשך אחריהם".
זה אומר משהו על יחוס הדברים?

1 באבן שלמה מציין שנלקט מבאה"ג על משלי כך שאם זה לא מופיע בכת"י בביאור הגר"א על משלי אז לא יעזור שזה מופיע באבן שלמה
2. כתוב שם לפי הנראה משמע שכוונתו על הנראות החיצונית שבבין אדם לחברו, ולא על מידות טובות בעצם.
3. פשטות דבריו הם שהיה צפוי שדרגת הבין אדם לחבירו תהיה בדיוק כמו דרגת הבין אדם למקום(באדל"מ), שהיה צפוי שבאותה מידה שעוברים על בין אדם למקום יעברו גם על בין אדם לחברו [אנרכיה בלי סדרים ונורמות חברתיות] "רק אם אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני" .
ומצטט באבן שלמה שהחוטאים טובים ביחס לדרגתם בבין אדם למקום ,
אבל ביחס ליראי שמים לא עלה על דעתו שככלל יראי שמים טובים מהם גם בבין אדם לחברו.

ירח בן יומו

viewtopic.php?f=7&t=13772&p=128596&hilit=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2#p128596

עושה חדשות

הרחב דבר פ' נח - אלא הכוונה דאע"ג דיש צדיק שמ"מ מצד טבעו ומזגו אינו טוב לבריות, וכן להיפך דיש רשע לשמים ולבו רך וחומל ומרחם, אבל כל זה הוא בתחלת הליכות האדם בעולמו, וקשה להפוך טבע הלב, אבל לאחר כמה שנים משתנה הצדיק בעל כרחו מצד יראת ה' ונעשה רחמן, והרגלו יעשה טבע שני עד שנעשה טוב, וכן להיפך הרשע משתנה לאט לאט וחומד להיות רע ואכזר עד שנעשה רע בטבע שני, וכמו שביארנו בס' ויקרא כ"ה מ"ז מקרא במשלי חמד רשע מצוד רעים וגו' ע"ש. ואמר ישעיה הנביא אמרו צדיק כי טוב, שבחו לצדיק כי טוב, כי יגיע בסוף להעשות טוב ג"כ, ואז כי פרי מעלליהם יאכלו בעוה"ז ג"כ, אוי לרשע רע שיגיע רשעותו להיות רע ג"כ, ואז כי גמול ידיו יעשה לו בעוה"ז ג"כ. ועדיין יש להבין שלא כתיב אוי לרשע כי רע, כמו בצדיק כתיב כי טוב, אבל הטעם פשוט, דצדיק באמת לא נקרא אלא שהוא באופן שהוא צדיק בכל דבר הכתוב בתורה, משא"כ רשע מיקרי אם הוא עובר על דבר אחד, כדאי' בנדה י"ב ושאינו מקיים דברי חכמים רשע לא מיקרי בתמיה, וא"כ מי שהוא רע לבריות לחוד מיקרי רשע ג"כ, וא"כ מתפרש אוי לרשע רע, שרשעתו היא שהוא רע, מכש"כ אם הוא רשע לשמים ג"כ, אבל בצדיק משמעו דוקא שהוא צדיק שמגיע עד כי טוב, היינו כי טוב שמגיע בצדקו עד כי טוב. ומעתה מובן לשון הגמ' ברכות הנ"ל, דצדיק גמור, היינו שהגיע בהליכותיו בצדקו עד שנשתנה טבעו ונעשה צדיק גמור, היינו שנעשה טוב לבריות ג"כ, ובזה טוב לו בעוה"ז, אבל אם אינו גמור היינו שלא נגמר כ"כ עד שיהפך טבע לבו, אזי רע לו בעוה"ז משום שאינו מרחם על הבריות, ולשון גמור שבתלמוד, הוא בלשון המקרא תמים.

בתוך הגולה

הנה ידוע שכת הישנים יש להם לב טוב בכל מצוות ויראת ה' יותר מכת החדשים. חוץ ממצות צדקה שכת החדשים יש להם לב טוב יותר

רצ"ה (בגר"פ) הורויץ לחמי תודה אופנבך תקע"ו דף מא ד

כידוע ספר זה מלא בקינה ונהי על דרכם של אנשי ההשכלה והמתירנות ('כת החדשים') וכמדומה שיש שם עוד כמ"פ רמז לאמור לעיל.

פשיסחא · הודעהעל ידי **פשיסחא** » ג' אוקטובר 03, 2017 12:43 pm

בספרי ר' צדוק מביא מאריך הרבה פעמים שתאוות ואכזריות הם שני הפכים ומי שהוא בעל תאוה הוא יותר טוב לב ולהיפך,לדוגמא

מחשבות חרוץ אות ו: כי כלל שתי המדות הם חלוקות לשתים נגד שני הקצוות חסד וגבורה שמפסולתם נמשך שני היצרים דקנאה ותאוה והם שני הפכים דמי שהוא בעל תאוה הוא טוב לב.

צדקת הצדיק אות קיז: כל מי שנקי מחטאי התאוה צריך שמירה יתירה בעניני כעס ורציחה שהוא עלול להם וכידוע דלא תרצח ולא תנאף הם שני הפכים והם ימין ושמאל ברע

ומאריך מאד בכמה מקומות לבאר עפי"ז הרבה גמרות את כעסו של ר' יוחנן וכדו'.

דרופתקי דאורייתא

ז"ל הנצי"ב בהרחב דבר (ויקרא כה מז)

וידוע דיש רשע שטבעו והולדתו להיות טוב ורך לבריות, וכשהוא הולך ומתחבר עם רשע כמוהו, אלא שהשני הוא רע ג"כ וכשרואה שאפשר לצוד איזה אדם הרי הוא עושה כל מה שלבו חפץ בלי שום חמלה, והרשע הראשון אינו יכול לעשות כן מפני טבעו הרך, אבל הוא חומד ומתאוה מצוד רעים, להשיג מדת אכזריות שלא יחוש לצעקת הנוגש ונענה, והדבר מובן אחר שהוא חומד מרגיל עצמו לאט לאט עד שהוא משיגה, וההרגל נעשה טבע שני', ושורש צדיקים יתן, הוא להיפך, אף על גב שאפשר שבטבעו הוא קשה, מכל מקום הלא שורש צדיקים ליתן לחבירו, בעל כרחו מרגיל עצמו מצד יראת ה' להיטיב טבעו....

עע"ש

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ג' יוני 09, 2020 5:19 pm

ז"ל המהר"ל בנתיבות - וכבר בארנו בפרק משה קבל כי דבר זה שאוהב הבריות הוא אהבת השם יתב' גם כן, כי מי שאוהב את אחד אוהב כל מעשה ידיו אשר עשה ופעל, ולפיכך כאשר אוהב את השם ית' אי אפשר שלא יאהב את ברואיו ואם הוא שונא הבריות אי אפשר שיאהב השם ית' אשר בראם. וכן כבוד חבירו אשר נברא בצלם אלהים נחשב כבוד המקום, וכמו שבארנו למעלה באריכות בנתיב גמילות חסדים אצל כבוד אורחים שנחשב זה כמו הקבלת פני שכינה וכמו שבארנו.

יוסף חיים אוהב ציון

viewtopic.php?f=7&t=13772&p=128596&hilit=%D7%98%D7%9F%D7%91%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2+%D7%94%D7%92%D7%A8+%D7%90#p128596

פורום אוצר החכמה

מי מחובר