כל הלומד את התלמוד בעיון יודע כי לגוף הטקסט נוספו במהלך הדורות הערות הבהרה. בתקופת הסבוראים והגאונים חדרו לתוך התלמוד משפטי פירוש קצרים, המכונים במחקר בשם "גלוסות", שנועדו להרחיב ולהסביר את הסוגיא. הפירושים נוצרו בזמנים ובמקומות שונים, ונמסרו במקביל על ידי מסרנים שונים. כך נוצר מצב שלא כל הנוסחים שווים, ולא כל הגלוסות שוות בערכן; עיתים יש בהן דברים של טעם, ועיתים יש בהן מילים שעשויות להטעות. וכך כתב רב האי גאון בתשובתו לרב נסים (תשובות גאונים קדמונים סי' עח): "בדקנו על זה שכתבת, וראינו שיש בשיטפא דגרסאי מי שטעה... כדרך טעויות הרבה שמצויין בשיטפי דתרביצאי... ואַרְוָחוּ (=והרחיבו) הדֵין מימרא מדעת ליבם, כמדומים הן שמחזקים את הפירוק" (=התירוץ)...
מקור: http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... asp?id=426
מה עוד ידוע על ענין זה?