ספר דבר למועד מהדורת ביקורת- להורדה

[ש. ספראי]

אשמח להערות מחכימות. אפשר גם דרך המייל. ישר כח.

[עקביה]

לפני תוכנו של הספר, שמו של הספר הנאני, הוא לקוח מן הסתם מהפסוק 'היפלא מה' דבר, למועד' וגו'. וזו הברקה יפה.

[ש. ספראי]

לפני תוכנו של הספר, שמו של הספר הנאני, הוא לקוח מן הסתם מהפסוק 'היפלא מה' דבר, למועד' וגו'. וזו הברקה יפה.

אכן, עיין בהקדמת הספר. יש בכך רווח גם ל"דבר למועד" וגם ל"כעת חיה", עי"ש...

[אשי ישראל]

עמ' רמד צ"ל "טעמי המנהגים"
עמ' עב יש כמה טעויות בפיסוק ורווחים מיותרים וכדו'.

לגופם של דברים, [בקצרה מבלי לעיין כיאות]:
בענין טו בשבט מה שהבאת בשם מרדכי שמשווים את ד' ראשי השנים זה לזה הוא לזכרוני מרבנו גרשם.
מה שהבאת בענין אתרוג לגדול הדור לזכרוני מה שהבאת מהכנה"ג יש לזה מקור קדום יותר. אולם אולי מה שאני זוכר הוא החיד"א ב'לדוד אמת' אליו ציינת.

[ש. ספראי]

תודה

[ישראל אליהו]

לפני תוכנו של הספר, שמו של הספר הנאני, הוא לקוח מן הסתם מהפסוק 'היפלא מה' דבר, למועד' וגו'. וזו הברקה יפה.

כיוצא בדבר ישנו רחוב בירושלים ששמו 'מנחם משיב'. מהפסוק "רחק ממני מנחם, משיב נפשי".

[גימפעל]

לפני תוכנו של הספר, שמו של הספר הנאני, הוא לקוח מן הסתם מהפסוק 'היפלא מה' דבר, למועד' וגו'. וזו הברקה יפה.

כיוצא בדבר ישנו רחוב בירושלים ששמו 'מנחם משיב'. מהפסוק "רחק ממני מנחם, משיב נפשי".

הרחוב לא ע"ש הפסוק אלא ע"ש ספר.

[אפרים זלמן]

(בגמרא מובא הפסוק "כמעט, כסדום היינו" כאילו היה כתוב "כמעט כסדום היינו".)

[ש. ספראי]

תודה רבה לכל שולחי ההערות וההארות במייל ובפרטי, שחלקם נכנסו בס"ד לספר.
כוח"ט ושנה טובה ומתוקה

[שמואל דוד]

מה הדוא"ל של מחבר הספר הנפלא

[אוצר החכמה]

אתה יכול לכתוב לו בפרטי כאן. כפי שאתה רואה המחבר הוא הכותב כאן בשם ש. ספראי

[פרי יהושע]

כדרך המחבר נחמד ונעים, יפוצו מעיינותיו חוצה ויזכה להרבות תורה ולאהבה על כלל ישראל.
לחיבת הקודש אחר שעיינתי מקופיא בספרו, [קצת הגהה לא תזיק כמו שציינו קודמי], במש"כ על אתרוג לגדול הדור, זה מכבר הסתפקתי בדבר להלכה ולמעשה, ובדומה לכך יש לדון במי שמבקש ממנו חברו לקנות לו אתרוג ומוצא שנים אחד יותר מהודר, מה יעדיף את מצות עצמו,ש הרי מצוות לאו ליהנות ניתנו, או דילמא הנותן בעין יפה הוא נותן, ויאה לו להעדיף חברו, ואני ראיתי רבים ושלמים נוהגים כמנהג הראשון, ויש לדעת האם בכל זאת מי שנוהג במנהג השני יש לו מקום ומבוא, או שחולשת הדעת יש כאן.

שנה טובה ושוב ברכה

[אברכון]

חילך לאורייתא. ספר מעניין מאוד עם נושאים אקטואליים הראויים לעלות על שולחן מלכים.

[ש. ספראי]

כדרך המחבר נחמד ונעים, יפוצו מעיינותיו חוצה ויזכה להרבות תורה ולאהבה על כלל ישראל.
לחיבת הקודש אחר שעיינתי מקופיא בספרו, [קצת הגהה לא תזיק כמו שציינו קודמי], במש"כ על אתרוג לגדול הדור, זה מכבר הסתפקתי בדבר להלכה ולמעשה, ובדומה לכך יש לדון במי שמבקש ממנו חברו לקנות לו אתרוג ומוצא שנים אחד יותר מהודר, מה יעדיף את מצות עצמו,ש הרי מצוות לאו ליהנות ניתנו, או דילמא הנותן בעין יפה הוא נותן, ויאה לו להעדיף חברו, ואני ראיתי רבים ושלמים נוהגים כמנהג הראשון, ויש לדעת האם בכל זאת מי שנוהג במנהג השני יש לו מקום ומבוא, או שחולשת הדעת יש כאן.

שנה טובה ושוב ברכה

חן חן על המחמאות!!
הנותן בעין יפה נותן אין הכוונה שצריך לתת מתנות יפות על חשבון עצמך, אלא במקום שמספק"ל האם הנותן נתן מתנה יפה, אמרי' שמסתבר שנתן בעין יפה. ונפקותא לכמה דברים, כגון בב"ב ע"א, ובדין הנותן דבר שאין בו ממש דאמרי' דכיון דנותן בעין יפה, תן לו גם דבר שיש בו ממש וכו'.
אך אם יש לך ספק האם להשאיר לעצמך את העידית ולתת לשני את הבינונית או להיפך- זה נתון לשיקול דעתך ואינו ענין ל"הנותן בעין יפה נותן".

וכמובן שגם אינו ענין למלל"נ. ההידור אינו קשור להנאה, אלא שאדם צריך ליקח אתרוג מהודר יותר ויותר כפי האפשר.
ושוב יש"כ

[פרי יהושע]

כדרך המחבר נחמד ונעים, יפוצו מעיינותיו חוצה ויזכה להרבות תורה ולאהבה על כלל ישראל.
לחיבת הקודש אחר שעיינתי מקופיא בספרו, [קצת הגהה לא תזיק כמו שציינו קודמי], במש"כ על אתרוג לגדול הדור, זה מכבר הסתפקתי בדבר להלכה ולמעשה, ובדומה לכך יש לדון במי שמבקש ממנו חברו לקנות לו אתרוג ומוצא שנים אחד יותר מהודר, מה יעדיף את מצות עצמו,ש הרי מצוות לאו ליהנות ניתנו, או דילמא הנותן בעין יפה הוא נותן, ויאה לו להעדיף חברו, ואני ראיתי רבים ושלמים נוהגים כמנהג הראשון, ויש לדעת האם בכל זאת מי שנוהג במנהג השני יש לו מקום ומבוא, או שחולשת הדעת יש כאן.

שנה טובה ושוב ברכה

חן חן על המחמאות!!
הנותן בעין יפה נותן אין הכוונה שצריך לתת מתנות יפות על חשבון עצמך, אלא במקום שמספק"ל האם הנותן נתן מתנה יפה, אמרי' שמסתבר שנתן בעין יפה. ונפקותא לכמה דברים, כגון בב"ב ע"א, ובדין הנותן דבר שאין בו ממש דאמרי' דכיון דנותן בעין יפה, תן לו גם דבר שיש בו ממש וכו'.
אך אם יש לך ספק האם להשאיר לעצמך את העידית ולתת לשני את הבינונית או להיפך- זה נתון לשיקול דעתך ואינו ענין ל"הנותן בעין יפה נותן".

וכמובן שגם אינו ענין למלל"נ. ההידור אינו קשור להנאה, אלא שאדם צריך ליקח אתרוג מהודר יותר ויותר כפי האפשר.
ושוב יש"כ

פשיטא שלא הייתה כוונתי להנותן וכו' אלא למליצה בעלמא, שאלתי אם יש מידה כזו להעדיף השני ע"פ עצמך או ...

[ש. ספראי]

כדרך המחבר נחמד ונעים, יפוצו מעיינותיו חוצה ויזכה להרבות תורה ולאהבה על כלל ישראל.
לחיבת הקודש אחר שעיינתי מקופיא בספרו, [קצת הגהה לא תזיק כמו שציינו קודמי], במש"כ על אתרוג לגדול הדור, זה מכבר הסתפקתי בדבר להלכה ולמעשה, ובדומה לכך יש לדון במי שמבקש ממנו חברו לקנות לו אתרוג ומוצא שנים אחד יותר מהודר, מה יעדיף את מצות עצמו,ש הרי מצוות לאו ליהנות ניתנו, או דילמא הנותן בעין יפה הוא נותן, ויאה לו להעדיף חברו, ואני ראיתי רבים ושלמים נוהגים כמנהג הראשון, ויש לדעת האם בכל זאת מי שנוהג במנהג השני יש לו מקום ומבוא, או שחולשת הדעת יש כאן.

שנה טובה ושוב ברכה

חן חן על המחמאות!!
הנותן בעין יפה נותן אין הכוונה שצריך לתת מתנות יפות על חשבון עצמך, אלא במקום שמספק"ל האם הנותן נתן מתנה יפה, אמרי' שמסתבר שנתן בעין יפה. ונפקותא לכמה דברים, כגון בב"ב ע"א, ובדין הנותן דבר שאין בו ממש דאמרי' דכיון דנותן בעין יפה, תן לו גם דבר שיש בו ממש וכו'.
אך אם יש לך ספק האם להשאיר לעצמך את העידית ולתת לשני את הבינונית או להיפך- זה נתון לשיקול דעתך ואינו ענין ל"הנותן בעין יפה נותן".

וכמובן שגם אינו ענין למלל"נ. ההידור אינו קשור להנאה, אלא שאדם צריך ליקח אתרוג מהודר יותר ויותר כפי האפשר.
ושוב יש"כ

פשיטא שלא הייתה כוונתי להנותן וכו' אלא למליצה בעלמא, שאלתי אם יש מידה כזו להעדיף השני ע"פ עצמך או ...

זאת שאלה שהתשובה עליה היא שהכל לפי הענין, המקבל והנותן.