השואל ומשיב: רוב מבארי השו"ע היו כהנים או לוים

[שלח]

הוא נותן דוגמאות סמ"ע ש"ך ט"ז מג"א של"ה נודע ביהודה הפלאה קצות, האם יש דוגמאות נוספות משנים לפני ועד ימינו?,האם זו הוכחה שכהנים ולויים הם ודאי ולא ספק במשפחות מיוחסות אלו

[הכהן]

משנה ברורה
בדי השולחן

[יורה_דעות]

וכן רוב התנאים וחלק גדול מהאמוראים

[ראש חכם]

עיין שו"ת חת"ס חאו"ח סימן ר"ח בענין זה.

[איש רגיל]

שמעתי פעם ביאור לזה, שהכהנים והלויים קיבלו כל צרכיהם מתרומות ומעשרות, ויכלו לישב על התורה ועל העבודה בנחת.
כמובן שזה מסביר רק את זמן הבית.

[מחולת המחנים]

וללוי אמר וגו', יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל.

ולהוסיף: מחצה"ש.

[איש רגיל]

ולהוסיף: מחצה"ש.

לא הבנתי.

[מחולת המחנים]

מחצית השקל, גם הוא היה לוי.

[אליעזר שלום]

מה זה אומר למעשה להבא לאלו שאינם כהנים
מה הם אמורים לעשות
האבד סברם ח''ו

[אמסטרדם]

זה לא צרה אם אין הקב"ה עושה שאדם אחד יתפרסם והשני לא. וכבר כתבו לעיל "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל".

[הסרפד]

לעומת זה, כמדומני שרוב הראשונים המפורסמים היו ישראלים.

וכן רוב התנאים וחלק גדול מהאמוראים

זאת מניין?

[יורה_דעות]

ממנין

[עתניאל בן קנז]

כמובן שה'ישראלים' הם רבים הרבה יותר מן הלוים והכהנים. ומי שאינו לוי יש לו סיכוים טובים לגדול פוסק הדור [לכל הפחות כמו הב"י והרמ"א, הרמב"ם והרשב"א, הגר"א או שו"ע הרב].

הכוונה, שלווים יש סכוי רב יותר. [מבחינה סטטיסטית, אם יש יותר פוסקים לוים, מהאחוזים שלהם באוכלסיא, הרי יש איזה מעלה יתירה בשבט לוי].

מפוסקי דורינו, יש למנות את הרב וואזנר שליט"א (שאגב דברי השו"מ הנ"ל רגילים בלשונו -ושמעתיו מפיו כמה פעמים)

[מן השורה]

עי' יומא כ"ו. אמר רבא לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר וכו', [וע"ש במהרש"א שהקשה מדוד דסלקא לי' שמעתא אליבא דהלכתא בסנהדרין פרק חלק, ותירץ דמלך שאני, א"כ אולי לשאר השבטים יועיל אתפשטותא דמשה דאי' בחכם שבכל דור].

[מיללער]

אחרי שזכינו לאחרונה למהדורא החדשה מספרו של רב האי גאון, המשיב הגדול, רבי יוסף שאול מלבוב זצ"ל בהופעת ספרו שואל ומשיב חלק א' במהדורת מכון י-ם, מצאתי ראיתי דבר נפלא בדבריו ז"ל בהקדמת ספרו, אחרי שמתנצל בענוות קדשו על הדפסת פסקיו בהלכה, ובונה את דבריו עפ"י דברי הגמ' שרק שבטו של לוי ומבני יששכר זכו לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, ובלשונו כותב:

"בכל זאת אנכי הצעיר מצעירי הלוים שבשבט לוי הנני, ורוב מבארי השו"ע היו הכהנים הלוים, בעלי הסמ"ע והש"ך היו כהנים, הטו"ז והמ"א והשל"ה היו לוים, ובזמנינו אלו הנוב"י והפלאה היו לוים, והקצוה"ח כהן כלם זכרם לברכה" וכו'

האם יש מי שעמד על תופעה הזו, שנראה מחודשת ביותר, והאם ניתן לשקול זה בכור המבחן אם אכן באלו שנתקבלו דבריהם בענין פסיקת הלכה לדורות יש יתרון בין הכהנים ולוים בקרב ישראל?

[סעדיה]

להעיר שכ"ה אחרי רבינו השו"מ, ששלשת הספרים ע"ס השו"ע שנהיו לנכסי צאן ברזל בקרב ד"א של הלכה - הלא הם משנ"ב ערוך השלחן ודעת תורה - מבני לוי יצאו.


אך כ"ז אינו אלא לגבי 'מבארי השו"ע' אבל 'בעלי השו"ע' -מרן הב"י והרמ"א ובמידה מסויימת גם הגר"א- לא היו לויים, וכמוש"כ בהעמ"ד (שמות ל"ז א')

וכשם שבצלאל עש את הארון בפועל ואח"כ נמסר ללוים המה ינשאוהו והעמידוהו על מכונו להגיעו לתכליתו הנרצה בו, ככה לדורות שבט יהודה היו מחוקקים ושבט לוי באים אחרי הכרעתם ומורים למעשה הבא לפניהם ומתקנים לפי השינויים במזדמן למעשה ולהורות כתכלית הנרצה לעשות כתורה

[גבול ים]

המעיין בשער שו"ע חו"מ יראה שנקרא שמו שלחן ערוך עם תורת כהנים, ומטעם הלזה שנושאי כליו הש"ך והסמ"ע כהנים.

[אספקלריא]

מה זה אומר למעשה להבא לאלו שאינם כהנים
מה הם אמורים לעשות
האבד סברם ח''ו

מפורסם לשון הרמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל:
"ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם ...", עיי"ש.

[ניים ושכיב]

...ובלשונו כותב: ...רוב מבארי השו"ע היו הכהנים הלוים, בעלי הסמ"ע והש"ך היו כהנים, הטו"ז והמ"א והשל"ה היו לוים

לשל"ה יש ביאור על השו"ע?

[מיללער]

...ובלשונו כותב: ...רוב מבארי השו"ע היו הכהנים הלוים, בעלי הסמ"ע והש"ך היו כהנים, הטו"ז והמ"א והשל"ה היו לוים

לשל"ה יש ביאור על השו"ע?

ולבעל הפלאה?

[י. אברהם]

ולבעל הפלאה?

נתיבות לשבת על אה"ע

[מיללער]

ולבעל הפלאה?

נתיבות לשבת על אה"ע

צודק, שכחתי מזה

[250]

תמהני, הרי בספר המקנה ובספר ההפלאה יש הרבה בעניני הלכה שבשו"ע, ובמיוחד בקונטרס אחרון שלו שהולך סביב השו"ע אה"ע, במקנה מסימן כו עד סה, ובהפלאה מסימן סא עד קיח

[אוצר החכמה]

ראו מאמר מאת הגרי"ח סופר שליט"א בספרו הדר יעקב חלק ג' סימן כד
בענין לא מצינו מורה הוראה אלא משבט לוי ויששכר
דברים (ל"ג ח'): "וללוי אמר תומיך ואוריך לאיש חסידך וגו', יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל".
ופירש רש"י ז"ל: "יורו משפטיך, ראוין אלו לכך", ורש"י ז"ל בפירושו לספר ירמיה (י"ח י"ח) כתב: "תורה מכהן, שעל הכהנים להורות תורה שנאמר יורו משפטיך ליעקב", ובפירושו לספר הושע (ד' ד') כתב רש"י ז"ל: "הכהנים היו בני הוראה כמו שנאמר יורו משפטיך ליעקב", ובפירושו לספר מלאכי (ב' ז') כתב רש"י ז"ל: "כי שפתי כהן, עליהם מוטל לשמור דעת למה שהרי תורה יבקשו מפיה שכבר דבר זה מסור להם יורו משפטיך ליעקב" ע"ש.
והרד"ק ז"ל שם: "כי שפתי כהן ישמרו דעת, כי כן יאות לכל כהן שישמרו שפתיו דעת המצות והחקים להורותם בשפתיו לישראל, כמו שאמר בתורה ולהורות את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה, ונאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל לפיכך יבקשו ישראל תורה מפיהו, כי מלאך ה' צבאות הוא, כי הוא שליח האל יתברך להורות דברי האל ב"ה", והן הם דברות הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות שמיטה (ס"פ י"ג), עיין שם. [ועיין שו"ת חתם סופר או"ח (סימן ר"ח)].
והגאון אדמו"ר רבי צדוק הכהן מלובלין ז"ל בהרבה מקומות האריך בזה, וננקוט לדוגמא, בספרו רסיסי לילה (סימן נ"ז) כתב: "הכהנים הם שורש התורה דבני ישראל כמו שנאמר יורו משפטיך וגו', ונאמר שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, שהדעת שהוא דרגא דמשה רבינו ע"ה", ובספרו פרי צדיק (ראש חדש כסלו סימן ה') כתב: "משה ואהרן רבותיהם של ישראל, משה רבינו הוריד התורה שבכתב, ואהרן שורש התורה שבעל פה דכתיב, כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו", ושם מאמרי חנוכה (סימן א') כתב: "ועיקר כח הארת תורה שבעל פה ניתן לאהרן הכהן וכמו שנאמר, כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" ע"ש.
וזו לשון הגאון נצי"ב ז"ל בהעמק דבר דברים שם: "יורו משפטיך ליעקב, ברכם עוד שיהיו מורי הוראה, כי כבר הבדיל ה' את כל שבט הלוי להיות נושאי ארון ברית ה' היינו כח התורה כמו שביארנו לעיל (פרשת עקב).
וברכה זו היא בשני אופנים, האופן הראשון, הוראה הפשוטה, מה שכבר נגמר הדין על פי משפטי הקודמים ומחוקקי ישראל, יבאו המה שבט לוי ויורו הלכה למעשה לכל שואל. וזהו "ליעקב".
והנה אהרן לבדו נתברך מפי ה' במה שאמר ולהורות את בני ישראל, ועתה ברך משה את כל שבט לוי וכדאיתא ביומא (כ"ו א') לא אתי דאורי אלא משבט לוי. וביבמות (פ"ו ב') איתא דבראשונים כתיב ושוטרים הלוים לפניכם.
והאופן השני "ותורתך לישראל", עוד יורו לתלמידים המכונים בשם "ישראל", איך לעשות הלכות מחודשות וכמו שאמר יאשיהו המלך בספר דברי הימים ב' (ל"ה ג') ללוים המבינים לכל ישראל וגו' עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל. וביארנו (ס"פ בא, ור"פ דברים) שהזהירם להרביץ תורה ומשום הכי אמר להלוים המבינים לכל ישראל". ועוד עיין לנצי"ב ז"ל בהעמק דבר דברים (י' ח') עיין שם.
יומא (כ"ו א'): "אמר רבא לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי, או משבט יששכר, לוי דכתיב יורו משפטיך ליעקב, יששכר דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל. ואימא יהודה נמי דכתיב יהודה מחקקי, אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא קאמינא".
ופירש רש"י ז"ל: "דמורי, שמורה הוראות בישראל: אליבא דהילכתא, להורות כדת וכהלכה".
ובתוספות ישנים שם הקשו: "דכתיב יהודה מחוקקי, הכי נמי הוי מצי לאתויי מחוקק מבין רגליו. אי נמי הוי מצי למימר בנשיא ובראש הגולה שבאו מדוד כדדרשינן בסנהדרין (ק"ד ב'), ודוד נמי מלוי קא אתי" עכ"ל.
תחילה וראש יש להעיר שהמציין שציין לסנהדרין ק"ד ב', לא הבין כוונת התוספות ואין כוונתם לשם, אלא לסנהדרין ה' א' דשם דרשו קרא דמחוקק מבין רגליו לנשיא וראש גולה, עיין ותבין.
ותו בגליון התלמוד מודפסת הגהה שמה שכתבו התוספות ודוד מלוי אתא, הוא טעות וצריך לומר ודוד מיהודה אתא עיין שם.
והנה זה ידוע ומפורסם שבתוספות ישנים דיומא רבו גם רבו השגיאות הטעויות והשיבושים, וכמו שכתב הגאון רבי רפאל חזן ז"ל בספר חקרי לב יו"ד (קונטרס כונן לחקר דשי"ז ע"א): "תוספות ישנים דמסכת יומא נודע שהוחזקו כמשובשים בטעויות", וכן כתב הגאון חיד"א ז"ל בספר שם הגדולים חלק הספרים (מערכת ת' אות י"ט סקי"ג) ע"ש, אבל כאן דברי התוספות ישנים נכונים ואינם צריכים הגהה, ואיני יודע ממי יצאה הגהה זו, אבל חושבני שלא ירד לכוונת רבותינו בעלי התוספות ז"ל ואין להגיה כלל, כי אכן התכוונו לומר שדוד בא מלוי, והוא ועל פי מאמרם במסכת סוטה (י"א ב'): "ויעש להם בתים, רב ושמואל, חד אמר בתי כהונה ולויה, וחד אמר בתי מלכות, מאן דאמר בתי כהונה ולויה אהרן ומשה, ומאן דאמר בתי מלכות דוד נמי ממרים קאתי דכתיב ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור וכתיב ודוד בן איש אפרתי", ועיין פירוש רש"י ז"ל שם, הרי שדוד המלך אכן מלוי בא ודוק היטב.
ומצאתי בחידושי הריטב"א ז"ל יומא שם: "ובתוספות פירשו דדוד נמי מלוי אתי שבא ממרים, כדאיתא במסכת סוטה", והיינו כדכתיבנא בס"ד ודוק. [ועיין לגאון שאגת אריה ז"ל בספרו גבורות ארי יומא שם ודוק].
עוד כתב הריטב"א ז"ל שם: "אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא אמרינן. פירוש להורות הלכה למעשה כדכתיב בלוי יורו משפטיך ליעקב. וביששכר בינה לעיתים לדעת מה יעשה ישראל".
ורבינו הגאון בעל שדי חמד ז"ל בספרו מכתב לחזקיה יומא שם הביא דברי הגאון רבי חיים פאלאג'י ז"ל בספרו ראה חיים (פרשת ויחי) שעמד מדוע דוקא שבט לוי ויששכר זכו לזה, וכתב משום שהטרדות הזמן גורמות שכחת התורה, כאומרם ז"ל, אבל שבט לוי שזכה לכ"ד מתנות כהונה, ושבט יששכר שזבולן החזיקו לא היו טרודים, וזאת הסיבה שזכו להיות מורים הוראות בישראל ע"ש, ועיין שם במכתב לחזקיה מה שהעיר עליו, ומה שכתב בכל ענין זה עש"ב.
וספר ראה חיים אינו תחת ידי, אבל איני מבין היטב, דלטעמו מאי פריך תלמודא משבט יהודה ואימא יהודה וכו', והרי שבט יהודה אכן היו טרודים וכו', ועיין.
ועיין לגאון רבי חיים פאלאג'י ז"ל בספרו החפץ חיים (סימן ג') שבא לו בארוכה למאד, ובעשרים וחמשה סעיפים, בירר כשמלה דברי רבא הללו דמורי הוראה באים משבט לוי ויששכר, ועיין לו גם בספרו תנופה חיים (דס"ה ע"ב, ודקי"ד ע"ד, ודקנ"ג ע"ד), ובספרו צדקה חיים (דל"ז ע"ג) ואכמ"ל.
וכתב הגאון חיד"א ז"ל בספרו פתח עינים בבא קמא (י"ז א') שמה שאמרו דלא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא משבט לוי ויששכר, היינו בלא שום סגולה, שאין בו אלא תורה, אך אם יעשה לו סגולה כמו צדקה וגמילות חסדים וענוה, בודאי יזכה לכוין אל האמת.
והגאון רבי יוסף שאול נתנזון ז"ל בהקדמתו לספרו המופלא שואל ומשיב עמד לבאר דברי רבא דלעיל ד"לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר", דטעמא דמילתא יובן עם דברי הרמב"ם המפורסמים בסוף הלכות שמטה ויובל "שבט לוי הובדל לעבוד את ה' ולשרתו להורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים" וכו' ע"ש, וכן שבט יששכר היה מובדל ומפורש לה' כי זבולון היה מפרנסו, והיינו דפריך ואימא יהודה דכתיב יהודה מחוקקי, והיינו שיהודה היה מלך כמבואר בספר דברי הימים א' (פרק ה'), וגם הוא זכה לתורה וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות רוצח (פ"ב ה"ד) והלכות מלכים (פ"ד ה"י), והיינו דמשני תלמוד אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, על דרך שכתב הר"ן בדרשותיו דבית הדין מורים המשפטים הנהוגים בכל עת, אבל המלך אין לו רשות רק למגדר מילתא ועיקרו של מלך הוא משפטי המלחמה ותיקון המדינה עכת"ד.
וגם זאת בעניותי איני מבין היטב, חדא שהרי הרמב"ם ז"ל שם כתב "ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש מבאי עולם וכו' ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני אדם וכו' הרי זה נתקדש קדש קדשים" וכו', ולפי דברים אלו משכחת צורבא מרבנן דמורי אף דלא אתי משבט לוי או משבט יששכר, ותו קושיית התלמוד מיהודה אינה ממלך יהודה דוקא אלא מכלל שבט יהודה, וזה אינו מיושב, ועיין.
ומעניינים מאד דברות הגאון הגדול רבי יוסף שאול נתנזון ז"ל שם בהקדמתו שכה כתב: "אנכי הצעיר מצעירי הלויים שבשבט לוי הנני, ורוב מבארי השלחן ערוך היו הכהנים הלויים, סמ"ע וש"ך היו כהנים, ט"ז ומגן אברהם, ושל"ה היו לויים, ובזמנינו אלו הנודע ביהודה וההפלאה היו לויים, וקצות החשן היה כהן, כולם זכרם לברכה" ע"ש.
והנה בברכת משה לשבט לוי בפרשת וזאת הברכה (דברים ל"ג ח' ואילך) כה אמר: "וללוי אמר תומיך ואוריך לאיש חסידך וגו', יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל", וראיתי לגאון הצדיק רבי שאול בראך ז"ל בספרו כהיום תמצאון (סימן ר"ד) שכה כתב: "יורו משפטיך ליעקב, מרמז שעל שלחן ערוך חושן משפט יהיו המבארים משבט לוי, סמ"ע וש"ך כהנים, וט"ז משבט לוי" עכ"ל.
ולפי דרכו יש להוסיף ולרמוז דהיינו יורו משפטיך ליעקב, שהשלחן ערוך בנוי ומיוסד על ארבעה טורים שחיבר רבינו יעקב ודוק.
עוד אכתוב שבס"ד ראיתי שתיבות "יורו משפטיך ליעקב", עולים בגימטריא כחשבון: "והם סמ"ע ט"ז ש"ך מגן אברהם", והוא פלא, וקצת באופן אחר תיבות "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל", עולה בגימטריא "הלא הם חכמינו מאירת עינים, טורי זהב, שפתי כהן, ומגן אברהם", וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא ודוק היטב.
ודע כי ראיתי לגאון המובהק רבי שמעון פאללאק ז"ל בספרו שו"ת שם משמעון ח"א (חו"מ ס"ס ו' דקע"ה סע"ב) שכתב: "בדיינים שלנו שלא נסמכו, ודאי שיש לחזר ולהדר שיהיו מכהנים ולויים דאתו משבט לוי שיודעים להורות כדין וכהלכה, ולפי זה נולד לנו עוד פנים חדשות שגם במחלוקות הפוסקים אהדדי, כמו בפלוגתא בין הטורי זהב למגן אברהם, או במחלוקת הקצות והנתיבות וכדומה, יש להכריע כמעט כטורי זהב נגד המגן אברהם כיון שהיה לוי, וכן כקצות נגד הנתיבות כיון שהיה כהן, והוא דבר חדש ומחודש שראוי לשים לב עליו" עכ"ל. [ועיין שם מה שכתב לבאר דברי רבא דלעיל, וזכה לכוין לדברי הגאון חיד"א ז"ל בספרו מראית העין סנהדרין (ה' א') ע"ש].
והנה מלבד שהדברים מאד חדשים, וכמו שהוא ז"ל הרגיש, עוד בה דאיני מבין דבריו, שהרי רבינו המגן אברהם ז"ל אף הוא לוי היה, כמפורסם, ולפיכך מאי קאמר "יש להכריע כמעט כטורי זהב נגד המגן אברהם כיון שהיה לוי", והוא תימה רבה.
ובספר כרם שלמה האס יו"ד (ס"ס רמ"ב אות ט"ז) הביא משם שו"ת עולת שמואל (סימן י"ז): "כבר קבלו לדון על פי המגן אברהם באורח חיים, ועל פי הש"ך ביורה דעה, ועל פי הבית שמואל באבן העזר, ועל פי הסמ"ע בחושן משפט ובכל זה אין למדים מן הכללות וכו' רק שכך נהוג עלמא", ועיין שם בכרם שלמה חו"מ (סימן כ"ה אות י"ב די"ב סע"א), וכתב בשו"ת אבני נזר או"ח (ס"ס תמ"ז אות ח'): "על הוראות המגן אברהם אנחנו סומכין בכל חלק אורח חיים", והגאון אדמו"ר מראדז'ין ז"ל במאמר פתיל תכלת (דף קס"ט) כתב: "סוגיא דעלמא כוותיה דהמגן אברהם ברוב דיני אורח חיים", ועיין שו"ת תשורת שי ח"א (ס"ס כ"ט), והארכתי במקומו בס"ד.
ומצאתי לגאון המובהק בהוראה רבי משה זקן מאזוז ז"ל אב"ד עיר התורה ג'רבה בספרו שו"ת ויען משה (סימן ע"ד) שכתב: "שמעתי שכתב החיד"א ז"ל נתקבל להלכה מה שכתב המגן אברהם ז"ל", ועוד לו שם (סימן ס"ח ד"ה והיה) כתב: "אם כן אין מהר"ש הלוי חולק על המגן אברהם שקבלנו הוראותיו", וכן בספרו ויסמוך משה (די"ג ע"ב) כתב קבלנו הוראות המגן אברהם ע"ש.
ובעניותי זה דבר חדש, ולא שמעתיו מעולם שאנחנו בני ספרד קבלנו הוראות רבינו המגן אברהם ז"ל, וגם נעלם ממני ולא ידעתי כעת היכן כתב כן הגאון חיד"א ז"ל וצ"ע.
ואכתוב כאן כי כלפני כעשרים וחמש שנה שמעתי מהרה"ג רבי א"פ גרוסברג ז"ל שאמר לי בשם אביו הרב ז"ל, ששמע מפה קדשו של השרף מבריסק גאון ישראל וקדשו מהרי"ל דיסקין זצ"ל שאמר בהאי לישנא: "כמעט אין שלש תיבות במגן אברהם בלא חידוש דין", ודוק היטב.
וראיתי שרבים מגדולי גאוני בתראי ז"ל הכתירו את רבינו אברהם הלוי גומבינר ז"ל בעל מגן אברהם בתואר גדול האחרונים, עיין שו"ת הגרע"א מהדורה תנינא (סימן קכ"ה ד"ה זהו), ושו"ת חתם סופר יו"ד (ח"ב סימן ו'), ושו"ת תשובה מאהבה ח"א (סימן מ"ז), ושו"ת אבני נזר (חו"מ סימן נ"ה), ושו"ת ברכת רצ"ה (סימן ע"ח דצ"ט רע"א) ע"ש.
ובספר ארחות רבינו ח"ג הביא משם רבינו מופת הדור החזון איש זצ"ל דהמגן אברהם הוא הגדול שבכל נושאי כלי ארבעת חלקי השלחן ערוך ע"ש, ועיין גם בספר מעשה איש, ובחיבורי על כללי הפוסקים הארכתי למאד מפי ספרים וסופרים במעלת רבינו המגן אברהם זיע"א, השי"ת יעזרני להוציאו לאורה עם כל חידו"ת לתועלת שוחרי תורה ותושיה אמן.

[יין המשמח]

אך כ"ז אינו אלא לגבי 'מבארי השו"ע' אבל 'בעלי השו"ע' -מרן הב"י והרמ"א ובמידה מסויימת גם הגר"א- לא היו לויים, וכמוש"כ בהעמ"ד (שמות ל"ז א')

וכשם שבצלאל עש את הארון בפועל ואח"כ נמסר ללוים המה ינשאוהו והעמידוהו על מכונו להגיעו לתכליתו הנרצה בו, ככה לדורות שבט יהודה היו מחוקקים ושבט לוי באים אחרי הכרעתם ומורים למעשה הבא לפניהם ומתקנים לפי השינויים במזדמן למעשה ולהורות כתכלית הנרצה לעשות כתורה

ולהעיר שחלק גדול משלשלת המסורה עובר דרך זרע דוד, וכן הרמב"ם ואדמו"ר הזקן בעל השו"ע (אינני בטוח בנוגע לבית יוסף) היו מזרע דוד.

[ברים]

לציין שספר ארחות שבת אחד ממחבריו כהן והשני לוי.

[בברכה המשולשת]

אך כ"ז אינו אלא לגבי 'מבארי השו"ע' אבל 'בעלי השו"ע' -מרן הב"י והרמ"א ובמידה מסויימת גם הגר"א- לא היו לויים, וכמוש"כ בהעמ"ד (שמות ל"ז א')

וכשם שבצלאל עש את הארון בפועל ואח"כ נמסר ללוים המה ינשאוהו והעמידוהו על מכונו להגיעו לתכליתו הנרצה בו, ככה לדורות שבט יהודה היו מחוקקים ושבט לוי באים אחרי הכרעתם ומורים למעשה הבא לפניהם ומתקנים לפי השינויים במזדמן למעשה ולהורות כתכלית הנרצה לעשות כתורה

ולהעיר שחלק גדול משלשלת המסורה עובר דרך זרע דוד, וכן הרמב"ם ואדמו"ר הזקן בעל השו"ע (אינני בטוח בנוגע לבית יוסף) היו מזרע דוד.

מה המקור לזה שהרמב"ם היה מזרע דוד?
ומה המקור לזה שאדמו"ר הראשון מחב"ד היה מזרע דוד?
כי זכורני שעל שני הייחוסים הועלו פקפוקים כבדי משקל

[עזריאל ברגר]

ומה המקור לזה שאדמו"ר הראשון מחב"ד היה מזרע דוד?
כי זכורני שעל שני הייחוסים הועלו פקפוקים כבדי משקל

על יחוסו של אדה"ז לא שמעתי פקפוקים - הלא ידוע ייחוסו בן אחר בן למהר"ל מפראג!
אבל על ייחוסו של האדמו"ר האחרון יש מפקפקים, כי הרי אינו בן אחר בן לאדמו"ר הזקן (אדמו"ר הצמח צדק הוא בן בתו של אדה"ז ואשתו של הצ"צ היא בת אדמו"ר האמצעי שהוא בנו של אדה"ז, וכל האדמו"רים שאחרי הצ"צ - הם מבני בניהם של זיווג זה, הרי שאינם בן-אחר-בן לאדה"ז, אלא שמעתי אומרים שהם מיוחסים לבית דוד מצד אביהם, ועל ייחוס זה יש מפקפקים).

[מה שנכון נכון]

על יחוסו של אדה"ז לא שמעתי פקפוקים - הלא ידוע ייחוסו בן אחר בן למהר"ל מפראג!

יעויין אור ישראל לד.

[יין המשמח]

הרמב"ם ייחס את עצמו.

משפחת אלטשולער היא מיוחסת לדוד המלך - ראה בסוף ספר אבן פינה על רות.
והצ"צ הוא בנו של ר' שלום שכנא בנו של ר' נח אלטשולער.

[בברכה המשולשת]

הרמב"ם ייחס את עצמו.

משפחת אלטשולער היא מיוחסת לדוד המלך - ראה בסוף ספר אבן פינה על רות.
והצ"צ הוא בנו של ר' שלום שכנא בנו של ר' נח אלטשולער.

א. היכן הרמב"ם ייחס את עצמו לדהע"ה?
ב. ומה בדיוק פרטי היחס של מש' אלטשולער? (הספר הנ"ל אינו תח"י)

[שיף]

בדור האחרון רוב גדולי הדור והפוסקים לא היו כהנים ולווים
החזו"א, הכף החיים, הבן איש חי, הגר"מ פיינשטיין, הגר"י קמנצקי, הגרש"ז אויערבך, הגר"ע יוסף, הגרב"צ אבא שאול, הגרא"מ שך, הגרח"פ שיינברג, הגרי"י וייס- מנחת יצחק, הגר"א גרינבלט-רבבות אפרים זצ"ל ולהבל"ח הגר"נ קרליץ, הגר"ח קנייבסקי, הגר"מ גרוס
אמנם ודאי התייחסו לדוד המלך כמו כל יהודי כמעט viewtopic.php?f=19&t=13425&hilit=%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93

[שיף]

ודע כי ראיתי לגאון המובהק רבי שמעון פאללאק ז"ל בספרו שו"ת שם משמעון ח"א (חו"מ ס"ס ו' דקע"ה סע"ב) שכתב: "בדיינים שלנו שלא נסמכו, ודאי שיש לחזר ולהדר שיהיו מכהנים ולויים דאתו משבט לוי שיודעים להורות כדין וכהלכה, ולפי זה נולד לנו עוד פנים חדשות שגם במחלוקות הפוסקים אהדדי, כמו בפלוגתא בין הטורי זהב למגן אברהם, או במחלוקת הקצות והנתיבות וכדומה, יש להכריע כמעט כטורי זהב נגד המגן אברהם כיון שהיה לוי, וכן כקצות נגד הנתיבות כיון שהיה כהן, והוא דבר חדש ומחודש שראוי לשים לב עליו" עכ"ל. [ועיין שם מה שכתב לבאר דברי רבא דלעיל, וזכה לכוין לדברי הגאון חיד"א ז"ל בספרו מראית העין סנהדרין (ה' א') ע"ש].
והנה מלבד שהדברים מאד חדשים, וכמו שהוא ז"ל הרגיש, עוד בה דאיני מבין דבריו, שהרי רבינו המגן אברהם ז"ל אף הוא לוי היה, כמפורסם, ולפיכך מאי קאמר "יש להכריע כמעט כטורי זהב נגד המגן אברהם כיון שהיה לוי", והוא תימה רבה.

כנראה שלא כל ת"ח ומח"ס ואפילו גדול בישראל, הוא גם בקי בהיסטוריה וביוחסין, וע"כ דאישתמיטתיה להא. [הט"ז הרבה יותר מפורסם בעולם כלוי גם ע"ש משפחתו משא"כ המג"א]

[אצרן]

בדור האחרון רוב גדולי הדור והפוסקים לא היו כהנים ולווים
החזו"א, הכף החיים, הבן איש חי, הגר"מ פיינשטיין, הגר"י קמנצקי, הגרש"ז אויערבך, הגר"ע יוסף, הגרב"צ אבא שאול, הגרא"מ שך, הגרח"פ שיינברג, הגרי"י וייס- מנחת יצחק, הגר"א גרינבלט-רבבות אפרים זצ"ל ולהבל"ח הגר"נ קרליץ, הגר"ח קנייבסקי, הגר"מ גרוס
אמנם ודאי התייחסו לדוד המלך כמו כל יהודי כמעט http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... 7%95%D7%93

רוב רובם של המפורסמים בכלל ישראל היו ישראלים
מכת החסידים ומתנגדים / אשכנזים וספרדים.

(רבי שמעון בן יוחאי)
האר״י הק׳
מרן המחבר זצ״ל
הרמ״א זצ״ל
בעשה״ק
הרבי רבי אלימלך זצ״ל
הגר״א זצ״ל
מרן החת״ס זצ״ל
החזו״א זצ״ל
מרן הק׳ מסאטמאר זצ״ל

ועוד ועוד ועוד

[אהרן תאומים]

הרמב"ם והשו"ע היו ישראלים ואילו חלק ממבאריהם היו כהנים ולווים אז זה אומר משהו? תמוה ביותר ולמאי נפק"ם אטו כרוכלא ליחשב וליזל לבדוק לכל אורך הדורות כמה כמה והיחסיות לפי חלקם באוכלוסיה, ואם בשמות עסקינן רוב מאורי החסידות היו ישראלים בית ויזניץ בעלז גור בית רוזין ועוד רוב ראשי הישיבות למעט בריסק