1 בגימטריא אינו מעכב - הסבר מחודש

[גלילי]

ראיתי בס' ערוגת הבשם ח"ג (עמ' 252 באוצר)הסבר מחודש מדוע אחד אינו מעכב:

ScreenShot005.jpg (57.88 KiB) נצפה 5492 פעמים

[ישראל הר כסף]

את המילים ראיתי אבל בעניות דעתי לא זכיתי להבין מה המשמעות של הקריאה. אם יש מישהו שיכול לבאר יותר- אשמח.

[שומר מסורת]

תיכף יבוא חכמינו באשי ויבאר נסתרות.
דרך אגב יש ע"ז ביואר ארוך מהרב פינקוס.

[יאיר]

בושש-(שפירושו:) באו שש וכן הנני-הן אני ההבדל בגמטריה 1.

בושש(308) באו שש(309)..

[חכם באשי]

אין כאן הסבר מחודש,
שכן זה אינו הסבר אלא הוכחה, וגם אינו מחודש, שכבר כתבו ר' יהודה החסיד בספר גימטריאות, אות ד, עיי"ש ובהערות המהדיר (מצוי באוצר)
ואם מחפש הנך "הסבר מחודש", ראה: viewtopic.php?f=7&t=490&p=2918&hilit=%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90+%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9#p2839
ובכל האשכול שם, השייך לענין המדובר כאן.

[גלילי]

אין כאן הסבר מחודש,
שכן זה אינו הסבר אלא הוכחה, וגם אינו מחודש, שכבר כתבו ר' יהודה החסיד בספר גימטריאות, אות ד, עיי"ש ובהערות המהדיר (מצוי באוצר)
ואם מחפש הנך "הסבר מחודש", ראה: viewtopic.php?f=7&t=490&p=2918&hilit=%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90+%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9#p2839
ובכל האשכול שם, השייך לענין המדובר כאן.

ההוכחה - אמת!
אבל מדוע "כי הקריאה במקום אחד שחסר" - אינו הסבר?

[חכם באשי]

עקרונית, אתה צודק. לא שמתי לב לחמשת תיבות אלו, היה עדיף לסמן אותם.
עכ"פ, איך בדיוק אתה מבין את ההסבר? הרי אם הקריאה נחשבת כמספר 1, מדוע שהקריאה של התיבה השניה לא תחשב כמספר 1, ואז שוב יש הפרש של 1 בגימטריא!

[רוצה לרצות]

הנה הסבר [איני יודע אם הוא מחודש] מספר תשואות חן פרשת ויצא, וזל"ק:

וקבלתי מפי קדוש הרב המוכיח ז"ל, שסוד הכולל הנחשב זה הוא, כי קודם שנעשה הרכבת תיבה מן כמה אותיות כל אות בפני עצמה מורה על איזה ענין, ואחר כך בהתחבר התיבה מן האותיות נתחדש בה הוראה חדשה, וכשחושבין מספר איזה תיבה נחשב חשבון של כל אות ואות בפני עצמה, וצריכין לחשוב עוד כללות המלה כי על ידי התחברותן מורה עוד על ענין חדש זולת הוראת כל אות בפני עצמו כנזכר, ע"כ ודברי פי חכם חן.

[אורי אגסי]

הנה הסבר [איני יודע אם הוא מחודש] מספר תשואות חן פרשת ויצא, וזל"ק:

וקבלתי מפי קדוש הרב המוכיח ז"ל, שסוד הכולל הנחשב זה הוא, כי קודם שנעשה הרכבת תיבה מן כמה אותיות כל אות בפני עצמה מורה על איזה ענין, ואחר כך בהתחבר התיבה מן האותיות נתחדש בה הוראה חדשה, וכשחושבין מספר איזה תיבה נחשב חשבון של כל אות ואות בפני עצמה, וצריכין לחשוב עוד כללות המלה כי על ידי התחברותן מורה עוד על ענין חדש זולת הוראת כל אות בפני עצמו כנזכר, ע"כ ודברי פי חכם חן.

וואו!
זהו ההסבר של הרב פינקוס, (שדרכו היתה לפשט בצורה יפה מושגים מספרי קבלה וחסידות) שהמשילו במשל הבא:
שולחן מורכב מ-5 דברים, יש רגל מעץ ועוד רגל מעץ ועוד רגל ועוד רגל ועליהם פלטת עץ. כעת, עד שלא חיברנו אותם לדבר אחד היו אלו 5 חלקים, וכשיצרנו מזה שולחן, זה דבר נוסף, וזהו ה"כולל". כך זכור לי עפ"י מה ששמעתי בשמו.

[חד וחלק]

איך אפשר שלא להביא את ההוכחה לכך שאפשר לעשות גימטריא בהפרש של אחד, מהפסוק "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי"', דהיינו שיהיו שוים בערכם למרות שיש ביניהם הפרש של ספרה אחת...
כמדומני בשם החיד"א, אלא שאני מצוייד רק בבר אילן קטן ועלוב, ואין לי אפשרות לוודא זאת.

[חכם באשי]

כדומני, שכבר הביאו לעיל, את ה'ראייה' מאפרים ומנשה וכו'.

[יאיר]

כוונתו לזה: viewtopic.php?f=7&t=2899#p21127

אין כאן הסבר מחודש,
שכן זה אינו הסבר אלא הוכחה, וגם אינו מחודש, שכבר כתבו ר' יהודה החסיד בספר גימטריאות, אות ד, עיי"ש ובהערות המהדיר (מצוי באוצר)
ואם מחפש הנך "הסבר מחודש", ראה: viewtopic.php?f=7&t=490&p=2918&hilit=%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90+%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9#p2839
ובכל האשכול שם, השייך לענין המדובר כאן.

לקריאה יותר נוחה: viewtopic.php?f=7&t=490&start=0&st=0&sk=t&sd=a

[דראל]

איך אפשר שלא להביא את ההוכחה לכך שאפשר לעשות גימטריא בהפרש של אחד, מהפסוק "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי"', דהיינו שיהיו שוים בערכם למרות שיש ביניהם הפרש של ספרה אחת...
כמדומני בשם החיד"א, אלא שאני מצוייד רק בבר אילן קטן ועלוב, ואין לי אפשרות לוודא זאת.

הרבה לפני החיד"א כתבו בדעת זקנים גימטרייה זו והוסיפו ש"אחד יותר". בניגוד לבעל הטורים שבפרפראות שלו ציין: "אפרים ומנשה - בגי' ראובן ושמעון" ותו לא.

[ישבב הסופר]

ולהסבר שונה: על דעת המדקדקים הקדמונים,רוב התנועות שבניקוד הם אות 'אלף' שנבלע בקריאה... ואולי לזה כיוון, (אף דלא מסתברא הכי).

[חנבין]

ידועה ההוכחה הבאה שאחד לא מפריע בגימ' (מהקדמת לקט יושר תלמיד התרומת הדשן)
עולא אמר: שהקדים שתי שנים לונושנתם. (סנהדרין לח א)
לכן גלו אחר 850 ולא אחר 852 שחלילה לא יגיעו למנין "ונושנתם" ואז חלילה יתקיים המשך הפסוק כי אבד תאבדו
והרי יכל להמתין להם עוד שנה, מדוע הגלם שנתיים קודם,
ומכאן שגם אם יהיו בארץ 851 שנה כבר יגיעו לונושנתם כי אחד לא מעכב

[מעיין]

מענין לענין:
על צירוף אותיות לגימטריא שמעתי מחכם א' רמז וסמך נאה מפסוק מפורש בשירת האזינו
יצב 'גבלת עמים' למספר 'בני ישראל' [שהכוונה שע' אומות נגד ע' נפש]
והנה 'גבלת עמים' עולה בגי' תקצ"ה ועם האותיות תר"א כמו 'בני ישראל'