ספר תורת הבית, היחס בין הקצר לארוך

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עושה חדשות
הודעות: 7277
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

ספר תורת הבית, היחס בין הקצר לארוך

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ספטמבר 27, 2016 12:03 am

כל לומד נתקל בשאילה הזו, האם הקצר הוא תמצית של הארוך, מסקנה מהארוך, או תקציר לזיכרון וכד', וכמובן שיש נפק"מ למשקל הדברים וכו'.

כעת נתקלתי בדוג' לדיון, האם הקצר יכול להביא מקרה שמופיע בדומה לו בארוך, אבל לשנות בו פרט מסויים וממילא משתנה הדין, כשאין לכך הסבר בארוך.

בבית ד שער ב הביא הרשב"א ג' מקרים מהתוספתא בתרומות. א- סאה תרומה וסאה חולין נפלו לתוך ב' קופות של תרומה וחולין, ב- סאה תרומה נפלה לתוך א' מב' הקופות הללו, ג- שתי מדוכות תרומה וחולין עמדו ליד קדירת חולין ונתן מא' מהמדוכות לתוך הקדירה.
הרשב"א (בארוך) מבאר היטב שבב' המקרים הראש' הקולא היא מדין "שאני אומר" ולא מדין ספק דרבנן, (כי יש כאן ודאי נפילה לפנינו), ולכן צריך רבייה לדעת ר"ל או לכה"פ מחצה על מחצה לדעת רבי יוחנן. ואילו במקרה השלישי ההיתר הוא מדין ספק דרבנן, ולא בעי' ריבויא או אפי' חד בחד.
ואילו בקצר מופיעים ג' המקרים כא', ועל הכל מסכם הרשב"א "במה דברים אמורים" וכו' דבעי' חד בחד למאי דקי"ל כריו"ח.
וכך זה הועתק בטושו"ע יו"ד סי' קיא, וצווחו ע"ז הנו"כ הרי הרשב"א בארוך כתב בפירוש לא כך.
אלא שהמעיין מבחין מיד שיש שינוי במקרה השלישי בין המובא בארוך למובא בקצר, בארוך מדובר כשהמדוכות ידועות והספק הוא רק ממי מהם נתן בקדירה והספק הוא רק על היתר הקדירה, ואילו בקצר (ובטושו"ע) מדובר על ב' חתיכות שהאחת נפלה והב' נשארה, וגם השניה שנשארה היא בכלל הספק.
ולהמתבונן, הרי ודאי במקרה השלישי כפי שהוא מופיע בקצר, אין ראוי להקל בלי "שאני אומר" ו"חד בחד", כי יש כאן כעין ודאי נפילה, דהרי כל החתיכות המסופקות עומדות לפנינו לדיון. (וקצת תימה על הש"ך ושאר פוס' שלא תי' כן, אבל עי' בש"ך סק"ד שסובר אחרת בכל הענין).


אבל כעת נשאל, האם זה אפשרי שהרשב"א בקצר ינטה כ"כ מהארוך, ויוסיף בו דין חדש ללא הסבר?

שיף
הודעות: 2169
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: ספר תורת הבית, היחס בין הקצר לארוך

הודעהעל ידי שיף » ה' נובמבר 23, 2017 10:13 am

האם אף אחד לא כתב ע"ז?

עדיאל ברויאר
הודעות: 2914
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: ספר תורת הבית, היחס בין הקצר לארוך

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' נובמבר 23, 2017 10:38 am

שו"ת הרשב"א החדשות (מכתב יד) סימן מט
ומה שאמרת שלא מצאת בקצור, מה שכתבתי בארוך בשם מקצת הראשונים ז"ל בהוליך והביא כל היום שחיטתו כשרה, דיש מי שאומר שלא נאמרו דברים הללו אלא בעוף.
אני לא עשיתי חבורי לספק על המעיינים ההוראות הצריכים את מעשיהם, כאלו לא באתי להראות להם ספקות הראשונים, אלא להתיר ולאסור הלכה למעשה, כדי שימצא המעיין מה שיצטרך לעשותו אם יראה לסמוך עלי במעשהו. וכדי שלא יטעון עלי המעיין דלפי שלא ראיתי דברי הראשונים התרתי מה שהתרתי, שאילו עמדתי על דבריהם לא הייתי מתיר כן, לפיכך כתבתי הדעות בארוך שאינו אלא דרך משא ומתן, ומי שירצה להחמיר על עצמו מחמת דעת אותם הראשונים ז"ל יבא ויחמיר ותבא עליו ברכה. אבל כשאני כותב דרך פסק אני כותב מה שנראה לי שראוי לסמוך עליו מדין הגמ', ולא אספק המעיין הצריך להוראה את מאכלו ויין משתייו. אלא שלעתים יהיה הדבר ראוי בעיני לספקו מפני שהדבר קרוב לומר כן, ובאותן המקומות אני כותב דעת המחמיר. וכן יארע לכל פוסקי הלכות, גם כן תמצא לרב אלפס ז"ל ולר"ם במז"ל בספריהם. גם במקומות שאני כותב כן, תפסו עלי מקצת מן הלומדים למה אני כותב בקצור וראוי לחוש, אלא שאפרש דעתי ואניח את השאר למי שאמרו. ואני לא ראיתי דבריהם במקצת המקומות, מפני שלבי מגמגם קצת בהיתרן. ומן הטעם הזה תמצאני גם כן שלא כתבתי מה שאסרו משם רש"י ז"ל בנשבר הגוף סמוך לגוף, מפני שאינו נראה לי כן מדין הגמ'. וכן בשאר מקומות בחבורי על הדרך הזה.
וכן איני חושש לכתוב בפסקי הקצור הדברים הרחוקים ושאינן נמצאין, כמפלת בריה שיש לה שני גבין ושני שדראות. וכן מה שהוא לענין דינא כאותה דשנים שלקחו פרה ובנה, שאין לי עסק בחבורי זה לענין הדיינין ולענין המלקיות. וכספק דרוסה, שלא כתבתי בקצור שאסור להניחו לנפשו, מפני שכללתי אותה בגדולה ממנה, שאמרתי שאסור למכרו לגוי כדי שלא יחזור וימכרנה לישראל, וכיון שכן ידוע הוא לכל דכל שכן דאסור להניחו לנפשו שמא יצודנו ישראל, דהשתא למוכרו לגוי דאיפשר דגוי לאכילתו הוא לוקחו והרוב עושין כן ולא לחזור ולמכור, ולהניחו לנפשו לא כל שכן. והנה בגמ' גבי שרקפא דנקורי דחנקינהו שמה אמרו ולישדינהו והיתה התשובה דילמא פרחן, וחזרו ושאלו וליזבנינהו לגוים, כלומר שזה לאכילתו הוא לוקח ואין כאן חשש, ואמרו שמא יחזור וימכרנה לישראל. מכאן ילמד כל בעל עינים שכל שאסור למכור לגוי אין צריך לומר שאסור להניחו לנפשו ולהפריחו.
ומה שכתבתי בחזותא חזותא. דברים ברורים הם ומן הראיות שכתבתי שם, ואם אחזור ואכתוב לא יהיה בו שום תועלת אלא כשונה וכותב מה שכבר כתבתי וביארתי. ומה שאמרת אם גווני דמתכשרי מאי קמ"ל, אני כבר כתבתי שם הטענה בזה שלא תאמר כיון שנשתנית לכמה גונין בודאי נתקלקלה ונפסדה קמ"ל דלא.

חד ברנש
הודעות: 2441
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: ספר תורת הבית, היחס בין הקצר לארוך

הודעהעל ידי חד ברנש » ה' נובמבר 23, 2017 10:42 am

רי"ש שפיגל, ב'עמודים', חלק ב (כדומני), האריך בעניינם של הספרים שנכתבו מהם שתי גירסאות - ארוכה וקצרה. יעויין שם.

מתון
הודעות: 282
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 5:15 pm

Re: ספר תורת הבית, היחס בין הקצר לארוך

הודעהעל ידי מתון » ה' נובמבר 23, 2017 3:37 pm

ברור שיש הרבה שינויים בהקצר. והפוסקים הקדמונים סמכו יותר על הקצר.

הרב חיים גדליה צימבליסט בביאורו הנפלא על תוה"ב מעיר (עפ"י רוב) על החילוקים שבין הארוך להקצר ומבאר הדברים, וגם מביא היאך נקטו הפוסקים.

עדיאל ברויאר
הודעות: 2914
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: ספר תורת הבית, היחס בין הקצר לארוך

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' נובמבר 23, 2017 4:10 pm

מתון כתב:ברור שיש הרבה שינויים בהקצר. והפוסקים הקדמונים סמכו יותר על הקצר.


א. לרוב הפוסקים היה רק תוה"ב הקצר ולא הארוך (כגון הטור, אאל"ט), כנראה העדיפו ללמוד בדרך מקוצרת. וזה עולה הרבה כבר מתשובות הרשב"א השונות (וכך גם מצב כה"י. וכמו כן, בגלל זה אבד כמעט לחלוטין עבוה"ק הארוך). אז אין ללמוד מכך.

ב. היה מקום ללמוד מלשונו של הרשב"א בהקדמה שתוה"ב הקצר נכתב לאחר הארוך, אך לענ"ד הוא לא מתכוון לתאר את סדר כתיבת החיבור: "...ואכתוב בע"ה דרך משא ומתן מאי זה צד באו הענינים כדי שימצא המעיין מקום מוצא המים ויהיו מימיו נאמנים. מן הגמרא או מדברי הראשונים. ואחר אכתוב פסקי הלכה קצרים. באלו הדברים בקבלה לנו מסורים. ובזה יצא הקורא ידי חובתו בלמוד. בשומו השגחתו לשקוד לחקור. וללמוד מתוך הלכתו. ויצא בהיותו עושה. מתוך הקצרות את המעשה...".

עושה חדשות
הודעות: 7277
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ספר תורת הבית, היחס בין הקצר לארוך

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' מאי 26, 2018 10:58 pm

הראוני כעת בפרמ"ג כללים בהוראת או"ה אות ט על סתירות בספרי הרשב"א השונים שכתב "מתוה"א לתה"ק לתה"ק שומעין כי שם הוא אליבא דהילכתא". והובא בשד"ח ח"ו.
יש בידכם עוד?

כך כתב לי חכ"א שליט"א: בענין מיעוט המצוי נחלקו הרמב"ן ורבינו יונה, אם הוא כלל לא לסמוך על רוב, או רק דבר בפנינו ומשום מעלים עיניו. ובחי' נראה שמסכים לרבינו יונה. וכן בארוך כתב מצוי וניכר וזה כשיטת ר"י שלרמב"ן אין נפק"מ אם ניכר או לא. ובקצר השמיט מילת ניכר. והפרמ"ג הכריע על פי זה שהרשב"א פוסק כרמב"ן נגד ר"י. ותמהתי כאשר מבואר בחי' ובארוך כרבינו יונה, משום השמטת מילה בקצר אפשר לשנות את ההכרעה. ומצאתי בשו"ת צמח צדק יור"ד סכ"ה שדייק בחי' וארוך כר"י ובקצר כרמב"ן. וכנראה הפרמ"ג לשיטתו שהקצר מכריע כי הוא נכתב למעשה.

עושה חדשות
הודעות: 7277
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ספר תורת הבית, היחס בין הקצר לארוך

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יולי 01, 2018 11:45 pm

דוגמא חריפה לזה, כמדומה, נמצאת בדברי הרשב"א בנידון הגבינות שנעשו מבהמה שנמצאת טריפה.

הרשב"א (בחידושיו בחולין ובתורת הבית הארוך) מייסד שאם הטריפות היא דבר קדום שלא יכל להיוצר ברגע האחרון שקודם השחיטה, בטלה למפרע כל החזקה. כאשר הרשב"א מעתיק את הדין הזה בקצרה ב"קצר" יוצא מפורש חילוק בין גלד על המכה ובין סירכא, למרות שבשני המקרים בהכרח יש כאן טריפות קדומה. טעם החילוק לא נתפרש. כאשר הנידון מובא בטושו"ע ונו"כ יו"ד סי' פא, רבו הדעות האם דעת הרשב"א לחלק בין המקרים, (והטעם, כי גלד יש לו זמן קצוב למפרע משא"כ סירכא), או שאין כל חילוק ביניהם. יסוד הויכוח לדינא לכאו' תלוי בעיקר בשאלה הנידונית כאן: מהו המשקל שיש לתורת הבית הקצר לפסוק ממנו הלכות שלא נאמרו בפירוש ב'ארוך'.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים