ריב"ם בפסקיו

[אלי_ש]

בהגהות שערי דורא - איסור והיתר של מהרש"ל, סימן נד, בהגהה:

שמעתי שכתב מהר"י בר מרדכ"י בפסקיו שקמח שהתליע בכד אפילו פירשו התולעים לכותלי הכד וחזרו לתוך הקמח שמותרין כמו משקין שהתליעו ופירשו לדופני חביות, ואומר אני כי שגגה היא

מה ידוע על חיבור פסקים זה של ריב"ם?

[בברכה המשולשת]

אולי כדאי לשאול את פרופ' ר' שמחה עמנואל

[איש_ספר]

יש כאן דבר מעניין ולא פתור.

ראשית הציטוט שהבאת מופיע כבר בהגש"ד סי' נב (ליתר דיוק הוא אמור להיות מוסב על שע"ד סי' נד).

לפי האמור שם האומר הוא ר"ח או"ז המגיב ומשיג ע"ד ר"י ב"ר מרדכי: שמעתי שכתב מהר"י בר מרדכי בפסקיו ואומר אני וכו'.
בשו"ת מהר"ח או"ז תשובה זו אינה נמצאת.
התשובה נדפסה לפני כמה שנים בספרו של ר"ש עמנואל תשו' מהר"ם סי' תי. ושם: "ר' יצחק ברבי מאיר בפסקיו".
מקור נוסף לדברי ר"ח או"ז הם ספר דרשותיו המכונה פסקי או"ז, שהדפיס רי"ש לנגה, שם ר"ח או"ז (כביכול) אומר את הדברים בשם: ר' יצחק מדורא.
לפי"ז עלינו להסיק כי "ר' יעקב ברבי מאיר בפסקיו" אינו אלא ר' יצחק מדורא בספרו שערי דורא, ויש לתקן בהגש"ד יצחק ברבי מאיר.

אלא שככל הנראה ההיפך הוא הנכון. ודוקא בהגש"ד השתמרה המסורת המדויקת.

א. ראשית, רחוק מאד שר"ח או"ז (בנו של האו"ז) יזכיר את ר' יצחק מדורא (תלמיד מהר"ם תלמיד האו"ז). ר"ש עמנואל הרגיש בדבר וכתב שככל הנראה מדובר בציטוט הקדום ביותר מספר שע"ד. כאמור הדברים רחוקים וכלל לא בטוח שאפשריים.
ב. בשום מקום לא מצינו שספר שע"ד מכונה פסקים.
ג. והוא העיקר. בשע"ד הדברים לא מופיעים כלל. ואדרבה מסתימת הדברים שם (שבסי' קודם לענין תולעים במים כתב שאם נשארו בדופן הכד ל"ח שפירשו ואילו לענין קמח לא כתב כך) משמע שד' ר' יצחק מדורא להיפך מהמובא "בשמו" בר"ח או"ז.

לפיכך ככל הנראה אכן מדובר בפסקי ריב"ם (עליהם אין אנו יודעים דבר), ואילו בתשו' ר"ח או"ז שהדפיס ר"ש עמנואל נפלה שגיאה וצ"ל ר"י ב"ר מרדכי.
תשובה זו, על השגיאה שבה עמדה ככה"נ לפני תלמיד ר"ח או"ז, העורך של פסקי או"ז (שהוא ספר מעובד לגמרי כמש"כ לנגה במבואו) והוא הוסיף שגיאה על שגיאה והחליף את ר' יצחק ברבי מאיר בר' יצחק מדורא מתוך מחשבה שהוא הוא!

ככל הדברים האלה שמעתי מא"מ שליט"א, וחלק מהדברים נכתבו ב"שערים המצוינים" שבמהדורתו

ועתה יאמר נא ר' אלי האם נפל לידו שריד מפסקי ריב"ם?!

[עדיאל ברויאר]

טענה מעניינת. איני מונח בסוגייה, לכן לא אוכל להתייחס לטענה ג', אבל ביחס לא-ב:
א. ר"ח או"ז בעצמו היה תלמיד מהר"ם, וככל הנראה לא למד אצל אביו, שכן בשום מקום הוא לא מביא ממנו שמועה בעל פה, אלא רק מתוך ספרו. מסתבר אפוא שנפטר כשר"ח היה עדיין צעיר לימים (או אף טרם נולד). בנוסף, יתכן שר' יצחק מדורא היה זקן אף ממהר"ם, ראה מה שהבאתי מספר טל חיים באשכול שבו הודעת על צאת המהדורה של אביך שליט"א (אני מניח שמו"ר הרב טל נעזר בפרופ' עמנואל, כמובן שבסופו של דבר האחריות לדברים היא על מו"ר).
ב. אינה טענה לענ"ד, במיוחד בהתחשב בכך שנראה שהספר לא עמד לפני ר"ח או"ז ("שמעתי") ואולי אך זה עתה "יצא לאור" ועוד לא נקבע שמו בפי העם "שערי דורא". השם שערים נובע מן הסתם מן הפתיחה לחיבור, אבל מי שלא רואהו לא חייב לדעת את שמו.

[איש_ספר]

יש"כ ר' עדיאל

הצדק איתך לענין טענות ב וג. אמנם הן לא הובאו אלא כ'יהודה ועוד לקרא' והעיקר הוא שאין זכר לדברים בשע"ד ואדרבה משמע להיפך.

ובכ"ז, העובדה שגם בדרשות מהר"ח או"ז וגם בתשו' או"ז שהדפיס ר"ש עמנואל, מוזכר הכינוי הבלתי מצוי "פסקיו" מוכיחה שאין כאן שתי מקורות נפרדים אלא עיבוד של אחד מחברו. וכנ"ל.

[עדיאל ברויאר]

לגבי הנקודה האחרונה שהדגשת - אכן, אולם גם לפי דבריך ברור שהמקור לכל העניין הוא תשובת ר"ח או"ז. השאלה היא מה הנוסח הנכון בה. האם ר"י ב"ר מאיר או ר"י ב"ר מרדכי. לפי שעה ידועים שלושה נוסחים שלה (1. מהד' עמנואל. 2. הגהות שע"ד. 3. דרשות מהר"ח או"ז שכנראה ליקט משם), שניים מציגים את הצד הראשון ואחד את הצד השני. אמנם אני מסכים שישנה אפשרות שלפני מלקט הדרשות עמד אותו ענף נוסח שנדפס אצל עמנואל, אבל אין הכרח בכך, ובאותה מידה יתכן שאין קשר ביניהם והם דווקא כן מציגים שתי עדויות נפרדות על הנוסח (מובן מאליו שהאפשרות האחרונה מקשה על ההצעה שכתבת).

כדאי לבדוק בכת"י של שע"ד עם הגהות (כמו גם כת"י של הגהות שע"ד בלי שע"ד, אבל ככל הזכור לי הם מעטים) כיצד מופיעה שם הפיסקה. אם גם שם יימצא בפירוש כמה וכמה פעמים ר' יצחק ב"ר מאיר, זה יקשה עוד יותר על ההצעה שכתבת כאן.
אולם, אם יימצא שבכולם יש נוסח זהה לנדפס, נוכל לשער שהדברים הובאו ממקור אחד, וממילא אין בנתון זה כדי לקדם את הדיון (בעיניי, פחות מסתבר לומר שכמה כותבי הגהות העתיקו את אותה הפיסקה).

[עדיאל ברויאר]

בדקתי ברשימותיי ומצאתי בהן לפי שעה כת"י אחד של שע"ד שמכיל הגהה זו, כת"י פירנצה 88.33, בגליון דף 87א. הכת"י נסרק. ושם כתוב כבהגש"ד הנדפס: שמעתי שכת' מה"ר יצחק ב"ר מרדכי בפסקיו.

וגם מצאתי הגהה זו בקלות בכת"י ירושלים, הספה"ל 28°6655 דף 103א (אף הוא נסרק), ואף בו נכתב: שמעתי שכתוב מה"ר יצחק בר מרדכי בפסקי'.

על אף שאלו כת"י יחסית מאוחרים, נראה לי שזה מספיק כדי להראות שבנוסח שנעתק בגליונות השע"ד מיוחסים הדברים לר' יצחק ב"ר מרדכי. השאלה היא אפוא האם המקור לכל הגליונות הללו מוטעה או שדווקא הנוסח השני הוא המוטעה.

[איש_ספר]

יש"כ ר' עדיאל!

על רשימת כתבי היד שהבאת שמופיע בהם יצחק ב"ר מרדכי יש להוסיף שכ"ה בכל הדפו"ר של שע"ד, וכפי האמור במבוא למהדורה החדשה, הדפוסים הראשונים אינם תלויים זב"ז וערכם ככתבי יד !

ועוד ידיעה מעניינת: בס' או"ז מביא לפחות ארבע פעמים שמעות מפי מורי (!) ר' יצחק ב"ר מרדכי מפראג. עי' שמות חכמים עמ' רמ.



אמנם בכת"י של שע"ד עם הגהות אוקס' ס' 20605: שמעתי שכתב מורי (!) הר"ר יצחק בן הר' מאיר ז"ל בפסקי'.

אם המדובר בשע"ד, מעניין שר"ח או"ז מכנהו מורי!

[עדיאל ברויאר]

ההגהה הזאת נמצאת גם בדפוס קושטא? (כידוע, הוא ממש ענף אחר לגמרי)

הציון מורי נמצא גם בכה"י שהבאתי, שבהם כתוב "מה"ר". כמובן יתכן שהכוונה ל"מורנו", אבל איני יודע אם היו רגילים לכתוב באשכנז וסביבתה תואר שכזה למישהו שאינו רבו של הכותב אלא אחד מגדולי הדורות הקודמים.

לפי האפשרות שהוא דווקא מתכוון שהוא מורו -
אם בספר או"ז הוא כותב שריב"ם מפראג הוא מורו, קשה לומר שהוא יהיה גם מורו של ר"ח או"ז, שכאמור, ככל הנראה הוא נולד רק לעת זקנתו של אביו.
לעומת זאת, אם הכוונה לבעל השע"ד, ואם הוא אכן נחשב כבתרא למהר"ם(!) כפי שצוין בטל חיים עפ"י תרוה"ד (ואף דייק כן מהתשב"ץ קטן), הוא יכול היה להיות מורו של ר"ח או"ז.

מעניין לשים לב שר' חיים או"ז כתב את התואר "מורי" גם לר' אליעזר חיים ב"ר אליעזר, וזאת בתשובה שר"ח משיב לרא"ח ששלח אליו מספר שאלות, ויש אפוא להניח שרא"ח אינו מורו של ר"ח על אף שר"ח כיבדו בתואר זה. אבל יד הדוחה נטויה לדחות בפשיטות, שהרי אינה דומה כתיבת מכתב לאדם נכבד (שיש מקום לכתוב "מורי" גם למי שאינו מורו ממש) לכתיבה המתייחסת לדבריו אבל לא פונה אליו (כבנידון דידן).

[אלי_ש]

תודה רבה למגיבים החשובים שהחכימו אותי מאד.

יש כאן דבר מעניין ולא פתור.
...
לפיכך ככל הנראה אכן מדובר בפסקי ריב"ם (עליהם אין אנו יודעים דבר), ואילו בתשו' ר"ח או"ז שהדפיס ר"ש עמנואל נפלה שגיאה וצ"ל ר"י ב"ר מרדכי.
תשובה זו, על השגיאה שבה עמדה ככה"נ לפני תלמיד ר"ח או"ז, העורך של פסקי או"ז (שהוא ספר מעובד לגמרי כמש"כ לנגה במבואו) והוא הוסיף שגיאה על שגיאה והחליף את ר' יצחק ברבי מאיר בר' יצחק מדורא מתוך מחשבה שהוא הוא!
...
[/b]

מש"כ לנגה לא בהישג ידי כרגע. מאיזו תקופה העורך?
אז לאותו עורך לפחות היה נראה הגיוני שמהר"ח אור זרוע יכול לצטט את רבי יצחק מדורא?

ועתה יאמר נא ר' אלי האם נפל לידו שריד מפסקי ריב"ם?!

לא! [לצערי...]