פרנקל תאומים כתב:אני מעוניין מאד ברכישת הספר, אבל ברצוני לדעת עובר לקנייתו האם ה"הלוך יילך" שלו שמרני מסורתי, והאם ככלל לא נכתבו בו דברים שנפשו של בן ישיבה נרתעת מהם. (האם פרופ' ברודי הוא יהודי יר"ש ?).
פרנקל תאומים כתב:אני מעוניין מאד ברכישת הספר, אבל ברצוני לדעת עובר לקנייתו האם ה"הלוך יילך" שלו שמרני מסורתי, והאם ככלל לא נכתבו בו דברים שנפשו של בן ישיבה נרתעת מהם. (האם פרופ' ברודי הוא יהודי יר"ש ?).
פלגינן כתב:ב"ה פנו רבים והתגבשה קבוצה נאה.
ישנה עוד הזדמנות להצטרף (בדוא"ל) עד יום רביעי, ח' חשוון, בשעה 9:00 בבוקר.
לאחר מכן לא תינתן עוד הזדמנות.
נוה הלבנון כתב:ומהו הקריטריון לזכות לאשכול מיוחד על הופעת ספר חדש,
שמא התואר 'פרופסור'?
נוה הלבנון כתב:א. לא קשור אלי הספר.
ב. זה הועבר לפני שזה יכל לקבל מספיק הודעות (אולי תוך יום).
נוה הלבנון כתב:צא ובדוק שאשכול שפתחתי על ספר חדש (בעל ענין לציבור בהחלט) הועבר אחר כבוד לאשכול 'בשורת ספרים חדשים'.
היא שיחתי כתב:היכן ניתן לקנות?
כולל משלוח וכו'
הספר נועד להציג בפני הקורא חטיבה חשובה ומרתקת, אך כמעט בלתי מוכרת, בתולדות הספרות העברית:יצירותיהם של 'הגאונים', ראשי הישיבות המרכזיות בבבל במאות ה-ח'ה-י'א לספירה, ובני זמנם. הוא משלב סקירות על הרקע ההיסטורי והתרבותי ועל סוגי הספרות העיקריים של התקופה עם דוגמאות מבוארות ומוערות של סוגים אלה:שאלות ותשובות, שאילתות, ספרי הלכה מקיפים, מונוגרפיות המוקדשות לתחומי הלכה ספיציפיים, כתבים פרשניים ומתודולוגיים, וכתבי פולמוס. הקריאה בספר אינה מצריכה רקע תלמודי:כל המובאות בארמית מתורגמות לעברית, ומונחים תלמודיים המופיעים בו מוסברים בטקסט או בהערות. בסוף הספר מובאות הצעות לקריאה נוספת, הן בתחומים הנידונים בו והן בתחומים נוספעים הקשורים לתקופת הגאונים. ירחמאיל ברודי, פרופסור חבר בחוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית, פרסם ספרים ומאמרים העוסקים בהיבטים שונים של הספרות הרבנית לדורותיה, וביייחוד של ספרות הגאונים. 245 עמודים כולל מפתח.
איתן כתב:שחופף באפן חלקי לספר הנ"ל. אמנם עדיין לא קראתיו.
פלגינן כתב:איתן כתב:שחופף באפן חלקי לספר הנ"ל. אמנם עדיין לא קראתיו.
[קשיא רישא אסיפא...]
איש_ספר כתב:אגב ראיתי שם דבר מעניין, לדבריו שם, כבר התברר שהמונח "שתי ישיבות", המתאר את מנהג ישיבות בבל אינו מתייחס לסורא ופומבדיתא (נהרדעא) אלא לסורא ולישיבה נוספת שהיתה תחת חסות ראש הגולה. האם הדברים מבוססים?
עושה חדשות כתב:בעמוד 296 הוא מציין בקצרה את ספרו של רשב"ח "עשר שאלות". מרוב ציונים וקישורים לא הצלחתי להבין האם החיבור הזה קיים, כולו או מקצתו, ואם יצא לאור, (אינני מבין אנגלית). תוכלו להחכים אותי?
איש_ספר כתב:את הספר צוהר קראתי ברובו, מרתק ומחכים מאד. לאורך כל הספר ממש הוא מפנה לחיבורו הלועזי שעתה הופיע תרגומו.
אגב ראיתי שם דבר מעניין, לדבריו שם, כבר התברר שהמונח "שתי ישיבות", המתאר את מנהג ישיבות בבל אינו מתייחס לסורא ופומבדיתא (נהרדעא) אלא לסורא ולישיבה נוספת שהיתה תחת חסות ראש הגולה. האם הדברים מבוססים?
עדיאל ברויאר כתב:ראית את דבריו שם בפנים? הראיה שהוא מזכיר סותרת את ההצעה (המקורית אך גם מוזרה) שלך ש"שתי ישיבות" בתשובות הגאונים הן שם מושאל.
עדיאל ברויאר כתב:...מזה זמן מתעכבת הדפסתו של כרך מאמרים של אברמסון על הגאונים. בכרך זה אמורים להתפרסם גם כמה מאמרים מן העזבון...
עדיאל ברויאר כתב:נראה שמהתנחומא ניסית לומר ש"שתי ישיבות" היינו "ואנשים נוספים". אם התכוונת למשהו אחר, אשמח שתפרט מה אתה לומד מהתנחומא (ותמחל לי אם אני טועה בהבנת דבריך מכיוון שלא פתחתי את המקור).
עדיאל ברויאר כתב:אתייחס רק לטענה האחרונה בדבריך - איני מבין איזה דוחק יש בכך שבדורות מסוימים "שתי ישיבות" מכוון לדבר א', ובדורות מאוחרים יותר הוא מכוון לדבר ב'? (אבל אכן, אם אתה צודק ביחס לדורות המאוחרים, היה צריך ברודי לומר זאת במפורש, וזה חסר אצלו בספר "ציון").
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 237 אורחים
