ספר הכוזרי-פירושים וביאורים

יוסף אזולאי

עם איזה פירוש הכי קל ללמוד ספר הכוזרי?
ומה השוני בין פירוש לפירוש?
אשמח לשמוע דעת החכמים.

בברכה המשולשת

למה הכוונה "קל"?
מה הרקע של הלומד בלימוד אמונה?

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ג' אוגוסט 26, 2014 1:01 pm

עוד לפני פירוש, יש חשיבות לתרגום. אני ממליץ מאוד על תרגומו של ר"י שילת, שהוא קילורין לעינים.

יורד ומתעה

ר"י שילת לא תרגם, הוא אולי הוציא במהדורה חדשה את תרגומו של ר"י אבן תיבון, שלא נחשב כל כך לקולח. לפחות בשביל אדם מהמאה שלנו.
לעומת זאת מקובל להשתמש באבן שמואל. תרגום מלפני כמאה שנה. הוא נחשב הכי קריא וקל להבנה אע"פ שאינו מתאפיין במהימנות יתר למקור הערבי כך שאין לסמוך עליו בדקדוקי לשון וכדומה.
על מנת ללמוד בתרגום הכי אמין כנראה או אבן תיבון או קפאח. אע"פ שמנסיוני האישי אין תרגומו של קפאח לכוזרי כתרגומו למורה נבוכים, והיו מקומות שפשוט לא הבנתי את ההקשר בין המילים. מישהו אמר לי פעם שתרגם את הכוזרי בצעירותו ואיני יודע אם נכון הדבר.
בעייה נוספת שהבנת שקיימת: המקור בערבית הכי קדום שנמצא הינו מאוחר מאבן תיבון המצוי בידנו. ולמרות שיש להניח שהמקור בערבית לא נשתנה כהוא זה משעת כתיבתו בידי ריה"ל. עדיין יש לזקוף יתרון מסוים לתרגומו של אבן תיבון שבו השתמשו כל הדורות והוא הקדום ביותר המצוי בידנו.

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ג' אוגוסט 26, 2014 2:00 pm

חבל לכתוב בכזו נחרצות. ר"י שילת תרגם מן המקור הערבי, ותרגומו בהיר ונאה.
העובדה שתרגום הרב קאפח הינה מצעירותו, וכמדומני תרגומו הראשון, מוזכרת בהקדמתו.

ציבור · הודעהעל ידי **ציבור** » ג' אוגוסט 26, 2014 2:06 pm

נראה לי שיש גם כוזרי עם פירוש מהרב נויגרשל

הפירוש של הרב נויגרשל הוא לא פירוש רציף לכל משפט או עניין אלא תוספת ביאור בנקודות מסויימות. כך שתלוי מה הצורך.

יורד ומתעה

וישנו גם פירושו של הרב שרקי, מחכים למדי, אלא שיש להתייחס לחלק מניתוחיו באמת מידה ביקורתית.

בברכה המשולשת

יש כמובן את פירושו המקיף של הרב הנזיר אך הוא לא מתאים למתחילים, ולכן שאלתי לעיל מה הרקע של השואל בלימודי אמונה

יורד ומתעה

בברכה המשולשת כתב:יש כמובן את פירושו המקיף של הרב הנזיר אך הוא לא מתאים למתחילים, ולכן שאלתי לעיל מה הרקע של השואל בלימודי אמונה

איך הוא נקרא?

יורד ומתעה

מרחביה כתב:חבל לכתוב בכזו נחרצות. ר"י שילת תרגם מן המקור הערבי, ותרגומו בהיר ונאה.
העובדה שתרגום הרב קאפח הינה מצעירותו, וכמדומני תרגומו הראשון, מוזכרת בהקדמתו.

כנראה התבלבתי עם המורה נבוכים. שכן זכור לי להדיא שראיתי בפתח ספרו שהוא מתרגום אבן תיבון.

בברכה המשולשת

יורד ומתעה כתב:
בברכה המשולשת כתב:יש כמובן את פירושו המקיף של הרב הנזיר אך הוא לא מתאים למתחילים, ולכן שאלתי לעיל מה הרקע של השואל בלימודי אמונה

איך הוא נקרא?

כוזרי עם פירוש הרב הנזיר

הוגה ומעיין

יורד ומתעה כתב:
מרחביה כתב:חבל לכתוב בכזו נחרצות. ר"י שילת תרגם מן המקור הערבי, ותרגומו בהיר ונאה.
העובדה שתרגום הרב קאפח הינה מצעירותו, וכמדומני תרגומו הראשון, מוזכרת בהקדמתו.

כנראה התבלבתי אם המורה נבוכים. שכן זכור לי להדיא שראיתי בפתח ספרו שהוא מתרגום אבן תיבון.

הולך ומסתבך. הר"י שילת תרגם את המורה נבוכים?

יורד ומתעה

(עם המורה נבוכים. מצטער.)
לי זכור שאת המורה לא תרגם.

שטייגעניסט

אין תרגום מהר' גינזי ? אני למדתי בו, אולי אני מחליף בשריקי?
מה שאני מייעץ, זה שתבדוק מה נקרא הכי בקלות, קח את העיתון היומי ואת המהדורה ותיראה מה הכי דומה,
אני ניסיתי ללמוד עם קול יהודה ורוב הזמן התבזבז על הבנת הנכתב, לאחר מכן לקחתי את התרגום הנ"ל, ורוב הזמן עבר לדבקות בשפע האלהי שהריק עלי הלוי... היו ימים טובים.

גאולה בקרוב

לענ"ד הדרך היותר קלה וטובה היא ללמוד את עיקר הלימוד עם אבן שמואל, ששם הדברים יותר מובנים וברורים, ובשביל הדקויות להחזיק בצד פתוח גם את תרגומם של הרב קפאח/ והרב שילת, כך שאפשר בקלות להבחין בין ההבדלים.
ועדיין, צריך להיות מוכנים לכך שהספר מצריך עמל, ולא נקנה בקריאה מהירה. "שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורתו תלויין בו".

בברכה המשולשת

אכן יש גם מהד' גניזי (אך איני בטוח שיש בה תרגום שונה)

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ג' אוגוסט 26, 2014 5:49 pm

בקשר לתרגום ר' יהודה אבן שמואל (ד"ר קויפמן) הוא כמובן לא יצא לפני מאה שנה כפי שנכתב בטעות לעיל. ברשותי המהד' הראשונה מתשל"ג. אגב, זכיתי להיות מבאי ביתו של אבן שמואל והיה מקריא לפני קטעים מתרגומו לפני שהוצ"ל ע"מ לשמוע חוו"ד מעיינים עתידיים. גם סיפר לח"מ שר"מ גניזי בעל 'הכוזרי המפורש' התייעץ עמו ולפי הנחייתו ביסס את פירושו על 'קול יהודה'. הוסיף ואמר שרמ"ג מדייק. אגב, סיפרתי לאב"ש את ששמעתי מהר"ד יפה המשגיח מכפ"ח, שפירושו למו"נ הוא 'על דרך המהרש"א'. אב"ש הגיב: קטונתי ...

כמדומני שלא הוזכרו לעיל 'הכוזרי, ערוך מחדש' לפי נושאים ע"י הגר"י סרנא ותלמידו ר"צ קפלן. וכן פירושו של הרב שלמה אבינר בארבעה כרכים.

מומלץ גם המאמר הרצאת פתיחה לכוזרי של הרב קוק המופיע ב'משנת הרב' של הרב נריה וכן מאמרו של ר"י היינמן 'הלך הרעיונות של ספר הכוזרי' ב'סיני'.

שטייגעניסט

כדאי אולי לציין שד"ר קויפמן לא היה בדיוק שתו"מ עד שמת עליו בנו, יש כאילו שזה ישפיע על החלטתם בנידון.
אם יש לי טעות העמידני על כך.

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ג' אוגוסט 26, 2014 7:16 pm

הבלבול לגבי הרב שילת הוא כנראה עם שמונה פרקים שבתוך הקדמות הרמב"ם מהדורתו.
"תרגומו" של הרב גניזי אינו תרגום אלא עיבוד מבואר לתרגום תבון.
כמדומני שבעת עבודת אבן שמואל על הכוזרי כבר היה בעל תשובה.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' אוגוסט 26, 2014 7:25 pm

שטייגעניסט כתב:כדאי אולי לציין שד"ר קויפמן לא היה בדיוק שתו"מ עד שמת עליו בנו, יש כאילו שזה ישפיע על החלטתם בנידון.
אם יש לי טעות העמידני על כך.

שמוליק קויפמן נהרג בפלמ"ח.

מה שנכון נכון

עתיד לצאת תרגום לכוזרי של פרופסור מיכאל שוורץ שתרגם את המו"נ והשמונה פרקים.
[גם הוא וגם אב"ש חזרו בתשובה עקב עסוקם במו"נ].
ר"י קאפח מתקיף בחריפות את תרגום אב"ש. אך הבודק את הדברים ובפרט עם ההערות שכתב אב"ש בסוה"ס רואה שאי"ז 'כצעקתה'.
על תרגום ר"י קאפח עצמו ראה מ"ש בקצור ר"י שילת בהקדמה לתרגומו.
יש פירוש קדום לכוזרי בשם חשק שלמה לר' שלמה בן יהודה מלוניל שהו"ל דב שוורץ. ראה ההקדמה כאן.

בברכה המשולשת

מה שנכון נכון כתב:יש פירוש קדום לכוזרי בשם חשק שלמה לר' שלמה בן יהודה מלוניל שהו"ל דב שוורץ. ראה ההקדמה כאן.

לא ראיתי כעת את ההקדמה, אך יש להדגיש כי פירוש זה מבאר את כל ספר הכוזרי על-פי מו"נ (או, ליתר דיוק, ע"פ הבנה מסויימת במו"נ)

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוגוסט 26, 2014 9:30 pm

ספרן כתב: כמדומני שלא הוזכרו לעיל 'הכוזרי, ערוך מחדש' לפי נושאים ע"י הגר"י סרנא ותלמידו ר"צ קפלן. וכן פירושו של הרב שלמה אבינר בארבעה כרכים.

תיתי לך שבזכותך שמתי לב לעובדה המפליאה שהכוזרי של ר"י סרנא זצ"ל אינו באוצר. בקרוב יתוקן.
(יש שם התייחסות מפורסמת של ר' יחזקאל להגדרה על הגר"א כאחד הראשונים והחלוקה ביניהם).

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' אוגוסט 26, 2014 9:33 pm

יש שני תרגומי אבן תבון לכוזרי, השני בא לתקן את הראשון. וזה פשר הסוגריים בדפוסים הנפוצים שהם מביאים תרגומים משתי המהדורות.

בברכה המשולשת

תוכן כתב:יש שני תרגומי אבן תבון לכוזרי, השני בא לתקן את הראשון. וזה פשר הסוגריים בדפוסים הנפוצים שהם מביאים תרגומים משתי המהדורות.

וזאת מנין? מדוע לא להסביר בפשטות שזה כמו הסוגריים בכל שאר הספרים שזה שינויים מסברא של המדפיסים?
כמובן, אם יש לכתר"ה ראיה מדברי רבותינו הראשונים, בודאי שנקבלנה

יוסף אזולאי

תודה לכל המגיבים!
שאלתי היא, איזה תרגום יותר זורם יותר קולח, בלי שאצטרך לעמוד על כל מלה ומשפט רק כדי להבין את המילים הפשוטות?
הבנתי שהספר הוא ספר לימוד שמצריך יגיעה אבל לפחות שהלשון יהיה טוב.
מכל מה שנכתב לעיל נראה שיש הסכמה בין החכמים, שתרגום שלאבן שמואל נכתב ללומד בן דורנו, האם זה אומר שזה גם קל קריאה וקולח?

בברכה המשולשת

לענ"ד התרגום קל הקריאה והקולח ביותר הוא זה של הרב שילת

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ה' אוגוסט 28, 2014 9:26 am

בברכה המשולשת כתב:
תוכן כתב:יש שני תרגומי אבן תבון לכוזרי, השני בא לתקן את הראשון. וזה פשר הסוגריים בדפוסים הנפוצים שהם מביאים תרגומים משתי המהדורות.

וזאת מנין? מדוע לא להסביר בפשטות שזה כמו הסוגריים בכל שאר הספרים שזה שינויים מסברא של המדפיסים?
כמובן, אם יש לכתר"ה ראיה מדברי רבותינו הראשונים, בודאי שנקבלנה

ראה מאמרו של דוד צבי בנעט, לנוסח הערבי של הכוזרי, בתוך ספר זכרון לכבוד פרופ' יצחק יהודה גולדציהר, ‏חלק ב', חלק עברי, עמוד 105‏.

משך חכמה · הודעהעל ידי **משך חכמה** » ה' אוגוסט 28, 2014 2:31 pm

הרב קאפח לא היה מתרגם מקצועי, גם מבדיקה שלי את אמונות ודעות שהוציא, כך גם סבור פרופסור שורץ, שדוחה בשתי ידים את גישתו. על השקפותיו של הרב קאפח מיותר להרחיב כאן.

הוגה ומעיין

מבלי להקל ראש ברצינות דבריך, אשמח לקבל דוגמאות מבדיקתך המקצועית של התרגום.
(גישה חכמה שלמדתי מרבותי בתחום התרגום, היא שאין לדון לעולם לגופו של איש, אלא בכל מקרה לגופו של תרגום).

כעם הארץ בתחום אבל כמשתמש בתרגומו של הרב קאפח לפיה"מ. גם אותי מעניינות הדוגמאות המבוקשות ע"י הוגה ומעיין.

מה שנכון נכון

ז"ל הרב שילת בהקדמתו לתרגומו לכוזרי: "לצערנו אין להשוות כלל את תרגומיו הבהירים והנהירים של הרב קאפח ז"ל לספרי רבותינו האחרים בהלכה ובמחשבת ישראל, כגון פירוש פיה"מ לרמב"ם, מוה"נ, אמו"ד, חו"ה ועוד, לתרגומו לספר הכוזרי". [ע"ש שתלה זאת בכך שהתרגום נעשה בצעירותו של הרי"ק].
וז"ל פרופסור מיכאל שוורץ: "מרשים ביותר מפעלו המדעי של הרב קאפח בההדרתן ותרגומן של יצירות יהודיות שנכתבו ערבית".
"התרגום [של הרי"ק למו"נ] נאמן למקור וקרוב להיות מלולי, אלא דא עקא שלעתים הוא מתרגם מונחים פלוסופיים בהם משתמש הרמב"ם בצורה שלא יובנו למשכיל בן ימינו". [והביא דוגמא: מונח שמשמעותו יחס גומלין, שהוא מתיחס לזולתו וזולתו אליו, תרגם הרי"ק "מסוג הנספח", שזה תרגום צמוד למקור הערבי, אך אינו מוסר כונת הדברים].
"בתרגומו של הרב קאפח חסרה אותה הקפדה שמצאנו אצל אב"ת על תרגום עקבי ומדויק של המונחים, הקפדה שהיא הכרחית להבנת יצירה כמו"נ".

אפשר להביא עוד דוגמאות מדברי חוקרים יודעי ערבית על תרגומי הרי"ק, אך די בזה לע"ע.

נכון שלעתים רחוקות יש בכתבי הרי"ק [לאו דוקא בתרגומים] טעויות קצת משונות, אך כנראה זה המחיר של עבודה יחידית ללא עזרה והגהה.

זה נשמע "קצת" שונה ממה שכתב עליו משך חכמה.

אריסמנדי · הודעהעל ידי **אריסמנדי** » ו' אוגוסט 29, 2014 1:11 pm

בענין תרגום ר"י קאפח לספר הכוזרי, יש לציין מה שכתב המתרגם בהקדמתו שהוא מימי חורפו. וכן כתב שם שצמצם בהערותיו יותר מדרכו בשאר תרגומיו, ועשה זאת כנגד תרגומו של אבן שמואל, על דרך 'יהי כנגד המשחיתים'. ייתכן שמסיבות אלו אף התרגום עצמו צמוד יותר למקור הערבי, כהיפוך לתרגומו של אבן שמואל שנהג חירות רבה יותר (הוסיף מעט פרשנות, וכמדומני שאף שינה סדרם של קטעים!). הרב רצון ערוסי, המו"ל של תרגום קאפח, מציין בהקדמתו שהתועלת מתרגום זה היא למעוניין להתחקות אחר הלשון המדוייקת של המחבר, וכן יש בהערות לתרגום השגות על תרגומי אבן תיבון ואבן שמואל.

מה שנכון נכון

אריסמנדי כתב:אבן שמואל שנהג חירות רבה יותר (הוסיף מעט פרשנות, וכמדומני שאף שינה סדרם של קטעים!)

ציינם בהקדמתו עמוד 68 ובהערות, כך שלא נעלמו עקבותיהם. וככלל המעיין בהערותיו יראה שהבקורת הקטלנית של הרי"ק עליו מוגזמת.
תרגומו זכה לשבחים מרובים [גם מפי יודעי ערבית!], ואלו שתי שיטות תרגום. והשווה לאגרת הרמב"ם לר"ש אב"ת.

מה שנכון נכון

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?164196&
עמודים 22-24.

הוגה ומעיין

לעולם אין תרגום משמש תחליף למקור. שיטות רבות יש בתרגום, ובכל שיטה מעלות וחסרונות. גם רשב"ת לא קיבל את הדרכת הרמב"ם, ותרגומו מאוד מילולי, כפי שכבר העירו רבים, למרות שקיים את תנאי הרמב"ם על "הבנת הדברים". חייבים לקחת זאת בחשבון כשלומדים ספר מתורגם.
לפיכך:
א. אי אפשר לבוא בביקורת כוללת על מתרגמים. כל דרך בה יבחרו מובילה בהכרח לחסרונות, וא"א לבקרם עליה. אפשר לבקר רק תרגום נקודתי בעייתי, וכאלו יש אצל כולם, כולל המומחים היותר גדולים (אפשר למנות כרוכלא טעויות נקודתיות גם בתרגומיו האחרים של הרב קאפח, גם אצל שוורץ, ואפילו רשב"ת לא נמלט מהטעות בתרגומו במהדו"ק לח"א פנ"א, בהחליפו האלג'ז באלג'ן, וכנודע).
ב. יש לקיים את רוח-עצתו של פרידריך ליאופולד סטולברג בתרגומו לאיליאדה: 'הו, קוראי היקר, למד יוונית והשלך את תרגומי לאש'. כך עשו, בין היתר (בלי ההשלכה לאש, כמובן...), הגרד"צ הילמן, ולהבל"ח הגר"י צוקר ישלח ה' דברו וירפאהו, והגר"י בורדיאנסקי, בלמדם את הערבית-היהודית.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוגוסט 29, 2014 3:56 pm

הוגה ומעיין כתב:והגר"י בורדיאנסקי, בלמדם את הערבית-היהודית.

מי זה?

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ו' אוגוסט 29, 2014 4:10 pm

הרב איש ספר לכאורה כוונת הוגה ומעיין לרב יצחק ירוחם ברודיאנסקי שליט"א משגיח בקול תורה.
דבר נוסף לצערי לא בפעם הראשונה מוכתם הפורום המכובד בבזיון תלמידי חכמים על ידי תולעת קטנה באדמה חכם בעיניו שמרשה לעצמו לכתוב על הגאון ר' יוסף קפאח זצ"ל בחוסר כבוד. ללא ספק נדרשת תגובה תקיפה של הממונים על כך שמשום מה עד עכשיו התמהמה מלהגיע .
כניסיון לאזן את הביזיון אזכיר מה ששמעתי לא פעם ולא פעמיים ממרן הגר"א שפירא זצ"ל שהשקדן הגדול ביותר שהוא הכיר בימי חייו הוא הרב קפאח זצ"ל.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר