מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות על ספר פסקי תשובות

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מה שנכון נכון
הודעות: 9453
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' ספטמבר 19, 2017 1:39 am

שו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן ל
(א) מה ששאלני על אודות רכיבה על אופניים בשבת. הנה אמנם בשו"ת רב פעלים ח"א חאו"ח סי' כ"ה כותב צדדים להתיר זה בהיות שמהלך מאליו על ידי אדם היושב בו ודוחה את הגלגלים ברגליו ע"ש ובההשמטות שבראש הספר.
אבל לפענ"ד יש מקום לדון ולדחות כל דבריו שם בזה. ואת דעתי על כך כבר חויתי בספרי שו"ת ציץ אליעזר ח"א סי' כ"א אות כ"ז מדי דייני שם על אודות נסיעה ברכבת המתנהגת ע"י עכו"ם, וזאת הלכה העלתי דנראה פשוט שאסור לנסוע בשבת או יום טוב על אופנים אפי' בתוך התחום מג' טעמים (א) גזירה שמא יצא חוץ לתחום (ב) משום עובדין דחול ושבות דאורייתא בזה דאינו שובת וגופו נע ונד, והבאתי סמוכין לזה מדברי הרמב"ן עה"ת ושו"ת חתם סופר ח"ו סי' צ"ז. (ג) יש בזה גם הגזירה של שמא יתקן מנא שבהרבה פעמים מתפוצץ הגומי מסביב לגלגל או מתרוקן האויר ויבוא לתקן אותו או למלאות אויר בגומי וכדומה...
(ב) ומה מאד שמחתי כאשר כעת מצאתי חבר גדול לי בספר שו"ת שאילת יעקב, שנזדמן לידי, שמחברו היה רב גדול מגדולי הונגרי' וחתנו של המהר"ם שיק ז"ל. ובסימן מ"ה מספרו שם נשאל ג"כ על כך על אודות המרכב שנתחדש בזמנינו שקורין ביציקעל /אופניים/ שיושב אדם על הכלי המתגלגל ממקום למקום ע"י האדם היושב עליו אם מותר לרכוב עליו בשבת, והשיב לאיסורא, ונימק הדבר כנימוקי האיסור שכתבנו... וכמו"כ כתב לאסור ג"כ עפ"י הח"ס שהבאנו, ובנמקו דאם מרן הח"ס כ"כ על הנסיעה באייזענבאהן /רכבת/ מפני שלפעמים מתנדנד מקרי טרחא כ"ש בזה שכל רכיבתו הוא ע"י גופו ותנועותיו פשיטא דאסור לפ"ד הרמב"ן אשר מפורשים ממש בנחמיה, והוסיף לכתוב ג"כ דבלא"ה הוא עובדא דחול ולפעמים רוכבים כן ממקום למקום ויחשדוהו שיצא חוץ לתחום או למסחרו כו'. והאריך בכל האמור.

אך הדברים (שלמדו מהחת"ס) תמוהים, ובכל אופן אינם שייכים בנוסע באופניים לתענוג.
למעיין אין שום ספק בכוונת החת"ס.

ארזי ביתר
הודעות: 2081
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ג' ספטמבר 19, 2017 10:00 am

באחרונה הגיעו עדי אתרא קדישא הדין, כמה רבנים שעדיין אינם מכירים בטיבו של מקום. בטרם היחלצותם להגנתו של הגאון בעל 'פסקי תשובות', יואילו נא בטובם לעבור על האשכול כולו הדק היטב היטב הדק, בעיון רב, ולנסות ליישב את עשרות הקושיות המופיעות בו על הספר. לאחר מכן, ננסה לעזור להם...

בכל אופן, למיטב היכרותי עם רבים וטובים מחו"ר אתרא קדישא הדין, אף אחד מהם אינו מתכוון ללעוג לגאון עצמו שליט"א. יש כאן זעם על שיטת הפסיקה ההלכתית שלו, במיוחד לאור המעמד הנכבד של ספרו בעולם ההלכה היהודי. ולכן, יוצאים כאן נגד דבריו בחרב ובחנית, בכדי לפרסם ברבים, שאין לסמוך על ספרו בהלכה למעשה בשום אופן, ללא בדיקה דקדקנית של כל המקורות שלו בפנים.

ולמען הסר ספק, אין הכוונה רק אליו. להווי ידוע, כי בתקופה האחרונה יצא לי כמה וכמה פעמים, לעיין בספרי גאוני דורנו שליט"א ובספרי המכונים הנכבדים ביותר, ומצאתי בהם טעויות איומות ונוראות. ומי מדבר כבר אודות אינספור השגיאות בציוני מראי המקום.


ולסיכום: כל אחד יתבונן בדעתו, אם מחבר הספר בו הוא מעיין כעת, מוערך בעיניו כאחד שיכול לחלוק על אחרונים אחרים [לדוגמא: הגרש"ה ואזנר זצוק"ל / הגרשז"א / הגריש"א וכדו'], הרי שאין טעם להתווכח, כי הוא יכול להכריע נגדם. אך אם לא [לדוגמא: הגר"ש רבינוביץ וכדו'] - לא.

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי המעיין » ג' ספטמבר 19, 2017 10:08 am

למען הסר ספק, אין הכוונה רק אליו. להווי ידוע, כי בתקופה האחרונה יצא לי כמה וכמה פעמים, לעיין בספרי גאוני דורנו שליט"א ובספרי המכונים הנכבדים ביותר, ומצאתי בהם טעויות איומות ונוראות. ומי מדבר כבר אודות אינספור השגיאות בציוני מראי המקום.


אדרבה זה מעורר טענה נגד כל ההתקפה עליו כי הרי אצל כולם אתה מוצא טעויות, ומסתמא כעין הטעויות שמצאת יכולת למצוא גם בדברי גאוני דורות קודמים ואנה אנחנו באים.

הצבי
הודעות: 100
הצטרף: ב' אוגוסט 21, 2017 1:26 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי הצבי » ג' ספטמבר 19, 2017 11:04 am

מה שנכון נכון כתב:שו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן ל
(א) מה ששאלני על אודות רכיבה על אופניים בשבת. הנה אמנם בשו"ת רב פעלים ח"א חאו"ח סי' כ"ה כותב צדדים להתיר זה בהיות שמהלך מאליו על ידי אדם היושב בו ודוחה את הגלגלים ברגליו ע"ש ובההשמטות שבראש הספר.
אבל לפענ"ד יש מקום לדון ולדחות כל דבריו שם בזה. ואת דעתי על כך כבר חויתי בספרי שו"ת ציץ אליעזר ח"א סי' כ"א אות כ"ז מדי דייני שם על אודות נסיעה ברכבת המתנהגת ע"י עכו"ם, וזאת הלכה העלתי דנראה פשוט שאסור לנסוע בשבת או יום טוב על אופנים אפי' בתוך התחום מג' טעמים (א) גזירה שמא יצא חוץ לתחום (ב) משום עובדין דחול ושבות דאורייתא בזה דאינו שובת וגופו נע ונד, והבאתי סמוכין לזה מדברי הרמב"ן עה"ת ושו"ת חתם סופר ח"ו סי' צ"ז. (ג) יש בזה גם הגזירה של שמא יתקן מנא שבהרבה פעמים מתפוצץ הגומי מסביב לגלגל או מתרוקן האויר ויבוא לתקן אותו או למלאות אויר בגומי וכדומה...
(ב) ומה מאד שמחתי כאשר כעת מצאתי חבר גדול לי בספר שו"ת שאילת יעקב, שנזדמן לידי, שמחברו היה רב גדול מגדולי הונגרי' וחתנו של המהר"ם שיק ז"ל. ובסימן מ"ה מספרו שם נשאל ג"כ על כך על אודות המרכב שנתחדש בזמנינו שקורין ביציקעל /אופניים/ שיושב אדם על הכלי המתגלגל ממקום למקום ע"י האדם היושב עליו אם מותר לרכוב עליו בשבת, והשיב לאיסורא, ונימק הדבר כנימוקי האיסור שכתבנו... וכמו"כ כתב לאסור ג"כ עפ"י הח"ס שהבאנו, ובנמקו דאם מרן הח"ס כ"כ על הנסיעה באייזענבאהן /רכבת/ מפני שלפעמים מתנדנד מקרי טרחא כ"ש בזה שכל רכיבתו הוא ע"י גופו ותנועותיו פשיטא דאסור לפ"ד הרמב"ן אשר מפורשים ממש בנחמיה, והוסיף לכתוב ג"כ דבלא"ה הוא עובדא דחול ולפעמים רוכבים כן ממקום למקום ויחשדוהו שיצא חוץ לתחום או למסחרו כו'. והאריך בכל האמור.


אם נשאל את אלו הדוגלים בכך שמה שכתב הפסקי תשובות בעניין האופניים זה בדיחה עצובה, אז כנראה שגם מה שכתבו השאילת יעקב והציץ אליעזר זה בדיחה עצובה.
נו מילא, להיות בחברתם של הגאונים הנ"ל ינעם כפי הנראה לבעל הפס"ת יותר מאשר בחברתם של גאוני הפורום.

מנין
הודעות: 584
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי מנין » ג' ספטמבר 19, 2017 1:10 pm

הצבי כתב:
מה שנכון נכון כתב:שו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן ל
(א) מה ששאלני על אודות רכיבה על אופניים בשבת. הנה אמנם בשו"ת רב פעלים ח"א חאו"ח סי' כ"ה כותב צדדים להתיר זה בהיות שמהלך מאליו על ידי אדם היושב בו ודוחה את הגלגלים ברגליו ע"ש ובההשמטות שבראש הספר.
אבל לפענ"ד יש מקום לדון ולדחות כל דבריו שם בזה. ואת דעתי על כך כבר חויתי בספרי שו"ת ציץ אליעזר ח"א סי' כ"א אות כ"ז מדי דייני שם על אודות נסיעה ברכבת המתנהגת ע"י עכו"ם, וזאת הלכה העלתי דנראה פשוט שאסור לנסוע בשבת או יום טוב על אופנים אפי' בתוך התחום מג' טעמים (א) גזירה שמא יצא חוץ לתחום (ב) משום עובדין דחול ושבות דאורייתא בזה דאינו שובת וגופו נע ונד, והבאתי סמוכין לזה מדברי הרמב"ן עה"ת ושו"ת חתם סופר ח"ו סי' צ"ז. (ג) יש בזה גם הגזירה של שמא יתקן מנא שבהרבה פעמים מתפוצץ הגומי מסביב לגלגל או מתרוקן האויר ויבוא לתקן אותו או למלאות אויר בגומי וכדומה...
(ב) ומה מאד שמחתי כאשר כעת מצאתי חבר גדול לי בספר שו"ת שאילת יעקב, שנזדמן לידי, שמחברו היה רב גדול מגדולי הונגרי' וחתנו של המהר"ם שיק ז"ל. ובסימן מ"ה מספרו שם נשאל ג"כ על כך על אודות המרכב שנתחדש בזמנינו שקורין ביציקעל /אופניים/ שיושב אדם על הכלי המתגלגל ממקום למקום ע"י האדם היושב עליו אם מותר לרכוב עליו בשבת, והשיב לאיסורא, ונימק הדבר כנימוקי האיסור שכתבנו... וכמו"כ כתב לאסור ג"כ עפ"י הח"ס שהבאנו, ובנמקו דאם מרן הח"ס כ"כ על הנסיעה באייזענבאהן /רכבת/ מפני שלפעמים מתנדנד מקרי טרחא כ"ש בזה שכל רכיבתו הוא ע"י גופו ותנועותיו פשיטא דאסור לפ"ד הרמב"ן אשר מפורשים ממש בנחמיה, והוסיף לכתוב ג"כ דבלא"ה הוא עובדא דחול ולפעמים רוכבים כן ממקום למקום ויחשדוהו שיצא חוץ לתחום או למסחרו כו'. והאריך בכל האמור.


אם נשאל את אלו הדוגלים בכך שמה שכתב הפסקי תשובות בעניין האופניים זה בדיחה עצובה, אז כנראה שגם מה שכתבו השאילת יעקב והציץ אליעזר זה בדיחה עצובה.
נו מילא, להיות בחברתם של הגאונים הנ"ל ינעם כפי הנראה לבעל הפס"ת יותר מאשר בחברתם של גאוני הפורום.

אתה מסכים להתייחס לגופו של ענין ולא לגופם של אנשים?
מה זה משנה מי אמר?
לך אישית יש צד שאופניים בשבת אסור בגלל הנענוע של הגוף? אתה יכול להסביר את זה?
והאם יש לך צד שהחתם סופר התכוון למה שאמרו בשמו - שהאיסור ברכבת הוא בגלל עצם הנענוע?
ואם עשרה אנשים חשובים טועים זה אומר שזה לא טעות??

הצבי
הודעות: 100
הצטרף: ב' אוגוסט 21, 2017 1:26 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי הצבי » ג' ספטמבר 19, 2017 2:56 pm

מנין כתב:
הצבי כתב:שו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן ל
(א) מה ששאלני על אודות רכיבה על אופניים בשבת. הנה אמנם בשו"ת רב פעלים ח"א חאו"ח סי' כ"ה כותב צדדים להתיר זה בהיות שמהלך מאליו על ידי אדם היושב בו ודוחה את הגלגלים ברגליו ע"ש ובההשמטות שבראש הספר.
אבל לפענ"ד יש מקום לדון ולדחות כל דבריו שם בזה. ואת דעתי על כך כבר חויתי בספרי שו"ת ציץ אליעזר ח"א סי' כ"א אות כ"ז מדי דייני שם על אודות נסיעה ברכבת המתנהגת ע"י עכו"ם, וזאת הלכה העלתי דנראה פשוט שאסור לנסוע בשבת או יום טוב על אופנים אפי' בתוך התחום מג' טעמים (א) גזירה שמא יצא חוץ לתחום (ב) משום עובדין דחול ושבות דאורייתא בזה דאינו שובת וגופו נע ונד, והבאתי סמוכין לזה מדברי הרמב"ן עה"ת ושו"ת חתם סופר ח"ו סי' צ"ז. (ג) יש בזה גם הגזירה של שמא יתקן מנא שבהרבה פעמים מתפוצץ הגומי מסביב לגלגל או מתרוקן האויר ויבוא לתקן אותו או למלאות אויר בגומי וכדומה...
(ב) ומה מאד שמחתי כאשר כעת מצאתי חבר גדול לי בספר שו"ת שאילת יעקב, שנזדמן לידי, שמחברו היה רב גדול מגדולי הונגרי' וחתנו של המהר"ם שיק ז"ל. ובסימן מ"ה מספרו שם נשאל ג"כ על כך על אודות המרכב שנתחדש בזמנינו שקורין ביציקעל /אופניים/ שיושב אדם על הכלי המתגלגל ממקום למקום ע"י האדם היושב עליו אם מותר לרכוב עליו בשבת, והשיב לאיסורא, ונימק הדבר כנימוקי האיסור שכתבנו... וכמו"כ כתב לאסור ג"כ עפ"י הח"ס שהבאנו, ובנמקו דאם מרן הח"ס כ"כ על הנסיעה באייזענבאהן /רכבת/ מפני שלפעמים מתנדנד מקרי טרחא כ"ש בזה שכל רכיבתו הוא ע"י גופו ותנועותיו פשיטא דאסור לפ"ד הרמב"ן אשר מפורשים ממש בנחמיה, והוסיף לכתוב ג"כ דבלא"ה הוא עובדא דחול ולפעמים רוכבים כן ממקום למקום ויחשדוהו שיצא חוץ לתחום או למסחרו כו'. והאריך בכל האמור.


אם נשאל את אלו הדוגלים בכך שמה שכתב הפסקי תשובות בעניין האופניים זה בדיחה עצובה, אז כנראה שגם מה שכתבו השאילת יעקב והציץ אליעזר זה בדיחה עצובה.
נו מילא, להיות בחברתם של הגאונים הנ"ל ינעם כפי הנראה לבעל הפס"ת יותר מאשר בחברתם של גאוני הפורום.

אתה מסכים להתייחס לגופו של ענין ולא לגופם של אנשים?
מה זה משנה מי אמר?
לך אישית יש צד שאופניים בשבת אסור בגלל הנענוע של הגוף? אתה יכול להסביר את זה?
והאם יש לך צד שהחתם סופר התכוון למה שאמרו בשמו - שהאיסור ברכבת הוא בגלל עצם הנענוע?
ואם עשרה אנשים חשובים טועים זה אומר שזה לא טעות??[/quote]

כמדומני שזה שמתייחס לגופם של דברים ולא של אנשים זה אני ולא אתה.
לא אני קבעתי את ההגדרה בדיחה עצובה על יהודי ת"ח. גם אם יש למישהו הערות או אפילו הפרכה גמורה על דעת ת"ח אחר, אז בדרכה של תורה לא יורדים על אותו ת"ח בהגדרות של בדיחה עצובה.
לבסוף מתברר שגם ת"ח מופלגים ביותר כתבו אותו דבר פחות או יותר, ואז אתה בא וטוען שהם טעו, יתכן, אינני נכנס להלכה זו ויהיה דינה כמו כל ההלכות בדברים המתחדשים כמו חשמל ומחשב וכו' וכו'.
עכשיו כבר א"א להשתמש בהלכה זו בהגדרה בדיחה עצובה, וגם אתה, מטביעה של הגדרה זו כבר רוצה להתייחס לגופם של דברים ולא לגופם של אנשים, והיה זה שכרי.
בסה"כ זה כל מה שרציתי להביע בכל התייחסותי באשכול זה שדרכה של תורה היא התייחסות לגופם של דברים ולא של אנשים, ומכיון שגם אתה מסכים אתי בנקודה זו הרי שאין לנו יותר ויכוח.

מנין
הודעות: 584
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי מנין » ג' ספטמבר 19, 2017 4:23 pm

הצבי כתב:כמדומני שזה שמתייחס לגופם של דברים ולא של אנשים זה אני ולא אתה.
לא אני קבעתי את ההגדרה בדיחה עצובה על יהודי ת"ח. גם אם יש למישהו הערות או אפילו הפרכה גמורה על דעת ת"ח אחר, אז בדרכה של תורה לא יורדים על אותו ת"ח בהגדרות של בדיחה עצובה.
היכן ראית הגדרה על תלמיד חכם "בדיחה עצובה"?? זו היתה הגדרה על דבריו ולא עליו עצמו.
לבסוף מתברר שגם ת"ח מופלגים ביותר כתבו אותו דבר פחות או יותר, ואז אתה בא וטוען שהם טעו, יתכן, אינני נכנס להלכה זו ויהיה דינה כמו כל ההלכות בדברים המתחדשים כמו חשמל ומחשב וכו' וכו'.
עכשיו כבר א"א להשתמש בהלכה זו בהגדרה בדיחה עצובה, למה אי אפשר? בגלל ששני תלמידי חכמים טעו את אותה טעות?
בסה"כ זה כל מה שרציתי להביע בכל התייחסותי באשכול זה שדרכה של תורה היא התייחסות לגופם של דברים ולא של אנשים, ומכיון שגם אתה מסכים אתי בנקודה זו הרי שאין לנו יותר ויכוח. אני שמח שגם אתה מסכים שלגופם של דברים האמירה שנסיעה באופנים בשבת אסורה משום הנענוע היא בדיחה עצובה

הצבי
הודעות: 100
הצטרף: ב' אוגוסט 21, 2017 1:26 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי הצבי » ג' ספטמבר 19, 2017 6:40 pm

מנין כתב:האם הספר פסקי תשובות נכתב ברצינות?
לא בטוח בכלל!
[/color]

למה אסור לנסוע באופניים בשבת?

לפי "פסקי תשובות" האיסור נלמד בגזירה שווה "נענוע - נענוע"

אסור להפליג באוניה בשבת כי "מנענע" גופו ועל ידי כך יש להם צער גדול, (כמו שכתוב יחוגו וינועו כשכור), ועל ידי זה יתבטל מעונג שבת

וגם אופניים מנענע את גופו. אמנם אין צער מאותו נענוע. אבל "נענוע" יש כאן.

בדיחה עצובה.

שש ושמח
הודעות: 1208
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי שש ושמח » ג' ספטמבר 19, 2017 8:30 pm

במקרה נתקלתי היום -
פסקי תשובות אורח חיים סימן קנב
א. איסור סתירה ונתיצה בביהכ"נ וביהמ"ד ושאר מוסדות ציבור

סעי' א', שו"ע: אין סותרין בית הכנסת וכו'. ואסור לסתור דבר מביהכ"נ דהוי כנותץ אבן מן ההיכל דאסור משום שנאמר (דברים י"ב ג') את מזבחותם תתוצון וגו' לא תעשון כן לה' אלקיכם, וביהכ"נ וביהמ"ד ג"כ נקרא מקדש מעט (מ"ב סקי"א). ...
ודע, שגם (8) שאר בנינים המשמשים את הציבור לדברים שבקדושה יש בהם איסור נתיצה , כגון תלמודי תורה וישיבות ואף מקום חדר האוכל ופנימיות וכ"ש מקוה טהרה,אפילו אם מיועד רק לצורך טבילת עזרא, אך אין האיסור בכל אלו מן התורה, לכן לא נהגו כ"כ להחמיר בזה וכל שיש איזה צורך בסתירתם מקילים בזה, אך יקפידו מאד שלא יהיה הפסד לציבור המשתמשים במוסדות אלו, ויסדרו מקום חלופי למשך כל זמן הסתירה והבנין.
(8) שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' ר"א, שו"ת מנח"י ח"ה סי' פ"ג, משנת יוסף סי' ו' אות ה'.

כבר הרבה זמן לא שמעתי כזו שטות. וכמובן שבכל המקורות שמציין לא כתוב כזה דבר.
[אם צריך להסביר - הם מדברים על דינא דגמ' שלא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי, שכמובן שאינו קשור כלל לאיסור נתיצה של לא תעשון וכו', ואם יש מקוה אחר מותר לסתור את הראשון אף שבביהכנ"ס בכה"ג אסור אם הוא בקדושתו. ובדרך אגב, לדעתי גם בד' האחרונים הנ"ל יש לפקפק טובא].

מנין
הודעות: 584
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי מנין » ג' ספטמבר 19, 2017 10:14 pm

שש ושמח כתב:במקרה נתקלתי היום -
נערך לאחרונה על ידי מנין ב ד' ספטמבר 20, 2017 9:21 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 3173
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' ספטמבר 28, 2017 6:45 pm

להעיר, שדברים בסגנון כזה [התנהלותו של האשכול ע"ע - ודברי ההסבר לפתיחתו] בדיוק נכתבו על:
ס' הי"ד להרמב"ם - ע"י הראב"ד [שמשיג על הרמב"ם בלשונות חריפים - ומטעם הנ"ל, שלא יסמכו על דבריו בלבד, אלא יעיינו במקורות "בפנים"].
גם על הטושו"ע היו השגות, מגדולי דורם. לדוגמא - המאירי.
גם על המ"ב היו השגות, וכמו שנז' לעיל.
[ונז' כאן גם - מעט ברמז - השגות הרד"ל על שש"כ].

כיום, אחר שעברו שנים מהופעת הנ"ל - וההשגות עליהם, ניתן לומר בוודאות:
כל הס' הנ"ל התקבלו, ובחבה רבה, בקרב תפוצות ישראל.

אז אולי במקום לעסוק במה "לא טוב בס' פסק"ת", כדאי להו"ל סדרה עד"ז - שתלקט ע"ד לקוטו, ובלי (כל) הבעיות שבפסק"ת?
שיובאו כל המ"מ [מהראשונים כו' - ולא רק משו"תים נדחים (כהערת "שש ושמח")], שהמ"מ יהיו מוגהים, לוודא שלא הוחלפו שמות ושיטות, ושהשיטה והמנהג החסידיים לא יוצגו כמנהג "כלל ישראל" ("כל הגולה" - כמו שהביא כאן "אריך"), שיהי' מצוין מטרתו בדיוק [אא"כ לא תהי' לו מטרה מוצהרת - שהוא קשה מאד], על כל הכרעה בס' ישאלו מגדולי הפוסקים כיום (בקהל אליו יפנה הס'), שלא יחמיר שלא לצורך כ"כ.
אם יופנה לקהל החסידים - יהיו בו כל מנהגי קהלות החסידים, אבל בלא טעויות וסתירות (כהנטע"ג).
[העירו כאן גם על המקבילות ל"דרשו" ("אריך") - ונ"ל שצ"ל המעלה שבזה והמעלה שבזה: בלי "לקדש מנהגים" או אג'נדה מוצהרת, מלוקט מכל סוגי הפוסקים, ושיהי' "יצירה" ("צורתא דשמעתא") - ולא רק "ליקוט נקודתי". אבל הוא קשה מאד-מאד. ובפרט שאין נלפענ"ד שיש כיום ס' ללא אג'נדה.
אם תרצו - אבאר דברי האחרונים לאח"ז
הבעי' של "לא ניכר שוע לפני דל" ("אריך") נר' שאין דרך לפותרה, כי אם תציין בפנים השמות - כבר לא יעיינו בזה כולם, גם ה"עמך". אא"כ יהי' ביטוי לגדלותה של מובאה זו (כיון שהיא מפוסק גדול ומקובל יותר) בלשון או הסגנון.
יש מי שהעיר ("בני ברקי") שצ"ל ס' כזה - המתרץ שיטת מי שאין נוהגים כהמ"ב [והסכים עמו "סגי נהור". ולכאו' עפ"ז יש להבין אמירתו שלפתוח פסק"ת הוא כשאלת הרב החסידי, ולא הליטאי].
ומסתפקינא, אם מועיל לשיטתו מה שיש כבר פסק"ת - או שג"ז צ"ל ב"ס' פסק"ת החדש"... (עקב ריבוי הטעויות בפסק"ת).
יש שכתב, שפסק"ת הוא כמו לשאול את הרב החסידי שבשכונת מגוריך ("סגי נהור").
אבל לכאו' - אי"ז מתרץ כמות הטעויות הנ"ל, וחומרתן (וכמו שהעיר "אריך")].

_______________________
ציטוטי תגובות בנושאים הנ"ל

ארזי ביתר כתב:[ . . ] בכל אופן, למיטב היכרותי עם רבים וטובים מחו"ר אתרא קדישא הדין, אף אחד מהם אינו מתכוון ללעוג לגאון עצמו שליט"א. יש כאן זעם על שיטת הפסיקה ההלכתית שלו, במיוחד לאור המעמד הנכבד של ספרו בעולם ההלכה היהודי. ולכן, יוצאים כאן נגד דבריו בחרב ובחנית, בכדי לפרסם ברבים, שאין לסמוך על ספרו בהלכה למעשה בשום אופן, ללא בדיקה דקדקנית של כל המקורות שלו בפנים.

מנין כתב:וראוי מאוד לפרסם שאין לסמוך על ספר זה כלל וכלל.

אריך כתב:[ . . ] אדגיש: לולי העובדה שספר זה התקבל אצל ההמון כספר פסק הלכה למעשה, החרשתי, אבל מכיון שמדובר בדבר שלפי דעתי ודעת עוד אחרים יש כאן מכשול בהצגת ההלכה, אין לאגור הדברים, ואשתמש בבמה זו. הלקח העולה מעיון בסוגיא זו כיצד היא מוצגת בספר הנ"ל, הוא שהספר המצויין הזה יביא את תועלתו כאשר יפתחו את המקורות שלו בפנים.
[ . . ] בקיצור: על המילים "נשתרש המנהג כהדעה הראשונה" כותב הפסק"ת בהערה שני מקורות: א' השואל במנח"י ושתיקת המנח"י. ב' וכ"כ בשבט הלוי. וזה פשוט לא נכון. השואל במנח"י מדבר על יוהנסבורג, שעם כל הכבוד לעיר ואם זו, אין זה מורה על מנהג כללי. והשבט הלוי כלל לא מעמיד שיש כזה מנהג ורק כותב שאין בידינו למחות בחוזק יד.
וחשבתי אולי מנהג זה הוחלט ע"י הרב פסק"ת בעצמו מתוך צפייה בציבור, אמנם זה לגיטימי בספר חידושיו, אך אין זה נכון להביאו בספר שהגדרתו (בשער) "ליקוט מספרי שו"ת והלכה", בפרט שציון המקורות ממש מטעה כאילו כך נכתב בפוסקים וזה ליתא וכנ"ל.
וצ"ע על הפסק"ת איך קיצץ את סיום דברי השבה"ל שמשנים את התמונה [ . . ] וגם בלי שינוי זה, איך אפשר לכתוב למעלה שנהגו להקל, שכל הקוראים יבינו שכך עושים ונכון לעשות, ולצייר את הצד השני: ש"יראי שמים ואנשי מעשה מחמירים על עצמם" [ . . ] ובה בשעה להעתיק למטה את השבט הלוי שברוב עדינותו כתב לשון חריפה של אין בידינו למחות בחוזק יד.

[בהודעה זו נכתב טעם הנ"ל - שלגודל תפוצתו ולשונו הפסוקה חשש לו, וגם העיר ב' הערות - וכללותן נכתב לעיל, ברשימת התיקונים].
אריך כתב:[ . . ] וכמידת הפופולריות של הספר הזה שאצל ההמונים מרקיעה שחקים, צריך לקום מאן דהו, לקנא לאמת ולפרסם את הבעיות למען יידעו רבים כי א"א לפסוק מתוכו כסומא בארובה.
מלבד חוסר דיוק שקיים לפעמים, ישנה נקודה כללית שנגזרת מעצם המבנה של ספר ליקוט שכזה, הבנוי מטקסט והערות. אנשים קוראים את פנים הטקסט שהוא שברי ציטוטים מכל מיני ספרים, מהם ספרי גדולי הפוסקים, מהם ספרי מוסר, ספרי חסידות, ולא ניכר בתוך הטקסט 'שוע לפני דל' (וביקורת זו שמעתי לפני שנים מאחד מגדולי ראה"י). ומה שקורה זו סינטזה לא תמיד מוצלחת של בליל ספרים וסופרים. ואח"כ אנשים אומרים: כך ראיתי בפסק"ת. ולא שמים לב אם זה קיצוש"ע, דרך החיים, או אולי ספר מוסר או אחד האדמו"רים זצלל"ה.
כל זמן שזה ספר מראה מקומות, ניחא, אבל ברגע שזה נהיה ספר הלכה לעצמו, הרי זה לעשותו לשו"ע חדש. ועל זה יש לעורר ברבים כי לא אריך [ . . ]

[ההודעה האחרונה היא בתגובה להודעתו של "לעומקו של דבר" (הובאה לקמן) ע"ד הוצאת קונטרס המרכז השגיאות שבפסק"ת]
אבןטובה כתב:שגיאות מי יבין שייך במקרים מיוחדים אבל לא כשבכל עמוד יש בו דברים שמביא מספרים שכשמעיינים שם נראה ההיפוך ממש מה שכתב זה נקרא זדון ולא שוגג

אריך כתב:[ . . ] קצרו של דבר: כפי שכתבתי התועלת של הספר הזה הוא במה שאכן מסכם את הענין באופן כללי בדרך נעימה ונוחה. אך לצערנו יש בו עיוותים ומגמתיות (כדוגמת קיצוץ לשון השבט הלוי שהבאתי: אין בידינו למחות בחוזק יד, והמחבר בחוזק יד מחק את המילים האחרונות).

שלמה בן חיים כתב:הספר פסקי תשובות ספר מראה מקומות נפלא ונותן אפשרות ללמוד את המשנה ברורה עד פסק ההלכה בנושאים אקטואליים, ולכך כל כך מגינים ומשבחים אותו, הוא באמת עשה עבודה נפלאה וחייבים אנו למחבר זה טובה כפולה ומכופלת.
אך דא עקא, ספר זה היה טוב אילו היה כתוב בכל עמוד באותיות קידוש לבנה 'לא להלכה', ולא רק בהקדמה בקצרה. ההצעה שניתנה כאן בפורום להוציא קונטרס של תיקוני טעויות של הספר, היא אינה הצעה מעשית. גם הרצון להביא כאן כמה מהטעויות שבספר זה ממש מצחיק. כי כל מי שלומד בספר הזה ובודק את המקורות שהביא ולמד את הסוגיא בעיון יודע שיש בספר הזה טעות בכל עמוד ממש, ואינני מגזים. ביניהם טעויות חמורות ממש של הכשלה באיסורים דאורייתא. ולכן כל המצטדקים וטוענים שאין לכתוב על הספר טעות בידם, מצוה לפרסם שהספר הזה הוא לא מדוייק ויש בו טעויות לרוב. ואכתוב את סוג הטעויות שיש בו לפי סדר החומר שלהם.
א. חוסר הבנה של העניין ההלכתי אשר מחמתו כותב נפקא מינות לא נכונות.
ב. מגמתיות של פסק נגד מרן המשנה ברורה, ואף שסומך עצמו על שו"ע הגר"ז ועוד. כל ספר שיש לו מגמתיות הוא ספר פסול, לא יתכן שספר יכתב לכלל ישראל ויש בו מגמתיות של פסק, המגמתיות הזו קיימת גם בדברים שממש אין להם שחר ואף שנפוצו בכמה קהילות באותם קהלות גופא התלמידי חכמים שבהם מנסים לבער מנהגים אלו ולא לחזקם.
ג. הבאת מקורות לא נכונים, פעמים וכתוב שבספר זה וזה כתוב כך וכך וכשתפתח הספר תמצא שלא מיניה ולא מקצתיה.
ד. החלפת שמות הפוסקים, לדוגמא החזון איש התיר, ובספר שלום עלי נפשי [ובכוונה המצאתי שם של ספר בכדי לא לתת ציונים כאן מי גדול ממי] אסר, הרואה אומר אם החזון איש התיר והשלום על נפשי אסר ודאי שמותר כי מי הוא השלום עלי נפשי כנגד החזון איש, אך מה לעשות שהתהפכו היוצרות והחזון איש אסר והשלום עלי נפשי התיר...
ה. טעויות רבות בציון המקורות.
טעויות אלו אינם ענין של אחד או שניים בספר, טעויות אלו שזורות בכל הספר כמעט בכל עמוד. חלקם יותר וחלקם פחות, כך שכל המגינים על הספר כנראה לא עיינו בדברים שהוא מביא.
אילו הספר היה מתתקבל כמראה מ[ק]ומות מה טוב, אך מה אעשה שעיני ראו ולא זר, שמורה הוראה פסק פסק הלכה, והשומעים אחר שיעורו ביטלו את דבריו כי דבריו הם נגד הפסק שראו בפסקי תשובות...


והנה הודעה המבטאת את סיבת פופולריותו של הפסק"ת:
לולי דמיסתפינא כתב:הספר פסקי תשובות הוא מהספרים הכי מוכשרים שזכה להם הדור האחרון. אין לו אח וריע בסגנונו ובבהירותו ובהיקף הנושאים. לא לחנם זכה להצלחה מסחררת כזה.
שגיאות מי יבין, נכון.

עוד טעם לשבח בפסק"ת:
סגי נהור כתב:לענ"ד, עיקר מעלתו של הפסקי תשובות היא בשאלות, ולא בתשובות.
המיוחד בספר זה שהוא מתייחס כמעט לכל שאלה שעולה בחיי היום יום. וגם לזה צריך כשרון מיוחד - לזהות את השאלות השכיחות והמצויות בכל בית (וגם להשיב עליהן בשפה ברורה).

_____________________________________
ארזי ביתר כתב:ולמען הסר ספק, אין הכוונה רק אליו. להווי ידוע, כי בתקופה האחרונה יצא לי כמה וכמה פעמים, לעיין בספרי גאוני דורנו שליט"א ובספרי המכונים הנכבדים ביותר, ומצאתי בהם טעויות איומות ונוראות. ומי מדבר כבר אודות אינספור השגיאות בציוני מראי המקום.

וכבר השיבו ע"ז:
המעיין כתב:אדרבה זה מעורר טענה נגד כל ההתקפה עליו כי הרי אצל כולם אתה מוצא טעויות, ומסתמא כעין הטעויות שמצאת יכולת למצוא גם בדברי גאוני דורות קודמים ואנה אנחנו באים.

_____________________________________
ארזי ביתר כתב:ולסיכום: כל אחד יתבונן בדעתו, אם מחבר הספר בו הוא מעיין כעת, מוערך בעיניו כאחד שיכול לחלוק על אחרונים אחרים [לדוגמא: הגרש"ה ואזנר זצוק"ל / הגרשז"א / הגריש"א וכדו'], הרי שאין טעם להתווכח, כי הוא יכול להכריע נגדם. אך אם לא [לדוגמא: הגר"ש רבינוביץ וכדו'] - לא.

דבריו האחרונים של "ארזי ביתר" נכוחים מאד, לפענ"ד [את (חלק מ)דבריו הראשונים הבאתי ע"מ להוכיח ש"אין כל חדש תחת השמש", והטענות אותן טענות].
וזהו הפתרון: אם אכן הרב פסק"ת הוא מוסמך כהח"ח, המנח"א, האבנ"ז ועוד [וסליחה על ה"סלט" החסידי-ליטאי] - הרי שגם אם יעוות את השקו"ט מעיקרו, תמיד "יצדק".
ואם לאו - פתיחת הס' מלכתחילה היא ע"מ שהוא ס' שאינו מוגה וצריך ליזהר בו ובדבריו, וכמ"ש כאן כו"כ (שכך נוהגים הם בפו"מ):
עדיאל ברויאר כתב:פעם שמעתי ת"ח חשוב מאוד, שיש לו בקיאות גדולה מאוד, והוא אמר בשיעור שצריך להזהר מאי-דיוקים בפסקי תשובות.

אבןטובה כתב:ס' פסקי תשובות הוא ספר שאינו מוגה ואל תשכן באהליך עולה

[ומסתמא נוהג כן גם בביתו-שלו, ולא רק מכריז ע"ז בראש כל חוצות...]
י. אברהם כתב:בעיני ראיתי את הספר אצל אברך (חסידי) א' בר אוריין
אשר מחשש החזקת ספר שאינו מוגה בביתו
הדביק עליו פתק, עליו כתב שאפשר להשתמש בס' רק למראי מקומות בלבד.

מתישהוא כתב:גם אצלי יש את הפסקי תשובות, ואני משתמש בו הרבה לצורך ליקוט מראי מקומות, ובכל זאת אני מסכים עם כל מה שנכתב לעיל אודות השגיאות בספר זה, שרבו מספור.

בתבונה כתב:ספר מראי מקומות, יעיל למי שמתכוון לבדוק במקור עצמו

עתניאל בן קנז כתב:בתחילה ציינתי בגליונות ספרי את הטעיות, בכדי לשלוח למחבר לתקנם. אולם מאחר שראיתי שפשוט אין לדבר סוף, והדבר ממש נעשה בצורה שיטתית, פשוט התייאשתי. והודעתי - לכל מי שהיה מעוניין לשמוע דעתי (וישנם כאלו) - שאסור לסמוך על ספר זה בשום אופן.
איני שולל את המחבר ואת עבודתו. הספר נמצא על שולחני הרבה, והוא די משומש. אבל אך ורק למטרה אחת - כספר מפתח לחפש מראי מקומות העוסקים בנידון. וכאמור, לפעמים מופיע כמו שהוא כותב. לפעמים להיפך (וגם זה שירות, שאני מוצא את המראה מקום שעוסק בזה), ולפעמים זה פשוט טעות - הספר עוסק בענין דומה, והוא סתם תקע אותו. אבל בשום פנים ואופן אין לסמוך על הכרעתו כלל.
[כמובן יש גם מקרים רבים שהוא קולע לאמת, וכותב נכונה - כמובן לפי שיטתו. וכנראה כך הוא ברוב המקרים. אבל עדיין ספר 30% אחוז ממנו הוא מוטעה, אסור לסמוך עליו בשום אופן!!!].


______________________________________________
וזו הצעה עדמ"ש, רק שבהיקף יותר קטן [וחוששני שיהי' כהשגות הראב"ד על הרמב"ם, והשגות הרד"ל על שש"כ - שרוב עמא דבר א"י לפסוק מהם, וכמעט שכלל א"י מה כתוב שם]:
לעומקו של דבר כתב:
עדיאל ברויאר כתב:פעם שמעתי ת"ח חשוב מאוד, שיש לו בקיאות גדולה מאוד, והוא אמר בשיעור שצריך להזהר מאי-דיוקים בפסקי תשובות.

וכן עמא דבר.
אלא שמלאכה טובה עשה הרב אריך, אולי היה רצוי להוציא איזה קונטרס שילקט עכ"פ דוגמאות בולטות כעין שהוציא הגרד"ל על שש"כ (ובקל וחומר כמובן).
עריכה - כתבתי אולי וכמובן יש הרבה להסס בדברים כאלו.

[ההודעה של "אריך" לעיל ("וכמידת הפופולריות" וכו') היא בתגובה על הודעה זו]

עוד מענין הנ"ל:
חיים שיש בהם כתב:הספר המקביל [במובן מסויים] לפסק"ת בדור שלפני החורבן היה הדרכ"ת, ועליו יצא ספר בשם "תיקוני תשובה" ותוכנו הערות ותיקונים לספר 'דרכי תשובה'. הג"ר מנחם מנדל חן אב"ד ניז'ין כותב בתו"ד ההסכמה: "בשגם הספר "תקוני תשובה" יש לו ערך נכבד להסיר השגיאות שבספר "דרכי תשובה" אשר בגללן יוכל המורה לטעות בהוראה למעשה בסמכו על מה שכתוב ב"דרכי תשובה" בלי כל בקרת ועיון בהספרים אשר עליהם ישען הדרכי תשובה, וביותר עתה אשר הספר "דרכי תשובה" התפשט למאד ויהי לעינים לרוב מורי ההוראה, וכל שגיאה שבו כורכת שלא ברצון מכשול בהוראה למעשה".
צריך מישהו שירים את הכפפה...


אריך כתב:בודאי שטעויות הם דבר שקורה בכל ספר, השאלה הגדולה היא [והיא נשאלת לתועלת כדי שהדברים ישפיעו], מה הלאה. ידיד שלי שלח לו פקס אודות איזו טעות, ונענה שכשישוב וישנה פרק זה תילקח ההערה בחשבון.
האם הטעויות תוקנו במהדורות הבאות??
בשורה טובה תהיה אם מישהו יביא מידע שהמחבר מתעתד להוציא מהדורה מתוקנת! ולא, עלינו להמשיך ולעורר עד שיקרה הדבר הזה.

זו היא עצה קלה יותר - השאלה אם יש סיכוי שזה אכן יקרה (שהמחבר עצמו יתקן, וחסל).
ובפרט של"נ ששייך לשנות כללות הסגנון (כפי שנטען כאן) מן הקצה אל הקצה, ועכ"פ הוא דבר הקשה ביותר - ומעייף מאד, ובפרט למי שעמל על הספר בהוצאתו הראשונה [ועתה לשנות פרק זה ובאופן שונה לגמרי - הוא קשה במאד, וכנראה בחוש למי שניסה בזאת פעם].
יתן חן כתב:אכתוב בפעם האחרונה בל"נ בנושא זה.
כמעט כל הטענות שחוזרות ונשנות כאן על הספר פס"ת מסתכמים בטענה אחת: אין לגאון המחבר שליט"א לגימטציה וסמכות להיות 'פוסק', ובטח שלא לכתוב ספר הלכות.
[ . . ] ובכן, טענות אלו נטענו גם על הספר שש"כ, וכלל ישראל הכריע בזה, ופוק חזי מאי עמא דבר.
הספר ומחברו הוסמכו ע"י כל גדולי ההוראה בדור האחרון, שכל בית ישראל נשענים על פסקיהם, ובפירוט: הגרש"ז אויערבך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש ואזנר [-פעמיים], הגרמ"א פריינד, הגר"נ קרליץ, הגרא"ד הורביץ, הגר"ב זילבר, הגר"מ שטערן, הגר"מ הלברשטאם, הגרש"פ שנייבאלג, הגר"ח ואזנר, הגרי"ט וויס.
מעט מזעיר הם טענות על טעויות באמת [לא בכללי הפסיקה, אלא טעויות]. ע"ז כמובן מצוה להעיר לגהמ"ח שליט"א שיתקן במהדורה הבאה [ואני מעיד עליו שהערתי לו, וקיבל במאור פנים, ותיקן].
אמנם קשה לבוא עליו בטענות ע"ז, דשגיאות מי יבין.
המכיר את אצילות נפשו של הגהמ"ח יודע שישמח בכל הערה אמיתית.

אבל - שוב: שייך שישנה את כל סגנון הס'?!
[מלבד הערת ל.פ.ב. שלא ע"ז היו ההערות (כ"א בעיקר על השיבושים)].
ועי' בזה
לעומקו של דבר כתב:ולכן אין המחבר עושה טובה לאף אחד כאשר מעירים לו על טעות והוא מתקנה, אלא הוא צריך לעבור מחדש על כל הספר, ולתקנו מכל טעויותיו. ואם כבדה עליו המלאכה, שיתן לאחרים, או שיפסיק לפרסם הספר.


________________________________________________
להעיר מזה:
לעומקו של דבר כתב:אגב, בכל נושא ונושא בהלכה יש ספרים טובים הרבה יותר מהפסקי תשובות. המעלה שלו הוא שהוא עובר על כל הנושאים (שבשו"ע). ולכן אנשים נהנים שיש כתובת קבועה. וגם אולי שהוא יותר קצר.

קראקובער כתב:בעוד מאה שנה ידונו בכובד ראש על כללי פסיקה במחלוקת בין הפסקי תשובות ודרשו...

והוא, לצערנו, נכון (וכואב...) עד מאד
וכן
קראקובער כתב:בעוד כמה דורות כבר יחליטו שהספר נכתב ברוח הקודש...

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:[ . . ] ו. באופן כללי אלו הליקוטים הם בעיא אמיתית. גם אלו שלא אהבו את הליקוטים הקודמים, כיוונו על החיי"א והמ"ב, שהמלקט הוא ת"ח אמיתי, אלא שהוא מוריד את הסמכות של הלימוד בעיון. אמנם ליקוטים שאינם אלא מלאכה ולא חכמה, ואין בהם שום גישת ת"ח והבנה אמיתית בסוגיא, עושה רושם כאילו כל מי ששמע על הראדיא איזה שיעור על הלכה כבר יודע את הסוגיא ויכול ל'סמוך' על שיטה זו או אחרת. זה גורם לשכחת התורה ממש.
ז. למעשה מספר פסקי תשובות אין מנוס כלל. חוץ מזה שפוסקי צדק למיניהם משתמשים בה, יש מעל השלחן ויש מתחת השלחן, אם יש ריב בביהכנ"ס איך להתנהג, והרב אומר דבר אחד, מיד רץ לו איזה צוציק להמדף, מדפדף מהר בפסקי תשובות וצועק על הרב. ואם אין שם רב, הדבר הרבה יותר גרוע. ע"י אשכולות כאלה יתחילו לשרש בראשו של הצוציק שלנו, שדבר זה בזוי עד מאד להביא ספר כזה, ואם אין לו מקור אמיתי, הרי הוא כמי שמביא ציטוט מעיתון לענין פסק הלכה.

כנ"ל - זה לא יעזור. המציאות הוכיחה - שהדבר הכי יעיל, להוציא ס' שלם נגדי.
לעומקו של דבר כתב:ראיתי הספר באיזה עניין אחרי שלמדתי העניין, היה ממש מתחת לכל ביקורת.
אינני רואה טעם כבר בלטרוח ולציין הגרייזין, ולעבור על מה שאמר התנ"א רשב"י "אין אומר בקרו גמל".
רק לזרז למזורזין, שספר פס"ת הוא טעות. ודי בזה. והקובץ שהביאו לעיל ממש"כ ת"ח אחד, זה לא מקומי באותו הסימן, אלא ששם מישהו טרח לעבור ולבדוק לציין (וצ"ע מדברי רשב"י, ואולי י"ל שס"ל שהוכרע כהחולקים שם בחגיגה עיי"ש).
אולי אפשר להבטיח פרס למי שימצא שם עמוד שכתוב כהלכתו?...

והשיב ע"ז
יתן חן כתב:ב"ה כלל ישראל חולק עליך.
ואין לך ביהמ"ד שאין שם פס"ת. וברוב בתי ישראל הכשרים ג"כ.

[והשיבו ע"ז "סטפנסקי" ו"ארזי ביתר" וכן "ליטוואק פון בודאפעסט"]

בנו"ט להביא הודעה זו:
לעומקו של דבר כתב:הנה מההקדמה (על ח"א במהד' תשס"ז המצוייה באוצר)
כלומר הספר אינו חולק ח"ו על המ"ב, אלא רק 1. השלמת עניינים שהתחדשו בדור האחרון, 2. ביאורים בדברי המ"ב, 3. סיכומי הלכות, 4. קצת הוספות ממנהגי ישראל. (דוק - לא "הבאת דברי הנוהגים דלא כהמ"ב" אלא הוספות של מנהגים שהמ"ב לא הביאם, ואף זאת "קצת")
כלומר המחבר בפירוש לא העמיד את ספרו כאלטרנטיבה למשנה ברורה. ובלשונו "הס מלהזכיר"!, וכל זה הוא "דבר שפתיים אך למחסור" כלומר זה ברור בלי ספק ופקפוק וכך הספר מעמיד את עצמו, ומכיוון שלמעשה כן עשה זאת, יש לאנשים תלונות.
אם הקצות השולחן (כדרכו תמיד) מיישב את הגר"ז ופוסק כמוהו שלא כהמ"ב, אז אם היה כאן תחליף למ"ב (כמו למשל ספר קצה"ש עצמו שהוא אכן תחליף למ"ב), היה לגיטימי לפסוק כמוהו, אבל אם "הס מלהזכיר" תחליף למ"ב, זה לא לגיטימי. אלא מקסימום בהערה "עיין קצה"ש שיישב דברי שועה"ר". (ואם אכן זה כך, אז זו דוגמא לא רלוונטית לדיון, אף אחד לא התלונן על כגון דא.)
עוד שאלה היא למי יש סמכות לעשות תחליף למ"ב, אם הטשעבינער רב או הגרשז"א היו עושים ספר כזה, כמדומה שהיה מתקבל הרבה יותר מאשר הגאון מח"ס פסקי תשובות - כמובן בלי לזלזל. (אלא שהם עצמם כנראה לא היו עושים זאת מיראת ההוראה שלהם). אין שום עיקר באמונה שהמשנה ברורה הוא פוסק יחיד, יש בהחלט מכללי התורה שהולכים אחר הגדול בחכמה.
בנותן טעם להזכיר שהגר"ח מבריסק שאל את החפץ חיים (!) מהיכן לוקחים כח להכריע בין האחרונים (כנראה כוונתו להכריע לדורות בספר שימושי), והחפץ חיים אמר ששוקל כל הכרעה בדעתו שלושים ושש פעמים!, ואז הודה הגר"ח "מיט זעקס או דרייסיק מאל קען מען מכריע זיין".

ויש תשובה על כ"ז (בידי "דוד העיתונאי"; "סגי נהור"), ומ"מ יש בה כדי להבין מקצת ממהות הויכוח.
ותגובה חסידית!!!:
עתניאל בן קנז כתב:צורם לי כל הוויכוח פה.
נראה לי שחלק גדול מהנזעקים להגן על הספר - רואים את הבקורת, כאילו באה לתקוף את הסמכות החסידים לפסוק כמנהגיהם. וכן חלק מהמבקרים תלו את בקורתם על נקודה זו, ובהאשמה שלמרות שהחסידים רשאים לעשות כן, אבל כספר פסקי הלכה הניתן לציבור הרחב, אין לעשות כן, ובוודאי לא כקונטרה למשנה ברורה.
חבל, אכן אלה שני צדדים נכונים שצריכים להידון בפני עצמם בפורום אחר, עד לליבון הענין.
ביחס לפסקי תשובות אין זה שייך כלל.
הטענה העיקרית שצריכה להאמר שוב ושוב, ולהודיע בשער בת רבים - הספר כולו מלא טעויות, מתחילתו ועד סופו. כמעט לא ימצא עמוד, בלא 2-3 טעויות לכל הפחות.
המכירים אותי בפורום, יודעים שהנני שייך לא' הקהילות החסידיות החשובות אשר מנהגי ישראל נר לרגליהם, ואיני חשוד בזלזול במנהגי החסידים, או בהעדפת פסקי המשנה ברורה על גביהם. וגם חושבני שיש גם מקום ללקט את דברי הפוסקים החולקים על משנה ברורה - בהנחה שיש קהילות הנוהגות כן. --- אמנם הנני מעיד שהדבר חמורים הרבה יותר ממה שכתוב כאן. הן לגבי העתקת דברי הפוסקים - שטעיות רבות נובעות מהבנת הנקרא. והן בטעיות בשיקול הדעת, שהוא מצרף דעות שונות שלא פגעו ולא נגעו לאיזה צד מסוים. הן טעיות בסיכום הענינים להכרעת ההלכה. והרבה פעמים זה לא טעות, אלא מתוך אג'נדה מסוימת שהוא נוטה לצד מסוים, שבו נהג 'אא"ז מביאלה' ולכן הוא מנתב את כל הפוסקים לשיטתו. ולפעמים פשוט טעויות 'עם הארציות'. וסתם ציטוטים לא נכונים. ובכלל גיבוב מראה מקומות, זה אולי טוב לספר המפתח, אבל לא להכרעת הדין.

גם להעיר
נקדש את שמך בעולם כתב:במחילה מכבוד מגיני הספר, הטענות שלכם מקוממות כל מבקש אמת.
אתם לא מנסים בכלל להתכחש לאלפי הטעויות בספר, אלא פשוט לומר שזה ליגיטימי ,
לאן הגענו !!!

הודעה נוספת שבנו"ט
לעומקו של דבר כתב:(אגב דאגב: כאשר כתבתי ביקורת, והוספתי שמלבד העיקר של הטעויות והסתירות בלי סוף וכו', יש כאן א. גם ספר שהוא לא תוספת של שאלות שנתעוררו אחרי המ"ב או דברים שלא התייחס אליהם המ"ב, אלא ספר של תחליף למ"ב למי שאצלו המ"ב אינו מכריע, שזה דבר שאולי לגיטימי לעשות אבל בשו"א לא בתחפושת של "השלמות למ"ב". ב. וכן שמביא מנהגי קהילות חסידיות מסויימות (לא כל החסידים) כמנהג כלל ישראל ואף פעם לא מציין למנהג אף קהילה אחרת. וזה כנ"ל בספר שמיועד לכלל ישראל ולא בנטעי גבריאל. (אגב בנט"ג פירוט מנהגי החסידים הרבה יותר מפורט ואובייקטיבי. והוא עוד תלמיד של גאונים כהגה"צ מפאפא והגה"צ מקלויזנבורג ולא של "אא"ז" (עם כל הכבוד) ואעפ"כ אינו מוטה.)
[ . . ] ואגב, דווקא מצדדי הספר באשכול זה, למעשה אישרו את הביקורת, למשל "בני ברקי" ו"סגי נהור", שכתבו שאדרבא בשורתו של הספר היא לכל אלו אשר מסיבות מסויימות רוצים במקרים רבים לפסוק דלא כהמ"ב, אלא כאחרונים אחרים (סגי נהור: "ובראשם הגר"ז") או במנהגים אחרים אשר המ"ב לא התייחס אליהם, כדרכו של המ"ב לא לרוץ אחר מנהגים, והנה יש להם ספר פסק לפי דרכם, כי המ"ב אינו מתאים להם.
וזה בעצם האישור הגדול לביקורת, שכן 80% מקוראי הספר, אם היו יודעים שזה מהותו, לא היו פותחים אותו כלל וגם אם כן היו קוראים בו בהסתייגות גדולה.

תגובת סגי נהור:
סגי נהור כתב:אלא שבהוספת ביקורת זו אתה בעצם מחליש את תוקף הביקורת, שכן בעוד על בעיית הטעויות (באם היקפה הוא כמתואר) קשה להשיב, על ביקורת זו ניתן לחלוק בקלות. וכך במו ידיך הפכת חלק מהמשתתפים ל"מצדדי הספר" (הרי בשום שלב לא הגנתי על הטעויות, ואדרבה הסכמתי שאם היקף התופעה הוא כמתואר מדובר בדבר חמור).

ודברי "לעומקו של דבר" עלי':
לעומקו של דבר כתב:התכוונתי "מסכים עם הספר לעניין ההוא".


_______________________________________________________
היו כמה שלימדו זכות, על-אף כהנ"ל.
ולדוגמא: "דוד העיתונאי" [ודעתו - כנ"ל, שכיון שהוא שקול כשאר פוסקים, מותר לו לעוות הלשון וכו' כרצונו! - גם הביא ראי' מההסכמות. וכי אינו מפורסם כבר, שהנותנים הסכמה אינם עוברים על כל הס' - כ"א על איזה גליונות (וג"ז בקושי) ?! (וכו"כ מכשולים צמחו מזה בעוה"ר)]; "דרומי"; ואפשר למנות גם את "סגי נהור".

____________________________________________________________________________
ולהעיר, שמה שעל דבריו מוצאים לנכון להעיר (משא"כ על הנטע"ג לדוגמא) - מעיד ש"מחזיקים" ממנו, ולכן מצפים ממנו ליותר (והוא תשובה לכו"כ).


כאן הוצגה (בעיקר) דעת המשיגים.
ואולי, אי"ה, אוסיף שנית ידי ללקט גם שיטת המצדדים בזכות הס' פסק"ת.

בברכה שלמה ונאמנה

לבי במערב
הודעות: 3173
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' ספטמבר 28, 2017 6:48 pm

דברי האחרונים, מעין ניסיון "לחזור" על מעשה הרב "לש"ד" - שליקט התגובות שעד לאותה שעה.
והוספתי סיכום תמציתי [מפורט יותר משלו].

מנין
הודעות: 584
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי מנין » ו' דצמבר 15, 2017 12:47 pm

כאן הביאו מהפסקי תשובות שכתב בשם המגן אברהם שלא נהגו לברך "דיין האמת" אלא קרוביו של מת.
ואכן כך כתוב בפסקי תשובות. אבל זה כמובן שקר.
וז"ל המג"א: (סי' רכ"ג סק"ד) מת אביו - וה"ה שאר אדם כשר ומכ"ש ת"ח דהוי בכלל שמועות רעות והעולם נהגו לאומרו בלא שם ומלכות ואינו נכון .

יבנה
הודעות: 2023
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי יבנה » ו' דצמבר 15, 2017 1:49 pm

מנין כתב:כאן הביאו מהפסקי תשובות שכתב בשם המגן אברהם שלא נהגו לברך "דיין האמת" אלא קרוביו של מת.
ואכן כך כתוב בפסקי תשובות. אבל זה כמובן שקר.
וז"ל המג"א: (סי' רכ"ג סק"ד) מת אביו - וה"ה שאר אדם כשר ומכ"ש ת"ח דהוי בכלל שמועות רעות והעולם נהגו לאומרו בלא שם ומלכות ואינו נכון .

שם הבאתי את דברי הפסקי תשובות שכתב "וכבר כתבו הט"ז והמג"א ושאר האחרונים11 שעל מיתת אדם שהוא מצטער עליו נוהגים העולם לברך 'ברוך דיין האמת' בלא שם ומלכות, ורק על מיתת קרוביו שחייב להתאבל עליהם מברכין בשם ומלכות וכן במיתת תלמיד חכם חייב לברך בשם ומלכות."
מדברי ב"ח ט"ז ומ"א מבואר שברכו בשו"מ על אב שמת, ולא נהגו לברך על אדם כשר או חשוב או ת"ח שמתו, ואמרו על המנהג שאינו נכון.
על שאר קרובים רק מפורש בדברי הט"ז שנהגו לברך על מי שמצטערים במיתתו, ואף כיום נוהגים לברך על קרובים, ולא נראה שהב"ח ומ"א נחלקו בפרט זה.
אף שהפוסקים הסכימו שאין המנהג נכון, עדיין המנהג לא זזה ממקומה, וכפי שהובא בדברי רשז"א שם, שכיום לא נוהגים לברך רק על רב מובהק.

הרי שדברי הפסקי תשובה אינם שקר, אלא הטעיה שהיה לו לפרש שאין הפוסקים מסכימים למנהג שהביאו ולא לתת רושם כאילו הם הסכימו למנהג.

מנין
הודעות: 584
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי מנין » ו' דצמבר 15, 2017 1:54 pm

יבנה כתב:אף שהפוסקים הסכימו שאין המנהג נכון, עדיין המנהג לא זזה ממקומה.

זה משפט תמוה.
ספר הלכה שמביא בשם המגן אברהם מה המנהג, המובן מכך הוא שכך צריך לנהוג. מ"מ זו הטעיה מכוונת.

פלוריש
הודעות: 1186
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי פלוריש » ה' ינואר 04, 2018 2:36 pm

מנין כתב:
אוצר החכמה כתב:בריקוד שמעתי לטעון שכיוון שכל האיסורים הם בעצם משמיע קול (ושיטת הירושלמי שאפילו לא בדרך שיר אסור) איסור ריקוד שאסרו חז"ל הוא כאשר רוקעים ברגלים להשמעת קול.

ראיה ברור לכך מקידוש לבנה: כשם שאני רוקד כנגדך. ובנוסח הספרדים "ירקדו כנגדי להזיקני", והיינו רקיעה ברגלים (כאדם המנסה להבהיל חתול) שללבנה אפשר רק לרקוע מולה ברגליים, לאיים עליה, אך לא לעשות לה כלום, כך כל אויבי יוכלו רק לאיים עלי ולא לנגוע בי לרעה. ואילו לפי פירוש המילה "ריקוד" בלשוננו, אין לזה שום מובן.
וראיה נוספת שמעתי, מהכתוב בקהלת: עת ספוד ועת רקוד. "ספוד" זה טפיחה בידים על החזה כנאמר בישיעיהו לב יב. ו"רקוד" זה טפיחה ברגל. ואילו לפי פירוש ריקוד בלשוננו, אין הנגדה בין ספוד לרקוד.
וראוי לפתוח על כך אשכול נפרד.

כעין זה מובא בסוף המאמר המצורף

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי אריך » ד' מאי 02, 2018 4:29 pm

בפסק"ת סי' קלא עמ' עה-עו כתב כאסמכתא לגבי אי אמירת תחנון ביומא דהילולא של צדיק: "וכעין הילולת הרשב"י בל"ג בעומר שכתוב ברמ"א סעיף ו דאין נופלין".

והדברים מרעישים כל איגרא, דהרי דברי הרמ"א שאין אומרים תחנון בל"ג בעומר לא שייכים כלל ועיקר לענין הילולת רשב"י, כי אם להא דפסקו תלמידי ר"ע מלמות. וכמו שידוע שעד הדורות שאחרי האר"י אין שום זכר ורמז לכך של"ג בעומר הוא פטירת רשב"י (וגם המקור מכתבי האר"י כבר הוכח שהוא ט"ס), וא"צ להאריך במופרכות הקישור בין הרמ"א ובית מדרשו ומקורותיו, ובין ענין פטירת רשב"י והילולתו. (והחיד"א שהביא ענין זה בברכ"י, לא נתכוין לומר שזו כונת הרמ"א, כמובן, ואגב חזר בו החיד"א בספריו המאוחרים).

שברי לוחות
הודעות: 2103
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי שברי לוחות » ד' מאי 02, 2018 5:23 pm

אפשר לחשוב שהוא הראשון שכתב כך

ידידיה
הודעות: 1146
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי ידידיה » ד' מאי 02, 2018 6:02 pm

מי עוד כתב כן בשם הרמ"א?
בשו"ע מפורש הטעם "שאומרים שאז פסקו מלמות" ומנלן לחדש שהרמ"א נחלק בטעמא????
זה הלשון :
נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת.

הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון

חבר פורום אוצר החכמה
הודעות: 1094
הצטרף: א' ינואר 15, 2017 9:05 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי חבר פורום אוצר החכמה » ה' אוקטובר 25, 2018 4:30 pm

נתבקשתי להעלות
001.jpg
001.jpg (557.55 KiB) נצפה 3279 פעמים

חיים סגל
הודעות: 474
הצטרף: ב' ספטמבר 11, 2017 2:12 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי חיים סגל » ד' יוני 12, 2019 2:07 pm

כמה הערות בסימן שט"ו - דיני אהל

הערה 195: והנה בשע"ת והגרעק"א (הכא) מביאים דברי גן המלך (סי' נ"ז) שבחביות יין צריך לאויר שתחתיו כדי שיהיה ריחו נודף, עיין שם. והגם שמביאים זאת כקולא לענין שבשאר קדירות וחביות ליכא חשש לכסותם, כי א"צ לאויר שתחת הכיסוי, יש בו גם חומרא, שכיון שביין צריך לאויר הו"ל כאוהל ממש, אך בשאר האחרונים והמשנ"ב בכללם לא הביאו חילוק זה בין יין לשאר דברים, לא לחומרא ולא לקולא.
לענ"ד שגגה היא, שמעולם לא נתכוין הגן המלך לומר שכיסוי כלי הוא 'אהל ממש', אלא שהוקשה לו שהרי בעושה 'צורת אהל' לחוד לא אסרו חכמים אלא אם צריך לאויר שתחתיו [כך נקטינן], וכמו במיטה – שמשתמש בה למנעלים, ולכן בשולחן אין איסור. וממילא גם בחבית כיון דמפורש שכל האיסור הוא רק באיכא חלל טפח מעל המשקין, הרי שעצם מציאות המשקין אינן נחשבים לשימוש באויר האהל, וכל האהל הוא רק הטפח הריק, וא"כ פשוט שאם לא נצרך לו חלל ריק זה לא גרע משולחן שאין בו איסור עשיית 'צורת אהל', ולכן כתב שאכן במים וכדו' אין איסור בזה, וכל האיסור הוא דווקא ביין שצריך לחלל ריק זה כדי שיהא ריחו נודף.
וא"כ פשוט שרק קולא יש בדבריהם – היתר בשאר משקאות, ולא חומרא כיון שמעולם לא עלה על דעתם שכיסוי חבית הוי עשיית 'אהל ממש' בין בחבית יין ובין בשאר משקין.

הערה 196: דשאני ממיטה ושלחן שעיקר שימושו על הגג שפורס, משא"כ בנידו"ד שעיקר שימוש הכיסוי על מנת לכסות ולא על מנת להשתמש עליה, וגרע טפי ולא יועיל שינוי דמלמעלה למטה.
סותר דברי האחרונים שהוכיחו מהא דסי' שי"א שאף לצל ממש יש היתר דמלמעלה למטה, וכ"ש כאן שאין כוונתו לצל.

הערה 202: ומשמע מדברי האשל אברהם בוטשאטש שאם אין מוריד כולו אלא משאיר שם פרוס טפח ויותר, רשאי בכך, וכן אם היה פרוס טפח ויותר מבעוד יום רשאי לכסותו כולו.
וכן נקט בפשיטות במשנ"ב (שעה"צ סקנ"ט), וכן מבואר בט"ז (סקי"א).

הערה 205: שו"ע הרב סעי' כ', והמשנ"ב לא נחית לחלק את גודל הכלים לג' שיעורים, אלא לשניים, וסתימת דבריו (בסוף סקמ"ט) שהמקילין יש להם על מי לסמוך, לכאורה קאי גם על גודל כזה, וצ"ע כי אין מצוי כלל וכלל בדברי המשנ"ב שיכריע נגד סתימת הטור והב"י והשו"ע וכל נושאי כליו על סמך שיטות כמה ראשונים המתירים.
התמיהה על הכרעת המשנ"ב לא קשורה לכאן, שהרי המחבר החמיר אף ב'חבית' ולא רק בגיגית, והיא השיטה הראשונה בשו"ע הרב, וא"כ ממ"נ יש לתמוה מדוע הקיל המשנ"ב כנגד השו"ע.

הערה 207: בורות טבילה ושאר בורות מים וניקוז וכדומה, אסור לכסותם בכיסוי כלשהו. ובהערה: דכיון שאין מדובר בכלי, אסור מדינא לכו"ע (גם למשנ"ב סקמ"ט הנ"ל), כי לא התירו הראב"ד והרשב"א אלא בכיסוי כלים.
טעות גמורה! שהרי הראשונים תמהו על התוס' מהא דמכסין בור ודות בכיסוי שיש לו בית אחיזה. [וכבר כתב התלה"ד שלפי דברי הט"ז שאם יש בית אחיזה וניכר שהוא כיסוי - מיושבת קושייתם], ומפורש א"כ שסברו להקל אף בכיסוי בור ודות המחוברים בקרקע.

הערה 211: (ומיהו אפשר דכיון שהמגירה אינה עשויה בשביל להוציאה כולה, אלא נשמטה ממקומה, הר"ז בגדר עשיית מחיצות קבע, הגם שעשויה ע"מ לפתחה ולסגרה במקומה).
לענ"ד זה אינו, שהרי המחיצות קיימות ועומדות בכל מקום שהם, וכל האיסור שיכול להיות כאן הוא יצירת הגג מעליהם – בכך שמכניסה תחת השולחן, וגג זה ודאי ארעי הוא, שהרי המגירה עשויה לפתחה תדיר, וכשהיא פתוחה אין לה גג. וא"כ מה לי שהמחיצות קבע הן, והא את המחיצות אינו עושה כעת.

בברכה המשולשת
הודעות: 11741
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' ינואר 27, 2020 7:43 pm


שייף נפיק
הודעות: 2587
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: הערות על ספר פסקי תשובות - ספר פסקים ותשובות

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' ינואר 28, 2020 2:39 pm

הספר פסקים ותשובות על הלכות המצויות ביו''ד לחתן המחבר, העשוי בתבניתו וצלמו של פסק''ת
האם הוא מדוייק ?

זסבה
הודעות: 225
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 6:08 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי זסבה » א' פברואר 02, 2020 2:07 pm

זה ספר טוב מאד. כתוב בצורה יסודית ומקיפה.
ואפשר להיווכח בלימוד הספר.

שייף נפיק
הודעות: 2587
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' פברואר 02, 2020 2:43 pm

ודאי ודאי.
שאלתי על הדיוק

ממזרח שמש
הודעות: 48
הצטרף: ג' מאי 07, 2019 2:47 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי ממזרח שמש » ב' פברואר 03, 2020 6:37 am

שייף נפיק כתב:ודאי ודאי.
שאלתי על הדיוק

מדוייק היטיב. דוק ותשכח.

צופה_ומביט
הודעות: 165
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' פברואר 04, 2020 10:56 pm

אולי כבר הובא באשכול זה, לא עברתי על כולו. אם כן - מתנצל מראש.

הערה בהלכות סוכה בעניין לעשות קפנדריא בסוכה:

בפסק"ת או"ח תרלט אות ג: "ואל יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה שלא יהיו מצוות בזויות עליו. ובכלל זה שלא יעשנו קפנדריא כדי לקצר הילוכו ממקום למקום".

הערה 11 שולחת למקור לעיל בסימן תרל הערה 39.

ושם: "אין לעשות סוכה קפנדריא לקצר הדרך כמו לענין ביהכ"נ וביהמ"ד - ספר מאה שערים לרי"ץ גיאות דף ע"ב בשם רב האי גאון".

ע"כ.

ההערה:

בשערי שמחה (מאה שערים) בעמוד עב נשאל רב האי אם שרי להיכנס ולצאת דרך דפנות הסוכה. הנושא שם כלל אינו קפנדריא אלא האם נפסלת בכך הסוכה מצד שבוקעים במחיצותיה, ועל זה ענה שהסוכה כשרה אבל מנהג העולם להחמיר בזה ולא נקל בפניהם כדי שלא יזלזלו בדפנות סוכה. וז"ל:

"ונשאל מרב האי: סוכה שיש לה שני דפנות כהלכתן ודופן שלישי אית ביה טפח שוחק ודופן רביעית אית ביה צורת פתח והיא סמוכה לבית או לעליה, מהו להכנס לבית ולעליה מן הסוכה. וסוכה דדופן שלישית שלה יש בה טפח שוחק ודופן ד' יש בה צורת פתח מהו להכנס לסוכה בין מפתחה בין מדופן השלישית הפתוחה. והשיב: הכין חזינא דרובא דעלמא זהירין דלא עיילין לסוכה אלא מפתח אחד בלבד, ואנחנא לא פרציננא בהא מילתא בעיניהון כדי לחבב את המצוה ולא לזלזלו בדפני הסוכה, מיהא לא אשכחן ראיה שאין נכנסין אלא מפתח אחד, אלא כיון דמינכרן מחיצות שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח סוכה שלימה לעולם אי עייל מההיא דופן שלישית אי נפיק מינה לא מפסלה סוכה".

כבר כאן לא ברור איך הוציא מזה הפסק"ת שיש איסור קפנדריא בסוכה.

אבל הפליאה נעשית באמת נשגבה כאשר להלן באותו ספר, בשם אותו רב האי, איתא להדיא להיפוך, שאין איסור קפנדריא בסוכה משום שהיא אינה כהר הבית ובית כנסת.

והוא שם בעמוד צב, שנשאל רב האי באיזה אופן כשרה סוכה כשהיא סמוכה לבית, ותחילה מסביר רב האי שאין הכוונה שחלל הבית הוא דופן לסוכה, אלא צריך שיהיו לסוכה דפנות כהלכתן עיי"ש, ואז כותב וז"ל:

"ואנו אומרים דלא מיפסלא סוכה כשמשתמשת עם הבית אי נמי כשהיה פתח בית פתוח לתוכה ועוברין דרך עליה, דסוכה לאו כהר הבית היא ולא כבית הכנסת היא דתנינא בהו ולא יעשנה קפנדריאה, אלא כבית דמיא שדרין בתוכה. מה בית אי מעביר דרך עליה לא מיפסל דמצות סוכה גופה בדירת המחויב בה תליא לדור ולאכול ולשתות בתוכה וכל היכא דנמצא דר בתוכה בין פתחי הבית פתוחים לתוכה ועוברין דרך עליה בין שמשתמשין מתוכה לבית ואיהו לא קפיד... מצותה קיימת ועומדת".

באר בשדה
הודעות: 150
הצטרף: ד' אוגוסט 21, 2019 10:39 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי באר בשדה » ד' פברואר 05, 2020 1:15 am


צופה_ומביט
הודעות: 165
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות על ספר פסקי תשובות

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' פברואר 05, 2020 11:37 pm

תודה רבה. עיינתי שם ונראה צודק שמה שציטטתי מעמוד צב אלו דברי ריצ"ג ולא רה"ג.

כבר מזה גופא אעמוד ואשאל מהיכן לקח הפסק"ת לפסוק במחי יד כרה"ג כאשר ריצ"ג שם חולק עליו להדיא. הפסק"ת אפילו לא הביא הדבר כמחלוקת הגאונים, ואפילו לא ש"יש להחמיר", אלא כתב בפסקנות כאילו היה זה דבר מוסכם: "ואל יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה שלא יהיו מצוות בזויות עליו. ובכלל זה שלא יעשנו קפנדריא כדי לקצר הילוכו ממקום למקום" וציין להדיא את מקורו כשיטת רב האי ומתעלם מריצ"ג החולק [ובפרט זו טענה כאשר נראה (ראה להלן) שאת כל דברי רב האי לקח הפסק"ת מתוך איך שמביאו ריצ"ג כדי לחלוק עליו].

אבל יתירה מזו: עיינתי היטב כמה וכמה פעמים בדברי רה"ג וריצ"ג בשני המקומות (עמוד עב ועמוד צב), ועדיין אני אומר שרה"ג לא אמר שאין לעשות קפנדריא דרך הסוכה, ולא בזה הוא עוסק בשני המקומות.

בעמוד עב (שאותו ציין הפסק"ת כמקורו) הנידון הוא מעבר דרך דופן שאינה שלימה, האם נפסלת בכך הדופן. ואגב זה אומר שם רה"ג שהדפנות של "שתיים כהלכתן" צריכות להיות שלימות בכל אורכן, ולא רק כשיעור הכשר סוכה (ועל זה חולק עליו מיד ריצ"ג). ואומר שם רה"ג בעצמו להדיא שאם הדפנות הן כהלכתן, שתיים כהלכתן (כנ"ל בלי פתח כלל) ושלישית טפח – אין הסוכה נפסלת אם עוברים דרך הדופן השלישית, כולל אם משתמשים בה כדרך קיצור להיכנס לבית (שעל זה נשאל רב האי להדיא ולא ענה שאסור לעשות כך).

אביא שוב את הכתוב בעמוד עב עם מעט ביאור והדגשת הנוגע לענייננו (פעם בסוגריים בתוך הציטוט ופעם כקטעי ביניים בין הציטוטים), ואוסיף את המשך הכתוב שם בעמוד עג (מחלוקת רה"ג וריצ"ג לגבי שתיים כהלכתן) שגם ממנו מוכח לדעתי כנ"ל. מתנצל מראש על האריכות יחסית להודעה בפורום.

1. עמוד עב:

ונשאל מרב האי: סוכה שיש לה שני דפנות כהלכתן ודופן שלישי אית ביה טפח שוחק ודופן רביעית אית ביה צורת פתח והיא (א"ה: הסוכה. א"נ הדופן רביעית עם צוה"פ) סמוכה לבית או לעליה, מהו להכנס לבית ולעליה מן הסוכה.


א"ה: נחזי אנן מה השאלה ובמה מיירי. אם הדופן רביעית עם הצוה"פ היא הפונה לבית – א"כ פשוט שמותר להיכנס מהסוכה לבית באותו פתח שנכנסים בו מן הבית אל הסוכה. וכי איזו בעיה יש בזה. (לענ"ד גם מבחינת הלשון יותר נכון היה לקרוא לזה "לצאת" מן הסוכה לבית).

ואם השאלה היא רק האם מותר להיכנס לסוכה דרך הדופן השלישית טפח – הנה בין אם מיירי שדופן זו היא הסמוכה לבית ובין אם לא, ובין אם מיירי כשאפשר להיכנס לסוכה מן החוץ דרך צוה"פ שבדופן רביעית ובין אם לא – בכל מקרה לא זה לשון השאלה כלל, ונקודה זו תופיע רק בשאלה הבאה מיד.

אלא דוק שהשאלה היא דיקא על שני הדברים גם יחד: "מהו להיכנס לבית מן הסוכה", והיינו דמיירי כאשר הפתח שבדופן רביעית של הסוכה הוא פתח הבית, והסוכה עצמה מקיפה וחוסמת את הפתח – או עכ"פ את אחד הפתחים – לבית, וא"א להיכנס לבית מן החוץ דרך פתח זה אלא ע"י מעבר דרך הסוכה, וממילא כשבאים מן החוץ ורוצים להיכנס אל הבית מפתח זה – בהכרח להיכנס לסוכה דרך דופן השלישית טפח ומהסוכה להיכנס לבית דרך הפתח שבדופן רביעית, וכן כשרוצים לצאת מן הבית לחוץ מפתח זה – בהכרח לצאת מהבית לסוכה דרך הפתח שבדופן רביעית ואז לצאת החוצה דרך הדופן השלישית טפח.

וכלומר שהשאלה כוללת בחדא מחתא שני עניינים: 1. מעבר דרך הדופן השלישית, 2. עשיית הסוכה קפנדריא לבית. וגם אם מיירי כשלבית יש כניסה אחרת ולא מוכרחים להיכנס אליו דרך קפנדריא מהסוכה, אבל עכ"פ השאלה היא האם מותר להיכנס מהחוץ לבית גם דרך פתח זה שמוכרחים עבור זה להיכנס לסוכה מדופן השלישית וממנה לבית.

וסוכה דדופן שלישית שלה יש בה טפח שוחק ודופן ד' יש בה צורת פתח מהו להכנס לסוכה בין מפתחה בין מדופן השלישית הפתוחה.


א"ה: כאן מיירי בסוכה שאינה חסומה/חוסמת כלום משום כיוון, והשאלה כלפי גוף הסוכה, האם אפשר להיכנס לסוכה מהיכן שרוצים או דרך הפתח דוקא.

וצ"ב מה נוסף בשאלה זו על הקודמת, שלכאורה השאלה הקודמת כוללת שאלה זו בכלל מאתיים מנה.

ויתכן שמזה מוכח שהשאלה הקודמת אכן מיירי כאשר אין לבית פתח אחר, ממילא אין אופן אחר להיכנס לסוכה מן החוץ אלא דרך הדופן השלישית, (וכמו"כ אין אופן אחר להיכנס לבית אלא דרך הסוכה), וא"כ הוספת השאלה השניה היא בתור "ואת"ל", דגם אם בציור הראשון מותר להיכנס לסוכה דרך הדופן השלישית משום שאין דרך אחרת, עדיין אולי בגוונא שאין סיבה והכרח לכך יהיה הדבר אסור.

לפי"ז יכלו לשאול שאלה שניה כה"ג גם לגבי חלק הקפנדריא. דאף את"ל שכשאין אופן אחר מותר לעשות קפנדריא לבית דרך הסוכה, עדיין אולי כאשר יש לבית פתח אחר ואין הכרח להיכנס אליו דרך הסוכה דוקא – יהיה אסור לעשות קפנדריא מהסוכה לבית.

והשיב: (א"ה: רב האי מתייחס בתשובתו רק לשאלה השניה). הכין חזינא דרובא דעלמא זהירין דלא עיילין לסוכה אלא מפתח אחד בלבד (א"ה: ולא דרך דופן אפילו דרך השלישית טפח), ואנחנא לא פרציננא בהא מילתא בעיניהון כדי לחבב את המצוה ולא לזלזלו בדפני הסוכה (א"ה: שבעיני העם כל הדפנות שוות, ואם נאמר להם שמותר להיכנס דרך השלישית טפח – יבואו לזלזל גם בשתי הדפנות האחרות שתיים כהלכתן ולעשות גם בהן פתחים, ואילו שיטת רב האי להלן שם היא ששתיים כהלכתן צריכות להיות שלימות לכל אורך הסוכה. ואף לשיטת ריצ"ג שחולק ע"ז וסובר שדי בשיעור סוכה שלם לשתיים כהלכתן – יש מקום לחשוש שיבואו לפרוץ גם את השיעור של שתיים כהלכתן ולא לעשותו שלם). מיהא (א"ה: היינו כלפי עיקר הדין) לא אשכחן ראיה שאין נכנסין אלא מפתח אחד, אלא כיון דמינכרן מחיצות שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח סוכה שלימה לעולם אי עייל מההיא דופן שלישית אי נפיק מינה לא מפסלה סוכה.


עכ"ל.

רב האי עונה שהסוכה לא נפסלת במעבר דרך דופן שלישית, ומותר להיכנס משם לסוכה. ולא הוסיף ואמר: "וכל זה לעניין השאלה השניה, אבל לגבי השאלה הראשונה להיכנס מהסוכה לבית – זו כבר בעיה של קפנדריא ומותר לעשות סוכה כזו רק כאשר יש לבית פתח אחר ממקום אחר ונכנסים לבית דרך שם, אבל אין להיכנס מן החוץ לסוכה ומהסוכה לבית שזה אסור מצד קפנדריא".

הא קמן שרב האי נשאל להדיא גם על גוונא שרוצים ע"י הכניסה מדופן שלישית לעשות קפנדריא לבית – וענה רק על החלק של כניסה לסוכה דרך דופן שלישית. כלומר: רב האי ראה את כל הטענה כאן אך ורק מצד עצם המעבר בדופן שלישית, ועל זה ענה שהדבר מותר, וחסל. ואילו בעיית "קפנדריא" לא עלתה על דעתו כלל.

ולעניין דברי הפסק"ת:

גם אם נחליט משום איזה טעם שציור השאלה כאן אינו בגוונא של קפנדריא (אם מצד המציאות איכשהו, או מצד הדין, למשל אולי נעמיד כשלא הולך ועובר ברצף מן החוץ אל הבית דרך הסוכה, אלא שנכנס מן החוץ לסוכה ויושב שם, ולאחר זמן רוצה להיכנס לאיזה צורך אל הבית, וממילא נאמר שאי"ז קפנדריא) וממילא לא נוציא מכאן היתר מפורש לעשות קפנדריא, או לחילופין נאמר שכאן קפנדריא אינה בעיה כלל משום שאפילו בבית כנסת מותר כה"ג שקדמה הדרך לבית הכנסת, וכפי שכתבו בזה הפוסקים, עדיין – הפסק"ת כותב שמקור דבריו שרה"ג אוסר קפנדריא הוא בעמוד עב. היכן מצא כאן איסור? הלוא רה"ג מתיר כאן את המעבר. א"כ גם אם מאיזה טעם נחליט שאין להוכיח מכאן שמותרת קפנדריא בסוכה – אבל איסור בוודאי לא כתוב כאן.

(ובלא"ה לפי הבנה כזו לא יובן מה בין השאלה הראשונה לשניה, ומדוע השאלה הראשונה לא הסבירה שכוונתה לשאול האם מותר להיכנס לסוכה דרך הדופן השלישית אלא הדגישה את הנקודה של להיכנס מהסוכה לבית).


2. עמוד עג:

בהמשך עמוד עב מסביר רה"ג איך צריכות להיות השתיים כהלכתן, ואומר שהשתיים כהלכתן צריכות להיות כמין גאם (אמצעית וצדדית, שלא תהא סוכה כמין מבוי מפולש) והשלישית טפח מן הצד. ובסופו ובעמוד עג מובאת שאלה שנשאל רב האי לגבי מסכך ע"ג חצר שיש לה כתלים ובהם כמה פתחים, ובאופן שהכתלים הללו עם הפתחים הם בעצמם יהיו דפנות הסוכה:

ועוד שאלו ממנו: מי שדר בעליה שיש בה כמה בתים (א"ה: חדרים) ובית הכבוד, ומסכך על חצר העליה וייעשו כתליה (א"ה: של הסוכה) כתלי העליה ופתחיה (א"ה: של הסוכה) פתחי העליה, וישב שם ויסעוד ויישן, וכשרוצה לעשות צרכיו (א"ה: ענייניו) בבית יכנס ויטול ויכנס בבית הכבוד כדרך שהוא עושה בחול.


ועונה רב האי וז"ל:

כך ראינו שהלכה כחכמים שאומרים בדפנות שתים כהלכתן ושלשית אפילו טפח. והב' כהלכתן אחת מהן דופן האמצעית שכנגד הפתח, ואי איפשר לומר באמצעית גוד אסיק וגוד אחית או פי תקרה יורד וסותם, דלא מיחזייא סוכה כמבוי מפולש. וכיון שדופן אמצעית ודופן אחת משני צדדים אין בהם פתח למקום אחד (א"ה: אולי צ"ל "אחר"), ויש פתח לסכה (א"ה: בדופן רביעית), ויש מדופן שלישי מחיצה אפילו טפח כהלכתו – כשרה היא, ואע"פ שיש פתח לבתים אחרים מצד דופן שלישית זו. ואם מתערב מקום הבשול בסכה ואפילו מצד זה (א"ה: של דופן שלישית) – מכוער הוא ולא יעשה כן, וכל שכן אם נראה בה בית הכסא. אבל אם אין נראה בה מקום הבשול ןלא בית הכסא ממנה (יצחק ירנן: פירוש, ולא אפילו מקצת מהם) אע"פ שיש בה (א"ה: בדופן השלישית) פתוחות שנכנסין מהן לשם כשרה.


א"ה: דוק שלכאורה בציור השאלה, הסוכה מהווה בהכרח קפנדריא, כי היא ממלאה את כל העליה, ונכנסים אליה מן החדרים (שיש להם כניסה נוספת להיכנס אליהם מן החוץ) ופתחי החדרים לעליה שביניהם הם הם פתחי הסוכה. א"כ כשרוצה אדם לעבור מחדר לחדר, או מחדר כלשהו אל בית הכבוד – מוכרח הוא לעבור דרך הסוכה שממלאה כנ"ל את כל העליה. (גם אם מיירי שיש מעברים פנימיים בין החדרים, דבר שלא נתפרש בשאלה לא לכאן ולא לכאן, מכ"מ לא מסתבר כלל שיש לבית הכבוד פתח אחר אל איזה חדר חוץ מאל העליה). וא"כ השאלה כללה בתוכה גם את הבעיה של קפנדריא – ושוב רה"ג בתשובתו לא מתייחס לבעיה זו כלל ולא מסייג כלל שאין לעשות את הסוכה באופן שעוברים דרכה מחדר אל חדר או מחדר כלשהו אל (המעבר אל) בית הכבוד.

בנוסף, בתשובתו רה"ג מצייר סכמה של סוכה כשרה, ואומר שאין בעיה שהחלק הפרוץ בדופן השלישית יהיה פתוח לחדרים כלשהם, ולא מסייג כלל שזה בתנאי שיש לחדרים אלה כניסה נוספת מן החוץ, דאל"כ הרי הוא עושה את הסוכה קפנדריא לחדרים אלה. הרי שרה"ג לא חושש כלל לבעיה כזו. וכאמור, גם אם נאמר שהסיבה היא כי אין בעיית קפנדריא אפילו בבית כנסת כשהדרך קדמה, עכ"פ לפנינו שרה"ג מתיר לעבור, ואיך אפשר לומר שכתובה כאן איזו דעת רה"ג לאסור קפנדריא בסוכה.

וכותב ע"ז מיד הריצ"ג:

נתגלה מדברי הגאון שצריכות שתי דפנות הללו שיהיו כלן סתומות ושלא יהיה פתח פתוח באחת מהם. וכבר ביררנו בראיות ברורות שאין הדבר כן, אלא כיון שיש שם שעור סכה כתקנה וכהלכתה - אפילו יהיו פתוחים שם כמה פתחים ואפילו יהא השאר מפורע – כשרה, לא שנא דופן אמצעית ולא שנא מן הצד.


ע"כ מחלוקת רה"ג וריצ"ג שנחלקו רק לגבי דין השתיים כהלכתן, אבל לגבי השלישית טפח מפורש ברה"ג שאפשר לעבור בה וגם לקצר את הדרך ולהיכנס משם לסוכה ומהסוכה (דרך הפתח שבדופן רביעית) לבית.

3. עמוד צב:

צוטט באשכול שהפנה אליו הרב באר בשדה בהודעה הקודמת לזו. לא אאריך בדו"ד בכתוב שם כדי לא להכביד (מספיק הארכתי לגבי העמודים הקודמים. מתנצל, לא תכננתי). יעויין היטב שם מה נשאל רב האי ומה ענה. לא פשוט להבין מה הדיון שם. על איזה סוכה/ציור מדובר ומה הבעיה. והאם מחלוקת רה"ג וריצ"ג שם תלויה במחלוקתם הנ"ל בעמוד עב בדין שתיים כהלכתן. עכ"פ לענ"ד אחר העיון לע"ע הנושא שם כלל אינו איסור קפנדריא, וחושבני שכל הרואה את דברי רה"ג שם יסכים איתי.

הגם שאני מודע לכך שריצ"ג כשמגיב לדברי רה"ג נראה כאומר שרה"ג פסל משום קפנדריא (ובזה גופא כי דימה סוכה לביכנ"ס וביהמ"ד) - כאמור, כל הכתוב שם באמת צריך עמל ועיון רב. או שתימצא במק"א איזו גרסה אחרת שתשפוך אור.

ואילו הפסק"ת נראה שהתעלם מכל הכתוב שם בשם רב האי, מה נשאל ומה ענה ומה פשר כל הדברים (שכנ"ל באמת קשה להבין מה בדיוק הכוונה), אלא הלך ישר למשפטים הברורים של ריצ"ג בסוף הקטע, ומהם הוציא שדעת רה"ג לאסור קפנדריא [וסמך על (דיוק זה בדברי) ריצ"ג שהבין את רב האי יותר טוב מאיתנו = מהבנתנו את מה שציטט ריצ"ג בעצמו ממנו]. לדעתי, כל עוד לא מסבירים איך זה תואם את דברי רה"ג שהביא ריצ"ג שם – א"א לעשות דבר כזה. לשלוף כמה משפטים מתגובת ריצ"ג ולדייק מהם מה דעת רה"ג, כאשר ריצ"ג בעצמו כותב לנו מה נשאל רה"ג ומה ענה וכתוב שם דברים אחרים.

ובכל מקרה:

לא כתוב שם איסור אגברא לעשות בסוכה קפנדריא (משום תשמיש בזוי) אלא הנידון הוא פסלות הסוכה כולה (כנראה מדין בעיה במחיצות עיי"ש היטב). כך שגם אילו זה היה מקור דברי הפסק"ת (הוא עצמו מציין לעמוד עב ולא לעמוד צב אבל אולי ט"ס הוא בפסק"ת) – תמוה איך הוא מביא מרב האי איסור אגברא לעשות קפנדריא ולא אומר שבכה"ג נפסלת הסוכה.

ואם למד הפסק"ת שהנידון שם הוא בסוכה קטנה דוקא (ולא בעיה כללית במחיצות סוכה) ולכן היא נפסלת, אבל בסוכה גדולה אינה נפסלת אלא ישנו רק איסור אגברא – א. זה כבר ודאי לא כתוב שם. לא במפורש ולא כמשתמע. וכל כה"ג הו"ל לפסק"ת לפרש היאך למד/דייק משם, ולא לומר בפשיטות שכך אומר רב האי. ב. בכל מקרה, אם הבעיה היא בגדרי סוכה - גם אם רק בסוכה קטנה - מהכ"ת להוציא מזה איסור אגברא מהלכות תשמיש בזוי בסוכה.

ואם סובר הפסק"ת שלדידן אין הסוכה נפסלת בכך כי נוקט בזה להלכה כריצ"ג – א"כ איך מביא בכלל שאסור לעשות קפנדריא בסוכה הלוא ריצ"ג גם מתיר לעשות קפנדריא דתשבו כעין תדורו. ואף אם (ודוחק הוא) למד הפסק"ת שגם ריצ"ג לא אמר אלא שלא נפסלת הסוכה אבל גם הוא אוסר אגברא לעשות קפנדריא – א"כ הו"ל להביא די"ז בשם ריצ"ג ולא רה"ג. וגם מהיכן לקח (ועוד בשיטת ריצ"ג) לומר שסוכה כביהכנ"ס וביהמ"ד לעניין זה (לאיסור גברא) כשריצ"ג אומר להדיא שהיא אינה כמותם. א"כ מהכ"ת לחדש שיש לריצ"ג עכ"פ איסור אגברא.

סוף דבר, כמה שניסיתי להפוך בדברים מכל כיוון, דברי הפסק"ת הנ"ל תמוהים לי טובא.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 55 אורחים