אם המאירי השתמש בחידושי הרשב"א לתלמוד

[חד ברנש]

האם המאירי הכיר את חידושי הרשב"א?
שני ראשונים אלו היו באותו דור (אך כנראה, הרשב"א היה מבוגר מעט מהמאירי), ושימושו של המאירי בחידושיו ובתשובותיו של הרשב"א אפשרי מבחינה כרונולוגית, השאלה היא, האם ישנן הוכחות לכך?

[מה שנכון נכון]

בסוף סדר הקבלה:

הרב הגדול גפן אדרת ה"ה ר' שלמה ברצלוני בכמהר"ר אברהם אדרת אשר הרביץ תורה והרחיב גבול התלמידים וחבר חיבורים הוציא לאור כל תעלומה ועל ידו החזקנו לבאר כמה הלכות עמומות בכמה מסכתות בנדבת לבו אשר הטה חסדו עלינו בנועם תשובותיו מוסף על שלימות ספריו וחיבוריו.

במהדו' אופק הנוסח 'ספרי חיבוריו' (לא ברור שנוסח זה עדיף).
אפשר לאוקמיה בתוה"ב ועה"ק, אך הפשטות דקאי גם על חי' התלמוד. וכ"ש לנוסח 'ספריו וחיבוריו', שלכאורה הכוונה בחיבוריו לספרים הנ"ל שהם מיוחדים לנושא מסוים, וספריו - שאר הספרים.

[עדיאל ברויאר]

יש לו כינוי מיוחד שהוא בד"כ הרשב"א. כמדומני גדולי דורנו. אני כמעט בטוח שראיתי שימוש בחידושים עצמם. אבל יתכן גם שיש הבדל בין מסכת למסכת, ולא בכל המסכתות היה לו את החיבור.
ככל הזכור לי, בחידושי [תלמיד] המאירי לעירובין, שנכתבו בחייהם של הרשב"א והמאירי, הוא מעתיק הן מחידושי הרשב"א והן מבית הבחירה למאירי.

[י. אברהם]

הכינוי הוא 'גדולי הדור שלפנינו'
כ"כ ר"ח פאלאגי בספר כל החיים ט"ז ע"ב (מובא בספרי הגרי"ח סופר)

[מה שנכון נכון]

הכינוי בד"כ הוא 'גדולי הדור', ראה בפתיחה לכל כרך של בית הבחירה הו' מכון התלמוד.
המובאות רבות כ"כ, וברור שהם מהחידושים.

[חד ברנש]

יישר כוח ענק לכל המגיבים!!!

ואתקדם הלאה לשאלה אחרת:
אחרי שמצאנו שהמאירי רגיל להזכיר (בכינויים שונים) את מקורותיו, האם ייתכן שהוא הביא מחיבורי קודמיו בלא כל זיהוי, היינו, בלא להודיענו שעניין זה הוא מדברי קודמיו?

[עדיאל ברויאר]

ראה במבוא של הורביץ לספר המנוחה הל' ק"ש, תפילה וברכות הוצ' מוה"ק שהוא כותב שבבית הבחירה לברכות המאירי מרבה להעתיק מספר המנוחה מבלי לציין.
בנוסף, המאירי מרבה להשתמש במכתם בלי לציין זאת. כמדומני שפנחס רוט מציין זאת.
אבל אם אתה מושך לכיוון שאולי הוא עשה כן לעתים גם לרשב"א, שים לב שכמדומני ששני המקורות המוזכרים לעיל לא מוזכרים בשמם בכלל אצל המאירי (והיו סמוכים מאוד לדורו), אבל איני זוכר כרגע האם הוא עושה כן גם לחיבורים שהוא מזכיר את שמם לפעמים.
זכור לי שתלמידו בחידושיו לעירובין מגלה באיזה מקום את המקור של רבו, אבל איני זוכר כרגע את המקרה ועניינו.

[חד ברנש]

תודה רבה ר' עדיאל על המידע העשיר.
אכן חשוב לי בעיקר לדעת, אם המאירי העתיק בסתם בשם מי מקודמיו שבמקומות אחרים הוא כן מזכירו בשמו-כינויו.

[גבול ים]

כמדומה שיש מקומות שבהם ברור שהעתיק פירוש מהרשב"א ולא מזכיר זאת, כיון שאי"ז שיטה ודעה הלכתית של הרשב"א אלא פירוש לגמרא, שאותו העתיק המאירי באופן סתמי, דוגמא שראיתי לאחרונה - במאירי יבמות ג' ב' על הגמ' שאין צרה אלא מאח, הלשון מוכחת שמקורה הוא הרשב"א בחי' שם.

[חד ברנש]

תודה לך.
ואני מצאתי שהמאירי מעתיק את דברי הרשב"א בסתם גם במקום שנוגע ישירות להלכה.

[לוצאטי]

כפי שראיתי השתמש בו באופן סדיר גם בלא להזכיר שמו או כינויו

[יבנה]

ראה במבוא של הורביץ לספר המנוחה הל' ק"ש, תפילה וברכות הוצ' מוה"ק שהוא כותב שבבית הבחירה לברכות המאירי מרבה להעתיק מספר המנוחה מבלי לציין.
בנוסף, המאירי מרבה להשתמש במכתם בלי לציין זאת. כמדומני שפנחס רוט מציין זאת.
אבל אם אתה מושך לכיוון שאולי הוא עשה כן לעתים גם לרשב"א, שים לב שכמדומני ששני המקורות המוזכרים לעיל לא מוזכרים בשמם בכלל אצל המאירי (והיו סמוכים מאוד לדורו), אבל איני זוכר כרגע האם הוא עושה כן גם לחיבורים שהוא מזכיר את שמם לפעמים.
זכור לי שתלמידו בחידושיו לעירובין מגלה באיזה מקום את המקור של רבו, אבל איני זוכר כרגע את המקרה ועניינו.

עי' בהקדמת הילמן לפי' הרשב"ץ לברכות עמ' ו' לענין המכתם, שפעם א' מביאו בשמו במגן אבות, ופעם בכינוי "חכמי האחרונים בחיבוריהם", ובשאר המקומות הרבה להשתמש בדבריו בלי לציין זאת.