הולשטיין כתב:כתב הגאון רבי יוסף ענגל (אוצרות יוסף דרשת שבת הגדול):
"ואמרו עוד כי זהו רק בלבנה אשר הוא הכוכב האחרון מכוכבי לכת, ומקומו למטה מכולם, ועל כן הוא יותר קרוב אל הארץ מכולם. מה שאין כן שאר כוכבי לכת הגבוהים ממנה, כמו שבתאי צדק מאדים נוגה כוכב, אף שגם הם חשוכים בעצמותם ואך השמש יופיע אורו להם, עם כל זה הם אינם לוקים על ידי הפסקת הארץ בינם לבין השמש, כי אין צלו של כדור הארץ מגיע אליהם מפאת גבהם, ועל כן אין כדור הארץ מבדיל בינם ובין השמש".
חיפשתי בכמה דרכים מי הם אלו שאמרו כזאת והעליתי חרס בידי (אף בדקתי מקופיא בשבילי אמונה, צל העולם וספר הברית). היחיד שמזכיר ג"כ שאין ליקוי בכוכבים (וללא ההסבר שהם גבוהים מכדה"א) הוא המאור ושמש ס"פ וירא. והעיר שם המעיר מסוכה כט. (שאף כוכבים לוקים) וכי לא מצא כל מקור לדבר.
אולי פירוש ראב"ע בפרשתן יכול לשמש כמקור. הדבר לא מפורש בפירוש כי אם בהבלעה.
אבן עזרא (הפירוש הארוך) שמות ג, טו
והנה החמשה הכוכבים המשרתים מעלתם גדולים, כי הם עומדים בעצמם לא יכלו ולא יחסרו, ולא תשתנה תנועתם ולא תוסיף ולא תגרע, ולא יעלו ולא ירדו רק כפי המערכת, יש להם שינויים רבים, כי פעם הוא הכוכב בקו המזלות, ופעם שמאלי, ופעם ימיני רב או מעט, ופעם עולה בגלגלו הקטן גם בגלגלו הגדול, שהנה מוצקו רחוק ממוצק הארץ, ופעם עולה גלגלו או יורד, ירוץ ופעם יתמהמה, ופעם יעמוד, ופעם ישוב אחורנית, וכל זה כנגד ארץ, ופעם יראה ופעם יסתר, ופעם במזרח, ופעם במערב. וערכו אל חבורו, וגם אל צבא השמים מלמעלה, גם אל הלבנה מלמטה, לעולם משתנה עד אין חקר, כי פעם מתחבר לאחד השבעה המבטים. והנה המחברות לבדם במעלה אחת משלש מאות וששים, הם מאה ועשרים. ובעבור אלו השינויים ישתנו כל הנבראים בעולם השפל בעצמם ואף כי במקריהם. והם בעצמם ובאורם לא ישתנו, על כן למטה מהם הלבנה, כי כל מקריהם יקרוה ויותר כי יש להם שני גלגלים שאין מוצקם כמו צק הארץ. ועוד, כי תנועתה כגלגל הקטן, הפך תנועת גלגל הגדול. ועוד, כי אין לה אור בעצמה כי אם מהשמש. והעד, כי בהתחברה עמו עם ראש התלי או זנבו לא תראה השמש אם היה ביום. ואם היתה לנכח השמש בלילה באחד המקומות הנזכרים, יהיה אור הלבנה נעדר.
מדבריו משמע שהלבנה והשמש שונים משאר הכוכבים, ואחד השינויים הוא שהם יכולים ללקות. וזה יכול אולי לשמש כמקור ששאר הכוכבים אינם יכולים ללקות.