◆ חיפוש מקור ◆

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
בקרו טלה
הודעות: 2358
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: מחפש מקור בגרא שכתוב בתורה לשון יחיד הכוונה על כלל ישראל

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' ינואר 26, 2017 11:31 pm

העמק דבר דברים פרק לא פסוק כו
והיה שם בך לעד. כל התורה שהשירה בכללה. וכמוש השירה לעד. ממילא כל התורה לעד. ואמר בלשון יחיד בך. ואע"ג שהחל בלשון רבים ושמתם. היינו משום שבשעה שמדבר עם האומה בכלל. מכניס אותה בלשון יחיד. אבל כשמדברים עם הרבה אנשים בשעה שאינו נוגע לשליחות הכלל. הרי הם רבים. וכ"כ הגר"א ז"ל בס' אדרת אליהו. ומש"ה הצווי ושמתם. לא בא מחמת שליחות של ישראל מש"ה דבר בלשון רבים. אבל בדברו והיה שם בך. הכוונה שמדבר עם הלוים בשם כל ישראל. מש"ה אמר בלשון יחיד.

ועי' באדרת אליהו דברים פרק כט פסוק יח
והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך. ביאורו, מפני שרבותינו ז"ל אמרו (מגילה לא, ב) בתוכחת הראשונות אין רשאי להפסיק מפני שבלשון רבים נאמר, ובתוכחת השניה רשאי להפסיק מפני שבלשון יחיד נאמר. פירוש, שבלשון רבים נאמר וקאי על כל יחיד ויחיד, והשניה בלשון יחיד נאמר והוא על כלל ישראל כאחד. וזהו אומרו, "והיה בשמעו את דברי האלה הזאת" השניה, הנאמר בלשון יחיד על כלל ישראל, "והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי", הלא אני יחיד ולא נאמר רק על כלל ישראל, לכן נאמר 'והבדילו ה' לרעה' כיון שפירש עצמו מכלל ישראל. למען ספות את הרוה על הצמאה.

שאלוני
הודעות: 65
הצטרף: ג' יוני 23, 2015 11:49 am

עזרה במציאת מקור

הודעהעל ידי שאלוני » ג' ינואר 31, 2017 10:21 am

התפילה מגיעה למקום אליו הנושא אותה מאמין שהיא מגיעה

האם ידוע לחכמי הפורום האם ישנו מקור לאמירה הזו, המופיעה בלשון כזו או אחרת בכמה ספרים?

ושא_נס
הודעות: 867
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

איתור רמב"ם המובא אצל הרב שלמה אפרים מלונטשיץ זצ"ל

הודעהעל ידי ושא_נס » ב' פברואר 06, 2017 7:51 pm

בספרו עוללות אפרים דפוס ראשון לובלין ש"ן מאמר תקנט: כמו שפירש הרמב"ם על מה שאמרו [אבות פ"ה מ"ג] שאברהם נתנסה עשרה נסיונות להודיע חיבתו של אברהם, רוצה לומר להודיע לזולתו שממנו יראו וכן יעשו".
ובספרו עיר גבורים דפוס ראשון בסיליאה ש"ם שער התשובה סימן ז מאמר נט דף כט ריש ע"ד "כאומרם ז"ל עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם להודיע חיבתו של אברהם אבינו. ופירש הרמב"ם להודיע חיבתו, היינו להודיע לכל העולם כדי לגדלו בעיניהם".

היכן כתוב כן ברמב"ם? בפיהמ"ש באבות לא מצאתי כן.
(ראיתי שיש מהדורה חדשה של עוללות אפרים עם מ"מ, שנדפסה בירושלים תשנ"א, אלא שאינה מצויה אצלי. לפו"ר ספר עוללות אפרים לא נדפס חדש משנת תשנ"א, לפי המצוי בקטלוג הספריה הלאומית. או שיש מהדורות חדשות שאין בספריה הלאומית?)
תודה לכל עזרה

איתן
הודעות: 621
הצטרף: ו' יולי 08, 2016 1:37 pm
מיקום: ביתר עילית
שם מלא: איתן קלמנס

Re: איתור רמב"ם המובא אצל הרב שלמה אפרים מלונטשיץ זצ"ל

הודעהעל ידי איתן » ב' פברואר 06, 2017 7:54 pm

ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק כד
ואמנם ענין אברהם אבינו ע"ה בעקדה כלל שני ענינים גדולים הם מפנות התורה, הענין האחד הוא להודיע אותנו גבול אהבת השם ויראתו עד היכן היא מגעת, וצוה בזה הענין אשר לא ידמה לו לא נתינת ממון ולא נתינת נפש, אבל הוא מופלג מכל מה שאפשר שיבא במציאות ממה שלא ידומה שטבע בני אדם יטה אליו, והוא שיהיה איש עקר בתכלית הכוסף לילד ובעל עושר גדול ואיש נכבד ובוחר שישאר מזרעו אומה, ונולד לו בן אחר היאוש איך יהיה חשקו בו ואהבתו אותו, אבל ליראתו הש"י ולאהבתו לקיים מצותו בו לולד האהוב ההוא והניח כל מה שקוה בו והסכים לשחוט אותו אחר מהלך ג' ימים, כי אלו היה רוצה לעשותו לשעתו בבוא המצוה אליו, היה פעולת בהלה בבלתי השתכלות, ואמנם עשותו זה אחר ימים מעת בא המצוה אליו, היה המעשה במחשבה ובהשתכלות אמתי ובחינת חק מצותו ואהבתו ויראתו, ושאין צריך להשגיח בענין אחר ולא לעורר הפעלות כלל, כי אברהם אבינו לא מהר לשחוט יצחק לפחדו מהשם שיהרגהו או ירוששהו, אבל כדי שיתפרסם לבני אדם מה ראוי לעשותו בשביל אהבת הש"י ויראתו לא לתקות גמול ולא לפחד עונש, כמו שבארנו במקומות רבים, ואמר המלאך לו כי עתה ידעתי וגו', ר"ל שבזה המעשה אשר בו תקרא ירא אלהים גמור, ידעו כל בני אדם גבול יראת ה' מה הוא. ודע שכבר חזק זה הענין בתורה, ובארו ואמר שתכלית התורה כלה בכל מה שכללה אותו ממצות עשה וממצות לא תעשה ומיעדים וספורים, אמנם הוא דבר אחד והוא יראת השם ית', והוא אמרו והיה אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא את ה' אלהיך. זה אחד משני ענינים המכוונים בעקדה. והענין השני להודיע אותנו איך יאמינו הנביאים באמת מה שיבואם מאת השם בנבואה, שלא יחשוב החושב בעבור שהוא בחלום או במראה כמו שבארנו, ובאמצעות הכח המדמה, שפעמים לא יהיה מה שישמעוהו או מה שיומשל להם אמת או יתערב בו קצת ספק, ורצה להודיענו שכל מה שיראה הנביא במראה הנבואה הוא אמת ויציב אצל הנביא לא יסופק בדבר ממנו אצלו כלל, ודינו אצלו כדין הענינים הנמצאים כלם המושגים בחושים או בשכל, והראיה על זה הסכים אברהם לשחוט בנו יחידו אשר אהב כמו שצווה ואף על פי שהיתה המצוה ההיא בחלום או במראה, ולו היו הנביאים מסופקים בחלום של נבואה או היה אצלם ספק במה שישיגוהו במראה הנבואה, לא היו מסכימים לעשות במה שימאנהו הטבע ולא היה מוצא בנפשו לעשות זה המעשה הגדול מספק, ובאמת היה ראוי שיהיה זה הענין על יד אברהם וביצחק ר"ל העקדה, כי אברהם אבינו הוא אשר התחיל להודיע היחוד ולקיים האמונה ולהשאיר זה הדעת אחריו תמיד ולמשוך בני אדם אליו, אמר כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו', וכמו שנמשכו אחר דעותיו האמתיות המועילות הנשמעות ממנו, כן צריך שימשכו אחר הדעות הנלקחות מפעולותיו, וכל שכן זאת הפעולה אשר אימת בה פינת אמונת הנבואה והודיענו בה תכלית יראת ה' ואהבתו להיכן היא מגעת. כן צריך שנבין עניני הנסיונות, לא שהש"י ירצה לבחון אדם ולנסותו עד שידע מה שלא היה יודעו קודם, חלילה לו חלילה ממה שידמוהו הסכלים הפתאים ברוע מחשבתם, ודע זה:

במסתרים
הודעות: 231
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

◆ חיפוש ◆ ענינים שונים בהלכות או"ח

הודעהעל ידי במסתרים » ה' פברואר 16, 2017 6:10 am

כמדומה לי שראיתי דברים אלו בספרים ונעלמו ממני.

א. התכוון בק"ש של שחרית לקיים מצות ובשכבך מהו?
ב. כניסה למרחץ היא יותר הפסק (מביה"כ) לענין לחזור לברך על תפלין לפי שא"א ליכנס למים עם תפליו.
ג. הליכה ממקום למקום כהפסק באמצע פסוד"ז?

אבןטובה

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אבןטובה » ה' פברואר 16, 2017 8:00 am

בקרו טלה.
עי' מכות כג: כולהו ישראל קרי להו בלשון יחידי דכתיב ישראל נושע בה', ומתרץ הגמרא דמש"ה אמר שמואל ויאמר על כל ישראל לשון יחיד ולא אמר ויאמרו ע"ש

איש גלילי
הודעות: 2242
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי איש גלילי » ו' פברואר 24, 2017 5:11 am

כתב מהר"י אברבנאל בישעיה א יב: "וכבר זכרו חז"ל שאסור לאדם שילך בהר הבית כי אם לשם מצוה".
מה המקור לזה?

פייערמאן
הודעות: 113
הצטרף: ד' יוני 22, 2016 5:56 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פייערמאן » ו' פברואר 24, 2017 6:42 am

וכ"כ החינוך במצוה רנ"ד וברמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז ה"ב, ובכס"מ שם שהמקור ממגילה דף כ"ח. לגבי ביהכ"נ וכ"ש בביהמ"ק.

איש גלילי
הודעות: 2242
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי איש גלילי » ש' פברואר 25, 2017 8:09 pm

יישר כח.

איש גלילי
הודעות: 2242
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' מרץ 01, 2017 12:42 pm

מהר"י אברבנאל (ישעיה א כב) כתב:וחז"ל דרשו כספך היה לסיגים, על מחצית השקל שהיו נודרים בכל שנה ושנה, שלא היה כסף נקי כראוי. וסבאך מהול במים, על היין שהיו מנסכין ע"ג המזבח.

מה המקור לזה?

בקרו טלה
הודעות: 2358
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ד' מרץ 01, 2017 1:38 pm

איש גלילי כתב:
מהר"י אברבנאל (ישעיה א כב) כתב:וחז"ל דרשו כספך היה לסיגים, על מחצית השקל שהיו נודרים בכל שנה ושנה, שלא היה כסף נקי כראוי. וסבאך מהול במים, על היין שהיו מנסכין ע"ג המזבח.

מה המקור לזה?

אולי החז"ל הנ"ל הוא המקור של מחבר הפיוט למוסף פרשת שקלים "גזלתי שקלי" "סע ועף בבצע שקלי חשדי".
שוב ראיתי שבעלי תמר מציין למכילתא בשלח פרשת בחדש פרשה א לא רציתם לשקול לשמים בקע לגולגלת הרי אתם שוקלים חמשה עשר שקלים במלכות אויביכם
נערך לאחרונה על ידי בקרו טלה ב א' מרץ 05, 2017 7:13 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

איש גלילי
הודעות: 2242
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' מרץ 02, 2017 12:36 am

ראיתי שבכלי פז (למהר"ש לאנייאדו) הביא דבר זה בשם מהרי"א בשם חז"ל, ונראה שגם לפניו לא היה מקור לזה בחז"ל.

הוד_והדר
הודעות: 1344
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ו' מרץ 03, 2017 7:50 pm

הולשטיין כתב:לפני שנים ראיתי בשם אחד מגדולי החסידות כי המחככים פצעיהם הרי"ז דומה לניאוף מכיוון שיודעים שיתחרטו על כך (בערך). ואיני זוכר מי ומה.
ובדומה לזה כזכור לי שהרמב"ם מזכיר איסור עידון הבשר.
וכל מקור האוסר חיכוך וגירוד הבשר, יועיל.
יש"כ למוצא.


הבני יששכר מביאו בדרך פקודיך מצוה לה חלק המעשה אות כה

חוקר ודורש
הודעות: 866
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2016 11:39 am

צדיק גוזר והקב"ה מקיים

הודעהעל ידי חוקר ודורש » ו' מרץ 10, 2017 2:31 pm

היכן זה נאמר במדוייק בחז"ל

פייערמאן
הודעות: 113
הצטרף: ד' יוני 22, 2016 5:56 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פייערמאן » ו' מרץ 10, 2017 9:11 pm

חוקרנוביץ כתב:היכן זה נאמר במדוייק בחז"ל

viewtopic.php?p=30622#p30622

חוקר ודורש
הודעות: 866
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2016 11:39 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי חוקר ודורש » ש' מרץ 11, 2017 8:40 pm

פייערמאן כתב:
חוקרנוביץ כתב:היכן זה נאמר במדוייק בחז"ל

viewtopic.php?p=30622#p30622

זהוא העניין שזה נאמר על רבי שמעון בר יוחאי לבדו
והמושג "צדיק" גוזר וכו אין לו מקור.

חוקר ודורש
הודעות: 866
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2016 11:39 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆ מנהג הספרדים וחסדים בברכת כהנים להניח יד אביו על בניו

הודעהעל ידי חוקר ודורש » ש' מרץ 11, 2017 8:47 pm

היכן זה נאמר שידיו של האב מועילים לברכה ומה המקור למנהג זה,
ואולי זה מנהג שטות מאחר ויש הלכה לעמוד שפניו למברך ובאופן שילדים באים
ליד האב הרבה פעמים גבם לכיוון המברך.

יבנה
הודעות: 1735
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆ מנהג הספרדים וחסדים בברכת כהנים להניח יד אביו על בניו

הודעהעל ידי יבנה » ש' מרץ 11, 2017 11:19 pm

חוקרנוביץ כתב:היכן זה נאמר שידיו של האב מועילים לברכה ומה המקור למנהג זה,
ואולי זה מנהג שטות מאחר ויש הלכה לעמוד שפניו למברך ובאופן שילדים באים
ליד האב הרבה פעמים גבם לכיוון המברך.

http://www.yeshiva.org.il/ask/91384

מאיר נפתלי
הודעות: 144
הצטרף: ג' מאי 24, 2016 11:20 am

Re: עזרה: רשות ליטול נשמת הצדיק

הודעהעל ידי מאיר נפתלי » א' מרץ 12, 2017 9:55 am

מאור1 כתב:ראיתי פעם שאין למלאך המוות רשות ליטול נשמתו של הצדיק, עד שהצדיק מסכים לכך.
אנא האירו עיני היכן יש מקור מפורש לזה.

הגר״א באדרת אליהו לפרשת וזאת הברכה כתב שאצל משה רבינו הפטירה היתה מצות עשה ׳ומות בהר הזה׳, זה לשונו בדברים לד, ה באופן השני - על פי ה׳: כמו שכתבתי למעלה שמיתתו היתה רצונית ע״פ ציווי ה׳. עכ״ל. ובהאזינו (דברים לב, נ) באופן הראשון כתב: ומות בהר אשר אתה עולה שמה וגו׳ - אמרו שמיתתו היתה רצונית והוא ע״פ ציווי, שגם במיתתו היה עובד הש״י וקיים מ״ע, ולכן נאמר לו ׳ושמה לא תבוא׳ שהוא מל״ת כדי להוסיף שכר שהן ג׳ דרגין שכוללין הכל מ״ע ומל״ת וד״ת עכ״ל.

מוישי
הודעות: 495
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מוישי » ג' מרץ 14, 2017 10:18 pm

היכן מופיע בחז"ל שבגלות מצרים ירדו עד למ"ט שערי טומאה, וכמעט שלא נגאלו אם היו נכנסים לשער הנ'.
בבקשה ה זה דחוף

יבנה
הודעות: 1735
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יבנה » ג' מרץ 14, 2017 11:28 pm

מוישי כתב:היכן מופיע בחז"ל שבגלות מצרים ירדו עד למ"ט שערי טומאה, וכמעט שלא נגאלו אם היו נכנסים לשער הנ'.
בבקשה ה זה דחוף

מה שהיו במ"ט שערי טומאה מקורו בזוהר חדש תחלת יתרו.
מה שהוצרך להצילם קודם שירדו לשער נ'- ממנהגי החגים לר' יהודה חיון
מקור השם "חג הפסח"
טעם נוסף: השם פסח, שהוא מלשון קפיצה ודילוג, בא להורות שהיו ישראל שקועים במצרים במ"ט שערי טומאה, והקב"ה ברוב רחמיו לא המתין ל"אתערותא דלתתא", אלא דילג על הכל וגאל את אבותינו ב"אתערותא דלעילא" (פרי עץ חיים שער כא, א - ב; שפת אמת ליקוטים לפרשת צו חודש ניסן).
ליקוטי מהרי"ל שמות פרשת יתרו
וי"ל, דהנה במצרים היו ישראל במ"ט שערי טומאה (זוהר חדש ר"פ יתרו), ואילו היו בשער החמשים לא היה לשונאיהם תקומה ח"ו, מחמת שאז היה הדעת בגלות (שער הכונות, ענין הפסח דרוש א)

ירושלים
הודעות: 94
הצטרף: ד' אוגוסט 19, 2015 10:58 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ירושלים » ד' מרץ 15, 2017 1:55 am

יבנה כתב:
מוישי כתב:היכן מופיע בחז"ל שבגלות מצרים ירדו עד למ"ט שערי טומאה, וכמעט שלא נגאלו אם היו נכנסים לשער הנ'.
בבקשה ה זה דחוף

מה שהיו במ"ט שערי טומאה מקורו בזוהר חדש תחלת יתרו.
מה שהוצרך להצילם קודם שירדו לשער נ'- ממנהגי החגים לר' יהודה חיון
מקור השם "חג הפסח"
טעם נוסף: השם פסח, שהוא מלשון קפיצה ודילוג, בא להורות שהיו ישראל שקועים במצרים במ"ט שערי טומאה, והקב"ה ברוב רחמיו לא המתין ל"אתערותא דלתתא", אלא דילג על הכל וגאל את אבותינו ב"אתערותא דלעילא" (פרי עץ חיים שער כא, א - ב; שפת אמת ליקוטים לפרשת צו חודש ניסן).
ליקוטי מהרי"ל שמות פרשת יתרו
וי"ל, דהנה במצרים היו ישראל במ"ט שערי טומאה (זוהר חדש ר"פ יתרו), ואילו היו בשער החמשים לא היה לשונאיהם תקומה ח"ו, מחמת שאז היה הדעת בגלות (שער הכונות, ענין הפסח דרוש א)



ראה כאן
viewtopic.php?f=7&t=4582&hilit=%D7%9E+%D7%98+%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99

אברמוב
הודעות: 63
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:17 pm

איתור מקור מדרש

הודעהעל ידי אברמוב » ג' אפריל 25, 2017 11:17 am

האם ידוע למאן דהו המקור למאמר:
כיון שראה דוד שחביבה לפני הקב"ה תפילתו של עני, ישב לארץ והסיר הכתר מראשו ואמר: עני אני.
או שמאמר זה לא קיים?

בברכה המשולשת
הודעות: 9284
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: איתור מקור מדרש

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אפריל 25, 2017 11:18 am

יש מאמר דומה בזוה"ק

אברמוב
הודעות: 63
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:17 pm

Re: איתור מקור מדרש

הודעהעל ידי אברמוב » ג' אפריל 25, 2017 11:31 am

תודה!
היכן בזוהר?

מה שנכון נכון
הודעות: 8486
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: איתור מקור מדרש

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' אפריל 25, 2017 11:32 am

זוהר בלק קצה ע"א
דוד חמא דכל כוין וכל תרעי שמיא כלהו זמינין לאפתחא למסכנא ולית בכל צלותין דעלמא דקודשא בריך הוא אצית מיד כצלותא דמסכנא, כיון דחמי האי עבד גרמיה עניא ומסכנא פשט לבושא דמלכותא ויתיב בארעא כמסכנא אמר תפלה דכתיב תפלה לדוד הטה יי' אזנך ענני, ואי תימא אמאי, בגין כי עני ואביון אני.

אברמוב
הודעות: 63
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:17 pm

Re: איתור מקור מדרש

הודעהעל ידי אברמוב » ג' אפריל 25, 2017 11:36 am

תודה לכל המסייעים!

מחולת המחנים
הודעות: 2667
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

איסור כה"ג לאלמנה: שמא עינו נתן בה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » א' מאי 14, 2017 1:21 am

האם יש מקור בחז"ל ובמדרשים שאיסור אלמנה לכה"ג הוא משום שמא עינו נתן בה בחיי בעלה והתפלל עליו שימות?

מה שנכון נכון
הודעות: 8486
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: איסור כה"ג לאלמנה: שמא עינו נתן בה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' מאי 14, 2017 1:48 am

מחולת המחנים כתב:האם יש מקור בחז"ל ובמדרשים שאיסור אלמנה לכה"ג הוא משום שמא עינו נתן בה בחיי בעלה והתפלל עליו שימות?

מושב זקנים ע"פ והוא אשה בבתוליה.

מחולת המחנים
הודעות: 2667
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מחולת המחנים » א' מאי 14, 2017 2:25 am

מה שנכון נכון כתב:
מחולת המחנים כתב:האם יש מקור בחז"ל ובמדרשים שאיסור אלמנה לכה"ג הוא משום שמא עינו נתן בה בחיי בעלה והתפלל עליו שימות?

מושב זקנים ע"פ והוא אשה בבתוליה.

יישר כח, האם יש לך גם מקור מחז"ל.

יביי
הודעות: 49
הצטרף: ה' דצמבר 08, 2016 5:30 pm

מחפש מקור לוורט, אולי בשם רש"ב מפשיסכא -

הודעהעל ידי יביי » א' יוני 11, 2017 9:54 pm

משהו בסגנון של
'מי שלא מכוון ב'ברך עלינו' [פרנסה, גשמיות]
גם תפילתו ב'סלח לנו' אינה מתקבלת [או משהו מעין זה].

מישהו מכיר מקור?

בקרו טלה
הודעות: 2358
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: מחפש מקור לוורט, אולי בשם רש"ב מפשיסכא -

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' יוני 12, 2017 12:01 am

רמתים צופים - (תנדבא"ר פ"ה או' קיא)
וכמו ששמעתי ממו"ר מפרשיסחא ז"ל שמי שמבקש מה' יתברך על יראה ואינו מבקש על פרנסה. זה סימן שגם זה שמתפלל על יראת שמים אינו מאמיתות לבו שאי אפשר זה בלא זה:
[בספר היהודי הקדוש מפשיסחא (ועוד ספרים) הבינו שהווארט הוא ממנו]
ועי"ע בספר אמרי פנחס תחילת או' תפ"ה
קבצים מצורפים
אמרי פנחס.pdf
(849.33 KiB) הורד 46 פעמים

מעיין
הודעות: 1205
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

חיי אדם על מחלוקת עם הגר"א

הודעהעל ידי מעיין » ו' יוני 23, 2017 3:58 am

בזכרוני שהחיי אדם התמרמר שטענו עליו שהעיז לחלוק עם הגר"א בהלכה - לא מצאתי

גם זו לטובה
הודעות: 2219
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: חיי אדם על מחלוקת עם הגר"א

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ו' יוני 23, 2017 4:02 am

מעיין כתב:בזכרוני שהחיי אדם התמרמר שטענו עליו שהעיז לחלוק עם הגר"א בהלכה - לא מצאתי


כמד' בהקדמה לחכ"א

מעיין
הודעות: 1205
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: חיי אדם על מחלוקת עם הגר"א

הודעהעל ידי מעיין » ו' יוני 23, 2017 7:03 am

כן הי' גם בזכרוני וחפשתי ולא מצאתי
ובחפשי באוצר מצאתי שכן הי' בחכ"א דפוס ראשון [והושמט בדפוסים המאוחרים] וז"ל:
והנה לא נמצא בחבור זה מדברי מחותני הגאון רשכבה"ג מו' אלי' חסיד והוא לסיבת כי שמעתי דיבת רבים המתרעמים עלי שהשגתי עליו באיזה מקומות בחיבורי חיי אדם ובלתי ספק שהאנשים המתרעמים לא ידעו דרך הפוסקים שכן דרך תורתנו הקדושה זה בונה וזה סותר והתלמיד חולק על הרב כמו שכתוב בשלחן ערוך ודרך זה היה נהוג אף בזמן התנאים והאמוראים ובודאי ניחא להגר"א מה שאני מפלפל בדבריו ממי שהוא אומר שפיר קאמר כדאמר ר' יוחנן על בר לקישא ב"מ פד ולכתוב דבריו אף אם לא יהי' נראים לי זה לא אוכל ולכן אחזתי במידת השתיקה להסיר תלונתן מעלי והם עתידים ליתן את הדין כי מנעו נחת רוח להגר"א לפלפל בדבריו והדן אותי לכף זכות ידונו אותו משמים לזכות.

לבנון
הודעות: 329
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

הבועל ארמית

הודעהעל ידי לבנון » ד' יוני 28, 2017 12:30 pm

ראיתי באיזה מקום בשם השל"ה, שהטעם שהתורה לא כתבה את האיסור של ביאת ארמית, כי ישראל שבאותו הדור לא היו חשודים על כך, ומפני כבודם של ישראל לא נכתב.
האם מישהו יודע היכן נמצא של"ה זה, או האם ד"ז נזכר במקום אחר, אצל מי מרבותינו.
תודה לכל המשיבים

יבנה
הודעות: 1735
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: הבועל ארמית

הודעהעל ידי יבנה » ד' יוני 28, 2017 11:57 pm

לבנון כתב:ראיתי באיזה מקום בשם השל"ה, שהטעם שהתורה לא כתבה את האיסור של ביאת ארמית, כי ישראל שבאותו הדור לא היו חשודים על כך, ומפני כבודם של ישראל לא נכתב.
האם מישהו יודע היכן נמצא של"ה זה, או האם ד"ז נזכר במקום אחר, אצל מי מרבותינו.
תודה לכל המשיבים

הדברים אינם נראים כלל, הרי נכשלו בבנות מדין. ולזה למה נכתב איסור בבהמה ושאר עריות. ויש עוד הרבה איסורים שיתכן לומר שאינם חשודים ונכתבו.

מחולת המחנים
הודעות: 2667
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

שכחת התורה - כדי שלא ישבו בבתי טרטיאות ובתי קרקיסאות

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ב' יולי 03, 2017 12:20 am

אני מחפש מקור בחז"ל ובמדרשים שטעם שכחת התורה הוא מפני שאם לא היה שוכח כלום מתלמודו, היה האדם לומד את כל התורה כולה ואח"כ יושב בבתי טרטיאות ובתי קרקיסאות.

מוכר לי המדרש בקה"ר "לטובתו אדם לומד תורה ושוכח, שאילו היה אדם לומד תורה ולא שכחה, היה מתעסק בתורה שתים שלש שנים וחוזר ומתעסק במלאכתו, ולא היה משגיח בה לעולם כל ימיו", אני מחפש דוקא את הטעם דלעיל.

פלוריש
הודעות: 688
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פלוריש » ג' יולי 04, 2017 9:02 am

אני מחפש מאמר בו דיון בשאלה האם בתקנות דרבנן העיקר הוא טעם התקנה או גדר התקנה.
כמדומה שהוא נדפס בספר זיכרון כלשהו לאחד הקדושים ונכתב על ידי הנרצח עצמו.
התדעו היכן הוא?
[היה זכור לי שהוא ב'אש תמיד' לזכר אליעזר שלינגר הי"ד ולא מצאתי]

בעל קורא
הודעות: 233
הצטרף: א' אפריל 03, 2016 12:02 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בעל קורא » ג' יולי 04, 2017 10:22 am

מובא בשם האבן עזרא שחד חידה: "אין בין החיים למתים אלא בנקודה, וסימנך החיים עומדים והמתים שוכבים" או מעין זה, ופירושו שתיבת "מתים" במ"ם שוואית (כגון: וַֽנַּֽחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף) שבהם הנקודות עומדות זו ע"ג זו, פירושו אנשים חיים, אך "מתים" במ"ם בצירי שבהם הנקודות שוכבות זו לצד זו, פירושו אנשים מתים.

מישהו יודע מה המקרו לדברי האבן עזרא הללו?


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: זאב ערבות, מאירים א ו־ 41 אורחים