◆ חיפוש מקור ◆

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ב' מרץ 05, 2018 7:20 pm

זכורני שיש בפורום אשכול על דברי ר"א הכהן מאזמיר זצ"ל בענין המן שביום המחלוקת של קרח ועדתו על משה רבינו, לא ירד מן מן השמים.
אודה מאד למי שיתן לינק
יישר כוח

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ב' מרץ 05, 2018 7:52 pm

ושא_נס כתב:זכורני שיש בפורום אשכול על דברי ר"א הכהן מאזמיר זצ"ל בענין המן שביום המחלוקת של קרח ועדתו על משה רבינו, לא ירד מן מן השמים.
אודה מאד למי שיתן לינק
יישר כוח

אולי כוונת כת"ר לזה
viewtopic.php?f=7&t=10397&hilit#p96986

מחולת המחנים

ראיתי מציינים לדברי התשב"ץ שחתן וכלה לא יגורו בעיר אחת אם יש עד החופה ג' חודשים.
איה הם דברי התשב"ץ, או שמא נמצא בדברי פוסק אחר.

בתודה לעונים.

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ג' מרץ 06, 2018 4:59 am

מחולת המחנים כתב:ראיתי מציינים לדברי התשב"ץ שחתן וכלה לא יגורו בעיר אחת אם יש עד החופה ג' חודשים.
איה הם דברי התשב"ץ, או שמא נמצא בדברי פוסק אחר.

בתודה לעונים.

מי מציין?
בתשב"ץ קטן נמצא כך:

: תשבץ קטן.JPG (37.16 KiB) נצפה 11745 פעמים

מחולת המחנים

קאצ'קלה כתב:
מחולת המחנים כתב:ראיתי מציינים לדברי התשב"ץ שחתן וכלה לא יגורו בעיר אחת אם יש עד החופה ג' חודשים.
איה הם דברי התשב"ץ, או שמא נמצא בדברי פוסק אחר.

בתודה לעונים.

מי מציין?
בתשב"ץ קטן נמצא כך:
תשבץ קטן.JPG

יישר כח, כנראה זהו המכוון.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ג' מרץ 06, 2018 12:59 pm

אישצפת כתב:
ושא_נס כתב:זכורני שיש בפורום אשכול על דברי ר"א הכהן מאזמיר זצ"ל בענין המן שביום המחלוקת של קרח ועדתו על משה רבינו, לא ירד מן מן השמים.
אודה מאד למי שיתן לינק
יישר כוח

אולי כוונת כת"ר לזה
viewtopic.php?f=7&t=10397&hilit#p96986

יישר כוח רב.
בזכרוני שהיה פה יותר בהרחבה מזה, עם מראי מקומות נוספים מספרי מהר"א הכהן. ושמא זכרוני מכחש בי.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ד' מרץ 07, 2018 10:36 am

מישהו יכול להצביע על מקורותיו של הקטע הבא?

כי ידוע, שהארץ היא עמוד העולם, והיא נקודה לא זזה ממקומה, "בל תמוט עולם ועד" (תהלים קד ה), וכן הוא בהכרח. ובא על זה מופת, כי המתנועע תנועת הקפה, שהוא הגוף חמישי, צריך שיתנועע סביב לשוקט, שלא יתנועע כל עיקר, שאם לא כן יהיו תנועות הקפות ילכו לאין תכלית, ר'צוני ל'ומר, אין מספר לגופים הנושאים התנועות ההם, וזהו מן השוא למי שהבין בזו החכמה.

תודה רבה!!

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ד' מרץ 07, 2018 11:11 am

מפי מומחה לדבר שמעתי, שכראה מקור הדברים הוא ספר 'עולם קטן' לר"י אבן צדיק.
עי' ספר עולם הקטן לר' יוסף אבן-צדיק, המאמר הראשון, שער שלישי, ברסלאו תרסג, עמ' 13.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ד' מרץ 07, 2018 5:28 pm

כתב אחד מרבני האחרונים לפני כארבע מאות שנה בספרו כ"י: "מכל שכן האדם שנולד מצד התאוה הבהמית שבא הולדתו מצד הקליפה, וכמו שכתב הזוהר על [בראשית ו יג] קץ כל בשר, והאריך סוף פרשת פקודי".
בספר הזוהר שם סוף פרשת פקודי דף רסח ע"ב ודף רסט ע"א יש אריכות בעניני פסוק קץ כל בשר, אך לא מצאתי כי תלה בזה שהאדם נולד מצד הקליפה בגלל התאוה הבהמית.
אודה למי שיאיר עינים בזה.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ד' מרץ 07, 2018 7:51 pm

כתב חד מקמאי:

ידוע הוא בחכמת הטבע, כי יסוד האש נחלק לשנים חלקים: החלק העליון הוא חם ויבש בתכלית החום והיובש יותר מהחלק השני, וזה להדבקו בגלגל במהירות התנועה המחממת אותו.

מה מקורו?

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' מרץ 08, 2018 10:34 am

אין היודע משהו בעניין?
תמוה שלא מצאתי אצל קלצקין (בספרו 'אוצר המונחים הפילוסופים') שום ערך נפרד ליסוד האש (ולשאר היסודות). משונה!

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' מרץ 08, 2018 10:47 am

כעת מצאתי בס"ד בשער השמים, חלק ראשון, מאמר ראשון, שער ראשון, עמ' 6: "ויסוד האש חלקוהו חכמים לשני חלקים. כי החלק העליון, הממשש גלגל הירח היא זכה בלתי עכורה, והחלק השפל הממשש לאויר, הוא עכור ולא בערך אל העליון, כי האויר הדבוק בו יעכור אותו".
ומקור הדברים בספר השמים והעולם לאריסטו (בביאור אבן רושד), מאמר ראשון, עמ' 15-14.

אליפלט · הודעהעל ידי **אליפלט** » ו' מרץ 09, 2018 1:41 am

מפורסם שהמת עקדה"ש ברצון אינו מרגיש צער ויסורים

מישהו יודע המקור לזה

מה שנכון נכון

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=4263

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' מרץ 09, 2018 5:04 am

עיין בשו"ת מהר"ם מרוטבורג [חל'ק ד', דפוס פראג] סימן תקי"ז

"וכן אמר מהר"ם, מאחר שגמר אדם בדעו למסור את נפשו על קידוש השם, מכאן ואילך כל מיתה שעושים לו אינו מרגיש כלל, וראי' מן המסורה וכו'.
ותדע שכך הוא, שאין לך אדם בעולם שאם היה נוגע באש באבר קטן שלא היה צועק אפי' אם יעלה בדעתו לעכב עצמו מלצעוק, אינו יכול לעשות ואנו רואים קדושים שאינם צועקים כלום".

אבל אין להוכיח מן הדברים לכל מעשה שאדם סובר כי הוא קידוש ה'.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ו' מרץ 09, 2018 11:02 am

מה המקור למנהג זה הנהוג בקרב בני אשכנז, האם השתרבב ממנהג האופרוף של חתן היוצא מהעיר לישא אישה שמעלים אותו לתורה בעירו קודם נשואיו, (אולי בזמנם היה לפעמים יחד עם הבר -מצוה), הלא לכא' עיקר העניין אחר שנהיה בן י"ג, שהוא לכו"ע חיוב להראות לציבור שנהיה גדול, (והאב מברך שפטרנו במעמד זה)?.

הבוחר בעלום · הודעהעל ידי **הבוחר בעלום** » ו' מרץ 09, 2018 12:01 pm

עיין אגרת הפמ"ג (אות ו', מובא קודם הפתיחה הכוללת לאו"ח) ז"ל "נעשה בר מצוה קודם שבת או בשבוע שאחריו רק עושין לו בר מצוה בשבת כנהוג".
אולם כבר כתב בנימוקי או"ח (רפ"ב) שמנהג בורות הוא, אלו העולים לתורה קודם הבר מצוה ולא עולים בשבוע שלאחמ"כ ג"כ.
אגב, יעיין מר מה שהובא שם עוד גבי א' עם ב' מעלות, חתן ובר מצוה.
אמנם לטעמא דר"א במדרש לברכת ב"ש, דצריך אדם "לטפל" בבנו כל י"ג שנים, אין נראה שאבי החתן יאמר ברוך שפטרני בשבת האופרוף, הוא מתחיל לטפל רק אז [הגם דמיירי בבן ולא בבת]...

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ו' מרץ 09, 2018 12:49 pm

הבוחר בעלום כתב:עיין אגרת הפמ"ג (אות ו', מובא קודם הפתיחה הכוללת לאו"ח) ז"ל "נעשה בר מצוה קודם שבת או בשבוע שאחריו רק עושין לו בר מצוה בשבת כנהוג".
אולם כבר כתב בנימוקי או"ח (רפ"ב) שמנהג בורות הוא, אלו העולים לתורה קודם הבר מצוה ולא עולים בשבוע שלאחמ"כ ג"כ.
אגב, יעיין מר מה שהובא שם עוד גבי א' עם ב' מעלות, חתן ובר מצוה.
אמנם לטעמא דר"א במדרש לברכת ב"ש, דצריך אדם "לטפל" בבנו כל י"ג שנים, אין נראה שאבי החתן יאמר ברוך שפטרני בשבת האופרוף, הוא מתחיל לטפל רק אז [הגם דמיירי בבן ולא בבת]...

לא הבנתי כ"כ לשונו העמוקה של הפמ"ג באגרת..., מה זה רק..., וזה פשיטא שמנהג בורות רק קודם שנעשה בר מצווה וכך עמא דבר שאכן נותנים לו גם לאחר הבר מצווה ואומר האב ברוך שפטרני.
ופשיטא שלא לפני בר מצווה, (שמעתי כעת שהראי"ל אמר שאפשר לברך אם ניגש חתן הבר מצוה למעריב בסעודה דבו ביום ופשוט כיון וניכר שהוא בר מצווה, אולי גם כובע ביום חול שלא נהוג בזה סגי להכיר לציבור, וצריך שיורה עליו באצבע בשעת הברכה בפרט אם אומר בשם ומלכות, ואגב מילתא תמיהה במהד' דרשו בשם הגרש"ז, הורה לאחרים לא לברך בשם והוא כן בירך בשם מה ז"א?...).

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' מרץ 09, 2018 2:06 pm

על אדמורי חבד מסופר שהורו שלא לברך בשם ומלכות, והם עצמם בירכו בשם ומלכות. ונראה הטעם (ואולי כתוב במפורש) שאדם גדול יכול להעיד על עצמו שעד כה אכן עסק בחינוך וכו'.

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » ש' מרץ 10, 2018 10:02 pm

משנה ברורה סימן שא ס"ק פד
ולפ"ז בזמנינו שאין דרך להיות הפאציילע"ט תפור בהבגד לא בטיל הוא לגבי בגד ואסור וכ"כ בספר זכרו תורת משה ובספר מטה אשר.
זהו המקום היחיד במ"ב שבו מוזכר ספר 'מטה אשר' [נזכר שם שוב בשעה"צ ס"ק קז].
היכן המקור בספר מטה אשר - גם במ"ב 'עוז והדר' לא ציינו.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » א' מרץ 11, 2018 4:24 am

בספר נזר הקדש על בראשית רבה: "ופירשו המפרשים דישר הוא מי שטבעו מוכן לטוב במזג לידתו, וצדיק הוא שטבעו נוטה לרע אלא שכובש יצרו במדרגת הטוב הכלול בו. ויש לכל אחד מעלה מיוחדת בפני עצמו".

ידועים לי דברי המבי"ט בספרו בית אלהים שער התשובה פ"ד, אבל לא נראים ממש מקבילים לנדון דידן, וגם לא עושה חילוק בין שם צדיקים לבין שם ישרים.
ייש"כ

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » א' מרץ 11, 2018 7:54 am

חיימקה כתב:משנה ברורה סימן שא ס"ק פד
ולפ"ז בזמנינו שאין דרך להיות הפאציילע"ט תפור בהבגד לא בטיל הוא לגבי בגד ואסור וכ"כ בספר זכרו תורת משה ובספר מטה אשר.
זהו המקום היחיד במ"ב שבו מוזכר ספר 'מטה אשר' [נזכר שם שוב בשעה"צ ס"ק קז].
היכן המקור בספר מטה אשר - גם במ"ב 'עוז והדר' לא ציינו.

אם מותר להגיה הגהה מועטת, הייתי מציע לתקן במשנ"ב (כל עוד שאינו מתברר אחרת) "מעדני אשר". שכן שם מובא בדף לב ע"א:

: מעדני אשר.JPG (67.79 KiB) נצפה 12101 פעמים

פייביש אופטובסקי

בראשית רבה מ"ד: תהלים יח) האל תמים דרכו אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו אם דרכיו תמימים הוא על אחת כמה וכמה רב אמר לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מן העורף הוי לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות .

יש כאן הבנה - המצוות זה 'רק' בשביל האדם.

אז אם נראה לאדם שזה 'כזית' זה כזית ולא משנה איזו מדידה 'אובייקטיבית'. נראה לי לילה - אז לילה.

יש מקום שהחזון איש כותב את זה - או במכתבים לרב חיים נאה. או בקונטרס י"ח שעות. או בקונטרס השיעורים לא במכתבים לרב נאה [שנדפסו גם בספרי הרב נאה עצמו].

האם יודע מי מן החברים היכן כותב החזון איש סברה זו?

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » א' מרץ 11, 2018 5:37 pm

כנראה כוונתך לזה:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=273172#p273172

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » א' מרץ 11, 2018 6:01 pm

או אולי לזה:
במה שהקשו על תקופת שמואל שאינה בדקדוק, יש לומר, דמצינו כיו"ב בריבוע יותר על העיגול ובאלכסונא תרי חומשא דזהו בכלל שיעורין ונתנה ההלכה לחשוב בקירוב שלא נתנו המצות אלא לצרף הבריות ולדקדק בצואותיו ית' לקבלת מלכותו ית'. וגם לקיום חכמת התורה הכלולה בכל דיני המצוה ולסוד הפנימיות ולכל הני אינו מפסיד אם הקביעות של גבולי הצמצום יהי' בקירוב כדי שיוכלו לקיים מצות המעשיות אף חלושי הדעת.

או"ח קלח ד (לא ראיתי בפנים)

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » א' מרץ 11, 2018 7:27 pm

היכן בראשונים מופיע הרעיון הבא:

כי ז' ימים הוא השנה, כי הכל חוזר חלילה בז' ימים.

תודה רבה!!

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » א' מרץ 11, 2018 9:55 pm

קאצ'קלה כתב:
חיימקה כתב:משנה ברורה סימן שא ס"ק פד
ולפ"ז בזמנינו שאין דרך להיות הפאציילע"ט תפור בהבגד לא בטיל הוא לגבי בגד ואסור וכ"כ בספר זכרו תורת משה ובספר מטה אשר.
זהו המקום היחיד במ"ב שבו מוזכר ספר 'מטה אשר' [נזכר שם שוב בשעה"צ ס"ק קז].
היכן המקור בספר מטה אשר - גם במ"ב 'עוז והדר' לא ציינו.

אם מותר להגיה הגהה מועטת, הייתי מציע לתקן במשנ"ב (כל עוד שאינו מתברר אחרת) "מעדני אשר". שכן שם מובא בדף לב ע"א:
מעדני אשר.JPG

ייש"כ גדול - מאוד מסתבר כדבריך, שהרי בשעה"צ שם הזכירו עם בעל השולחן עצי שיטים [אשר כידוע האשימו את בעל המעדני אשר בפלגיאט של שלחן עצי שיטים, יעויין בישורון כד מאמרו של הרב וייס שליט"א]
ופלא שלא עוררו ע"כ עד כה.

פייביש אופטובסקי

תודה רבה מאוד לרב מעט דבש ולרב ידידיה.

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ב' מרץ 12, 2018 7:35 pm

בספר יוחסין מובא:

רבינו הקדוש... ובספר לבנת הספיר ובזוהר שנקרא קדוש שקדשו אביו במילה בשעת השמד.

איפה בזוהר ואיפה בלבנת הספיר?

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ב' מרץ 12, 2018 9:58 pm

קאצ'קלה כתב:בספר יוחסין מובא:
רבינו הקדוש... ובספר לבנת הספיר ובזוהר שנקרא קדוש שקדשו אביו במילה בשעת השמד.

איפה בזוהר ואיפה בלבנת הספיר?

הודיעוני באישי שכבר עמד על כך המו"ל של לבנה הספיר, מהדורת ירושלים תרע"ג:

: לבנת הספיר.JPG (445.34 KiB) נצפה 11986 פעמים

ציון זה ידוע לי. רציתי לדעת האם מישהו כבר מצא דבר זה בשאר כת"י של לבנת הספיר.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » א' מרץ 18, 2018 4:23 pm

מה המקור למה שכתבו המקובלים שדווקא בימי ניסן יש לצאת לברכת האילנות ולא בזמן הליבלוב אפי' לפני כמש"כ המ"ב, ראיתי כן בברכי יוסף, אבל לא כתב טעם הדבר מפני הנשמות המגולגלות שמתקנות דווקא בזמן הזה, טעם נגלה היה אפשר לומר שזה דווקא בחודש האביב, אבל אני מחפש היכן נכתב עפ"י הסוד ומי כתבו.

ייש"כ מראש למסייע.

הנאמן בפקדונו

האם אי מי יכול לסייע בידי היכן המקור הקדום של המילים "גוף נגוף מלא אספסוף"?
יישר כח

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' מרץ 18, 2018 6:38 pm

הנאמן בפקדונו כתב:האם אי מי יכול לסייע בידי היכן המקור הקדום של המילים "גוף נגוף מלא אספסוף"?
יישר כח

מצאתי בפיוט כתר מלכות לר"ש אבן גבירול

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ד' מרץ 28, 2018 6:39 pm

נשכח ממני המקום שבו מסופר על אמורא שהיה עומד בשוק ומבקש עצות תמורת כסף. אחת העצות שקנה היה שסחורה זולה תעלה ביוקר. כמדומני בברכות.

מחולת המחנים · הודעהעל ידי **מחולת המחנים** » ד' מרץ 28, 2018 6:42 pm

יש את הגמ' בב"ק דף פ"ה ע"א "אסיא דמגן במגן מגן שוה".

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' מרץ 28, 2018 6:51 pm

ברכות דף סג ע"א
דרש בר קפרא זלת קבוץ קנה מינה
רש"י
הכי גרסינן זלת קבוץ קנה מינה - אם ראית פרקמטיא בזול קבוץ וקנה מינה ואסוף, שסופה להתיקר:

אמת קנה · הודעהעל ידי **אמת קנה** » ד' מרץ 28, 2018 9:12 pm

המנדב ש"ס - ידע ש"ס!

שמעתי בזמנו בשיעור שכל מי שמנדב ש"ס שילמדו בו - בעולם העליון ידע ש"ס, אחר שבזכותו למדו את הש"ס, ויש לו חלק בזה, ונדמה לי שאמרו כן משם רבינו החפץ חיים ז"ל שכתב כן או שאמר כך.

מאוד מאוד נחוץ לי מקור לדברים הנ"ל, הן משם הח"ח או משאר רבותינו, ותודה מראש לכל המסייעים. ויישר כח.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ד' מרץ 28, 2018 9:49 pm

כבר עדיף לנדב אוצר החכמה.

אמת קנה · הודעהעל ידי **אמת קנה** » ד' מרץ 28, 2018 9:58 pm

יישר כח לרב מעט דבש, ודברי הח"ח הללו מפורסמים שבנתינת ש"ס וספרים יש נחת רוח גדולה לנפטר, והח"ח האריך בזה גם בספרו אהבת חסד פרק ט"ו בהגהה ראה שם..

ובספרו שמירת הלשון האריך גם שהזבולון ידע ש"ס כמו יששכר, וכנודע גם מהעובדא על אותו כפרי שסייע לישיבת וואלז'ין בתנובת שדהו וממונו.

אבל כאן הנידון במי שמנדב ש"ס שהוא עצמו ידע שם משום נדבתו, ולזה אני מחפש מקורות מפורשים, ועכ"פ תודה למעט דבש.

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ד' מרץ 28, 2018 9:59 pm

בקרו טלה כתב:ברכות דף סג ע"א
דרש בר קפרא זלת קבוץ קנה מינה
רש"י
הכי גרסינן זלת קבוץ קנה מינה - אם ראית פרקמטיא בזול קבוץ וקנה מינה ואסוף, שסופה להתיקר:

לכך כיוונתי. ייש"כ.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר