מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ חיפוש מקור ◆

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עזריאל ברגר
הודעות: 5816
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 31, 2019 10:17 am

רצון כתב:נא גם להסביר מאי טעמא הרבי נהג לעמוד בחזרת הש"ץ, ומאחרי מודים נהג לשבת, פשרה זו מה טיבה ומה מקורה. יישר כח.

עד כמה שזכור לי מדברי הרב העכט - תמיד (באותן שנים) הרבי עמד בכל חזרת הש"ץ, חוץ ממנחת שבת אחרי מודים.
וטעמו לא ידעינא.
ושמא מצא איזשהו ענין דווקא לשבת באמירת צדקתך.

דרומי
הודעות: 5243
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » א' מרץ 31, 2019 12:50 pm

ייש"כ לכל המסייעים ומציינים.

[לגבי מה שהביא הרב ברגר שי' - ביררתי ושמעתי עדות נאמנה: מנהג הרבי בכלל היה שאחרי קדושה היה מתיישב, כשמגיעים ל'מודים' היה קם ונשאר עומד. ואכן, במנחה של שבת היה דבר חריג, שלאחר 'מודים' היה חוזר ומתיישב ונשאר יושב גם בעת 'צדקתך' וקם רק בעת האיש"ר של הקדיש (לקראת 'עלינו').

וכן מצאתי ביומן של ר' יהושע מונדשיין ע"ה משבת חול המועד פסח תשכ"ז: בחזרת הש"ץ מנחה ישב, קם למודים דרבנן ואמר בע"פ, וחזר וישב].

משה דוויק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי משה דוויק » א' מרץ 31, 2019 1:14 pm

אספקלריא כתב:
משה דוויק כתב:http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?84641&pageid=P0317.LST&rect=-18,269,674,1194&pagewidth=1363
יבואו המבינים ויביאו הקישור הנפלא.

משה דוויק כתב:http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?183403&pageid=18340300156.LST
וכן כאן.

אין שום תועלת להעתיק קישור שאי אפשר להגיע אליו (משום שהוא מעבר ל40 עמ' ראשונים של הספר).
יותר מועיל לכתוב את שם הספר ואת מס' העמ', ואז אולי אפשר להבין את הכוונה.

יש כאן צדיקים שיש להן אוצה"ח ופעמים מורידים את הדברים נא לא לחפש מומים.

במסתרים
הודעות: 408
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

תנא שהניח תפלין אחת לשלשים יום מחמת חולי?

הודעהעל ידי במסתרים » א' מרץ 31, 2019 10:55 pm

הוזכר שתנא אחד הניח תפלין רק אחת לשלשים יום מפני חולי מעיים.
יש לזה מקור?

אין הכוונה למ"ש בירושלמי ברכות פ"ב ה"ג.

סליחות
הודעות: 642
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

באילו מקומות בעולם נהגו לקדש בע"ש בביהכ"נ?

הודעהעל ידי סליחות » ב' אפריל 01, 2019 2:02 am

באילו מקומות בעולם נהגו לקדש בע"ש בביהכ"נ?
אשמח לדעת כל מקור למנהגי כל העדות בכך, בחו"ל או בארץ.
ואם אתם מכירים מקום שמסכם את הנושא יהיה זה לעזר. ייש"כ!
בבית הכנסת החורבה בירושלים נהגו בעבר לקדש בביהכ"נ.

אספקלריא
הודעות: 377
הצטרף: א' יוני 29, 2014 11:45 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אספקלריא » ב' אפריל 01, 2019 3:19 pm

משה דוויק כתב:
אספקלריא כתב: אין שום תועלת להעתיק קישור שאי אפשר להגיע אליו (משום שהוא מעבר ל40 עמ' ראשונים של הספר).
יותר מועיל לכתוב את שם הספר ואת מס' העמ', ואז אולי אפשר להבין את הכוונה.

יש כאן צדיקים שיש להן אוצה"ח ופעמים מורידים את הדברים נא לא לחפש מומים.

גם למי שיש לו תוכנת אוצר החכמה, אין שום תועלת בקישור הנ"ל, כי הקישור מוביל אך ורק לאוצר המקוון, וכשמדובר במקום שהוא מעבר ל40 עמ' הראשונים, אי אפשר להגיע אליו (למי שלא מנוי, שהם רובא דעלמא).
ולכן צריך לחזור ולהדגיש שאם רוצים שתהיה תועלת למישהו, יש לכתוב את שם הספר והסימן והסעיף או מס' העמוד, כדי שיוכלו למצוא את הדברים בתוכנת אוצר החכמה.
במחילה, אין שום ענין להגיב מיד בלי לחשוב, יש להתבונן בדברים לפני שדוחים בקש ביקורת בונה.

דרומי
הודעות: 5243
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » ב' אפריל 01, 2019 6:24 pm

בהמשך למה שנידון לעיל לגבי אמירת 'צדקתך' בעמידה -

המקור לזה (בספרי הפוסקים המאוחרים יחסית) הוא באלי' רבה ובפרי מגדים, והכף החיים מביא זאת, אולם המשנה ברורה לא מביא זאת.

האם יש להוכיח מהשמטת המשנ"ב שלא היה נהוג כן במקומו? והרי מדובר בענין שנוגע למעשה בכל שבת ושבת.

[גם בשועה"ר לא הובא מנהג העמידה ב'צדקתך', אבל סביר להניח שלא היו בידו האלי' רבה והפרי מגדים וממילא אינו ראיה כ"כ].

הוד_והדר
הודעות: 1629
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ב' אפריל 01, 2019 9:51 pm

דרומי כתב:[גם בשועה"ר לא הובא מנהג העמידה ב'צדקתך', אבל סביר להניח שלא היו בידו האלי' רבה והפרי מגדים וממילא אינו ראיה כ"כ].


מהיכי תיתי

היה לפניו ב' הספרים ומציין לזה הרבה בציונים לשו"ע הרב

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 801
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ג' אפריל 02, 2019 1:49 am

האם ידוע היכן נמצא בחובת הלבבות שכל איברי האדם עצלים, מלבד הלשון שהיא לא עצלה, ותמיד מדברת. [או מקור אחד קדום, ניסתי לחפש ללא הצלחה, מצאתי כן רק בשם החזו"א].

מה שנכון נכון
הודעות: 9139
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' אפריל 02, 2019 1:59 am

הוד_והדר כתב:
דרומי כתב:[גם בשועה"ר לא הובא מנהג העמידה ב'צדקתך', אבל סביר להניח שלא היו בידו האלי' רבה והפרי מגדים וממילא אינו ראיה כ"כ].


מהיכי תיתי

היה לפניו ב' הספרים ומציין לזה הרבה בציונים לשו"ע הרב

לענין הא"ר יעויין בקבצי הערות וביאורים - אהלי תורה האחרונים (ויקהל, ויקרא תשע"ט).

פרנצויז
הודעות: 688
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: מקור הכי קדום בדברי החיד"א

הודעהעל ידי פרנצויז » ג' אפריל 02, 2019 2:46 am

תורה מפוארת כתב:מצו"ב קטע מהחיד"א ביוסף תהילות, אני מחפש את המקור הקדום ביותר לשאלה והתשובה הזו המופיעה בספרי החיד"א לעשרות, וכן מובא בהרבה ספרים. כמו"כ היכן המדרש פליאה הזה בקטע המוצ"ב.

אוצר החכמה_85765.jpg
אוצר החכמה_85765.jpg (52.01 KiB) נצפה 3821 פעמים


בקרו טלה כתב:אסיפת חכמים (תפ"ה) פר' יתרו

תורה מפוארת כתב:ייש"כ אך נראה לי שהרבי ר' העשיל שקדם לו [ראה ביוגרפיה עליו ... אחד מקובצי פירושיו על התורה הוא הספר 'חנוכת התורה', חידושים חריפים של ר' השיל מקובצים מספרים שונים (דפוס ראשון פיעטרקוב תר"ס - 1900)] כבר מביא קושיא זו. הוא אכן הראשון?

מרן החיד"א מביא פירוש זה גם בנחל קדומים ואתחנן, וגם באהבת דוד דרוש ח', ועוד הרבה מקומות.
הרב בקרו טלה ציין לס' אסיפת חכמים (תפ"ה) פ' יתרו.
אפשר לציין גם לס' ליקוטי שושנים (יעסניץ תפ"ב) פ' יתרו (דף כ"ט).
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =63&hilite
[אומרים שאחד העתיק מהשני].
ראה http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... 2232500007
(יש גם מהדורה שיצאה בשנת תפ"ה עם שילוב של שני השמות יחד "אסיפת חכמים וליקוטי שושנים").
ובשני הספרים מובא בשם "הגאון מוהר"ר יצחק אב"ד ור"מ דק"ק הרובשוב", ולא בשם הרבי ר' העשיל.
ספר חנוכת התורה התחבר בדור הקודם ואינו מקורי כלל, והוא ליקט מכל מיני ספרים שהביאו בשם הרבי ר' העשיל, וצריך בדיקה אם הייחוס לרבי העשיל אמיתי. הקטע בחנוכת התורה פ' יתרו הוא כמדומה סי' פ"ד, ובתחילת הספר יש רשימה כל סימן מאיפה הועתק, וצריך לחפש שם.
לגבי מקור המדרש פליאה, בס' דרשות מהר"ם בריסק - מועדים וזמנים (ניו יורק תשמ"ז) ציינו: ילקוט שמעוני בשלח רמז ר"מ. [ויש מי שציין שמות רבה כ"ג, ה'].
(אך יעו"ש שהנוסח שונה).
נערך לאחרונה על ידי פרנצויז ב ג' אפריל 02, 2019 3:57 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 801
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ג' אפריל 02, 2019 3:22 am

היכן הרמב"ם כותב שלכל מצוה יש שורש ויש ענף. [ופעמים בענף פחות מרגישים שעוברים עליו].

המקור שבאיבר שאדם חוטא, צריך לתקן אותו איבר. [יש להוכיח כן מתוס' מו"ק יז רע"א]. וכידוע שכך מורה ובא מרן הגרח"ק שליט"א, האם נכתב בזה מקורו וטעמו? כלומר מצינו כן כבר בדור שלפנינו? היכן?

היכן מצינו בדברי חז"ל עה"פ לא יגורך רע, שהכוונה שהקב"ה לא יהיה יחד עם בעלי לשה"ר. (לא "יגורך" מלשון מגורים - עם "רע" שהוא בעל לשה"ר).

היכן מצינו בדברי חז"ל כי "רע" זה בעל לשה"ר?

במסתרים
הודעות: 408
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: פמ"ג וש"ע הרב

הודעהעל ידי במסתרים » ג' אפריל 02, 2019 5:26 am

הוד_והדר כתב:
דרומי כתב:הפרי מגדים

מציין לזה הרבה בציונים לשו"ע הרב


הרבה??
בציונים הישנים (מיוחסים למחבר או לזמנו עכ"פ) יש מתי מעט ממש.

הוד_והדר
הודעות: 1629
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: פמ"ג וש"ע הרב

הודעהעל ידי הוד_והדר » ג' אפריל 02, 2019 5:32 am

במסתרים כתב:
הוד_והדר כתב:
דרומי כתב:הפרי מגדים

מציין לזה הרבה בציונים לשו"ע הרב


הרבה??
בציונים הישנים (מיוחסים למחבר או לזמנו עכ"פ) יש מתי מעט ממש.


כמובן הרבה או מעט זה ריאלטיבי, אבל זה שלא מן הענין.

אף אם מביאו רק 5 פעמים אי אפשר לומר שלא היה הספר לפניו

במסתרים
הודעות: 408
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ג' אפריל 02, 2019 5:34 am

דרופתקי דאורייתא כתב:היכן מצינו בדברי חז"ל עה"פ לא יגורך רע, שהכוונה שהקב"ה לא יהיה יחד עם בעלי לשה"ר. (לא "יגורך" מלשון מגורים - עם "רע" שהוא בעל לשה"ר).

היכן מצינו בדברי חז"ל כי "רע" זה בעל לשה"ר?


סוטה סופ"ז מב. וש"נ

במסתרים
הודעות: 408
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: פמ"ג וש"ע הרב

הודעהעל ידי במסתרים » ג' אפריל 02, 2019 5:39 am

הוד_והדר כתב:כמובן הרבה או מעט זה ריאלטיבי, אבל זה שלא מן הענין.
אף אם מביאו רק 5 פעמים אי אפשר לומר שלא היה הספר לפניו


(הרבה/מעט - בשביל הדיוק ולמי שמתעניין.)
בחלק או"ח מצויין בפירוש לפמ"ג רק פעמיים - בסימנים שנכתבו בתקופה מאוחרת. לא מופרך לטעון שבזמן כתיבת סימן רצ"ב לא ראהו.

הוד_והדר
הודעות: 1629
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: פמ"ג וש"ע הרב

הודעהעל ידי הוד_והדר » ג' אפריל 02, 2019 6:04 am

במסתרים כתב:
הוד_והדר כתב:כמובן הרבה או מעט זה ריאלטיבי, אבל זה שלא מן הענין.
אף אם מביאו רק 5 פעמים אי אפשר לומר שלא היה הספר לפניו


(הרבה/מעט - בשביל הדיוק ולמי שמתעניין.)
בחלק או"ח מצויין בפירוש לפמ"ג רק פעמיים - בסימנים שנכתבו בתקופה מאוחרת. לא מופרך לטעון שבזמן כתיבת סימן רצ"ב לא ראהו.

טוב כל הויכוח אך למותר - אתה יודע מתי בכלל נדפס הפרי מגדים לראשונה - אין זה פלא שאינו מביאו הרבה ואין לבנות על זה הרבה או מעט

בברכה המשולשת
הודעות: 10430
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אפריל 02, 2019 10:40 am

דרופתקי דאורייתא כתב:היכן הרמב"ם כותב שלכל מצוה יש שורש ויש ענף. [ופעמים בענף פחות מרגישים שעוברים עליו].

המקור שבאיבר שאדם חוטא, צריך לתקן אותו איבר. [יש להוכיח כן מתוס' מו"ק יז רע"א]. וכידוע שכך מורה ובא מרן הגרח"ק שליט"א, האם נכתב בזה מקורו וטעמו? כלומר מצינו כן כבר בדור שלפנינו? היכן?

היכן מצינו בדברי חז"ל עה"פ לא יגורך רע, שהכוונה שהקב"ה לא יהיה יחד עם בעלי לשה"ר. (לא "יגורך" מלשון מגורים - עם "רע" שהוא בעל לשה"ר).

היכן מצינו בדברי חז"ל כי "רע" זה בעל לשה"ר?


א. העניין של שורש וענף מופיע בספר המצוות (שהתרי"ג הן השורשים). אבל מה שכתב כת"ר במוסגר לא מופיע שם.
ב. לתקן באותו אבר- מרנא רבינו חיים מוולוז'ין גם בעוד מקורות שהובאו בליקוטים שבסוף מהדורת ב"ב תשמ"ט)

משה1
הודעות: 74
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2016 1:24 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי משה1 » ג' אפריל 02, 2019 11:52 am

המקור שבאיבר שאדם חוטא, צריך לתקן אותו איבר. [יש להוכיח כן מתוס' מו"ק יז רע"א]. וכידוע שכך מורה ובא מרן הגרח"ק שליט"א, האם נכתב בזה מקורו וטעמו? כלומר מצינו כן כבר בדור שלפנינו? היכן?

שערי תשובה א טו: הלב והעינים שני סרסורי החטא. וכן כתוב (במדבר טו, לט): ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, לכן בזאת יכופר עון הסרסורים במדת תשובתם כנגד מדת משובתם, כי יתכפר עון לבב החטאים במרירותם ואנחותם, בשבר אשר הם שוברים אותו, כמו שכתוב (ישעיה נז, טז): כי רוח מלפני יעטוף, ונאמר (תהלים נא, יט): לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה. והמשל על זה מן הכלים הטמאים אשר נשברו, מטומאתם טהרו, כמו שנאמר (ויקרא יא, לה): תנור וכירים יתץ, ועון העינים יכפר בדמעות כמו שנאמר (תהלים קיט, קלו): פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך, לא אמר "על לא שמרתי תורתך". אבל אמר "לא שמרו", כי המה סבבו החטא, על כן הורדתי פלגי מים:

ושם לה:עיקר העשירי להיטיב פעליו בדבר אשר זדה עליו. אם הסתכל בעריות יתנהג בשחות העינים, אם חטא בלשון הרע יעסוק בתורה, ובכל האברים אשר חטא ישתדל לקיים בהם המצוות, וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (שמות רבה כג ג): הצדיקים באותו דבר שחוטאים בו הם מתרצים. עוד אמרו (ויקרא רבה כא ד): אם עשית חבילות של עברות עשה כנגדן חבילות של מצוות, רגלים ממהרות לרוץ לרעה - יהיו רצות לדבר מצוה, לשון שקר - אמת יהגה חכו ופיו יפתח בחכמה ותורת חסד על לשונו, ידים שופכות דם - פתוח יפתח את ידו לאחיו לענייו, עינים רמות - יהיה דכא ושח עינים, לב חורש מחשבות און - בלבו יצפון אמרי התורה ויהי הגות לבו תבונות, משלח מדנים בין אחים - יבקש שלום וירדפהו:

יקר
הודעות: 152
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 4:03 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יקר » ג' אפריל 02, 2019 1:58 pm

התבקשתי לשאול:
אימרה ידועה בשם הרבי מלובביץ' על הברכה "לשנה טובה ומתוקה" שטובה יהיה מאמינים שיהיה בוודאי, כי מה שה' עושה הוא לטובה, אבל אנו מבקשים שתהיה גם שנה מתוקה, שנרגיש את המתיקות תחת י' טפחים...

הדבר הכי קרוב שמצאתי לא אומר את זה אלא משהו אחר -
באגרות קודש כרך כח, י'תקצד:
לשנה טובה ומתוקה: טובה מצד החסדים ומתוקה מצד הגבורות שנמתקו (לקוטי לוי יצחק אגרות ע' שיא).

אשמח לעזרה למצוא מה המקור.


וכן,
מחפש צדיקים שמסופר עליהם שלפני מותם הבטיחו להרעיש עולמות בשמים להיטיב לעם ישראל. ואחרי מותם התגלו ואמרו שבשמים הם רואים שהכל זה הכי לטובה.
מצאתי רק על המגיד ממעזריטש (בבינת משה, עמ' 16), ואני מחפש עוד.

תודה רבה!

דרומי
הודעות: 5243
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » ג' אפריל 02, 2019 4:32 pm

הרב יקר, על שאלתך הראשונה היה פעם איזה אשכול. כמדומני שאין מקור מוסמך שאכן הדברים נאמרו מפיו של הרבי מליובאוויטש.

לבנון
הודעות: 488
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ג' אפריל 02, 2019 4:45 pm

מובא בכוכבי אור, ובעוד ספרי מוסר רבים, מדרש שאומר כך:
בשעה שאמר יחזקאל לזקני ישראל עשו תשובה, אמרו לו בושים אנחנו, אמר להם וכי יש בן שמתבייש מאביו.
בכמה מקומות ראיתי שציינו לתנא דבי אליהו פכ"ה.
בתנא דבי אליהו, הן הדפוסים הראשונים, הן המאוחרים, לא מצאתיו.
האם יש מישהו שיודע מקורו של מדרש זה?
יש"כ

תורה מפוארת
הודעות: 226
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ג' אפריל 02, 2019 5:07 pm

יקר כתב:התבקשתי לשאול:
אימרה ידועה בשם הרבי מלובביץ' על הברכה "לשנה טובה ומתוקה" שטובה יהיה מאמינים שיהיה בוודאי, כי מה שה' עושה הוא לטובה, אבל אנו מבקשים שתהיה גם שנה מתוקה, שנרגיש את המתיקות תחת י' טפחים...

הדבר הכי קרוב שמצאתי לא אומר את זה אלא משהו אחר -
באגרות קודש כרך כח, י'תקצד:
לשנה טובה ומתוקה: טובה מצד החסדים ומתוקה מצד הגבורות שנמתקו (לקוטי לוי יצחק אגרות ע' שיא).

אשמח לעזרה למצוא מה המקור.


וכן,
מחפש צדיקים שמסופר עליהם שלפני מותם הבטיחו להרעיש עולמות בשמים להיטיב לעם ישראל. ואחרי מותם התגלו ואמרו שבשמים הם רואים שהכל זה הכי לטובה.
מצאתי רק על המגיד ממעזריטש (בבינת משה, עמ' 16), ואני מחפש עוד.

תודה רבה!
[/quot
זכור לי גם על הרה"ק מבארדיטשוב שהרה"ק מרוזין אמר שכדי שלא יזכור בקשתו זו יש לו לרל"י תענוג מיוחד שם רק בשבילו כדי שלא יזכור מדבריו. מצו"ב עוד משהו זה לא מקור אבל אולי משהו
בהקשר ללשנה טובה ומתוקה זכור לי שיש ג"כ בלב שמחה - גור בראש השנה כנ"ל.
קבצים מצורפים
0000.pdf
(1.66 MiB) הורד 55 פעמים

משה דוויק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי משה דוויק » ג' אפריל 02, 2019 5:09 pm

מה זה לרל"י

ישראליק
הודעות: 627
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ישראליק » ג' אפריל 02, 2019 7:27 pm

איפה המקור להקפידא/מנהג לא למכור הבית הראשון?

לבנון
הודעות: 488
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ג' אפריל 02, 2019 7:32 pm

ישראליק כתב:איפה המקור להקפידא/מנהג לא למכור הבית הראשון?

על שדה ראשונה יש בגמ' קדושין נט א: א"ל זבוני לא מזבנינא לה דארעא קמייתא היא ולא מסמנא מילתא.

לבי במערב
הודעות: 1289
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' אפריל 02, 2019 8:15 pm

משה דוויק כתב:מה זה לרל"י

לר' לוי יצחק [מבארדיטשאוו].

תורה מפוארת
הודעות: 226
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ג' אפריל 02, 2019 9:30 pm

אכן כן הווארט של לשנה טובה ומתוקה מופיע בלב שמחה גור בר"ה באמרים וזה לשונו: יה"ר וכו' שנה טובה ומתוקה, הלשון ומתוקה שיוכלו להרגיש עריבותה, כי לפעמים יתכן שנה טובה אבל אין מרגישים מתיקותה, כעניין דאיתא שבעינו מטובך לא רק שיהיה טוב אלא שגם נראה ונרגיש הטוב ונשבע ממנו.

סליחות
הודעות: 642
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי סליחות » ד' אפריל 03, 2019 1:56 am

היכן הרמב"ם פוסק שמצווה יותר מבשלוחו בקידושין?

לבי במערב
הודעות: 1289
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' אפריל 03, 2019 10:44 am

סליחות כתב:היכן הרמב"ם פוסק שמצווה יותר מבשלוחו בקידושין?

הל' אישות פ"ג הי"ט.

פלפלת בחכמה
הודעות: 88
הצטרף: ד' נובמבר 15, 2017 12:03 am

מימרא מהחזון איש על חומרת המשנ״ב בדין צביעה באוכלים

הודעהעל ידי פלפלת בחכמה » ד' אפריל 03, 2019 8:52 pm

בחוט שני מביא כי החזון איש אמר שכיון שהיערות דבש הרעיש והוכיח להחמיר על צביעה באוכלין לכן יש לחוש לו.
דברי היערות דבש הובאו בשער הציון סי׳ שי״ח, וכבר העירו דביערות דבש לא הרעיש רק על איסור בישול.

במקום אחר ראיתי פעם המימרא מהחזון איש באופן שונה דכיון ש”המשנה ברורה הביא דברי היערות דבש״ על כן יש לחוש לו....
מישהוא יודע המקור להאימרה בנוסח זו?

עושה חדשות
הודעות: 7858
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 04, 2019 12:04 am

ראיתי מי שכתב;
חובה על הבן שילמד וידע את כל הש"ס עד שישא אשה, כמו שמבואר בשו"ע הגר"ז הלכות ת"ת סימן א'.

לא מצאתי.

ישנו
הודעות: 594
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ישנו » ה' אפריל 04, 2019 12:07 am

עושה חדשות כתב:ראיתי מי שכתב;
חובה על הבן שילמד וידע את כל הש"ס עד שישא אשה, כמו שמבואר בשו"ע הגר"ז הלכות ת"ת סימן א'.

לא מצאתי.

שולחן ערוך הרב יורה דעה הלכות תלמוד תורה פרק ג
וכל מי שדעתו וכח זכרונו יפה שיוכל ללמוד ולזכור כל התורה שבעל פה כולה הרי זה(א) לא ישא אשה עד שילמוד תחלה תורה שבעל פה כולה שהן כל ההלכות בטעמיהן בדרך קצרה שהן פירוש כל התרי"ג מצות בתנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים ואח"כ ישא אשה ויעסוק אח"כ כפי הפנאי שלו בעיון ופלפול כל ימיו כפי כחו

סליחות
הודעות: 642
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי סליחות » ה' אפריל 04, 2019 4:11 am

לבי במערב כתב:
סליחות כתב:היכן הרמב"ם פוסק שמצווה יותר מבשלוחו בקידושין?

הל' אישות פ"ג הי"ט.

ייש"כ!

סליחות
הודעות: 642
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

האם קיים מקור כלשהוא בדברי הרמב"ם לקרוא הפטרה בנביאים על קלף?

הודעהעל ידי סליחות » ה' אפריל 04, 2019 4:18 am

האם קיים מקור כלשהוא בדברי הרמב"ם לקרוא הפטרה בספרי נביאים כשרים על קלף?

סגי נהור
הודעות: 3516
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' אפריל 04, 2019 4:50 am

יקר כתב:התבקשתי לשאול:
אימרה ידועה בשם הרבי מלובביץ' על הברכה "לשנה טובה ומתוקה" שטובה יהיה מאמינים שיהיה בוודאי, כי מה שה' עושה הוא לטובה, אבל אנו מבקשים שתהיה גם שנה מתוקה, שנרגיש את המתיקות תחת י' טפחים...

הדבר הכי קרוב שמצאתי לא אומר את זה אלא משהו אחר -
באגרות קודש כרך כח, י'תקצד:
לשנה טובה ומתוקה: טובה מצד החסדים ומתוקה מצד הגבורות שנמתקו (לקוטי לוי יצחק אגרות ע' שיא).

אשמח לעזרה למצוא מה המקור.

נידון גם כאן.

ושא_נס
הודעות: 1149
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ושא_נס » א' אפריל 07, 2019 4:25 am

מחפש את מקור דברי המפרשים שנתכוין אליהם רבי אליהו הכהן זצ"ל בספרו מעיל צדקה ובספרו ידו בכל הרצו"ב.
ייש"כ
קבצים מצורפים
מעיל צדקה.png
מעיל צדקה.png (151.36 KiB) נצפה 4711 פעמים
ידו בכל סימן רפב.png
ידו בכל סימן רפב.png (100.17 KiB) נצפה 4711 פעמים

כרמי שלי
הודעות: 658
הצטרף: א' אוגוסט 06, 2017 4:38 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי כרמי שלי » א' אפריל 07, 2019 2:31 pm

ושא_נס כתב:מחפש את מקור דברי המפרשים שנתכוין אליהם רבי אליהו הכהן זצ"ל בספרו מעיל צדקה ובספרו ידו בכל הרצו"ב.
ייש"כ

ראה מעט כאן.

סליחות
הודעות: 642
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי סליחות » א' אפריל 07, 2019 6:08 pm

היכן נזכר בגמ' לפתוח ולסיים בדבר טוב כשעוסקים בד"ת? (לא על קריאה בס"ת במגילה לא:)

יקר
הודעות: 152
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 4:03 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יקר » א' אפריל 07, 2019 6:50 pm

תורה מפוארת כתב:
יקר כתב:התבקשתי לשאול:
אימרה ידועה בשם הרבי מלובביץ' על הברכה "לשנה טובה ומתוקה" שטובה יהיה מאמינים שיהיה בוודאי, כי מה שה' עושה הוא לטובה, אבל אנו מבקשים שתהיה גם שנה מתוקה, שנרגיש את המתיקות תחת י' טפחים...

הדבר הכי קרוב שמצאתי לא אומר את זה אלא משהו אחר -
באגרות קודש כרך כח, י'תקצד:
לשנה טובה ומתוקה: טובה מצד החסדים ומתוקה מצד הגבורות שנמתקו (לקוטי לוי יצחק אגרות ע' שיא).

אשמח לעזרה למצוא מה המקור.


וכן,
מחפש צדיקים שמסופר עליהם שלפני מותם הבטיחו להרעיש עולמות בשמים להיטיב לעם ישראל. ואחרי מותם התגלו ואמרו שבשמים הם רואים שהכל זה הכי לטובה.
מצאתי רק על המגיד ממעזריטש (בבינת משה, עמ' 16), ואני מחפש עוד.

תודה רבה!

זכור לי גם על הרה"ק מבארדיטשוב שהרה"ק מרוזין אמר שכדי שלא יזכור בקשתו זו יש לו לרל"י תענוג מיוחד שם רק בשבילו כדי שלא יזכור מדבריו. מצו"ב עוד משהו זה לא מקור אבל אולי משהו


תודה רבה למסייעים!

בעניין הוורט המיוחס לרבי מליובאוויטש, הופניתי לתורת מנחם יד, תשט"ו, ח"ב, שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, שם איתא כך:
כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' נוהג לומר תמיד "לשנה טובה ומתוקה".

והענין בזה:

"(שנה) טובה" כשלעצמה – הרי זה כבר טוב, ומהי ההוספה ד"מתוקה"?

והביאור בזה – שהפירוש ד"מתוקה" הוא להמתיק ולהפוך את הענינים שבגלוי הם לא טוב, שגם הם יהיו טוב.

והיינו, שכל הענינים שבשנה החולפת לא היו בטוב הנראה והנגלה ("ניט ווי ס'האָט זיך געוואָלט") – דאף שזהו אמנם "טוב", מ"מ, הרי זה בחי' חסדים המכוסים דעלמא דאתכסייא – יהפכו בשנה הבאה להיות בטוב הנראה והנגלה, שגם עיני בשר יראו שהם טוב.

והענין בזה – שגם בחי' חסדים המכוסים דעלמא דאתכסייא, הטוב הנעלם שלמעלה מהשתלשלות, יומשך בגילוי, שהרי מצד האור שלמעלה מהשתלשלות אין שום הגבלות, ולכן הרי הוא פורץ כל הגדרים, ונמשך טוב בלי גבול, בטוב הנראה והנגלה.


בעניין הצדיקים שהבטיחו להרעיש עולמות לאחר הסתלקותם ולקרב את הגאולה ואח"כ התגלו בחלום ואמרו שאין בזה טעם כי הכל לטובה, הפנה הרב תורה מפוארת לספר יגדיל תורה שהביא מעשה דומה מהאוהב ישראל מאפטא זצ"ל וגם הרה"ק מבארדיטשב הוזכר בעניין דומה, ואני מחפש אחר מקור הדברים.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים