מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ חיפוש מקור ◆

חיפושי מקורות וכדומה
אש משמים
הודעות: 1913
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: ח"י רוטל

הודעהעל ידי אש משמים » ש' מאי 25, 2019 10:25 pm

בספר "טעמי המנהגים" (עמ' רס"ג) הביא את מכתבו של הגאון הצדיק הרב הלברשטאם: "ענין נשגב מפי אנשי ארץ הקודש ת"ו… שקבלה בידם סגולה לחשוכי בנים רחמנא ליצלן לנדב ח"י רוטל משקה ביומא דהילולא על ציון התנא האלוקי רשב"י זי"ע".

נחלי אפרסמון

שריפת בגד לכבוד רשב"י

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ש' מאי 25, 2019 11:17 pm

שמעתי שיש סגולה לשרוף בגד של חולה לכבוד רשב"י בהדלקה שעושים לכבודו.האם מישהו יודע מקור.

פרנצויז
הודעות: 940
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ח"י רוטל

הודעהעל ידי פרנצויז » א' מאי 26, 2019 12:42 am

אש משמים כתב:בספר "טעמי המנהגים" (עמ' רס"ג) הביא את מכתבו של הגאון הצדיק הרב הלברשטאם: "ענין נשגב מפי אנשי ארץ הקודש ת"ו… שקבלה בידם סגולה לחשוכי בנים רחמנא ליצלן לנדב ח"י רוטל משקה ביומא דהילולא על ציון התנא האלוקי רשב"י זי"ע".

כשכותבים "הגאון הצדיק הרב הלברשטאם" לא מצליחים לזהות אותו
וצריך לתקן: כ"ק אדמו"ר הרה"צ רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב הי"ד

סליחות
הודעות: 1387
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי סליחות » א' מאי 26, 2019 3:18 am

שכחתי את מקור סגנון הדברים הבאים בחז"ל (בש"ס):
הבטחות רעות של ה' לא בהכרח יתקיימו הבטחות טובות יתקיימו בהכרח על ידי ה'.

בקרו טלה
הודעות: 3262
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » א' מאי 26, 2019 3:23 am

-
נערך לאחרונה על ידי בקרו טלה ב א' מאי 26, 2019 10:39 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 8050
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 26, 2019 9:33 am

סליחות כתב:שכחתי את מקור סגנון הדברים הבאים בחז"ל (בש"ס):
הבטחות רעות של ה' לא בהכרח יתקיימו הבטחות טובות יתקיימו בהכרח על ידי ה'.

ראה רמב"ם פ"י מהל' יסודי התורה הלכה ד, ובמפרשיו.

סליחות
הודעות: 1387
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי סליחות » א' מאי 26, 2019 10:34 am

[code][/code]
עזריאל ברגר כתב:
סליחות כתב:שכחתי את מקור סגנון הדברים הבאים בחז"ל (בש"ס):
הבטחות רעות של ה' לא בהכרח יתקיימו הבטחות טובות יתקיימו בהכרח על ידי ה'.

ראה רמב"ם פ"י מהל' יסודי התורה הלכה ד, ובמפרשיו.


אכן בדיוק לזה התכוונתי. יישר כוח!

בברכה המשולשת
הודעות: 11910
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שריפת בגד לכבוד רשב"י

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מאי 26, 2019 10:59 am

נחלי אפרסמון כתב:שמעתי שיש סגולה לשרוף בגד של חולה לכבוד רשב"י בהדלקה שעושים לכבודו.האם מישהו יודע מקור.


יעויין בספרו של רבה של צפת"ו הגר"ש הלר זצ"ל (כמדומני ששם הספר כבוד מלכים)

תורה מפוארת
הודעות: 525
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆ ר' עקיבא/עקיבה

הודעהעל ידי תורה מפוארת » א' מאי 26, 2019 1:20 pm

מחפש מקור או ספר שמדבר בעניין שבבלי נכתב ר' עקיבא באל"ף ובירושלמי ר' עקיבה בה"א, זכור לי שע"פ סוד יש בזה אריכות ואיני מוצא.
יבורכו מפי עליון.

דרומי
הודעות: 6378
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » א' מאי 26, 2019 1:29 pm

בספר 'שיחות קודש' (ליובאוויטש) מדבר בזה ומרחיב - שבת פ' בלק תשל"ז
נערך לאחרונה על ידי דרומי ב ב' מאי 27, 2019 11:34 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

נחלי אפרסמון

Re: שריפת בגד לכבוד רשב"י

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » א' מאי 26, 2019 2:14 pm

בברכה המשולשת כתב:
נחלי אפרסמון כתב:שמעתי שיש סגולה לשרוף בגד של חולה לכבוד רשב"י בהדלקה שעושים לכבודו.האם מישהו יודע מקור.


יעויין בספרו של רבה של צפת"ו הגר"ש הלר זצ"ל (כמדומני ששם הספר כבוד מלכים)

אני ערכתיו מחדש ואין שם זכר לסגולה.

נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆ ר' עקיבא/עקיבה

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » א' מאי 26, 2019 2:33 pm

תורה מפוארת כתב:מחפש מקור או ספר שמדבר בעניין שבבלי נכתב ר' עקיבא באל"ף ובירושלמי ר' עקיבה בה"א, זכור לי שע"פ סוד יש בזה אריכות ואיני מוצא.
יבורכו מפי עליון.

ספר כרם שלמה (האס) הלכות גיטין.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?5 ... width=2340
מי שיכול יוריד.

בברכה המשולשת
הודעות: 11910
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שריפת בגד לכבוד רשב"י

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מאי 26, 2019 4:28 pm

נחלי אפרסמון כתב:
בברכה המשולשת כתב:
נחלי אפרסמון כתב:שמעתי שיש סגולה לשרוף בגד של חולה לכבוד רשב"י בהדלקה שעושים לכבודו.האם מישהו יודע מקור.


יעויין בספרו של רבה של צפת"ו הגר"ש הלר זצ"ל (כמדומני ששם הספר כבוד מלכים)

אני ערכתיו מחדש ואין שם זכר לסגולה.


אני מתנצל שטעיתי והטרחתי את כתר"ה

איקטורין
הודעות: 133
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי איקטורין » ב' מאי 27, 2019 1:14 am

עומד בראשי בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בשש"כ שא"א להאריך במוצאי שבת אלא עד חצות, אודה מאוד למי שימצא לי זאת בשש"כ.
[במ"ב דרשו סי' רצג ראיתי מזכירים זאת בשמו מהגהות "ביצחק יקרא"]

נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ב' מאי 27, 2019 1:17 am

להאריך במה?

בקרו טלה
הודעות: 3262
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' מאי 27, 2019 1:25 am

איקטורין כתב:[במ"ב דרשו סי' רצג ראיתי מזכירים זאת בשמו מהגהות "ביצחק יקרא"]

משנה ברורה עם הגהות - ביצחק יקרא [אינו תח"י]

איקטורין
הודעות: 133
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי איקטורין » ב' מאי 27, 2019 1:47 am

בקרו טלה כתב:
איקטורין כתב:[במ"ב דרשו סי' רצג ראיתי מזכירים זאת בשמו מהגהות "ביצחק יקרא"]

משנה ברורה עם הגהות - ביצחק יקרא [אינו תח"י]

זה ידעתיו שכך הוא, רק ביקשתי - שכזכורני כן נכתב בשש"כ ג"כ, רק לא ידעתיו היכן.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1660
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' מאי 27, 2019 5:24 am

מישהו יודע לשון של החזו"א באיגרותיו (כנראה שזה שונה כי איני מוצא כך) שלקנות תורה צריך "להמית את החיים הגשמיים"

כמו"כ מחפש מקור כתוב לביאור הדרשנים "משקה נעשה תחילה" שהשותים יין וכו', תמיד אומרים על כל כוס וכוס שהיא "תחילה", רק "כוס ראשונה" וממנה ממשיכים האלה.

בתודה מראש.

מה שנכון נכון
הודעות: 9566
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' מאי 27, 2019 6:27 am

דרופתקי דאורייתא כתב:מישהו יודע לשון של החזו"א באיגרותיו (כנראה שזה שונה כי איני מוצא כך) שלקנות תורה צריך "להמית את החיים הגשמיים".

ראה קוב"א א, ג.

ישראליק
הודעות: 961
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ישראליק » ב' מאי 27, 2019 5:12 pm

שייף נפיק כתב:יישר כח ר' ישראליק!
ודאי אני מכיר המעשה, אלא שלא הוזכר כאן שד בפירוש. ואגב כמדומה שגם במעשה מחכם ותם מוזכר שם ענין הליצנות ושם מוזכר שדים. )וכמדומה שחלק מהענין של ר' נחמן על אמונה פשוטה כולל גם אמונה בדברים כגון אלו שה''חכם'' אינו מאמין לרוב חכמתו, והתם כן.
ואני מחפש עוד מקורות.
ויישר כחו!


יעיין בתיקוני זוהר, תיקון יג, דף כז ע"ב:

וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב, מָאן מוֹשַׁב לֵצִים, דָּא לִילִי"ת אִימָּן דְּעִרֶב רַב

שייף נפיק
הודעות: 2645
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שייף נפיק » ב' מאי 27, 2019 5:13 pm

אשריך ישראל מי כמוך!

כרמי שלי
הודעות: 658
הצטרף: א' אוגוסט 06, 2017 4:38 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆ ר' עקיבא/עקיבה

הודעהעל ידי כרמי שלי » ב' מאי 27, 2019 6:55 pm

נחלי אפרסמון כתב:
תורה מפוארת כתב:מחפש מקור או ספר שמדבר בעניין שבבלי נכתב ר' עקיבא באל"ף ובירושלמי ר' עקיבה בה"א, זכור לי שע"פ סוד יש בזה אריכות ואיני מוצא.
יבורכו מפי עליון.

ספר כרם שלמה (האס) הלכות גיטין.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?5 ... width=2340
מי שיכול יוריד.

http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

תורה מפוארת
הודעות: 525
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ג' מאי 28, 2019 5:25 pm

אני מחפש מקור בזוהר שיש קשר ביו יצחק אבינו ליוסף הצדיק, זכור לי שיש בזוהר משהו שיצחק התחיל לתקן את הרפ"ח ניצוצות ויוסף המשיך משהו כזה.

נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ג' מאי 28, 2019 5:34 pm


נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ג' מאי 28, 2019 5:40 pm

תורה מפוארת כתב:אני מחפש מקור בזוהר שיש קשר ביו יצחק אבינו ליוסף הצדיק, זכור לי שיש בזוהר משהו שיצחק התחיל לתקן את הרפ"ח ניצוצות ויוסף המשיך משהו כזה.

שער הפסוקים - פרשת וירא
והנה אם תחבר יצחק, שהוא סוד הדינים, עם יוסף הנקרא יסוד, הם בגימטריא רפ"ח ניצוצין

עזריאל ברגר
הודעות: 8050
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מאי 28, 2019 7:12 pm

מענין לענין באותו ענין:
מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף ... רדה אלי אל תעמוד

שמעתי בבית הספר (כך שמו בלשון חז"ל, ובעברית מודרנית: תלמוד תורה, וביידיש: חדר) קושיא:
לכאורה יוסף מדבר בלשון ציווי, והיכן מורא אביו?
אלא שבשעה שאמר זאת - נתעברה בו נשמת יצחק, ולכן פקד כאב הפוקד על בנו.

מישהו מכיר מקור לזה?

נחלי אפרסמון

היכן זה בכתבי הרמב"ן

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ג' מאי 28, 2019 11:57 pm

ונודע הוא היות הסכמה תקיפה על ידי רוב חכמי ישראל, נגד מי שסברו שיחול שינוי בחוקי התורה חלילה בימות המשיח, והסכימו כולם שתורתינו זאת נצחית וקיימת לעד ולעולמי עולמים. ומפורסם הוא ויכוח הרמב"ן עם המלך והשרים במדינת ספרד על האמונה בקיומה הנצחי של תורתנו, ובה הוכיח בשבט פיו ולשונו בראיות ברורות שלא ישתנו חוקי התורה.

שבע
הודעות: 1400
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: היכן זה בכתבי הרמב"ן

הודעהעל ידי שבע » ד' מאי 29, 2019 12:46 am

כתבי רבינו משה בן נחמן (מוה"ק), כרך א', ויכוח הרמב"ן (החל מעמ' שב)

שבענו מטובך
הודעות: 787
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: היכן זה בכתבי הרמב"ן

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ד' מאי 29, 2019 12:50 am

כמו כן נדפס באוצר וכוחים עמ' 86 ואילך. ובמקומות אחרים.

תורה מפוארת
הודעות: 525
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ד' מאי 29, 2019 8:18 pm

נחלי אפרסמון כתב:
תורה מפוארת כתב:אני מחפש מקור בזוהר שיש קשר ביו יצחק אבינו ליוסף הצדיק, זכור לי שיש בזוהר משהו שיצחק התחיל לתקן את הרפ"ח ניצוצות ויוסף המשיך משהו כזה.

שער הפסוקים - פרשת וירא
והנה אם תחבר יצחק, שהוא סוד הדינים, עם יוסף הנקרא יסוד, הם בגימטריא רפ"ח ניצוצין

נמצאה האבידה, מדובר בשם משמואל וישב תרע"ח עיי"ש

נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ד' מאי 29, 2019 8:54 pm

תורה מפוארת כתב:
נחלי אפרסמון כתב:
תורה מפוארת כתב:אני מחפש מקור בזוהר שיש קשר ביו יצחק אבינו ליוסף הצדיק, זכור לי שיש בזוהר משהו שיצחק התחיל לתקן את הרפ"ח ניצוצות ויוסף המשיך משהו כזה.

שער הפסוקים - פרשת וירא
והנה אם תחבר יצחק, שהוא סוד הדינים, עם יוסף הנקרא יסוד, הם בגימטריא רפ"ח ניצוצין

נמצאה האבידה, מדובר בשם משמואל וישב תרע"ח עיי"ש

ספר שם משמואל - פרשת וישב - שנת תרע"ח
וימתקו הדברים עוד יותר עפימ"ש חכמי האמת שנשמת יצחק נתעברה ביוסף ונוטריקון שם יצחק קץ חי מדתו של יוסף, בסוד עוד יוסף חי, ועפי"מ שהגדנו (בפרשת תולדות) בפירוש דברי הזוה"ק שיצחק רחים לעשו משום דכל זינא אזיל בתר זיני'. ופירשנו באשר מדת יצחק היתה יראה ופחד והודיע בעולם דאית דין ואית דיין, והוא בבחי' סור מרע עץ הדעת טו"ר לעומת שא"א ע"ה הי' בבחי' עשה טוב עה"ח, ע"כ עשו שנולד בבחי' עץ הדטו"ר ותעודתו היתה לזכות לשלימות נפשו ע"י סור מרע, זוהי מדתו של יצחק, לפיכך יצחק שחשב את עשי לממלא את תעודתו אהבו ביותר, וע"כ יוסף שהי' ממלא את תעודת סור מרע במקום עשו נתעברה בו נשמת יצחק, ומשום כך נראה שיעק"א הפקיד ליוסף על מדה זו.
גם רבינו האר"י זה מקור.

תורה מפוארת
הודעות: 525
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ד' מאי 29, 2019 9:28 pm

נחלי אפרסמון כתב:
תורה מפוארת כתב:
נחלי אפרסמון כתב:
תורה מפוארת כתב:אני מחפש מקור בזוהר שיש קשר ביו יצחק אבינו ליוסף הצדיק, זכור לי שיש בזוהר משהו שיצחק התחיל לתקן את הרפ"ח ניצוצות ויוסף המשיך משהו כזה.

שער הפסוקים - פרשת וירא
והנה אם תחבר יצחק, שהוא סוד הדינים, עם יוסף הנקרא יסוד, הם בגימטריא רפ"ח ניצוצין

נמצאה האבידה, מדובר בשם משמואל וישב תרע"ח עיי"ש

ספר שם משמואל - פרשת וישב - שנת תרע"ח
וימתקו הדברים עוד יותר עפימ"ש חכמי האמת שנשמת יצחק נתעברה ביוסף ונוטריקון שם יצחק קץ חי מדתו של יוסף, בסוד עוד יוסף חי, ועפי"מ שהגדנו (בפרשת תולדות) בפירוש דברי הזוה"ק שיצחק רחים לעשו משום דכל זינא אזיל בתר זיני'. ופירשנו באשר מדת יצחק היתה יראה ופחד והודיע בעולם דאית דין ואית דיין, והוא בבחי' סור מרע עץ הדעת טו"ר לעומת שא"א ע"ה הי' בבחי' עשה טוב עה"ח, ע"כ עשו שנולד בבחי' עץ הדטו"ר ותעודתו היתה לזכות לשלימות נפשו ע"י סור מרע, זוהי מדתו של יצחק, לפיכך יצחק שחשב את עשי לממלא את תעודתו אהבו ביותר, וע"כ יוסף שהי' ממלא את תעודת סור מרע במקום עשו נתעברה בו נשמת יצחק, ומשום כך נראה שיעק"א הפקיד ליוסף על מדה זו.
גם רבינו האר"י זה מקור.

נצר לרבי אבהו - נחל אפרסמון
אכן אכן רק שם הדברים מפורשים ביותר, עי",ש גם מקץ תרע"ח, אחרי מות תרע"ג. לא באתי מלמעט בטובתך רק ששם הייתה מונחת אבידתי, תשואות חן חן

אראל
הודעות: 1585
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אראל » ה' מאי 30, 2019 7:33 pm

בספה"ק 'ישמח משה' פ' בלק:
והנה נראה ברור כמו שכתב בעשרה מאמרות (מאמר חקור דין ח"ב פט"ז) שכל אחד יכול לראות חלקו בהלוחות אם זכה, וכו', ועל פי שכתב האר"י בהא דמחדדנא טפי מחבראי משום דחזיתיה לרבי מאיר וכו' (עירובין יג:), כל שכן ביכול להסתכל בפני משה שהוא עצם התורה, ואור עצמיות ואמיתת היה מאיר עליו, היה המסתכל יכול לראות כל חלקו בהתורה אם זכה, וכיון שלא זכו ויראו מגשת אליו


מי יכול לציין לי איפה דברי האריה"ק בזה? ולמה הוא מכוין?

שכוח

מה שנכון נכון
הודעות: 9566
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' מאי 30, 2019 10:27 pm

אראל כתב:בספה"ק 'ישמח משה' פ' בלק:
והנה נראה ברור כמו שכתב בעשרה מאמרות (מאמר חקור דין ח"ב פט"ז) שכל אחד יכול לראות חלקו בהלוחות אם זכה, וכו', ועל פי שכתב האר"י בהא דמחדדנא טפי מחבראי משום דחזיתיה לרבי מאיר וכו' (עירובין יג:), כל שכן ביכול להסתכל בפני משה שהוא עצם התורה, ואור עצמיות ואמיתת היה מאיר עליו, היה המסתכל יכול לראות כל חלקו בהתורה אם זכה, וכיון שלא זכו ויראו מגשת אליו


מי יכול לציין לי איפה דברי האריה"ק בזה? ולמה הוא מכוין?

שכוח

נראה שהכונה למש"כ החיד"א בשמו במד"ק צ, ט ובעוד מקומות. (וע"ע היכל הבעש"ט גליון כא).

אראל
הודעות: 1585
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אראל » ה' מאי 30, 2019 11:38 pm

מה שנכון נכון כתב:
אראל כתב:בספה"ק 'ישמח משה' פ' בלק:
והנה נראה ברור כמו שכתב בעשרה מאמרות (מאמר חקור דין ח"ב פט"ז) שכל אחד יכול לראות חלקו בהלוחות אם זכה, וכו', ועל פי שכתב האר"י בהא דמחדדנא טפי מחבראי משום דחזיתיה לרבי מאיר וכו' (עירובין יג:), כל שכן ביכול להסתכל בפני משה שהוא עצם התורה, ואור עצמיות ואמיתת היה מאיר עליו, היה המסתכל יכול לראות כל חלקו בהתורה אם זכה, וכיון שלא זכו ויראו מגשת אליו


מי יכול לציין לי איפה דברי האריה"ק בזה? ולמה הוא מכוין?

שכוח

נראה שהכונה למש"כ החיד"א בשמו במד"ק צ, ט ובעוד מקומות. (וע"ע היכל הבעש"ט גליון כא).

מה ראית שם שהמסתכל בתוה"ק כמסתכל בפני משה?
[ובאמת מסופקני אם סיום דבריו "כל שכן ביכול להסתכל בפני משה שהוא עצם התורה" גם כן מדברי האריז"ל, או הוספה מדיליה]

מה שנכון נכון
הודעות: 9566
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' מאי 30, 2019 11:39 pm

מדברי הרמ"ע למדים על התועלת שיש למסתכל בלוחות ע"מ להשיג חלקו בתורה, ומדברי האר"י על המסתכל בפני רבו, והוסיף היש"מ שכ"ש למסתכל בפני משה וכו'. וק"ל.

נחלי אפרסמון

היכן כתב כן החיד"א

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ו' מאי 31, 2019 11:50 am

שגילו את ס' הזהר מאוחר כיון שרמוז שם שהגאולה תתאחר.
וכדי של יתייאשו נתגלה סמוך לגאולה

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1660
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ו' מאי 31, 2019 3:37 pm

סומא וכו' חשובים כמת - טעם הדבר לפי שאינם יכולים להועיל ולהטיב לאחרים.
כיון שכל ביאת האדם לעוה"ז להטיב לאחרים.
מי יודע מקור לזה?

מה שנכון נכון
הודעות: 9566
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' מאי 31, 2019 3:38 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:סומא וכו' חשובים כמת - טעם הדבר לפי שאינם יכולים להועיל ולהטיב לאחרים.
כיון שכל ביאת האדם לעוה"ז להטיב לאחרים.
מי יודע מקור לזה?

ר"ח שמואלביץ (ואי"ז הכוונה).

נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ו' מאי 31, 2019 3:40 pm

רבי חיים שמואלביץ בספרו "שיחת מוסר" (מאמר לא' שנת ל"ב) מרחיב בעניין.
המצורע חשוב כמת מחמת הבדידות שנגזרה עליו... נבאר את הדברים.
אחד המאפיינים של האדם, הוא אפשרות העזרה לזולת. רק אדם מסוגל להרגיש ולחוש בליבו את זולתו... בנו של רבי חיים מוואולז'ין, כותב בהקדמה לספר "נפש החיים" – "וכה היה דברו אלי תמיד – שזה כל האדם, לא לעצמו נברא, רק להועיל לאחרים ככל אשר ימצא בכוחו לעשות". זאת אומרת, מהות האדם באה לידי ביטוי באפשרות שיש בידו להיטיב עם זולתו. אדם המשולל
בחינה זו, אמנם מבחינה חיצונית ופיזית הוא אדם לכל דבר ועניין, אולם חסר לו משהו מאוד מהותי במעלת "האדם" שבו מבחינה רוחנית.
כשהתלמוד כותב שישנם ארבעה שחשובים כמת, אין כאן צירוף של כל מיני מקרים אומללים, אלא יש ביניהם קשר מהותי ומכנה משותף. המכנה המשותף הוא שאין באפשרותם להיטיב עם זולתם הטבה שלימה. כשם שמת כבר אין לו יותר תולדות ואין באפשרותו להועיל לאחרים, כך גם אותם ארבעה, חסר להם משהו מאוד מהותי בנקודה זו.
נבאר יותר.
הסומא חשוב כמת. מדוע? משום שהראייה, היא הגורמת לאדם להרגיש את הזולת. דוגמא לדבר מצינו אצל משה רבנו, עליו כותבת התורה - "ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם" (שמות ב', יא'), כותב רש"י – "נתן עיניו וליבו להיות מיצר עליהם". ראיית העין, הראייה הפיזית, הובילה לראייה שאינה חיצונית בלבד, אלא ראיית העין והלב, שעל ידה חש האדם בצרות הזולת והוא מזדהה עמו ברגשותיו. הסומא משולל זאת. לסומא קשה להרגיש את זולתו באופן מקסימאלי ומושלם כי חסר לו את השלב הראשון, ולכן הוא נחשב כמי ששרוי בודד בעולם – ולכן הוא חשוב כמת. מובן, שגם הסומא יכול להשתמש בחושים אחרים על מנת להרגיש את זולתו ולתת ביטוי לכוח ההטבה, אבל כלי מרכזי מאוד ניטל ממנו...


חזור אל “מנא הני מילי?”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים