מיכאל1 כתב:פלוריש כתב:אני מחפש מקום בו הרוגוצ'בר כותב שאם בשיעור שלם יש איסור, חצי השיעור הוא אותה מהות ואיכות של איסור ורק הכמות חסרה, ולכן חצי שיעור אסור מן התורה למרות שחיוב מלקות חל רק בשיעור שלם, ולפי זה, שדין חצי שיעור שייך לא רק באכילה אלא גם באיסורים אחרים (כגון המבשל חצ"ש של בשר וחלב).
תודה רבה!
אולי הכוונה לצפנת פענח סי' רפ"ח
לענין כתב:תורת איש - מהרי''ש אונגר ח''א עמ' שפ''ו
איש פלוני כתב:מצאתי כתוב "איתא דיש עקרב הנושך לחמה ולבנה ומיראתם ממנו הולכין בסדרן" מישהו יודע מה המקור?
צפנת פענח כתב:"דאיתא בכתבי האריז"ל (?) דאף שכל המצוות שעשה האדם בימות החול בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא (תיקוני זוה"ק דף כה:), אבל בהגיע יום השבת קודש עולים כל המצוות על ידי קדושת היום למעלה לשרשם ותיקונם".
האם מישהו יכול להצביע מקור לדברים הללו בכתבי האריז"ל?
...דבהרבה מקומות בפירוש המשניות מפרש נגד סוגיית הש"ס... ומי יודע רוח קדישין של אדונינו הרמב"ם ז"ל בזה. ואם בפסקי דינים שהשמיט, לא מצאו אנשי חיל במלחמה של תורה לבאר למה השמיטום, מכל שכן שלא נוכל לידע רוח קדשו בזה (כן הוא לשון התבואות שור ז"ל)...
קאצ'קלה כתב:בספר כוכבי אור לר' חיים יצחק כהנא דף ח מובא:...דבהרבה מקומות בפירוש המשניות מפרש נגד סוגיית הש"ס... ומי יודע רוח קדישין של אדונינו הרמב"ם ז"ל בזה. ואם בפסקי דינים שהשמיט, לא מצאו אנשי חיל במלחמה של תורה לבאר למה השמיטום, מכל שכן שלא נוכל לידע רוח קדשו בזה (כן הוא לשון התבואות שור ז"ל)...
מישהו יודע לציין לי מראה מקום מדויק בתבואות שור?
ישמח ישראל (אלכסנדר) כתב:שמעתי מכ"ק אאמו"ר זצללה"ה זי"ע בשם הר"ח וויטאל שהק' להאר"י הק' על הירושלמי (שבת סוף פ"ה) על המשנה פרתו של ר' אלעזר בן עזרי' היתה יוצאת ברצועה שבין קרני' שלא ברצון חכמים, אר"ח פעם אחת היתה יוצאת והשחירו שיניו מפני הצומות, ועי"ש בגמ' שאמרו לא שלו היתה אלא של שכינו היתה ומפני שלא מיחה נקראת על שמו, והק' אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר, ואנן מה נעני אבתרי', והשיב לו אשר אנחה אחת מעומק הלב בזמן הזה יקר וחביב בעיני ד' יותר מהתעניתים והסגופים של הראשונים מחמת גודל הסתרת הפנים
במסתרים כתב:ישמח ישראל (אלכסנדר) כתב:שמעתי מכ"ק אאמו"ר זצללה"ה זי"ע בשם הר"ח וויטאל שהק' להאר"י הק' על הירושלמי (שבת סוף פ"ה) על המשנה פרתו של ר' אלעזר בן עזרי' היתה יוצאת ברצועה שבין קרני' שלא ברצון חכמים, אר"ח פעם אחת היתה יוצאת והשחירו שיניו מפני הצומות, ועי"ש בגמ' שאמרו לא שלו היתה אלא של שכינו היתה ומפני שלא מיחה נקראת על שמו, והק' אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר, ואנן מה נעני אבתרי', והשיב לו אשר אנחה אחת מעומק הלב בזמן הזה יקר וחביב בעיני ד' יותר מהתעניתים והסגופים של הראשונים מחמת גודל הסתרת הפנים
מה מקורו?
שער הגלגולים - הקדמה לח
פעם אחת שאלתי למורי ז"ל, איך היה אומר לי שנפשי היתה כ"כ מעולה כנז"ל, והרי הקטן שבדורות הראשונים, היה צדיק וחסיד, שאין אני מגיע לעקבו. ואמר לי, דע לך, כי אין גדולת הנפש תלויה כפי מעשה האדם, רק כפי הזמן והדור ההוא. כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים כי בדורות אלו הקליפה גוברת מאד מאד לאין קץ, מש"כ בדורות ראשונים. ואלו הייתי בדורות הראשונים, היו מעשי וחכמתי נפלאים מכמה צדיקים הראשונים. ושחז"ל על נח תמים היה בדורותיו, ואלו היה בדורות צדיקים היה יותר צדיק, ולכן שלא אצטער על זה כלל, כי בלי ספק יש לנפשי מעלה גדולה על כמה צדיקים הראשונים מזמן תנאים ואמוראים:
גם זה יעבור כתב:בצוואת רבי משה חסיד מפראג כתוב: ונמצא בכתבים כשהיה [האר"י ז"ל] עוסק באיזה לימוד היה טובל קנ"א טבילות...
האם מישהו יודע את המקור היכן נמצא בכתבים?
גם זה יעבור כתב:בצוואת רבי משה חסיד מפראג כתוב: ונמצא בכתבים כשהיה [האר"י ז"ל] עוסק באיזה לימוד היה טובל קנ"א טבילות...
האם מישהו יודע את המקור היכן נמצא בכתבים?
קאצ'קלה כתב:בשו"ת מהר"ץ, קונטרס אחרון פרק ג (=כל ספרי מוהר"ץ חיות עמ' תתנג-תתנד) מובא ויכוח שבין ר' מרדכי דוב פריעדענטאהל לבין 'המשכילים', בענין זהותו של רבן גמליאל המוזכר בסנהדרין יא ע"ב. היכן ניתן למצוא את הדין ודברים שבין רמ"ד ומשכילי דורו?
יבנה כתב:קאצ'קלה כתב:בשו"ת מהר"ץ, קונטרס אחרון פרק ג (=כל ספרי מוהר"ץ חיות עמ' תתנג-תתנד) מובא ויכוח שבין ר' מרדכי דוב פריעדענטאהל לבין 'המשכילים', בענין זהותו של רבן גמליאל המוזכר בסנהדרין יא ע"ב. היכן ניתן למצוא את הדין ודברים שבין רמ"ד ומשכילי דורו?
בהיברובוקס נמצאים כמה חיבורים שלו, מאמר מרדכי, חוברות החכמה התבונה והדעת, ומאמר הכנסת אורחים.
ובאוצר נמצאים גם חוברות יסוד הדעת, ועיקרי אמונה.
בדקת בהם?
פלוריש כתב:אני מחפש מקור של אחד מגדולי תימן שכתב שאין חובה לחלוט את הבשר באפיה ובטיגון. תודה!
צופר הנעמתי כתב:פעם בדקתי - אין מקור.
להודות ולהלל כתב:האם ידוע לכם מקור שאשה מעוברת לא תשתתף בלווית המת?
מה שנכון נכון כתב:להודות ולהלל כתב:האם ידוע לכם מקור שאשה מעוברת לא תשתתף בלווית המת?
השאלה מהו גדר 'מקור'.
קראקובער כתב:כי דרך נשים לי; החתם סופר כותב ששמע שיש מדרש שדרך נשים שמשקרות ומכזבות וזה כוונת רחל, ידוע למישהו איפה זה?
ושא_נס כתב:מחפש מקור בספרי בעלי הכללים לזה: "כי זה הוא מכללי הש"ס אשר הלשון 'איתיביה' הוא רק מתלמיד להרב".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 69 אורחים
