פורום אוצר החכמה

מצפה לישועת השם כתב:אי מי מחו"ר יודע מקום שנידון בפוסקים, על סמיכות ברכת המאורות בברכות קרי"ש, מה השייכות ביניהם?
ייש"כ.

י. אברהם כתב:שמעתי שכתוב באיזה מקום שרש"י פירש מסכת חולין ראשונה לפני שאר המסכתות?

ישראליק כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:1. היכן במדרש איתא המשל שיש לאדם ג' אהובים, הראשון אהובו יותר מכולם השני פחות יותר והשלישי פחות יותר, וכשנצרך למשפט אהובו האמיתי לא בא, והשני עד הפתח בא, והשלישי נכנס ועזר לו. והנמשל לגבי עוה"ז, אדם אוהב כסף, וזה לא בא איתו כלל לעוה"ב. והשני זה מכריו בעוה"ז, בני ביתוף שבאים עד הפתח, עד הקבר. והשלישי זה תורה מצות ומעש"ט, שזה בא לפניו למשפט.

זהו מדרש; נמצא בפרקי דרבי אליעזר פרק לד

עזריאל ברגר כתב:

מצפה לישועת השם כתב:אי מי מחו"ר יודע מקום שנידון בפוסקים, על סמיכות ברכת המאורות בברכות קרי"ש, מה השייכות ביניהם?
ייש"כ.

בתניא פמ"ט "ובזה יובן טוב טעם ודעת לתקנת חכמים שתקנו ברכות ק"ש שתים לפני' כו' דלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע כמ"ש הרשב"א ושאר פוסקים, ולמה קראו אותן ברכות ק"ש ולמה תקנו אותם לפני' דווקא...", עכלה"ק.

ובהגהת צ"צ מציין להרשב"א הובא בב"י סי' נט, וזלה"ק: "וכן מצאתי להרשב"א שכתב בתשובה הקורא ק"ש בלא ברכותי' יצא דברכות אינן מעכבות. ומיהו מסתברא שחוזר ואומר ברכות בפני עצמן בלא ק"ש ואע"פ שברכות לפני קריאתה נתקנו לאו ברכות של ק"ש הן כדי שתאמר האיך יברך .. [דברכת המצות מברך עליהן רק עובר לעשייתן], שהרי אינו מברך אקב"ו לקרות את שמע ולפיכך אע"פ שיצא ידי קריאה ידי ברכות לא יצא וחוזר וקורא ברכות בפ"ע", עכלה"ק.

ומראה מקום אני לך.

הבטחתי כתב:כתב הפרשת דרכים דרוש ה' קרוב לראשיתו, על קיצור שנות השעבוד מארבע מאות למאתים ועשר, וז"ל:
עוד אמרו תירוץ אחר דמה שנתרבו ישראל שלא כדרך הטבע כדכתיב ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאד השלים החשבון של ת' שנה כלומר כשיעור העבודה שהיו ראוים לעשות בת' שנה עשו בזמן מועט מחמת רבוי האנשים.
מי הם אלו שאמרו תירוץ זה?

דרופתקי דאורייתא כתב:בשל"ה (פרשת תולדות בפרק תורה אור סוף אות כג) וז"ל:

והנה ראה בעיניך הגלות הזה נקרא על שם אדום, אף על פי שיש מלכיות גדולות מלכות ישמעאל ועוד הרבה וכולם נכללים בשם גלות אדום. והרמב"ן האריך בזה בפרשת בלק.

חיפשתי ברמב"ן פרשת בלק ולא מצאתי, האם ידוע למאן דהו היכן כתב כן הרמב"ן?

דרופתקי דאורייתא כתב:היכן המקור בחז"ל שפרעה היה מנוגע בצרעת והאליל שלו אמר לו לעשות אמבטיה מדם תינוקות ישראל?
הולך את חכמים יחכם - זה ההולך אצל חכם (חז"ל) - מה המקור?

צורבא מדרבנן כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:היכן המקור בחז"ל שפרעה היה מנוגע בצרעת והאליל שלו אמר לו לעשות אמבטיה מדם תינוקות ישראל?
הולך את חכמים יחכם - זה ההולך אצל חכם (חז"ל) - מה המקור?

ראה מדרש שכל טוב שמות (פרשת שמות פ"ב סכ"ג): וימת מלך מצרים ויאנחו. וכי מפני שמת נאנחו ויזעקו, אלא מלמד שנצטרע, וכה"א אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו (במדבר יב יב), ואומר בשנת מות המלך עוזיהו (ישעיה ו א), ועדיין איני יודע למה נאנחו וזעקו, אלא אמרו לו רופאי אליל אם רוחץ אתה בדם בכורי ישראל בכל יום, הרי אתה נאסף מצרעתך, והיה שוחטן ורוחץ בדמם, לפיכך ויאנחו בני ישראל: מן העבודה. שהיתה עליהם קודם לכן: ויזעקו. על שפיכת דם בכוריהם: ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה. מיד נגזר ליהרג כל בכורי מצרים בפעם אחת. ובספר אור זרוע ח"א סימן שנו, ומשנה ברורה סימן תעב סק"ט

ומ"ש והאליל שלו צ"ל רופאי אליל

דרופתקי דאורייתא כתב:היכן המשנ"ב? אני לא מוצאו

מצפה לישועת השם כתב:אי מי מחו"ר יודע מקום שנידון בפוסקים, על סמיכות ברכת המאורות בברכות קרי"ש, מה השייכות ביניהם?
ייש"כ.

ושא_נס כתב:כתב החיד"א בניצוצי אורות פרשת צו דף כז ע"ב אות ב: "יצ'ר גימטריא א'ש. רמ"ז".
הגהה זו מצויה בדפוס ליוורנו, ואינה בדפוס אמשטרדם תקל"ב לערך (האם קיים ברשת זוהר קושטא ח"ב וח"ג? ח"א מצוי באוצר).
היכן באו דברי הרמ"ז אלו? יישר כוח

פרנצויז כתב:

ושא_נס כתב:כתב החיד"א בניצוצי אורות פרשת צו דף כז ע"ב אות ב: "יצ'ר גימטריא א'ש. רמ"ז".
הגהה זו מצויה בדפוס ליוורנו, ואינה בדפוס אמשטרדם תקל"ב לערך (האם קיים ברשת זוהר קושטא ח"ב וח"ג? ח"א מצוי באוצר).
היכן באו דברי הרמ"ז אלו? יישר כוח

אולי כדאי לבדוק בס' פירוש הרמ"ז לזוהר הקדוש (הוצאת קול בטחה)
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0001
עצם חיבור "ניצוצי אורות" לא נתחבר ע"י מרן החיד"א, [ומדפיסי זוהר ווילנא שגו בזה], אלא ע"י המו"ל של זוהר ליוורנו, ורק ההגהות החתומות מאי"ן נכתבו על ידו, (ראה ס' אגרות והסכמות רבינו החיד"א, רשימת הספרים, עמ' קצ"ה הערה 56).

ושא_נס כתב:מנין שאת הגהת הרמ"ז מדפיסי ליוורנו הם שקבעו, והחיד"א הוא זה שרק הוסיף על הגהתם? למה לא להגיד שהחיד"א הוא זה שכתב גם את דברי הרמ"ז והוסיף עליהם, והכל ממנו?
לפני מדפיסי ליוורנו או החיד"א, היה ביאור הרמ"ז לזוהר יותר ממה שיש בספר מקדש מלך? בנדון דידן לפו"ר הגימ' הנ"ל אינה בספר מקדש מלך.

סיפרון כתב:

מצפה לישועת השם כתב:אי מי מחו"ר יודע מקום שנידון בפוסקים, על סמיכות ברכת המאורות בברכות קרי"ש, מה השייכות ביניהם?
ייש"כ.

הנה דברי הגרי"ח סופר שליט"א בשובי השולמית חלק י' סימן י', ליישב ענין זה

11.GIF

22.GIF

עץ תמר כתב:כמדומה בפירוש הרא"ש עה"ת

עץ תמר כתב:http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?52611&pageid=P0146.LST עיין אריכות בקישור.
ואשמח אם מי מהחברים יורידו.

דרופתקי דאורייתא כתב:בן כמה היה מרע"ה כשהתגלה אליו השי"ת בסנה?