מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ חיפוש מקור ◆

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
דרופתקי דאורייתא
הודעות: 604
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ג' מאי 14, 2019 8:54 pm

אישצפת כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב:היכן המעשה על חכמת שלמה המלך ע"ה בפסק על כדי השמן מלאים זהובים, שאמר לשברם ונמצאו מטבעות דבוקות בהם?

אם זכרוני אינו בוגד בי מדובר בשאול המלך והנער דוד.
תנסה לבדוק באוצר המדרשים


לא, זה היה עם דוד, שלא הכריע בדין, ובנו שלמה קרא להם שוב חזרה לדין וביקש בפני אביו לדון בזה.

זה מובא באיזה חז"ל, אבל איני יודע כיצד לחפש זאת

כרמי שלי
הודעות: 568
הצטרף: א' אוגוסט 06, 2017 4:38 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי כרמי שלי » ג' מאי 14, 2019 9:01 pm

אוצר מדרשים (אייזנשטיין) ח"ב ע' 533.
נערך לאחרונה על ידי כרמי שלי ב ג' מאי 14, 2019 9:14 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 604
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ג' מאי 14, 2019 9:05 pm

כרמי שלי כתב:אוצר מדרשים (איינזשטיין) ח"ב ע' 533.


תודה רבה

אם כן הצדק עם הרב איש צפת,

ושו"ר בהערת המו"ל שפשמתקן
ולפי הערה זו הגירסא הנכונה כמו שכתבתי
נערך לאחרונה על ידי דרופתקי דאורייתא ב ג' מאי 14, 2019 9:09 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מי זה
הודעות: 10
הצטרף: ה' ינואר 17, 2019 6:32 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מי זה » ג' מאי 14, 2019 9:07 pm

.
נערך לאחרונה על ידי מי זה ב ג' מאי 14, 2019 11:18 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

י. אברהם
הודעות: 1378
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי י. אברהם » ג' מאי 14, 2019 10:23 pm

היכן הם דברי הרמב"ם שיהודי הנהרג מפני שהוא יהודי חשיב שנהרג על קידוש ה'?

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מאי 14, 2019 10:39 pm

י. אברהם כתב:היכן הם דברי הרמב"ם שיהודי הנהרג מפני שהוא יהודי חשיב שנהרג על קידוש ה'?

נכב"ב
viewtopic.php?t=24159

י. אברהם
הודעות: 1378
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי י. אברהם » ג' מאי 14, 2019 10:42 pm

מה כוונתך?
לא מצאתי שם את הרמב"ם

לבנון
הודעות: 450
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ד' מאי 15, 2019 10:37 pm

מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

ישראליק
הודעות: 542
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆ לץ זה שד - מה המקור??

הודעהעל ידי ישראליק » ה' מאי 16, 2019 3:29 am

שייף נפיק כתב:מחפש מקורות בהם מפורש על לצים/ לץ במובן שד
בתודה ובברכה!


בחיי מוהר"ן מובא סיפור "מעשה מהסוס עם הפלומפ" שסיפר רבינו ז"ל, ובו מסופר על לץ במובן שד:

שבועות תקס"ז בקהילת זאסלאב. לעניין שהיו מספרים מאחד מחברנו, שהיה אז בפטרבורג ונתעכב שם הרבה, מחמת שנדמה לו בכל פעם שעכשיו יפעל. וכן בכל פעם, עד שנתעכב הרבה. ואמר, שכן הדרך כשבאין למקומות כאלו, שנדמה בכל פעם עתה אפעל וכו' וכו'.

וסיפר מעשה: שהיה איש אחד שלא האמין במה שאומרים העולם, שיש לצים מסטרא אחרא שבאים לפעמים ומטעין בני אדם, כמו שאירע כמה פעמים. והוא לא האמין בזה. פעם אחת בלילה בא אצלו לץ אחד וקרא אל החוץ שיצא. ויצא לחוץ, והראה לו הלץ שיש לו סוס נאה למכור. וירא, והנה הוא סוס יפה מאוד. ושאלו: "כמה אתה רוצה?" השיב הלץ: "ד' אדומים." וראה שהוא שווה בשופי ח' אדומים כי הוא סוס מובחר וטוב מאוד, וקנה אצלו הסוס בעד ד' אדומים והיה אצלו מציאה גדולה. למחר הוציא הסוס למכור. ועמדו על המקח, ורצו ליתן לו איזה סך. אמר: מסתמא אם נותנין לי סך כזה הוא שווה כפליים, ולא נתרצה. והוליך הסוס להלן. ורצו ליתן לו גם כפליים כרצונו. אמר: מסתמא שווה יותר כפליים מזה הסך. וכך הוליך הסוס להלן, עד שנכנס סך מכירת הסוס לאלפים, ולא נתרצה עם אחד למוכרו כי כל מה שרצו ליתן לו, אמר: מסתמא שווה יותר בכפליים. עד שלא נמצא מי שייקחהו, רק המלך. והוליכו להמלך. ורצה ליתן לו המלך סך עצום כי הסוס הוטב מאוד מאוד בעיני כל, ולא נתרצה עם המלך גם כן כי אמר: מסתמא שווה יותר. עד שגם המלך לא קנה הסוס.
והלך מהמלך עם הסוס להשקותו. והיה שם פלומפ (=משאבת מים) שמשם משקין. וקפץ הסוס לתוך הפלומפ ונתעלם ואיננו. וצעק מאוד על זה. ונתקבצו אליו בני העולם לקול זעקתו ושאלו אותו: מה אתה צועק? השיב, שהסוס שלו קפץ לתוך הפלומפ. והכו אותו הכה ופצוע כי נדמה למשוגע כי נקב הפלומפ צד מאוד, ואיך אפשר שיקפוץ הסוס לשם? וראה שמכין אותו והוא נראה כמשוגע, ורצה לילך משם. בתוך שרצה לילך משם, והנה הסוס מתחיל להושיט ראשו מתוך הפלומפ. והתחיל לצעוק שנית: אהה, אהה! מחמת שנדמה לו שיש שם הסוס. ונתקבצו שוב אצלו בני העולם, והכו אותו שנית כי הוא משוגע כנ"ל. ורצה שוב לילך משם. כיוון שרצה לילך, והנה מושיט שוב הסוס את ראשו מן הפלומפ. והתחיל לצעוק עוד כנ"ל, ונתקבצו שוב אליו והכוהו כנ"ל.

וקצת מובן הנמשל. הסטרא אחרא מטעה את האדם בכל פעם על לא דבר בשקר גמור שאין בו ממש. והוא ניסת אחריה והולך אחריה ונדמה לו בכל פעם שירוויח יותר וימלא תאוותו יותר. ורץ אחריהם כמה עתים, ופתאום נתעלמו, ובורחים ומסתלקים ממנו כל התאוות, כאשר מזדמן לפעמים שהתאוות מסתלקים קצת. וכאשר האדם רוצה להיפרד מהם, אזי חוזרים ומושיטים ראשם, והוא חוזר ורודף אחריהם. וכן מתנהג להלן שתכף שמושיטים ראשם הוא חוזר לרדוף אחריהם. ויותר מזה איני מבין הנמשל כולו. זה הנמשל רובו מפיו הקדוש.

שייף נפיק
הודעות: 1913
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שייף נפיק » ה' מאי 16, 2019 9:20 am

יישר כח ר' ישראליק!
ודאי אני מכיר המעשה, אלא שלא הוזכר כאן שד בפירוש. ואגב כמדומה שגם במעשה מחכם ותם מוזכר שם ענין הליצנות ושם מוזכר שדים. )וכמדומה שחלק מהענין של ר' נחמן על אמונה פשוטה כולל גם אמונה בדברים כגון אלו שה''חכם'' אינו מאמין לרוב חכמתו, והתם כן.
ואני מחפש עוד מקורות.
ויישר כחו!

מדבר
הודעות: 303
הצטרף: ג' מאי 01, 2012 10:38 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מדבר » ה' מאי 16, 2019 11:11 am

תוספות קידושין דף כ. ד"ה כל
מביא ירושלמי שאם יש לאדון כר אחד נותן לעבד.
היכן הירושלמי?

זסבה
הודעות: 196
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 6:08 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי זסבה » ה' מאי 16, 2019 11:18 am

לבנון כתב:מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

לבי במערב
הודעות: 1020
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' מאי 16, 2019 11:49 am

י. אברהם כתב:מה כוונתך?
לא מצאתי שם את הרמב"ם

ככה"נ כוונתו היא, ששם המקום לשאלה זו.

לבנון
הודעות: 450
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ה' מאי 16, 2019 12:09 pm

זסבה כתב:
לבנון כתב:מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

יש"כ
גם אנכי ידעתי שדבר זה נזכר ברמ"א, ואת מקורותיו, אבל היות והאריז"ל נתן בזה טעמים אחרים כדרכו, ע"כ אני מחפש את מקורו בזוהר דווקא.

יהודה בן יעקב
הודעות: 1007
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ה' מאי 16, 2019 1:40 pm

אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]
Inkedשערי רחמים_LI.jpg
Inkedשערי רחמים_LI.jpg (219.89 KiB) נצפה 1901 פעמים

יביי
הודעות: 53
הצטרף: ה' דצמבר 08, 2016 5:30 pm

מחפש מקור לאימרה של מוהרנ"צ מרופשיץ:

הודעהעל ידי יביי » ה' מאי 16, 2019 2:34 pm

"להיות לפרקים אצל תלמיד חכם - ותו לא".
מובא בתקליטור התורני DBS בחלק 'הנהגות צדיקים'

זסבה
הודעות: 196
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 6:08 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי זסבה » ה' מאי 16, 2019 8:29 pm

לבנון כתב:
זסבה כתב:
לבנון כתב:מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

יש"כ
גם אנכי ידעתי שדבר זה נזכר ברמ"א, ואת מקורותיו, אבל היות והאריז"ל נתן בזה טעמים אחרים כדרכו, ע"כ אני מחפש את מקורו בזוהר דווקא.

עיין סידורו של שבת שורש השני ענף ב'. אולי תמצא מרגוע לנפשך.

לבנון
הודעות: 450
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ה' מאי 16, 2019 11:19 pm

זסבה כתב:
לבנון כתב:
זסבה כתב:
לבנון כתב:מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

יש"כ
גם אנכי ידעתי שדבר זה נזכר ברמ"א, ואת מקורותיו, אבל היות והאריז"ל נתן בזה טעמים אחרים כדרכו, ע"כ אני מחפש את מקורו בזוהר דווקא.

עיין סידורו של שבת שורש השני ענף ב'. אולי תמצא מרגוע לנפשך.

תודה על ההפניה שהחכימה אותי הרבה בענין שבו אני עוסק, אבל את מבוקשי טרם מצאתי.
ועכ"פ נפשי לא חסרה מרגוע ממאמר שאותי לא מצאתי, ואף איני יודע אם הוא קיים.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 604
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: מגיד דבריו ליעקב עה"ת, מתורתו של הגרי"ח סופר שליט"א

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' מאי 16, 2019 11:42 pm

היכן הם דברי חוה"ל הללו? בלשון המצוטטת לא מצאתי.
קבצים מצורפים
מגיד דבריו ליעקב בהר עמוד כב.PNG
מגיד דבריו ליעקב בהר עמוד כב.PNG (189.48 KiB) נצפה 1827 פעמים

פרנצויז
הודעות: 588
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ה' מאי 16, 2019 11:44 pm

יהודה בן יעקב כתב:אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]
[attachment=0]שערי רחמים_LI.jpg[/]

מה שהבאתם מס' שערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא, בשם סוף ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים סימן קי"ג בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה,
אולי הכוונה לס' יד יוסף ורביד הזהב (רוזנבורג) ח"ג דף א' ע"ב, הל' יו"ט סי' תצ"ה ס"ק ב', אות ד', ד"ה ואכן נ"ל.
[וק"ק שבשערי רחמים שם כתוב: ס"ס יד יוסף, וי"ל]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8527&pageid=Y0071

זסבה
הודעות: 196
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 6:08 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי זסבה » ו' מאי 17, 2019 9:35 am

לבנון כתב:
זסבה כתב:
לבנון כתב:
זסבה כתב:
לבנון כתב:מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

יש"כ
גם אנכי ידעתי שדבר זה נזכר ברמ"א, ואת מקורותיו, אבל היות והאריז"ל נתן בזה טעמים אחרים כדרכו, ע"כ אני מחפש את מקורו בזוהר דווקא.

עיין סידורו של שבת שורש השני ענף ב'. אולי תמצא מרגוע לנפשך.

תודה על ההפניה שהחכימה אותי הרבה בענין שבו אני עוסק, אבל את מבוקשי טרם מצאתי.
ועכ"פ נפשי לא חסרה מרגוע ממאמר שאותי לא מצאתי, ואף איני יודע אם הוא קיים.[/quot

עיקר ההפנייה היתה הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר.
ובזוהר לא קיים פרט זה.
עוד יאירו עיניו בשל"ה מסכת שבת סביב אות פ פא פב

פרנצויז
הודעות: 588
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ו' מאי 17, 2019 2:17 pm

פרנצויז כתב:
יהודה בן יעקב כתב:אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]
[attachment=0]שערי רחמים_LI.jpg[/]

מה שהבאתם מס' שערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא, בשם סוף ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים סימן קי"ג בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה,
אולי הכוונה לס' יד יוסף ורביד הזהב (רוזנבורג) ח"ג דף א' ע"ב, הל' יו"ט סי' תצ"ה ס"ק ב', אות ד', ד"ה ואכן נ"ל.
[וק"ק שבשערי רחמים שם כתוב: ס"ס יד יוסף, וי"ל]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8527&pageid=Y0071

אחר העיון, נראה שהזיהוי הנ"ל מוטעה, כי בספר הנ"ל אינו בסוף הספר, וגם לא נזכר בו המראה מקום ביראים (קי"ג).

ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
(כמדומה שדף זה מכיל הערות על ס' מנחת חינוך, בבחינת שלא להשאיר הנייר חלק)
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0001L
(אין אפשרות לקשר לסוף הספר, כי זה מעבר ל40 עמ', ומה שרשום בהיברובוקס כדפוס זאלקווא תרל"ו אינו אלא מהדורת מונקאטש, ושם לא נדפס הדף האחרון).
אולי מישהו יביא לכאן צילום של העמוד הזה.

בקרו טלה
הודעות: 2942
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ו' מאי 17, 2019 2:23 pm

בקרו טלה כתב:
פרנצויז כתב:ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
אולי מישהו יביא לכאן צילום של העמוד הזה.
קבצים מצורפים
יד יוסף.PDF
(412.82 KiB) הורד 67 פעמים
נערך לאחרונה על ידי בקרו טלה ב א' מאי 19, 2019 9:18 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

א גאליציאנער
הודעות: 538
הצטרף: ד' יולי 23, 2014 7:31 pm

הילולת רבי יהודא בר אלעאי - מתי חל והמקורות?

הודעהעל ידי א גאליציאנער » ש' מאי 18, 2019 9:40 pm

ראיתי שמביאים שההילולא של התנא רבי יהודא בר אלעאי חלה הערב אולם חש אומרים אחרת, מישהו יכול לסייע עם מראי מקומות בבקשה? יישר כח גדול למפרע, ושבוע טוב ומבורך!
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

נחלי אפרסמון
הודעות: 446
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: הילולת רבי יהודא בר אלעאי - מתי חל והמקורות?

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » א' מאי 19, 2019 12:06 am

שאלה - 177972
שלום כבוד הרב
האם תאריך ההילולה של רבי יהודה בר עילאי הוא גם בי"ד אייר ?
תשובה
אין שום מקור מוסמך.
מאתר דורש ציון

פרנצויז
הודעות: 588
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » א' מאי 19, 2019 12:56 am

בקרו טלה כתב:
פרנצויז כתב:ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
אולי מישהו יביא לכאן צילום של העמוד הזה.

יד יוסף.PDF

יישר כח.

מענין לענין, כנראה שבס' לקט הקמח החדש לא ראה את היד יוסף בפנים, ראה לקט הקמח החדש חלק ה' עמ' שמ"ב (בהשמטות לסי' קל"ה סעיף י"ד ס"ק מ"ז) שהבין שחלק מהנזכר ב"שערי רחמים" הוא הוספה שהוסיף בעל "יד יוסף", ונעלם ממנו שכל הכתוב שם הוא מבעל היראים בעצמו.

יהודה בן יעקב
הודעות: 1007
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » א' מאי 19, 2019 8:54 pm

פרנצויז כתב:
פרנצויז כתב:
יהודה בן יעקב כתב:אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]
[attachment=0]שערי רחמים_LI.jpg[/]

מה שהבאתם מס' שערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא, בשם סוף ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים סימן קי"ג בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה,
אולי הכוונה לס' יד יוסף ורביד הזהב (רוזנבורג) ח"ג דף א' ע"ב, הל' יו"ט סי' תצ"ה ס"ק ב', אות ד', ד"ה ואכן נ"ל.
[וק"ק שבשערי רחמים שם כתוב: ס"ס יד יוסף, וי"ל]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8527&pageid=Y0071

אחר העיון, נראה שהזיהוי הנ"ל מוטעה, כי בספר הנ"ל אינו בסוף הספר, וגם לא נזכר בו המראה מקום ביראים (קי"ג).

ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
(כמדומה שדף זה מכיל הערות על ס' מנחת חינוך, בבחינת שלא להשאיר הנייר חלק)

יישר כח רב.
השערתך הינה ודאית, כפי שהוא כותב בתחילת העמוד: "וכדי שלא נשאר הנייר חלק הצגתי קצת ממה שכתבתי לש"ב וכו' על ספרו הנכבד מנחת חינוך וכו'".

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 604
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' מאי 20, 2019 12:56 am

הידוע מקור לכך שהמקובלים הקפידו שלא לצאת מא"י?
יש איזה תפלה שהם מתפללים על זה?
בתודה מראש

נחלי אפרסמון
הודעות: 446
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ב' מאי 20, 2019 1:08 am

והאדמו"ר מקאצק זצ"ל היה אומר: אדם צריך לבלוע כל התורה כולה לבטן שלו, אבל לא יראה שהוא 'מעובר', עם 'כרס נפוחה', 'אני' ו'אני' ו'אני'. אוי לו ואבוי לנפשו. 'שייף עייל שייף נפיק'.
מה המקור?

בקרו טלה
הודעות: 2942
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' מאי 20, 2019 6:28 am

נחלי אפרסמון כתב:והאדמו"ר מקאצק זצ"ל היה אומר: .... עם 'כרס נפוחה', 'אני' ו'אני' ו'אני'. אוי לו ואבוי לנפשו. 'שייף עייל שייף נפיק'.
מה המקור?

קרוב לזה viewtopic.php?f=19&t=8751&p=78157#p334974

מבק
הודעות: 33
הצטרף: ד' ינואר 24, 2018 1:20 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מבק » ב' מאי 20, 2019 8:45 am

פרנצויז כתב:
פרנצויז כתב:
יהודה בן יעקב כתב:אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]
[attachment=0]שערי רחמים_LI.jpg[/]

מה שהבאתם מס' שערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא, בשם סוף ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים סימן קי"ג בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה,
אולי הכוונה לס' יד יוסף ורביד הזהב (רוזנבורג) ח"ג דף א' ע"ב, הל' יו"ט סי' תצ"ה ס"ק ב', אות ד', ד"ה ואכן נ"ל.
[וק"ק שבשערי רחמים שם כתוב: ס"ס יד יוסף, וי"ל]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8527&pageid=Y0071

אחר העיון, נראה שהזיהוי הנ"ל מוטעה, כי בספר הנ"ל אינו בסוף הספר, וגם לא נזכר בו המראה מקום ביראים (קי"ג).

ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
(כמדומה שדף זה מכיל הערות על ס' מנחת חינוך, בבחינת שלא להשאיר הנייר חלק)
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0001L
(אין אפשרות לקשר לסוף הספר, כי זה מעבר ל40 עמ', ומה שרשום בהיברובוקס כדפוס זאלקווא תרל"ו אינו אלא מהדורת מונקאטש, ושם לא נדפס הדף האחרון).
אולי מישהו יביא לכאן צילום של העמוד הזה.

יש"כ גדול מאד!!

בברכה המשולשת
הודעות: 10201
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מאי 20, 2019 9:15 am

דרופתקי דאורייתא כתב:הידוע מקור לכך שהמקובלים הקפידו שלא לצאת מא"י?
יש איזה תפלה שהם מתפללים על זה?
בתודה מראש


הקפידו- מעבר לעצם האיסור, דהיינו גם כשמותר על-פי ההלכה (דהיינו לא לטיול, שסה אסור לכולם, מעיקר הדין)?
יש את הסיפור המפורסם על הרב השד"ה זיע"א, אבל הוא גם היה כהן.

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מאי 20, 2019 10:00 am

דרופתקי דאורייתא כתב:הידוע מקור לכך שהמקובלים הקפידו שלא לצאת מא"י?
יש איזה תפלה שהם מתפללים על זה?
בתודה מראש

מענין לענין באותו ענין:
מו"ח מספר, שבפעם הראשונה שהוא נסע לאומן (כמדומני קיץ תשמ"ח), כאשר הם עלו על המטוס שמחזיר אותם לארה"ק (אחרי כמה ימים של טלטולי דרכים קשים) - הוא ראה את הזקנים שבחבורה (כמדומני שרלוי"צ בנדר זצ"ל היה ביניהם) פותחים "לקוטי תפילות" ומתחילים בהתלהבות גדולה לומר תפילה "שנזכה לעלות לארץ ישראל".
זה מאוד ריגש אותו, כי הוא עצמו (היה אז כבן 43) היה "מפורק" מכל הנסיעה והטלטולים וכו', והוא התפעל מהם במיוחד.

מצפה
הודעות: 138
הצטרף: ב' יוני 29, 2015 7:17 pm

ואהבת לרעך כמוך - אני ה'. הסיפור הידוע.

הודעהעל ידי מצפה » ב' מאי 20, 2019 12:16 pm

מי יוכל להנחותני איה מקור הסיפור הידוע על שני חברים אשר אחד מהם נידון למיתה וחבירו ביקש שיהרגו אותו תחתיו, והמלך נתן להם חנינה בתנאי שיצרפו אותו לחברותם.
ובזה פירשו 'ואהבת לרעך כמוך' כאשר שני בני אדם אוהבים זה את זה, 'אני ה'' גם הקב"ה מבקש להצטרף לחבורתם.
מה מקור הסיפור, ומי הוא אשר רמז זאת בפסוק?

יישר כוחכם,
המצפה

בקרו טלה
הודעות: 2942
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ואהבת לרעך כמוך - אני ה'. הסיפור הידוע.

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' מאי 20, 2019 12:41 pm

מצפה כתב:מי יוכל להנחותני איה מקור הסיפור הידוע על שני חברים אשר אחד מהם נידון למיתה וחבירו ביקש שיהרגו אותו תחתיו, והמלך נתן להם חנינה בתנאי שיצרפו אותו לחברותם.
ובזה פירשו 'ואהבת לרעך כמוך' כאשר שני בני אדם אוהבים זה את זה, 'אני ה'' גם הקב"ה מבקש להצטרף לחבורתם.
מה מקור הסיפור, ומי הוא אשר רמז זאת בפסוק?
יישר כוחכם,
המצפה

viewtopic.php?f=7&t=30792&p=542061#p542067

תורה מפוארת
הודעות: 161
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ב' מאי 20, 2019 12:44 pm

לשון החתם סופר (תורת משה, בשלח): אמנם איתא בספרים () דהקובר הצדיק הוא שואב ומושך לעצמו שפע קדושה.
מישהו יודע מקור כזה?

נחלי אפרסמון
הודעות: 446
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

תפילת עמידה

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ב' מאי 20, 2019 1:15 pm

נשאלתי מהגאון האדיר ר' אברהם יפה שלזינגר שליט"א,בעל שו"ת באר שרים.
מה המקור הכי קדום שבני עדות המזרח קוראים לתפילת שמו"ע עמידה?

נחלי אפרסמון
הודעות: 446
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ב' מאי 20, 2019 2:03 pm

בקרו טלה כתב:
נחלי אפרסמון כתב:והאדמו"ר מקאצק זצ"ל היה אומר: .... עם 'כרס נפוחה', 'אני' ו'אני' ו'אני'. אוי לו ואבוי לנפשו. 'שייף עייל שייף נפיק'.
מה המקור?

קרוב לזה viewtopic.php?f=19&t=8751&p=78157#p334974

בשמי ובשם הרבה חברים יישר כח גדול לרב בקרו טלה על סיועו.

במסתרים
הודעות: 351
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: גריס חצי פול

הודעהעל ידי במסתרים » ג' מאי 21, 2019 3:25 am

מיקרופדיה תלמודית ערך גריס כתב:הגריס הוא של פול (משנה נדה נח ב), היינו חצי פול (רש"י כריתות ח ב ד"ה כגריס; פירוש המשניות לרמב"ם נגעים ו א), ומחלקו באמצע עוביו, ומודד על ידי הצד הרחב, ואין מודדים על ידי פול שלם, כיון שהוא עגול והמדידה לא תהא מדוייקת (שו"ת חכם צבי סז; תפארת ישראל נגעים שם).


חכם צבי סימן סז כתב:פול... הגריס שלו דהיינו מחציתו לאחר שיחלק לשנים כמו שהוא דרך גידולו שני חלקים כל חלק לעצמו במקום שהוא מחובר לחברו דומה למרובע ובו יש לשער


תפארת ישראל נגעים פרק ו כתב:והא דאמרו גריס דהיינו חצי פול אין ר"ל שנחלק אורך או רוחב הפול רק ר"ל שנחלק עביו של פול וזה משום שהפול מעוגל בב' שטחים למעלה ולמטה ומשו"ה א"א למדוד בו בצמצום כשהוא שלם רק כשמחלקו באמצע עביו ומודד באמצעיתו דשם הוא פשוט וחלק ונוח למדוד בו יפה


האם זה הפירוש הפשוט המקובל? יש חולקים?

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 604
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ג' מאי 21, 2019 5:13 am

הידוע היכן כתב כן הח"ח, הגר"ח פלאג'י?
קבצים מצורפים
נהורא דאליהו עמוד נד1.PNG
נהורא דאליהו עמוד נד1.PNG (96.24 KiB) נצפה 1498 פעמים
נהורא דאליהו עמוד נד2.PNG
נהורא דאליהו עמוד נד2.PNG (49.06 KiB) נצפה 1498 פעמים


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 44 אורחים