מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ חיפוש מקור ◆

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מה שנכון נכון
הודעות: 9068
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' יוני 10, 2019 7:55 pm

סליחות כתב:"אם כך נענשו עמודי עולם: משה, אליהו, ישעיהו ומלאכי השרת כשנשאו בעדת ישראל מעט דברם, כל שכן קל מקלי עולם יתיר לשונו על קהלות ישראל, חכמים ותלמידיהם, כהנים ולוים, לקרא אותם פושעים ורשעים וגוים ופסולי עדות וכופרים בה' אלהי ישראל! וכותב הדבר הזה בכתב ידו!" (רמב"ם, אגרת השמד)

מה המקור לכך שמלאכי השרת נענשו?

ראה סמוך ונראה לעיל.

סליחות
הודעות: 496
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי סליחות » ב' יוני 10, 2019 8:26 pm

מה שנכון נכון כתב:
סליחות כתב:"אם כך נענשו עמודי עולם: משה, אליהו, ישעיהו ומלאכי השרת כשנשאו בעדת ישראל מעט דברם, כל שכן קל מקלי עולם יתיר לשונו על קהלות ישראל, חכמים ותלמידיהם, כהנים ולוים, לקרא אותם פושעים ורשעים וגוים ופסולי עדות וכופרים בה' אלהי ישראל! וכותב הדבר הזה בכתב ידו!" (רמב"ם, אגרת השמד)

מה המקור לכך שמלאכי השרת נענשו?

ראה סמוך ונראה לעיל.

לא זכיתי להבין להיכן כוונתך. אם כוונתך למצוין שם מסנהדרין (קג:) [צג:], אז עיינתי שם וברש"י ולא מצאתי היכן המקור שם לכך שהמלאך נענש. שמא לא הבנתי?

אמיר כרמי
הודעות: 361
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 6:59 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אמיר כרמי » ב' יוני 10, 2019 9:53 pm

זכור לי משהו במעומעם על היוצא מא"י לחו"ל לא בשביל לישא אשה או פרנסה או ללמוד תורה הרי שביציאתו יחסר לו אחד מאלו(כלומר שיכול להיות שתקופח פרנסתו וכן בשאר)
האם מישהו מכיר משהו כהאי גוונא?
מאוד יכול להיות שהתבלבלתי ואין כזה מקור יכול להיות שהמקור מדבר רק על אחד מהנ"ל ואין קשר ביניהם...
תודה רבה מראש, אמיר

אוהב עמו
הודעות: 487
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אוהב עמו » ג' יוני 11, 2019 2:39 pm

איפה נמצא המדרש שמביא ר"ז ווילנער (בקובץ המצורף) שדוד נתבע על זה שהרג לאוריה בחצים ולא בחרב?
קבצים מצורפים
תולדות אדם.pdf
(118.21 KiB) הורד 15 פעמים

הוד_והדר
הודעות: 1599
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ה' יוני 13, 2019 3:36 pm

מה כוונת המחבר? לאיזה דברי רש"י ורמב"ן?

שאו את ראש כל עדת בני ישראל... כל זכר לגלגלתם. מה שכתב בכל פרט 'לגלגלתם', הוא להודיע לנו, שמה שכתוב בריש פרשת כי תשא (שמות ל, יב): 'ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקוד אותם', לא היה כשנמנו במדבר, אלא הוא צווי לעתיד. ועל כן אמר 'כי תשא' לשון עתיד, כלומר, כשיבא זמן שתרצה למנות אותם, לא תמנם כמו שאתה מונה אותם עכשו, אלא 'זה יתנו... מחצית השקל' (שם פסוק יג), ותמנה השקלים ותדע מספרם. וזה, לפי שכל זמן שימצא בנמנים איש שאינו צדיק, המקטרג יקטרג עליו ויענישנו, ויש לחוש, שכשיחל הנגף בעם באחד ידבק בשאר. אבל כשהם כלם צדיקים, אין כח במקטרג לקטרג, וכל שכן להזיק. ועל כן, להיות כל ישראל צדיקים בעת ההיא, כדכתיב (דברים ד, ד): 'ואתם הדבקים בה' אלקיכם', לא הוצרכו למחצית השקל אלא נמנו לגלגלתם, כי אין חשש שימצא המקטרג מקום ליגוף אותם, ולזה אמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל וכו' כל זכר לגלגלתם, ולא נזכר מחצית השקל.

וכן אנו מוצאים בצאתם למלחמה (דברים כ, ה־ח): 'ודברו השוטרים את העם לאמר, מי האיש הירא ורך הלבב'. ואמרו חכמים (ספרי שופטים, פיסקא קצז. סוטה מד, א) הירא מעברות שבידו ילך וישוב לביתו. וזה, לפי שכן דרך שופטי המלחמה למנות בכל יום או בכל שבוע את צבאותם, ואלו היה בהם אחד שהיה בידו עבירה, אפשר שינגוף לפני אויביו, ויגרום שידבק הנגף גם בשאר.

וכן אמרו במדרש (בפרשתן פ"ב, יח): 'והיה מספר בני ישראל' (הושע ב, א), חוזר ואומר 'אשר לא ימד ולא יספר', אם אין להם מספר, היאך יש להם מספר. אלא במה שאומר (ויקרא כד, י): 'ויצא בן אשה ישראלית' וכו', 'וילכד עכן בן כרמי' (יהושע ז, יח), 'ושם (האיש) [איש ישראל] המוכה' (להלן כה, יד), לאלו יש להם מספר, אבל לבני ישראל - היינו לצדיקים - 'אשר לא ימד ולא יספר'. פירוש, אותם שהם צדיקים, המספר אינו מזיק בהם, כאלו לא נמנו, שאין עין הרע ולא נגף שולט בהם. אבל במי שולט, ברשעים, כגון המקלל ועכן וזמרי, שאין להם ראש. ראיתי מה שפירש רש"י (*), ואחר כך מה שכתב הרמב"ן (*), ושמחתי.

מצפה
הודעות: 138
הצטרף: ב' יוני 29, 2015 7:17 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מצפה » ה' יוני 13, 2019 4:46 pm

עובדיה חן כתב:מחפש מקור לכך שעובר מקום מגורים או דירה נחשב כמו גלות לכפרת עוונות.

מן הסתם שלא זה מה שאתה מחפש. אבל רי"ש נאטאנזאהן אמר על הנכשל בחמץ בפסח שיכול לכפר הכרת על ידי גלות, כי 'ונכרתה' של פסח טעמו גרשיים...

לבנון
הודעות: 450
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ה' יוני 13, 2019 6:25 pm

היכן נזכר בקדמונים מתלמידי האריז"ל ולמעלה, שמט"ט נקרא 'איש'?
יש"כ

נחלי אפרסמון
הודעות: 446
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ה' יוני 13, 2019 6:57 pm

ספר לשם שבו ואחלמה - ספר הדע"ה חלק א - דרוש ה סימן ז
[ג] והנה יש למט"ט עוד ענין נעלה מאד כי בימי החול וכן בכל משך זמן הגלות הנה יורדים ומתלבשים הז"א והנוק' דאצילות במט"ט ומתייחדים שם וכמ"ש בהקדמות תיקונים דף ד' ע"ב. וביומי דחול לביש עשר כתות דמלאכיא כו'. והוא מט"ט דכולל כל עולם המלאכים כנודע. וכן בתיקונים ס"ח ע"א. דביומין דחול דשליט מט"ט כו' ובתיקון נ"ו ק"ד ע"א וד' זמנין גלת שכינתא בגלותא כו'. כד שכינתא גלת כל ספירין נחתו עמה כו' וכד נחתו אתלבשו בשית יומין דחול כו' (וע' פע"ח בשער מקראי קודש פ"ג). ובתז"ח ד' י"ד ע"ב ויונה קדישא בכל שית יומין דחול אזלא מנדדא מדוך לדוך ואם אשכחת צדיק בעלמא אתדבקת ביה אם לאו אתחזרת לקנהא ואתטמרת תמן כו' ומאי נהו קן דילה מט"ט כו'. וכן ברע"מ תצא רפ"א ע"א על התמורה שכינתא תתאה באן אתר אתטמרת בעולימא דילה מט"ט. ובתיקונים ס"ז סע"ב שלף איש נעלו דא גופא כו' ודא מט"ט דלזמנין אשתכח ביה עד"א ולזמנין צדיק ולזמנין שכינתא עלאה כו' ולזמנין שכינתא תתאה כו' דאיהי שכינתא י' כלילא מעשר ספירן י' מן מיטטרו"ן כל ספירין פועלים ביה בהאי עלמא שפלה
נערך לאחרונה על ידי נחלי אפרסמון ב ה' יוני 13, 2019 7:05 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הוד_והדר
הודעות: 1599
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ה' יוני 13, 2019 7:05 pm

לבנון כתב:היכן נזכר בקדמונים מתלמידי האריז"ל ולמעלה, שמט"ט נקרא 'איש'?
יש"כ


לכאורה ליתא, כי אדרבה נער זה מט"ט ואח"כ כשעולים לאיש זה ת"ת.

אבל איתא בספרים שאי"ש עם האותיות גימט' מטטרו"ן

לבנון
הודעות: 450
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ה' יוני 13, 2019 10:50 pm

נחלי אפרסמון כתב:ספר לשם שבו ואחלמה - ספר הדע"ה חלק א - דרוש ה סימן ז
[ג] והנה יש למט"ט עוד ענין נעלה מאד כי בימי החול וכן בכל משך זמן הגלות הנה יורדים ומתלבשים הז"א והנוק' דאצילות במט"ט ומתייחדים שם וכמ"ש בהקדמות תיקונים דף ד' ע"ב. וביומי דחול לביש עשר כתות דמלאכיא כו'. והוא מט"ט דכולל כל עולם המלאכים כנודע. וכן בתיקונים ס"ח ע"א. דביומין דחול דשליט מט"ט כו' ובתיקון נ"ו ק"ד ע"א וד' זמנין גלת שכינתא בגלותא כו'. כד שכינתא גלת כל ספירין נחתו עמה כו' וכד נחתו אתלבשו בשית יומין דחול כו' (וע' פע"ח בשער מקראי קודש פ"ג). ובתז"ח ד' י"ד ע"ב ויונה קדישא בכל שית יומין דחול אזלא מנדדא מדוך לדוך ואם אשכחת צדיק בעלמא אתדבקת ביה אם לאו אתחזרת לקנהא ואתטמרת תמן כו' ומאי נהו קן דילה מט"ט כו'. וכן ברע"מ תצא רפ"א ע"א על התמורה שכינתא תתאה באן אתר אתטמרת בעולימא דילה מט"ט. ובתיקונים ס"ז סע"ב שלף איש נעלו דא גופא כו' ודא מט"ט דלזמנין אשתכח ביה עד"א ולזמנין צדיק ולזמנין שכינתא עלאה כו' ולזמנין שכינתא תתאה כו' דאיהי שכינתא י' כלילא מעשר ספירן י' מן מיטטרו"ן כל ספירין פועלים ביה בהאי עלמא שפלה

בפרדס לרמ"ק כתוב שאיש זה הת"ת, ונעלו הוא מט"ט.

לבנון
הודעות: 450
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ה' יוני 13, 2019 10:59 pm

הוד_והדר כתב:
לבנון כתב:היכן נזכר בקדמונים מתלמידי האריז"ל ולמעלה, שמט"ט נקרא 'איש'?
יש"כ

לכאורה ליתא, כי אדרבה נער זה מט"ט ואח"כ כשעולים לאיש זה ת"ת.
אבל איתא בספרים שאי"ש עם האותיות גימט' מטטרו"ן

קשה לי לומר 'ליתא', אחר שראיתי כן בספר מגדול דוד לר"ח הכהן האר"צ תלמידו של מהרח"ו, דף ז ע"א (הנדפס ע"ש ר"ד לידא). וז"ל: ושם האיש הנזכר מט"ט הנקרא איש כמש"ה כן משחת מאיש מראהו.
אלא שרצוני לדעת אם יש לזה מקור קדום יותר.

הוד_והדר
הודעות: 1599
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ה' יוני 13, 2019 11:22 pm

לבנון כתב:
הוד_והדר כתב:
לבנון כתב:היכן נזכר בקדמונים מתלמידי האריז"ל ולמעלה, שמט"ט נקרא 'איש'?
יש"כ

לכאורה ליתא, כי אדרבה נער זה מט"ט ואח"כ כשעולים לאיש זה ת"ת.
אבל איתא בספרים שאי"ש עם האותיות גימט' מטטרו"ן

קשה לי לומר 'ליתא', אחר שראיתי כן בספר מגדול דוד לר"ח הכהן האר"צ תלמידו של מהרח"ו, דף ז ע"א (הנדפס ע"ש ר"ד לידא). וז"ל: ושם האיש הנזכר מט"ט הנקרא איש כמש"ה כן משחת מאיש מראהו.
אלא שרצוני לדעת אם יש לזה מקור קדום יותר.


אם תלמיד הרח"ו כותב כך, אכן יש להבין דבריו, וצריך לראות בפנים, כי בפשטות בזהר כתוב אחרת.

לבי במערב
הודעות: 1020
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' יוני 14, 2019 3:57 am

הוד_והדר כתב:וכן אמרו במדרש (בפרשתן פ"ב, יח): 'והיה מספר בני ישראל' (הושע ב, א), חוזר ואומר 'אשר לא ימד ולא יספר', אם אין להם מספר, היאך יש להם מספר. אלא במה שאומר (ויקרא כד, י): 'ויצא בן אשה ישראלית' וכו', 'וילכד עכן בן כרמי' (יהושע ז, יח), 'ושם (האיש) [איש ישראל] המוכה' (להלן כה, יד), לאלו יש להם מספר, אבל לבני ישראל - היינו לצדיקים - 'אשר לא ימד ולא יספר'. פירוש, אותם שהם צדיקים, המספר אינו מזיק בהם, כאלו לא נמנו, שאין עין הרע ולא נגף שולט בהם. אבל במי שולט, ברשעים, כגון המקלל ועכן וזמרי, שאין להם ראש. ראיתי מה שפירש רש"י (*), ואחר כך מה שכתב הרמב"ן (*), ושמחתי.

הוא ברמב"ן ר"פ במדבר (א, ג ד"ה כל יוצא צבא), ושם הובא גם רש"י זה.
בדפוסים המצויים אכן ליתא להא דבור ברש"י; נמצא הוא בדפוס שני (אך לא בדפו"ר!) ובא' מהכת"י, וכן הובא ברא"ם ר"פ תשא [וראה לקוטי שיחות (לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע) חל"ג ע' 2 הע' 17].

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 604
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » א' יוני 16, 2019 1:51 am

משה רבינו ע"ה הוא אדון הנביאים.
אחריו בנבואה היה שמואל - הידוע מקור לזה?

מה שנכון נכון
הודעות: 9068
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' יוני 16, 2019 1:57 am

דרופתקי דאורייתא כתב:משה רבינו ע"ה הוא אדון הנביאים.
אחריו בנבואה היה שמואל - הידוע מקור לזה?

בכמה מדרשים נקרא שמואל רבן של נביאים (כמו שנקרא משה).

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 604
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » א' יוני 16, 2019 2:05 am

מה שנכון נכון כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב:משה רבינו ע"ה הוא אדון הנביאים.
אחריו בנבואה היה שמואל - הידוע מקור לזה?

בכמה מדרשים נקרא שמואל רבן של נביאים (כמו שנקרא משה).


יש"כ
זה מאשש מאד את הנ"ל, אבל אני מחפש מקור כתוב שאחרי משה רבינו בנבואה היה שמואל הנביא

שמואל שלומוביץ
הודעות: 149
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' יוני 16, 2019 2:07 am

דרופתקי דאורייתא כתב:משה רבינו ע"ה הוא אדון הנביאים.
אחריו בנבואה היה שמואל - הידוע מקור לזה?

שער רוח הקודש - דף ב ע"א
והנה נמצא שבעלי הנבואה או בבעלי רוח הקדש יש בהם מדריגות הרבה מאד. וכפי שינוי גדר נבואתם הוא סדר מעלתם. והנה רבן של כל הנביאים הוא מרע"ה. ואחריו במדריגת הנבואה היתה נבואת שמואל הנביא ע"ה. אשר עליו אמר הכתוב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו. [תהלים צ"ט]. והנה מרע"ה היה מן המדריגה העליונה שבכל המדריגות. ... ....

חוות דעת
הודעות: 22
הצטרף: א' אפריל 28, 2019 8:02 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי חוות דעת » א' יוני 16, 2019 9:17 am

דרופתקי דאורייתא כתב:משה רבינו ע"ה הוא אדון הנביאים.
אחריו בנבואה היה שמואל - הידוע מקור לזה?


עי' רש"י תהילים ( צט, ז) דלשמואל היה נבואה בהופעת ענן כמו למשה ואהרן

ביקורת תהיה
הודעות: 965
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' יוני 16, 2019 9:59 am

'משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו, וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ' - הֲרֵי שֶׁשָּׁקַל הַכָּתוּב שְׁמוּאֵל עִם משֶׁה וְאַהֲרֹן. (רש"י שלהי פ"ב דר"ה)

עתניאל בן קנז
הודעות: 1575
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » א' יוני 16, 2019 3:48 pm

מחפש מקור
אודות תפילת שחרית, שהיא בתחילת היום, שכל הפעולות של היום יהיו לשם שמים/להתפלל שכל הפעולות יהיו בס"ד/ להכיר שכל הפעולות ביום מאת השי"ת וכיוצ"ב

כלומר הנקודה המרכזית, ששחרית בתחילת היום, לפני הפעולות היומיות, והיא כהקדמה להם.

בתודה.

נחלי אפרסמון
הודעות: 446
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » א' יוני 16, 2019 4:02 pm


נחלי אפרסמון
הודעות: 446
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

היכן מדרש זה?

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » א' יוני 16, 2019 6:27 pm

ספר אוהב ישראל - ליקוטים חדשים - פרשת ברכה
איתא במדרש שלעת תחיית המתים יקראו אותם על שמם, ע"פ אלפא ביתא. אברהם בנימין. ועוד איתא שמי שיש בו מדת ענוה יעמוד תחלה בתחיית המתים. ועפ"ז יבואר התרגום יהונתן (במדבר יג, טז), כד חמא משה ענוותנותיה קרא להושע בן נון יהושע, פי' כי כשרצה לקראו יהושע. אמר פן יתרעם יהושע על דבר זה כי יאמר שגרמתי לו בזה שיתאחר לעמוד בתחיית המתים כי מתחלה היה התחלת שמו בה"א ועתה ביו"ד. אמנם כשראה בו מדת עניות נמצא הוא יעמוד בתחלה לתחייה ואז קרא אותו יהושע, והבן:

בקרו טלה
הודעות: 2942
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: היכן מדרש זה?

הודעהעל ידי בקרו טלה » א' יוני 16, 2019 7:25 pm


הוד_והדר
הודעות: 1599
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » א' יוני 16, 2019 8:03 pm

ידוע שיש נוסחאות שונות בעת חזרת הש"ץ האם אומר הבעל תפלה 'אתה קדוש' או 'לדור ודור נגיד גדלך' וכו'. אבל בימים נוראים רוב המקומות שאף שבכל ימות השנה אומרים 'אתה קדוש' אומרים כעת 'לדור ודור', מישהו יודע טעם בדבר זה?

שמואל שלומוביץ
הודעות: 149
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' יוני 16, 2019 9:25 pm

הוד_והדר כתב:ידוע שיש נוסחאות שונות בעת חזרת הש"ץ האם אומר הבעל תפלה 'אתה קדוש' או 'לדור ודור נגיד גדלך' וכו'. אבל בימים נוראים רוב המקומות שאף שבכל ימות השנה אומרים 'אתה קדוש' אומרים כעת 'לדור ודור', מישהו יודע טעם בדבר זה?


כנראה דבריך הם רק אודות נוסח ספרד, כי בנוסח אשכנז אומרים תמיד לדור ודור. ובנוסח הספרדים, אומרים גם בימים נוראים אתה קדוש. וכמדומני שבנוסח הספרדים אין אומרים לעולם לדור ודור בנוסחתינו, אלא שהם אומרים לדור ודור המליכו לאל.
אלא שהחסידים בנוסח ספרד נהגו בהרבה דברים כנוסח האר"י ומכאן סברא ראשונה שהטעם לא לשנות כי האר"י היה מתפלל בימים נוראים בביהכנ"ס אשכנזים כאשר כתב הרח"ו, וכן היה מתפלל במחזור אשכנזים, כנודע מכמה כתיבות שציין הרח"ו שהם ממחזור זה של האר"י ז"ל.
עוד יתכן שיש שלא רצו לשנות נוסח ברכת אתה קדוש מפני שבזוהר מנין תיבותיה מכוון לי"ד תיבות דווקא, ובימים נוראים שבין כך מוסיפים הרבה על נוסח הברכה לא חשו לשנות בה גם לדור ודור, [וכמובן זה אינו בקהילות שמוסיפים כל השנה כי אל מלך גדול וקדוש אתה, שזו הוספה (במקורה כנראה לחזן לבדו) מתוך סיום הנוסח לדור ודור, ובקהילות אלו בין כך אין מקפידים על מנין התיבות כידוע].
יתכן גם שיש כאן איזה חילוף משום נוסח לדור ודור הספרדי בנוסח לדור ודור החסידי.
זה מה שעלה בדעתי בזה בריהטא.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 604
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » א' יוני 16, 2019 9:41 pm

הריר / רוק שבא ע"י השינה של העמל בתורה ונרדם מתוך לימודו, הוא הטל שיחייה את האדם לעת"ל בתחיית המתים.
מה המקור לזה? האם יש בזה בדברי חז"ל?

הפשוט בפשטותו
הודעות: 243
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 9:34 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הפשוט בפשטותו » א' יוני 16, 2019 10:44 pm

אבד לי המעשה שהובא במרדכי כמדומה על ר"ת ור"י שאחד מהם שמר על עיניו ולא ראה שהוא מונהג ע"י שור וחמור, ואמר לו השני שצריך להיזהר מאיסור. אודה למי שימצא לי.
ושמעתי שאמר אחד שהרי בסוף התברר שאכן הקב"ה שמר עליו והציל אותו. אודה למי שיפנה אותי.

נחלי אפרסמון
הודעות: 446
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » א' יוני 16, 2019 11:46 pm

הפשוט בפשטותו כתב:אבד לי המעשה שהובא במרדכי כמדומה על ר"ת ור"י שאחד מהם שמר על עיניו ולא ראה שהוא מונהג ע"י שור וחמור, ואמר לו השני שצריך להיזהר מאיסור. אודה למי שימצא לי.
ושמעתי שאמר אחד שהרי בסוף התברר שאכן הקב"ה שמר עליו והציל אותו. אודה למי שיפנה אותי.

http://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/he ... 12_250.pdf
סו"ס ק"ל בעירובין

איקטורין
הודעות: 71
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי איקטורין » א' יוני 16, 2019 11:59 pm

מגן אברהם סימן קלז ס"ק ב
ואיזה מהם - כלומר דמי שקרא יותר משובח יותר, ואם הראשון קרא ד' משובח דמצינו לעולם החשוב חשוב קודם, ובמנורה מצינו שאמצעי משובח, ואם אחרון קרא ד' י"ל דמעלין בקדש ואין מורידין. וא"ת גבי נרות חנוכה דאמרי' דוקא בראשון מדליק א' ומוסיף והולך ואמרינן דמעלין בקודש ולא מורידין ולא אמרינן דראשון משובח? וי"ל דבחד גברא יש לו להעלות בקדש אבל הכא תלתא גברי נינהו ואין תולין זה בזה:

ע"פ דברי המג"א האלו שמעתי בשם המהרי"ל דיסקין, שאם הכהן עלה גם במקום לוי יש לו לקרוא בעליה זו יותר פסוקים מהעליה הקודמת, שהרי חד גברא הוא.
היכן מקורו?

נוטר הכרמים
הודעות: 5420
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' יוני 17, 2019 12:02 am

דרופתקי דאורייתא כתב:הריר / רוק שבא ע"י השינה של העמל בתורה ונרדם מתוך לימודו, הוא הטל שיחייה את האדם לעת"ל בתחיית המתים.
מה המקור לזה? האם יש בזה בדברי חז"ל?

מקורו בדברי הפיוט 'אטומים להחיות בטללי שינה', וכמדומה נכב"ב.
באזניי מהדהדים קולו וניגונו של המגיד ר' שבתי יולדביץ זצ"ל ששמעתיו בילדותי בבני ברק מדגים את הענין עם הפיוט הזה.

נחלי אפרסמון
הודעות: 446
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ב' יוני 17, 2019 12:02 am

דרופתקי דאורייתא כתב:הריר / רוק שבא ע"י השינה של העמל בתורה ונרדם מתוך לימודו, הוא הטל שיחייה את האדם לעת"ל בתחיית המתים.
מה המקור לזה? האם יש בזה בדברי חז"ל?

viewtopic.php?f=7&t=17603&p=167854&hilit=%D7%90%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA#p167854
נכב"ב

מה שנכון נכון
הודעות: 9068
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' יוני 17, 2019 12:03 am

איקטורין כתב:ע"פ דברי המג"א האלו שמעתי בשם המהרי"ל דיסקין, שאם הכהן עלה גם במקום לוי יש לו לקרוא בעליה זו יותר פסוקים מהעליה הקודמת, שהרי חד גברא הוא.
היכן מקורו?

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=149

איקטורין
הודעות: 71
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי איקטורין » ב' יוני 17, 2019 12:09 am

מה שנכון נכון כתב:
איקטורין כתב:ע"פ דברי המג"א האלו שמעתי בשם המהרי"ל דיסקין, שאם הכהן עלה גם במקום לוי יש לו לקרוא בעליה זו יותר פסוקים מהעליה הקודמת, שהרי חד גברא הוא.
היכן מקורו?

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=149


ייש"כ, ממש טרם יקראו...

הוד_והדר
הודעות: 1599
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ב' יוני 17, 2019 12:32 am

שמואל שלומוביץ כתב:
הוד_והדר כתב:ידוע שיש נוסחאות שונות בעת חזרת הש"ץ האם אומר הבעל תפלה 'אתה קדוש' או 'לדור ודור נגיד גדלך' וכו'. אבל בימים נוראים רוב המקומות שאף שבכל ימות השנה אומרים 'אתה קדוש' אומרים כעת 'לדור ודור', מישהו יודע טעם בדבר זה?


כנראה דבריך הם רק אודות נוסח ספרד, כי בנוסח אשכנז אומרים תמיד לדור ודור. ובנוסח הספרדים, אומרים גם בימים נוראים אתה קדוש. וכמדומני שבנוסח הספרדים אין אומרים לעולם לדור ודור בנוסחתינו, אלא שהם אומרים לדור ודור המליכו לאל.
אלא שהחסידים בנוסח ספרד נהגו בהרבה דברים כנוסח האר"י ומכאן סברא ראשונה שהטעם לא לשנות כי האר"י היה מתפלל בימים נוראים בביהכנ"ס אשכנזים כאשר כתב הרח"ו, וכן היה מתפלל במחזור אשכנזים, כנודע מכמה כתיבות שציין הרח"ו שהם ממחזור זה של האר"י ז"ל.
עוד יתכן שיש שלא רצו לשנות נוסח ברכת אתה קדוש מפני שבזוהר מנין תיבותיה מכוון לי"ד תיבות דווקא, ובימים נוראים שבין כך מוסיפים הרבה על נוסח הברכה לא חשו לשנות בה גם לדור ודור, [וכמובן זה אינו בקהילות שמוסיפים כל השנה כי אל מלך גדול וקדוש אתה, שזו הוספה (במקורה כנראה לחזן לבדו) מתוך סיום הנוסח לדור ודור, ובקהילות אלו בין כך אין מקפידים על מנין התיבות כידוע].
יתכן גם שיש כאן איזה חילוף משום נוסח לדור ודור הספרדי בנוסח לדור ודור החסידי.
זה מה שעלה בדעתי בזה בריהטא.

איך אני יכול לדבר ממנהג הספרדים אם אצלם לעולם אין אומרים וכו', ופשוט הוא.

יש הרבה קהלות שכל השנה אין אומרים לדור ודור, מונקאטש, בעלזא כמדומני גם בצאנז - משא"כ בימים נוראים וטעמא בעי.
אכן כל השנה משמיטים בכמה קהלות כי אל מלך וכו' כדי שיתאים למנין התיבות. והטעם שכתבת שבין כה מוסיפין, לפום ריהטא נראה טוב, אבל השאלה אם זה נקרא הוספה, דהוא כעין הפיוטים שמוסיפים לכל הברכות האם זה נקרא הוספה על מנין התיבות וכו'?

שמואל שלומוביץ
הודעות: 149
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' יוני 17, 2019 12:34 am

הוד_והדר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:
הוד_והדר כתב:ידוע שיש נוסחאות שונות בעת חזרת הש"ץ האם אומר הבעל תפלה 'אתה קדוש' או 'לדור ודור נגיד גדלך' וכו'. אבל בימים נוראים רוב המקומות שאף שבכל ימות השנה אומרים 'אתה קדוש' אומרים כעת 'לדור ודור', מישהו יודע טעם בדבר זה?


כנראה דבריך הם רק אודות נוסח ספרד, כי בנוסח אשכנז אומרים תמיד לדור ודור. ובנוסח הספרדים, אומרים גם בימים נוראים אתה קדוש. וכמדומני שבנוסח הספרדים אין אומרים לעולם לדור ודור בנוסחתינו, אלא שהם אומרים לדור ודור המליכו לאל.
אלא שהחסידים בנוסח ספרד נהגו בהרבה דברים כנוסח האר"י ומכאן סברא ראשונה שהטעם לא לשנות כי האר"י היה מתפלל בימים נוראים בביהכנ"ס אשכנזים כאשר כתב הרח"ו, וכן היה מתפלל במחזור אשכנזים, כנודע מכמה כתיבות שציין הרח"ו שהם ממחזור זה של האר"י ז"ל.
עוד יתכן שיש שלא רצו לשנות נוסח ברכת אתה קדוש מפני שבזוהר מנין תיבותיה מכוון לי"ד תיבות דווקא, ובימים נוראים שבין כך מוסיפים הרבה על נוסח הברכה לא חשו לשנות בה גם לדור ודור, [וכמובן זה אינו בקהילות שמוסיפים כל השנה כי אל מלך גדול וקדוש אתה, שזו הוספה (במקורה כנראה לחזן לבדו) מתוך סיום הנוסח לדור ודור, ובקהילות אלו בין כך אין מקפידים על מנין התיבות כידוע].
יתכן גם שיש כאן איזה חילוף משום נוסח לדור ודור הספרדי בנוסח לדור ודור החסידי.
זה מה שעלה בדעתי בזה בריהטא.

איך אני יכול לדבר ממנהג הספרדים אם אצלם לעולם אין אומרים וכו', ופשוט הוא.

יש הרבה קהלות שכל השנה אין אומרים לדור ודור, מונקאטש, בעלזא כמדומני גם בצאנז - משא"כ בימים נוראים וטעמא בעי.
אכן כל השנה משמיטים בכמה קהלות כי אל מלך וכו' כדי שיתאים למנין התיבות. והטעם שכתבת שבין כה מוסיפין, לפום ריהטא נראה טוב, אבל השאלה אם זה נקרא הוספה, דהוא כעין הפיוטים שמוסיפים לכל הברכות האם זה נקרא הוספה על מנין התיבות וכו'?

קדוש אתה ונורא שמך וכו' אינו פיוטים שבזה מקיימים מעין החתימה סמוך לחתימה.
והוא נוסח א"י לברכת אתה קדוש כנמצא בכתבי הגניזה. ועוד מקומות.

נחלי אפרסמון
הודעות: 446
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ב' יוני 17, 2019 12:44 am

היכן המקור שאחד רצה ששלמה המלך ילמדו שפת העופות ולבסוף זה היה לרעתו?
viewtopic.php?f=7&t=3040&p=341305&hilit=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%A9%D7%A4%D7%AA#p341305
נערך לאחרונה על ידי נחלי אפרסמון ב ב' יוני 17, 2019 12:47 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

הוד_והדר
הודעות: 1599
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ב' יוני 17, 2019 12:45 am

שמואל שלומוביץ כתב:
הוד_והדר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:
הוד_והדר כתב:ידוע שיש נוסחאות שונות בעת חזרת הש"ץ האם אומר הבעל תפלה 'אתה קדוש' או 'לדור ודור נגיד גדלך' וכו'. אבל בימים נוראים רוב המקומות שאף שבכל ימות השנה אומרים 'אתה קדוש' אומרים כעת 'לדור ודור', מישהו יודע טעם בדבר זה?


כנראה דבריך הם רק אודות נוסח ספרד, כי בנוסח אשכנז אומרים תמיד לדור ודור. ובנוסח הספרדים, אומרים גם בימים נוראים אתה קדוש. וכמדומני שבנוסח הספרדים אין אומרים לעולם לדור ודור בנוסחתינו, אלא שהם אומרים לדור ודור המליכו לאל.
אלא שהחסידים בנוסח ספרד נהגו בהרבה דברים כנוסח האר"י ומכאן סברא ראשונה שהטעם לא לשנות כי האר"י היה מתפלל בימים נוראים בביהכנ"ס אשכנזים כאשר כתב הרח"ו, וכן היה מתפלל במחזור אשכנזים, כנודע מכמה כתיבות שציין הרח"ו שהם ממחזור זה של האר"י ז"ל.
עוד יתכן שיש שלא רצו לשנות נוסח ברכת אתה קדוש מפני שבזוהר מנין תיבותיה מכוון לי"ד תיבות דווקא, ובימים נוראים שבין כך מוסיפים הרבה על נוסח הברכה לא חשו לשנות בה גם לדור ודור, [וכמובן זה אינו בקהילות שמוסיפים כל השנה כי אל מלך גדול וקדוש אתה, שזו הוספה (במקורה כנראה לחזן לבדו) מתוך סיום הנוסח לדור ודור, ובקהילות אלו בין כך אין מקפידים על מנין התיבות כידוע].
יתכן גם שיש כאן איזה חילוף משום נוסח לדור ודור הספרדי בנוסח לדור ודור החסידי.
זה מה שעלה בדעתי בזה בריהטא.

איך אני יכול לדבר ממנהג הספרדים אם אצלם לעולם אין אומרים וכו', ופשוט הוא.

יש הרבה קהלות שכל השנה אין אומרים לדור ודור, מונקאטש, בעלזא כמדומני גם בצאנז - משא"כ בימים נוראים וטעמא בעי.
אכן כל השנה משמיטים בכמה קהלות כי אל מלך וכו' כדי שיתאים למנין התיבות. והטעם שכתבת שבין כה מוסיפין, לפום ריהטא נראה טוב, אבל השאלה אם זה נקרא הוספה, דהוא כעין הפיוטים שמוסיפים לכל הברכות האם זה נקרא הוספה על מנין התיבות וכו'?

קדוש אתה ונורא שמך וכו' אינו פיוטים שבזה מקיימים מעין החתימה סמוך לחתימה.
והוא נוסח א"י לברכת אתה קדוש כנמצא בכתבי הגניזה. ועוד מקומות.


לא כתבתי שהם פיוטים, רק מעין וכו', וידענו שזה נוסח א"י וכו' ועדיין טעמא בעי למה בימים נוראים הוסיפו דברים לעצם ברכה זו, מה שלא עושין בכל השנה.

הוד_והדר
הודעות: 1599
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ב' יוני 17, 2019 3:35 am

מישהו יודע מנהג שאין אומרים 'הנה אל ישועתי' במוצאי יוה"ק שחל בשבת?

שמואל שלומוביץ
הודעות: 149
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' יוני 17, 2019 7:19 am

הוד_והדר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:
הוד_והדר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:
הוד_והדר כתב:ידוע שיש נוסחאות שונות בעת חזרת הש"ץ האם אומר הבעל תפלה 'אתה קדוש' או 'לדור ודור נגיד גדלך' וכו'. אבל בימים נוראים רוב המקומות שאף שבכל ימות השנה אומרים 'אתה קדוש' אומרים כעת 'לדור ודור', מישהו יודע טעם בדבר זה?


כנראה דבריך הם רק אודות נוסח ספרד, כי בנוסח אשכנז אומרים תמיד לדור ודור. ובנוסח הספרדים, אומרים גם בימים נוראים אתה קדוש. וכמדומני שבנוסח הספרדים אין אומרים לעולם לדור ודור בנוסחתינו, אלא שהם אומרים לדור ודור המליכו לאל.
אלא שהחסידים בנוסח ספרד נהגו בהרבה דברים כנוסח האר"י ומכאן סברא ראשונה שהטעם לא לשנות כי האר"י היה מתפלל בימים נוראים בביהכנ"ס אשכנזים כאשר כתב הרח"ו, וכן היה מתפלל במחזור אשכנזים, כנודע מכמה כתיבות שציין הרח"ו שהם ממחזור זה של האר"י ז"ל.
עוד יתכן שיש שלא רצו לשנות נוסח ברכת אתה קדוש מפני שבזוהר מנין תיבותיה מכוון לי"ד תיבות דווקא, ובימים נוראים שבין כך מוסיפים הרבה על נוסח הברכה לא חשו לשנות בה גם לדור ודור, [וכמובן זה אינו בקהילות שמוסיפים כל השנה כי אל מלך גדול וקדוש אתה, שזו הוספה (במקורה כנראה לחזן לבדו) מתוך סיום הנוסח לדור ודור, ובקהילות אלו בין כך אין מקפידים על מנין התיבות כידוע].
יתכן גם שיש כאן איזה חילוף משום נוסח לדור ודור הספרדי בנוסח לדור ודור החסידי.
זה מה שעלה בדעתי בזה בריהטא.

איך אני יכול לדבר ממנהג הספרדים אם אצלם לעולם אין אומרים וכו', ופשוט הוא.

יש הרבה קהלות שכל השנה אין אומרים לדור ודור, מונקאטש, בעלזא כמדומני גם בצאנז - משא"כ בימים נוראים וטעמא בעי.
אכן כל השנה משמיטים בכמה קהלות כי אל מלך וכו' כדי שיתאים למנין התיבות. והטעם שכתבת שבין כה מוסיפין, לפום ריהטא נראה טוב, אבל השאלה אם זה נקרא הוספה, דהוא כעין הפיוטים שמוסיפים לכל הברכות האם זה נקרא הוספה על מנין התיבות וכו'?

קדוש אתה ונורא שמך וכו' אינו פיוטים שבזה מקיימים מעין החתימה סמוך לחתימה.
והוא נוסח א"י לברכת אתה קדוש כנמצא בכתבי הגניזה. ועוד מקומות.


לא כתבתי שהם פיוטים, רק מעין וכו', וידענו שזה נוסח א"י וכו' ועדיין טעמא בעי למה בימים נוראים הוסיפו דברים לעצם ברכה זו, מה שלא עושין בכל השנה.

ההתיחסות לתוספת בברכת אתה קדוש כהוספה ולא כעיקר הברכה היא הגיונית, אבל טענתי שלכאו' דבר שמקיימים בו דין עיקרי של מעין החתימה סמוך לחתימה א"י להתייחס אליו כהוספה ולא כחלק מהברכה.
למעשה הרבה פוסקים סוברים שמותר להוסיף על דבר המנוי.
כמו שמוסיפים על נר שבת אע"פ שכיוונו אותו נגד זכור ושמור. וגם הרבה לא חששו כלל למנין התיבות.

אני לא רואה שום הגיון שקהילות כמו בעלזא וצאנז ומונקטש, שאומרים כל הפיוטים שבמחזור האשכנזי, לא יגידו לדור ודור בימים נוראים, וכי זה נוסח גרוע מ'ויאתיו', או מהפייט 'האוחז.. וכל מאמינים' שהם מוסיפים בברכת אתה קדוש.
מה עוד שסביר שכנראה האר"י הקדוש היה שומע כן בביהכנ"ס אשכנזים בצפת וכאשר כתבתי לעיל.
קשה לדעת אם האר"י היה משנה כל נוסחתו לנוסחת האשכנזים בימים נוראים, או שבחר שם רק משום שאמרו פיוטי הקליר. וכידוע יש בזה דברים בשולחן הטהור מקאמארנא. ואנחנו לא נדע.

הוד_והדר
הודעות: 1599
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ב' יוני 17, 2019 1:44 pm

הוד_והדר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:
הוד_והדר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:
הוד_והדר כתב:ידוע שיש נוסחאות שונות בעת חזרת הש"ץ האם אומר הבעל תפלה 'אתה קדוש' או 'לדור ודור נגיד גדלך' וכו'. אבל בימים נוראים רוב המקומות שאף שבכל ימות השנה אומרים 'אתה קדוש' אומרים כעת 'לדור ודור', מישהו יודע טעם בדבר זה?


כנראה דבריך הם רק אודות נוסח ספרד, כי בנוסח אשכנז אומרים תמיד לדור ודור. ובנוסח הספרדים, אומרים גם בימים נוראים אתה קדוש. וכמדומני שבנוסח הספרדים אין אומרים לעולם לדור ודור בנוסחתינו, אלא שהם אומרים לדור ודור המליכו לאל.
אלא שהחסידים בנוסח ספרד נהגו בהרבה דברים כנוסח האר"י ומכאן סברא ראשונה שהטעם לא לשנות כי האר"י היה מתפלל בימים נוראים בביהכנ"ס אשכנזים כאשר כתב הרח"ו, וכן היה מתפלל במחזור אשכנזים, כנודע מכמה כתיבות שציין הרח"ו שהם ממחזור זה של האר"י ז"ל.
עוד יתכן שיש שלא רצו לשנות נוסח ברכת אתה קדוש מפני שבזוהר מנין תיבותיה מכוון לי"ד תיבות דווקא, ובימים נוראים שבין כך מוסיפים הרבה על נוסח הברכה לא חשו לשנות בה גם לדור ודור, [וכמובן זה אינו בקהילות שמוסיפים כל השנה כי אל מלך גדול וקדוש אתה, שזו הוספה (במקורה כנראה לחזן לבדו) מתוך סיום הנוסח לדור ודור, ובקהילות אלו בין כך אין מקפידים על מנין התיבות כידוע].
יתכן גם שיש כאן איזה חילוף משום נוסח לדור ודור הספרדי בנוסח לדור ודור החסידי.
זה מה שעלה בדעתי בזה בריהטא.

איך אני יכול לדבר ממנהג הספרדים אם אצלם לעולם אין אומרים וכו', ופשוט הוא.

יש הרבה קהלות שכל השנה אין אומרים לדור ודור, מונקאטש, בעלזא כמדומני גם בצאנז - משא"כ בימים נוראים וטעמא בעי.
אכן כל השנה משמיטים בכמה קהלות כי אל מלך וכו' כדי שיתאים למנין התיבות. והטעם שכתבת שבין כה מוסיפין, לפום ריהטא נראה טוב, אבל השאלה אם זה נקרא הוספה, דהוא כעין הפיוטים שמוסיפים לכל הברכות האם זה נקרא הוספה על מנין התיבות וכו'?

קדוש אתה ונורא שמך וכו' אינו פיוטים שבזה מקיימים מעין החתימה סמוך לחתימה.
והוא נוסח א"י לברכת אתה קדוש כנמצא בכתבי הגניזה. ועוד מקומות.


לא כתבתי שהם פיוטים, רק מעין וכו', וידענו שזה נוסח א"י וכו' ועדיין טעמא בעי למה בימים נוראים הוסיפו דברים לעצם ברכה זו, מה שלא עושין בכל השנה.

ההתיחסות לתוספת בברכת אתה קדוש כהוספה ולא כעיקר הברכה היא הגיונית, אבל טענתי שלכאו' דבר שמקיימים בו דין עיקרי של מעין החתימה סמוך לחתימה א"י להתייחס אליו כהוספה ולא כחלק מהברכה.
למעשה הרבה פוסקים סוברים שמותר להוסיף על דבר המנוי.
כמו שמוסיפים על נר שבת אע"פ שכיוונו אותו נגד זכור ושמור. וגם הרבה לא חששו כלל למנין התיבות.

אני לא רואה שום הגיון שקהילות כמו בעלזא וצאנז ומונקטש, שאומרים כל הפיוטים שבמחזור האשכנזי, לא יגידו לדור ודור בימים נוראים, וכי זה נוסח גרוע מ'ויאתיו', או מהפייט 'האוחז.. וכל מאמינים' שהם מוסיפים בברכת אתה קדוש.
מה עוד שסביר שכנראה האר"י הקדוש היה שומע כן בביהכנ"ס אשכנזים בצפת וכאשר כתבתי לעיל.
קשה לדעת אם האר"י היה משנה כל נוסחתו לנוסחת האשכנזים בימים נוראים, או שבחר שם רק משום שאמרו פיוטי הקליר. וכידוע יש בזה דברים בשולחן הטהור מקאמארנא. ואנחנו לא נדע.[/quote]

אלו שאומרים לדור ודור אומרים גם כי אל מלך גדול וקדוש אף שהם משמיטים פסקא זו מפני מנין התיבות, אבל בכל השנה מובן שמוסיפים לאלו האומרים לדור ודור, כי צריך להיות מעין החתימה, אבל בימים נוראים זה ממילא לא סמוך לחתימה, אז למה מוסיפים? אולי כי כל ההוספות אינו מגרע בענין זה, א"כ הדרא קושיא לדוכתא למה לא לומר אתה קדוש


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים