מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ חיפוש מקור ◆

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
שמואל שלומוביץ
הודעות: 236
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' יוני 17, 2019 6:27 pm

הוד_והדר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:ההתיחסות לתוספת בברכת אתה קדוש כהוספה ולא כעיקר הברכה היא הגיונית, אבל טענתי שלכאו' דבר שמקיימים בו דין עיקרי של מעין החתימה סמוך לחתימה א"י להתייחס אליו כהוספה ולא כחלק מהברכה.
למעשה הרבה פוסקים סוברים שמותר להוסיף על דבר המנוי.
כמו שמוסיפים על נר שבת אע"פ שכיוונו אותו נגד זכור ושמור. וגם הרבה לא חששו כלל למנין התיבות.

אני לא רואה שום הגיון שקהילות כמו בעלזא וצאנז ומונקטש, שאומרים כל הפיוטים שבמחזור האשכנזי, לא יגידו לדור ודור בימים נוראים, וכי זה נוסח גרוע מ'ויאתיו', או מהפייט 'האוחז.. וכל מאמינים' שהם מוסיפים בברכת אתה קדוש.
מה עוד שסביר שכנראה האר"י הקדוש היה שומע כן בביהכנ"ס אשכנזים בצפת וכאשר כתבתי לעיל.
קשה לדעת אם האר"י היה משנה כל נוסחתו לנוסחת האשכנזים בימים נוראים, או שבחר שם רק משום שאמרו פיוטי הקליר. וכידוע יש בזה דברים בשולחן הטהור מקאמארנא. ואנחנו לא נדע.


אלו שאומרים לדור ודור אומרים גם כי אל מלך גדול וקדוש אף שהם משמיטים פסקא זו מפני מנין התיבות, אבל בכל השנה מובן שמוסיפים לאלו האומרים לדור ודור, כי צריך להיות מעין החתימה, אבל בימים נוראים זה ממילא לא סמוך לחתימה, אז למה מוסיפים? אולי כי כל ההוספות אינו מגרע בענין זה, א"כ הדרא קושיא לדוכתא למה לא לומר אתה קדוש

לא לגמרי הבנתי כוונתך,
נראה שאתה סבור שכי אל מלך גדול וקדוש אתה אינו מעיקר נוסח לדור ודור.
מילים אלו ביסודם הם לפי הידוע לי מנוסח לדור ודור עצמו, ומשם נלקחו למקומות אחרים, אבל אין מקום לדון למה לא לאמר חלקו של הנוסח.
ומה שיש המוסיפים אותם בנוסח ספרד (משום מה גם בלחש) זה צל"ע. ובשלמא בחזרת הש"ץ יתכן להוסיפו, כדי לשלב נוסח האר"י עם נוסח אשכנז. אבל בלחש אינו לא בנוסח האר"י ולא בנוסח אשכנז ולא בנוסח בני ספרד. ואדרבה בזוהר מבואר שמנין תיבות הברכה י"ד. והיינו לא כי אל מלך וכו'.
וכאמור אין מקום לדון למה מוסיפים זאת. אלא האם יש טעם לגרוע כי אל מלך. וכיון שאומרים נוסח של כל השנה ואח"כ מוסיפים ובכן וכו', חוזרים להוסיף בסוף נוסח שיש בו מעין החתימה, ולזה בחרו נוסח קדוש אתה וכו' שהוא נוסח א"י כדלעיל.
ולשאלתך כנראה עיקר טענתך היא למה לא מוסיפים גם אתה קדוש. וכנראה אתה מניח שהטעם של קהילות אלו כי לא רצו להניח נוסח אתה קדוש הקבוע, ולהניחו בשביל לדור ודור שהוא נוסח אשכנז לש"ץ. ושאלתך למה לא יאמרו שתיהם מאחר שבין כך מוסיפים.
אבל לא ברור הקושי, מאחר שלא ברורות לי הנחות היסוד שלו. ואם תוכיח שהיה טעם לא לבטל אמירת אתה קדוש. יהיה מה לדון אם שייך לכפול ולומר שתיהם.
וכבר ידועה מליצת המנח"א ממונקטש, יוסיף דעת יוסיף מכאוב...
מקוה שהבנתי כוונתך.

הוד_והדר
הודעות: 1601
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ב' יוני 17, 2019 7:19 pm

שמואל שלומוביץ כתב:
הוד_והדר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:ההתיחסות לתוספת בברכת אתה קדוש כהוספה ולא כעיקר הברכה היא הגיונית, אבל טענתי שלכאו' דבר שמקיימים בו דין עיקרי של מעין החתימה סמוך לחתימה א"י להתייחס אליו כהוספה ולא כחלק מהברכה.
למעשה הרבה פוסקים סוברים שמותר להוסיף על דבר המנוי.
כמו שמוסיפים על נר שבת אע"פ שכיוונו אותו נגד זכור ושמור. וגם הרבה לא חששו כלל למנין התיבות.

אני לא רואה שום הגיון שקהילות כמו בעלזא וצאנז ומונקטש, שאומרים כל הפיוטים שבמחזור האשכנזי, לא יגידו לדור ודור בימים נוראים, וכי זה נוסח גרוע מ'ויאתיו', או מהפייט 'האוחז.. וכל מאמינים' שהם מוסיפים בברכת אתה קדוש.
מה עוד שסביר שכנראה האר"י הקדוש היה שומע כן בביהכנ"ס אשכנזים בצפת וכאשר כתבתי לעיל.
קשה לדעת אם האר"י היה משנה כל נוסחתו לנוסחת האשכנזים בימים נוראים, או שבחר שם רק משום שאמרו פיוטי הקליר. וכידוע יש בזה דברים בשולחן הטהור מקאמארנא. ואנחנו לא נדע.


אלו שאומרים לדור ודור אומרים גם כי אל מלך גדול וקדוש אף שהם משמיטים פסקא זו מפני מנין התיבות, אבל בכל השנה מובן שמוסיפים לאלו האומרים לדור ודור, כי צריך להיות מעין החתימה, אבל בימים נוראים זה ממילא לא סמוך לחתימה, אז למה מוסיפים? אולי כי כל ההוספות אינו מגרע בענין זה, א"כ הדרא קושיא לדוכתא למה לא לומר אתה קדוש

לא לגמרי הבנתי כוונתך,
נראה שאתה סבור שכי אל מלך גדול וקדוש אתה אינו מעיקר נוסח לדור ודור.
מילים אלו ביסודם הם לפי הידוע לי מנוסח לדור ודור עצמו, ומשם נלקחו למקומות אחרים, אבל אין מקום לדון למה לא לאמר חלקו של הנוסח.
ומה שיש המוסיפים אותם בנוסח ספרד (משום מה גם בלחש) זה צל"ע. ובשלמא בחזרת הש"ץ יתכן להוסיפו, כדי לשלב נוסח האר"י עם נוסח אשכנז. אבל בלחש אינו לא בנוסח האר"י ולא בנוסח אשכנז ולא בנוסח בני ספרד. ואדרבה בזוהר מבואר שמנין תיבות הברכה י"ד. והיינו לא כי אל מלך וכו'.
וכאמור אין מקום לדון למה מוסיפים זאת. אלא האם יש טעם לגרוע כי אל מלך. וכיון שאומרים נוסח של כל השנה ואח"כ מוסיפים ובכן וכו', חוזרים להוסיף בסוף נוסח שיש בו מעין החתימה, ולזה בחרו נוסח קדוש אתה וכו' שהוא נוסח א"י כדלעיל.
ולשאלתך כנראה עיקר טענתך היא למה לא מוסיפים גם אתה קדוש. וכנראה אתה מניח שהטעם של קהילות אלו כי לא רצו להניח נוסח אתה קדוש הקבוע, ולהניחו בשביל לדור ודור שהוא נוסח אשכנז לש"ץ. ושאלתך למה לא יאמרו שתיהם מאחר שבין כך מוסיפים.
אבל לא ברור הקושי, מאחר שלא ברורות לי הנחות היסוד שלו. ואם תוכיח שהיה טעם לא לבטל אמירת אתה קדוש. יהיה מה לדון אם שייך לכפול ולומר שתיהם.
וכבר ידועה מליצת המנח"א ממונקטש, יוסיף דעת יוסיף מכאוב...
מקוה שהבנתי כוונתך.


יוסיף דעת יוסיף מכאוב, נאמר על המוסיפים בברכת אתה חונן וברכת רפאינו כו'.


אלו שאינם אומרים כל השנה לדור ודור ומשמיטים כי אל מלך כל השנה ברור כוונתם, כי רוצים בנוסח י"ד תיבות. ברם, המנח"א כותב, וכן מביא בשם הדברי יחזקאל משינאווא, שאלו שאומרים כל השנה לדור ודור ולא אתה קדוש, צריכים להוסיף כי אל מלך גדול כדי שיהיה חתימה מעין וכו'. ועל זה שאלתי למה אלו האומרים נוסח י"ד תיבות כל השנה אינם מקפידים על זה בימים נוראים. על זה ענית מכיון שבין כה מוסיפים לנוסח הברכה, אז כבר אפשר לחזור לנוסח המקורי. אז שאלתי, שבימים נוראים [בכל ימות השנה לא קשה] למה צריכים עדיין להוסיף כי אל מלך וגו' הרי בין כה אינו סמוך לחתימה כי מוסיפים שם כמה דברים.

מקוה שהובן כעת לנכון

שמואל שלומוביץ
הודעות: 236
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' יוני 17, 2019 7:26 pm

הוד_והדר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:
הוד_והדר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:ההתיחסות לתוספת בברכת אתה קדוש כהוספה ולא כעיקר הברכה היא הגיונית, אבל טענתי שלכאו' דבר שמקיימים בו דין עיקרי של מעין החתימה סמוך לחתימה א"י להתייחס אליו כהוספה ולא כחלק מהברכה.
למעשה הרבה פוסקים סוברים שמותר להוסיף על דבר המנוי.
כמו שמוסיפים על נר שבת אע"פ שכיוונו אותו נגד זכור ושמור. וגם הרבה לא חששו כלל למנין התיבות.

אני לא רואה שום הגיון שקהילות כמו בעלזא וצאנז ומונקטש, שאומרים כל הפיוטים שבמחזור האשכנזי, לא יגידו לדור ודור בימים נוראים, וכי זה נוסח גרוע מ'ויאתיו', או מהפייט 'האוחז.. וכל מאמינים' שהם מוסיפים בברכת אתה קדוש.
מה עוד שסביר שכנראה האר"י הקדוש היה שומע כן בביהכנ"ס אשכנזים בצפת וכאשר כתבתי לעיל.
קשה לדעת אם האר"י היה משנה כל נוסחתו לנוסחת האשכנזים בימים נוראים, או שבחר שם רק משום שאמרו פיוטי הקליר. וכידוע יש בזה דברים בשולחן הטהור מקאמארנא. ואנחנו לא נדע.


אלו שאומרים לדור ודור אומרים גם כי אל מלך גדול וקדוש אף שהם משמיטים פסקא זו מפני מנין התיבות, אבל בכל השנה מובן שמוסיפים לאלו האומרים לדור ודור, כי צריך להיות מעין החתימה, אבל בימים נוראים זה ממילא לא סמוך לחתימה, אז למה מוסיפים? אולי כי כל ההוספות אינו מגרע בענין זה, א"כ הדרא קושיא לדוכתא למה לא לומר אתה קדוש

לא לגמרי הבנתי כוונתך,
נראה שאתה סבור שכי אל מלך גדול וקדוש אתה אינו מעיקר נוסח לדור ודור.
מילים אלו ביסודם הם לפי הידוע לי מנוסח לדור ודור עצמו, ומשם נלקחו למקומות אחרים, אבל אין מקום לדון למה לא לאמר חלקו של הנוסח.
ומה שיש המוסיפים אותם בנוסח ספרד (משום מה גם בלחש) זה צל"ע. ובשלמא בחזרת הש"ץ יתכן להוסיפו, כדי לשלב נוסח האר"י עם נוסח אשכנז. אבל בלחש אינו לא בנוסח האר"י ולא בנוסח אשכנז ולא בנוסח בני ספרד. ואדרבה בזוהר מבואר שמנין תיבות הברכה י"ד. והיינו לא כי אל מלך וכו'.
וכאמור אין מקום לדון למה מוסיפים זאת. אלא האם יש טעם לגרוע כי אל מלך. וכיון שאומרים נוסח של כל השנה ואח"כ מוסיפים ובכן וכו', חוזרים להוסיף בסוף נוסח שיש בו מעין החתימה, ולזה בחרו נוסח קדוש אתה וכו' שהוא נוסח א"י כדלעיל.
ולשאלתך כנראה עיקר טענתך היא למה לא מוסיפים גם אתה קדוש. וכנראה אתה מניח שהטעם של קהילות אלו כי לא רצו להניח נוסח אתה קדוש הקבוע, ולהניחו בשביל לדור ודור שהוא נוסח אשכנז לש"ץ. ושאלתך למה לא יאמרו שתיהם מאחר שבין כך מוסיפים.
אבל לא ברור הקושי, מאחר שלא ברורות לי הנחות היסוד שלו. ואם תוכיח שהיה טעם לא לבטל אמירת אתה קדוש. יהיה מה לדון אם שייך לכפול ולומר שתיהם.
וכבר ידועה מליצת המנח"א ממונקטש, יוסיף דעת יוסיף מכאוב...
מקוה שהבנתי כוונתך.


יוסיף דעת יוסיף מכאוב, נאמר על המוסיפים בברכת אתה חונן וברכת רפאינו כו'.


אלו שאינם אומרים כל השנה לדור ודור ומשמיטים כי אל מלך כל השנה ברור כוונתם, כי רוצים בנוסח י"ד תיבות. ברם, המנח"א כותב, וכן מביא בשם הדברי יחזקאל משינאווא, שאלו שאומרים כל השנה לדור ודור ולא אתה קדוש, צריכים להוסיף כי אל מלך גדול כדי שיהיה חתימה מעין וכו'. ועל זה שאלתי למה אלו האומרים נוסח י"ד תיבות כל השנה אינם מקפידים על זה בימים נוראים. על זה ענית מכיון שבין כה מוסיפים לנוסח הברכה, אז כבר אפשר לחזור לנוסח המקורי. אז שאלתי, שבימים נוראים [בכל ימות השנה לא קשה] למה צריכים עדיין להוסיף כי אל מלך וגו' הרי בין כה אינו סמוך לחתימה כי מוסיפים שם כמה דברים.

מקוה שהובן כעת לנכון

כעת הובן היטב.
אלא שאני סברתי עד כעת לפי המקורות שבידי שנוסח לדור ודור כולל מעיקרו ומיסודו את המילים כי אל מלך.... ומדברי המנח"א אני מבין שהוא סבור שכאין זה מעיקר הנוסח אלא שהוסיפו בו הוספה, כדי שיהיה מעין החתימה.
ולכן יש לעיין שנית במקורות הנוסח ובדבריו, כדי לידע האמת אם זה מעיקר הנוסח או הוספה.
וברור שאם זה הנוסח המקורי אין לשאול למה מוסיפים.
לגופו של ענין, גם אם במקורו זה הוספה, הרי בנוסח הרגיל כך היה מקובל, ומדוע שישמיטו זאת ללא סיבה מכריחה.

הוד_והדר
הודעות: 1601
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הוד_והדר » ב' יוני 17, 2019 7:55 pm

שמואל שלומוביץ כתב:
הוד_והדר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:
הוד_והדר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:ההתיחסות לתוספת בברכת אתה קדוש כהוספה ולא כעיקר הברכה היא הגיונית, אבל טענתי שלכאו' דבר שמקיימים בו דין עיקרי של מעין החתימה סמוך לחתימה א"י להתייחס אליו כהוספה ולא כחלק מהברכה.
למעשה הרבה פוסקים סוברים שמותר להוסיף על דבר המנוי.
כמו שמוסיפים על נר שבת אע"פ שכיוונו אותו נגד זכור ושמור. וגם הרבה לא חששו כלל למנין התיבות.

אני לא רואה שום הגיון שקהילות כמו בעלזא וצאנז ומונקטש, שאומרים כל הפיוטים שבמחזור האשכנזי, לא יגידו לדור ודור בימים נוראים, וכי זה נוסח גרוע מ'ויאתיו', או מהפייט 'האוחז.. וכל מאמינים' שהם מוסיפים בברכת אתה קדוש.
מה עוד שסביר שכנראה האר"י הקדוש היה שומע כן בביהכנ"ס אשכנזים בצפת וכאשר כתבתי לעיל.
קשה לדעת אם האר"י היה משנה כל נוסחתו לנוסחת האשכנזים בימים נוראים, או שבחר שם רק משום שאמרו פיוטי הקליר. וכידוע יש בזה דברים בשולחן הטהור מקאמארנא. ואנחנו לא נדע.


אלו שאומרים לדור ודור אומרים גם כי אל מלך גדול וקדוש אף שהם משמיטים פסקא זו מפני מנין התיבות, אבל בכל השנה מובן שמוסיפים לאלו האומרים לדור ודור, כי צריך להיות מעין החתימה, אבל בימים נוראים זה ממילא לא סמוך לחתימה, אז למה מוסיפים? אולי כי כל ההוספות אינו מגרע בענין זה, א"כ הדרא קושיא לדוכתא למה לא לומר אתה קדוש

לא לגמרי הבנתי כוונתך,
נראה שאתה סבור שכי אל מלך גדול וקדוש אתה אינו מעיקר נוסח לדור ודור.
מילים אלו ביסודם הם לפי הידוע לי מנוסח לדור ודור עצמו, ומשם נלקחו למקומות אחרים, אבל אין מקום לדון למה לא לאמר חלקו של הנוסח.
ומה שיש המוסיפים אותם בנוסח ספרד (משום מה גם בלחש) זה צל"ע. ובשלמא בחזרת הש"ץ יתכן להוסיפו, כדי לשלב נוסח האר"י עם נוסח אשכנז. אבל בלחש אינו לא בנוסח האר"י ולא בנוסח אשכנז ולא בנוסח בני ספרד. ואדרבה בזוהר מבואר שמנין תיבות הברכה י"ד. והיינו לא כי אל מלך וכו'.
וכאמור אין מקום לדון למה מוסיפים זאת. אלא האם יש טעם לגרוע כי אל מלך. וכיון שאומרים נוסח של כל השנה ואח"כ מוסיפים ובכן וכו', חוזרים להוסיף בסוף נוסח שיש בו מעין החתימה, ולזה בחרו נוסח קדוש אתה וכו' שהוא נוסח א"י כדלעיל.
ולשאלתך כנראה עיקר טענתך היא למה לא מוסיפים גם אתה קדוש. וכנראה אתה מניח שהטעם של קהילות אלו כי לא רצו להניח נוסח אתה קדוש הקבוע, ולהניחו בשביל לדור ודור שהוא נוסח אשכנז לש"ץ. ושאלתך למה לא יאמרו שתיהם מאחר שבין כך מוסיפים.
אבל לא ברור הקושי, מאחר שלא ברורות לי הנחות היסוד שלו. ואם תוכיח שהיה טעם לא לבטל אמירת אתה קדוש. יהיה מה לדון אם שייך לכפול ולומר שתיהם.
וכבר ידועה מליצת המנח"א ממונקטש, יוסיף דעת יוסיף מכאוב...
מקוה שהבנתי כוונתך.


יוסיף דעת יוסיף מכאוב, נאמר על המוסיפים בברכת אתה חונן וברכת רפאינו כו'.


אלו שאינם אומרים כל השנה לדור ודור ומשמיטים כי אל מלך כל השנה ברור כוונתם, כי רוצים בנוסח י"ד תיבות. ברם, המנח"א כותב, וכן מביא בשם הדברי יחזקאל משינאווא, שאלו שאומרים כל השנה לדור ודור ולא אתה קדוש, צריכים להוסיף כי אל מלך גדול כדי שיהיה חתימה מעין וכו'. ועל זה שאלתי למה אלו האומרים נוסח י"ד תיבות כל השנה אינם מקפידים על זה בימים נוראים. על זה ענית מכיון שבין כה מוסיפים לנוסח הברכה, אז כבר אפשר לחזור לנוסח המקורי. אז שאלתי, שבימים נוראים [בכל ימות השנה לא קשה] למה צריכים עדיין להוסיף כי אל מלך וגו' הרי בין כה אינו סמוך לחתימה כי מוסיפים שם כמה דברים.

מקוה שהובן כעת לנכון

כעת הובן היטב.
אלא שאני סברתי עד כעת לפי המקורות שבידי שנוסח לדור ודור כולל מעיקרו ומיסודו את המילים כי אל מלך.... ומדברי המנח"א אני מבין שהוא סבור שכאין זה מעיקר הנוסח אלא שהוסיפו בו הוספה, כדי שיהיה מעין החתימה.
ולכן יש לעיין שנית במקורות הנוסח ובדבריו, כדי לידע האמת אם זה מעיקר הנוסח או הוספה.
וברור שאם זה הנוסח המקורי אין לשאול למה מוסיפים.
לגופו של ענין, גם אם במקורו זה הוספה, הרי בנוסח הרגיל כך היה מקובל, ומדוע שישמיטו זאת ללא סיבה מכריחה.


ענין הוספת כי אל מלך אינו עיקר הקושי שיש לי, אלא עצם הענין לומר לדור ודר נגיד גדלך כשבכל השנה וימים טובים אינו אומרים את זה

תם מה הוא אומר
הודעות: 926
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ב' יוני 17, 2019 8:48 pm

נחלי אפרסמון כתב:שמצאו בסידורו שער אדמוני


לא הבנתי,
מצאו בסידור האר"י שכותב שהיה שיערו אדמוני?
או שמצאו בסידור שהשתמש האר"י שיער אדמוני?..

במסתרים
הודעות: 356
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: אתה קדוש וכו' כי א' מלך גדול וקדוש אתה

הודעהעל ידי במסתרים » ג' יוני 18, 2019 2:00 am

שמואל שלומוביץ כתב:מילים אלו ביסודם הם לפי הידוע לי מנוסח לדור ודור עצמו, ומשם נלקחו למקומות אחרים, אבל אין מקום לדון למה לא לאמר חלקו של הנוסח.
ומה שיש המוסיפים אותם בנוסח ספרד (משום מה גם בלחש) זה צל"ע. ובשלמא בחזרת הש"ץ יתכן להוסיפו, כדי לשלב נוסח האר"י עם נוסח אשכנז. אבל בלחש אינו לא בנוסח האר"י ולא בנוסח אשכנז ולא בנוסח בני ספרד. ואדרבה בזוהר מבואר שמנין תיבות הברכה י"ד.


אבל באבודרהם כתוב "ובסדורי הגאונים ישנו ונכון לאמרו"
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=77

לענין
הודעות: 2073
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לענין » ד' יוני 19, 2019 3:05 am

בן איש חי.PNG
בן איש חי.PNG (111.16 KiB) נצפה 1592 פעמים


אכיר טובה למי שיראני מקומו ברב פעלים.

זקן ששכח
הודעות: 2640
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' יוני 20, 2019 8:05 am

היכן מופיע בירושלמי אודות מי שנשק סלע שיש עליו רבו ולימד תורה?

עזריאל ברגר
הודעות: 5292
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' יוני 20, 2019 8:58 am

זקן ששכח כתב:היכן מופיע בירושלמי אודות מי שנשק סלע שיש עליו רבו ולימד תורה?

לא מצאתי ירושלמי אלא מדרש רבה (שיר השירים א,ג), ולא רבו אלא בר-פלוגתיה:
ובית מדרשו של רבי אליעזר היה עשוי כמין ריס ואבן אחת הייתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה. פעם אחת נכנס רבי יהושע התחיל ונושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית

י. אברהם
הודעות: 1399
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי י. אברהם » ה' יוני 20, 2019 11:59 am

א] "בבעל הטורים? מגנה הרמת קול"

ב] "יהיה נזהר לדבר אמת, ועל זה אנו אומרים בתפילתינו ודובר אמת בלבבו. וכן מזהיר בספר חובת הלבבות?"

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 665
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' יוני 20, 2019 2:14 pm

האם ידוע מקור להדליק נר נשמה לע"נ הנפטרים
בערב שבת?
בערב ראש חודש?
כי זמן זה הוא עילוי הנשמות??

בתודה מראש

פרנצויז
הודעות: 606
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ה' יוני 20, 2019 10:42 pm

לענין כתב:
בן איש חי.PNG
בן איש חי.PNG (111.16 KiB) נצפה 1509 פעמים

אכיר טובה למי שיראני מקומו ברב פעלים.

ראה בס' בן איש חי (מהדורת כסא רחמים) בהקדמה עמ' 16, בהערה למטה, שכתבו שלא מצאו את הרב פעלים הנ"ל.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?51120&pageid=P0016

לענין
הודעות: 2073
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לענין » ה' יוני 20, 2019 10:48 pm

אודה לך!

אוהב עמו
הודעות: 516
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אוהב עמו » ו' יוני 21, 2019 6:31 am

האם יש מקור בחז"ל להכניס לבית האסורים נידון מחשש שמא יזיק עוד עד שייגמר דינו?
[ידועים לי דברי הרמ"א בסי' של"ט, על נידון שיש חשש שיברח]

עזריאל ברגר
הודעות: 5292
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' יוני 21, 2019 8:30 am

אוהב עמו כתב:האם יש מקור בחז"ל להכניס לבית האסורים נידון מחשש שמא יזיק עוד עד שייגמר דינו?
[ידועים לי דברי הרמ"א בסי' של"ט, על נידון שיש חשש שיברח]

מקור מפורש - איני יודע.
אבל זה שייך לדין "כופין על המצוות" ורשות יש לב"ד לענוש ולאסור כפי ראות עיניהם "למיגדר מילתא".

אוהב עמו
הודעות: 516
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אוהב עמו » ו' יוני 21, 2019 11:12 am

עזריאל ברגר כתב:
אוהב עמו כתב:האם יש מקור בחז"ל להכניס לבית האסורים נידון מחשש שמא יזיק עוד עד שייגמר דינו?
[ידועים לי דברי הרמ"א בסי' של"ט, על נידון שיש חשש שיברח]

מקור מפורש - איני יודע.
אבל זה שייך לדין "כופין על המצוות" ורשות יש לב"ד לענוש ולאסור כפי ראות עיניהם "למיגדר מילתא".

יישר כח
רק לדייק, איני מחפש מקור שהחבישה תהיה בתור עונש, אלא כמניעה לפשע עתידי.

בברכה המשולשת
הודעות: 10277
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' יוני 21, 2019 11:24 am

אוהב עמו כתב:
עזריאל ברגר כתב:
אוהב עמו כתב:האם יש מקור בחז"ל להכניס לבית האסורים נידון מחשש שמא יזיק עוד עד שייגמר דינו?
[ידועים לי דברי הרמ"א בסי' של"ט, על נידון שיש חשש שיברח]

מקור מפורש - איני יודע.
אבל זה שייך לדין "כופין על המצוות" ורשות יש לב"ד לענוש ולאסור כפי ראות עיניהם "למיגדר מילתא".

יישר כח
רק לדייק, איני מחפש מקור שהחבישה תהיה בתור עונש, אלא כמניעה לפשע עתידי.


למיטב זכרוני, יש על זה מקורות בספר הלכות מדינה של הצי"א זצ"ל בחלק העוסק בנושא בית כלא וכה"ג.

זקן ששכח
הודעות: 2640
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי זקן ששכח » ו' יוני 21, 2019 12:56 pm

עזריאל ברגר כתב:
זקן ששכח כתב:היכן מופיע בירושלמי אודות מי שנשק סלע שיש עליו רבו ולימד תורה?

לא מצאתי ירושלמי אלא מדרש רבה (שיר השירים א,ג), ולא רבו אלא בר-פלוגתיה:
ובית מדרשו של רבי אליעזר היה עשוי כמין ריס ואבן אחת הייתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה. פעם אחת נכנס רבי יהושע התחיל ונושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית


תודה רבה. תבורך!

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 665
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ו' יוני 21, 2019 2:20 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:האם ידוע מקור להדליק נר נשמה לע"נ הנפטרים
בערב שבת?
בערב ראש חודש?
כי זמן זה הוא עילוי הנשמות??

בתודה מראש


נחוץ לי מאד לדעת, שמעתי שיש על כך בספרי סגולות [ולא כמו שחפצתי למצוא מקור קדום יותר בכתבי האר"י או לכה"פ גורי האר"י ז"ל], ולע"ע לא מצאתי

אוהב עמו
הודעות: 516
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אוהב עמו » ו' יוני 21, 2019 4:05 pm

בברכה המשולשת כתב:
אוהב עמו כתב:
עזריאל ברגר כתב:
אוהב עמו כתב:האם יש מקור בחז"ל להכניס לבית האסורים נידון מחשש שמא יזיק עוד עד שייגמר דינו?
[ידועים לי דברי הרמ"א בסי' של"ט, על נידון שיש חשש שיברח]

מקור מפורש - איני יודע.
אבל זה שייך לדין "כופין על המצוות" ורשות יש לב"ד לענוש ולאסור כפי ראות עיניהם "למיגדר מילתא".

יישר כח
רק לדייק, איני מחפש מקור שהחבישה תהיה בתור עונש, אלא כמניעה לפשע עתידי.


למיטב זכרוני, יש על זה מקורות בספר הלכות מדינה של הצי"א זצ"ל בחלק העוסק בנושא בית כלא וכה"ג.

ייש"כ
לצי"א יש פרק ארוך על חבישה בבית האסורים כעונש ועוד, אך לא מזכיר שם כלל ענין של חבישה כמניעת נזק עתידי

תורה מפוארת
הודעות: 187
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆ הנפש מסתלקת בזמן החטא

הודעהעל ידי תורה מפוארת » א' יוני 23, 2019 5:59 pm

אני מחפש את המקור בדברי המקובלים, שכשהאדם חוטא, הנשמה מסתלקת ממנו קודם לכן ואינה מתלכלכת בחטא כלל.

יקוב
הודעות: 44
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 7:15 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יקוב » א' יוני 23, 2019 6:02 pm

ראה אלשיך בראשית ג טז: כי הנה באדם ארבע חלקים החומר והנפש והרוח והנשמה והנה הנשמה שהיא החלק אלהי אינה מקבלת עונש על עון כי לא תמצא באדם כאשר יחטא כי אם שבבא האדם לחטא היא מסתלקת ממנו כקבלת חכמי האמת.

תורה מפוארת
הודעות: 187
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תורה מפוארת » א' יוני 23, 2019 6:04 pm

יקוב כתב:ראה אלשיך בראשית ג טז: כי הנה באדם ארבע חלקים החומר והנפש והרוח והנשמה והנה הנשמה שהיא החלק אלהי אינה מקבלת עונש על עון כי לא תמצא באדם כאשר יחטא כי אם שבבא האדם לחטא היא מסתלקת ממנו כקבלת חכמי האמת.

יישר כח הרב יקוב, זכורני כי בשנות דור היית פעיל יותר והיו הארותיך לנו לעיניים 'השיבנו וכו' חדש ימינו כקדם'.

נחלי אפרסמון
הודעות: 546
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » א' יוני 23, 2019 6:41 pm

יקוב כתב:ראה אלשיך בראשית ג טז: כי הנה באדם ארבע חלקים החומר והנפש והרוח והנשמה והנה הנשמה שהיא החלק אלהי אינה מקבלת עונש על עון כי לא תמצא באדם כאשר יחטא כי אם שבבא האדם לחטא היא מסתלקת ממנו כקבלת חכמי האמת.

וכ"כ מהר"א ההכהן בחידושיו על הירושלמי אגדת אליהו מסכת ברכות (עמ' רכ"ב בנדמ"ח)

שמואל שלומוביץ
הודעות: 236
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' יוני 23, 2019 6:46 pm

נחלי אפרסמון כתב:
יקוב כתב:ראה אלשיך בראשית ג טז: כי הנה באדם ארבע חלקים החומר והנפש והרוח והנשמה והנה הנשמה שהיא החלק אלהי אינה מקבלת עונש על עון כי לא תמצא באדם כאשר יחטא כי אם שבבא האדם לחטא היא מסתלקת ממנו כקבלת חכמי האמת.

וכ"כ מהר"א ההכהן בחידושיו על הירושלמי אגדת אליהו מסכת ברכות (עמ' רכ"ב בנדמ"ח)

ספר נפש החיים - שער ב - פרק טז
והם הג' בחי' נר"ן. ובחטאי האדם המה מסתלקים ממנו מעט מעט כסדר. שמעת שעולה על רעיות האדם לבד מצד הנפש לעשות שום חטא. אז מסתלקת בחי' הנשמה תיכף. כי היא בחי' גבוה ונעלה מאד. ואם ח"ו חטא יותר. גם בחי' הרוח מסתלק ממנו לגמרי. או נפגם ונתקלקל ח"ו. ואז אין התקשרותו בבחי' הנשמה בשלימות כראוי. ואם ח"ו הרבה והוסיף לחטוא יותר. אז גם בחי' נפשו נפגמת או נכרתת ח"ו לגמרי מהתקשרותה בבחי' הרוח. וכשהוא חוזר בתשובה הוא חוזר להשיג אותם כסדר ממטה למעלה היפך מסדר הסתלקותם תחלה. תחלה הוא משיג לבחי' הנפש. ואח"כ בא ושורה עליה הרוח ומתקשרת בו. ואח"כ באים וחופפשים עליהם ניצוצי אור הנשמה. ואז מתקשרים כל אחד בחבירו כראוי. ובזה מבואר הכתוב מאליו:

כנראה מקור הדברים בזוהר או בכתבי האר"י ויל"ע במצייני המקורות.

יקוב
הודעות: 44
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 7:15 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יקוב » א' יוני 23, 2019 8:49 pm

ראה עוד אור החיים ויקרא כב יב: ופגם נשמה לנשמה הגם שלא יגיע עליה מהפגם ולא הפחתה אורה אלא שיסובב שתצא ממנו שלא כרצונה, כמו שאמרו בתיקונים (תיקון ע') בסוד פסוק לא יאונה לצדיק כל און שמדבר הכתוב במי שיש לו נשמה לנשמה וכשבא אדם לידי חטא מסתלקת הנשמה הקדושה שלא יאונה לה און, וסילוקה זה תקפיד עליו כפי ערך מעלתה.

תלמוד ירושלמי
הודעות: 1
הצטרף: ד' פברואר 13, 2019 9:46 am
שם מלא: תלמוד

עזרה במציאת מקור

הודעהעל ידי תלמוד ירושלמי » ב' יוני 24, 2019 8:33 am

בספר תולדות שמשון פרשת בראשית סוף אות ד' כתב:
וְהַהוֹנָאָה וְהַשְּׂחוֹק שֶׁעוֹשִׂים לָנוּ הָאֻמּוֹת בְּחֶסְרוֹנֵנוּ וּבְגָלוּתֵנוּ, זֶה הוּא לָנוּ לִישׁוּעָה, שֶׁמְּקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זַ"ל עַל פָּסוּק (ישעיה לח, יד) 'ה' עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי'.

לא הצלחתי למצוא מאמר זה על הפסוק הנזכר.

אשמח מאד אם אחד מתלמידי החכמים כאן יוכל לאלפני בינה

יישר כח

יקוב
הודעות: 44
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 7:15 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יקוב » ב' יוני 24, 2019 1:14 pm

מה המקור למדרש זה: במדרש דבני קרח שראו משה אמרו היכי נעביד ניקום מקמיה יקצוף אבינו לא ניקום יקצוף רבינו כשראו כל ישראל עמדו אף המה עמדו.
יש משהו דומה בילקוט תשנ"ב אבל זה לא זה.
תודה.

בקרו טלה
הודעות: 2995
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' יוני 24, 2019 2:49 pm

יקוב כתב:מה המקור למדרש זה: במדרש דבני קרח שראו משה אמרו היכי נעביד ניקום מקמיה יקצוף אבינו לא ניקום יקצוף רבינו כשראו כל ישראל עמדו אף המה עמדו.
יש משהו דומה בילקוט תשנ"ב אבל זה לא זה.
תודה.

עי' בספר נחלת יעקב [אבני שוהם] בפרשתן או' י שכותב והמדרש הנ"ל במדרש ילקוט בשינוי לשון וכו', ואוקי גברא ההוא (השואל שם) על חזקתו

יקוב
הודעות: 44
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 7:15 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יקוב » ב' יוני 24, 2019 4:01 pm

תודה.

נחלי אפרסמון
הודעות: 546
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ב' יוני 24, 2019 5:15 pm

......................
נערך לאחרונה על ידי נחלי אפרסמון ב ג' יוני 25, 2019 11:47 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עובדיה חן
הודעות: 1106
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ב' יוני 24, 2019 8:43 pm

על איזה והיכן נאמר הביאני לבית היין משל לאדם הנכנס למרתף היין מטבע שמשתכר ככה תורה וכו

בקרו טלה
הודעות: 2995
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' יוני 24, 2019 9:29 pm

עובדיה חן כתב:על איזה והיכן נאמר הביאני לבית היין משל לאדם הנכנס למרתף היין מטבע שמשתכר ככה תורה וכו

שיר השירים רבה א
ומהו הביאני אל בית היין אמרה כנסת ישראל הביאני הקב"ה למרתף גדול של יין זה סיני, ונתן לי שם דגלי תורה ומצות ומעשים טובים ובאהבה גדולה קבלתי אותם. רבי אבא בשם ר' יצחק אמר, אמרה כנסת ישראל הביאני הקב"ה למרתף גדול של יין זה סיני ונתן לי משם התורה שנדרשת מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא מנין ודגלו, ומאהבה גדולה קבלתיה שנא' ודגלו עלי אהבה.
עי' זכרון שמואל או' ד - ה
קבצים מצורפים
זכרון שמואל - רוזובסקי.PDF
(356.04 KiB) הורד 18 פעמים

שייף נפיק
הודעות: 1952
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שייף נפיק » ב' יוני 24, 2019 11:38 pm

בהקדמה לתהילים של הרש'ר הירש מבאר שספר תהילים הוא ספר אוניברסאלי המיועד לכל המין האנושי, אני מחפש מקורות קדומים יותר.
מה שאני מחפש כלפי ת''ת - שאין איסור ת''ת האסור לגויים - בספר התהילים.
הרעיון הוא מפאת היותו שבח ותהילה ולא ספר לימוד.
והמסייעני שכמ''ה

בקרו טלה
הודעות: 2995
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' יוני 24, 2019 11:46 pm

שייף נפיק כתב:בהקדמה לתהילים של הרש'ר הירש מבאר שספר תהילים הוא ספר אוניברסאלי המיועד לכל המין האנושי, אני מחפש מקורות קדומים יותר.
מה שאני מחפש כלפי ת''ת - שאין איסור ת''ת האסור לגויים - בספר התהילים.
הרעיון הוא מפאת היותו שבח ותהילה ולא ספר לימוד.
והמסייעני שכמ''ה

במאמר המוסגר יש להעיר לאידך גיסא שהא"א מבוטשאטש כתב באו"ח סי' רל"ח וז"ל "כיון שקבע השי"ת שאמירת תהלים יהיה חשוב כנגעים ואהלות, א"כ הרי זה כלימוד משניות שזמנו בתחילת הלילה"
נערך לאחרונה על ידי בקרו טלה ב ב' יוני 24, 2019 11:59 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שייף נפיק
הודעות: 1952
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שייף נפיק » ב' יוני 24, 2019 11:54 pm

יישר כחך. ואכן בנפה''ח כמדומה שמנ''ל שהתקבלה בקשת דוד בזה. ועכ''פ אי''ז סתירה למה שכתבתי לגבי בני נח

נחלי אפרסמון
הודעות: 546
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ג' יוני 25, 2019 12:03 am

שייף נפיק כתב:יישר כחך. ואכן בנפה''ח כמדומה שמנ''ל שהתקבלה בקשת דוד בזה. ועכ''פ אי''ז סתירה למה שכתבתי לגבי בני נח

viewtopic.php?f=7&t=35350&p=387433&hilit=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%A9+%D7%93%D7%95%D7%93#p387406
וע"ע בנכב"ב.

לענין
הודעות: 2073
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לענין » ג' יוני 25, 2019 12:05 am

שתי הנהגות חסידיות.
א. זכורני בשם הבעש"ט נ"ע להקפיד לסגור בשעת הקידוש את הפקק של הבקבוק.
ב. זכורני בשם הר"פ מקוריץ זיע"א שלא לישב על כסא מבלי להסתכל קודם שאין עליו כלום.
אשמח מי יוכל למצוא לי
תודה רבה
בברכת התורה

בקרו טלה
הודעות: 2995
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ג' יוני 25, 2019 12:18 am

לענין כתב:שתי הנהגות חסידיות.
א. זכורני בשם הבעש"ט נ"ע להקפיד לסגור בשעת הקידוש את הפקק של הבקבוק.

או' נא
אמרי פנחס ב.PDF
(153.57 KiB) הורד 24 פעמים

לענין
הודעות: 2073
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לענין » ג' יוני 25, 2019 12:27 am

תודה רבה!


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], איש הגבעה, לעולם יהיה אדם ו־ 51 אורחים