פורום אוצר החכמה

זקן ששכח כתב:היכן מופיע בירושלמי אודות מי שנשק סלע שיש עליו רבו ולימד תורה?

ובית מדרשו של רבי אליעזר היה עשוי כמין ריס ואבן אחת הייתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה. פעם אחת נכנס רבי יהושע התחיל ונושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית

לענין כתב:

בן איש חי.PNG (111.16 KiB) נצפה 10408 פעמים

אכיר טובה למי שיראני מקומו ברב פעלים.

אוהב עמו כתב:האם יש מקור בחז"ל להכניס לבית האסורים נידון מחשש שמא יזיק עוד עד שייגמר דינו?
[ידועים לי דברי הרמ"א בסי' של"ט, על נידון שיש חשש שיברח]

עזריאל ברגר כתב:

אוהב עמו כתב:האם יש מקור בחז"ל להכניס לבית האסורים נידון מחשש שמא יזיק עוד עד שייגמר דינו?
[ידועים לי דברי הרמ"א בסי' של"ט, על נידון שיש חשש שיברח]

מקור מפורש - איני יודע.
אבל זה שייך לדין "כופין על המצוות" ורשות יש לב"ד לענוש ולאסור כפי ראות עיניהם "למיגדר מילתא".

אוהב עמו כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אוהב עמו כתב:האם יש מקור בחז"ל להכניס לבית האסורים נידון מחשש שמא יזיק עוד עד שייגמר דינו?
[ידועים לי דברי הרמ"א בסי' של"ט, על נידון שיש חשש שיברח]

מקור מפורש - איני יודע.
אבל זה שייך לדין "כופין על המצוות" ורשות יש לב"ד לענוש ולאסור כפי ראות עיניהם "למיגדר מילתא".

יישר כח
רק לדייק, איני מחפש מקור שהחבישה תהיה בתור עונש, אלא כמניעה לפשע עתידי.

עזריאל ברגר כתב:

זקן ששכח כתב:היכן מופיע בירושלמי אודות מי שנשק סלע שיש עליו רבו ולימד תורה?

לא מצאתי ירושלמי אלא מדרש רבה (שיר השירים א,ג), ולא רבו אלא בר-פלוגתיה:

ובית מדרשו של רבי אליעזר היה עשוי כמין ריס ואבן אחת הייתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה. פעם אחת נכנס רבי יהושע התחיל ונושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית

דרופתקי דאורייתא כתב:האם ידוע מקור להדליק נר נשמה לע"נ הנפטרים
בערב שבת?
בערב ראש חודש?
כי זמן זה הוא עילוי הנשמות??

בתודה מראש

בברכה המשולשת כתב:

אוהב עמו כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אוהב עמו כתב:האם יש מקור בחז"ל להכניס לבית האסורים נידון מחשש שמא יזיק עוד עד שייגמר דינו?
[ידועים לי דברי הרמ"א בסי' של"ט, על נידון שיש חשש שיברח]

מקור מפורש - איני יודע.
אבל זה שייך לדין "כופין על המצוות" ורשות יש לב"ד לענוש ולאסור כפי ראות עיניהם "למיגדר מילתא".

יישר כח
רק לדייק, איני מחפש מקור שהחבישה תהיה בתור עונש, אלא כמניעה לפשע עתידי.

למיטב זכרוני, יש על זה מקורות בספר הלכות מדינה של הצי"א זצ"ל בחלק העוסק בנושא בית כלא וכה"ג.

יקוב כתב:ראה אלשיך בראשית ג טז: כי הנה באדם ארבע חלקים החומר והנפש והרוח והנשמה והנה הנשמה שהיא החלק אלהי אינה מקבלת עונש על עון כי לא תמצא באדם כאשר יחטא כי אם שבבא האדם לחטא היא מסתלקת ממנו כקבלת חכמי האמת.

יקוב כתב:ראה אלשיך בראשית ג טז: כי הנה באדם ארבע חלקים החומר והנפש והרוח והנשמה והנה הנשמה שהיא החלק אלהי אינה מקבלת עונש על עון כי לא תמצא באדם כאשר יחטא כי אם שבבא האדם לחטא היא מסתלקת ממנו כקבלת חכמי האמת.

נחלי אפרסמון כתב:

יקוב כתב:ראה אלשיך בראשית ג טז: כי הנה באדם ארבע חלקים החומר והנפש והרוח והנשמה והנה הנשמה שהיא החלק אלהי אינה מקבלת עונש על עון כי לא תמצא באדם כאשר יחטא כי אם שבבא האדם לחטא היא מסתלקת ממנו כקבלת חכמי האמת.

וכ"כ מהר"א ההכהן בחידושיו על הירושלמי אגדת אליהו מסכת ברכות (עמ' רכ"ב בנדמ"ח)

ספר נפש החיים - שער ב - פרק טז
והם הג' בחי' נר"ן. ובחטאי האדם המה מסתלקים ממנו מעט מעט כסדר. שמעת שעולה על רעיות האדם לבד מצד הנפש לעשות שום חטא. אז מסתלקת בחי' הנשמה תיכף. כי היא בחי' גבוה ונעלה מאד. ואם ח"ו חטא יותר. גם בחי' הרוח מסתלק ממנו לגמרי. או נפגם ונתקלקל ח"ו. ואז אין התקשרותו בבחי' הנשמה בשלימות כראוי. ואם ח"ו הרבה והוסיף לחטוא יותר. אז גם בחי' נפשו נפגמת או נכרתת ח"ו לגמרי מהתקשרותה בבחי' הרוח. וכשהוא חוזר בתשובה הוא חוזר להשיג אותם כסדר ממטה למעלה היפך מסדר הסתלקותם תחלה. תחלה הוא משיג לבחי' הנפש. ואח"כ בא ושורה עליה הרוח ומתקשרת בו. ואח"כ באים וחופפשים עליהם ניצוצי אור הנשמה. ואז מתקשרים כל אחד בחבירו כראוי. ובזה מבואר הכתוב מאליו:

יקוב כתב:מה המקור למדרש זה: במדרש דבני קרח שראו משה אמרו היכי נעביד ניקום מקמיה יקצוף אבינו לא ניקום יקצוף רבינו כשראו כל ישראל עמדו אף המה עמדו.
יש משהו דומה בילקוט תשנ"ב אבל זה לא זה.
תודה.

עובדיה חן כתב:על איזה והיכן נאמר הביאני לבית היין משל לאדם הנכנס למרתף היין מטבע שמשתכר ככה תורה וכו

שייף נפיק כתב:בהקדמה לתהילים של הרש'ר הירש מבאר שספר תהילים הוא ספר אוניברסאלי המיועד לכל המין האנושי, אני מחפש מקורות קדומים יותר.
מה שאני מחפש כלפי ת''ת - שאין איסור ת''ת האסור לגויים - בספר התהילים.
הרעיון הוא מפאת היותו שבח ותהילה ולא ספר לימוד.
והמסייעני שכמ''ה

שייף נפיק כתב:יישר כחך. ואכן בנפה''ח כמדומה שמנ''ל שהתקבלה בקשת דוד בזה. ועכ''פ אי''ז סתירה למה שכתבתי לגבי בני נח

לענין כתב:שתי הנהגות חסידיות.
א. זכורני בשם הבעש"ט נ"ע להקפיד לסגור בשעת הקידוש את הפקק של הבקבוק.

בקרו טלה כתב:

עובדיה חן כתב:על איזה והיכן נאמר הביאני לבית היין משל לאדם הנכנס למרתף היין מטבע שמשתכר ככה תורה וכו

שיר השירים רבה א
ומהו הביאני אל בית היין אמרה כנסת ישראל הביאני הקב"ה למרתף גדול של יין זה סיני, ונתן לי שם דגלי תורה ומצות ומעשים טובים ובאהבה גדולה קבלתי אותם. רבי אבא בשם ר' יצחק אמר, אמרה כנסת ישראל הביאני הקב"ה למרתף גדול של יין זה סיני ונתן לי משם התורה שנדרשת מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא מנין ודגלו, ומאהבה גדולה קבלתיה שנא' ודגלו עלי אהבה.
עי' זכרון שמואל או' ד - ה

תלמוד ירושלמי כתב:בספר תולדות שמשון פרשת בראשית סוף אות ד' כתב:
וְהַהוֹנָאָה וְהַשְּׂחוֹק שֶׁעוֹשִׂים לָנוּ הָאֻמּוֹת בְּחֶסְרוֹנֵנוּ וּבְגָלוּתֵנוּ, זֶה הוּא לָנוּ לִישׁוּעָה, שֶׁמְּקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זַ"ל עַל פָּסוּק (ישעיה לח, יד) 'ה' עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי'.
לא הצלחתי למצוא מאמר זה על הפסוק הנזכר.
אשמח מאד אם אחד מתלמידי החכמים כאן יוכל לאלפני בינה. יישר כח

דרופתקי דאורייתא כתב:ראיתי בס' עבודה וקדושה לתלמיד הגר"ח (בחלק ב' בביאור על ק"ש בפסוק וסרתם ועבדתם) שמביא ששמע מאיזה מגיד, בשם הרמב"ם במכתב לבנו ר"א, שמעיר לו על מה שהוא שקוע בלימודו ללא אכילה ושתיה, וכשמגיע לאפיסת כוחות, הוא אוכל, והרמב"ם מעיר לו שעי"ז הוא "נהנה" מהאוכל, והרי זה בכלל מ"ש בפסוק "וסרתם" - ועבדתם. וכביכול ה"ז כע"ז.[כלו' כל מה שאינו תורה ה"ז כבר בגדר ע"ז, יעי"ש בדברי המנוחה וקדושה].

במהדורה החדשה לא ציינו מקור לזה,
האם ידוע למישהו כזאת ממכתבי הרמב"ם לבנו ר"א?