מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ חיפוש מקור ◆

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
דרופתקי דאורייתא
הודעות: 808
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' אוגוסט 26, 2019 10:04 pm

האם ידוע מקור למשפט הבא?

לפי הקבלה בוודאי יש סודות גדולים בזה שדייקא יסתובב הכהן ויברך את הציבור לכיוון מערב.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2377
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' אוגוסט 28, 2019 12:31 am

דרופתקי דאורייתא כתב:האם ידוע מקור למשפט הבא?

לפי הקבלה בוודאי יש סודות גדולים בזה שדייקא יסתובב הכהן ויברך את הציבור לכיוון מערב.

במשנ"ב (קכח, לז) מובא מחלוקת איך לעשות כשההיכל אינו במזרח, אולם לא ראיתי אם כתבו כלום ע"פ קבלה

בברכה המשולשת
הודעות: 10440
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אוגוסט 28, 2019 9:39 am

נתבקשתי לברר:

מהיכן המימרא שכתובה לפחות בכמה מאחרוני הראשונים: ראוי היה יעקב אבינו שתנתן תורה על ידו?

אור החכמה
הודעות: 18
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 11:50 pm
שם מלא: דוד סופר

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אור החכמה » ד' אוגוסט 28, 2019 1:24 pm

ראה בספר הדר יעקב ח"ב למו"א הגרי"ח סופר שליט"א אמצע סימן כ"ב
111.pdf
(317.97 KiB) הורד 15 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 10440
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אוגוסט 28, 2019 3:09 pm

אור החכמה כתב:ראה בספר הדר יעקב ח"ב למו"א הגרי"ח סופר שליט"א אמצע סימן כ"ב
111.pdf


תודה רבה
וייש"כ עצום

אוהב עמו
הודעות: 571
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אוהב עמו » ד' אוגוסט 28, 2019 5:34 pm

שמעתי פירוש בשם הגר"א שדברי התנא באבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס הוא רק באופן של ממש תנאי כפול, שאם לא יהיה לו פרס לא יעשה כן ולא כפשוטו שעושה ורצונו להרוויח פרס.
היכן נמצא פירוש זה? והאם מקורו הוא מהגר"א?

ייש"כ

בברכה המשולשת
הודעות: 10440
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אוגוסט 28, 2019 5:51 pm

אוהב עמו כתב:שמעתי פירוש בשם הגר"א שדברי התנא באבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס הוא רק באופן של ממש תנאי כפול, שאם לא יהיה לו פרס לא יעשה כן ולא כפשוטו שעושה ורצונו להרוויח פרס.
היכן נמצא פירוש זה? והאם מקורו הוא מהגר"א?

ייש"כ


יעויין:
שו"ת מהרי"ל סימן ק"ס
דרכי משה יו"ד סימן ר"כ, אות ב, וכן הוא בשו"ע, שם, סעיף ט"ו, וביהגר"א שם (אות כ)
שו"ת מהר"י ברונא סימן ריד

חגי פאהן
הודעות: 139
הצטרף: ה' ינואר 25, 2018 4:10 pm

אילולא יצר הרע לא הוה חדוותא דשמעתא

הודעהעל ידי חגי פאהן » ה' אוגוסט 29, 2019 1:42 pm

שלום וברכה. נתקלתי במשפט זה בספר חסידות. מהיכן הוא לקוח?

תם מה הוא אומר
הודעות: 1037
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

כאשר המשנ"ב לא חולק על באה"ט ושערי תשובה

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ה' אוגוסט 29, 2019 9:31 pm

ראיתי פעם שכאשר המשנ"ב לא חולק על שערי תשובה ובאה"ט, סובר כמותם, שהרי הדפיסם יחד עם המ"ב, ובמקום דלא סבירא ליה, הוא מפרש.

מי יודע מקור הדברים הללו?

ירושלים
הודעות: 109
הצטרף: ד' אוגוסט 19, 2015 10:58 am

Re: אילולא יצר הרע לא הוה חדוותא דשמעתא

הודעהעל ידי ירושלים » ו' אוגוסט 30, 2019 12:18 pm

חגי פאהן כתב:שלום וברכה. נתקלתי במשפט זה בספר חסידות. מהיכן הוא לקוח?


א"ל הגריח"ס שליט"א שהוא לשון מדרש הנעלם בספר הזהר ח"א קלח א

לבנון
הודעות: 490
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » א' ספטמבר 01, 2019 6:38 pm

כתב בספר הכוונות (ח"א עמ' קפ, מהד' ברנדויין) וז"ל
הנה בזוהר אמרו שבתהלות לאל עליון וכו' כדין נחית מלכא לקבלה וכו'

היכן נמצא מאמר זה בזוהר
יש"כ

פרנצויז
הודעות: 690
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ב' ספטמבר 02, 2019 3:23 pm

לבנון כתב:כתב בספר הכוונות (ח"א עמ' קפ, מהד' ברנדויין) וז"ל
הנה בזוהר אמרו שבתהלות לאל עליון וכו' כדין נחית מלכא לקבלה וכו'

היכן נמצא מאמר זה בזוהר
יש"כ

בענין מה שהובא בס' שער הכונות בשם הזה"ק כדין נחית מלכא לקבלה וכו', ראיתי שמזכירים זוהר תרומה דף קכח: (כנראה שהתוכן דומה, אך הלשון שונה)

לבנון
הודעות: 490
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ב' ספטמבר 02, 2019 5:06 pm

פרנצויז כתב:
לבנון כתב:כתב בספר הכוונות (ח"א עמ' קפ, מהד' ברנדויין) וז"ל
הנה בזוהר אמרו שבתהלות לאל עליון וכו' כדין נחית מלכא לקבלה וכו'

היכן נמצא מאמר זה בזוהר
יש"כ

בענין מה שהובא בס' שער הכונות בשם הזה"ק כדין נחית מלכא לקבלה וכו', ראיתי שמזכירים זוהר תרומה דף קכח: (כנראה שהתוכן דומה, אך הלשון שונה)

יש"כ
כך גם ציינו שם בשער הכוונות בשולי הגליון, אבל מלשון הספר נראה שהוא מצטט זוהר.

פרנצויז
הודעות: 690
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ב' ספטמבר 02, 2019 11:59 pm

לבנון כתב:
פרנצויז כתב:
לבנון כתב:כתב בספר הכוונות (ח"א עמ' קפ, מהד' ברנדויין) וז"ל
הנה בזוהר אמרו שבתהלות לאל עליון וכו' כדין נחית מלכא לקבלה וכו'

היכן נמצא מאמר זה בזוהר
יש"כ

בענין מה שהובא בס' שער הכונות בשם הזה"ק כדין נחית מלכא לקבלה וכו', ראיתי שמזכירים זוהר תרומה דף קכח: (כנראה שהתוכן דומה, אך הלשון שונה)

יש"כ
כך גם ציינו שם בשער הכוונות בשולי הגליון, אבל מלשון הספר נראה שהוא מצטט זוהר.

האמת היא ששם בשער הכונות דף כ"ח ע"ב, כמה קטעים לפני כן, כתוב במפורש שהזוהר נמצא בפרשת ויקהל. (במהדורת ברנדויין הוא בעמ' הקודם).
ולכן נראה שהכוונה לזוהר ויקהל דף ר:, (אמנם שם לא כתוב במפורש "תהלות לא' עליון", אלא כתוב באופן כללי "כיון דמטו לגאל ישראל").

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 808
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ג' ספטמבר 03, 2019 12:42 am

מחפש מקור למעשה עם רעק"א שבאה אליו אשה על שבעלה החמיץ ומזלזל בתו"מ, ושאלה, האם עדיין מקפיד על נט"י, וכשהשיבה שאכן כן, אמר, שעדיין יש תקוה, ולא למהר להתגרש.

עוד מחפש האם יש מי שפירש טעם דהא דהיוצאים למלחמה, והתירה להם תורה יפת תואר, דאל"ה היו עוברים באיסור כמבו' בקידושין, שהטעם שיורדים כ"כ ממעלתם שהרי מדובר כאן בצ"ג, שהרי הירא ורך הלבב מעבירות שבידו ישוב, כ"ז נגרם להם מחמת שעסוקים הם ב"רציחה" ו"הריגה".

יש"כ גדול למסייעים.

לבנון
הודעות: 490
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ג' ספטמבר 03, 2019 8:44 am

פרנצויז כתב:
לבנון כתב:
פרנצויז כתב:
לבנון כתב:כתב בספר הכוונות (ח"א עמ' קפ, מהד' ברנדויין) וז"ל
הנה בזוהר אמרו שבתהלות לאל עליון וכו' כדין נחית מלכא לקבלה וכו'

היכן נמצא מאמר זה בזוהר
יש"כ

בענין מה שהובא בס' שער הכונות בשם הזה"ק כדין נחית מלכא לקבלה וכו', ראיתי שמזכירים זוהר תרומה דף קכח: (כנראה שהתוכן דומה, אך הלשון שונה)

יש"כ
כך גם ציינו שם בשער הכוונות בשולי הגליון, אבל מלשון הספר נראה שהוא מצטט זוהר.

האמת היא ששם בשער הכונות דף כ"ח ע"ב, כמה קטעים לפני כן, כתוב במפורש שהזוהר נמצא בפרשת ויקהל. (במהדורת ברנדויין הוא בעמ' הקודם).
ולכן נראה שהכוונה לזוהר ויקהל דף ר:, (אמנם שם לא כתוב במפורש "תהלות לא' עליון", אלא כתוב באופן כללי "כיון דמטו לגאל ישראל").

יש"כ גדול
אגב במהד' ברנדוויין שם על הדף ציינו גם לזוהר ויקהל רב ע"ב, אבל הציון לדף ר ע"ב יותר מדוקדק.

צפונות
הודעות: 40
הצטרף: ג' פברואר 05, 2019 1:17 am

לנשק ארון קודש

הודעהעל ידי צפונות » ג' ספטמבר 03, 2019 1:33 pm

האם יש ענין לנשק את הארון קודש שבו נמצא ס"ת, כלומר את ה"פרוכת",
יש איזה שהוא מקור לדבר הזה?

בן_אליעזר
הודעות: 869
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

העמידה ב"יהי כבוד" 'גורם' ש... - האומנם?

הודעהעל ידי בן_אליעזר » ג' ספטמבר 03, 2019 9:23 pm

אשאל נא שאלה ע"ד מה ששמעתי בצעירותי (כנראה ע"י מורה איזשהו?) וטרם הספקתי לבררו לאמיתתו. תורף הדברים (באם אזכור במדוייק), הי' כך:

כמובן/כנהוג צריך המתפלל לשבת ב"יהי כבוד" שבפסוד"ז. אך באם לא עשה כן - הרי יצטרך לעמוד ב[קריאת שמע?] {אני לא זוכר במדוייק מה הי' ה"תפלה המקבילה", אך המכוון הי' קטע חושב בתפלה שבדר"כ יושבים, אך בהיות שעמד ב"יה"כ", הרי יצטרך לעמוד גם בתפלה השני'. אך על התפלה הראשונה, אזכור בבירור שהי' "יהי כבוד"}. ע"כ תורף הדברים שאמר לנו פעם בחשיבות הישיבה ב"יהי כבוד".

לא אמר הדברים בליווי איזשהו מראה-מקום או בשם רב מסויים וכיו"ב. וקיבלנו הדברים כפשוטם. וקשה לי לעקוב כעת אחרי מי אמרו וכו'.
ייתכן ש(ה"איום" או ההקפדה האמורה) אינו אלא כ"מסורת הגננות".. - ולהד"ם בזה בספרי ההלכה והפוסקים. או: ייתכן שיש אכן משהו בזה -- ואולי לוקה בפרטים עיקריים וכיו"ב. אך בכל אופן, אשמח להתייחסות בזה אם לקרב ואם לרחק, וכל המפרט והבאת המר"מ וכו' בעניין (או השערות למה אכן המכוון) -- ישובח.

בתודה מראש למסייעים.

בן_אליעזר
הודעות: 869
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בן_אליעזר » ד' ספטמבר 04, 2019 4:41 pm

ע"ד ההעדפה (או ה'חיוב'..) וכיו"ב להתפלל תפלתו בביהכ"נ (מאשר להתפלל בביתו), אפילו שבימים מסויימים (או: ימים שא"א לדעת מראש) לא יהי' שם מניין -- כי 'ביתי בית תפלה' וכיו"ב משאר הסיבות - אי'ה מקורו?

המכוון בשאלה: מקורות מרובד ההלכתי, וכן ההשקפתי, וכן רובד סיפורי/עובדות גדו"י וכיו"ב בנושא. כמדומה ששמעתי פעם בעבר בעניין איזו התייחסויות בזה, ואשמח לשמוע הפניות ומ"מ בעניין (כמו גם מאמרים או ליקוטים ערוכים שיצאו בעניין, או שעכ"פ נוגעים בין היתר לעניין (כמו ליקוט כללי על התפלה בביהכ"נ).

בתודה מראש למסייעים.

דרומי
הודעות: 5250
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » ד' ספטמבר 04, 2019 4:53 pm

לגבי נישוק ארון הקודש -

בשערי אפרים שער ד אות לה: "כשעובר לפני ארון הקודש, מנשק את הפרוכת בשביל חיבוב מצוה".

וכמדומה שלא נמצא מקור קדמון נוסף לענין זה.

(ויש שנהגו רק לגעת בלי לנשק).

סמל אישי של המשתמש
בוצינא
הודעות: 134
הצטרף: א' דצמבר 22, 2013 1:31 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בוצינא » ד' ספטמבר 04, 2019 5:54 pm

מה המקור להאי דאמרי אינשי שעל דרך המוסר כאשר לזה קר ולזה חם מי שקר לו עדיף

עזריאל ברגר
הודעות: 5834
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' ספטמבר 04, 2019 6:56 pm

בוצינא כתב:מה המקור להאי דאמרי אינשי שעל דרך המוסר כאשר לזה קר ולזה חם מי שקר לו עדיף

viewtopic.php?f=7&t=7955

וונדרבר
הודעות: 829
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי וונדרבר » ד' ספטמבר 04, 2019 11:13 pm

בן_אליעזר כתב:ע"ד ההעדפה (או ה'חיוב'..) וכיו"ב להתפלל תפלתו בביהכ"נ (מאשר להתפלל בביתו), אפילו שבימים מסויימים (או: ימים שא"א לדעת מראש) לא יהי' שם מניין -- כי 'ביתי בית תפלה' וכיו"ב משאר הסיבות - אי'ה מקורו?

שו"ע או"ח סי' צ' סוף סעיף ט'.
ועיי"ש באר הגולה, ובביאור הגר"א שם ציין לגמ' ברכות ו' ע"א תניא אבא בנימין אומר [אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת] וכו'.

בן_אליעזר
הודעות: 869
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

Re: העמידה ב"יהי כבוד" 'גורם' ש... - האומנם?

הודעהעל ידי בן_אליעזר » ד' ספטמבר 04, 2019 11:21 pm

בן_אליעזר כתב:אשאל נא שאלה ע"ד מה ששמעתי בצעירותי (כנראה ע"י מורה איזשהו?) וטרם הספקתי לבררו לאמיתתו. תורף הדברים (באם אזכור במדוייק), הי' כך:

כמובן/כנהוג צריך המתפלל לשבת ב"יהי כבוד" שבפסוד"ז. אך באם לא עשה כן - הרי יצטרך לעמוד ב[קריאת שמע?] {אני לא זוכר במדוייק מה הי' ה"תפלה המקבילה", אך המכוון הי' קטע חושב בתפלה שבדר"כ יושבים, אך בהיות שעמד ב"יה"כ", הרי יצטרך לעמוד גם בתפלה השני'. אך על התפלה הראשונה, אזכור בבירור שהי' "יהי כבוד"}. ע"כ תורף הדברים שאמר לנו פעם בחשיבות הישיבה ב"יהי כבוד".

לא אמר הדברים בליווי איזשהו מראה-מקום או בשם רב מסויים וכיו"ב. וקיבלנו הדברים כפשוטם. וקשה לי לעקוב כעת אחרי מי אמרו וכו'.
ייתכן ש(ה"איום" או ההקפדה האמורה) אינו אלא כ"מסורת הגננות".. - ולהד"ם בזה בספרי ההלכה והפוסקים. או: ייתכן שיש אכן משהו בזה -- ואולי לוקה בפרטים עיקריים וכיו"ב. אך בכל אופן, אשמח להתייחסות בזה אם לקרב ואם לרחק, וכל המפרט והבאת המר"מ וכו' בעניין (או השערות למה אכן המכוון) -- ישובח.

בתודה מראש למסייעים.


הקפצה (ואפילו באם אין דברים בגו - הרי טוב לדעת כך בבירור.. וסליחה על הבורות)

==

וייש"כ להרב וונדרבר על הציונים כמענה על הודעתי הסמוכה.

איקטורין
הודעות: 91
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: העמידה ב"יהי כבוד" 'גורם' ש... - האומנם?

הודעהעל ידי איקטורין » ה' ספטמבר 05, 2019 2:00 am

בן_אליעזר כתב:אשאל נא שאלה ע"ד מה ששמעתי בצעירותי (כנראה ע"י מורה איזשהו?) וטרם הספקתי לבררו לאמיתתו. תורף הדברים (באם אזכור במדוייק), הי' כך:

כמובן/כנהוג צריך המתפלל לשבת ב"יהי כבוד" שבפסוד"ז. אך באם לא עשה כן - הרי יצטרך לעמוד ב[קריאת שמע?] {אני לא זוכר במדוייק מה הי' ה"תפלה המקבילה", אך המכוון הי' קטע חושב בתפלה שבדר"כ יושבים, אך בהיות שעמד ב"יה"כ", הרי יצטרך לעמוד גם בתפלה השני'. אך על התפלה הראשונה, אזכור בבירור שהי' "יהי כבוד"}. ע"כ תורף הדברים שאמר לנו פעם בחשיבות הישיבה ב"יהי כבוד".


ביקשת גם השערה - שמא הכוונה לסי' נא מ"ב ס"ק יח שבשבת נכון לעמוד בה' מלך, וכידוע אין הכוונה לה' מלך ביהי כבוד, אלא לה' מלך שלפני ב"ש בנ"ס.

פרנצויז
הודעות: 690
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: העמידה ב"יהי כבוד" 'גורם' ש... - האומנם?

הודעהעל ידי פרנצויז » ה' ספטמבר 05, 2019 2:15 am

בן_אליעזר כתב:כמובן/כנהוג צריך המתפלל לשבת ב"יהי כבוד" שבפסוד"ז

האם יש מקור שצריך לשבת ב"יהי כבוד"?


איקטורין כתב:סי' נא מ"ב ס"ק יח שבשבת נכון לעמוד בה' מלך

לכאורה משמע בבית יוסף שם, ש"עכשיו" נוהגים לעמוד בכל יום, (ולא רק בשבת)

רון
הודעות: 798
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

מקור הדברים בשם האור שמח

הודעהעל ידי רון » ה' ספטמבר 05, 2019 6:43 am

ראיתי מביאים בשם האור שמח לדייק מלשון הרמב"ם שכתב דאסור לקדש את האשה עד שיראנה, שהרמב"ם הוסיף בזה "עד שיראנה אם כשרה בעיניו". ומביאים שהאור שמח דייק שלא סגי במה שרואה אותה ראיה חיצונית, אלא צריך לבדוק אותה אם מתאימה לו לחיות איתו כאשה, האם המידות מתאימות והאופי וכו'.
חיפשתי מקור הדברים ולא מצאתי באור שמח עצמו האם מישהו שמע או ראה או ידע אם יגיד ויזכה בשכרו מ"ה.

[בזה יש ליישב מה שהטור כתב סימן לב' דאם מכיר אותה מותר לשלוח שליח. והב"י תמה עליו דהוא פשיטא. ואולי י"ל שבא לאפוקי מהרמב"ם הנ"ל דלא צריך יותר מאשר להכיר אותה כמו שהיא]

בקרו טלה
הודעות: 3049
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: מקור הדברים בשם האור שמח

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' ספטמבר 05, 2019 7:08 am

הוספות ומילואים - אור שמח
קבצים מצורפים
ר' מאיר שמחה.PDF
(212.57 KiB) הורד 12 פעמים

בשדי יער
הודעות: 5
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2018 11:58 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בשדי יער » ה' ספטמבר 05, 2019 9:27 am

וונדרבר כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב:אני שואל על המקובל כיום לקרותו "בימה"
היינו מקום שעליו קוראים בס"ת
האם צריך שיהיה גבוה מהקרקע?
[ע"פ המקובלים יש ענין של ו' או ז' מדרגות]
שמעתי שהגריש"א זצ"ל הקפיד על זה
אשמח למקורות בנושא

עיין כף החיים או"ח סי' ק"נ ס"ק מ"א
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 305&hilite


אכן הגרי"ש אלישיב זצ"ל הקפיד על כך מובא בס' עמודו של עולם ומשם בגליון "לקראת שבת" פרשת מסעי שנה זו

ייש"כ למי שיוכל להעלות הדברים כאן.

צורבא מדרבנן
הודעות: 21
הצטרף: ג' פברואר 21, 2017 5:41 pm

דוד המלך היה מתבודד

הודעהעל ידי צורבא מדרבנן » ה' ספטמבר 05, 2019 9:53 am

שח לי חסיד ברסלב כי בכתבי מהר"ן מברסלב מובא (בשם מדרש?) כי דוד המלך היה מתבודד עם קונו במיטה תחת השמיכה וחוזר בתשובה וכו'.

א. היכן המדרש
ב. היכן כתוב כן בשם מהר"ן או בכתבי תלמידיו. יישר כח

ביליצר
הודעות: 1305
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: מקור הדברים בשם האור שמח

הודעהעל ידי ביליצר » ה' ספטמבר 05, 2019 12:03 pm

וק"ק על אברהם אבינו עם שרה לפי הדברים ויל"י.

ישראליק
הודעות: 639
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: דוד המלך היה מתבודד

הודעהעל ידי ישראליק » ה' ספטמבר 05, 2019 12:37 pm

שיחות הר"ן סימן ס"ח (וסימנך 'סח' - בינו לבין קונו...)

הזהיר מאד כמה פעמים על ענין השיחה בינו לבין קונו, שכל אדם ידבר וישיח בינו לבין קונו, ויישב עצמו היטב מה הוא עושה בעולם הזה, וירחם על עצמו ויפרוש כפיו בתחנונים ופיוסים לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיזכהו ברחמיו המרובים להתקרב לעבודתו יתברך, וישתדל להמציא לו טענות ובקשות על זה, וענין שיחה זו יהיה בלשון אשכנז שמדברים בו וכבר מבואר זאת בספרים הנדפסים (לקוטי תנינא, סימן כה).

אבל יותר מזה הרבה לדבר עמנו הרבה מאד בענין זה, כי מי שירגיל עצמו לנהוג הנהגה זו בכל יום על כל פנים שעה אחת, בודאי יזכה להתקרב אליו יתברך באמת. ואף אם לפעמים הוא רואה שמקיים הנהגה זו ימים ושנים ואף על פי כן עדיין לא זכה להתקרבות כראוי, אף על פי כן יחזק עצמו יותר ויותר, כי סוף כל סוף יועיל לו בודאי.

ואמר שדוד המלך עליו השלום יסד מזה ספר תהלים. ואמר שעיקר התבודדות של דוד המלך היה על מטתו, בעת ששכב על מטתו וכסה עצמו בסדין אז היה מדבר ומשיח כל לבו לפני השם יתברך, כמו שכתוב (תהלים ו, ז): "אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי" וכו'. אשרי מי שירגיל עצמו לקיים הנהגה זו העולה על הכל:

ועיין בספר לקוטי תנינא בדף ל"ב (מסימן צג והלאה) ושים לבך לכל מה שנאמר שם בענין זה. ותרגיל עצמך לקיים הדברים הנאמרים שם, והשם יתברך יעזור בכל פעם שתזכה לפתוח פיך שתוכל לפרש שיחתך לפניו באמת:


ומענין לענין, שם סימן ער"ה:
ואמר רבנו זכרונו לברכה שאפלו הישיבה בעצמה שיושבין בחדר מיחד לבדו גם זה טוב מאד. ואף על פי כן אפלו אם אין זוכין שיהיה לו חדר מיחד אף על פי כן יכולין להתבודד ולדבר בינו לבין קונו. ואמר רבנו זכרונו לברכה שתחת הטלית הוא גם כן חדר מיחד, כי כשמשלשלין הטלית על עיניו יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין. גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך עליו השלום, שזהו בחינת: אשחה בכל לילה מטתי וכו' . גם יכולין לישב על הספר ויסברו אחרים שהוא לומד, והוא יכול לדבר בינו לבין קונו. ועוד יש לזה כמה תחבולות למי שחפץ באמת לנהג הנהגה זו של התבודדות העולה על הכל שהוא יסוד שרש הקדשה והטהרה והתשובה וכו' כמבאר כבר כמה פעמים . אבל טוב יותר להשתדל שיהיה לו חדר מיחד:

צורבא מדרבנן
הודעות: 21
הצטרף: ג' פברואר 21, 2017 5:41 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי צורבא מדרבנן » ה' ספטמבר 05, 2019 4:32 pm

ישראליק כתב:שיחות הר"ן סימן ס"ח (וסימנך 'סח' - בינו לבין קונו...)

הזהיר מאד כמה פעמים על ענין השיחה בינו לבין קונו, שכל אדם ידבר וישיח בינו לבין קונו, ויישב עצמו היטב מה הוא עושה בעולם הזה, וירחם על עצמו ויפרוש כפיו בתחנונים ופיוסים לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיזכהו ברחמיו המרובים להתקרב לעבודתו יתברך, וישתדל להמציא לו טענות ובקשות על זה, וענין שיחה זו יהיה בלשון אשכנז שמדברים בו וכבר מבואר זאת בספרים הנדפסים (לקוטי תנינא, סימן כה).

אבל יותר מזה הרבה לדבר עמנו הרבה מאד בענין זה, כי מי שירגיל עצמו לנהוג הנהגה זו בכל יום על כל פנים שעה אחת, בודאי יזכה להתקרב אליו יתברך באמת. ואף אם לפעמים הוא רואה שמקיים הנהגה זו ימים ושנים ואף על פי כן עדיין לא זכה להתקרבות כראוי, אף על פי כן יחזק עצמו יותר ויותר, כי סוף כל סוף יועיל לו בודאי.

ואמר שדוד המלך עליו השלום יסד מזה ספר תהלים. ואמר שעיקר התבודדות של דוד המלך היה על מטתו, בעת ששכב על מטתו וכסה עצמו בסדין אז היה מדבר ומשיח כל לבו לפני השם יתברך, כמו שכתוב (תהלים ו, ז): "אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי" וכו'. אשרי מי שירגיל עצמו לקיים הנהגה זו העולה על הכל:

ועיין בספר לקוטי תנינא בדף ל"ב (מסימן צג והלאה) ושים לבך לכל מה שנאמר שם בענין זה. ותרגיל עצמך לקיים הדברים הנאמרים שם, והשם יתברך יעזור בכל פעם שתזכה לפתוח פיך שתוכל לפרש שיחתך לפניו באמת:


ומענין לענין, שם סימן ער"ה:
ואמר רבנו זכרונו לברכה שאפלו הישיבה בעצמה שיושבין בחדר מיחד לבדו גם זה טוב מאד. ואף על פי כן אפלו אם אין זוכין שיהיה לו חדר מיחד אף על פי כן יכולין להתבודד ולדבר בינו לבין קונו. ואמר רבנו זכרונו לברכה שתחת הטלית הוא גם כן חדר מיחד, כי כשמשלשלין הטלית על עיניו יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין. גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך עליו השלום, שזהו בחינת: אשחה בכל לילה מטתי וכו' . גם יכולין לישב על הספר ויסברו אחרים שהוא לומד, והוא יכול לדבר בינו לבין קונו. ועוד יש לזה כמה תחבולות למי שחפץ באמת לנהג הנהגה זו של התבודדות העולה על הכל שהוא יסוד שרש הקדשה והטהרה והתשובה וכו' כמבאר כבר כמה פעמים . אבל טוב יותר להשתדל שיהיה לו חדר מיחד:



ישראליק - יישר כח ותודה רבה

עכ"פ במדרשי חז"ל לא נמצא לפי שעה

ישראליק
הודעות: 639
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ישראליק » ה' ספטמבר 05, 2019 5:14 pm

צורבא מדרבנן כתב:
ישראליק כתב:שיחות הר"ן סימן ס"ח (וסימנך 'סח' - בינו לבין קונו...)

הזהיר מאד כמה פעמים על ענין השיחה בינו לבין קונו, שכל אדם ידבר וישיח בינו לבין קונו, ויישב עצמו היטב מה הוא עושה בעולם הזה, וירחם על עצמו ויפרוש כפיו בתחנונים ופיוסים לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיזכהו ברחמיו המרובים להתקרב לעבודתו יתברך, וישתדל להמציא לו טענות ובקשות על זה, וענין שיחה זו יהיה בלשון אשכנז שמדברים בו וכבר מבואר זאת בספרים הנדפסים (לקוטי תנינא, סימן כה).

אבל יותר מזה הרבה לדבר עמנו הרבה מאד בענין זה, כי מי שירגיל עצמו לנהוג הנהגה זו בכל יום על כל פנים שעה אחת, בודאי יזכה להתקרב אליו יתברך באמת. ואף אם לפעמים הוא רואה שמקיים הנהגה זו ימים ושנים ואף על פי כן עדיין לא זכה להתקרבות כראוי, אף על פי כן יחזק עצמו יותר ויותר, כי סוף כל סוף יועיל לו בודאי.

ואמר שדוד המלך עליו השלום יסד מזה ספר תהלים. ואמר שעיקר התבודדות של דוד המלך היה על מטתו, בעת ששכב על מטתו וכסה עצמו בסדין אז היה מדבר ומשיח כל לבו לפני השם יתברך, כמו שכתוב (תהלים ו, ז): "אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי" וכו'. אשרי מי שירגיל עצמו לקיים הנהגה זו העולה על הכל:

ועיין בספר לקוטי תנינא בדף ל"ב (מסימן צג והלאה) ושים לבך לכל מה שנאמר שם בענין זה. ותרגיל עצמך לקיים הדברים הנאמרים שם, והשם יתברך יעזור בכל פעם שתזכה לפתוח פיך שתוכל לפרש שיחתך לפניו באמת:


ומענין לענין, שם סימן ער"ה:
ואמר רבנו זכרונו לברכה שאפלו הישיבה בעצמה שיושבין בחדר מיחד לבדו גם זה טוב מאד. ואף על פי כן אפלו אם אין זוכין שיהיה לו חדר מיחד אף על פי כן יכולין להתבודד ולדבר בינו לבין קונו. ואמר רבנו זכרונו לברכה שתחת הטלית הוא גם כן חדר מיחד, כי כשמשלשלין הטלית על עיניו יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין. גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך עליו השלום, שזהו בחינת: אשחה בכל לילה מטתי וכו' . גם יכולין לישב על הספר ויסברו אחרים שהוא לומד, והוא יכול לדבר בינו לבין קונו. ועוד יש לזה כמה תחבולות למי שחפץ באמת לנהג הנהגה זו של התבודדות העולה על הכל שהוא יסוד שרש הקדשה והטהרה והתשובה וכו' כמבאר כבר כמה פעמים . אבל טוב יותר להשתדל שיהיה לו חדר מיחד:



ישראליק - יישר כח ותודה רבה

עכ"פ במדרשי חז"ל לא נמצא לפי שעה


לפי שעה דיקא... אקוה בעז"ה לבדוק את זה במדרשי חז"ל

פלפלת בחכמה
הודעות: 88
הצטרף: ד' נובמבר 15, 2017 12:03 am

האם אמת שהחוו״ד התגרש מחמת חומרותיו ביום הוסת?

הודעהעל ידי פלפלת בחכמה » א' ספטמבר 08, 2019 6:00 am

שמעתי פעם כי רבינו החוות דעת התגרש ג פעמים מחמת כי הוא מחמיר מאוד לענין בדיקות ביום הוסת דצריך שהבדיקה תישאר בכל היום ומובא בפתחי תשובה סימן קפד סקי״ז והיה קשה לעמוד בזה... הא םיש מקור לזה?

הצעיר באלפי
הודעות: 704
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

Re: האם אמת שהחוו״ד התגרש מחמת חומרותיו ביום הוסת?

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » א' ספטמבר 08, 2019 6:52 am

פלפלת בחכמה כתב:שמעתי פעם כי רבינו החוות דעת התגרש ג פעמים מחמת כי הוא מחמיר מאוד לענין בדיקות ביום הוסת דצריך שהבדיקה תישאר בכל היום ומובא בפתחי תשובה סימן קפד סקי״ז והיה קשה לעמוד בזה... הא םיש מקור לזה?

אכן גם אני שמעתי סיפור זה לפני שנים רבות, אך לענ"ד קשה מאוד להאמין לסיפורים כאלו......

איקטורין
הודעות: 91
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי איקטורין » ב' ספטמבר 09, 2019 3:32 pm

היכן הוא החזו"א - שאף כשאין הראב"ד משיג על הרמב"ם זה לא בהכרח שהוא סובר כמוהו.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 808
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' ספטמבר 09, 2019 3:39 pm

איקטורין כתב:היכן הוא החזו"א - שאף כשאין הראב"ד משיג על הרמב"ם זה לא בהכרח שהוא סובר כמוהו.

ראה בספר פניני הקה"י עמוד פט

(העתקתי זאת מספר כל החיים מהדו"ח, בקונט' באר החיים סי' ב אות ג, ושם עוד באורך בענין זה)

איקטורין
הודעות: 91
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי איקטורין » ב' ספטמבר 09, 2019 3:49 pm

ייש"כ - במיוחד על הזריזות

נ.ב. אפשר בבקשה לסרוק זאת

בקרו טלה
הודעות: 3049
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' ספטמבר 09, 2019 7:04 pm

איקטורין כתב:נ.ב. אפשר בבקשה לסרוק זאת
קבצים מצורפים
פניני רבינו הקה''י.pdf
(359.14 KiB) הורד 7 פעמים


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים