◆ חיפוש מקור ◆

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מקדש מלך
הודעות: 867
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: אלו ואלו דא"ח במחלוקת גירסאות?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' אוקטובר 24, 2018 10:53 am

מה שנכון נכון כתב:
מקדש מלך כתב:לפני שנים רבות ראיתי לשון של החזון איש בערך כזה:

ששיבושי הגירסאות הם מעין עונש של שכחת התורה.
ומהמתקת הדינים שיהיו שני הגירסאות אלו ואלו דברי אלקים חיים, והרבה פעמים נפסק בשו"ע הלכה כשני הגירסאות יחדיו.

למרות כל ניסיוני איני מצליח למצוא לשון זו באף מקום.
האם מישהו יכול להחזיר את אבידתי, או למצוא לפחות מישהו אחר שכתב כלשון הזו (וכך אדע לפחות שאני מתבלבל בין החזון איש למישהו אחר אולי?)

קוב"א ג, ב.

ייש"כ

דרומי
הודעות: 4052
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » ד' אוקטובר 24, 2018 11:52 am

אני מחפש מי שכתב קצת בהרחבה אודות לבישת חולצה עם שרוול קצר (לא בשעת התפילה דוקא, אלא בכלל). וגם אתעניין לדעת - אם כי זה יותר שייך לכאורה לתולדות העמים - מתי החלו חולצות אלו להתפשט בציבור, כי מסתבר לי משום מה שבעולם העתיק לא היה כזה דבר (יתכן ולא היו חולצות בכלל, אבל בכל מקרה שרוול קצר לכאורה לא היה).

מה שנכון נכון
הודעות: 8566
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' אוקטובר 24, 2018 11:54 am

ראה אג"מ יו"ד ח"ג סו"ס סח.

דרומי
הודעות: 4052
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » ד' אוקטובר 24, 2018 11:58 am

ייש"כ. טרם יקראו וגו'.

לבנון
הודעות: 341
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆החכמה נקרא אח

הודעהעל ידי לבנון » ה' אוקטובר 25, 2018 4:23 pm

כתב בספר קהלת יעקב (ר' יעקב צבי יולס)
גם יש לרמוז אח על החכמה שכן החכמה אח אל הבינה

לדברי הרמ"ק 'אח' הוא הת"ת וכן הוא בכתבי האר"י.
האם יש מקור קדום שאומר ש'אח' הוא החכמה.
יש"כ למשיבים

צפנת פענח
הודעות: 110
הצטרף: ה' דצמבר 30, 2010 10:59 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆החכמה נקרא אח

הודעהעל ידי צפנת פענח » ו' אוקטובר 26, 2018 11:02 pm

לבנון כתב:כתב בספר קהלת יעקב (ר' יעקב צבי יולס)
גם יש לרמוז אח על החכמה שכן החכמה אח אל הבינה

לדברי הרמ"ק 'אח' הוא הת"ת וכן הוא בכתבי האר"י.
האם יש מקור קדום שאומר ש'אח' הוא החכמה.
יש"כ למשיבים


ע"ד אמור לחכמה אחותי את......

ארזי הלבנון
הודעות: 787
הצטרף: ו' דצמבר 09, 2016 1:34 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ארזי הלבנון » ש' אוקטובר 27, 2018 11:04 pm

שמעתי פירוש לנוסח שהכהנים אומרים לפני ירידתם מהדוכן: רבש"ע, עשינו מה שגזרת עלינו וכו'.
דלכאו' מה הטעם שנקטו לשון גזירה, ולא ציווי רגיל, היינו על עצם הברכה?
והסביר אותו מפרש שהכוונה להפניית גבם אל ספר התורהוזו הגזירה שהכהנים מצד עצמם לא היו רוצים לעשות, אך מה לעשות שכך נגזר עלינו לברך את ישראל וכו'.

אמרו לי שכך כתב המשך חכמה. אולם לפי שעה לא מצאתי מקומו, ומסופקני אם אכן הוא בעל המימרא.

בקרו טלה
הודעות: 2473
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ש' אוקטובר 27, 2018 11:20 pm

ארזי הלבנון כתב:שמעתי פירוש לנוסח שהכהנים אומרים לפני ירידתם מהדוכן: רבש"ע, עשינו מה שגזרת עלינו וכו'.
דלכאו' מה הטעם שנקטו לשון גזירה, ולא ציווי רגיל, היינו על עצם הברכה?
והסביר אותו מפרש שהכוונה להפניית גבם אל ספר התורהוזו הגזירה שהכהנים מצד עצמם לא היו רוצים לעשות, אך מה לעשות שכך נגזר עלינו לברך את ישראל וכו'.

אמרו לי שכך כתב המשך חכמה. אולם לפי שעה לא מצאתי מקומו, ומסופקני אם אכן הוא בעל המימרא.

אכן! בעל המשך חכמה בספרו אור שמח.
אור שמח הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יד
[יב] אומר עשינו מה שגזרת עלינו כו'.
לפי מה שמצאנו בסוף סוכה (נא, ב) שבבית שני היו אמרין אבותינו היו פניהם כו' ואחוריהם למערב, ואנו כו' ועינינו כו', וכאן אמר הגמרא (סוטה מ, א) לעולם תהיה אימת הציבור עליך, שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי כו', לכן אמר (שם לט, א) כד מהדרי אפייהו מצבורא אומרים רבש"ע עשינו מה שגזרת עלינו, שאנו עשינו זה בהכרח, לפי שגזרת עלינו.

ארזי הלבנון
הודעות: 787
הצטרף: ו' דצמבר 09, 2016 1:34 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ארזי הלבנון » א' אוקטובר 28, 2018 12:50 am

בקרו טלה כתב:
ארזי הלבנון כתב:שמעתי פירוש לנוסח שהכהנים אומרים לפני ירידתם מהדוכן: רבש"ע, עשינו מה שגזרת עלינו וכו'.
דלכאו' מה הטעם שנקטו לשון גזירה, ולא ציווי רגיל, היינו על עצם הברכה?
והסביר אותו מפרש שהכוונה להפניית גבם אל ספר התורהוזו הגזירה שהכהנים מצד עצמם לא היו רוצים לעשות, אך מה לעשות שכך נגזר עלינו לברך את ישראל וכו'.

אמרו לי שכך כתב המשך חכמה. אולם לפי שעה לא מצאתי מקומו, ומסופקני אם אכן הוא בעל המימרא.

אכן! בעל המשך חכמה בספרו אור שמח.
אור שמח הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יד
[יב] אומר עשינו מה שגזרת עלינו כו'.
לפי מה שמצאנו בסוף סוכה (נא, ב) שבבית שני היו אמרין אבותינו היו פניהם כו' ואחוריהם למערב, ואנו כו' ועינינו כו', וכאן אמר הגמרא (סוטה מ, א) לעולם תהיה אימת הציבור עליך, שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי כו', לכן אמר (שם לט, א) כד מהדרי אפייהו מצבורא אומרים רבש"ע עשינו מה שגזרת עלינו, שאנו עשינו זה בהכרח, לפי שגזרת עלינו.


הרב בקרו טלה, יישר כח גדול!! תודה!

לבנון
הודעות: 341
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » א' אוקטובר 28, 2018 4:36 pm

היכן יש בזוהר הענין, שיש לכל שבעים האומות שרים למעלה, וכל תקופה מגיע זמנו של א' השרים לשלוט, וכל שאר השרים כפופים תחתיו.
יישר כח

דרומי
הודעות: 4052
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » א' אוקטובר 28, 2018 9:21 pm

מאז ומתמיד הורגלתי וידעתי שיש קדישים בתפלה ששייכים לש"ץ בלבד (כמו הקדיש שלאחר ישתבח והקדיש שלפני שמו"ע במנחה ומעריב), ויש קדישים שנאמרים על ידי החיובים ואינם שייכים לש"ץ (כמובן שגם הוא יכול לאומרם באם הוא בעצמו חיוב או שרוצה לאומרם משום מה), כמו הקדיש שלאחר עלינו.

רק לאחרונה נחשפתי לעובדה שיש קדישים שיש איזה ספק או חילוקי מנהגים למי שייכים, יש המשייכים אותם לש"ץ ויש המשייכים אותם לחיובים. כגון הקדיש שלפני עלינו בערבית (של שבת). איפוא מדברים על זה?

פרשת_דרכים
הודעות: 101
הצטרף: א' דצמבר 14, 2014 8:52 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פרשת_דרכים » ב' אוקטובר 29, 2018 7:32 pm

[img][img][/img][/img]
דרומי כתב:מאז ומתמיד הורגלתי וידעתי שיש קדישים בתפלה ששייכים לש"ץ בלבד (כמו הקדיש שלאחר ישתבח והקדיש שלפני שמו"ע במנחה ומעריב), ויש קדישים שנאמרים על ידי החיובים ואינם שייכים לש"ץ (כמובן שגם הוא יכול לאומרם באם הוא בעצמו חיוב או שרוצה לאומרם משום מה), כמו הקדיש שלאחר עלינו.

רק לאחרונה נחשפתי לעובדה שיש קדישים שיש איזה ספק או חילוקי מנהגים למי שייכים, יש המשייכים אותם לש"ץ ויש המשייכים אותם לחיובים. כגון הקדיש שלפני עלינו בערבית (של שבת). איפוא מדברים על זה?

בפשטות, שבעת הקדישים שהם מעיקר הדין שייכים לש"צ, ושאר הקדישים יכולים להיאמר ע"י אחרים. ראה ערוה"ש או"ח סי' נה בתחילתו.

לענין
הודעות: 1266
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לענין » ב' אוקטובר 29, 2018 10:46 pm

דרומי כתב:מאז ומתמיד הורגלתי וידעתי שיש קדישים בתפלה ששייכים לש"ץ בלבד (כמו הקדיש שלאחר ישתבח והקדיש שלפני שמו"ע במנחה ומעריב), ויש קדישים שנאמרים על ידי החיובים ואינם שייכים לש"ץ (כמובן שגם הוא יכול לאומרם באם הוא בעצמו חיוב או שרוצה לאומרם משום מה), כמו הקדיש שלאחר עלינו.

רק לאחרונה נחשפתי לעובדה שיש קדישים שיש איזה ספק או חילוקי מנהגים למי שייכים, יש המשייכים אותם לש"ץ ויש המשייכים אותם לחיובים. כגון הקדיש שלפני עלינו בערבית (של שבת). איפוא מדברים על זה?


'מרא דשמעתתא הוא הגאון רבי משה קוטקס שליט"א, וראה נא שלשת מאמריו במוריה (תשע"ה).

דרומי
הודעות: 4052
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » ג' אוקטובר 30, 2018 10:41 am

ייש"כ!

מעיין
הודעות: 1217
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

אכילה ביחד בחינת זיווג - מקבילה

הודעהעל ידי מעיין » ג' אוקטובר 30, 2018 11:45 pm

לשון ספר
בשם מדרש - כשבאים ב' אנשים יחד ונהנים זה מזה באכילה ושתיה וכיוצא בו גם כן הוא בחינת זיווג
אף שאין זה במדרש אבל האם נמצא מקבילה לזה הרעיון

שייף נפיק
הודעות: 1386
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: אכילה ביחד בחינת זיווג - מקבילה

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' אוקטובר 30, 2018 11:51 pm

אדכרתן מעשה. יש מעשה מהחידושי הרי"ם שאשתו התלוננה לו שאינו נפגש עימה מספיק, ואכל עמה מתפוח אחד. והיה לה מזה הנאה עצומה חפש המעשה ודוק.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 16050
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: אכילה ביחד בחינת זיווג - מקבילה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' אוקטובר 30, 2018 11:54 pm

ואוכלת עמו בליל שבת י"א כפשוטו וי"א ביאה.

לענין
הודעות: 1266
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: אכילה ביחד בחינת זיווג - מקבילה

הודעהעל ידי לענין » ד' אוקטובר 31, 2018 12:31 am

אכלו רעים [כידוע דקאי אחו"ב דזיווגייהו תדיר].

שמואל דוד
הודעות: 3546
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

שוב ראיתי בגמרא

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' נובמבר 01, 2018 2:26 am

מצינו הרבה פעמים באחרונים ״שוב ראיתי בתוספות״ כמדומני שראיתי גם ״שוב ראיתי בגמרא״ אשמח במראה מקומות לזה.

ארופאי
הודעות: 70
הצטרף: ד' מרץ 11, 2015 7:06 pm

Re: שוב ראיתי בגמרא

הודעהעל ידי ארופאי » ה' נובמבר 01, 2018 3:02 am

חזו"א או"ח קכה,ז.
באמת פלא עליו שמפלפל באריכות, ורק אחר כל דבריו נזכר שיש גמ' מפורשת בנושא, ע"ש.

שמואל דוד
הודעות: 3546
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: שוב ראיתי בגמרא

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' נובמבר 01, 2018 5:45 am

יישר כח.

ישעיהו
הודעות: 27
הצטרף: ה' ינואר 12, 2012 11:58 pm

מה אמר הגרי"ש אלישיב?

הודעהעל ידי ישעיהו » ה' נובמבר 01, 2018 10:55 am

זכורני שראיתי לפני מספר שנים בהקדמה לאיזה קונטרס, שהמו"ל מספר ששאלו את הגרי"ש אלישיב זצ"ל איזה ספרים ראוי לנער בר מצוה לקנות מהכסף שקיבל, והנידון היה אם לקנות ספרי ראשונים או רמב"ם וכדו'. ואינני זוכר מה השם של החוברת שראיתי שם את הדברים. האם מישהו יודע משהו בעניין זה ?
תודה מראש

טוב
הודעות: 45
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 11:41 am

האם ידוע מקור בשפת אמת ייסורין מלשון מוסר התמסרות

הודעהעל ידי טוב » ה' נובמבר 01, 2018 3:34 pm

שמעתי שיש מקור בשפת אמת כמדומני בפרשת לך לך שמוסר מלשון ייסורין להיוסר או גם להתמסר התמסרות או דבר דומה? הידוע מקור זה?

יאיר
הודעות: 9710
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: האם ידוע מקור בשפת אמת ייסורין מלשון מוסר התמסרות

הודעהעל ידי יאיר » ה' נובמבר 01, 2018 7:19 pm

יש הרבה בהגר"א על משלי

וונדרבר
הודעות: 697
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: שוב ראיתי בגמרא

הודעהעל ידי וונדרבר » ה' נובמבר 01, 2018 8:41 pm

ארופאי כתב:חזו"א או"ח קכה,ז.
באמת פלא עליו שמפלפל באריכות, ורק אחר כל דבריו נזכר שיש גמ' מפורשת בנושא, ע"ש.

במוסף שבת קדש של יתד נאמן מלפני כשבועיים, פרשת לך לך תשע"ט, עמ' 15, בתוך כמה סיפורים שסיפר הגר"ג אדלשטיין שליט"א על החזון איש זצ"ל, יש סיפור שהעירו לחזון איש שהקשה שאלה של ירושלמי מפורש, ואיך יכול להיות שלא ידע ירושלמי. ואח"כ הסביר שכשכתב את הספר הוא למד בבית כנסת בווילנא, ששם לא היו ספרים מצויים כלל, וגם ירושלמי לא היה שם וכו'.
ודון מינה וכו'.

לענד
הודעות: 58
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 9:54 am

תפלה - התגברות כח השכלי קרוב למעלות הנבואה- מקור?

הודעהעל ידי לענד » ו' נובמבר 02, 2018 9:40 am

וידוע ומפורסם לשון השו"ע בסי' צ"ח בצורת התפלה הנכונה 'כך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה', והוא מדברי הטור, וכ' שם הב"י דמקור הדברים 'הם דברי רבינו ראויים אליו' וקצתם מדברי הסמ"ק - ועי,ש בסמ"ק קצת, וגם בדברי רבינו יונה,
אך לא מצאתי מקור לדברי הטור 'שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים וכו' קרוב למעלת הנבואה', האם יש עוד איזה מקור לזה בדברי הראשונים

לענד
הודעות: 58
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 9:54 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לענד » ו' נובמבר 02, 2018 9:53 am

ראיתי ספר אחד לשון בשם רבינו יונה במס' ברכות
בשעת התפילה יחשוב בליבו כאילו עומד בשמים ויסיר
מליבו כל תענוגי העולם הזה ויתבטלו אצלו כל הרגשות ורצונות הגוף עד שיהיה כל
עניני הגוף ותענוגיו מה שנפשו של אדם מחמדתן נמאס בעיניו וכל תשוקתו רק בבורא
יתברך להדבק בו כאילו אינו בעל גוף ונעשה כמלאך ממש עומד ומשמש במרום מופרש
ומובדל מעניני העולם הזה וכמו שכתב הרמב"ן בפרשת אחרי מות העוזבים עניני
עולם הזה כאילו אינם בעלי גוף כמו חנוך ואליהו שנדבקו נפשם בבורא יתברך וזככו את
גופם תכלית זיכוך וחיים לעולם

והוא מקור לדברי השו"ע הנ"ל, אך לא מצאתי דבר כזה בדברי רבינו יונה

לענד
הודעות: 58
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 9:54 am

יחשוב קודם התפלה שפלות האדם

הודעהעל ידי לענד » ו' נובמבר 02, 2018 9:58 am

כ' רבינו הרמ"א באו"ח סי' צ"ח
ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו

ובדרכי משה כ' שכן מבואר ברבינו יונה, אמנם ברבינו יונה איתא רק ענין של 'רוממות האל יתעלה', וגם ענין 'להסביר תענוגי האדם בלבו', אבל ענין 'שפלות האדם' לא מצאתי שם, האם דבר זה לחשוב שפלות אדם קודם התפלה נמצא בדברי הראשונים

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' נובמבר 02, 2018 10:00 am

תעיין בנפש החיים שער ב פרק יד בהגה, ודו"ק.

לענד
הודעות: 58
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 9:54 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לענד » ו' נובמבר 02, 2018 12:12 pm

יישר כח - אך לא ראיתי שם רק ענין הסרת תענוג עוה"ז, ולא ענין שפלות האדם שכ' הרמ"א

מעיין
הודעות: 1217
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

דרך - תפלה - חיפוש מקור

הודעהעל ידי מעיין » א' נובמבר 04, 2018 7:02 pm

דרך היינו תפלה כמבואר בספרים ???? בחינת דרך גבר בעלמא
האם יש לזה מקבילה

ישראליק
הודעות: 341
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ישראליק » א' נובמבר 04, 2018 9:40 pm

לענד כתב:ראיתי ספר אחד לשון בשם רבינו יונה במס' ברכות
בשעת התפילה יחשוב בליבו כאילו עומד בשמים ויסיר
מליבו כל תענוגי העולם הזה ויתבטלו אצלו כל הרגשות ורצונות הגוף עד שיהיה כל
עניני הגוף ותענוגיו מה שנפשו של אדם מחמדתן נמאס בעיניו וכל תשוקתו רק בבורא
יתברך להדבק בו כאילו אינו בעל גוף ונעשה כמלאך ממש עומד ומשמש במרום מופרש
ומובדל מעניני העולם הזה וכמו שכתב הרמב"ן בפרשת אחרי מות העוזבים עניני
עולם הזה כאילו אינם בעלי גוף כמו חנוך ואליהו שנדבקו נפשם בבורא יתברך וזככו את
גופם תכלית זיכוך וחיים לעולם

והוא מקור לדברי השו"ע הנ"ל, אך לא מצאתי דבר כזה בדברי רבינו יונה


עיין בפירוש רבינו יונה בדפי הרי"ף תחלת פרק "אין עומדין"

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' נובמבר 05, 2018 12:31 am

תודה למסייעים -

עמוד העבודה ונפש החיים.png
עמוד העבודה ונפש החיים.png (52.01 KiB) נצפה 1479 פעמים

לענד
הודעות: 58
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 9:54 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לענד » ג' נובמבר 06, 2018 12:56 am

ישראליק כתב:
לענד כתב:ראיתי ספר אחד לשון בשם רבינו יונה במס' ברכות
בשעת התפילה יחשוב בליבו כאילו עומד בשמים ויסיר
מליבו כל תענוגי העולם הזה ויתבטלו אצלו כל הרגשות ורצונות הגוף עד שיהיה כל
עניני הגוף ותענוגיו מה שנפשו של אדם מחמדתן נמאס בעיניו וכל תשוקתו רק בבורא
יתברך להדבק בו כאילו אינו בעל גוף ונעשה כמלאך ממש עומד ומשמש במרום מופרש
ומובדל מעניני העולם הזה וכמו שכתב הרמב"ן בפרשת אחרי מות העוזבים עניני
עולם הזה כאילו אינם בעלי גוף כמו חנוך ואליהו שנדבקו נפשם בבורא יתברך וזככו את
גופם תכלית זיכוך וחיים לעולם

והוא מקור לדברי השו"ע הנ"ל, אך לא מצאתי דבר כזה בדברי רבינו יונה


עיין בפירוש רבינו יונה בדפי הרי"ף תחלת פרק "אין עומדין"


אעתיק קצת מדברי רבינו יונה תחילת פרק אין עומדין,
אלא ודאי כך הוא הפי' כדי שיכוונו , שיהיה לבם שלם בעובדת המקום, ויבטלו מלבם תענוגי עוה"ז והנאותיהם, כי כשיטהרו לבם מהבלי עוה"ז, ויהיה כוונתם ברוממות השם, תהיה תפלתם רצויה ומקובלת לפני המקום...

עוד כ' (ד"ה צריך, עמ' ס' מעוז והדר)
שיחשוב כאילו עומד בשמים, ויסיר מלבו כל תענוגי העוה"ז וכל הנאות הגוף, כענין שאמרו הקדמונים כשצרתה לכוין פשוט גופך מעל נשמתך וכו'

אך לא כתב שם כלל לשון הנ"ל שהעתיק בספר הנ"ל, והוא כתב שהעתיק 'לשון רבינו יונה', והיכן כ' רבינו יונה שנעשה כמלאך ממש עומד ומשמש במקום
חוץ מזה הערתי דענין שפלות אדם שכ' הרמ"א לא מצאתי

זקן ששכח
הודעות: 2622
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי זקן ששכח » ג' נובמבר 06, 2018 7:50 am

לאחר ברכת כהנים מתפללים הכהנים תפילה קצרה, ובתוכה מבקשים: 'השקיפה ממעון קדשך'.
האם יש מקור המסביר מדוע נקטו בלשון זו שהיא בכל מקום לרעה?

שבענו מטובך
הודעות: 380
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ג' נובמבר 06, 2018 8:16 am

כל השקפה (וישקף וכדו') לרעה, פרט ל'השקיפה ממעון קדשך'!

דרומי
הודעות: 4052
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » ד' נובמבר 07, 2018 3:32 pm

אני מחפש מי שהרחיב במנהג אחיזת הציציות בעת 'ברוך שאמר' וכן בעת אמירת קריאת שמע, וכמובן גם הבטה בהן ונשיקתן. מנהגים שונים, מקורות וטעמים. תודה מראש.

מצפה לישועת השם
הודעות: 49
הצטרף: ב' מרץ 19, 2018 10:17 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מצפה לישועת השם » ה' נובמבר 08, 2018 12:09 am

מחפש מקור לעניין שאותיות שניות ל'שאר' הינם 'שבת', מישהו יודע היכן מופיע או מדובר ע"כ?

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 08, 2018 12:27 am

לגבי 'עמוד העבודה' שחיפשתי לעיל (לפני כמה הודעות), שלח לי מישהו את הקטע דלהלן, ועצ"ע.

snapshot.png
snapshot.png (47.82 KiB) נצפה 1074 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 08, 2018 12:28 am

וכעת, שאלה נוספת, ושוב תומ"ר למסייעים -

רח''ד גולבסקי.png
רח''ד גולבסקי.png (43 KiB) נצפה 1073 פעמים


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot], מנקיי הדעת שבירושלים ו־ 41 אורחים