◆ חיפוש מקור ◆

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
אמיר כרמי
הודעות: 327
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 6:59 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אמיר כרמי » א' נובמבר 18, 2018 2:30 pm

עזריאל ברגר כתב:מגילה כא,ב.

בפרקי דרבי אליעזר חולק על בראשית נמי מאמר ובכלל יש מחלוקת מה הם הט' ויאמר יעויין בהערות של שוטנשטיין שם

בקרו טלה
הודעות: 2473
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » א' נובמבר 18, 2018 4:49 pm

עי' עוד בריש ילקוט ביאורים מתיבתא חלק ה' על פרק ה' דאבות

עזריאל ברגר
הודעות: 4065
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הבועל ארמית

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' נובמבר 18, 2018 10:54 pm

תרגימא כתב:
עזריאל ברגר כתב:ויש גם סוגיא בסנהדרין.

היכן?

סנהדרין פב א

ושא_נס
הודעות: 902
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ושא_נס » ב' נובמבר 19, 2018 2:39 pm

בספר מאור עינים לר' עזריה מן האדומים (מועתק מאתר האקדמיה ללשון עברית):

"ולפי שעה יקר בעיני כי תוכו של רמון מצאתי {למעתיק} אל 20 הנצרים באגרת {למרצילה} על דבר עשרת שמות הקדש הנזכרים ג"כ באבות דר' נתן פ"לג. כי על שם ההויה אמר שאותיותיו אלה יה"ו היו חקוקות בציץ ויצר אותם שם בכתיבה אשורית מאושרת, אולי ראה הציץ ברומי כר' אליעזר ב"ר יוסי. ומן הדין גם שעשאוהו מחדש בבית שני, ויונח ג"כ שבין ההמון היו נוהגין האותיות של עבר הנהר אין ספק שלא סרו בו מתמונת הציץ הראשון הנודע ודאי לנביאיהם באותיו' האשוריות וממנו תלקח ראיה על כל יתר כתבי 25 הקדש. והנה החכם {ן' שועיף} בפרושו לתורה פרשת שלח לך אחרי זכרו קשית בעלי התוס' פ' כ"ג על האומר דבכתב עברי לבונאה נתנה תורה, ממאמ' #מ"ם וס"מך שבלוחות# וכו'. כתב וז"ל, #חוץ מכבודם כבר תירץ הר"ם ז"ל את זה באמרו שהכונה היא על ספר התורה שכתב משה ונתן לישראל. שהם כתבוהו לעצמם בלשון העברי למען לא ישתמשו בכתב הקדש ולשון הקדש.# ע"כ, גם הרב {ן' חביב} זכר כזאת פ"ק דמגלה בשם הרי"טבא. אך אם אתה הקורא תחשוב הטיח 30 התפל הזה כדאי לרפאות תעלה אל השבר הנז' שלום לך ושלום לעוזריך. אני הנה כל מן דין לא הנין לי ויהא התימה הנז' מונח עד שיבא אליהו, או שיתגלה עפר מבין עיני החכמים שזכרנו לכשיחיו מתינו".

מי הוא אותו מעתיק? מה זו האגרת למרצילה?
ייש"כ

ושא_נס
הודעות: 902
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ושא_נס » ב' נובמבר 19, 2018 2:59 pm

מספר חזון עובדיה להגאון ר' עובדיה יוסף ז"ל על ימים נוראים
אם מישהו יכול במטותא לומר באיזה הלכות מדובר בחלוקה הפנימית של הספר?
כמו כן, אם הפיסקא הזו מצויה במהדורה ראשונה של הספר (שנה ?) + פי די אף של זה.
ולמצער לפחות ממהדורה שניה מתשס"ו.
ייש"כ

יט) וראה למרן החיד"א בספר כסא רחמים (אבות דר' נתן פרק ל), שהביא מה שכתב השל"ה בשם רבינו האר"י, כל מה שתמצא בדברי הראשונים סיגופים ותעניות לכפרת עונות, לא נזכרו דברים אלו אלא למי שאין עמלו בתורה, אבל מי שתורתו אומנותו ועמל בתורה, זאת היא תקנתו להיות עוסק בתורה בהתמדה, וא"צ להתענות פן יחלש ויתבטל מלימודו. והרי התורה נקראת אש ומים ומוציאה לרויה את העוסקים בה, והיא תבלין נגד יצר הרע וכו'. ע"ש. וכן כתב בשו"ת זרע אמת (חאו"ח סי' פט דף צו ע"ד), וזת"ד: שאפילו אם חטא בכריתות ומיתות בית דין, אם הוא תלמיד חכם כיון שחזר בתשובה והוא עוסק בתורה תמיד, בזכות התורה ינצל מן היסורין. וכמו שכתב הרב החסיד בעל מעבר יבוק בשם הקדוש רבינו האר"י ז"ל, וז"ל, ודע שכל מה שתמצא בדברי הראשונים סיגופים ותעניות והפסקות וכו', לא נזכרו אלו אלא במי שאין עמלו בתורה, אבל מי שעמלו בתורה ויודע דעת ויראת ה', זוהי תקנתו לעסוק בתורה וכו'. ומ"ש הרב החסיד ראשית חכמה, שאם חטא בעריות צריך לקבל עליו סיגופים ותעניות, אפילו יש בהם ביטול תורה, כי אין הקב"ה חפץ בתורתו מאחר שנפשו מזוהמת, עד שיקבל עליו תעניות ויסורים קשים, שנאמר ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי וכו'. הנה הרב גדש סאה להחמיר כדרכו בקודש בכמה מקומות, אך מי יאמין לשמועתו נגד כל הגדולים הנ"ל, דלא שביק מר חיי לכל בריה, ובמחכ"ת דבריו תמוהים מאד, שהרי אמרו חז"ל (בקידושין מט.) האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק גמור, אפילו היה רשע גמור, מקודשת, דשמא הרהר בתשובה בלבו, שאין התשובה תלויה אלא בלב, ותיכף שחזר בו בלבו באמת שב ורפא לו, וחוזר לאיתנו ותורתו רצויה, ואפילו אם אינו תלמיד חכם די לו שיקבל עליו להתענות על מה שחטא, שהרי מקרא מלא הוא למן היום אשר נתת אל לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך. (ע' תענית ח:). גם מה שהפריז על המדה לומר שכל מה שאמרו חז"ל כאילו עובד ע"ז וכו', צריך תעניות וסיגופים כמו עובד ע"ז, במחכ"ת ליתא, ולא צייתינן ליה להני כללי דכייל מר, שאין כוונת חז"ל לומר דהוי כעובד ע"ז ממש, אלא שיש לזה שמץ דמיון לע"ז, וזה פשוט מאד. עכ"ל. [וכדבריו מפורש בשו"ת הריב"ש (סי' קעא דף לט סע"ב), שדרך חז"ל להפליג בהגדלת חומרת העבירות, כדי שישמר האדם מלהכשל בהן, כמו שאמרו בערכין (טו:) שכל המספר לשון הרע כאילו הגדיל עוונות כנגד שלש עבירות, ע"ז, גילוי עריות ושפיכות דמים. ובנדרים (מ.) כל מי שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים. ובשבת (קה:) הקורע כלים בחמתו, והמשבר כלים בחמתו, יהיה בעיניך כאילו עובד ע"ז. היאמר אדם באלו שיהרג ואל יעבור, הא ודאי דליכא למימר הכי, ולא יעלה על דעת שום אדם. אלא שדרך חז"ל להפליג בחומרת העונות. ע"ש. וע"ע בשו"ת בנין ציון ח"א (סי' קעא), ובשו"ת תורה לשמה (סי' תכ). ע"ש[. וסיים הרב זרע אמת, והסומך ע"ד רבינו האר"י הנ"ל יש לו אילן גדול לסמוך עליו. ע"ש. וכ"כ המשנה ברורה בביאור הלכה (סי' תקעא) מהשל"ה בשם ספר חרדים שכתב כן בשם האר"י ז"ל. וע' בשו"ת הרמ"א (סי' לז) שכתב, דמ"ש הרוקח בסדרי התשובה לא כיוון אלא על המורדים והפושעים, אבל לא על השוגגים והאנוסים. ע"ש. וע"ע למהר"ל מפראג בספר נתיבות עולם ח"ב (נתיב היסורין פרק א). וע"ע בספר יושב אהלים (דף קיז ע"ג), ובספר ברכת מועדיך לחיים (דף ק ע"ג), ובשו"ת מהרש"ם ח"א (ס"ס נח), ובשו"ת האלף לך שלמה (חאו"ח סי' שנח). וכתב הגרש"ז אוירבך, שהשבים בתשובה חייבים להאמין באמונה שלמה שהקב"ה מוחל וסולח לכל השבים אליו באמת, וגם צריכים להודות לה' על שזיכה אותם לעמוד על האמת, ונתן להם הקב"ה לב טהור ומבין לשוב אליו באמת ובתמים. (שלמי מועד עמוד נז).

אישצפת
הודעות: 510
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אישצפת » ב' נובמבר 19, 2018 3:05 pm

ושא_נס כתב:מספר חזון עובדיה להגאון ר' עובדיה יוסף ז"ל על ימים נוראים
אם מישהו יכול במטותא לומר באיזה הלכות מדובר בחלוקה הפנימית של הספר?
כמו כן, אם הפיסקא הזו מצויה במהדורה ראשונה של הספר (שנה ?) + פי די אף של זה.
ולמצער לפחות ממהדורה שניה מתשס"ו.
ייש"כ

יט) וראה למרן החיד"א בספר כסא רחמים (אבות דר' נתן פרק ל), שהביא מה שכתב השל"ה בשם רבינו האר"י, כל מה שתמצא בדברי הראשונים סיגופים ותעניות לכפרת עונות, לא נזכרו דברים אלו אלא למי שאין עמלו בתורה, אבל מי שתורתו אומנותו ועמל בתורה, זאת היא תקנתו להיות עוסק בתורה בהתמדה, וא"צ להתענות פן יחלש ויתבטל מלימודו. והרי התורה נקראת אש ומים ומוציאה לרויה את העוסקים בה, והיא תבלין נגד יצר הרע וכו'. ע"ש. וכן כתב בשו"ת זרע אמת (חאו"ח סי' פט דף צו ע"ד), וזת"ד: שאפילו אם חטא בכריתות ומיתות בית דין, אם הוא תלמיד חכם כיון שחזר בתשובה והוא עוסק בתורה תמיד, בזכות התורה ינצל מן היסורין. וכמו שכתב הרב החסיד בעל מעבר יבוק בשם הקדוש רבינו האר"י ז"ל, וז"ל, ודע שכל מה שתמצא בדברי הראשונים סיגופים ותעניות והפסקות וכו', לא נזכרו אלו אלא במי שאין עמלו בתורה, אבל מי שעמלו בתורה ויודע דעת ויראת ה', זוהי תקנתו לעסוק בתורה וכו'. ומ"ש הרב החסיד ראשית חכמה, שאם חטא בעריות צריך לקבל עליו סיגופים ותעניות, אפילו יש בהם ביטול תורה, כי אין הקב"ה חפץ בתורתו מאחר שנפשו מזוהמת, עד שיקבל עליו תעניות ויסורים קשים, שנאמר ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי וכו'. הנה הרב גדש סאה להחמיר כדרכו בקודש בכמה מקומות, אך מי יאמין לשמועתו נגד כל הגדולים הנ"ל, דלא שביק מר חיי לכל בריה, ובמחכ"ת דבריו תמוהים מאד, שהרי אמרו חז"ל (בקידושין מט.) האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק גמור, אפילו היה רשע גמור, מקודשת, דשמא הרהר בתשובה בלבו, שאין התשובה תלויה אלא בלב, ותיכף שחזר בו בלבו באמת שב ורפא לו, וחוזר לאיתנו ותורתו רצויה, ואפילו אם אינו תלמיד חכם די לו שיקבל עליו להתענות על מה שחטא, שהרי מקרא מלא הוא למן היום אשר נתת אל לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך. (ע' תענית ח:). גם מה שהפריז על המדה לומר שכל מה שאמרו חז"ל כאילו עובד ע"ז וכו', צריך תעניות וסיגופים כמו עובד ע"ז, במחכ"ת ליתא, ולא צייתינן ליה להני כללי דכייל מר, שאין כוונת חז"ל לומר דהוי כעובד ע"ז ממש, אלא שיש לזה שמץ דמיון לע"ז, וזה פשוט מאד. עכ"ל. [וכדבריו מפורש בשו"ת הריב"ש (סי' קעא דף לט סע"ב), שדרך חז"ל להפליג בהגדלת חומרת העבירות, כדי שישמר האדם מלהכשל בהן, כמו שאמרו בערכין (טו:) שכל המספר לשון הרע כאילו הגדיל עוונות כנגד שלש עבירות, ע"ז, גילוי עריות ושפיכות דמים. ובנדרים (מ.) כל מי שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים. ובשבת (קה:) הקורע כלים בחמתו, והמשבר כלים בחמתו, יהיה בעיניך כאילו עובד ע"ז. היאמר אדם באלו שיהרג ואל יעבור, הא ודאי דליכא למימר הכי, ולא יעלה על דעת שום אדם. אלא שדרך חז"ל להפליג בחומרת העונות. ע"ש. וע"ע בשו"ת בנין ציון ח"א (סי' קעא), ובשו"ת תורה לשמה (סי' תכ). ע"ש[. וסיים הרב זרע אמת, והסומך ע"ד רבינו האר"י הנ"ל יש לו אילן גדול לסמוך עליו. ע"ש. וכ"כ המשנה ברורה בביאור הלכה (סי' תקעא) מהשל"ה בשם ספר חרדים שכתב כן בשם האר"י ז"ל. וע' בשו"ת הרמ"א (סי' לז) שכתב, דמ"ש הרוקח בסדרי התשובה לא כיוון אלא על המורדים והפושעים, אבל לא על השוגגים והאנוסים. ע"ש. וע"ע למהר"ל מפראג בספר נתיבות עולם ח"ב (נתיב היסורין פרק א). וע"ע בספר יושב אהלים (דף קיז ע"ג), ובספר ברכת מועדיך לחיים (דף ק ע"ג), ובשו"ת מהרש"ם ח"א (ס"ס נח), ובשו"ת האלף לך שלמה (חאו"ח סי' שנח). וכתב הגרש"ז אוירבך, שהשבים בתשובה חייבים להאמין באמונה שלמה שהקב"ה מוחל וסולח לכל השבים אליו באמת, וגם צריכים להודות לה' על שזיכה אותם לעמוד על האמת, ונתן להם הקב"ה לב טהור ומבין לשוב אליו באמת ובתמים. (שלמי מועד עמוד נז).

במהדורת תשס"ו מופיע בהלכות עשרת ימי תשובה עמוד ריח.

ושא_נס
הודעות: 902
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ושא_נס » ב' נובמבר 19, 2018 3:21 pm

ייש"כ רב.
לו תוכל תעלה בטובך כאן עמ' ריז-ריט

אישצפת
הודעות: 510
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אישצפת » ב' נובמבר 19, 2018 3:33 pm

מפאת קוצר הזמן לא נתתי דעתי על סדרן...
קבצים מצורפים
חזון עובדיה ימים נוראים_2.jpg
חזון עובדיה ימים נוראים_2.jpg (489.54 KiB) נצפה 931 פעמים
חזון עובדיה ימים נוראים_1.jpg
חזון עובדיה ימים נוראים_1.jpg (471.17 KiB) נצפה 931 פעמים
חזון עובדיה ימים נוראים_3.jpg
חזון עובדיה ימים נוראים_3.jpg (460.95 KiB) נצפה 931 פעמים

חפציאלי
הודעות: 109
הצטרף: ה' נובמבר 08, 2018 8:30 pm
שם מלא: יחזקאל כחלי

ענין להגיד אליהו הנביא אחר מילה

הודעהעל ידי חפציאלי » ג' נובמבר 20, 2018 1:13 am

האם מישהו יודע מקור שלאחר המילה יש ענין להגיד 100 פעם אליהו הנביא זכור לטוב

ש. ספראי
הודעות: 762
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: מילה

הודעהעל ידי ש. ספראי » ג' נובמבר 20, 2018 1:24 am

לומר אחר המילה אינני יודע, אך המנהג לומר עשרות פעמים אליהו הנביא, מובא בכמה מהספרים הנודעים.

אליה רבה סימן רצה: כתב בתיקוני שבת [לתלמידי האר"י] ואומר אליהו הנביא ק"ל פעמים כמנין אליהו הנביא עם י' אותיות,
בס' מראה הילדים כתב כסגולה לפרנסה לומר במוצ"ש ע' פעמים אליהו הנביא, וכן בעוד מקומות.

אישצפת
הודעות: 510
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אישצפת » ג' נובמבר 20, 2018 4:11 am

בידיי נמצאת כעת מהדורת תשס"ה וגם שם זה מופיע באותו עמוד.
(לעניות דעתי ההבדל בין המהדורות היא הוספת המפתחות בעיקר.)

פלגינן
הודעות: 2518
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: ענין להגיד אליהו הנביא אחר מילה

הודעהעל ידי פלגינן » ג' נובמבר 20, 2018 9:24 am

חפציאלי כתב:האם מישהו יודע מקור שלאחר המילה יש ענין להגיד 100 פעם אליהו הנביא זכור לטוב

המקור הראשון לומר ק"ל פעמים הוא כנראה ספר סוד ה' של ר' דוד מלידא, סעיף י.

על תקופתו ותפוצתו כתבתי במק"א: "...ספר נפוץ וידוע עד למאוד, שגדולה הייתה השפעתו על ספרי מילה וספרי תפילה, הוא ספרו של ר' דוד לידא, סוד ה', המכיל את סדר הברית יחד עם מנהגים וסודות ברית המילה. המחבר היה אב"ד באמסטרדם ובמינץ, אך שימש קודם לכן גם בקהילות בפולין וליטא. כפי הנראה, נדפס ספרו לראשונה באמשטרדם ת"מ, ולאחר מכן בעוד עשרות מהדורות. ספרו היה נפוץ עד למאוד בכתבי-יד ובדפוסים, עד שלעתים הפיצו אותו כמתנה לכבוד הולדת הבן. בנוסף, מוהלים רבים עשו שימוש בספר זה בכדי לרשום על הדפים שבסופו את 'פנקס המוהל' שלהם, ולעתים אף כרכו דפים משלהם בין דפי הספר...".

דרומי
הודעות: 4052
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » ג' נובמבר 20, 2018 6:55 pm

מי הרחיב בנושא ההיתר (או האיסור) להשתמש בתמונות צילום (פוטוגרפיא)?

שברי לוחות
הודעות: 1621
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שברי לוחות » ג' נובמבר 20, 2018 7:00 pm

היכן כתוב שגם מה שקבע ה' שקיום המצוות ייחשב כתשלום גמול על חסדי ה', הא גופא הוא מחסד ה'

אם אפשר מקור מדוייק בחובת הלבבות ליסוד זה

מה שנכון נכון
הודעות: 8566
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' נובמבר 20, 2018 7:38 pm

שברי לוחות כתב:היכן כתוב שגם מה שקבע ה' שקיום המצוות ייחשב כתשלום גמול על חסדי ה', הא גופא הוא מחסד ה'

אם אפשר מקור מדוייק בחובת הלבבות ליסוד זה

אני לא בטוח שהבנתי כוונתך. האם לחו"ה בשער הבטחון פ"ד:
והשני חסד מאלהים ונדבה וטובה, כמו שכתוב: ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. והעילה בזה, כי אם היה מעשה האדם כחול הים במספר, לא יהיה שקול בטובה אחת מן טובות הבורא יתברך עליו בעולם הזה, כל שכן אם יהיה לו חטא, ואם ידקדק הבורא עם האדם בתביעת הודאת הטובה, יהיה כל מעשהו נכחד ונשקע בקטנה שבטובות הבורא עליו, ומה שיהיה מגמול הבורא לו אינו מגיע לו על מעשהו אלא הוא מחסד הבורא עליו.

שברי לוחות
הודעות: 1621
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שברי לוחות » ג' נובמבר 20, 2018 7:42 pm

מה שנכון נכון כתב:
שברי לוחות כתב:היכן כתוב שגם מה שקבע ה' שקיום המצוות ייחשב כתשלום גמול על חסדי ה', הא גופא הוא מחסד ה'

אם אפשר מקור מדוייק בחובת הלבבות ליסוד זה

אני לא בטוח שהבנתי כוונתך. האם לחו"ה בשער הבטחון פ"ד:
והשני חסד מאלהים ונדבה וטובה, כמו שכתוב: ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. והעילה בזה, כי אם היה מעשה האדם כחול הים במספר, לא יהיה שקול בטובה אחת מן טובות הבורא יתברך עליו בעולם הזה, כל שכן אם יהיה לו חטא, ואם ידקדק הבורא עם האדם בתביעת הודאת הטובה, יהיה כל מעשהו נכחד ונשקע בקטנה שבטובות הבורא עליו, ומה שיהיה מגמול הבורא לו אינו מגיע לו על מעשהו אלא הוא מחסד הבורא עליו.

לא לנקודה זו כוונתי
אלא, שעצם העובדה שקבע הקב"ה שקיום המצוות נחשב כמו שמשלמים בזה תודה לה' על הטובות שעשה, ומה שה' נותן אפשרות לשלם לו, היא גופא חסד ה', שנותן לאדם הרגשה טובה כאילו הוא משלם על הטובות שקיבל!

ברוך00
הודעות: 23
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

מחפש סיפור שקראתי פעם על הגר"ח קניבסקי

הודעהעל ידי ברוך00 » ג' נובמבר 20, 2018 9:45 pm

קראתי פעם סיפור על הגר"ח קניבסקי ולא זוכר איפה.
הסיפור הוא בערך כך, הוא קנה ספר בחנות ספרים והמוכר בחנות אמר לו מחיר, שילם והלך, לאחר מכן הבעה"ב של החנות אמר שהמוכר טעה וצריך לשלם יותר, הוא הלך לשאול את החזו"א, והחזו"א אמר לו שלמוכר יש סמכות לומר את המחיר והוא לא צריך לשלם יותר. ככה זכור לי בערך הסיפור, אשמח לדעת איפה זה כתוב?

שייף נפיק
הודעות: 1386
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: ◆ אני מחפש מידע על... מי יכול לעזור? ◆

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' נובמבר 20, 2018 10:13 pm

כמדומה שישנו בדרך שיחה להגר"א מן והספר הוא כמדומה ספר הגן הקדמון.

שייף נפיק
הודעות: 1386
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' נובמבר 20, 2018 10:16 pm

איפה יש מקור שעשרת הדברות כנגד עשרה מאמרות, והביאור מה כנגד מה

חפציאלי
הודעות: 109
הצטרף: ה' נובמבר 08, 2018 8:30 pm
שם מלא: יחזקאל כחלי

מילה

הודעהעל ידי חפציאלי » ד' נובמבר 21, 2018 12:17 am

האם ידוע למי שהוא האם הגרש"זא אמר שאבי הבן לא ימול את בנו אם זה כרוך ביותר צער ממוהל אחר נא מקור מוסמך לא מטו בה משמיה ,ב האם יש מקור שיש קדימה לסבא להיות מוהל אם הוא בר הכי

ברוך00
הודעות: 23
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

Re: מחפש סיפור שקראתי פעם על הגר"ח קניבסקי

הודעהעל ידי ברוך00 » ד' נובמבר 21, 2018 10:29 am

ברוך00 כתב:קראתי פעם סיפור על הגר"ח קניבסקי ולא זוכר איפה.
הסיפור הוא בערך כך, הוא קנה ספר בחנות ספרים והמוכר בחנות אמר לו מחיר, שילם והלך, לאחר מכן הבעה"ב של החנות אמר שהמוכר טעה וצריך לשלם יותר, הוא הלך לשאול את החזו"א, והחזו"א אמר לו שלמוכר יש סמכות לומר את המחיר והוא לא צריך לשלם יותר. ככה זכור לי בערך הסיפור, אשמח לדעת איפה זה כתוב?



מצאתי בס"ד במעשה איש ח"א עמ' קמו

מעיין
הודעות: 1217
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

סידור האר"י כבוד בינה?

הודעהעל ידי מעיין » ד' נובמבר 21, 2018 11:31 pm

מקור בסידור האר"י כבוד בינה [אור הגנוז, ה' עילאה] או משהו מעין זה

פרשת_דרכים
הודעות: 101
הצטרף: א' דצמבר 14, 2014 8:52 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פרשת_דרכים » ה' נובמבר 22, 2018 12:07 am

שייף נפיק כתב:איפה יש מקור שעשרת הדברות כנגד עשרה מאמרות, והביאור מה כנגד מה


זהר ויקרא יא: עה"פ עשרה עשרה

שייף נפיק
הודעות: 1386
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שייף נפיק » ה' נובמבר 22, 2018 12:08 am

יישר כחך!!

פרשת_דרכים
הודעות: 101
הצטרף: א' דצמבר 14, 2014 8:52 pm

Re: מילה

הודעהעל ידי פרשת_דרכים » ה' נובמבר 22, 2018 12:21 am

חפציאלי כתב:האם יש מקור שיש קדימה לסבא להיות מוהל אם הוא בר הכי


פתחי תשובה יו"ד רסה, ג:

ואם אין אבי הבן. עיין בתשובת רבינו עקיבא איגר סי' מ"ב ביתום שרוצים להכניסו בברית של א"א ואבי אביו יהיה המוהל יברך הוא להכניסו שהוא יותר ראוי מן הסנדק וע"ש עוד:

שבע
הודעות: 977
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: סידור האר"י כבוד בינה?

הודעהעל ידי שבע » ה' נובמבר 22, 2018 12:34 am

כבוד בגימטריא ל''ב (נתיבות חכמה, המתגלים ע''י הבינה)

מעיין
הודעות: 1217
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: סידור האר"י כבוד בינה?

הודעהעל ידי מעיין » ה' נובמבר 22, 2018 2:30 am

ייש"כ ידעתי גם ידעתי
אבל היכן זה בסידור האר"י

זקן ששכח
הודעות: 2622
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' נובמבר 22, 2018 7:38 am

שבענו מטובך כתב:כל השקפה (וישקף וכדו') לרעה, פרט ל'השקיפה ממעון קדשך'!


אפרש שיחתי:
ידוע ידעתי כי כל השקפה לרעה, חוץ מהפסוק המפורש במתנות עניים.
מעתה שאלתי, הלא השקפה היא לרעה, אם כן, מדוע תיקנו שינקטו הכהנים דווקא בלשון זו אחר עלותם לדוכן, בעת יבקשו השפעות טובות על עם ישראל?

בקרו טלה
הודעות: 2473
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: סידור האר"י כבוד בינה?

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' נובמבר 22, 2018 7:47 am

שבע כתב:כבוד בגימטריא ל''ב (נתיבות חכמה, המתגלים ע''י הבינה)

אין לי עסק בנסתרות ולא הבנתי בדיוק מה מעכ"ת צריך
קבצים מצורפים
סידור ר' אשר.PDF
(134.27 KiB) הורד 10 פעמים
סידור האר''י - ר' שבתי.PDF
(144.93 KiB) הורד 12 פעמים

שבענו מטובך
הודעות: 380
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ה' נובמבר 22, 2018 7:55 am

זקן ששכח כתב:אפרש שיחתי:
ידוע ידעתי כי כל השקפה לרעה, חוץ מהפסוק המפורש במתנות עניים.
מעתה שאלתי, הלא השקפה היא לרעה, אם כן, מדוע תיקנו שינקטו הכהנים דווקא בלשון זו אחר עלותם לדוכן, בעת יבקשו השפעות טובות על עם ישראל?

הגם שעדיין לא הבנתי בדיוק את הקושיא (מאחר וסוף סוף פסוק זה הוא מלא רחמים), בכל זאת אציין מה שראיתי ביאור לזה: כשם שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת הרוגז לרחמים, כך ברכת כהנים גדולה כחה להפוך רוגז לרחמים (עלי תמר, נשים, עמ' רעג).

לבנון
הודעות: 341
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ה' נובמבר 22, 2018 11:16 am

ראיתי בספר קדום בכ"י, שבית שני נקרא 'את' ובית ראשון 'אשר' ע"ש באשרי כי אשרוני בנות.
האם נמצא לזה חבר בספרי המקובלים הקדמונים?
תודה למשיבים

זקן ששכח
הודעות: 2622
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' נובמבר 22, 2018 1:58 pm

שבענו מטובך כתב:
זקן ששכח כתב:אפרש שיחתי:
ידוע ידעתי כי כל השקפה לרעה, חוץ מהפסוק המפורש במתנות עניים.
מעתה שאלתי, הלא השקפה היא לרעה, אם כן, מדוע תיקנו שינקטו הכהנים דווקא בלשון זו אחר עלותם לדוכן, בעת יבקשו השפעות טובות על עם ישראל?

הגם שעדיין לא הבנתי בדיוק את הקושיא (מאחר וסוף סוף פסוק זה הוא מלא רחמים), בכל זאת אציין מה שראיתי ביאור לזה: כשם שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת הרוגז לרחמים, כך ברכת כהנים גדולה כחה להפוך רוגז לרחמים (עלי תמר, נשים, עמ' רעג).

א. תודה רבה על התשובה ומקורה.
ב. לא קושיא אלא הערה. אם בתורה זה מוזכר תמיד כלשון הרומזת לדבר רע, מה טעם להשתמש דווקא בלשון זו, בעוד יש בלקסיקון הלשונקדשי עוד ועוד תיבות ומילים במשמעות דומה ואפילו זהה.

חפציאלי
הודעות: 109
הצטרף: ה' נובמבר 08, 2018 8:30 pm
שם מלא: יחזקאל כחלי

בירור

הודעהעל ידי חפציאלי » ה' נובמבר 22, 2018 10:58 pm

האם יש מקור שלבן החליף גם את השפחות הגרד קוק מחפש זאת דחוף

שברי לוחות
הודעות: 1621
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: בירור

הודעהעל ידי שברי לוחות » ה' נובמבר 22, 2018 11:12 pm

חפציאלי כתב:האם יש מקור שלבן החליף גם את השפחות הגרד קוק מחפש זאת דחוף

ספר חסידים תתתתשסב, מדרש אגדה, ואברבנאל

חפציאלי
הודעות: 109
הצטרף: ה' נובמבר 08, 2018 8:30 pm
שם מלא: יחזקאל כחלי

Re: בירור

הודעהעל ידי חפציאלי » ה' נובמבר 22, 2018 11:48 pm

שברי לוחות כתב:
חפציאלי כתב:האם יש מקור שלבן החליף גם את השפחות הגרד קוק מחפש זאת דחוף

ספר חסידים תתתתשסב, מדרש אגדה, ואברבנאל
המתחיל במצוה אומרים לו גמור צטט איפה במדרש אגדה וכן איפה באברבנאל

בקרו טלה
הודעות: 2473
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: בירור

הודעהעל ידי בקרו טלה » ו' נובמבר 23, 2018 12:08 am

חפציאלי כתב: צטט איפה במדרש אגדה וכן איפה באברבנאל

מדרש אגדה בראשית פרשת ויצא פרק כט סימן כד
את זלפה שפחתו. והיתה קטנה והיתה ראויה לרחל, וניתנה ללאה ברמאותו, כדי להראות ליעקב שזו שפחת רחל
אברבנאל בראשית פרק כט
והיה ראוי שיתן לבן השפחה היותר גדולה ללאה שהיתה בתו הגדולה והוא עשה בהפך שנתן את זלפה שפחתו הקטנה ללאה כדי שיחשוב יעקב שבאה עם רחל שהיתה קטנה כמוה כמו שכתב רש"י. ובעבור זה כלו עם רוב צניעותו לא הכירה יעקב עד הבקר

חפציאלי
הודעות: 109
הצטרף: ה' נובמבר 08, 2018 8:30 pm
שם מלא: יחזקאל כחלי

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי חפציאלי » ו' נובמבר 23, 2018 12:11 am

חזק וברוך העברתי להגרד

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2149
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' נובמבר 23, 2018 6:52 am

דרומי כתב:מי הרחיב בנושא ההיתר (או האיסור) להשתמש בתמונות צילום (פוטוגרפיא)?

זכור לי שיש תשובה בשו"ת עטרת פז של הרב זבחי

שבענו מטובך
הודעות: 380
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ו' נובמבר 23, 2018 7:28 am

דרומי כתב:מי הרחיב בנושא ההיתר (או האיסור) להשתמש בתמונות צילום (פוטוגרפיא)?

אני לא בטוח שהבנתי את שאלתך. האם אתה מתכוון לעצם עשיית תמונות מבני אדם?
יש על זה קונטרס לראות מהרה.
מנהג אבותינו בידינו - שונות, עמ' קנז-קעח.

דרומי
הודעות: 4052
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » ו' נובמבר 23, 2018 10:42 am

ייש"כ!


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot], מנקיי הדעת שבירושלים, מקדש מלך ו־ 42 אורחים